Beth Meir Orsrovsa Haazinu 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫פרשת האזינו‪ ,‬שבת שובה‪ ,‬ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם‬ ‫דברים ושובו אל ה' )הושע יד‪ ,‬ב(‪ .‬יש לדקדק על מה שפתח‬ ‫בתשובה שהיא בלא דברים ולא הזכיר כלל צורך קיחת דברים‬ ‫לבעלי תשובה‪ ,‬ואחר כך מסיים קחו עמכם דברים ושובו וגו' ‪-‬‬ ‫שצריך הבעל תשובה ליקח עמו דברים שבהם ישוב אל ה'‪ ,‬וגם‬ ‫יש לדקדק בדברי רש"י ז"ל שפירש שובה ישראל ‪ -‬שבארץ‬ ‫יהודה‪ ,‬מה ענין יהודה לכאן‪ ,‬ולמה דוקא יהודה‪.‬‬ ‫גם מה שפירש"י שם שבתחילה כתיב תאשם שומרון כי‬ ‫מרתה באלהיה )שם פס' א( ‪ -‬ולכן צריכין אותן שבארץ יהודה‬ ‫לעשות תשובה‪ .‬וצריך ביאור הסמיכות‪ ,‬דמשמע דוקא אחר‬ ‫שחטאה שומרון צריכין אלו שבארץ יהודה לשוב לה' ולעשות‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫ונראה עפ"י מה דאיתא ביומא )פו‪ (.‬גדולה תשובה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד‪ .‬ונראה פירוש מאמר זה‪ ,‬דהנה ידוע‬ ‫)תיקו"ז תיקונא עשרין ותרין סה‪ (:‬דצורת יעקב אבינו ע"ה חקוקה‬ ‫בכסא הכבוד‪ ,‬ויעקב הוא מדת תפארת שהוא מדת רחמנות‪,‬‬ ‫ועיקר מה שהקב"ה פושט יד לקבל שבים הוא רק ע"י מדת‬ ‫רחמנות כדאיתא בירושלמי )מכות פ"ב ה"ו( שאלו לחכמה חוטא‬ ‫מה עונשו וכו'‪ ,‬שאלו להקב"ה ואמר שיש כפרה לחוטאים‪ ,‬שע"י‬ ‫תשובה כביכול מסתכל בצורתו של יעקב אבינו ע"ה שהיא‬ ‫חקוקה שם ועי"ז נתעורר מדת רחמנות ומקבלין עי"ז את‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫והנה כח הרחמנות מתעורר ע"י בכייה‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫ביעקב כשהלך ללבן הארמי והיה יודע שכל נשמות ישראל‬ ‫כלולין בו‪ ,‬וראה שלבן רוצה לאבדו ‪ -‬כמו שכתוב ארמי אובד‬ ‫אבי )דברים כו ה(‪ .‬והיה התחלת הגלות‪ ,‬דסמיך ליה וירד מצרימה‬ ‫שהיא גלות ראשונה מד' גלויות ‪ -‬התחיל לבכות דכתיב וישא‬ ‫את קולו ויבך )בראשית כט יא( כדי לעורר רחמנות אצל השי"ת‪.‬‬ ‫וזה הכח לעורר רחמנות בא לכל השבטים ע"י‬ ‫התקשרות בבנימין‪ ,‬שהוא המקשר את השבטים עם יעקב‪,‬‬ ‫דכתיב ביה בבנימין ונפשו קשורה בנפשו )שם מד‪ ,‬ל( ‪ -‬היינו‬ ‫נפש בנימין מקבל כל השפעות מנפשו של יעקב ומחלק אח"כ‬ ‫לכל השבטים‪.