בס"ד
מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע מכתבי רבותינו ותלמידיהם יום הכיפורים ה'תש"ע
מאמרי אורייתא זירז עצמו ונכנס לקודש הקדשים ,וממתין שם ,עד שנתמלא הבית כולו עשן וכו' ,ומתפלל בהיכל תפילה קצרה )סדר העבודה ,תפילת מוסף ליום הכיפורים ,מבוסס על המשנה ביומא פ"ה מ"א( .תמה האדמו"ר זצלל"ה ,כל ישראל מחכים ליום הקדוש
והנורא הזה ,ומצפים לרגע הגדול שהכהן הגדול יכנס לפני ולפנים -לקודש הקדשים ,ויביא את תפילות ישראל ומשאלותיו לפני מי ששיכן שמו שם בבית הגדול ,והנה הכהן הגדול משתהה שם זמן די ניכר " -עד שנתמלא הבית כולו עשן" ,ולא מובא שהוא אומר או מבקש משהו ,רק ביציאתו - כשהוא כבר בהיכל ,הוא כאילו חוטף ואומר תפילה קצרה. למה לא התפלל בפנים -בקודש הקדשים ,ומדוע רק תפילה קצרה. הסביר הרבי זצ"ל ,הכהן הגדול היה האדם הגדול ביותר בבני ישראל ,וכשהיה נכנס לבית קודש הקדשים – "לפני ולפנים" היה מתעלה ומטפס במעלות הקודש ,והיה בבחינת מלאך ה' )עיין תוס' ישנים יומא לט :ד"ה נכנס( .ואז ,אם היה מתבונן בבקשות ומשאלות בני ישראל ,לא היה יכול להבינן ולהביאן לפניו יתברך ,כי הוא היה גבוה מעל גבוה מכל זה, רק ביציאתו משם אל ההיכל ,כלומר כשירד במקצת מהעולמות העליונים בהם היה שרוי ,ובא בחזרה ל"מציאות" העולם הזה ,אז ורק אז ,ראה והבין את בקשות ומשאלות בני ישראל ,והתפלל אז תפילה קצרה. לפי זה גם יובן ענין "הקהל" בפרשת וילך" ,הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגו'" )דברים לא ,יב( ,ובמסכת חגיגה )ג (.מסבירה הגמרא ,אנשים ללמוד ,נשים לשמוע ,טף למה באין ,כדי ליתן שכר למביאיהן ,ע"כ .ותמוה ,אם הקב"ה רוצה לתת שכר לאנשים ,הוא זקוק לטרחתם הרבה – להביא תינוקות מכל הארץ עד לירושלים בתנאי הימים ההם ,וכי אין אפשרות אחרת לתת שכר למביאיהם בלי הבאת הילדים הרכים ההם ממרחק כה רב. המשיך הרבי ואמר" ,הקהל" היה בחג הסוכות ,בבוא כל ישראל לראות את פני ה' וגו' )דברים לב ,יב( ,וכמאמר חז"ל )ירושלמי סוכה רפ"ה( למה נקרא שמה "בית השואבה" ,שמשם שואבין רוח הקודש .יוצא אפוא ,שהאנשים כולם בעלי רוח הקודש היו ונמצאים בעולמות העליונים -בספירות הגבוהות, ואין לבם פנוי לצרכי היום יום ,ואינם זוכרים את כל הבקשות והמשאלות שהכינו להם בצאתם מביתם לבקש את פני האדון ה' .אך הטף שהם אינם בדרגה גבוהה כזו ,הם הם המזכירים להם את צרכי הגוף היום-יומיים ,את הדברים הגשמיים .זהו הביאור במה שאמרו "טף למה באין ,כדי ליתן שכר
גליון מס' 44 למביאיהן" ,כי בלעדי הטף לא היו האנשים נזכרים כלל בצרכי היום יום ,כי רוח הקודש הם שואבים ובזה די להם. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל - קונטרס משמרת כהונה(
HI מוצאי יום הכיפורים .איתא במסכת מנחות )כ(. אדרבה כפרה ושמחה ,ופירש"י דהנסכים לצורך דם אתו דהכי אורחא לאחר כפרת דם שכיפר על החטא בא היין המשמח אלקים ואנשים דמי שנתכפר חטאו שמח ,עכ"ל.
