Beth Meir - Ostrovtza - Av 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫גליון מס' ‪37‬‬

‫חודש מנחם אב ה'תשס"ט‬

‫פרשת דברים ‪ -‬חזון‬ ‫בין אונס ורצון – כיון שאתם טוענים שאתם פטורים על‬ ‫החטא דבעל פעור ודו"ק‪.‬‬

‫מאמרי אורייתא‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫בערבה מול סוף )א‪ ,‬א(‪ .‬ופירש"י שם שהוכיח‬ ‫משה את ישראל בשביל הערבה – שחטאו בבעל פעור‬ ‫בשטים בערבות מואב‪ ,‬והוכיח גם כן על מה שהמרו‬ ‫בים סוף‪ .‬ותמוה למה הקדים משה רבינו מעשה דבעל‬ ‫פעור קודם החטא דים סוף‪ ,‬הא החטא דים סוף היה‬ ‫קודם‪.‬‬

‫‪HI‬‬ ‫רחצו‬

‫א‪ ,‬טז(‪ .‬וצריך להבין למה הפסיק ישעיה הנביא בתוכחתו‪,‬‬ ‫באמרו רחצו ‪ -‬שהוא ענין של סור מרע‪ ,‬הזכו – שהוא‬ ‫ענין של עשה טוב‪ ,‬והדר אמר הסירו רע מעלליכם –‬ ‫דהוא עוד פעם ענין דסור מרע‪.‬‬

‫ונראה לומר‪ ,‬דהנה החטא שחטאו ישראל על ים‬ ‫סוף היה כדאיתא במסכת פסחים )קיח‪ (:‬שהמרו ישראל‬ ‫באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולים מצד אחד כך‬ ‫מצרים עולים מצד אחר‪ ,‬ולא האמינו באלוקים ולא בטחו‬ ‫בישועתו‪ .‬אך באמת היה לישראל ממה לירא‪ ,‬משום‬ ‫טענת השטן שאמר לא עבדו ישראל ע"ז במצרים ואתה‬ ‫עושה להם נסים וכדאיתא בילקוט שמעוני )רמז רלד(‪ ,‬אך‬ ‫איתא שם דתשובת הקב"ה היתה – אתה דן שוגג כמזיד‬ ‫ואונס כרצון‪.‬‬

‫ונראה לומר‪ ,‬דאיתא בספה"ק דקודם כל צריך‬ ‫האדם לשוב בתשובה על עוונותיו‪ ,‬כי אם ח"ו אינו שב‬ ‫מקודם – אז כל המצוות ומעשים טובים שעושה הולך‬ ‫לסט"א כדכתיב "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי"‬ ‫)תהלים נ‪ ,‬טז(‪ ,‬אבל אם ח"ו ימתין האדם מלעסוק בתורה‬ ‫ומצוות עד שיתקן חטאו‪ ,‬על זה איתא במסכת אבות‬ ‫)פ"ב מ"ה( אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה‪.‬‬

‫והנה איתא במסכת סנהדרין )סא‪ (:‬פלוגתא בין‬ ‫אביי ורבא בהעובד ע"ז מאהבה ומיראה‪ ,‬אביי אמר‬ ‫חייב ורבא אמר פטור‪ .‬ועפי"ז יש לתרץ קושיא הנ"ל‪,‬‬ ‫דיש לומר דעל זה לבד לא היה יכול משה להוכיח את‬ ‫ישראל ‪ -‬על מה שחטאו בים סוף באמרם שכך מצרים‬ ‫עולין מצד אחר‪ ,‬שהיו יראים מטענת השטן דישראל‬ ‫עבדו ע"ז במצרים ודילמא הלכה כאביי דהעובד ע"ז‬ ‫מאהבה או מיראה חייב‪ ,‬ולפיכך היו יראים שהמצריים‬ ‫גם כן יהיו ניצולים‪.‬‬ ‫ומשום הכי הקדים משה רבינו להוכיח את‬ ‫ישראל על החטא דבעל פעור בערבה מה שעבדו ע"ז‪,‬‬ ‫אך באמת היו ישראל יכולים לטעון שפטורים על החטא‬ ‫דבעל פעור משום שהיו עובדים אותו ע"י בנות מואב‬ ‫ואפשר הלכה כרבא דהעובד ע"ז מאהבה פטור‪ ,‬ולכן‬ ‫הקדים להם משה רבינו את החטא דבעל פעור‪ ,‬ואם‬ ‫יענו דהלכה העובד ע"ז מאהבה פטור – על זה הוכיח‬ ‫משה רבינו א"כ חטאתם על ים סוף באמירתכם‬ ‫שמצרים עולים מצד אחר‪ ,‬דהא אין אתם יכולים לומר‬ ‫שהייתם יראים מטענת השטן דעבדו ישראל ע"ז‬ ‫במצרים‪ ,‬דהא ידעתם התשובה של הקב"ה שיש חילוק‬

‫הזכו הסירו רע מעלליכם )הפטרת חזון‪ ,‬ישעי'‬

‫אך יעשה אדם תשובה במחשבתו ואז נחשב‬ ‫כצדיק גמור כדאיתא במסכת קידושין )מט‪ (:‬המקדש את‬ ‫האשה על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור – מקודשת‬ ‫שמא הרהר תשובה בדעתו‪ ,‬ואח"כ יכול להתחיל לעסוק‬ ‫בתורה ובמצוות‪ ,‬ועי"ז יוכל לטהר עצמו מזוהמת‬ ‫עוונותיו ולסור עוד מהרע‪ ,‬ואז יוכל לעסוק בתורה‬ ‫ובמצוות עוד יותר‪ ,‬וחוזר חלילה לעולם‪ ,‬דהסור מרע‬ ‫יביאהו לעשה טוב‪ ,‬והעשה טוב יביאהו לסור עוד מהרע‪.‬‬ ‫ולזה כיון ישעיה הנביא באמרו קודם רחצו – היינו‬ ‫שמקודם צריך האדם לרחוץ מחשבתו אשר לא טהורה‪,‬‬ ‫ואח"כ תיכף הזכו – להיות עשה טוב‪ ,‬ואח"כ הסירו רע‬ ‫מעלליכם‪ .‬אבל לא ימתין בקיום התורה והמצוות עד‬ ‫שיזכך את גופו‪ ,‬רק יעזוב הרע במחשבתו ותיכף יעשה‬ ‫הטוב‪ ,‬ואח"כ יעזרהו השי"ת שיוכל לנקות את עצמו‬ ‫מזוהמת הרע שהיה בקרבו וכדאיתא במסכת שבת )קד‪(.‬‬ ‫בא לטהר מסייעים אותו‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫א‬

‫‪HI‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫המצרים‪ ,‬דחשבו שאי אפשר שיטבעו ‪ -‬מפני השבועה‬ ‫שנשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם‪ ,‬כי הם לא‬ ‫ידעו שמצרים נסו לים‪ ,‬אך היה להם לידע דדוקא על כל‬ ‫העולם אינו מביא אבל על אומה אחת מביא )עיין רש"י‬ ‫שמות א‪ ,‬י(‪ ,‬אמנם אם נאמר דלא ירד מבול לארץ ישראל‪,‬‬ ‫שוב יש התנצלות‪ ,‬דכיון דהמבול לא היה על כל העולם‪,‬‬ ‫שפיר חשבו דגם על אומה אחת אינו מביא‪.‬‬

‫פלפולי אורייתא‬ ‫בערבה מול סוף )א‪ ,‬א(‪ .‬ופירש"י בערבה ‪-‬‬ ‫שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב‪ ,‬מול סוף ‪-‬‬ ‫על מה שהמרו בים סוף שנאמר וימרו על ים בים סוף‬ ‫)תהילים קו‪ ,‬ז( וכדאיתא בערכין )טו‪ (.‬שאמרו כשם שאנו‬ ‫עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ותמוה‪ ,‬למה הקדים מעשה שיטים המאוחר למול סוף‬ ‫שהיה מקודם‪.‬‬