‬‬ ‫ובזה יש להבין מה שלא רצה יעקב לשלוח את בנימין‬ ‫למצרים והוצרך יהודה להיות ערב בעבורו‪ ,‬וגם למה דוקא היה‬ ‫יהודה הערב ולא אחד משאר השבטים‪ .‬דהנה מצינו ביהודה‬ ‫בשעה שנמצא הגביע באמתחת בנימין‪ ,‬אמר ליוסף מה נאמר‬ ‫לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך‬ ‫)בראשית מד‪ ,‬טז( ‪ -‬והיינו שבא להתמרמרות כל כך עד שלא היה‬

‫גליון מס' ‪43‬‬ ‫ביכלתו לומר שום דבר במה שיצדיק עצמו נגד ה'‪ ,‬רק התוודה‬ ‫בפשיטות ואמר האלהים מצא את עון עבדיך ‪ -‬והיינו‬ ‫שהתוודה על עונותיו ובקש מהשי"ת שימחול לו בלי שום‬ ‫דיבורי הצטדקות‪.‬‬

‫ואחר‬

‫כך כתיב ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני )בראשית‬

‫מד‪ ,‬יח( ‪ -‬והיינו שאח"כ שכבר בא להתמרמרות כל כך עד‬ ‫שהיה יודע בעצמו שאין לו שום לימוד זכות על עצמו‪ ,‬אז ניתן‬ ‫לו מן השמים כח זה שיהיה לו דיבורים לדבר‪ ,‬כמו שאמר ידבר‬ ‫נא עבדך דבר ‪ -‬והיינו שהתפלל בכח זה שיש לו על כל פנים‬ ‫הנשמה שהיא חלק אלהי ממעל‪ ,‬וזה שאמר בי אדוני‪ ,‬היינו שבי‬ ‫בשמי נמצא השם הויה ב"ה‪ ,‬דבאותיות יהודה נרמז השם הויה‪,‬‬ ‫ולכן בכח זה הוא מתפלל ומוציא דברים איך להתפלל לפני ה'‪.‬‬ ‫והנה איתא במדרש )בר"ר צג‪ ,‬ז( דבשעה שדיבר יהודה‬ ‫שאג בקול גדול והלך קולו ד' מאות פרסה עד ששמע חושים בן‬ ‫דן בארץ ישראל ובא לעזרתו‪ .‬ולכאורה אינו מובן ענין‬ ‫הזדעזעות ארץ מצרים‪ ,‬וגם איך שמע חושים בן דן שהיה חרש‬ ‫את קולו של יהודה‪.‬‬ ‫ונראה פשוט דהנה מצינו במשה רבינו ע"ה כשרצה‬ ‫להתפלל על המצרים הוצרך לצאת ממצרים שהיתה מקור‬ ‫הטומאה‪ ,‬כמו שכתוב ויצא משה מעם פרעה את העיר וגו'‬ ‫)שמות ט‪ ,‬לג(‪ ,‬אבל יהודה בכח התמרמרות שלו היה יכול לפעול‬ ‫להכניע קליפת מצרים באותה שעה‪ ,‬והכניס חיל ורעדה בכל‬ ‫ארץ מצרים שהיתה ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה )תענית‬ ‫י‪ (.‬עד שהיה יכול להתפלל גם במצרים‪ ,‬ולכן קול כזה היה יכול‬ ‫לשמוע אפילו חושים בן דן שהיה חרש כדכתיב החרשים שמעו‬ ‫)ישעי' מב‪ ,‬יח(‪ ,‬והיינו שיש קול כזה שהוא פועם בלב האדם ואינו‬ ‫נכנס דווקא דרך האזנים‪ ,‬וקול כזה גם החרשים אשר פגמו כח‬ ‫השמיעה יכולים לשמוע‪ ,‬וכאן ביהודה שהיה מתפלל‬ ‫בהתמרמרות גדולה למאוד גם החרשים היו שומעים‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫במדרש )בר"ר צג‪ ,‬ז( שני שלטונין של יהודה היו זולגות דם‪ ,‬ולכן‬ ‫בכח בכייה זו שירדו מעיניו דמעות של דם היה יכול לפעול‬ ‫שארץ מצרים תזדעזע‪ ,‬והיה יכול להתפלל גם במצרים מקום‬ ‫הטומאה‪ ,‬ואפילו החרשים שמעו בכייה זו בכח שמיעת הלב‪.