Alei Litrufa Shoftim 2009

‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫פרשת שופטים‬ ‫גליון מספר‬

‫‪14‬‬

‫הכתר והכבוד‬ ‫שופטים ושוטרים תתן לך וגו' – לא תקח שוחד וגו'‪.‬‬ ‫יסוד השלום והצדק‪ ,‬היושר וכבוד התורה‪ ,‬הוא ‪ -‬המשפט הישר‪.‬‬ ‫בשעה שמתעוררת מריבה או קטטה‪ ,‬לא מחמיצין את הדין‪ ,‬רק‬ ‫ניגשים אל השופט‪ ,‬ממנו ייצא משפט ישר ומקובל על כולם‪,‬‬ ‫ויתבטלו הטענות והכעסים‪ .‬השוחד לעומת זאת ‪ -‬מעוור עיני‬ ‫חכמים ומסלף כל דבר אמת‪ .‬הוא השורש לקלקול השלום‬ ‫והיושר‪ .‬המשוחד לעולם לא יכיר שהמתנה הקטנה גרמה לו‬ ‫לצדד ולהבין צד אחד‪ ,‬הוא עיוור‪ ,‬דעתו ודרך חשיבתו מסולפת‪.‬‬

‫בספרן של צדיקים אמיתיים‪.‬‬ ‫כל עוד לא זכינו לישרות לב שכזו‪ ,‬אנו בהכרח משוחדים‪ .‬השוחד‬ ‫מעוור את הלב מלקבל את דרכי עבודת ה' ולהכיר במצבינו‬ ‫האמיתי‪ .‬כל עיון והתעמקות בדרכי עבודת ה'‪ ,‬יגרום לנו בהכרח‬ ‫להכיר בחסרונותינו ובמיעוט כבודנו‪ .‬משום כך אנו ממש נזהרים‬ ‫שלא להתעמק מדי‪ ,‬שמא יתערערו חלילה יסודות ישותנו‪.‬‬ ‫האם אפשר להתעלות משוחד שכזה ולשפוט עצמינו באופן‬ ‫אמיתי‪...‬‬

‫האם אנו נקיים משוחד וסילוף משפט‪ .‬אמנם אין אנו יושבים‬ ‫בבית הדין‪ ,‬אך בכל זאת יתכן שסוג אחר של שוחד מעוור את‬ ‫עינינו‪ ,‬שמא זהו כבוד עצמינו‪...‬‬

‫בתורה "קרא את יהושע" (לקו"מ סי' ו') מבואר באריכות סדר‬ ‫עבודת התשובה בימי אלול‪ .‬את העבודות הללו כולן קושר‬ ‫רביז"ל משום מה דווקא לעניין מיעוט כבוד עצמו וריבוי כבוד‬ ‫השי"ת‪ .‬והדבר פלא‪ ,‬מדוע זה ראה רביז"ל לקשור את כל עבודת‬ ‫ימי אלול דווקא לעניין צדדי לכאורה‪ ,‬מדוע תלויה עבודת‬ ‫התשובה במיעוט כבוד עצמו‪.‬‬

‫מבואר בספה"ק שהציווי למנות שופטים ושוטרים מהווה הוראה‬ ‫כללית‪ .‬כל אחד מצווה לשפוט את עצמו בכל יום בהתבודדות‬ ‫וחשבון נפש‪ .‬זהו יסוד גדול במשנתו של רביה"ק (לקו"מ סי' ט"ו‪,‬‬ ‫קס"ח)‪ .‬על כל אחד מוטל למנות בנפשו שופט‪ ,‬לשפוט את עצמו‬ ‫במשפט אמיתי‪ .‬ושוטר‪ ,‬שיעורר אותו בכח וגבורה ויביאנו לידי‬ ‫מעשה‪ .‬אם בכל השנה כך‪ ,‬באלול על אחת כמה וכמה‪ .‬אלול‬ ‫בלשון תרגום משמעותו 'מרגל'‪ .‬העבודה בימי אלול‪ ,‬לאלל‬ ‫ולרגל בנפשנו פנימה‪ ,‬ולשפוט עצמנו בדרך אמת‪ ,‬למצוא עצה‬ ‫ודרך לתשובה והתקרבות לה'‪.‬‬ ‫כל אחד משתוקק ומתכונן בודאי‪ ,‬להתנהג כך בימי אלול‪ .‬לבא‬ ‫ליום הכסא בלב טהור‪ ,‬ולזכות לתת כתר למלך הכבוד‪ ,‬להכתב‬ ‫ולהחתם לחיים טובים ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫מה שעלול להפריע חלילה מהנהגה נפלאה זו‪ ,‬הוא ‪ -‬השוחד‪.‬‬ ‫אמנם לא שוחד של ממון וטובת הנאה‪ ,‬רק שוחד אחר ‪ -‬טובת‬ ‫הנאה של כתר וכבוד עצמי‪ .‬הכבוד מוליד בנפש פחד מפני‬ ‫האמת‪ .‬האמת כואבת מדי‪ ,‬אדם קרוב אצל עצמו‪ ,‬את חיותו ואת‬ ‫רוחו הטובה הוא שואב מכבודו וישותו‪ .‬איך שייך אם כן לערוך‬ ‫משפט אמיתי‪ ,‬לבחון באמת את מקומו בקיום התורה ובדרכי‬ ‫עבודת השם המבוארים בדברי הצדיקים‪ .‬איך יתכן שהאדם‬ ‫יקבל ויסכים עם מה שפוגע וממעט בכבודו‪ .‬היושר והאמת‬ ‫מלווים את האדם רק עד המקום בו עלולים להתערער היסודות‬ ‫שקבע לעצמו ועליהם מושתתים ישותו וכבודו‪ ,‬משם והלאה‬ ‫איננו מסוגל לערוך משפט אמיתי ונטול פניות‪ .‬איך ניתן א"כ‬ ‫להתעורר לתשובה‪.‬‬ ‫יש מי שזכה להתעלות מהתלות בכבוד העצמי‪ ,‬הוא מסוגל‬ ‫להישיר מבט אל נבכי הנפש‪ ,‬לקבל ולהבין שהעיקר הוא כבוד‬ ‫השי"ת‪ ,‬ורק לו הכתר והכבוד‪ ,‬לכבודו ראוי להתמיד בתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬בקדושה וזיכוך המעשים‪ .‬הוא רואה את פחיתותו ואת‬ ‫חסרונותיו ומתבייש‪ .‬יש לו רחמנות על עצמו‪ ,‬ולכן הוא מתגבר‬ ‫להתחיל מחדש להיות יהודי‪ .‬דווקא משום שמכיר בריחוקו‪,‬‬ ‫מתעוררים בקרבו כחות וחשק ללמוד בספרי רבינו ולהתחדש‬ ‫בהתקשרות לצדיק‪ .‬הרגשת הריחוק הנורא פותחת את ליבו‬ ‫להתפלל ולהתחנן‪ ,‬הוא חש הכרח לעשות הכל לתיקון נפשו‪.‬‬ ‫אע"פ שהוא מכיר במעלותיו האמיתיות‪ ,‬ומודע להערכת‬ ‫הסובבים אותו ‪ -‬אין הוא משוחד‪ ,‬הוא יודע שאי אפשר להשאר‬ ‫כך‪ ,‬יש עבודת ה' אמיתית כפי שמתגלה בספרי הצדיקים‪ .‬הוא‬ ‫יתגבר בכל יום לשמור את זמן ההתבודדות‪ ,‬מתוך לב נשבר‬ ‫ונדכא יעמוד לפני ה' ככלי מלא בושה‪ ,‬ויבקש לזכות להתגלות‬ ‫הכבוד האלוקי בליבו ובנפשו‪.‬‬ ‫אדם כזה מסוגל לשפוט את עצמו באופן ישר ואמיתי‪ ,‬שיעלהו‬ ‫במעלות התשובה השלימה‪ .‬יהיה לו 'אלול אמיתי'‪ ,‬ויכתב ויחתם‬