‫ונוכל‬

‫אך כיון דחטאו במעשה שיטים‪ ,‬בטלה טענה זו‪,‬‬ ‫דהנה על מעשה שיטים היו יכולים לפטור את עצמם‬ ‫בטענת מודעא‪ ,‬כדאיתא בשבת )פח‪ (.‬ויתיצבו בתחתית‬ ‫ההר )שמות יט‪ ,‬יז( ‪ -‬מלמד שכפה הקב''ה עליהם את‬ ‫ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב‬ ‫ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב‬ ‫מכאן מודעא רבה לאורייתא‪ ,‬אך כיון שחטאו בזנות ‪-‬‬ ‫אין זה טענה‪ ,‬דגם אומות העולם היו גדורים בזימה‬ ‫מימות המבול )בר"ר ע‪ ,‬יב(‪.‬‬

‫לפרש עפ"י דברי המדרש )בר"ר לב‪ ,‬יא(‬

‫עה"פ מכל אשר בחרבה מתו )בראשית ז‪ ,‬כב( ‪ -‬פרט‬ ‫לדגים‪ ,‬ויש אומרים אף הן היו בכלל מאוספין אלא‬ ‫שברחו לים הגדול לאוקיינוס‪ .‬ופירש הידי משה דגם‬ ‫מדגים לא לקח נח רק שנים מכל מין והמותר נימוחו‪,‬‬ ‫ואותן שנים ברחו לים אוקיינוס‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ונוכל להבין טעם פלוגתתם עפ"י מה דאיתא‬ ‫בזבחים )קיג‪ (.‬רבי יוחנן סבר לא ירד מבול לארץ ישראל‪,‬‬ ‫וריש לקיש סבר ירד מבול לארץ ישראל‪ ,‬איתיביה ריש‬ ‫לקיש לרבי יוחנן‪ ,‬מכל אשר בחרבה מתו ‪ -‬אפילו בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ומשני משום הבלא כדרב חסדא דאמר רב‬ ‫חסדא ברותחין קלקלו וברותחין נדונו‪ ,‬איתיביה רבי‬ ‫יוחנן לריש לקיש מכל אשר בחרבה מתו‪ ,‬ואם ירד מבול‬ ‫לארץ ישראל מאי חרבה‪ ,‬ומשני חרבה דמעיקרא‪ ,‬וכדרב‬ ‫חסדא דאמר רב חסדא בדור המבול לא נגזרה גזירה על‬ ‫דגים שבים‪ ,‬עיי"ש‪ .‬א"כ יש לומר דתנא קמא סבר כריש‬ ‫לקיש‪ ,‬דירד מבול לארץ ישראל‪ ,‬ובעל כרחך צריך לומר‬ ‫חרבה דמעיקרא פרט לדגים שבים‪ ,‬אבל היש אומרים‬ ‫סבירא ליה כרבי יוחנן‪ ,‬דלא ירד מבול לארץ ישראל‪ ,‬על‬ ‫כן סברו דגם דגים היו בכלל מאוספין‪ ,‬ובחרבה היינו‬ ‫ארץ ישראל דלא ירד מבול ומתו מהבלא‪.‬‬

‫אולם היו יכולים לומר דהמבול היה בחטא גזל‪,‬‬ ‫ואין בן נח מוזהר על זימה‪ ,‬אך לפי"ז שוב היה המבול‬ ‫צונן‪ ,‬וצריך לומר דגם בארץ ישראל ירד מבול‪ ,‬מדכתיב‬ ‫כל אשר בחרבה מתו‪ ,‬א"כ שוב חטאו מה שהמרו על ים‬ ‫סוף‪ ,‬דכיון דהמבול היה על כל העולם שפיר יכול להביא‬ ‫מבול על אומה אחת‪ ,‬וא"כ ע"י החטא בערבה נתעורר‬ ‫החטא של מול סוף‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר אור תורה(‬

‫‪HI‬‬

‫שיחות וסיפורים‬ ‫פעם אחת שאל אדם גדול את הרב הגה"ק הרבי‬ ‫מאסטראווצע שליט"א ]זצוק"ל[ על אריכות זמן הגלות‪,‬‬ ‫מה מרוויחים אנחנו בזה‪ ,‬הן בכלל והן בפרט‪ ,‬הלא‬ ‫אנחנו רואים אשר עוד בימי הגמרא מצינו וכי אכשרי‬ ‫דרא‪.‬‬

‫ובזה יש ליישב מה שהקשה היפה תואר האיך‬ ‫חיו הדגים כיון דמי המבול רותחין היו‪ .‬ולפי"ז יש לומר‬ ‫דהתנא קמא דסובר פרט לדגים‪ ,‬הוא סובר דירד מבול‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ממילא אין צריך לומר דמתו מהבלא‪ ,‬שוב‬ ‫יש לומר דמי המבול היו צוננים‪ ,‬ושפיר חיו הדגים‪ ,‬והיש‬ ‫אומרים סבירא ליה דלא ירד מבול לארץ ישראל ומתו‬ ‫מהבלא‪ ,‬דברותחין נדונו‪ ,‬על כן סבירא ליה דגם דגים‬ ‫היו בכלל מאוספין‪ ,‬וזה פשוט‪.‬‬

‫והשיב הרב הנ"ל כי כתוב חטא חטאה ירושלים‬ ‫על כן לנדה היתה )איכה א‪ ,‬ח(‪ ,‬כי החילוק הוא בין נדה‬ ‫לזבה‪ ,‬כי נדה אינה צריכה שבעה נקיים רק לספור ז'‬ ‫ימים‪ ,‬ואפילו ראתה עד יום האחרון טהורה‪ ,‬וזבה צריכה‬ ‫ז' נקיים‪ ,‬רק היום אנו מחמירים אפילו בנדה להצריך ז'‬ ‫נקיים‪ ,‬אך עפ"י הדין הוא כנ"ל‪ .‬וזה שאמר הכתוב על כן‬ ‫לנדה היתה ‪ -‬כי נקיים לא יהיה‪ ,‬רק צריכים לספור‬ ‫הזמן‪.‬‬

‫ובאמת יש לומר דזה תלוי במה דאיתא במדרש‬ ‫)בר"ר לא‪ ,‬א( ולפי שהיו שטופים בזימה נימוחו מן העולם‪,‬‬ ‫ואח"כ כתב המדרש )לא‪ ,‬ג( ולפי שהיו שטופים בגזל‬ ‫נימוחו מן העולם‪ ,‬ובידי משה העיר בזה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ונראה‬ ‫דיש פלוגתא אם המבול בשביל זימה או בשביל גזל‪,‬‬ ‫ממילא מובן דהתנא קמא סבר דהמבול בשביל גזל‪ ,‬ועל‬ ‫כן נדונו בצונן‪ ,‬והיש אומרים סבירא ליה דהמבול‬ ‫בשביל זימה שקלקלו ברותחין‪ ,‬על כן ברותחין נדונו‪ ,‬וזה‬ ‫פשוט‪.‬‬

‫ואדמו"ר הרה"ק מגראדזיסק זי"ע היה משבח‬ ‫מאד דברים האלו‪ ,‬אך יתן ה' שנזכה לאחישנה‪ ,‬כמאמר‬ ‫חז"ל זכו ‪ -‬אחישנה‪ ,‬ונזכה לגאולה שלימה קודם העת‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫ולפי מה שביארנו נוכל לומר‪ ,‬דלכאורה יש‬ ‫התנצלות על מה שהמרו בים סוף ולא האמינו שטבעו‬

