Beth Meir Orsrovsa Kippur 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫יום הכיפורים ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫זירז עצמו ונכנס לקודש הקדשים‪ ,‬וממתין שם‪ ,‬עד‬ ‫שנתמלא הבית כולו עשן וכו'‪ ,‬ומתפלל בהיכל תפילה קצרה‬ ‫)סדר העבודה‪ ,‬תפילת מוסף ליום הכיפורים‪ ,‬מבוסס על המשנה ביומא פ"ה‬ ‫מ"א(‪ .‬תמה האדמו"ר זצלל"ה‪ ,‬כל ישראל מחכים ליום הקדוש‬

‫והנורא הזה‪ ,‬ומצפים לרגע הגדול שהכהן הגדול יכנס לפני‬ ‫ולפנים ‪ -‬לקודש הקדשים‪ ,‬ויביא את תפילות ישראל‬ ‫ומשאלותיו לפני מי ששיכן שמו שם בבית הגדול‪ ,‬והנה הכהן‬ ‫הגדול משתהה שם זמן די ניכר ‪" -‬עד שנתמלא הבית כולו‬ ‫עשן"‪ ,‬ולא מובא שהוא אומר או מבקש משהו‪ ,‬רק ביציאתו ‪-‬‬ ‫כשהוא כבר בהיכל‪ ,‬הוא כאילו חוטף ואומר תפילה קצרה‪.‬‬ ‫למה לא התפלל בפנים ‪ -‬בקודש הקדשים‪ ,‬ומדוע רק תפילה‬ ‫קצרה‪.‬‬ ‫הסביר הרבי זצ"ל‪ ,‬הכהן הגדול היה האדם הגדול‬ ‫ביותר בבני ישראל‪ ,‬וכשהיה נכנס לבית קודש הקדשים –‬ ‫"לפני ולפנים" היה מתעלה ומטפס במעלות הקודש‪ ,‬והיה‬ ‫בבחינת מלאך ה' )עיין תוס' ישנים יומא לט‪ :‬ד"ה נכנס(‪ .‬ואז‪ ,‬אם היה‬ ‫מתבונן בבקשות ומשאלות בני ישראל‪ ,‬לא היה יכול להבינן‬ ‫ולהביאן לפניו יתברך‪ ,‬כי הוא היה גבוה מעל גבוה מכל זה‪,‬‬ ‫רק ביציאתו משם אל ההיכל‪ ,‬כלומר כשירד במקצת‬ ‫מהעולמות העליונים בהם היה שרוי‪ ,‬ובא בחזרה ל"מציאות"‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אז ורק אז‪ ,‬ראה והבין את בקשות ומשאלות בני‬ ‫ישראל‪ ,‬והתפלל אז תפילה קצרה‪.‬‬ ‫לפי זה גם יובן ענין "הקהל" בפרשת וילך‪" ,‬הקהל את‬ ‫העם האנשים הנשים והטף וגו'" )דברים לא‪ ,‬יב(‪ ,‬ובמסכת חגיגה‬ ‫)ג‪ (.‬מסבירה הגמרא‪ ,‬אנשים ללמוד‪ ,‬נשים לשמוע‪ ,‬טף למה‬ ‫באין‪ ,‬כדי ליתן שכר למביאיהן‪ ,‬ע"כ‪ .‬ותמוה‪ ,‬אם הקב"ה רוצה‬ ‫לתת שכר לאנשים‪ ,‬הוא זקוק לטרחתם הרבה – להביא‬ ‫תינוקות מכל הארץ עד לירושלים בתנאי הימים ההם‪ ,‬וכי אין‬ ‫אפשרות אחרת לתת שכר למביאיהם בלי הבאת הילדים‬ ‫הרכים ההם ממרחק כה רב‪.‬‬ ‫המשיך הרבי ואמר‪" ,‬הקהל" היה בחג הסוכות‪ ,‬בבוא‬ ‫כל ישראל לראות את פני ה' וגו' )דברים לב‪ ,‬יב(‪ ,‬וכמאמר חז"ל‬ ‫)ירושלמי סוכה רפ"ה( למה נקרא שמה "בית השואבה"‪ ,‬שמשם‬ ‫שואבין רוח הקודש‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬שהאנשים כולם בעלי רוח‬ ‫הקודש היו ונמצאים בעולמות העליונים ‪ -‬בספירות הגבוהות‪,‬‬ ‫ואין לבם פנוי לצרכי היום יום‪ ,‬ואינם זוכרים את כל הבקשות‬ ‫והמשאלות שהכינו להם בצאתם מביתם לבקש את פני האדון‬ ‫ה'‪ .‬אך הטף שהם אינם בדרגה גבוהה כזו‪ ,‬הם הם המזכירים‬ ‫להם את צרכי הגוף היום‪-‬יומיים‪ ,‬את הדברים הגשמיים‪ .‬זהו‬ ‫הביאור במה שאמרו "טף למה באין‪ ,‬כדי ליתן שכר‬