‫אכן‪ ,‬כשנכיר את מהות השוחד המעוור את עינינו‪ ,‬נבין‪ ,‬שבכדי‬ ‫לחולל בקרבינו שינוי של ממש ולשוב בתשובה‪ ,‬מוכרחים קודם‬ ‫לצאת מרדיפת הכתר והכבוד‪ ,‬ולחולל בנפש שינוי מוחלט בכל‬ ‫הנוגע לענייני הכבוד והישות‪ .‬לצאת מכל עגמות הנפש והצער‬ ‫שסביב כבוד עצמינו‪ ,‬ולזכות לכבוד אלקי‪ .‬להתרגל לחשוב יותר‬ ‫מכבוד שמיים‪ ,‬להכיר מיהו באמת מלך הכבוד‪ ,‬ולשאוב סיפוק‬ ‫וחיות מהזכות לכבדו ולעשות לו נחת רוח‪.‬‬ ‫טהרת הלב בדרגה שכזו נשגבה מאיתנו מאד‪ ,‬אפילו השלב‬ ‫הראשון של עזיבת הכבוד עצמי נחשב אצלנו כמעט כבלתי‬ ‫אפשרי‪ .‬בכל יום מופיעות סיבות הגורמות לנו להיזכר בכבוד‬ ‫עצמנו‪ ,‬ולשקוע בצער ומרירות‪.‬‬ ‫העצה הנפלאה והעמוקה שמגלה רבינו כאן‪ ,‬מתאימה גם לנו‬ ‫השבויים עדיין מאוד בכבוד העצמי‪' .‬ישמע בזיונו ידום וישתוק'‪.‬‬ ‫אם מישהו פוגע בנו‪ ,‬במקום לחשוב מכבודנו האבוד ולהצטער‪,‬‬ ‫נדום בלבנו‪ ,‬ונצייר לעצמנו את פחיתותינו 'מה אני ומה חיי'‬ ‫ונשתוק לגמרי‪ .‬זו העצה לצאת משבי הכבוד העצמי‪.‬‬ ‫מובן שגם בשעה שאדם מתעורר לבזות את נפשו השובבה‪,‬‬ ‫בתוך דברי הוידוי וההתבודדות‪ ,‬באופן שמביאו לידי חרטה‬ ‫בלי שוחד עצמי‪ ,‬יש בזה עניין שמיעת בזיונו‪ ,‬והוא באמת צריך‬ ‫לידום ולשתוק‪ ,‬בכך שיזהר שלא יבוא לידי עצבות וייאוש‪,‬‬ ‫רק ישאר בשמחה וברוח טובה‪ ,‬מחמת שעוסק כעת בתשובה‬ ‫ומרבה כבוד השם‪ .‬כשזוכים להתקרב באמת ולטעום מהכבוד‬ ‫האלוקי‪ ,‬לא שייך שדיכוי הכבוד העצמי יביא לחלישות הדעת‪,‬‬ ‫משום שאת הסיפוק והחיות שואב האדם מההתעסקות בכבוד‬ ‫השם‪ ,‬לכן איננו חושש מגילוי האמת‪.‬‬ ‫ענייני 'ישמע בזיונו' יש בכוחם לחולל שינוי גדול בנפש האדם‬ ‫ולהביאו לתשובה‪ .‬אולם‪ ,‬בעיקר נמשך כח זה בימי אלול‪ ,‬אז‬ ‫נפתחים מקורות הרחמים העליונים‪ .‬כי בנוסף לכך שכעת‬ ‫התפילה מקובלת‪ ,‬זהו גם השמן להחלץ משבי הכבוד העצמי‬ ‫ולהכיר למי הכתר והכבוד‪ .‬ימי אלול מסוגלים לכך‪ ,‬למצוא‬ ‫דרך תשובה בים‪ ,‬לעזוב את השוחד ולבקש את דרכי העבודה‬ ‫האמתיים‪ ,‬להיות עייל ונפיק בעבודת השם ברצוא ושוב‪.‬‬ ‫נרבה בתשובה ווידויים באופן שלא שובר את הנפש‪ ,‬נדום‬ ‫ונשתוק מתוך הכרת שפלותנו‪ ,‬ונזכור תמיד בכבוד הרוחני‬ ‫המחיה אותנו ברצוא ובשוב‪.‬‬ ‫כך נוכל לקיים אני לדודי ודודי לי‪ .‬מצד אחד 'דודי לי' ‪ -‬גם‬ ‫כשנראה פחיתות עצמינו בל נתעצב‪ ,‬רק נדבק בלימודים של‬

‫בקיאות בשוב‪ ,‬לדעת שתמיד השי"ת איתי עמי ואצלי‪ .‬וגם‬ ‫כשלא נמצא במה להחיות את נפשנו‪ ,‬נשאב את חיותנו מהזכות‬ ‫לכבד את ה'‪ .‬באופן זה תתמלא הנפש בכבוד אלקי‪ ,‬ואז נוכל‬ ‫לבא לבחינת 'אני לדודי' ‪ -‬להיות בקי ברצוא בלימודי הצדיקים‬ ‫שמגלים מהי עבודת האדם באמת‪ ,‬לבא למחשבות של אמונה‬ ‫ויראת שמים תמידית‪ .‬כך נמצא עצה בכל דברי הרשות ובכל‬ ‫מה שעובר עלינו‪.‬‬ ‫זוהי ההכנה העיקרית לראש השנה‪ ,‬להבין ולהכיר למי הכתר‬ ‫והכבוד‪ ,‬כך נזכה במשפט של ר"ה להכתב ולהחתם לחיים‬ ‫טובים‪.‬‬

‫לימוד הלכה ‪ -‬שער לכל קדושה‬

‫שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך‬ ‫ימים גדולים באים לקראתנו‪ ,‬ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬ר"ה‬ ‫יוה"כ וסוכות‪ .‬את כל קדושת יהדותנו שואבים אנו מאלו‬ ‫הימים‪ .‬כולנו מבקשים להיכנס אל קדושת הימים הללו‪ ,‬אולם‬ ‫המניעות וההפרעות מכבידות ומקשות‪ ,‬מה הוא השער דרכו‬ ‫נוכל להיכנס לאור הימים הקדושים הללו‪.‬‬ ‫לכל דבר שבקדושה יש שער ופתח‪ .‬בשעה שבית המקדש היה‬ ‫קיים‪ ,‬עלינו ונכנסנו לראות פני השם דרך שערי הקודש‪ .‬נדרשה‬ ‫אז מאיתנו הכנה רבה‪ ,‬טהרת הלב ותשובה‪ .‬נצטווינו שלא לבוא‬ ‫ריקם‪ ,‬רק להכין לב ולזכור מורא מקדש‪ .‬שערי המקדש היו‬ ‫הדרך אל הקדושה‪ .‬היה אז מי שיורה לנו דרכי עבודה‪ ,‬ויכניס‬ ‫את נפשנו אל הקדושה‪.‬‬ ‫כשנחרב הבית‪ ,‬נפלו שערי הקדשה ‪ -‬ט'בעו ב'ארץ ש'עריה‬ ‫(ר"ת ֵׁש ֶבט)‪ .‬נעלמה הדרך להיכנס לקדושה‪ .‬וכעת‪ ,‬בתוך‬ ‫הטרדות וקטנות הדעת‪ ,‬איך נוכל לבוא ולהיכנס אל קדושת ימי‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬הלא השערים נעלמו ואנו רחוקים מלהבין‬ ‫את דברי הצדיקים‪ .‬מהו השער שיקרב את נפשנו להבין בדברי‬ ‫הצדיקים ולהיכנס לקדושת יום טוב‪.‬‬ ‫בדברי רבינו (לקו"מ סי רפ"ו) מבואר שיש מלך מושל שיכול‬ ‫להקים שערי המקדש‪ ,‬וכך ניתן להיכנס לחכמת התורה‪,‬‬ ‫בבחינת 'מלך במשפט יעמיד ארץ'‪ .‬כלומר‪ ,‬שעל ידי לימוד‬ ‫פוסקים ומשפטי ודיני התורה‪ ,‬יש כח להקים שער‪ ,‬דרכו נוכל‬ ‫להיכנס לדרכי הדעת‪ .‬ואזי נוכל להיכנס לשער יותר עליון‪,‬‬ ‫לבחינת גן עדן העליון‪ ,‬להבין בדברי הצדיקים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כל אחד מחויב ללמוד הלכות כל חג וחג‪ .‬כך מקימים‬ ‫את השערים דרכם ייפתח ליבנו להרגיש קדושת החגים‪ ,‬זוהי‬ ‫ההכנה הראשונה לקראת הימים הנוראים‪.‬‬ ‫כשם שיש לקיים בכל יום את ציוויו של רבינו וללמוד שולחן‬ ‫ערוך‪ .‬כך גם לקראת הימים הנוראים יש להתכונן בלימוד‬ ‫ההלכות השייכים ליו"ט‪ .‬לאו דווקא בכדי שנוכל להורות הלכה‪,‬‬ ‫כי לאו כל אחד ראוי לזה‪ ,‬ויש להיזהר לשאול למורה צדק‪.‬‬ ‫רק בכדי להקים שער שיביאנו לקדושת הימים הנוראים‪ .‬לכן‬ ‫יש למנות שופטים ושוטרים בשעריך ‪ -‬בכל שער‪ ,‬בכל מקום‬ ‫שנבקש להיכנס באורו‪ ,‬יש להקים לו שער על ידי לימוד הלכה‪,‬‬ ‫ולכן נאמר לשבטיך ר"ת טבעו בארץ שעריה‪.‬‬ ‫מה נפלא הדבר שדווקא בזמן רביה"ק נתחברו ספרי הלכה‬ ‫מיוחדים (כמו מטה אפרים ועוד)‪ .‬חיבורים אלו משמשים‬ ‫כשער ל'ג"ע התחתון'‪ .‬אם נזכה להיכנס בהם‪ ,‬נוכל בעז"ה‬ ‫לבוא גם אל שערי 'ג"ע עליון'‪ ,‬ולהגות בספה"ק 'ליקוטי הלכות'‬ ‫הפותח לנו שער לאור קדושת יו"ט הפנימית‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ספר משיבת נפש‬ ‫כהמשך לביאור בספר משיבת נפש‪ ,‬נבוא לבאר סימנים י' – י"א‪:‬‬ ‫לשון "משיבת נפש"‬