‫‪HI‬‬ ‫ב‬

‫פרשת ואתחנן‬ ‫מאמרי אורייתא‬

‫חשבונות‬ ‫עלה ראש הפסגה וגו'‪ ,‬וראה בעיניך וגו' )ג‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫ואינו מובן מהו שראה בעיניו‪.‬‬

‫שמור את יום השבת לקדשו )ה‪ ,‬יב(‪ .‬והנה‬ ‫בדברות הראשונות כתיב )שמות כ‪ ,‬ז( זכור את יום השבת‬ ‫לקדשו‪ ,‬ואמאי בדברות אחרונות כתיב שמור וגו'‪.‬‬

‫ונראה לבאר עפ"י מה שאיתא במדרש )ילקו"ש‬ ‫ישעי' רמז תקג( עתידה ארץ ישראל להתפשט בכל העולם‪,‬‬ ‫עיי"ש‪ .‬ונוכל לומר דשיעור התפשטות הוא מאה פעמים‬ ‫כשיעור ברכה דמבואר בכתובות )קיב‪ (.‬שהוא מאה‬ ‫פעמים ויליף מקרא ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בה‬ ‫מאה שערים )בראשית כו‪ ,‬יב(‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ובמגילה )ג‪ (.‬איתא‬ ‫דארץ ישראל ארבע מאות פרסי על ארבע מאות פרסי‬ ‫וזה ששה עשר ריבוא פרסי‪ ,‬אבל נוכל לומר דכמו‬ ‫שהעולם בעיגול כך ארץ ישראל בעיגול‪ ,‬ובסוכה )ח‪(.‬‬ ‫איתא דמרובע יתר על העגול רביע‪ ,‬ממילא לא הוי רק‬ ‫י"ב ריבוא‪.‬‬

‫ונראה לומר דהנה זכור הוא מצות עשה ‪ -‬בחינת‬ ‫אהבה‪ ,‬ושמור הוא לא תעשה ‪ -‬בחינת יראה )עיין רמב"ן‬ ‫שמות כ‪ ,‬ח(‪ ,‬וקודם חטא העגל שהיו ישראל במדריגה‬ ‫גדולה‪ ,‬היתה שבת בחינת יראה עלאה ‪ -‬יראה מאהבה‪,‬‬ ‫על כן כתיב זכור ‪ -‬בחינת אהבה כדכתיב אברהם‬ ‫אוהבי )ישעי' מא‪ ,‬ח(‪ ,‬אבל לאחר חטא העגל הוצרכו‬ ‫ליראה תתאה‪ ,‬לכך כתיב בשבת שמור ‪ -‬בחינת יראה‪.‬‬ ‫וזהו מה דאיתא בברכות )כ‪ (:‬והני נשי הואיל‬ ‫ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה‪ ,‬דמבואר ברמב"ם‬ ‫)הל' תשובה פ"י ה"א( שהעובד מיראה אינו מעלת הנביאים‬ ‫והחכמים‪ ,‬ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ‬ ‫ונשים וקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה‬ ‫דעתן ויעבדו מאהבה‪ ,‬ועל כן אמר הני נשי הואיל‬ ‫ואיתנהו בשמירה ‪ -‬דהיינו בחינת יראה תתאה‪ ,‬איתנהו‬ ‫בזכירה ‪ -‬הסוף יהיה שיגיעו למעלת אהבה דהוא בחינת‬ ‫זכור‪.‬‬

‫ובפסחים )צד‪ (.‬אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוי‬ ‫עלמא‪ ,‬ופירש"י )ד"ה שיתא( מה שחמה מקפת ביום עיי"ש‪,‬‬ ‫וזה חצי היקף העולם‪ ,‬נמצא דהיקף כל העולם שנים‬ ‫עשר אלף פרסי‪ ,‬ובעירובין )יג‪ (:‬איתא כל שבהיקפו‬ ‫שלשה טפחים יש ברוחבו טפח‪ ,‬נמצא דהעולם ארבע‬ ‫אלפי פרסי על ארבע אלפי פרסי‪ ,‬ואם היה מרובע היה‬ ‫עולה ששה עשר פעמים מאה ריבוא פרסי‪ ,‬אבל כיון‬ ‫שהוא בעיגול‪ ,‬ומרובע יתר על העיגול רביע‪ ,‬הוי העולם‬ ‫שנים עשר פעמים מאה ריבוא‪ .‬א"כ ארץ ישראל הוא‬ ‫כעת אחד ממאה בעולם‪ ,‬ולעתיד על ידי הברכה‬ ‫תתפשט בכל העולם שהוא מאה פעמים‪ ,‬וזה פשוט‪.‬‬

‫ובזה יש לפרש מה דאיתא )שבת קיח‪ (:‬אלמלי שמרו‬ ‫ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון‪.‬‬ ‫דיראה ואהבה הוא כמו חומר וצורה‪ ,‬גוף ונשמה‪ ,‬דיראה‬ ‫הוא גוף לאהבה שהוא הנשמה‪ ,‬ולכך יראה הוא דעת‬ ‫נשים‪ ,‬שהוא החומר‪ ,‬ואהבה הצורה‪ ,‬ועל כן משלו‬ ‫בברכות )לג‪ (:‬היראה לכלי‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכן איתא במדרש‪,‬‬ ‫יראת ה' היא אוצרו )ישעי' לג‪ ,‬ו( ‪ -‬יש לך אפותקאות‬ ‫להשים בתוכן‪ ,‬וכתב השב שמעתתא בהקדמה בשם טור‬ ‫ברקת‪ ,‬דזה יראה תתאה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫והנה בגיטין )נז‪ (.‬אמר רב יהודה אמר רב אסי‬ ‫שישים ריבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך‬ ‫וכו'‪ ,‬אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין‬ ‫ריבוותא קני לא מחזיק‪ ,‬אמר ליה ההוא מינא לרבי‬ ‫חנינא שקורי משקריתי‪ ,‬אמר ליה ארץ צבי כתיב בה‬ ‫)ירמיה ג‪ ,‬יט( ‪ -‬מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו‪ ,‬אף‬ ‫ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין‬ ‫יושבין עליה גמדא‪ ,‬עיי"ש‪ .‬מבואר דארץ ישראל יש לה‬ ‫כח להתפשט ולהצטמצם‪.‬‬

‫וידוע דזה לעומת זה עשה אלקים‪ ,‬וגם בקליפה‬ ‫יש גוף ונשמה‪ ,‬ועיקר הנשמה הוא הדיבור‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫התרגום עה"פ ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש‬ ‫חיה )בראשית ב‪ ,‬ז( ‪ -‬לרוח ממללא‪.‬‬

‫ולפי מה שכתבנו דשיעור התפשטות הוא מאה‬ ‫פעמים‪ ,‬נראה דגם שיעור הצמצום הוא מאה פעמים‬ ‫]ומה שאמר עולא אפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק‪,‬‬ ‫הוא שיעור מדה של קני[‪ ,‬וכיון דארץ ישראל הוא ארבע‬ ‫מאות פרסי על ארבע מאות פרסי כמבואר במגילה )ג‪,(.‬‬ ‫כשמצטמצמת הוא ארבע פרסי על ארבע פרסי‪.‬‬ ‫ובבכורות )נד‪ (:‬קים להו לרבנן דשיתסר מילי קא שלטא‬ ‫ביה עינא דרועה עיי"ש‪ ,‬מבואר דראייתו של אדם ט"ז‬ ‫מילין‪ ,‬דהוא ארבע פרסי‪ .‬א"כ מכוון ממש דמשה רבינו‬ ‫ראה את כל ארץ ישראל בראיה אחת כשהיה בצמצום‬ ‫ארבע פרסי על ארבע פרסי‪ ,‬ואח"כ התפשטה מאה‬ ‫פעמים והוי ארבע מאות פרסי על ארבע מאות פרסי‪,‬‬ ‫וזה פלא‪.‬‬

