Beth Meir Rh 5770

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫ראש השנה ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫את‬

‫גליון מס' ‪42‬‬ ‫עינינו הרואות כי הענין של ראש השנה משולב ונצמד‬ ‫עם יציאת מצרים‪ ,‬ושפיר אמרינן בראש השנה זכר ליציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬ודפח"ח וש"י‪.‬‬

‫יום הזכרון הזה זכר ליציאת מצרים )קידוש לליל ראש‬

‫השנה(‪ .‬וצריך להבין מה זכר ליציאת מצרים איכא בראש‬ ‫השנה‪ ,‬בשלמא בפסח וסוכות שפיר שייך זכר ליציאת מצרים‪,‬‬ ‫וכן שבועות יום מתן תורה ‪ -‬שהוא על דרך הכתוב בהוציאך‬ ‫את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה )שמות ג‪,‬‬ ‫יב(‪ ,‬וכן ביום הכפורים שנקבע ליום סליחה ‪ -‬כי ביום הזה מחל‬ ‫הקב"ה על עון העגל בטענת משה רבינו למה יאמרו מצרים‬ ‫)שמות לב‪ ,‬יב(‪ ,‬אבל בראש השנה מה ענין זכר ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫אבל הענין כך הוא‪ ,‬היות כי בראש השנה הקב"ה קוצב‬ ‫מזונות על כל השנה כדאמרינן בגמרא )ביצה טז‪ (.‬כל מזונותיו‬ ‫של אדם קצובין לו מראש השנה עיי"ש‪ ,‬ולכאורה יפלא‪ ,‬מדוע‬ ‫קוצב הקב"ה מזונות על כל השנה‪ ,‬הלא במן מצינו כי היה‬ ‫יורד יום ביומו‪ ,‬וכאשר שאלו התלמידים את רבי שמעון בר‬ ‫יוחאי מפני מה לא היה יורד לישראל מן פעם אחת לשנה‪,‬‬ ‫השיב להם בטוב טעם ודעת ‪ -‬כדי שכל ישראל יכוונו את לבם‬ ‫לאביהם שבשמים )יומא עו‪ ,(.‬והכי נמי היה להקב"ה לקצוב‬ ‫מזונות מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫אבל הענין הוא עפ"י מאמר הגמרא )ר"ה טז‪ (:‬אמר רבי‬ ‫יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה‪,‬‬ ‫שנאמר כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם )בראשית‬ ‫כא‪ ,‬יז(‪ ,‬ופירש"י ז"ל )ד"ה שנאמר( אפילו עתיד להרשיע לאחר זמן‬ ‫איני דן את האדם אלא בשעתו עיי"ש‪ ,‬לזאת ותיק עושה חסד‬ ‫ביום דין‪ ,‬בעת שכלל ישראל בתשובה‪ ,‬ובשעה הזאת המה‬ ‫צדיקים‪ ,‬קוצב עליהם הקב"ה מזונות על כל השנה‪ ,‬גם אם‬ ‫יחטאו וירשיעו ח"ו אח"כ‪ ,‬הקב"ה אינו חוזר באשר כי כבר‬ ‫קצב כדאמרינן בגמרא )שבת נה‪ (.‬אמר רבי אחא ברבי חנינא‬ ‫מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה‪ ,‬ובתנחומא‬ ‫)וירא יג( לא איש אל ויכזב )במדבר כג‪ ,‬יט( ‪ -‬הקב"ה אומר לעשות‬ ‫טובה ואעפ"י שחוטאין אינו חוזר בו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והמידה הזאת שמשתמש הקב"ה בראש השנה אנו‬ ‫למדים מיציאת מצרים‪ ,‬עפ"י דברי המדרש )שמו"ר ג‪ ,‬ב( ראה‬ ‫ראיתי )שמות ג‪ ,‬ז( ‪ -‬ראיתי לא נאמר אלא ראה ראיתי‪ ,‬אמר לו‬ ‫הקב"ה למשה אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות‪,‬‬ ‫אתה רואה באין לסיני ומקבלין תורתי ‪ -‬זה ראה‪ ,‬ראיתי ‪ -‬זה‬ ‫ראיית מעשה העגל‪ ,‬שנאמר ראיתי את העם הזה )שמות לב‪ ,‬ט(‪,‬‬ ‫ואעפ"כ איני דנם לפי המעשים העתידין לעשות אלא לפי‬ ‫הענין דהשתא ‪ -‬את צעקתם שמעתי )שמות ג‪ ,‬ז(‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ויקהל משה(‬