‫צריך לדעת‪ ,‬שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬ואיהו ממלא‬ ‫כל עלמין וסובב כל עלמין‪ .‬ואפילו מי שעוסק במשא ומתן בגויים לא‬ ‫יוכל להתנצל ולומר אי אפשי לעבוד את השם יתברך מחמת עביות‬ ‫וגשמיות שנופל תמיד עליו וכו'‪ ,‬כי בכל הדברים הגשמיים יכול‬ ‫למצוא בהם אלקותו‪ ,‬כי בלא אלקותו אין להם שום חיות וקיום כלל‬ ‫רק כל מה שהמדרגה יותר תחתונה אזי אלקותו שם בצמצום גדול‬ ‫ומלובש במלבושים יותר – גלל כן צריך שתדע‪ ,‬שאפילו אם אתה‬ ‫משוקע במדור הקליפות ואתה במדריגה תחתונה מאד עד שנדמה‬ ‫לך שאי אפשר עוד להתקרב אליו יתברך‪ ,‬מחמת שנתרחקת מאד‬ ‫ממנו‪ ,‬אף על פי כן תדע‪ ,‬שאפילו במקומך גם כן שם תוכל למצוא‬ ‫אלקותו‪ ,‬ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך ולשוב אליו‬ ‫בתשובה שלימה‪ ,‬כי לא רחוקה היא ממך‪ ,‬אלא שבמקומך שם רבו‬ ‫הלבושים‪( .‬על פי ליקו"מ סי' ל"ג)‬ ‫פשטות העצה‬ ‫יש זמנים בהם שורה על הנפש רוח של אמונה‪ ,‬חיות ושמחה‪ .‬האדם מתקרב אז‬ ‫לאהבת הבורא ושלימות הדעת‪ ,‬יודע שהשי"ת רוצה בו‪ ,‬ועוסק בחשק בתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬כך יש בכוחו לעמוד בכל נסיון‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יש זמנים של הסתר פנים‪ ,‬הנפש מאבדת את אור האמונה‪ ,‬ונופלים‬ ‫על האדם עביות וגשמיות‪ .‬גם כשעוסק בתורה ועבודה‪ ,‬מרגיש רחוק מהשי"ת‪.‬‬ ‫ליבו סתום‪ ,‬אין בו חשק וחיות‪ ,‬נדמה לו שאיננו מסוגל לעבוד את השי"ת‪ ,‬מחמת‬ ‫ריבוי הנסיונות‪.‬‬ ‫ביותר גדולה הסכנה‪ ,‬למי שאינו קבוע בתורה ועבודה‪ .‬הוא מעורב עם אנשים‬ ‫מגושמים‪ ,‬המבלבלים ומשכיחים את זכרון האמונה ומתיקות היהדות‪ .‬הרגשת‬ ‫הריחוק מונעת בעדו להתחדש ולשוב‪ ,‬ובפרט לאחר שבאמת נפל ונכשל‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אף על פי שסכנות הרגשת הריחוק ידועים‪ ,‬בכל זאת יש שנדמה להם שאין‬ ‫עצה להתקרבות להשי"ת‪ ,‬אלא בהצלחה בתורה ועבודה‪ .‬משום שיראים לבקש‬ ‫הרגשות בהתקרבות להשי"ת‪ ,‬מחשש שיתערב בזה דרכי הדמיונות המצויות בכל‬ ‫עניין של הרגשה‪ ,‬ולכן אינם מתעוררים לבקש דרך לבוא לזה‪ .‬ובאמת בודאי‬ ‫שייך למצוא בזה דרך ברורה‪ ,‬מה ראוי לחשוב בעת עסקו בתורה ותפילה‪ ,‬ובאלו‬ ‫מחשבות להתדבק בשעה שעוסקים בדברי הרשות‪.‬‬ ‫בסימן זה נכנס רביז"ל לגלות‪ ,‬שכשם שיש להרגיש האמונה במציאות אלקותו‬ ‫ית"ש בעסק התורה‪ ,‬כך יש להרגיש קרוב להשי"ת‪ ,‬גם כאשר נופל להרגשת‬ ‫הגשמיות‪ ,‬או כאשר עובר ירידה והסתרה‪ .‬כי זהו יסוד העבודה למצוא השלום‬ ‫והאמונה תמיד‪ ,‬לחשוב בכמה דרכי הרגשה דקדושה‪ ,‬לפי מה שמובן לאדם‬ ‫באותו העת‪ ,‬איך השי"ת נמצא ואינו רחוק ממנו‪ ,‬ואפשר לעבוד אותו תמיד בכמה‬ ‫דרכים‪ ,‬ובזה ניצול מכל דמיון ומחשבה שאינו באור האמונה‪.‬‬ ‫עמקות העצה‬ ‫סימן זה פותח בלשון "צריך לדעת" – "גלל כן צריך שתדע"‪ ,‬כי עצה זו הוא בכח‬ ‫התעוררות הדעת‪ ,‬וכמו שמצאנו בכמה מקומות שהעצה להשתנות לגמרי הוא‬ ‫על ידי "דע"‪ ,‬כלומר שנלמד ונכניס הדברים בלבנו‪ ,‬לזכור לדעת את אותה ידיעה‪,‬‬ ‫ובזה רביז"ל בונה ומגדיל דעתנו ומקרב אותנו להשי"ת‪.‬‬ ‫ידיעה זו שעלינו לדעת‪ ,‬היא כלליות האמונה המתגלית בזוה"ק ומבוארת בדברי‬ ‫הצדיקים‪ ,‬שיש לאדם לחשוב בכל עת‪ ,‬שהשי"ת ברא הכל‪ ,‬והוא לבדו מחדש‬ ‫תמיד מעשה בראשית‪ ,‬והוא המחייה ומהווה ומשגיח ומנהיג הכל‪ ,‬וברחמיו בחר‬ ‫בו ורוצה בעבודתינו‪.‬‬ ‫רביז"ל מוסיף להודיע לנו שצריך לחשוב כך‪ ,‬גם כאשר נופל עליו כבידות‬ ‫הגשמיות‪ ,‬עד שאפילו איננו יודע שצריך להרגיש מציאות השי"ת‪ ,‬בכל זאת יש‬ ‫לכוף היצר ולהתגבר למצוא אלקותו ית'‪ ,‬לחשוב ולדעת שבאמת מלא כל הארץ‬ ‫כבודו‪ ,‬ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬ומשום כך אפשר לעבוד אותו בכל מה שעושה‪.‬‬ ‫ולזכור‪ ,‬שמבלעדי אלקותו ית' הרי אין חיות לשום דבר‪ ,‬לא לארץ שעומד עליה‪,‬‬ ‫לא לצומח‪ ,‬ולא לבני אדם‪ ,‬את הכל ממש מחייה השי"ת ומהוה‪ .‬נמצא‪ ,‬שבוודאי‬

‫השי"ת כאן ממש‪ ,‬ולמה אם כן אפול לשכחה וגשמיות‪.‬‬ ‫ואם תאמר מהיכן בא הרגשת הגשמיות‪ ,‬לזה צריך לדעת שזהו רצון הבורא‬ ‫שיהיה השתלשלות העולמות ומציאות לבושים המסתירים‪ ,‬בכדי שאנו נתגבר‬ ‫לבטל כוחם המסתיר‪ ,‬ונעלה ניצוצות הנפולים שיש בכל דברי הרשות‪ ,‬על ידי‬ ‫שנרגיש קרובים להשי"ת‪.‬‬ ‫ולכן גם אם נפל האדם מאוד‪ ,‬עליו להתחזק לחשוב מחשבות אלו של אמונה‪,‬‬ ‫ולהבין שהמקום בו נמצא‪ ,‬הוא מציאות הלבושים המסתירים שעליו להעבירם‬ ‫ולבטלם על ידי שיתגבר לזכור האמונה‪ ,‬כי כאשר האדם מתגבר במחשבות של‬ ‫אמונה למצוא אלקות‪ ,‬נעשים תיקונים גדולים ביותר‪ ,‬שלאורם נמשך עליו שפע‬ ‫דעת המגדיל את הנפש לזכות לאהבה גדולה בהשי"ת‪.‬‬ ‫העצה למעשה‬ ‫אף על פי שעניינים אלו גבוהים מאוד‪ ,‬בכל זאת עלינו להתעורר לשמוע ולקבל‬ ‫בפשיטות מה שרביז"ל מורה לנו בסימן זה‪ ,‬שצריך למצוא אלקותו ית' תמיד בכל‬ ‫עת‪ ,‬לחשוב מאמונה‪ ,‬שהוא ית' מחייה ומהווה הכל‪ ,‬ולהזהר ממה שנדמה שאין‬ ‫זה לפי דרגתנו והשגתנו‪ ,‬כי זהו הדרך להתגבר להסיר הלבושים‪ ,‬ולזכות לאמונה‬ ‫והדביקות בהשי"ת‪.‬‬

