Beth Meir Ostrovsa Shoftim 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫פרשת שופטים ה'תשס"ט‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫והיה כשבתו על כסא ממלכתו וגו' )יז‪ ,‬יח(‪ .‬דקדק‬ ‫הרבי זצלל"ה‪ ,‬הלא מבחינת הדקדוק צריך היה להיות‬ ‫כתוב "בשבתו" וכך מצינו במסכת מגילה )יא‪ (:‬עה"פ‬ ‫בימים ההם כשבת המלך וגו' )אסתר א‪ ,‬ב( אמר רבא מאי‬ ‫כשבת וכו'‪ ,‬א"כ אמאי כתבה כאן התורה בפרשת המלך‬ ‫"כשבתו"‪.‬‬ ‫ואמר על זה הרבי זצ"ל‪ ,‬שדרך המלך שביום‬ ‫עלותו על כסא מלכותו יודע הוא וזוכר שלא מפני‬ ‫כישרונותיו הנעלים במיוחד הוא נבחר להיות מושל על‬ ‫ישראל שהרי כל ישראל ראויים להיות מלכים )הוריות יג‪(.‬‬ ‫אלא שהעם הסכים לבחור בו‪.‬‬ ‫אך כעבור זמן‪ ,‬כשכבר יושב הוא בבטחה על‬ ‫כסאו‪ ,‬שוכח הוא מכל זאת ואינו זוכר שלא מכוחות‬ ‫עצמו ובזכות כישרונותיו עלה ונבחר להיות מלך‪ ,‬ובועט‬ ‫הוא לפעמים על ימין ועל שמאל‪ ,‬ובמשך הזמן זה הופך‬ ‫להיות לו לרועץ ומתנקם בו‪.‬‬ ‫לכן אומרת לו התורה ומלמדת אותו – והיה‬ ‫"כשבתו" בכף הדמיון‪ ,‬להורותו שכל ימיו יזכור את יום‬ ‫עלייתו על כס המלכות‪ ,‬ואז יהיה לו זאת לסגולה "למען‬ ‫יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל" )דברים‬ ‫יז‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קונטרס משמרת כהונה(‬

‫‪HI‬‬ ‫ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש‬ ‫הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב‬ ‫אחיו כלבבו )כ‪ ,‬ח(‪ .‬וברש"י מביא את דברי רבי יוסי‬ ‫הגלילי האומר "הירא מעבירות שבידו"‪.‬‬ ‫ותמה האדמו"ר זצלל"ה‪ ,‬וכי יש צדיק יותר גדול‬ ‫מאדם המכיר גודלו ורישומו של חטא עד כדי כך שהוא‬ ‫חושש שחטאו עלול להכריע את תוצאות המלחמה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא צדיק גמור‪ ,‬ועל אדם כזה מצוה התורה "ילך וישב‬ ‫לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו"?‬ ‫והסביר הרבי זצ"ל‪ ,‬מה היא מהותו של חייל‬ ‫ההולך לחזית‪ ,‬עוזב את ביתו את מקומו ואת סביבתו‬ ‫והולך לחזית המלחמה למען יוכלו האנשים אשר נשארו‬

‫גליון מס' ‪38‬‬ ‫בעורף להמשיך את חייהם הרגילים‪ ,‬כלומר שאין הוא‬ ‫דואג לעצמו ולענייניו אלא הולך ומסתכן ומוכן למסור‬ ‫את נפשו למען הזולת‪ ,‬זוהי מהותו של חייל‪.‬‬ ‫והנה כאן‪ ,‬הדגש בדברי רבי יוסי הגלילי הוא‪,‬‬ ‫הירא מעבירות "שבידו"‪ ,‬כלומר שהעבירות "שלו" הם‬ ‫המפריעים לו‪ ,‬הם המציקים לו‪ ,‬הוא דואג אך ורק לעצמו‬ ‫ואין הוא דואג לרווחתו של הזולת‪ ,‬לכן אדם כזה "ילך‬ ‫וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו"‪ ,‬כי הוא‬ ‫ההפך הגמור ממה שהיא "מהותו" של חייל‪ ,‬שהוא מוכן‬ ‫למסור את נפשו למען הזולת‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קונטרס משמרת כהונה(‬