‫גליון מס' ‪44‬‬ ‫למביאיהן"‪ ,‬כי בלעדי הטף לא היו האנשים נזכרים כלל בצרכי‬ ‫היום יום‪ ,‬כי רוח הקודש הם שואבים ובזה די להם‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קונטרס משמרת כהונה(‬

‫‪HI‬‬ ‫מוצאי יום הכיפורים‪ .‬איתא במסכת מנחות )כ‪(.‬‬ ‫אדרבה כפרה ושמחה‪ ,‬ופירש"י דהנסכים לצורך דם אתו דהכי‬ ‫אורחא לאחר כפרת דם שכיפר על החטא בא היין המשמח‬ ‫אלקים ואנשים דמי שנתכפר חטאו שמח‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ועפי"ז נראה לומר דמהשמחה הבאה אחר הכפרה‬ ‫נעשה שמחת ימי חג הסוכות זמן שמחת ישראל עם השי"ת‪,‬‬ ‫ובשביל כן נקרא זמן שמחתינו‪ ,‬דהא קיי"ל דאדם מביא את‬ ‫קרבנו היום ונסכו מכאן ועד עשרה ימים היינו לבד מיום‬ ‫הכיפורים עוד תשעה ימים‪ ,‬ויום הכיפורים עצמו נמשך לד'‬ ‫ימים להיות כאחד שאינם נחשבים בעצמותן ובטלין ליום‬ ‫הכיפורים והוי כחד יומא אריכתא עם יום הכיפורים‪ ,‬ומנין‬ ‫הימים מתחיל מיום א' דסוכות כמו שאיתא במדרש תנחומא‬ ‫פרשת אמור )אות כב( על הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון"‬ ‫)ויקרא כג‪ ,‬מ( ‪ -‬ראשון הוא לחשבון עונות‪ ,‬שהד' ימים קודם החג‬ ‫אין נחשבים אפילו לגבי עונות ואינם עולים לחשבון כי בטלים‬ ‫ליום הכיפורים לכפרת עוון‪ ,‬וסוכות ושמיני עצרת הוי ט' ימים‬ ‫בזמן הגלות דאיכא יו"ט שני‪ ,‬ונמשך מיום הכיפורים השמחה‬ ‫לתשעת ימי חג הסוכות המושכת שמחה לאלקים ואנשים‪.‬‬ ‫נמצא דחג הסוכות הוא זמן הקרבת נסכים ואז נתעלה‬ ‫יחד נסכי יין עם נסכי מים היינו מדמעות עניים שנשפכו ביום‬ ‫הכיפורים הנעשה מזה כפרה‪ ,‬ומזה באים לנסכי יין היינו‬ ‫דמהכפרה באים לשמחה כפירש"י הנ"ל‪ ,‬ומחג הסוכות נמשך‬ ‫הקרבת הנסכים לכל יחיד שיהיה יכול להמשיך הכפרה לעשרה‬ ‫ימים והבן‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד ‪ -‬קדשי יחזקאל(‬