‫‪HI‬‬ ‫אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם )ר"ה טז‪.(.‬‬ ‫הנה אמרו חז"ל בגמרא )סנהדרין קה‪ (.‬שבימי יחזקאל הנביא באו‬ ‫אליו זקני יהודה ושאלו אותו‪ ,‬עבד שמכרו רבו ‪ -‬כלום יש לו‬ ‫עוד שעבוד עליו‪ ,‬אמר להם לא‪ ,‬אמרו לו והלא הקב"ה מכר‬ ‫אותנו לבין האומות ואין לו עוד שום חוב עלינו‪ ,‬ורצו לפרוק‬ ‫מעליהם כל עול התורה והמצוות ולהיות ככל הגויים בית‬ ‫ישראל‪ ,‬מיד אמר לו הקב"ה ליחזקאל והעולה על רוחכם היו‬ ‫לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות‬ ‫לשרת עץ ואבן‪ ,‬חי אני נאום ה' צבאות אם לא ביד חזקה‬ ‫ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם )יחזקאל כ‪ ,‬לב‪-‬לג(‪.‬‬ ‫וזה שאמרו ז"ל שהקב"ה אומר אמרו לפני מלכיות‪,‬‬ ‫פירוש אתם בני ישראל אמרו אתם מלכיות כדי שתמליכוני‬ ‫עליכם‪ ,‬ואז כאשר אתם תמליכו אותי עליכם אתנהג עמכם‬ ‫בחסד וברחמים‪ ,‬אבל כשלא תרצו לומר מלכיות‪ ,‬רק תמתינו‬ ‫עד שאני אומר מלכיות‪ ,‬אז ח"ו יהיה כמו שכתוב ביד חזקה‬ ‫ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם‪ ,‬לכן אמרו אתם‬ ‫לפני וקודם שאומר אני‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קובץ היכל הבעש"ט(‬

‫‪HI‬‬ ‫יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬במקדש‬ ‫היו תוקעין אבל לא במדינה )ר"ה כט‪ .(:‬ובגמרא שם‪ ,‬אלא אמר‬ ‫רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה וכו' גזירה‬ ‫שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫הקשה‬

‫האדמו"ר זצלל"ה‪ ,‬הלא מובא במדרש )ויק"ר כט‪,‬‬

‫ג( בשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫הוא עומד מכסא הדין ויושב בכסא הרחמים ומתמלא עליהם‬ ‫רחמים ומרחם עליהם והופך להם מדת הדין למדת הרחמים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שאין להם לישראל שום עצה אחרת נגד מדת הדין כי‬ ‫אם בתקיעת שופר‪ ,‬שאז הקב"ה יושב על כסא הרחמים ומרחם‬ ‫עליהם‪ .‬דהיינו שתקיעת השופר היא בבחינת פקוח נפש‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫שדוחה כל המצוות שבתורה‪ .‬והנה בגלל ספק ספיקא ‪ -‬שמא‬ ‫יטלנו בידו וילך אצל הבקי ושמא יעבירנו ד' אמות ברשות‬ ‫הרבים בשבת ‪ -‬משאירים את עם ישראל בלי תקיעת שופר‬ ‫שהוא האמצעי היחידי שיכול לעורר רחמים ולהפוך את מדת‬ ‫הדין למדת הרחמים?‬ ‫והסביר הרבי זצ"ל‪ ,‬איתא במסכת ראש השנה )טז‪(.‬‬ ‫אמר רבי אבהו‪ ,‬למה תוקעין בשופר של איל‪ ,‬אמר הקב"ה‬ ‫תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן‬ ‫אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫א"כ עיקרו של שופר הוא להזכיר את מסירות הנפש של יצחק‬ ‫בן אברהם על מצות ה'‪.‬‬

‫וסיים הרבי זצ"ל‪ ,‬וכי צריך "מסירות נפש" גדולה יותר‬ ‫מזו שכל עם ישראל מכניס את עצמו בספק פקוח נפש‪ ,‬בלי‬ ‫תקיעת שופר בראש השנה‪ ,‬רק בכדי שיהודי אחד לא יעבור‬ ‫חלילה על ספק חילול שבת מדרבנן‪ ,‬וזה בעצמו הוא התקיעת‬ ‫שופר של ראש השנה שחל בשבת‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קונטרס משמרת כהונה(‬