‫‪HI‬‬

‫פלפולי אורייתא‬ ‫על פי שנים עדים או שלשה עדים וגו' )יז‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫וברמב"ן‪ ,‬אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט לך‬ ‫בשלשה‪ ,‬להקיש שלשה לשנים‪ ,‬מה שנים עדות אחת אף‬ ‫שלשה עדות אחת‪ ,‬ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולן‪,‬‬ ‫לשון רש"י‪ .‬וכן אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול‪,‬‬ ‫העדות כולה בטלה‪ ,‬והם כולם נהרגים ומשלמים ממון‬ ‫בהזמתן‪ ,‬שעיקר הכתוב להקיש שלשה לשנים בכל‬ ‫דבריהם כדעת רבותינו )מכות ה‪ .(:‬ועל דרך הפשט אמר‬ ‫הגאון רב סעדיה‪ ,‬שנים עדים‪ ,‬או שלשה מקבלי עדות‬ ‫השנים‪ ,‬ואין בכתוב קבלת עדות‪ ,‬רק עדים‪ .‬אבל‬ ‫כמדומה לי שטעה הגאון בדינו‪ ,‬כי עדות דיני נפשות לא‬ ‫תקובל רק בפני סנהדרין של עשרים ושלשה‪ ,‬עכ"ל‬ ‫הרמב"ן ז"ל‪.‬‬ ‫ואכתוב בכאן מה שכתב לי שכיני הקרוב אלי‬ ‫ידידי הרה"ג מו"ה יחזקאל הלוי שליט"א ]זצוק"ל הי"ד[‬ ‫אבד"ק נאשלעסק בשם אביו מורי ורבי הגאון הגדול‬ ‫הצדיק הרבי מאסטראווצי שליט"א ]זצוק"ל[ ליישב‬ ‫דברי רבינו סעדיה גאון ז"ל ממה שהקשה עליו הרמב"ן‬ ‫ז"ל‪ ,‬דהנה נודע שיטת רש"י ז"ל וכן הוא בהגהות אשרי‬ ‫בבבא קמא )על הרא"ש פ"ז ה"ו( דההורג אדם מחוייב‬ ‫מדינא לשלם דמים ליורשים‪ ,‬רק דחיוב מיתה פוטרתו‬ ‫דקים ליה בדרבא מיניה‪ ,‬וא"כ נידון דכשבאו עדים‬ ‫להעיד שאחד הרג את הנפש בעצם הם באים לחייב את‬ ‫הרוצח מיתה וממון לפוסקים דסבירא ליה דבקים ליה‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בדרבא מיניה מועיל תפיסה‪ ,‬וכן כתב הכסף משנה‬ ‫דממון שיוכל לתפוס ומה כל שכן כשתפסו להיורשים‬ ‫בודאי לא מפקינין מינייהו‪.‬‬ ‫אך כשהוזמו העדים לא יצטרכו לשלם ממון‪ ,‬דהם‬ ‫מחוייבים מיתה‪ ,‬ותפיסה לא מהני אצלם כיון דעדים‬ ‫זוממים קנסא ובקנס כבר כתבו התוס' )כתובות פרק אלו‬ ‫נערות( דלא מהני תפיסה‪ ,‬א"כ אצלם לא משכחת לחייב‬ ‫ממון דחיוב מיתה פוטרתם וגם תפיסה לא מהני‪ ,‬וכיון‬ ‫שכן הוי עדות שאי אתה יכול להזימה על הממון ובטל‬ ‫עדותן על הממון לענין שיועיל תפיסה ושוב הוי עדות‬ ‫שבטלה מקצתה בטלה כולה‪ ,‬וא"כ שוב לא יועיל עדותן‬ ‫גם על המיתה והיכי משכחת לחייב מיתה‪.‬‬ ‫אך דמשכחת שיתחייב כגון שבאו שלשה אנשים‬ ‫שהם בית דין להעיד על הרוצח שהרג את הנפש ואנן‬ ‫קיי"ל )ר"ה כה‪ (:‬דלא תהא שמיעה גדולה מראיה וכשראו‬ ‫לפני בית דין לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה‪ ,‬אבל‬ ‫לענין חיוב מיתה לא מהני ראייתן דבעי בית דין של‬ ‫כ"ג‪ ,‬ממילא אח"כ כשיעידו בפני בית דין של כ"ג אינן‬ ‫צריכים לדון על חיוב ממון דעל זה כבר נגמר עדותם על‬ ‫ידי ראייתם‪ ,‬ולא באו בעדותם רק על חיוב מיתה ושפיר‬ ‫מהני עדותם‪ ,‬דלגבי מיתה לחודא הוי יכול להזימה‪ ,‬או‬ ‫דמשכחת שיעידו העדים שני פעמים פעם אחת על חיוב‬ ‫ממון ואח"כ עוד פעם יעידו על חיוב מיתה‪.‬‬ ‫ומעתה הדברים נכונים בס"ד‪ ,‬דהכי כוונת רבינו‬ ‫סעדיה גאון ז"ל דעל פי שני עדים לא מהני רק שיהיו‬ ‫מקודם שלשה שקבלו עדותם על הממון‪ ,‬אז משכחת לה‬ ‫אח"כ דעל פי שני עדים יקום דבר‪ ,‬וחייב מיתה כשיעידו‬ ‫בפני בית דין של כ"ג‪ .‬וזהו פירוש הפסוק על פי שנים‬ ‫עדים יקום דבר חיוב מיתה רק כשמקודם תתקבל עדותם‬ ‫בפני בית דין של שלשה על הממון כנ"ל ואתי שפיר‬ ‫בס"ד‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫שיחות וסיפורים‬ ‫רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם‬ ‫מצרימה למען הרבות סוס )יז‪ ,‬טז(‪ .‬בעת שהיה כ"ק‬ ‫אדמו"ר רשכבה"ג זצלה"ה מאסטראווצא אב"ד‬ ‫סקיערניעוויץ היה שם מנהג ישן כי הרב לקח חבל‬ ‫כמעט בכל שמחה שהיה אצל מי מהבעלי בתים וכל‬ ‫המסובין נתנו להרב מעות בעת אמירת לחיים ‪ -‬שכר‬ ‫טרחתו‪ ,‬ובראשית ימי שבתו גם הוא לקח מתנותיהם‪,‬‬