‫‪HI‬‬

‫פלפולי אורייתא‬ ‫מדוע אין אנו עושים ב' ימים יום הכיפורים משום‬ ‫ספיקא דיומא‪ .‬על דבר קושיית הירושלמי )חלה פ"א ה"א(‬ ‫הנודעת דמדוע אין אנו עושים ב' ימים יום הכיפורים משום‬ ‫ספיקא דיומא‪ ,‬ותירץ דהוי ספק פיקוח נפש דאי אפשר‬ ‫להתענות ב' ימים‪ .‬שוב קשה דעל כל פנים במלאכה לא הוי‬ ‫פיקוח נפש‪ ,‬וא"כ מהראוי איפוא דיהיה אסור במלאכה ב' ימים‬ ‫מספק‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ויש לומר דבאמת כתבו המפרשים דגם בחד יומא‬ ‫להתענות הוי סכנה‪ ,‬וא"כ מדוע מתענין ומכניסין את עצמנו‬ ‫בסכנה‪ .‬ותירצו כיון דרצון הבורא בתוה"ק היה להתענות חד‬ ‫יומא תו לא הוי סכנה דציווי התורה עשאו לדרך הטבע דלא‬ ‫יהיה סכנה כמובן‪.‬‬ ‫והנה בתוס' בפסחים )מו‪ :‬ד"ה רבה( הקשו‪ ,‬למאן דאמר‬ ‫דסבירא ליה הואיל בטלה כל מלאכת שבת הואיל וחזי לחולה‬ ‫שיש בו סכנה‪ ,‬ותירצו דחולה שיש בו סכנה לא שכיח‪.‬‬ ‫ולפי זה מיושב ויש לומר דבר נפלא‪ ,‬דממה נפשך‪ ,‬דאם‬ ‫תאמר דביום י"א תשרי לא יעשה מלאכה מספק שמא היום‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬א"כ אתמול לא היה יום הכיפורים‪ ,‬א"כ על יום‬ ‫אתמול לא היה ציווי התורה להתענות‪ ,‬ואעפ"כ התענו‪ ,‬א"כ‬ ‫שוב כולם בחזקת סכנה עומדים‪ ,‬ושוב מותר היום לעשות‬ ‫מלאכה‪ ,‬דהא שכיח חולה שיש בו סכנה‪ ,‬דהא כולם בחזקת‬ ‫סכנה הם כמובן‪ ,‬וזה נפלא מאד ועצה נכונה היא‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪ -‬קובץ אהל מועד(‬

‫‪HI‬‬

‫חשבונות‬ ‫טעם נפלא על תוספת של יום הכיפורים מן התורה‪.‬‬ ‫שמעתי בשם כ"ק אדומו"ר הרב הגה"ק מופת הדור בוצינא‬ ‫קדישא מרן רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל אבד"ק אסטראווצא‬ ‫טעם נפלא על תוספת של יום הכיפורים מן התורה‪ ,‬אבל‬ ‫בשבת ויו"ט אין כאן איסור תוספת כלל לדעת הרמב"ם )הל'‬ ‫שביתת עשור פ"א ה"ו ועיין בנו"כ שם(‪.‬‬ ‫אמר בזה שהתענית של יום הכיפורים בא לתקן כל‬ ‫האכילות שאדם אוכל בכל ימות השנה‪ ,‬והנה כמה סעודות‬ ‫אדם אוכל בכל יום ‪ -‬שתים כדכתיב בקרא בין הערבים‬ ‫תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וגו' )שמות טז‪ ,‬יב(‪ ,‬דוק ותשכח‬ ‫במשך שס"ה ימים של כל השנה לבד סעודה אחת של יום‬ ‫הכיפורים כי סעודה אחת של יום הכיפורים אוכל בערב יום‬ ‫כיפור בשעת סעודה המפסקת עולה החשבון שבעה מאות‬ ‫ועשרים ותשעה סעודות‪.‬‬ ‫ושיעור זמן סעודה כאכילת פרס היינו לפחות שני‬ ‫מינוטין כנודע דברי החת"ס )ח"ו סי' טז וסי' כג(‪ ,‬שני פעמים ‪729‬‬ ‫עולה סך הכל ‪ 1458‬מינוטין‪ ,‬ובמעת לעת יש עשרים וארבע‬ ‫שעות‪ ,‬ובכל שעה יש ששים מינוטין דוק ותשכח ‪ 1440‬מינוטין‬ ‫והתענית של יום הכיפורים בא לתקן האכילות של כל השנה‪,‬‬ ‫וא"כ חסר עוד שמונה עשר מינוטין לתקנם‪ ,‬ועל זה אנו עושים‬ ‫תוספת שהוא גם כן שמונה עשר מינוטין‪ ,‬והוא בזמן בין‬ ‫השמשות כמו שכתב הר"ן )ריש פרק כדי היין( לדברי הרמב"ם‬ ‫)עיין הל' טומאת מת פ"ט הי"ב‪ ,‬הל' כלאים פ"י הכ"ז( דספיקא‬ ‫דאורייתא מן התורה לקולא‪ ,‬התוספת הוא בזמן בין השמשות‪,‬‬ ‫ולשיטתו דסובר דשיעור מיל הוא עשרים וארבע מינוטין ובין‬ ‫השמשות שהוא שלשה רבעי מיל שמונה עשר מינוטין‪ ,‬ועולה‬ ‫גם כן ‪ 1458‬מינוטין מכוון ממש לחשבון האכילות של כל‬ ‫השנה‪ ,‬התענית של יום הכיפורים והתוספת שהוא בכלל בין‬ ‫השמשות כנ"ל ודפח"ח‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪ -‬אבני שהם(‬