‫אמירת קרבנות‬ ‫הבה נתעורר לעניין אמירת סדר הקרבנות בתפילת שחרית באור דברי מוהרנ"ת‪ ,‬ונראה איך‬ ‫יש בזה היסודות עבודת השם‪.‬‬ ‫בדבה"ק (בהל' השכמת הבוקר ה"א) מבאר מוהרנ"ת דרכי התחזקות שעל האדם לשמח נפשו‬ ‫בנקודה טובה שיש בו ‪ -‬לקיים 'אזמרה'‪ .‬ומגלה‪ ,‬שכשאדם מתחזק בנקודה טובה‪ ,‬ועולה עי"ז‬ ‫מבחי' בהמה להיות אדם‪ ,‬זה נחשב כאלו הקריב קרבנות וקטורת‪ .‬עפ"ז הוא מגלה 'שזהו‬ ‫בחינת סדר התפילה שבתחילה אומרים קרבנות וקטורת‪ ,‬שהם בחינת בירורים שמוצאין‬ ‫ומבררין נקודות טובות אפילו מבחינת בהמיות מתכלית העשיה כידוע‪ ,‬כי זה עיקר בחינת‬ ‫הקרבן להעלות מבהמה לאדם‪ .‬וזה בחינת קטורת שהיו בהם חלבנה‪ ,‬דהיינו שמבררין ומוצאין‬ ‫הטוב אפילו בפושעי ישראל'‪ .‬הרי שבאמירת קרבנות אנו ממשיכין על נפשנו כח למצוא‬ ‫הנקודה טובה לקיים אזמרה ולהתחיל להתחזק‪.‬‬ ‫כעת יש להתחיל לשבר התגברות התאוות והמידות רעות‪ .‬מבאר מוהרנ"ת (הל' אבידה‬ ‫ומציאה ה"ב) שגם עניין זה מתעורר באמירת הקרבנות‪ ,‬שבתחילה אומרים קרבנות וקטורת‪,‬‬ ‫לבטל כח הע"ז של תאות ממון שהוא שורש כל המידות והתאוות הרעות‪ ,‬ע"י הצדקה שהוא‬ ‫רוח נדיבה‪ .‬כי הקרבנות הם בחינת צדקה‪ ,‬כי הם בחינת רוח נדיבה‪ ,‬שהם נדבת לב‪ .‬ועי"ז‬ ‫מבטלין תוקף החרון אף והדינים‪ ,‬כי קרבנות הם תיקון עולם העשיה ששם עיקר אחיזת הע"ז‬ ‫והדינים כמובא בכונות‪.‬‬ ‫ובזה האדם נכנס לכלל סדר העבודה של כל יום – לברר הטוב מהרע‪ .‬עניין זה מושרש באמירת‬ ‫קרבנות וקטורת – כמובן מדברי מוהרנ"ת (הל' חלוקת השותפים ה"ה) שבאמירת פרשת תמיד‬ ‫נעשה עליית העולמות עד אין סוף‪ ,‬ובפרשת הקטורת נעשה בירור הנפשות‪' .‬כי קודם הקרבת‬ ‫התמיד לא היה לנו שום כח עדיין להתחיל לברר הניצוצות מעמקי הקליפות‪ ,‬על כן חמל‬ ‫עלינו ה' יתברך וצונו תחלה להקריב קרבן התמיד‪ ,‬ונתן לנו כח להתחיל לעלות מדרגא לדרגא‬ ‫על ידי התמיד‪ ,‬שבו מתחיל עליית הטוב למעלה‪ ,‬אף על פי שעדיין לא ביררנו הניצוצות‬ ‫מהקליפות‪ .‬אבל עלינו להמשיך לגמור העליה בשלמות‪ ,‬וזה אי אפשר כי אם על ידי קטורת‪,‬‬ ‫שצריכין לחזור ולברר הניצוצות מעמקי הקליפות על ידי הקטורת‪ .‬וכל זה נעשה בכל יום ע"י‬ ‫אמירת קרבנות וקטורת שאז עולין העולמות כסדר בשלמות‪ .‬וכן הוא בעבודת האדם בכל‬ ‫אדם ובכל זמן'‪.‬‬ ‫ראוי להתעורר לזה מאוד‪ ,‬משום שבאמירת הקרבנות אנו דבקים ביסוד האמונה‪ ,‬ויש כח‬ ‫באמירה שלנו לתקן כאלו הקרבנו ממש‪ .‬כך יש להיזהר ממחשבת פיגול‪ ,‬לחשוב כאלו לא‬ ‫עשינו כלום באמירה זו‪ .‬וכמבואר בחיי מוהר"ן (תיא) שרבינו ִה ְתלו ֵֹצץ ְמאלו שאומרים סברות‬ ‫טרת‪ ,‬הֲלא‬ ‫ֲמי ֶה ֶבל ָּכ ֵא ּל ּו ַעל ָק ְר ָּבנוֹת ו ְּק ֶ‬ ‫ֲלה ַעל ַה ַּד ַעת לו ַֹמר ַטע ֵ‬ ‫ֲמי ַה ִּמ ְצווֹת ו ְָא ַמר ֵא ְיך ַיע ֶ‬ ‫בטע ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ירת‬ ‫ַּכ ָּמה ִּת ּקוּנִ ים נו ָֹר ִאים עֲצו ִּמים ַנ ֲע ִשׂים ְּב ָכל ָהעו ָֹלמוֹת ְל ַמ ְע ָלה ְל ַמ ְע ָלה ַעד ֵאין סוֹף ַעל‪-‬י ְֵדי ֲא ִמ ַ‬ ‫טרת‬ ‫ירת ַה ְּק ֶ‬ ‫יהם ַה ֻּמ ְט ִעים‪ֶ ,‬מה ָהיָה מו ִֹעיל ֲא ִמ ַ‬ ‫ְשלוֹם ְּכ ִד ְב ֵר ֶ‬ ‫[היְנ ּו ֶׁש ִאם ַחס ו ָׁ‬ ‫טרת ְל ַבד‪ַ .‬‬ ‫ַה ְּק ֶ‬ ‫טרת ֶׁש ַּמ ִּג ִיעים ַעד ָמקוֹם ֶׁש ַּמ ִּג ִיעים‪,‬‬ ‫ו ְַה ָּק ְר ָּבנוֹת]‪ .‬ו ְֵא ְיך יָבוֹא ֶא ָחד לו ַֹמר ְׁשטוּת ָּכזֶה ַעל ַט ַעם ַה ְּק ֶ‬ ‫באר ַּבזּ ַהר ַה ָּקדוֹׁש ו ְּב ִכ ְת ֵבי ָה ֲא ִר"י‬ ‫ירה ְל ַבד ּפו ֵֹעל ַמה ֶּׁש ּפו ֵֹעל ְל ַמ ְע ָלה ְל ַמ ְע ָלה‪ַּ ,‬כ ְמ ָ‬ ‫ֶׁש ֲא ִפ ּל ּו ָה ֲא ִמ ָ‬ ‫טרת ו ְַה ָּק ְר ָּבנוֹת ִאי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ִּשׂיג ְּכ ָלל‪ַ ,‬רק ָאנ ּו ַמ ֲא ִמינִ ים‬ ‫זִ ְכרוֹנוֹ ִל ְב ָר ָכה‪ַ .‬א ְך ֶּב ֱא ֶמת ַט ַעם ַה ְּק ֶ‬ ‫ֵש ָּבזֶה ְט ָע ִמים נו ָֹר ִאים ֶׁש ִאי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ִּשׂיג ְּבׁשוּם ֵשׂ ֶכל‬ ‫משה ַר ֵּבנ ּו ָע ָליו ַה ָּׁשלוֹם‪ .‬ו ְּבו ַַּדאי יׁ‬ ‫ְל ִד ְב ֵרי ֶׁ‬ ‫טרת ְמ ֻס ּגָל ְמאד‪ְ ,‬ו ַנ ֲע ֶשׂה ִמ ּזֶה‬ ‫ירת ָּפ ָר ִׁש ּיוֹת ַה ָּק ְר ָּבנוֹת ו ְַה ְּק ֶ‬ ‫ֻל ָתם‪ּ ,‬גַם ֲא ִמ ַ‬ ‫עצם ְּגד ָּ‬ ‫ֱאנו ִֹׁשי ְּכ ָלל‪ .‬ו ֵּמ ֶ‬ ‫ִּת ּקוּנִ ים נו ָֹר ִאים ְּב ָכל ָהעו ָֹלמוֹת‪.‬‬ ‫הרי שסדר אמירת הקרבנות הוא ממש השער והפתח ליכנס לעבודת ה' בכל יום מחדש – יה"ר‬ ‫שנזכה באמת להתעורר לומר קרבנות בכל יום בכוונה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫כיסופים ורצונות להשם‬ ‫בדברי רבינו ז"ל במאמר "אית לן בירא" (לקו"מ סי' ל"א) מתגלה‬ ‫כחה של השבת להביא אותנו לצמאון דקדושה‪.‬‬ ‫ענין השבת המתגלה בדברי המאמר‬