‫ועל כן אם שמרו ישראל שבת ראשונה ‪ -‬דהוא‬ ‫בחינת אהבה שכלול מגוף ונשמה‪ ,‬יראה ואהבה‪ ,‬לא‬ ‫שלטה בהם אומה ולשון ‪ -‬דהיינו הגוף ונשמה שבקליפה‬ ‫שהיו מתבטלים ע"י כח קדושת השבת‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר אור תורה(‬

‫‪HI‬‬ ‫ג‬

‫לא תרצח ולא תנאף ולא תגנב ולא תענה וגו'‬ ‫ולא תחמוד וגו' )ה‪ ,‬יז‪-‬יח(‪ .‬ידוע קושיית הזוה"ק )ואתחנן‬ ‫רסא‪ (.‬מדוע בדברות הראשונות כתיב בלא וי"ו ובדברות‬ ‫האחרונות כתיבון כלהו בוי"ו‪ ,‬ולא תנאף‪ ,‬ולא תגנוב‪,‬‬ ‫ולא תענה‪.‬‬

‫אמנם אחר העיון אין החשבון עולה יפה‪ ,‬דלפי‬ ‫מה שכתבנו דארץ ישראל שהוא ארבע מאות פרסי על‬ ‫ארבע מאות פרסי עתידה להתפשט בכל העולם‪ ,‬ותהיה‬ ‫ארבע אלפים פרסי על ארבע אלפים פרסי‪ ,‬הוי שיעור‬ ‫התפשטות באורך עשרה פעמים וברוחב עשרה פעמים‪,‬‬ ‫ובסך הכל מאה פעמים‪ ,‬ואם נאמר דשיעור הצמצום‬ ‫מארבע מאות פרסי על ארבע מאות פרסי לארבע פרסי‬ ‫על ארבע פרסי הרי הצמצום באורך מאה פעמים‬ ‫וברוחב מאה פעמים‪ ,‬דהוא עשרת אלפים פעמים‪.‬‬

‫ואפשר לומר עפ"י מה שאמרו ז"ל )שמו"ר מא‪ ,‬ז(‬ ‫עה"פ חרות על הלוחות )שמות לב‪ ,‬טז(‪ ,‬אל תקרי חרות‬ ‫אלא חירות מיצה"ר ומלה"מ‪ .‬ובודאי אין הפירוש דנעקר‬ ‫מהם יצה"ר לגמרי‪ ,‬דאז קושיית מלאכי השרת במקומה‬ ‫עומדת‪ ,‬דאמרי תנה הודך על השמים )תהלים ח‪ ,‬ב(‪ ,‬והיה‬ ‫התשובה כלום יש יצה"ר בכם )שבת פח‪ :‬פט‪ ,(.‬ועל כרחך‬ ‫צריך לומר דרק היה מסור בידם‪ ,‬ואף כשעוברין איזה‬ ‫עבירה במקרה ח"ו לא אמרינן גביה עבירה גוררת‬ ‫עבירה‪.‬‬

‫אך נוכל לכוון החשבון עפ"י מה דאיתא בפסחים‬ ‫)צד‪ (.‬דמצרים ארבע מאות פרסי על ארבע מאות פרסי‪,‬‬ ‫והוא אחד משישים בכוש‪ ,‬וכוש אחד משישים בעולם‪,‬‬ ‫עיי"ש‪ .‬וכיון דמצרים ת' פרסי על ת' פרסי‪ ,‬והוא אחד‬ ‫משישים בכוש‪ ,‬הוי כוש כמו כ"ד אלף פרסי על ת' פרסי‪,‬‬ ‫וכוש אחד משישים בעולם‪ ,‬הוי העולם כ"ד אלף פרסי על‬ ‫כ"ד אלף פרסי‪ ,‬וכן כתב הצל"ח עיי"ש‪.‬‬

‫וזהו מה שאמרו ז"ל )נדה יג‪ (:‬היום אומר לו עשה‬ ‫כך וכו' ולמחר יאמר לו לך עבוד ע"ז‪ ,‬דלכאורה צריך‬ ‫עיון מלת "לך" דהוה ליה למימר רק למחר יאמר לו‬ ‫עבוד וכו'‪ ,‬אך משום דכבר מסור בידו הוא‪ ,‬אומר לו רק‬ ‫לך לדרכך דמעצמו יעבוד ע"ז‪.‬‬

‫וידוע דים האוקיינוס מקיף את העולם‪ ,‬ומבואר‬ ‫בחולין )צא‪ (:‬דהוא שני אלפים פרסי עיי"ש‪ ,‬ממילא ינוכה‬ ‫מהעולם בכל צד שני אלפים פרסי‪ ,‬ויישאר עשרים אלף‬ ‫פרסי על עשרים אלף פרסי‪ ,‬לפי"ז מה שאמרו דארץ‬ ‫ישראל שהוא ת' פרסי על ת' פרסי עתידה להתפשט‬ ‫בכל העולם‪ ,‬הוי שיעור התפשטות חמישים פעמים‬ ‫באורך וחמישים פעמים ברוחב‪ ,‬ממילא גם שיעור‬ ‫הצמצום הוא חמישים פעמים באורך וחמישים פעמים‬ ‫ברוחב‪ ,‬וכיון דהוי ת' פרסי על ת' פרסי‪ ,‬כשתצמצם הוי‬ ‫שמונה פרסי על שמונה פרסי‪.‬‬

‫ועל כן כתיב בראשונות בלא וי"ו דכל עבירה‬ ‫בפני עצמה רק מצד גירוי יצה"ר הוא‪ ,‬מה שאין כן אחר‬ ‫חטא העגל שחזר היצה"ר למקומו‪ ,‬שפיר כתיבון כלהו‬ ‫בוי"ו העטוף דמושכת אחרת עמה‪ ,‬דעבירה גוררת‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫וגבי משה רבינו כתיב ושא עיניך ימה וצפונה‬ ‫ותימנה ומזרחה וראה בעיניך )דברים ג‪ ,‬כז(‪ ,‬הרי שהיה‬ ‫עומד באמצע ארץ ישראל‪ .‬ממילא מכוון ממש‪ ,‬דכאשר‬ ‫היתה ארץ ישראל בצמצום ח' פרסי על ח' פרסי‪,‬‬ ‫כשעמד באמצע היה יכול לראות בכל צד ד' פרסי‪ ,‬וראה‬ ‫כל ארץ ישראל‪ ,‬ואחר כך התפשטה והוי ת' פרסי על ת'‬ ‫פרסי‪ ,‬וזה פלא גדול‪.‬‬

‫ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך‬ ‫ובכל מאדך )ו‪ ,‬ה(‪ .‬הנה המהרש"א )בחדושי אגדות קידושין‬ ‫לט‪ :‬ד"ה שכר מצוה( הקשה האיך נוכל לומר שכר מצוה‬ ‫בהאי עלמא ליכא )קידושין לט‪ ,(:‬הא בכמה מקומות‬ ‫בתורה מבטיח שכר בעולם הזה בשביל קיום המצות‪,‬‬ ‫ותירץ דדוקא מצוה דיחיד ליכא שכר בעולם הזה אבל‬ ‫במצוה דרבים יש שכר בעולם הזה‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר אור תורה(‬