‫ויש לומר‪ ,‬דהנה הדין )יו"ד סי' קיא סע' א( בשתי קדירות‬ ‫אחד של איסור ואחד של היתר ונפל חתיכה של איסור דרבנן‬ ‫ תולין שנפל לקדירה של איסור‪ ,‬ולפי"ז מיושב שאם אסר‬‫שלא כדין ‪ -‬ממילא התיר את הקדירה השניה שלא כדין‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪ -‬בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫שיחות וסיפורים‬ ‫בענין טבילה ראשונה של כהן גדול ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫רבי יהודה אומר סרך טבילה היא‪ ,‬כדי שיזכור טומאה ישנה‬ ‫שבידו ויפרוש )יומא ל‪ .(.‬ופירש"י ז"ל )ד"ה סרך( אין כאן חובה‬ ‫מן התורה אלא לסרך ולתפוש בשם טבילה כדי לעלות על לב‬ ‫שאין טבילה אלא לטמאין ולתת ללבו אם יש טומאה עליו‬ ‫ויזכור טומאה ישנה שיש עליו ושכחה ויפרוש מלבוא לעזרה‬ ‫היום עד שיערב שמשו אחר הטבילה ולא יעבוד היום‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והכי קיי"ל )רמב"ם הלכות יום הכיפורים פ"ב ה"ג( שהנכנס לעזרה‬ ‫אפילו שלא לעבודה צריך טבילה‪ ,‬דגזרו רבנן שמא יעבוד‪,‬‬ ‫דקיי"ל כרבי יהודה דאינו מן התורה וכנ"ל‪ .‬והחמירו עוד‬ ‫בטבילה שאפילו חציצה פוסלת בטבילה זו‪ ,‬דכל דתקון רבנן‬ ‫כעין דאורייתא תקון‪ .‬ומשום דהא טבילה מעלה יתירה היא‪,‬‬ ‫וחומרא יתירה היא דאפילו טהור גמור הנכנס אפילו לביאה‬ ‫ריקנית גזור דיטבול‪ ,‬דשמא יעבוד‪ ,‬כמבואר כל זה התם‪.‬‬ ‫והקשה אדמו"ר זצוק"ל‪ ,‬הלא טמא צריך הערב שמש‪,‬‬ ‫וגם אם יטבול אכתי איכא ליגזר שמא יעבוד עבודה בלי הערב‬ ‫שמש‪ ,‬ומה הועילו חכמים בתקנתן דאמרן‪.‬‬ ‫ותירץ דקודם טבילה הוא טמא גמור ואינו זוכר כלום‪,‬‬ ‫אכן אחר הטבילה‪ ,‬אפילו לא העריב שמשו עוד‪ ,‬קלישא לו‬ ‫טומאה אח"כ‪ ,‬ואז טבילה זו מטהרתו ‪ -‬שיזכיר לו באמת אם‬ ‫הוא טמא ולא יבוא עוד לעבוד בלי הערב שמש‪.‬‬ ‫ואגב אורחא אמרתי להעלות כאן פירסומא ניסא אשר‬ ‫ראיתי אז בעיני בעת שאמר לי אדמו"ר זצוק"ל דבר תורה‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬אני דרתי אז לא רחוק ממנו‬ ‫בכפר פאלניטץ על מעון הקיץ‪ ,‬והאדמו"ר זצוק"ל נסע בעגלה‬ ‫מביתו לבית הטבילה והיה בערב יום הכיפורים דהאי שתא‬ ‫שנת תרפ"ו‪ ,‬וגם אני יצאתי לנגדו‪ ,‬וכשראה אותי ציוה לבעל‬ ‫העגלה שימתין מעט ועיכב אותי ואמר לי הדבר תורה הנ"ל‪,‬‬ ‫ובתוך כך ירד הבעל עגלה מהעגלה על הארץ וקרוהו אסון‬ ‫ר"ל דאחזו השבץ ונפל בחולי נופל ר"ל‪ ,‬ולולא שעכבני בדרך‬ ‫להציע דבר תורה הנ"ל אז היה הבעל עגלה נופל מהעגלה‬ ‫בעת ריצתה והיה מת ח"ו‪ ,‬כי כמו חצי שעה היה מונח בארץ‬ ‫עד ששב רוחו אליו‪ ,‬והיה הדבר לנס מן השמים בזכות הצדיק‬ ‫ותורתו הקדושה‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪ -‬עשירית האיפה(‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬

‫‪HI‬‬

‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬

‫פרפראות‬

‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫את אשר התרת אסרתי )וידוי הגדול לרבינו נסים(‪ .‬ולכאורה‬ ‫מה עוון יש בלאסור את המותר‪.‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