‫"דע ֶׁש ִע ַּקר ְׁש ֵלמוּת ַה ּג ְַל ּג ִַּלים‪ְׁ ,‬ש ֵלמוּת‬ ‫לשון רבינו ז"ל‪ַּ :‬‬ ‫'ש ֶמׁש ְּב ַׁש ָּבת ְצ ָד ָקה‬ ‫ַה ְּצ ָד ָקה‪ֵ ,‬אינוֹ ֶא ָּלא ְּב ַׁש ָּבת וכו'‪ֶׁ .‬‬ ‫ָל ֲענִ ּיִים' וכו'‪ְ - .‬וזֶה ֶׁש ַּמ ְס ִמ ְיך ַה ַּת ּנָא 'י ְִציאוֹת ַה ַּׁש ָּבת‬ ‫ְׁש ַּתיִם ֶׁש ֵהן ַא ְר ַּבע'‪ ,‬ו ְּס ִמ ְיך ֵל ּה ָּ'פ ַׁשט ֶה ָענִ י'‪ִּ .‬כי ִע ַּקר‬ ‫ּש ֵלמו ָּת ּה‪ֵ ,‬אינ ָּה ֶא ָּלא ְּב ַׁש ָּבת‪-.‬‬ ‫ִה ְתנו ְֹצצוּת אוֹר ַה ְּצ ָד ָקה ו ְׁ‬ ‫ּש ָהעו ָֹלם ו ְּביִחוּדוֹ‪.‬‬ ‫ֲמין ְּב ִח ּדוׁ‬ ‫ַׁש ָּבת ִהיא אֱמ ּונָה‪ֶׁ ,‬ש ַּמא ִ‬ ‫יש אֱמוּנוֹת ַרב‬ ‫"א ׁ‬ ‫ֶואֱמ ּונָה ִהיא ְמקוֹר ַה ְּב ָרכוֹת‪ִּ ,‬ב ְב ִחינוֹת ִ‬ ‫ְּב ָרכוֹת"‪ִּ ,‬ב ְב ִחינוֹת " ַוי ְָב ֶר ְך ֱאל ִֹקים ֶאת יוֹם ַה ְּׁש ִב ִיעי" וכו'‪.‬‬ ‫ֲרין ֶאת ַה ּקב"ה‬ ‫ארי' זֶה ַׁש ָּבת אֱמ ּונָה‪ֶׁ .‬ש ָאנ ּו ְמ ָפא ִ‬ ‫ ָּ'פ ֵ‬‫ֲמינִ ים ּבוֹ‪ ,‬וְאו ְֹמ ִרים 'ה' ֶא ָחד'‪ - .‬ע"י ַׁש ָּבת‬ ‫ו ְָאנ ּו ַמא ִ‬ ‫ַלה ַא ֲה ָבה‪ .‬וע"י ָה ַא ֲה ָבה ָּב ִאים ִל ְב ִחינַת ֶל ֶחם‬ ‫ו ְּב ִרית נִ ְת ּג ֶּ‬ ‫ֶפׁש'‪ַ ,‬היְנ ּו‬ ‫ָפׁש" ֵּ'כיוָן ֶׁש ָּׁש ַבת וַי ָא ְב ָדה נ ֶ‬ ‫ַה ָּפנִ ים וכו'‪ַ " - .‬ו ּי ִּנ ַ‬ ‫ֶפׁש י ְֵת ָרה ָאנ ּו זו ְֹכ ִרין‬ ‫ֶׁש ִּב ְת ִח ַּלת ַה ַּׁש ָּבת ֶׁש ָּצ ִר ְיך ְל ַק ֵּבל נ ֶ‬ ‫ָפׁש" 'וַי ָא ְב ָדה‬ ‫ֶפׁש ְּבחֹול‪ ,‬וְאו ְֹמ ִרים " ַו ּי ִּנ ַ‬ ‫ֲב ַדת ַה ּנ ֶ‬ ‫ֵמא ֵ‬ ‫יה‪ .‬וְעי"ז ְּב ַע ְצמוֹ ֶׁש ָאנ ּו‬ ‫ֵע ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫ַע ּג ַ‬ ‫ֶפׁש'‪ ,‬ו ַּמ ְת ִח ִילין ְל ִה ְת ּג ְ‬ ‫נֶ‬ ‫ֶפׁש‬ ‫ֶפׁש‪ִ ,‬מ ּזֶה ְּב ַע ְצמוֹ נִ ְת ַה ּוֶה ַה ּנ ֶ‬ ‫ַע ְּג ִעין ַא ַחר ַה ּנ ֶ‬ ‫ִמ ְת ּג ְ‬ ‫ַהי ְֵת ָרה" ע"ש‪.‬‬ ‫קיצור המאמר וביאורו‬ ‫האמונה היא מקור כל הברכות‪ .‬אף שהעולם מתנהג באופן‬ ‫הנראה כדרך הטבע‪ ,‬על פי מערכת ז' כוכבי לכת וי"ב מזלות‪,‬‬ ‫באמת הכל בהשגחה‪ ,‬ובכח האמונה ניתן לשנות הכל‪ .‬משום כך‬ ‫מעשה אמונה כנתינת צדקה‪ ,‬בכוחה לשלוט על הטבע‪ .‬המניעות‬ ‫מעבודת ה'‪ ,‬הייסורים‪ ,‬והתאוות‪ ,‬נובעים מהנפילה לעזות הנהגת‬ ‫הטבע והמזלות‪ ,‬כי נדמה לאדם שדברי הרשות מקומם מחוץ‬ ‫לקדושה והם טבע בלבד‪ .‬האם ניתן להתעלות מהמשיכות‬ ‫הטבעיות שבדברי הרשות‪ ,‬להעלותם אל הקדושה‪ ,‬ולהפוך‬ ‫אותם לעבודת השם‪ ,‬בדרכים המבוארים בספה"ק‪.‬‬ ‫רבינו מגלה שהדרך להכניס אל הקודש את כל הדברים שבחוץ‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬ע"י לב חם ובוער ברצון וכיסופין של אמונה‪ .‬כיסופים‬ ‫דקדושה הם דבר גדול ויקר מאד‪ ,‬הם שלימות התורה ושלימות‬ ‫הבריאה‪ ,‬כך יכול האדם להשתנות לגמרי ולעמוד בדרכי‬ ‫עבודת השי"ת‪ .‬השתוקקות שכזו יכולה לשרות בלב רק ע"י‬ ‫קדושת הברית ושמירת המחשבה כראוי‪ ,‬ע"י שמרחק מהנפש‬ ‫התעוררות הרצון לדברי תאווה ומשיכות חן של שקר‪ .‬קדושה זו‬ ‫מקבלים מקדושת השבת‪ ,‬כי קדושת הברית והמחשבה תלויה‬ ‫בהתדבקות הנפש בזכרון האמונה‪ .‬וכמו שנראה בחוש שכשאין‬ ‫מתגברים כנגד המחשבות והרצונות הזרים‪ ,‬האמונה מתעלמת‬ ‫ולא ניתן לחשוב מהשי"ת‪ .‬ומאידך‪ ,‬כשדבקים בזכרון השי"ת‬

‫ובמחשבות אמונה‪ ,‬מתעורר החשק לדרכי הקדושה‪ ,‬ומתגברים‬ ‫בכל הכוחות בשמירת הברית‪ ,‬כדי לזכור יותר דרכי האמונה‪.‬‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬ע"י שאנו שובתים ומעידים על אחדות השי"ת‪,‬‬ ‫ומפארים ואומרים 'השם אחד'‪ ,‬בכך מתעלה הנפש מהטבע‬ ‫ונכללת באמונה‪ ,‬שהיא הברכה והשפע מאת השם‪ .‬בשבת‬ ‫מתעורר האדם מאד לזכור את האמונה שהשי"ת הוא לבד בורא‬ ‫ויוצר הכל בששת ימים‪ ,‬ומשגיח ומחדש הכל תמיד‪ .‬וכך יבוא‬ ‫להיזהר בקדושה בכדי לא לאבד את זכרון האמונה‪ .‬כך חודרת‬ ‫האמונה לעומק הלב‪ ,‬ומתעוררת תאווה דקדושה וצימאון‬ ‫לזכרון האמונה‪ .‬ההשתוקקות דקדושה עושה נקודות לאותיות‪,‬‬ ‫כך מצטרפות ונשלמות אותיות התורה שהם אותיות הבריאה‪.‬‬ ‫כשמתגבר עוד יותר ברצונות והשתוקקות‪ ,‬ויושב ומתבודד‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ומוציא בפה מעומק הלב‪ ,‬את כמיהת וצמאון‬ ‫נפשו‪ ,‬כך מתגלה קדושת הנפש וזוכה להיות בעל נפש‪ ,‬ומתגלה‬ ‫אור החסד של אברהם אבינו ראשון למאמינים ולנימולים‪ .‬אור‬ ‫זה מאיר כחום היום‪ ,‬ומכניע עזות הטבע‪ .‬כך יוכל לעשות הכל‬ ‫בקדושה ובתמימות‪ ,‬ונפשו תתעלה לאמונה ואהבה שלימה‪.‬‬ ‫בכח האמונה נזכה לקדושה ורצונות להשי"ת‪ ,‬ונזכה להיכנס‬ ‫ולצאת בשלום בעסק התורה וההתקרבות להשי"ת‪.‬‬ ‫כלליות עניין השבת‬ ‫במאמר זה מתבאר קדושת השבת‪ ,‬שהיא מקור האמונה‪,‬‬ ‫ומבלעדיה אין לשום נברא כח להתעלות מכבידות משיכת‬ ‫הטבע‪ ,‬ולהתדבק באמונה‪ .‬בכל רגע של שמירת שבת אנו‬ ‫מפארים את השי"ת ואומרים 'השם אחד'‪ .‬זוהי עיקר עבודת‬ ‫השבת‪ ,‬לחשוב מאמונה‪ ,‬ולשים לב לשבח שהוא משבח את‬ ‫הבורא‪ ,‬וצועק השם אחד‪ .‬אשרי האדם השמח בזכות להעיד על‬ ‫אחדותו ית"ש‪ ,‬עי"ז מתחזק ומתחדש בקרבו יסוד עבודת הבורא‪,‬‬ ‫שהוא זכרון האמונה‪ .‬מתוך כך מתעורר לשים לבו על כל מעשיו‪,‬‬ ‫שיהיו בדרך האמונה ובקדושה‪ .‬כך נטהר הלב‪ ,‬ומתעוררים חשק‬ ‫וכיסופים להיכנס לעונג שבת‪ ,‬שהיא האכילה בקדושה‪ .‬להכניס‬ ‫פנימה מה שנמצא בחוץ‪ ,‬ולהמשיך שפע וברכה‪.‬‬ ‫פרטי עבודת השבת‬ ‫ההכנה לשבת בימות החול היא בשמירת הברית תתאה‪ .‬על‬ ‫ידי שנזהרים בשמירת איסור והיתר‪ ,‬ועוסקים בתורה ותפילה‬ ‫ושמירת הברית‪ .‬מתוך עבודה הזו‪ ,‬גם בתוך שלטון הייסורים‬ ‫והטבע‪ ,‬נשתוקק גם שם להגיע לאמונה‪ .‬ההשתוקקות לשבת‬ ‫שהוא נקודת האמונה‪ ,‬מתוך זהירות שהקושיות‪ ,‬התאוות‪,‬‬ ‫והריבוי אור (שהוא ענין ד' נכנסו לפרדס המוב"פ) לא יפילו‬ ‫אותו‪ ,‬זוהי הכנת הנפש לשבת‪.‬‬ ‫בליל שישי נרבה בהתבודדות בדיבורי רצונות וכסופים אל‬