‫ואני אמרתי בזה טעם נכון מה דבפרשת ואהבת‬ ‫נאמר ובכל מאודך ובפרשת והיה אם שמוע )דברים יא‪ ,‬יג(‬ ‫לא נאמר ובכל מאודכם‪ ,‬והוא דמבואר בש"ס )פסחים כה‪(.‬‬ ‫אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך‪ ,‬אלא יש‬ ‫לך אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו‪ ,‬וא"כ כל זה‬ ‫בפרשת ואהבת דנאמר ביחיד דאין לו שכר בעולם הזה‪,‬‬ ‫שפיר יש לומר דממונו חביב עליו‪ ,‬כיון שלא ישיג ממון‬ ‫אחר בשכרו‪ ,‬שפיר איצטריך ובכל מאודך‪ ,‬אבל והיה אם‬ ‫שמוע דנאמר בלשון רבים ולרבים יש להם שכר בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬א"כ אין צריך לכתוב ובכל מאודכם‪ ,‬דלא שייך‬ ‫ממונו חביב עליו מגופו כיון שלא יפסיד כלום‪ ,‬דבטח‬ ‫יגיע לו שכרו בעולם הזה‪ ,‬וזה פשוט‪.‬‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו' )ה‪ ,‬ה(‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫התורה שמתחלת באנכי ה' אלוקיך ‪ -‬עומדת בין ה'‬ ‫וביניכם‪ ,‬זה הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמים‬ ‫ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ומחבר גם כן ה'‬ ‫אלוקים – הרחמים עם הדין‪ ,‬עולם הזה ועולם הבא‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫‪HI‬‬ ‫ד‬

‫פרשת עקב‬ ‫ואיתא בבבא בתרא )סד‪ (.‬המוכר שדה לחבירו‬ ‫צריך ליקח לו דרך‪ ,‬דמוכר ‪ -‬בעין רעה מוכר ולא מכר‬ ‫הדרך‪ ,‬והנותן שדה לחבירו אין צריך ליקח לו דרך‪,‬‬ ‫דנותן ‪ -‬בעין יפה נותן ונתן גם הדרך‪ .‬וברמב"ם )הל'‬ ‫תשובה פ"י ה"א( כתב שהעובד מיראה הוא עובד על מנת‬ ‫לקבל פרס והעובד מאהבה אינו מצפה לשום תשלום‬ ‫גמול אלא עושה האמת מפני שהוא אמת‪ ,‬וא"כ העובד‬ ‫מיראה שכרו כמכר וצפון לעולם הבא ואין לו דרך‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והעובד מאהבה שכרו כמתנה ויש לו דרך‪,‬‬ ‫על כן זוכה לכל טוב בעולם הזה‪.‬‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו'‬ ‫ושמר ה' אלוקיך לך את הברית וגו' )ז‪ ,‬יב(‪ .‬ונראה‬ ‫לבאר בהקדם לפרש הפסוק "ויסתר משה פניו כי ירא‬ ‫מהביט אל האלוקים" )שמות ג‪ ,‬ו(‪ ,‬דלכאורה קשה‪ ,‬דהנה‬ ‫לשון הבטה הוא מלמעלה למטה‪ ,‬וא"כ איך אמר הפסוק‬ ‫אצל משה רבינו הלשון "מהביט אל האלוקים"‪ ,‬רק נראה‬ ‫לי דהנה כתיב "מפי עליון לא תצא הרעות" )איכה ג‪ ,‬לח(‬ ‫והפירוש בזה הוא דאין שום דבר רע מן השמים‪ ,‬ואע"פ‬ ‫שאנו רואים ייסורים ומשפטים דלפי ראות עינינו המה‬ ‫לא טובים‪ ,‬אבל באמת בזה צריך איש ישראל להאמין‬ ‫בלב שלם להמתיק הדינין בשורשם – שידע ויאמין‬ ‫דשורש הדין הוא חסד ה' והכל הוא לטובתינו כמו‬ ‫שאמרו חז"ל במסכת ברכות )נד‪ (.‬חייב אדם לברך על‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה – היינו שידע ויכיר כי‬ ‫המה באמת חסדים וטובות מאת הקב"ה‪ ,‬אך על כל זאת‬ ‫צריך כל אדם להתפלל אל ה' שיסיר ממנו כל הצרות‬ ‫והחשכות שהם לפי ראות עינינו‪.‬‬

‫ומשום הכי בכל ייעודי עולם הזה כתיב לשון‬ ‫מתנה ונתתי גשמיכם בעתם )ויקרא כו‪ ,‬ד(‪ ,‬ונתתי מטר‬ ‫ארצכם וגו' ונתתי עשב בשדך וגו'‪ ,‬דכשהוא דרך מתנה‬ ‫ נותן הקב"ה גם טוב העולם הזה שהוא דרך לשכר‬‫עולם הבא‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר אור תורה(‬

‫‪HI‬‬ ‫ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם‬ ‫וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין‬ ‫עיניכם )יא‪ ,‬יח(‪.‬‬

‫וזה פירוש הפסוק ויסתר משה פניו וגו' – היינו‬ ‫דמשה הסתיר פניו שלא יביט מלמעלה למטה פירוש‬ ‫שלא יראה ששורש הדין הוא חסד‪ ,‬דא"כ שוב לא יהיה‬ ‫יכול להתפלל על כלל ישראל על הדין והמשפט שעליהם‬ ‫דיראה שהכל חסד‪ ,‬ולכן לא הביט רק התפלל אל אלוקים‬ ‫שיסיר מעל ישראל בחינת דין ושאר ייסורים‪.‬‬

‫הנה ידוע דיש שני סוגי מצוות חובת הגוף וחובת‬ ‫קרקע‪ ,‬חובת הגוף נוהגת בין בארץ ישראל בין בחוץ‬ ‫לארץ‪ ,‬וחובת קרקע אין נוהגת אלא בארץ ישראל‪.‬‬

‫וזה פירוש הפסוק והיה עקב תשמעון וגו' פירוש‬ ‫שמיעה הוא לשון הבנה‪ ,‬והיינו אם תבינו ותשימו אל‬ ‫לבכם את המשפטים – המרמז על הדינים והייסורים‬ ‫שהם לטובתכם ושהכל הוא באמת בחינת חסד ‪ -‬אז‬ ‫בשכר זאת ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד‪,‬‬ ‫ויסיר מכם את כל החשכות וישפיע עליכם כטוב‬ ‫בעיניכם אמן סלה‪.‬‬

‫והנה כתיב ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל‬ ‫נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין‬ ‫עיניכם‪ ,‬וברש"י מביא דברי הספרי )פר' זו סוף פיסקא מג(‬ ‫אף לאחר שתיגלו היו מצוינים במצוות‪ ,‬הניחו תפילין‪,‬‬ ‫עשו מזוזות‪ ,‬כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו‪.‬‬ ‫והקשה הרמב"ן )על פסוק זה( דמצוות תפילין ומזוזה הם‬ ‫חובת הגוף והם נוהגין גם בחוץ לארץ‪ ,‬וא"כ מה זה‬ ‫שאמר כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫ונראה דכוונת הספרי היא שע"י שיקיימו את‬ ‫המצוות שהם חובת הגוף‪ ,‬יזכו לגאולה ולקיום המצוות‬ ‫שהם חובת קרקע‪ ,‬ולכן ע"י שמקיימין את מצוות תפילין‬ ‫ומזוזה זוכים להיכנס לארץ ישראל וכדאיתא בקידושין‬ ‫)לז‪ (:‬ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין למה לי‪ ,‬וברש"י‬ ‫כיון דחובת הגוף היא פשיטא דנוהגת בכל מושבות‪,‬‬ ‫ומשני לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו‬ ‫שבשבילה תיכנס לארץ‪ .‬מבואר דמצות תפילין היא‬ ‫פעולה לכניסת הארץ‪ ,‬שע"י חובת הגוף דתפילין‬ ‫מתקדש הגוף להיות זוכה לחובת קרקע שבארץ ישראל‪,‬‬ ‫כן בגלות היה הציווי הניחו תפילין שתזכו להיכנס לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו שבכניסה הראשונה היה המשכת ארץ‬ ‫ישראל ע"י תפילין‪ ,‬כן עכשיו חובת הגוף שבתפילין‬ ‫מביאה לחובת קרקע שבארץ ישראל‪.‬‬