ועפי"ז נראה לומר דמהשמחה הבאה אחר הכפרה נעשה שמחת ימי חג הסוכות זמן שמחת ישראל עם השי"ת, ובשביל כן נקרא זמן שמחתינו ,דהא קיי"ל דאדם מביא את קרבנו היום ונסכו מכאן ועד עשרה ימים היינו לבד מיום הכיפורים עוד תשעה ימים ,ויום הכיפורים עצמו נמשך לד' ימים להיות כאחד שאינם נחשבים בעצמותן ובטלין ליום הכיפורים והוי כחד יומא אריכתא עם יום הכיפורים ,ומנין הימים מתחיל מיום א' דסוכות כמו שאיתא במדרש תנחומא פרשת אמור )אות כב( על הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון" )ויקרא כג ,מ( -ראשון הוא לחשבון עונות ,שהד' ימים קודם החג אין נחשבים אפילו לגבי עונות ואינם עולים לחשבון כי בטלים ליום הכיפורים לכפרת עוון ,וסוכות ושמיני עצרת הוי ט' ימים בזמן הגלות דאיכא יו"ט שני ,ונמשך מיום הכיפורים השמחה לתשעת ימי חג הסוכות המושכת שמחה לאלקים ואנשים. נמצא דחג הסוכות הוא זמן הקרבת נסכים ואז נתעלה יחד נסכי יין עם נסכי מים היינו מדמעות עניים שנשפכו ביום הכיפורים הנעשה מזה כפרה ,ומזה באים לנסכי יין היינו דמהכפרה באים לשמחה כפירש"י הנ"ל ,ומחג הסוכות נמשך הקרבת הנסכים לכל יחיד שיהיה יכול להמשיך הכפרה לעשרה ימים והבן. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד -קדשי יחזקאל(
HI
פלפולי אורייתא מדוע אין אנו עושים ב' ימים יום הכיפורים משום ספיקא דיומא .על דבר קושיית הירושלמי )חלה פ"א ה"א( הנודעת דמדוע אין אנו עושים ב' ימים יום הכיפורים משום ספיקא דיומא ,ותירץ דהוי ספק פיקוח נפש דאי אפשר להתענות ב' ימים .שוב קשה דעל כל פנים במלאכה לא הוי פיקוח נפש ,וא"כ מהראוי איפוא דיהיה אסור במלאכה ב' ימים מספק.
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
ויש לומר דבאמת כתבו המפרשים דגם בחד יומא להתענות הוי סכנה ,וא"כ מדוע מתענין ומכניסין את עצמנו בסכנה .ותירצו כיון דרצון הבורא בתוה"ק היה להתענות חד יומא תו לא הוי סכנה דציווי התורה עשאו לדרך הטבע דלא יהיה סכנה כמובן. והנה בתוס' בפסחים )מו :ד"ה רבה( הקשו ,למאן דאמר דסבירא ליה הואיל בטלה כל מלאכת שבת הואיל וחזי לחולה שיש בו סכנה ,ותירצו דחולה שיש בו סכנה לא שכיח. ולפי זה מיושב ויש לומר דבר נפלא ,דממה נפשך ,דאם תאמר דביום י"א תשרי לא יעשה מלאכה מספק שמא היום יום הכיפורים ,א"כ אתמול לא היה יום הכיפורים ,א"כ על יום אתמול לא היה ציווי התורה להתענות ,ואעפ"כ התענו ,א"כ שוב כולם בחזקת סכנה עומדים ,ושוב מותר היום לעשות מלאכה ,דהא שכיח חולה שיש בו סכנה ,דהא כולם בחזקת סכנה הם כמובן ,וזה נפלא מאד ועצה נכונה היא. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל -קובץ אהל מועד(
HI
חשבונות טעם נפלא על תוספת של יום הכיפורים מן התורה. שמעתי בשם כ"ק אדומו"ר הרב הגה"ק מופת הדור בוצינא קדישא מרן רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל אבד"ק אסטראווצא טעם נפלא על תוספת של יום הכיפורים מן התורה ,אבל בשבת ויו"ט אין כאן איסור תוספת כלל לדעת הרמב"ם )הל' שביתת עשור פ"א ה"ו ועיין בנו"כ שם(. אמר בזה שהתענית של יום הכיפורים בא לתקן כל האכילות שאדם אוכל בכל ימות השנה ,והנה כמה סעודות אדם אוכל בכל יום -שתים כדכתיב בקרא בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וגו' )שמות טז ,יב( ,דוק ותשכח במשך שס"ה ימים של כל השנה לבד סעודה אחת של יום הכיפורים כי סעודה אחת של יום הכיפורים אוכל בערב יום כיפור בשעת סעודה המפסקת עולה החשבון שבעה מאות ועשרים ותשעה סעודות. ושיעור זמן סעודה כאכילת פרס היינו לפחות שני מינוטין כנודע דברי החת"ס )ח"ו סי' טז וסי' כג( ,שני פעמים 729 עולה סך הכל 1458מינוטין ,ובמעת לעת יש עשרים וארבע שעות ,ובכל שעה יש ששים מינוטין דוק ותשכח 1440מינוטין