‫הקדושה‪ .‬בערב שבת נתגבר ברצונות להשלים נקודות הכס"ף‪,‬‬ ‫לזכות לקבל אור האמונה‪ ,‬ולחשוב במשך כל השבת רק מחשבות‬ ‫של אמונה בהשי"ת‪ ,‬כפי יכולתנו והבנתנו‪ .‬ראוי להרבות בצדקה‬ ‫לשבר כח הרע והטבע כדי לבא לקדושת השבת‪ .‬נרחץ במים‬ ‫חמים להסיר מאיתנו אחיזת הטבע והרצונות הרעים‪ .‬ונטבול‬ ‫במקוה להכלל ברצון דקדושה וידיעת האמונה‪ .‬נקרא שמו"ת‬ ‫לעורר שלימות זיווג האותיות (וכמבואר בזהר שלכן עיקר‬ ‫קריאת התורה היא בשבת משום שבס"ת אין נקודות ובשבת‬ ‫נמשכים הנקודות‪ ,‬לכך בחול מתחילים לתקנם על ידי שקוראים‬ ‫קצת מסדר השבוע‪ ,‬ובערב שבת אנו מקדימים לקרוא כדי‬ ‫להשלים את הנקודות על ידי הרצון לקיים את התורה עד‬ ‫שבשבת אפשר לקרוא כל הסדר) וקוראים שיר השירים להגביר‬ ‫את הרצון והכיסופים להשי"ת‪.‬‬ ‫במזמורי קבלת שבת בקול שבח וזמרה ניכנס לתוך מחשבות‬ ‫של אמונה להסתכל בגדולת השי"ת מקור כל הברכות‪ ,‬ולראות‬ ‫שאין שום שלימות וחיות לעולם הטבע רק 'ישמחו במלכותך'‪.‬‬ ‫בקידוש נעלה לקבל שלימות הברכות כמ"ש (בקידוש) 'ויברך‬ ‫אלקים את יום השביעי'‪ ,‬נמצא ששבת הוא מקור הברכה‬ ‫והאמונה‪ .‬בזה נהיה שותפים למעשה בראשית‪ ,‬כאילו נברא‬ ‫עתה העולם מחדש וניכנס לעולם של אמונה‪ .‬כך נבוא לסעודת‬ ‫שבת (בחינת "ויסב" 'אין הסיבה אלא סעודה'‪ ,‬שהדברים שבחוץ‬ ‫נכנסים לקדושת שבת)‪ .‬אז האכילה כמו לחם הפנים‪ ,‬שמכניע‬ ‫כל אויבי הנפש ודרך הטבע‪ ,‬משום שבו מתגלה החסד והכל‬ ‫נכנס לקודש פנימה‪ .‬בסעודה נעסוק בזמירות שירות ותשבחות‬ ‫בדביקות לעורר כיסופין להשי"ת ולהתדבק בזכרון האמונה‪.‬‬ ‫עיקר עבודת ליל שבת הוא הצמאון‪ ,‬ידועה שיחת רבינו ז"ל 'ליל‬ ‫שבת הוא צמאון גדול לה''‪ .‬אז יש לעסוק בספרי רבינו ובדבורי‬ ‫רצון וכיסופים להשי"ת עד הבוקר‪ ,‬אז יוצא השבח הגדול‬ ‫ביותר באריכות התפילה‪ .‬נאמר 'נשמת כל חי תברך' ברצון‬ ‫ואהבה‪ .‬כעת נשלמים הברכות‪ ,‬כפי שאנו אכן מזכירים אותם‬ ‫בקידושא רבה בפסוקי 'אז תתענג וגו'' (בישעיה נ"ח מוזכרות‬ ‫ברכות מופלאות 'אז יבקע וגו''‪ ,‬בגמרא מבואר שהם י"א ברכות‬ ‫וו' ברכות שנמשכים להנותן צדקה‪ .‬ובשבת שהוא מקור הברכה‬ ‫נשלמים להיות י"ב וז' ברכות‪ .‬כח ברכות אלו שולט על הטבע‬ ‫להביא חיים טובים והצלחה לכל שומר שבת שיזכה להתענג על‬ ‫השם) בכל שעה של שבת מתגבר כח האמונה ומתבטל הטבע‪,‬‬ ‫ומתקשרים בחבלי עבותות האהבה ונכללים בבחינת לחם‬ ‫הפנים‪ .‬ובעת רעוא דרעוין נתדבק מאד ברצונות חזקים להשי"ת‪,‬‬ ‫כי אז מאיר ביותר אור הרצון והרחמים‪ ,‬ומקבלים כח לצאת‬ ‫מהדין והגשמיות ולהכניס הכל לפנים‪ .‬במלוה מלכה נמשיך את‬ ‫חמימות השבת לימות החול‪ ,‬ונכניס כל מה שנמצא בחוץ חזרה‬ ‫לקדושת האמונה שהוא אור השבת‪.‬‬

‫'כח הסבל'‬ ‫אחת מן המדות החשובות ביותר‪ ,‬הנחוצות ביותר‪ ,‬הינה מדת‬ ‫הסבלנות‪ .‬בספר "ליקוטי עצות"‪ ,‬בו ליקט מוהרנ"ת שושנים‬ ‫ופרחים – "סגולות יקרות ורפואות נצחיות" – מספרי רבינו‬ ‫הקדוש‪ ,‬הקדיש רבי נתן פרק שלם על נושא חיוני זה‪ .‬מכתביו‬ ‫וכתביו הרבים‪ ,‬מלאים בדיבורים לוהטים כגחלי אש במעלתה‬ ‫של מדה זו‪.‬‬ ‫שיחה נפלאה מסר רבי לוי יצחק ז"ל בשם רבינו הקדוש‪ ,‬המפיצה‬ ‫אור יקרות על חשיבותה של הסבלנות‪ ,‬וכה היו דבריו הקדושים‪:‬‬ ‫אך"!!‬ ‫יידט ֶמען ַא ַס ְ‬ ‫יסל‪ַ ,‬ל ְ‬ ‫יידן ַא ִּב ְ‬ ‫ישט ַל ְ‬ ‫"א ָמאל ַאז ֶמע וִויל נִ ְׁ‬ ‫ַ‬ ‫– "לפעמים‪ ,‬כשלא רוצים לסבול מעט – סובלים הרבה"!!‬ ‫כלומר‪ ,‬לפעמים מחמת שאדם לא מרוצה לסבול מעט‪ ,‬זה גורם‬ ‫לו שלבסוף הוא יצטרך לסבול הרבה יותר חס ושלום‪.‬‬ ‫בספר "מכניע זדים" (סי' ו‪-‬ט)‪ ,‬מחדד רבי נתן היטב את הנקודה‬ ‫הזאת‪ ,‬ונותן מספר דוגמאות לכך מתחומים שונים בחיים‪ ,‬כגון‬ ‫בעיות בפרנסה‪ ,‬שלום‪-‬בית וכדומה‪ ,‬או קשיים במישור הרוחני‪,‬‬ ‫כמו ספיקות‪ ,‬ייסורי מצפון ועוד‪ ,‬שלעתים רבות עלולים כל אלה‬ ‫להוביל את הסובל המסכן לידי צעדים נמהרים שאחריתן מי‬ ‫ישורנה‪...‬‬