‬‬ ‫והנה יעקב אבינו ע"ה היה מתיירא לשלוח את בנימין‬ ‫למצרים פן יקראנו אסון בדרך )בראשית מב‪ ,‬ד(‪ ,‬והיה מתיירא‬ ‫שלא תאבד ח"ו מדת רחמנות ולא יהיו ישראל יכולים לעורר‬ ‫רחמנות‪ ,‬לכן לא היה רוצה לשלוח את בנימין למצרים עד שבא‬ ‫יהודה והבטיח לו אנכי אערבנו מידי תבקשנו‪ ,‬והיינו שיהודה‬ ‫היה בכוחו לעורר מדת רחמנות ע"י בכייה בדמעות של דם‪,‬‬ ‫שבכייה זו היא למעלה מהדמעות של מים‪ ,‬לכן הוא היה יכול‬ ‫להיות ערב שלא תאבד ח"ו מדת הרחמנות‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫והנה עיקר כניסת הכהן גדול ביום הכפורים לקודש‬ ‫הקדשים היא כענין התוודעות יוסף אל אחיו‪ ,‬וכדאיתא במדרש‬ ‫)בר"ר צג‪ ,‬יב( אמר הקב"ה ליוסף כשם שאתה נתוודעית לאחיך‬ ‫בבכי כך אני אתוודע לבני בבכי‪ ,‬וכמו שאמר יוסף הוציאו כל‬ ‫איש מעלי )בראשית מה‪ ,‬א( כמו כן ביום הכיפורים כתיב וכל אדם‬ ‫לא יהיה באהל מועד )ויקרא טז‪ ,‬יז(‪ ,‬ואיתא בירושלמי )יומא פ"א‬ ‫ה"ה( אפילו מלאך ‪ -‬שבשעה שנכנס הכהן גדול לפני ולפנים‬ ‫הוא בא בכחו של יהודה‪ ,‬וכמו דאיתא ביומא )ד‪ (.‬נכנסו מים‬ ‫תחת דם‪ ,‬דעיקר פרישה לפני יום הכפורים ילפינן ממילואים‬ ‫)שם(‪ ,‬ואז היתה הפרישה בכוחו של יהודה ע"י דם‪ ,‬ועכשיו‬ ‫נכנסו מים תחת דם‪ ,‬והיינו המים שמזין על הכהן גדול הוא‬ ‫תחת הדם שהיה אז בפרישה למילואים‪.‬‬ ‫וכמו שאז היה עיקר בכחו של יהודה‪ ,‬כן בפרישה‬ ‫לעבודת יום הכפורים נכנס כהן גדול בכוחו של יהודה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫פועל התוודעות השי"ת לישראל‪ ,‬והוצרך שלא יהיה שם שום‬ ‫נברא זולת הכהן גדול שהוא שלוחו של ישראל‪ ,‬והשי"ת‬ ‫מתוודע אליו ומקבל תפילתו‪.‬‬ ‫וזה הענין דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם‬ ‫מכל טומאותיכם וגו' )יחזקאל לו‪ ,‬כה(‪ ,‬דביום כפורים בא טהרה‬ ‫עליונה מן השמים שהקב"ה בעצמו מטהר את ישראל‪ ,‬וזה בא‬ ‫מן הבכייה ומן הדמעות שישראל בוכין ושבין לה' בכל עשרת‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬מזה נעשה אח"כ מים לטהר את ישראל‪ .