‫‪HI‬‬ ‫ונתתי מטר ארצכם וגו' ונתתי עשב בשדך וגו'‬ ‫)יא‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫יש לומר הטעם דכתיב בתורה שכר השפעת‬ ‫טובה בעולם הזה רק בעובדים מאהבה‪ ,‬עפ"י מה שכתב‬ ‫הרמב"ם )הל' תשובה פ"ט ה"ב( דעיקר השכר לעולם הבא‪,‬‬ ‫ומה שכתוב בתורה שכר בעולם הזה‪ ,‬הוא להסיר‬ ‫המניעות והטרדות שלא יבטל מתורה ומצות‪ ,‬וכמו‬ ‫שאיתא באבות )פ"ד מ"ב( שכר מצוה מצוה‪ ,‬שהשכר‬ ‫בעולם הזה שיהיה בנקל להוסיף עוד מצות‪ ,‬ועולם הזה‬ ‫הוא דרך להשיג אורחות חיים‪ ,‬כמו שאיתא )שם מט"ז(‬ ‫העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא‪ ,‬ואיתא‬ ‫)שם פ"ו מ"ט( בהתהלכך תנחה אותך )משלי ו‪ ,‬כב( – בעולם‬ ‫הזה‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫ה‬

‫וזה שסיפר לנו הכתוב גדולת ה' שהוליך את‬ ‫ישראל במקום שנחשים ועקרבים מצויים‪ ,‬וסגולת המים‬ ‫לא נמצאת‪ ,‬שמסוכן יותר‪ ,‬ואעפ"כ שמרם ה' מכל נזק‪,‬‬ ‫וזה הרבותא אשר אין מים‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬

‫חשבונות‬ ‫ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך )ח‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫איתא במסכת חולין )פז‪ (.‬יצתה בת קול ואמרה כוס של‬ ‫ברכה ישווה ארבעים זהובים‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫ונוכל לבאר החשבון בזה דהנה איתא ברבותינו‬ ‫בעלי התוס' בפרשת חיי שרה )בראשית כד‪ ,‬מז( בפירוש‬ ‫הריב"א שם בשם רבי יהודה חסיד דזהובים המה סלעים‬ ‫של זהב כמו שכתוב "עשרה זהב משקלם" )שם פסוק כב(‬ ‫ותירגם אונקלוס מתקל עשר סלעין דדהבא‪ ,‬וסלע של‬ ‫זהב שווה עשרים וחמישה סלעים של כסף )עיין תפארת‬ ‫ישראל על המשניות‪ ,‬מעילה פ"ו מ"ד(‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫‪HI‬‬ ‫המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך‬ ‫למען ענותך ולמען נסותך וגו' )ח‪ ,‬טז(‪ .‬והקשה מרן זצ"ל‬ ‫איזה עינוי וניסיון שייך במן‪ ,‬אחר שכל הטעמים‬ ‫ומעדנים שרצו לטעום היו טועמין‪.‬‬ ‫ותירץ מרן זצ"ל‪ ,‬דהנה דרך העולם הוא שיש‬ ‫כמה וכמה אנשים עשירים שביכולתם ליהנות מעולם‬ ‫הזה באכילה ושתייה בתרנגולים מפוטמים ושאר‬ ‫מעדנים טובים וכיוצא בזה‪ ,‬אך נמנעים הרבה פעמים‬ ‫מכמה טעמים‪ ,‬ראשית שלא יאמרו עליו שהוא זולל‬ ‫וסובא או שהוא פזרן‪ ,‬ועי"ז יבזבזו את ממונו‪ ,‬ומשום‬ ‫עינא בישא ועוד כמה טעמים‪.‬‬

‫והנה מדכתיב בתורה ואכלת ושבעת וברכת‪,‬‬ ‫למדים )ברכות כ‪ (:‬דמן התורה החיוב של ברכת המזון הוא‬ ‫רק אם אוכלים כדי שביעה ‪ -‬דהיינו עומר כמו שמצינו‬ ‫אצל המן דכתיב "לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר‬ ‫לגולגולת" )שמות טז‪ ,‬טז(‪ .‬וכיון דאחד יכול להוציא ולברך‬ ‫ברכת המזון בעד כולן – נמצא דבעד ברכת המזון אחד‬ ‫נפלו לישראל שש מאות אלף עומרים‪.‬‬

‫אבל בהמן כל מיני טעמים שעלו במחשבתם ורצו‬ ‫לטעמם היו טועמין )יומא עה‪ ,(.‬והיו יכולים ליהנות מכל‬ ‫מיני מעדנים שבעולם באופן שלא ידעו אחרים זולתו‪.‬‬ ‫ולאחר כל אלה כתיב כי לא ידעו מה הוא )שמות טז‪ ,‬טו( ‪-‬‬ ‫הפירוש שלא ידעו הכשרים החרדים איזה טעם לחשוב‪,‬‬ ‫ועל זה השיבן משה רבינו ע"ה ויאמר משה אליהם הוא‬ ‫הלחם אשר נתן ד' לכם לאכלה )שם( ‪ -‬שיחשבו רק על‬ ‫הטעם של הלחם ולא לרדוף אחרי המותרות‪ ,‬כי כך‬ ‫דרכה של תורה‪ ,‬וזה היה הניסיון והעינוי‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬

‫והנה כתיב "והעומר עשירית האיפה הוא" )שם‬ ‫פסוק לו( ואיתא במסכת כריתות )י‪ (:‬דעשירית האיפה‬ ‫שווה פרוטה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והנה דעת רבי אלעזר הקליר )יוצרות‬ ‫לשבת שקלים( דשמונה מאות פרוטות בסלע‪ ,‬אולם זה‬ ‫למאן דאמר במסכת קידושין )יב‪ (.‬דשמונה פרוטות‬ ‫באיסר‪ ,‬אבל למאן דאמר שם דשש פרוטות באיסר – הוי‬ ‫לדעת רבי אלעזר הקליר שש מאות פרוטות בסלע‪.‬‬

‫וממילא נמצא מכוון‪ ,‬דכיון דברכת המזון שווה‬ ‫אלף סלעים כנ"ל‪ ,‬דהיינו שש מאות אלף פרוטות‪ ,‬נמצא‬ ‫דבעד ברכת המזון אחד נתן הקב"ה לכל ישראל שש‬ ‫מאות אלף עומרים ששווים שש מאות אלף פרוטות‬ ‫דהיינו אלף סלעים של כסף שהם ארבעים סלעים של‬ ‫זהב ]שכבר כתבנו שסלע זהב אחד שווה עשרים וחמש‬ ‫של כסף[ כשוויות של ברכת המזון‪ ,‬וזהו שכוס של ברכה‬ ‫ישווה ארבעים זהובים ודו"ק כי נכון מאוד‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫שיחות וסיפורים‬ ‫לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי )ט‪ ,‬ט(‪ .‬שאל‬ ‫הרה"צ ר' ירמי'לע שליט"א ]זצוק"ל[ מאופלע את כ"ק‬ ‫אדמו"ר רשכבה"ג מאסטראווצא זצלה"ה על מאמר חז"ל‬ ‫)ב"מ פו‪ (:‬לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה‬ ‫עלה למעלה ולא אכל ירד למטה ואכלא‪ ,‬דאיך למדו זה‬ ‫ממה דלא אכל משה בשמים‪ ,‬דילמא לא היה לו מה‬ ‫לאכול‪ ,‬כי בשמים אין מקום אכילה‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף‬ ‫ועקרב וצמאון אשר אין מים וגו' )ח‪ ,‬טו(‪ .‬ותיבות אלו‬ ‫האחרונות צריכות ביאור‪ ,‬ומה הוסיף בזה אחרי סכנת‬ ‫נחש ועקרב העצומה‪.‬‬