‫"והנה זה כלל גדול בכמה דברים‪ ,‬שיש כמה עניינים שהאדם‬ ‫נבוך בזה וקשה לו קושיות בזה הדבר‪ ,‬או שיש לו ייסורים מאיזה‬ ‫דבר‪ ,‬ומחמת זה רוצה לשנות הדבר לגמרי‪ ,‬וזה גרוע יותר‪ ,‬כי‬ ‫מתחילה היה לו ייסורים קצת או חסרון אחד או קושיה אחת‬ ‫באותו העניין‪ ,‬ואחר כך אם ירצה לשנות העניין יהיה מלא‬ ‫חסרונות וקושיות וייסורים‪ ...‬ויש בעניין זה הרבה לדבר כי הוא‬ ‫נוגע בכמה דברים‪ ,‬כי על פי רוב האדם נופל חס ושלום לצרות‬ ‫וייסורים גדולים מחמת שהוא 'דוחק את השעה' ורוצה להעביר‬ ‫ולבטל דוחקו‪ ,‬ומחמת זה הוא דוחק את השעה לעשות דברים‬ ‫זרים‪ ,‬ועל ידי זה 'השעה דוחקתו' ועובר עליו מה שעובר‪ ,‬רחמנא‬ ‫לצלן" ('מכניע זדים' סי' ו)‪.‬‬ ‫"כמו למשל‪ ,‬שיש מי שיש לו דוחק פרנסה‪ ,‬ויש לו ייסורים‬ ‫ודחקות באמת‪ ,‬ומחמת גודל דחקותו הוא מרחיק נדוד מביתו‬ ‫ומפליג עצמו להיות נע ונד חוץ מביתו ימים ושנים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫נופל לכמה צרות וייסורים ודחקות הרבה יותר ויותר‪ ,‬ואובד‬ ‫העולם הזה והעולם הבא על ידי זה‪ ,‬כאשר ראינו בחוש כמה‬ ‫וכמה כאלה‪ ,‬והוא בעצמו מתחרט אחר כך וצועק על נפשו‪ :‬אוי‬ ‫מה עשיתי‪ ,‬וכי לא טוב היה לי לסבול בביתי עוד יותר דחקות‬ ‫בכפלי כפליים מלהיות נע ונד בטלטול הקשה כזה" (שם)‪.‬‬

‫"והכלל‪ ,‬שבכל הייסורים ודחקות הפרנסה שיש לכל אדם‪ ,‬צריך‬ ‫לסמוך רק על השם יתברך ולהתחזק בבטחון‪ ,‬ולהיות נדחה‬ ‫מפני השעה ולסבול הייסורים‪ ,‬עד ירוחם מן השמים‪ ,‬כי ֵאין‬ ‫ָח ְכ ָמה ו ְֵאין ְּתב ּונָה ו ְֵאין ֵע ָצה ְל ֶנגֶד ה' (משלי כא‪ ,‬ל)‪ .‬ואם אפשר‬ ‫לו לעשות איזה עסק בכשרות על פי התורה – מה טוב‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי פ' ראה) שצריכים לעשות איזה עסק‪,‬‬ ‫ֲשׂה‪ .‬אבל אם‬ ‫כמו שכתוב (דברים טו‪ ,‬יח)‪ :‬ו ֵּב ַר ְכ ָך ְּבכֹל ֲא ֶׁשר ַּתע ֶ‬ ‫אינו מוצא במה להשתכר – מה לעשות‪ ,‬אי אפשר לדחוק את‬ ‫השעה בשום אופן‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סד‪ :).‬כל‬ ‫הדוחק את השעה – השעה דוחקתו‪ ,‬וכל הנדחה מפני השעה‬ ‫– השעה נדחית מפניו‪ .‬ולא להפליג עצמו למרחקים ולהפקיר‬ ‫עצמו מעולם הזה ועולם הבא‪ ,‬רחמנא לצלן מדעות כאלו‪ ,‬רק‬ ‫יסבול וימתין לישועת ה'‪ ,‬כי בוודאי לא יעזבנו ה'" (שם סי' ח)‪.‬‬ ‫הדוגמא המצוטטת כאן אקטואלית מאד בימינו‪ ,‬אך המסר‬ ‫שבתוכה דרוש לכל שטחי החיים הרבים; 'לא לדחוק את השעה'‪,‬‬ ‫רק להמתין ולצפות לישועה – טוֹב ְוי ִָחיל וְדו ָּמם ִל ְתׁשו ַּעת ה'‪,‬‬ ‫להוסיף בתפילה ובקשה‪ ,‬להתחזק באמונה ותקווה – וישועת ה'‬ ‫כהרף עין‪.‬‬

‫צור לבבי‬ ‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן בס"ד‬

‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬ ‫ידוע המעשה מאחד שהתאונן לפני רביז"ל על שנאלץ לגור במקום אשר יקשה עליו שם לעבוד את ה'‪ ,‬אמר לו רבינו‬ ‫"כשיש לאדם לב של ישראלי אין שייך אצלו מקום‪ ,‬כי האלקות הוא בלב‪ ,‬כמו שכתוב 'צור לבבי'" (ליקו"ת סי' מ' ושיחות‬ ‫הר"ן קל"ט)‪.‬‬ ‫כי אחד מהמניעות הגדולות ביותר לעבודת ה' הוא‪ ,‬שנדמה שאי אפשר לעבוד את ה' במקום בו הוא נמצא‪ ,‬ובמצב‬ ‫שאליו נקלע‪ ,‬ועל זה אמר מורינו ר' נתן "בני הנעורים יכולים לבלות ימיהם על דברים של מה בכך"‪ ,‬שכל דבר קטן שלא‬ ‫הולך כמתוכנן‪ ,‬אם זה החברים‪ ,‬או חברותא‪ ,‬מג"ש‪ ,‬ישיבה‪ ,‬משפחה וכדו'‪ ,‬כבר מתבלבל לגמרי ומאבד את היישוב הדעת‬ ‫עד שאומר – עכשיו במצב ובמקום כזה אי אפשר לעבוד את ה'‪ ,‬וכך עוברים להם ימים הרבה בספיקות וריבוי מחשבות‬ ‫איך להסתדר בשביל להתחיל לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫והאמת שכך הוא דרכו של היצר שמחדש בכל יום עניינים אחרים המעסיקים את המוח עד שנדמה בוודאות שבזה היום‬ ‫כבר אי אפשר להתקרב לה'‪.‬‬ ‫סיפר לי חבר ששאל את אחד מזקני אנ"ש על מקום מגורים‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬דע לך שלוקח הרבה שנים עד שאדם מוצא את‬ ‫מקומו‪ ,‬אבל תזכור שימים אלו בהם אתה מבלה בשביל לחפש את מקומך‪ ,‬נחשבים גם לימים‪ ,‬ולכן תחטוף גם בהם‬ ‫מה שאפשר‪.‬‬ ‫והוא אשר אומר רביז"ל "מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין זה טוב לפניו"‪ ,‬כי לב ישראלי הוא לב‬ ‫הדבוק בהשי"ת תמיד‪ ,‬וכאשר האדם מעיר את הלב הזה‪ ,‬כבר אין הבדל אצלו היכן הוא נמצא‪ ,‬רוצה הוא רק לעשות נחת‬ ‫רוח להשי"ת‪ ,‬כי יודע שהשי"ת נמצא בכל מקום‪ ,‬ולכן חוטף הוא כל מצווה וכל תורה ותפילה שיש בידו לעשות באותה‬ ‫שעה‪ ,‬גם אם לא בצורה השלימה ביותר‪.‬‬ ‫ישאל כל אחד‪ ,‬נכון אמת הדבר אילו אכן היה לי 'לב' לא הייתי מסתכל על כלום‪ ,‬אך מהיכן לוקחים 'לב' כזה של 'איש‬ ‫ישראלי'‪ ,‬שהרי הבעל דבר לוקח את ליבי ומצמצם אותו לחשוב רק מהמקום ומהמציאות שלי‪ ,‬לבדוק כל הזמן אם מצב‬ ‫זה טוב לי לעבודת ה' אם לאו‪.‬‬ ‫אך האמת ששאלה זו טעות ביסודה‪ ,‬והיא אשר גורמת לרוב הנפילות‪ ,‬שהאדם אומר אין לי חשק ואין לי לב‪ ,‬כי 'לב'‬ ‫הוא לאו דווקא 'לב' בוער בתבערה של התלהבות‪ ,‬אלא 'לב ישראלי' הוא 'לב אביר וחזק היודע שהשי"ת נמצא בתוך‬ ‫ליבו'‪ ,‬ולכן גם כאשר נמצא במקום ובמצב בו הלב כבר לא יכול להתלהב מכל סיבה שהיא‪ ,‬בכל זאת אינו נבהל ואינו‬ ‫מתבלבל מכך לומר שבמקום זה או ביום זה אי אפשר כבר לעבוד את ה'‪ ,‬אלא מחזיק את עצמו חזק באמת הנצחית‬ ‫שהשי"ת נמצא כאן אצלו ממש בתוך ליבו כמו שכתוב 'צור לבבי'‪ ,‬ומשתדל לעבוד את ה' כפי כמה שיכול ממקום זה‪,‬‬ ‫גם בלי חשק והתלהבות‪.‬‬ ‫לב חזק כזה אפשר לקבל רק כאשר מתמידים יום יום בלימוד ספרי צדיקים‪ ,‬אשר הם מחשלים ומחזקים את הלב‬ ‫להתעקש להיות דבוק בהשי"ת בכל מצב ובכל מקום שהשי"ת שלח אותו‪ ,‬ולא ליפול לתוך הצמצום של המצב בו הוא‬ ‫נמצא‪ ,‬רק יזכור את העיקר‪ ,‬להתקרב להשי"ת‪ ,‬ואם השי"ת רוצה כך אז אעבוד אותו כך‪ ,‬וגם אם יש לו עדיין נפילות‪ ,‬יכול‬ ‫הוא להדבק בהשי"ת כי יודע הוא שתמיד השי"ת בתוך לבבו – 'צור לבבי'‪ ,‬ועל ידי זה יתחזק מעתה לעשות איזה מעשה‬ ‫של קדושה ויחטוף איזה דיבור של תורה ותפילה כפי כוחו‪ ,‬ותיכף יזכור שהשי"ת התפאר במעשהו זה‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כל זמן שהאדם מחפש לבוא לאיזה הצלחה והישג מסוים בלימוד ובעבודת ה' אזי באמת יהיה עסוק תמיד‬ ‫בבדיקה אם בנתונים בו הוא נמצא יכול הוא להתקדם‪ ,‬כי כאשר המח שקוע במחשבות רק איך להצליח‪ ,‬אזי אינו יכול‬ ‫להחזיק מעמד כל זמן שאין לו מקום‪ ,‬אבל כאשר אדם לומד ליקוטי הלכות‪ ,‬משיבת נפש‪ ,‬השתפכות הנפש וכדומה‪,‬‬ ‫מתגלה בלב שעבודת ה' הוא עניין אחר לגמרי‪ ,‬הוא עסק אמיתי עם השי"ת‪ ,‬ואזי מתחזק הוא תמיד לחזק וללבב את הלב‬ ‫להשי"ת‪ ,‬וחוטף כל מה שבא לידו‪ ,‬גם אם נפל וגם אם עבר רוב הסדר שלא למד וכדו'‪ ,‬כי לעבוד את ה' אפשר מכל מקום‪.‬‬ ‫(עיין עוד בהלכות פקדון ה' אות י"ט שרק על ידי אמונת צדיקים ולימוד ספריהם הק' אפשר להתעלות מעל המקום)‪.‬‬