‬דהנה‬ ‫המבין יבין שכל בכיות ישראל הם בחינת דם‪ ,‬ולכן נכנסו מים‬ ‫תחת דם‪ ,‬שמזה הדם נעשין מים שבהם הקב"ה מטהר את‬ ‫ישראל ביום הכפורים‪.‬‬ ‫ובזה נחזור לביאור דקדוקי המקראות ושבפירוש רש"י‬ ‫בפסוק שובה ישראל וגו'‪ ,‬דהנה באפרים כתיב הבן יקיר לי‬ ‫אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וגו'‬ ‫רחם ארחמנו נאום ה' )ירמיה לא‪ ,‬יט( ‪ -‬היינו שאפרים הוא בן‬ ‫חביב לה' כמו מי שיש לו בן יחיד שהוא חביב לו ביותר עד‬ ‫שהאב בעצמו נותן לו לב להבין מה שחסר לו להבין‪ ,‬ואפילו‬ ‫בלי שום בקשה מהבן גם כן מרחם‪.‬‬ ‫וכן הוא באפרים שהוא חביב לפני השי"ת ביותר‬ ‫והקב"ה מרחם עליו ברחמנות כפולה כמו שכתוב רחם ארחמנו‬ ‫ ב' פעמים רחמנות‪ ,‬ורחמנות כזו היא גדולה מהרחמנות‬‫שמעורר יעקב אבינו ע"ה בכח הבכייה‪ ,‬ובהרחמנות שיש‬ ‫להשי"ת על אפרים אין צריך לבכייה כלל‪ ,‬והקב"ה נותן לב‬ ‫לבקשתו תמיד אפילו בלי שום בכייה‪ ,‬וזה היה קודם שחטא‬ ‫ירבעם בן נבט שבא מאפרים‪ ,‬אז היה אפרים בן חביב לה'‬ ‫והיה פועל הכל בלי שום בכייה‪ ,‬אבל אחר שחטא ירבעם בן‬ ‫נבט נפסק חביבותו של אפרים‪ ,‬ושוב הוצרכו לעורר רחמנות‬ ‫בכחו של יעקב אבינו ע"ה כח הבכייה‪.‬‬ ‫וזה שאמר הנביא שובה ישראל עד ה' אלהיך‪ ,‬ולא‬ ‫הזכיר כלל קיחת דברים‪ ,‬שעיקר התשובה הוא שיבוא האדם‬ ‫להתמרמרות כזו כדי שיידע שאין לו שום זכות שיכול להישען‬ ‫עליה‪ ,‬ויתפלל רק בלי דברים‪ ,‬והיינו כדלים וכרשים דפקנו‬ ‫דלתיך‪ ,‬כעני העומד בפתח שהוא בעצמו אינו מדבר כלום‪ ,‬רק‬ ‫כל גופו הוא בעצמו תפלה‪ ,‬כמו כן צריך האדם בתחלה‬ ‫להתפלל ולבקש רחמים כעני בפתח כמו שכתוב ואני תפלה‬ ‫)תהלים קט‪ ,‬ד(‪ ,‬שהוא בעצמו יהיה התפלה וישפוך כל נפשו לפני‬ ‫ה'‪ ,‬ויבקש מהקב"ה שימחול לו על עונותיו בלי שום זכותים‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב ואשפוך את נפשו ורוחי לפני ה' )שמואל א' א‪ ,‬טו(‪ ,‬וכמו‬ ‫בחנה דכתיב בה והנה היא מדברת על לבה )שם פס' יג( ‪ -‬בלי‬ ‫שום הוצאת קול ודברים‪.‬‬ ‫וזה שכתוב אח"כ כי כשלת בעוניך‪ ,‬והיינו שיזכור את‬ ‫עונותיו כמו ביהודה שהתודה ואמר בי אדוני )בראשית מד‪ ,‬יח(‪,‬‬