והתענית של יום הכיפורים בא לתקן האכילות של כל השנה, וא"כ חסר עוד שמונה עשר מינוטין לתקנם ,ועל זה אנו עושים תוספת שהוא גם כן שמונה עשר מינוטין ,והוא בזמן בין השמשות כמו שכתב הר"ן )ריש פרק כדי היין( לדברי הרמב"ם )עיין הל' טומאת מת פ"ט הי"ב ,הל' כלאים פ"י הכ"ז( דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא ,התוספת הוא בזמן בין השמשות, ולשיטתו דסובר דשיעור מיל הוא עשרים וארבע מינוטין ובין השמשות שהוא שלשה רבעי מיל שמונה עשר מינוטין ,ועולה גם כן 1458מינוטין מכוון ממש לחשבון האכילות של כל השנה ,התענית של יום הכיפורים והתוספת שהוא בכלל בין השמשות כנ"ל ודפח"ח. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל -אבני שהם(
ויש לומר ,דהנה הדין )יו"ד סי' קיא סע' א( בשתי קדירות אחד של איסור ואחד של היתר ונפל חתיכה של איסור דרבנן תולין שנפל לקדירה של איסור ,ולפי"ז מיושב שאם אסרשלא כדין -ממילא התיר את הקדירה השניה שלא כדין. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל -בית מאיר(
HI
שיחות וסיפורים בענין טבילה ראשונה של כהן גדול ביום הכיפורים, רבי יהודה אומר סרך טבילה היא ,כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש )יומא ל .(.ופירש"י ז"ל )ד"ה סרך( אין כאן חובה מן התורה אלא לסרך ולתפוש בשם טבילה כדי לעלות על לב שאין טבילה אלא לטמאין ולתת ללבו אם יש טומאה עליו ויזכור טומאה ישנה שיש עליו ושכחה ויפרוש מלבוא לעזרה היום עד שיערב שמשו אחר הטבילה ולא יעבוד היום ,עכ"ל. והכי קיי"ל )רמב"ם הלכות יום הכיפורים פ"ב ה"ג( שהנכנס לעזרה אפילו שלא לעבודה צריך טבילה ,דגזרו רבנן שמא יעבוד, דקיי"ל כרבי יהודה דאינו מן התורה וכנ"ל .והחמירו עוד בטבילה שאפילו חציצה פוסלת בטבילה זו ,דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון .ומשום דהא טבילה מעלה יתירה היא, וחומרא יתירה היא דאפילו טהור גמור הנכנס אפילו לביאה ריקנית גזור דיטבול ,דשמא יעבוד ,כמבואר כל זה התם. והקשה אדמו"ר זצוק"ל ,הלא טמא צריך הערב שמש, וגם אם יטבול אכתי איכא ליגזר שמא יעבוד עבודה בלי הערב שמש ,ומה הועילו חכמים בתקנתן דאמרן. ותירץ דקודם טבילה הוא טמא גמור ואינו זוכר כלום, אכן אחר הטבילה ,אפילו לא העריב שמשו עוד ,קלישא לו טומאה אח"כ ,ואז טבילה זו מטהרתו -שיזכיר לו באמת אם הוא טמא ולא יבוא עוד לעבוד בלי הערב שמש. ואגב אורחא אמרתי להעלות כאן פירסומא ניסא אשר ראיתי אז בעיני בעת שאמר לי אדמו"ר זצוק"ל דבר תורה הנ"ל ,ומעשה שהיה כך היה :אני דרתי אז לא רחוק ממנו בכפר פאלניטץ על מעון הקיץ ,והאדמו"ר זצוק"ל נסע בעגלה מביתו לבית הטבילה והיה בערב יום הכיפורים דהאי שתא שנת תרפ"ו ,וגם אני יצאתי לנגדו ,וכשראה אותי ציוה לבעל העגלה שימתין מעט ועיכב אותי ואמר לי הדבר תורה הנ"ל, ובתוך כך ירד הבעל עגלה מהעגלה על הארץ וקרוהו אסון ר"ל דאחזו השבץ ונפל בחולי נופל ר"ל ,ולולא שעכבני בדרך להציע דבר תורה הנ"ל אז היה הבעל עגלה נופל מהעגלה בעת ריצתה והיה מת ח"ו ,כי כמו חצי שעה היה מונח בארץ עד ששב רוחו אליו ,והיה הדבר לנס מן השמים בזכות הצדיק ותורתו הקדושה. )כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל -עשירית האיפה(
HI יו"ל ע"י
המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא
HI
רח' הרבי מנדבורנא ,20/6ביתר עילית 90500
פרפראות
לתגובות ,הערות ,הארות ,תרומות ,הנצחות ושאר פרטים, ניתן ליצור קשר בטל' ,02-580-3479 :או בפלא',052-764-6601 :
את אשר התרת אסרתי )וידוי הגדול לרבינו נסים( .ולכאורה מה עוון יש בלאסור את המותר.
U.S.A office: 1718-854-0700 או באי מייל:
[email protected]
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php