‫והשיב לו אדמו"ר‪ ,‬כי ראייתם הוא ממה שירד‬ ‫למטה ואכל ]דאם לא כן לאיזה צורך הביאו הא דירד‬ ‫למטה[‪ ,‬ולמה אכל‪ ,‬הלא היה אפשר לו לחיות בלי מזון‪,‬‬ ‫שהרי עלה לשמים ולא אכל‪ ,‬ועל כרחך אכל שלא ישנה‬ ‫מן המנהג‪ ,‬ונכון‪.‬‬

‫זצלה"ה‬ ‫רשכבה"ג‬ ‫אדמו"ר‬ ‫כ"ק‬ ‫ואמר‬ ‫מאסטראווצא עפ"י הירושלמי ברכות )פ"ה סוף ה"א(‪,‬‬ ‫חברבריא ]מין נחש[ כד הוה נכית ]נושך[ לבר נשא‪ ,‬אי‬ ‫בר נשא קדים למיא חברברא מיית‪ ,‬ואי חברברא קדים‬ ‫למיא‪ ,‬בר נשא מיית‪ ,‬שהרפואה לנשיכת הנחש היא‬ ‫שיקדים האיש הנשוך למים‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫ו‬

‫א לפנינו הגרסא שונה‪ ,‬וזה לשון הגמ' שם‪ :‬לעולם אל ישנה אדם‬ ‫מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם‪ ,‬מלאכי השרת‬ ‫ירדו למטה ואכלו לחם‪ .‬ולפי הגרסא שלפנינו קשה להבין‬ ‫בהמשך את כוונת רבינו בתירוצו‪.‬‬

‫פרשת ראה‬ ‫מאמרי אורייתא‬

‫ולכאורה צריך ביאור איך מוכח שיעור זה מן הפסוק כי‬ ‫ירחיב ה' אלקיך את גבולך‪.‬‬

‫ולא תאכל הנפש עם הבשר )יב‪ ,‬כג(‪ .‬ונוכל לומר‬ ‫עפ"י מה שמצינו דכלב מרמז על דברי רשות כמו‬ ‫שאיתא בתיקוני זוהר )תיקונא עשרין וחד סב‪ (:‬צוחין ככלבא‬ ‫הב הב‪ ,‬ובמדרש )קהלת רבה א‪ ,‬א]ב[( מעיז פניו ככלב‬ ‫להביא לחם ומזונות‪.‬‬

‫ויש לומר החשבון‪ ,‬דהנה מבואר במסכת מגילה‬ ‫)ג‪ (.‬דארץ ישראל הוא ארבע מאות פרסה על ארבע‬ ‫מאות פרסה‪ ,‬והיינו ששה עשר ריבוא פרסאות‬ ‫מרובעות‪ ,‬ואיתא במסכת פסחים )צד‪ (.‬אמר רבא שיתא‬ ‫אלפי פרסי הוי עלמא‪ ,‬ופירש"י )ד"ה שיתא( היקף הילוך‬ ‫החמה בתוך החלל ממזרח למערב‪ .‬נמצא לפי"ז‪ ,‬דאם‬ ‫ביום שיעור סיבוב החמה הוא שיתא אלפי פרסי‪ ,‬כמו כן‬ ‫בלילה שיעור הסיבוב הוא שיתא אלפי פרסי‪ ,‬א"כ ביחד‬ ‫הוי שיעור היקף כל העולם כולו י"ב אלפי פרסי‪ .‬ונודע‬ ‫מה שאמרו רז"ל )סוכה ז‪ (:‬כל שבהקיפו שלשה טפחים יש‬ ‫ברוחבו טפח‪ ,‬נמצא שכל העולם הוא ארבע אלפים פרסי‬ ‫על ארבע אלפים פרסי‪ ,‬והיינו ששה עשר מיליון‬ ‫פרסאות מרובעות‪ ,‬א"כ כל העולם כולו‪ ,‬הוא במכוון‬ ‫מאה פעמים יותר גדול מארץ ישראל ‪.‬‬

‫וזהו מה שאיתא בתענית )יא‪ (:‬בר בי רב דיתיב‬ ‫בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה ‪ -‬דהתענית לגדור את‬ ‫עצמו בדברי רשות לבטל בחינת כלב‪ ,‬ובנדרים )כד‪ (.‬לא‬ ‫כלבא אנא דמתהנינא מינך ולא תתהנית מנאי‪ .‬ובר בי‬ ‫רב יש לו לאכול לנחת רוח להשי"ת‪ ,‬כמו שאיתא באו"ח‬ ‫)סי' רלא( כל מעשיו יהיו לשם שמים ‪ -‬שיהיה תועלת‬ ‫לעבודת הבורא או גורם ומביא לעבודת הבורא‪.‬‬ ‫ובספה"ק איתא דיש צדיקים שמייחדים ייחודים בדברי‬ ‫רשות והיא עבודה בעצם‪ ,‬ולא בגדר הכנה‪ ,‬ועדיף‬ ‫ממצוות ומעשים טובים של העושים בלי דחילא ורחימא‪.‬‬

‫והנה אמרו חז"ל )ילקו"ש ישעי' רמז תקג( עתידה ארץ‬ ‫ישראל שתתפשט ככל העולם כולו‪ .‬הרי חזינן‪ ,‬דמה‬ ‫שאמרה תורה‪ ,‬כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך‪ ,‬שיעור‬ ‫הרחבת גבול‪ ,‬הוא מאה פעמים ככה‪ ,‬וא"כ שפיר הוכיח‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה דמי שיש לו מאה מנה הרי הוא‬ ‫בכלל כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך‪ ,‬דמאה מנה הוא‬ ‫שיעור הרחבה נגד מנה שהוא שיעור המצומצם‪ ,‬ולכן‬ ‫שפיר מותר לשפות לו קדרה בכל יום ודו"ק‪.‬‬

‫והנה אף אנשים פשוטים שאינם בשתי בחינות‬ ‫אלו ועוסקים בצרכי עולם הזה להנאת עצמן‪ ,‬אף שאינו‬ ‫משובח‪ ,‬מכל מקום לא יגונה ואינם נתפסים על זה‪ ,‬כיון‬ ‫שהוא לקיום העולם‪ ,‬אבל אם נגרר אחר תאוותו‬ ‫להתענג בדברי רשות בתענוגים ומותרות‪ ,‬שאין להגוף‬ ‫צורך בהם‪ ,‬הוא בלא דעת ונקרא כלב שוטה‪ ,‬שהוא‬ ‫מזיק‪ ,‬וכמו שכתב בטור או"ח )סי' רמ( שעל זה אמרו‬ ‫שמגרה יצה"ר בנפשו‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫וזהו מה שאיתא ביומא )פד‪ (.‬מי שנשכו כלב‬ ‫שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו ‪ -‬דהוא טרפש‬ ‫המפסיק בין אברי נשימה לאברי אכילה‪ ,‬שיתבונן בזה‬ ‫שמותרות אכילה מביא פגם לנשמה‪.‬‬

‫‪HI‬‬ ‫העניק תעניק לו )טו‪ ,‬יד(‪ .‬איתא במסכת קידושין‬ ‫)יז‪ (.‬כמה מעניקים לו וכו' רבי שמעון אומר חמישים‬ ‫סלעים כחמישים שבערכין‪ .‬ואינו מובן מה שייכות יש‬ ‫בהענקה לערכין‪.‬‬

‫וזהו מה שאיתא בספה"ק על מה שכתוב ולא‬ ‫תאכל הנפש עם הבשר שיזהר שבאכילת הבשר לא‬ ‫יאבד נפשו‪.‬‬

‫ונראה לומר דהנה כתיב אח"כ "כי משנה שכר‬

‫שכיר עבדך שש שנים" )שם פסוק יח( ואיתא בגמרא )שם‬ ‫טו‪ (.‬דעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה – שרבו מוסר‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר אור תורה(‬