‫שיש בו שם הויה ב"ה‪ ,‬כן יתפלל האדם הנשמה לך והגוף פעלך‬ ‫חוסה על עמלך וגו'‪ ,‬היינו שכל אדם יש בו נשמה שהיא חלק‬ ‫אלהי ממעל‪ ,‬ולכן הוא מתפלל לה' שירחם על אלהותו‪.‬‬ ‫והן הן הדברים שנותן השי"ת לבעל תשובה ולכן מסיים‬ ‫הנביא בדברים‪ ,‬שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬שאחר‬ ‫שבא האדם להתמרמרות כיהודה להבין שאין לו דיבורים במה‬ ‫לרצות לה'‪ ,‬אח"כ משיג דיבורים מה' ועושה תשובה בדברים‪,‬‬ ‫ומתפלל לה' על נשמתו וגופו שיש בהם חלק אלהותו‪.‬‬ ‫וזה שפירש"י תאשם שומרון כי מרתה באלהיה‪ ,‬כי ידוע‬ ‫דבשומרון היה שבט אפרים‪ ,‬ולכן קודם שחטא ירבעם לא היו‬ ‫צריכין לכח הבכייה והיה הקב"ה משגיח עליהם ברחמנות‬ ‫כפולה‪ ,‬אבל אחר שחטא ירבעם אז תאשם שומרון כי מרתח‬ ‫באלהיה‪ .‬ולכן שובה ישראל שבארץ יהודה‪ ,‬היינו שצריכין‬ ‫עכשיו לעורר כוחו של יהודה ולעשות תשובה בהתמרמרות‬ ‫גדולה בלי שום דברים‪ ,‬שהוא כחו של יהודה‪ ,‬ועי"ז נותן הקב"ה‬ ‫דברים להתפלל על גופו ונשמתו שיש בהן חלק אלהי ממעל‪,‬‬ ‫ולעורר בזה רחמנות ה'‪.‬‬ ‫עוד יש לפרש נכנסו מים תחת דם ‪ -‬היינו אותן הדמים‬ ‫הנשפכין מישראל מה שהאומות הורגין מהן בכל השנה‪ ,‬גם‬ ‫מה שמוציאין את חלבן ודמן של ישראל‪ ,‬וכתיב ונקיתי דמם לא‬ ‫נקיתי )יואל ד‪ ,‬כא( ‪ -‬שכל הדמים הנשפכין מישראל באים לפני‬ ‫ה' ונכנס הדם למעלה‪ ,‬והמים ששופכין ישראל בדמעות עיניהם‬ ‫נכנסין תחת הדם‪ ,‬והם לזכרון תמיד לפני ה' ומעוררין רחמים‬ ‫על ישראל לגואלם מגלות המר שלא ישלטו בהן האומות‪,‬‬ ‫והקב"ה יעשה דין בגוים בשביל דמן ודמעותיהן של ישראל‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד‬ ‫מתוך דרשה לשבת שובה דשנת תרח"ץ ‪ -‬אבן יחזקאל(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫שבת תשובה‪ .‬למה נקראת שבת תשובה‪ ,‬מפני‬ ‫שהשבת עושה תשובה עבור ישראל‪ ,‬וידוע שהשבת זיווגם של‬ ‫ישראל‪ ,‬ותשובה היא אחת מהמלאכות שאשה עושה לבעלה –‬ ‫מכבסת ומלבנת‪ ,‬כן השבת מכבסת ומלבנת עוונותינו‪.‬‬ ‫וכמו כן אנחנו בת זוגו של הקב"ה‪ ,‬והדין באשה‬ ‫שאיננה מורדת רק שנשתבאה באונס ואינה יכולה לעשות‬ ‫לבעלה את הדברים שהיא מחוייבת מחמת אונס‪ ,‬הבעל חייב‬ ‫במזונותיה ובפורקנה‪ ,‬וא"כ חייב השי"ת לגאלנו אף אם מעשים‬ ‫אין בנו כמו שבויה אם רק איננו חלילה מורדים ואנחנו נעשה‬ ‫תשובה עבור המורדים‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬ ‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