‫אמנם במשך הזמן החליט שלא ליקח‪ ,‬כי המתנות‬ ‫התמעטו והתדלדלו ולא היו שווים נדנוד בזיון‪.‬‬ ‫ופירש בזה את הנאמר בתורה לא ירבה לו‬ ‫סוסים וגו' ולא ישיב וגו' מצרימה למען הרבות סוס‪,‬‬ ‫דנראה לעין כל הדקדוק שפתח בהרבה סוסים‪ ,‬וסיים‬ ‫למען הרבות סוס‪ .‬אמנם כן הוא‪ ,‬מתחלה יפתהו היצר‬ ‫לשוב מצרימה למען קנות סוסים הרבה ולא יוכל לעמוד‬ ‫בניסיון‪ ,‬אולם ירדה התורה לסוף דעתו כי במשך הזמן‬ ‫גם עבור סוס אחד ירד מצרימה וזה ודאי אינו כדאי‪,‬‬ ‫ולכן החובה עליו שלא ירד מצרימה בשום אופן‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬ ‫כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל‬ ‫מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה'‬ ‫אלקיך )יח‪ ,‬יג(‪ .‬סיפר רבינו מעשה שהיה אצל הרה"ק‬ ‫רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצוק"ל‪ ,‬שפעם אחת בא‬ ‫בבוקר לבית המדרש וברך ברכות השחר בקול גדול‬ ‫כדרכו בקודש ודילג ברכת שלא עשני גוי‪ ,‬והיו הכל‬ ‫תמהים על זה‪.‬‬ ‫ופירש להם טעם הדבר כן‪ ,‬כי כאשר קם בבוקר‬ ‫ורצה להכין עצמו להתפלל‪ ,‬העמיק בדעתו לחשוב‬ ‫ולהתבונן ברוממות השי"ת ושפלות עצמו עד כי חשב‬ ‫שאין גרוע בעולם כמוהו‪ ,‬ונשבר לבו בקרבו מאד עד‬ ‫שנפל בעצבות ולא היה יכול להרים ראשו ולחזק עצמו‬ ‫להתפלל בשמחה כדכתיב עבדו את ה' בשמחה וגו'‬ ‫)תהלים ק‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ולכן התחיל לחשוב לחפש בעצמו איזה נקודה‬ ‫טובה שיוכל לחזק עצמו להתפלל בשמחה ולא מצא‪ ,‬כי‬ ‫כל מצוה וכל מדה טובה שחיפש בעצמו הסתכל וראה‬ ‫שלא עשה בה עדיין כלום כפי גודל החיוב לעשותה לפני‬ ‫יוצר כל היצורים מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ולכן הלך‬ ‫נבוך בעשתונותיו ולא היה יכול לחזק עצמו להתפלל‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫עד אשר עזרו השי"ת שבהולכו בבית אנה ואנה‬ ‫ראה דרך החלון נכרי אחד עובר בשוק והתחיל להתבונן‬ ‫בעצמו ולחשב גודל ההפרש אשר בינו לבין נכרי זה‬ ‫וגודל מעלתו עליו עד שבא לשמחה גדולה ונתלהב מאד‬ ‫מגודל שמחתו ולכן בירך מיד בשמחה עצומה ברכת‬ ‫שלא עשני גוי‪ ,‬ולכן שוב לא בירך עתה ברכה זו‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬

‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬

‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪ ,‬נא ליצור קשר‬ ‫בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪u.s.a office: 1718-854-0700 ,052-764-6601 :‬‬ ‫או באי מייל‪[email protected] :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