‫לו שפחה כנענית‪ ,‬והנה עבד עברי העובד שש שנים‬ ‫כמה בנים יכול להוליד להאדון בזמן ההוא – הוי אומר‬ ‫שבעה‪ ,‬דאפילו אם תתן לכל בן ט' חודשים ויותר אינו‬ ‫יכול להוליד יותר משבעה בנים דהרי צריך להיות ימי‬ ‫טומאה לכל ולד‪ ,‬ממילא נמצא שיכול להוליד לכל היותר‬ ‫שבעה בנים‪ ,‬עכשיו תעשה חשבון כמה שנים כל בן‬ ‫ותמצא דהבכור יכול להיות כבר בן חמש שנים אבל‬ ‫שאר הששה בנים אי אפשר להם להיות רק בפחות‬ ‫מחמש שנים ודו"ק‪.‬‬

‫‪HI‬‬

‫חשבונות‬ ‫כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דבר לך‬ ‫ואמרת אוכלה בשר וגו' )יב‪ ,‬כ(‪ .‬איתא בגמרא )חולין פד‪(.‬‬ ‫על פסוק זה‪ ,‬מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה מי שיש‬ ‫לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק וכו'‪ ,‬מי שיש לו מאה מנה‬ ‫ישפתו לו קדרה בכל יום‪ ,‬עיי"ש‪ .‬הרי דהש"ס קורא‬ ‫הרחבת גבול‪ ,‬מי שיש לו מאה פעמים כפי צרכו‪.‬‬ ‫ז‬

‫והנה בפרשת ערכין כתיב "ואם מבן חמש שנים‬ ‫וגו' והיה ערכך הזכר עשרים שקלים וגו' ואם מבן חודש‬ ‫ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים"‬

‫המקדש אשר הוא מעיקרי התורה‪ ,‬וכתוב רק במקום‬ ‫אשר יבחר ה'‪.‬‬

‫)ויקרא כז‪ ,‬ה‪-‬ו(‪ ,‬א"כ כאן שיש לו בן אחד שהוא בר חמש‬ ‫שנים ששווה עשרים שקלים‪ ,‬ועוד יש לו ששה בנים‬ ‫פחותים מבן חמש שנים ששווים כולם ביחד שלשים‬ ‫שקלים‪ ,‬נמצא שכולם שווים ביחד חמישים שקלים‪.‬‬

‫ונראה דהמילוי לבד היוצא מתיבת "יבחר" ]כזה‪:‬‬ ‫ו"ד י"ת י"ת ש[ עולה אלף ומאה ושלושים‪ ,‬שהוא‬ ‫בגימטריא "שילה נוב גבעון ירושלים"‪ ,‬ולכן עמד‬ ‫המקדש בארבע מקומות הללו דהם מרומזים בתורה‬ ‫ודו"ק‪.‬‬

‫א"כ מובן מאוד מה שרבי שמעון למד הענקה‬ ‫מערכין‪ ,‬דכיון שהתורה כתבה דהטעם של הענקה הוא‬ ‫כי משנה שכר שכיר עבדך והיינו שרבו מסר לו שפחה‬ ‫כנענית והרוויח האדון ממנו שהוליד לו בנים‪ ,‬א"כ‬ ‫צריכים להעניק לו אותו הרווח‪ ,‬ואת חשבון הרווח שפיר‬ ‫ילפינן מערכין כנ"ל ואתי שפיר‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫כי‬

‫ז(‪ .‬יש בזה הערה גדולה לבני אדם המשוקעים בהבלי‬ ‫הזמן‪ ,‬דהנה איתא )אבות ד‪ ,‬ב( עבירה גוררת עבירה‪,‬‬ ‫והיינו שמכח עבירה שעושה אדם נולד בו חלק הרע וכח‬ ‫המתאווה להחטיא אותו‪ ,‬ועל זה נאמר הוי מושכי העוון‬ ‫בחבלי השווא וגו' )ישעי' ה‪ ,‬יח(‪ .‬ולזה רימזה התורה כי‬ ‫יסיתך אחיך ‪ -‬רמז על כח הרע שבקרבו‪ ,‬בן אמך ‪-‬‬ ‫שהוא מכח החומר והתאווה הגופנית‪ ,‬לכן לא כתוב בן‬ ‫אביך ‪ -‬שמרמז על הנשמה הטהורה‪ ,‬וכתיב בסתר ‪-‬‬ ‫שקאי על המחשבה‪.‬‬

‫‪HI‬‬

‫חידושי סוגיות‬ ‫ולא‬

‫יסיתך אחיך בן אמך וגו' בסתר לאמר וגו' )יג‪,‬‬

‫יראה לך שאור וגו' )טז‪ ,‬ל(‪ .‬ובפסחים )ה‪(:‬‬

‫איתא‪ ,‬לא יראה לך ‪ -‬שלך אי אתה רואה אבל אתה‬ ‫וכו' ושל גבוה‪ ,‬ופירש"י שם )ד"ה לפי(‪ ,‬אם הקדישם לבדק‬ ‫הבית‪ .‬ויש לדקדק למה דווקא פירש"י של בדק הבית‪,‬‬ ‫והרי יכול להיות חמץ של קדושת דמים כגון שהקדישן‬ ‫לדמי קרבן כמו עצי שלמים )עיין פסחים כז‪.(:‬‬

‫והנה עיקר הדבר הוא באכילה ושתייה כדאיתא‬ ‫בחולין )ד‪ (:‬גבי אחאב ויהושפט שע"י אכילה יתירה‬ ‫נצמח כל התאוות‪.‬‬

‫ונראה דהנה בתוס' )פסחים מו‪ :‬ד"ה הואיל( הקשו‬ ‫דלמה לא נימא בהקדש דעובר בבל יראה הואיל אי בעי‬ ‫מיתשיל עלה‪ ,‬ותירצו דאחר שבא ליד גזבר לא אמרינן‬ ‫הואיל אי בעי מיתשיל עיי"ש‪ ,‬והנה בתוס' )חולין קלח‪ :‬ד"ה‬ ‫יצא זה וכו' בסופו( כתבו ומיהו לשון ליד גזבר אינו מיושב‬ ‫כל כך דגזבר לא שייך אלא בקדשי בדק הבית‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫ולפי"ז מיושב לנכון דברי רש"י הנ"ל דפירש אם‬ ‫הקדישם לבדק הבית‪ ,‬דאם היה קדושת דמים שפיר היה‬ ‫עובר בבל יראה הואיל אי בעי מיתשיל עלה‪ ,‬דלא שייך‬ ‫לתרץ דאחר שבא ליד גזבר לא מהני שאלה כדברי‬ ‫התוס' הנ"ל דגזבר לא שייך רק בקדשי בדק הבית ודו"ק‪.‬‬

‫התודה והברכה‬ ‫לידידנו איש התורה והחסד מברזיל‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫על נדבתו היפה לטובת פעילות‬ ‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאוסטראווצא‪.‬‬

‫)הבה"ח בנש"ק הר"ר יהודא סילמאן הי"ד בן הגה"צ רבי דוד‬ ‫סילמאן זצ"ל אבד"ק גאסטנין חדב"נ דכ"ק מרן אדמו"ר רבי‬ ‫מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – ספר בית מאיר(‬

‫ייתן ה' ויזכה לישועות בכל העניינים‬ ‫ויראה הצלחה בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וזכות רבותינו הקדושים זצוק"ל‬ ‫תגן עליו ועל משפחתו‬ ‫לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫כי אם במקום אשר יבחר ה' )יב‪ ,‬יד(‪ .‬באמת פלא‬ ‫הוא שלא נכתב בתורה באיזה מקום לבנות את בית‬

‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬

‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬

‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪ ,‬נא ליצור קשר‬ ‫בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪u.s.a office: 1718-854-0700 ,052-764-6601 :‬‬ ‫או באי מייל‪[email protected] :‬‬ ‫ח‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