‫לתרומות והנצחות בטל'‪0573182246:‬‬

‫הלב‬

‫המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים‬

‫לע"נ‬

‫יצחק בן חנה‬

‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את‬ ‫כתובתכם‬

‫לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫לקבלת אינפורמציה כללית‬

‫ה ל‬

‫ב‬

‫אנא צרו עימנו קשר‬

‫מרכז חסידי רסלב‬ ‫ב ‪[email protected] -‬‬

‫השימוש בשבת במאוורר‬ ‫א] כללי ההלכה השייכים לזה‪:‬‬ ‫[א] דין המאוורר כדין 'כלי שמלאכתו לאיסור'‪ ,‬שמותר לטלטלו רק‬ ‫'לצורך גופו או מקומו'‪ .‬וי"א שבשעה שאינו פועל‪ ,‬דינו כ'מוקצה מחמת‬ ‫גופו' שאסור לטלטלו בכל אופן‪ ,‬כיון שאז אינו ראוי לכלום‪ .‬אמנם אם הוא‬ ‫מקפיד שלא לטלטלו מחשש שמא יתקלקל – אזי דינו כ'מוקצה מחמת‬ ‫חסרון כיס'‪ ,‬אף כאשר הוא פועל‪ ,‬ואסור בטלטול בכל אופן‪.‬‬ ‫[ב] חסימת האויר למאוורר‪ ,‬ע"י שינוי מקומו או בגלל שנעמד מולו‪ ,‬גורם‬ ‫צריכת יתר חשמל‪ .‬וכן המשנה את כיוונו ממצב שהראש עומד למצב‬ ‫שמסתובב – יתכן שגורם שינוי בצריכת החשמל‪ .‬ואכן י"א שאסור לעשות‬ ‫כן בשבת‪ .‬אך דעת הגרש"ז אויערבאך‪ ,‬שאין בזה שום איסור‪.‬‬ ‫[ג] שינוי עוצמתו – אסורה לגמרי‪ .‬כיון שפעולה זו נעשית ע"י ניתוק וחיבור‬ ‫זרם החשמל והמנוע‪.‬‬ ‫ב] למעשה בטלטול המאוורר‪:‬‬ ‫[א] תלוי מהי מטרת הטלטול‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫אם הוא צריך את המאוורר במקום אחר כדי שיאוורר לו שם – מותר‬ ‫להעבירו לשם‪ .‬שהרי זה 'לצורך גופו' המותר‪.‬‬ ‫אם מטרת העברתו למקום אחר‪ ,‬הוא מפני שהרוח הנושב מהמאוורר‬ ‫מפריע לו – גם אז מותר להעבירו למקום אחר‪ .‬הואיל ואי אפשר לו להיות‬ ‫במקום זה מחמת המאוורר‪ ,‬הרי זה נחשב כ'טלטול לצורך מקומו' המותר‪.‬‬ ‫אם צריך את המקום שהמאוורר עומד שם – מותר להעבירו למקום אחר‪.‬‬ ‫שזהו ממש דין 'לצורך מקומו'‪.‬‬ ‫[ב] אמנם הדין שונה באופנים דלהלן‪:‬‬ ‫כשאינו פועל‪ ,‬יש מחמירים שלא לטלטלו‪ .‬והמיקל יש לו על מה לסמוך‪.‬‬ ‫אם על ידי העברתו למקום חוסם בכך את האויר למאוורר – יש מחמירים‪.‬‬ ‫ודעת הגרשז"א שמותר‪.‬‬ ‫כשישנה במאוורר מנורת בקורת הדולקת – יש מחמירים [הגר"י פישר זצ"ל]‬ ‫שמוקצה כמו 'נר'‪ .‬אך דעת הגר"מ פיינשטיין וכן נראה דעת הגרשז"א‪ ,‬שאין‬ ‫בזה סיבה לאסור את הטלטול‪.‬‬ ‫אם הוא מקפיד עליו שלא לטלטלו כלל – אסור לטלטלו כדין מוקצה‬ ‫מחמת חסרון כיס‪.‬‬ ‫כשאין לו סיבות האמורות באות א' – אסור לטלטלו‪.‬‬ ‫אם על ידי טלטולו גורם לניתוקו מהחשמל – אסור בכל אופן לעשות כן‪.‬‬ ‫[כל האמור הוא רק לגבי מאוורר‪ ,‬אבל לגבי תנורי חימום – הדין שונה‬ ‫לגמרי! ואי"ה עוד חזון למועד בירורו‪].‬‬ ‫ג] שינוי מצבו‪:‬‬ ‫[א] במאוורר ישנו 'נצרה' שדרכה אפשר לשנות את המאוורר ממצב‬ ‫שהראש עומד למסתובב או להיפך‪ .‬ברוב המאווררים היא פועלת באופן‬ ‫מכני‪ ,‬כך שבעצם השימוש בנצרה אין שום איסור‪ ,‬כיון שאינו מנתק או‬ ‫מחבר מעגל זרם חשמלי‪ .‬וכן אין בזה משום 'בונה וסותר' כיון שהוא עשוי‬ ‫לכך‪ .‬אמנם יתכן שגורם בכך לצריכת יתר בחשמל‪.‬‬ ‫[ב] למעשה‪ ,‬כאמור שיש מחמירים בזה‪ ,‬אך דעת הגרשז"א שאפשר לשנות‬ ‫את מצבו ע"י הנצרה‪ .‬אמנם כל זה אמור שאכן הנצרה עובדת באופן מכני‪,‬‬ ‫אבל ישנם מאווררים ששינוי זה נעשה באופן אלקטרוני – ובאלו אסור‬ ‫לשנות את מצבו‪.‬‬ ‫[ד] שינוי תנוחתו‪:‬‬ ‫[א] במאוורר יש בורג עם ידית המאפשר לשנות את תנוחת המאוורר‬ ‫מלמעלה למטה או להיפך‪ .‬גם זה הוא דבר מכני שאין בזה שום איסור‪ .‬אך‬ ‫יתכן בזה איסור 'בונה או סותר'‪ ,‬כי כלי המורכב מברגים‪ ,‬אסור להרכיבו או‬ ‫לפרקו משום איסור בונה וסותר‪ .‬אמנם אם דרך שימושו שפותח את הבורג‬ ‫וסוגרו‪ ,‬אין בזה משום בונה וסותר‪.‬‬ ‫[ב] למעשה תלוי בדרך שימושו‪ ,‬והיינו אם משנה את תנוחתו מפעם לפעם‬ ‫– אזי נחשב כמי דרכו בכך‪ ,‬ואין בזה שום איסור‪ .‬אבל אם הוא קבוע בדרך‬ ‫כלל למצב כל שהוא‪ ,‬ועתה נמלך לשנותו – אין להשתמש עם הבורג האמור‪.‬‬ ‫כמו כן אם אין לבורג ידית‪ ,‬וכדי לפתוח או לסגור זקוק למברג‪ ,‬אזי בדרך‬ ‫כלל נחשב כקבוע לכך‪ ,‬ואין להבריגו בשבת‪ .‬וכן אם הבורג יצא ממקומו‬ ‫לגמרי‪ ,‬אסור להחזירו בשבת‪[ .‬וה"ה בכל זה לגבי 'סטנדר' שיש בו ברגים‬ ‫לצורך שינוי גובהו ושיפועו]‪.‬‬ ‫[ה] שינוי במצב התריס של פתח המזגן‪:‬‬ ‫מותר להזיז את שלבי התריס לכיוון אחר‪ .‬ואין בזה משום בונה או סותר‪,‬‬ ‫כיון שעשוי לכך‪.‬‬ ‫אך לענין לסגור או לפתוח אותם – דינו כדין השימוש במקרר‪ ,‬שיש מחמירים‬ ‫לפתוח רק כשהמנוע של המזגן [המדחס הנמצא בחוץ] פועל‪ .‬ולגבי לסגור‬ ‫אותם‪ ,‬מותר לדעתם רק כשהמנוע אינו פועל‪ .‬אמנם דעת הגרשז"א שגם‬ ‫במקרר מותר לפתוח או לסגור אימתי שירצה‪ ,‬ואם כן הוא הדין בפתיחת‬ ‫וסגירת שלבי תריס המזגן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