‫‪HI‬‬

‫חשבונות‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ .‬נראה לבאר החשבון של עשרת‬ ‫ימי תשובה דהנה איתא במסכת שבת )פט‪ (:‬שעשה יצחק‬ ‫אבינו חשבון דנשאר מכל מעת לעת שש שעות דיש לחשוב‬ ‫לחטא האדם דדל לילה ודל פלגא דיממא דצלויי ומיכל ודבית‬ ‫הכסא‪ ,‬והנה איתא בספר הקנה דסתם שנה יש לחשוב לשלש‬ ‫מאות וששים יום דכל חודש שלושים יום וי"ב חודש עולה‬ ‫לש"ס ימים‪ ,‬וכשנחשוב שש שעות ליום בעבור חטא האדם‬ ‫נמצא דבשנה צריכים לחשוב ששה פעמים שלש מאות וששים‬ ‫ועולה לסך הכל לאלפים מאה וששים שעות בשנה דיש לחשוב‬ ‫לחטא האדם‪.‬‬ ‫והנה איתא במסכת יומא )פה‪ (:‬רבי אומר על כל‬ ‫עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום‬ ‫הכיפורים מכפר וכו' עיי"ש‪ ,‬א"כ אין לחשוב לימי תשובה רק‬ ‫תשעה ימים דיום הכיפורים מכפר אף בלא תשובה‪ ,‬והנה יום‬ ‫הוי עשרים וארבע שעות נמצא לתשעה ימים הוי מאתים ושש‬ ‫עשרה שעות‪ ,‬ואיתא בשל"ה הקדוש על הפסוק "העשירי יהיה‬ ‫קודש לה'" )ויקרא כז‪ ,‬לב( דיש לכל אחד לעשר ימיו שיעשה בכל‬ ‫יום עשירי תשובה על התשעה ימים שעברו עליו עיי"ש‪ ,‬וא"כ‬ ‫מובן שפיר החשבון דתשעה ימי תשובה שהם מאתים ושש‬ ‫עשרה שעות הם במכוון חלק עשירי מכל שעות השנה שיש‬ ‫לחשוב לחטא האדם דהיינו אלפים מאה וששים שעות כנ"ל‬ ‫ודו"ק בזה‪.‬‬ ‫עוד בדרך אחר לבאר החשבון הנ"ל דהנה איתא‬ ‫במסכת ברכות )ה‪ (.‬נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין‬ ‫וכו' מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית‬ ‫האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עוונותיו של אדם‪ ,‬והפירוש‬ ‫בזה הוא דכמו שהמלח מוציא חלק הרע מהבשר כמו כן יסורין‬ ‫דהיינו תענית מוציא חלק הרע מהגוף‪ ,‬והנה ידוע מהפוסקים‬ ‫שצריך להיות במלח חלק שלושים מהחתיכה דהחתיכה‬ ‫שנמלחה מצד אחד יש שישים בחתיכה נגד המלח‪ ,‬וממילא‬ ‫כמו כן בתענית הממרק את הגוף צריך להיות גם כן אחד‬ ‫משלושים‪ ,‬דהיינו דלכל ל' יום צריכים להתענות יום אחד‪.‬‬

‫והנה ידוע שבספר מגלה עמוקות והשל"ה וכן איתא‬ ‫בספר הקנה שחשבינן ימי השנה לש"ס יום כנ"ל‪ ,‬ולפי"ז נמצא‬ ‫דצריכים להתענות חלק שלושים מש"ס יום דהיינו י"ב ימים‪,‬‬ ‫אך איתא במסכת שבת הנ"ל דיצחק אבינו ע"ה עשה חשבון‬ ‫עם הקב"ה וקיבל על עצמו חלק רביעית מעוונות של ישראל‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ממילא נמצא דנשאר עלינו להתענות רק תשעה ימים‬ ‫בשנה‪ ,‬ולכן נתקן להתענות עשרת ימי תשובה חוץ מערב יום‬ ‫הכיפורים שאין מתענין ונמצא מכוון תשעה ימים‪ ,‬ולזאת אנו‬ ‫מתפללים שהתענית יחשב בזה שנתמעט חלבי ודמי כמו‬ ‫המלח שמוציא דם מהבשר‪ ,‬וראיה לזה נמצא בספר חסד‬ ‫לאברהם מהר"א אזולאי )מעין ב נהר יז( שכתב שהרע שבאדם‬ ‫נחלק לשלושים חלקים והענין פלא‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה )ביצה טז‪.(.‬‬ ‫בשם כבוד אדמו"ר הרה"ג בנש"ק הר"ר יחזקאל זצוק"ל הי"ד‬ ‫אב"ד אסטראווצי שמעתי בענין זה שדייק בלשון חז"ל מזונותיו‬ ‫של אדם "קצובין"‪ ,‬ויפלא לכאורה כי מלת קצובין יורה כאילו‬ ‫הם מצומצמים ח"ו‪ .‬אבל בעבור זה שנו חכמים בלשון קצובין‪,‬‬ ‫כי עפ"י הדין )עיין רמב"ם הל' שאלה ופקדון פ"א ה"ה( אם התנה‬ ‫בדבר הקצוב אינו יכול לחזור ודפח"ח‪.‬‬ ‫)עמודי שש(‬

‫‪HI‬‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות )מוסף לר"ה(‪ .‬הקב"ה זוכר מה‬ ‫שהאדם אוהב לשכוח‪ .‬הרשע אוהב לשכוח את מעשיו הרעים‪,‬‬ ‫אבל בשמים זוכרים לו אותם‪ .‬ואילו הצדיק אוהב לשכוח מעשיו‬ ‫הטובים‪ ,‬אבל בשמים זוכרים לו אותם‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫בישישים חכמה(‬

‫‪HI‬‬ ‫תשליך‪ .‬בראש השנה הוא תשובה מיראה וזדונות‬ ‫נעשו שגגות )יומא פו‪ ,(:‬וישליך אותם למים בתשליך‪ ,‬ובפסח‬ ‫איתא בספרים הקדושים דהוא תשובה מאהבה ועוונות נעשו‬ ‫כזכויות )ילקוט יחזקאל רמז שמב(‪ ,‬ולוקח מהנהר מים שלנו‪ ,‬מה‬ ‫שהשליך בראש השנה השגגות דנעשו כזכויות‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫גן יוסף‪ ,‬פרדס יוסף(‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬ ‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