Alei Litrufa Reeh 2009

‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫פרשת ראה‬ ‫גליון מספר‬

‫‪13‬‬

‫לבחור בחיים‬ ‫פתח תפתח את ידך‬ ‫מבואר בדברי רבינו ז"ל (לקו"ת סי' ד') 'צדקה הוא‬ ‫תמיד ההתחלה בבחי' (דברים ט"ו) פתוח תפתח‬ ‫וגו'‪ ,‬כי בכל דבר ודבר מעבודת השי"ת כשרוצין‬ ‫להכנס באותו הדרך באותו העבודה‪ ,‬צריכין לפתוח‬ ‫שם פתח‪ ..‬כי כל ההתחלות קשות וכו' וצריכין לשבר‬ ‫ולפתוח הפתח‪ ,‬סגולת כח הצדקה הוא להרחיב‬ ‫ולפתוח הפתח‪ ,‬כשעושין איזה פתח באיזה עבודה‬ ‫ונותנין צדקה אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח‪..‬‬ ‫צדקה מתקן הימים הנפולים‪ ,‬כי הימים של זכה בהם‬ ‫לעבודת השי"ת הם גורמים חסרון הרצון‪ ,‬וע"י צדקה‬ ‫מתקנים ומאיר הרצון' ע"ש‪.‬‬ ‫מה כבר ניתן לרכוש עם כסף‪ .‬אכילה ושתייה‪ ,‬ביגוד‪,‬‬ ‫דירה‪ .‬גם כשתסתיים הרשימה כולה עוד יישארו‬ ‫דברים רבים לכאורה מחוץ לתחום‪ .‬כולם יודעים‬ ‫שלא הכל ניתן לרכוש בכסף‪.‬‬ ‫אם נשכיל להתבונן בדברי רביז"ל נגלה שעם כסף‬ ‫ניתן להשיג עוד הרבה יותר ממה שחשבנו‪ .‬גם נגלה‬ ‫שפתיחת כל צינורות השפע והחסד נעשית על ידי‬ ‫פתיחת הלב לנתינת צדקה‪.‬‬ ‫התורה מצווה אותנו להשתמש עם כספנו בכדי לסייע‬ ‫למי שקצרה ידו מלהשיג די צורכו‪ .‬הפסוק אומר‬ ‫'פתוח תפתח' לרמז שבזכות פתיחת ידך יפתחו‬ ‫אף לך ארובות השמיים‪ ,‬וברכה תשרה בכל מעשי‬ ‫ידך‪ .‬ואכן‪ ,‬ישראל רחמנים בני רחמנים‪ ,‬ופותחים‬ ‫ידם וליבם למלאות חסרון כל יהודי‪ ,‬ולקיים תורה‬ ‫בישראל‪ .‬בזכות כך נזכה בודאי לגאולה השלימה‪,‬‬ ‫ככתוב 'ושביה בצדקה'‪.‬‬ ‫כולנו חפצים באמת להצליח‪ ,‬לעלות בקודש לזכות‬ ‫לכל מה שיהודי צריך לזכות‪ .‬כולנו מתחילים התחלות‬ ‫טובות‪ .‬לוקחים חברותא ללמוד‪ ,‬מתעוררים לתשובה‪,‬‬ ‫מתחילים להשתדל יותר בחינוך הילדים‪ .‬כל אחד‬ ‫יודע עד כמה נחוצים העידוד והחיזוק למתחיל‬ ‫בדבר מצווה‪ ,‬המניעות אינם מניחים לגמור שום‬ ‫דבר בקדושה‪ .‬אם מבקש האדם להתפלל בכוונה‬ ‫מתגברים עליו מחשבות זרות‪ .‬מבקש להתחזק‪,‬‬ ‫נופלים עליו דמיונות וחלישות הדעת‪ .‬והפרנסה‬ ‫טורדת בכלל את היום כולו בתוך ענן של 'אנפין‬ ‫חשוכין' ומרה שחורה‪.‬‬ ‫רביה"ק מציע לנו לקנות לכך תרופה ועצה בפרוטות‬ ‫בודדות‪ .‬לפני כל התחלה נפריש צדקה‪ ,‬כך יתרחב‬ ‫הפתח ונוכל להיכנס ביתר קלות אל מה שנבקש‪ .‬כך‬ ‫גם נזכה לתקן ולהשלים את מה שהחסרנו מעבודת‬

‫'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה' התורה קוראת ומעוררת‬ ‫אותנו להבין שהכל מונח לפנינו‪ ,‬הברכה או הקללה‪ .‬זוהי בחירתנו‬ ‫החופשית‪ ,‬נוכל תמיד לבחור בחיים‪ ,‬לקבל בקלות את הברכה‬ ‫ולהינצל מקללה‪.‬‬ ‫התורה נוקטת בלשון מיוחדת 'ראה'‪ ,‬כאילו מבקש לעורר ולומר 'שים‬ ‫לב‪ ,‬יש משהו חשוב שאתה עלול לפספס אם לא תלמד לראות נכון'‪.‬‬ ‫עלינו להבין לאיזו התבוננות רוצה התורה לעורר אותנו‪ ,‬מה עלולים‬ ‫אנו לפספס ולא לראו"ת‪.‬‬ ‫עומדים אנו בפתחם של ימי הרחמים והסליחות‪ .‬בימים אלו‬ ‫מפשפשים כלל ישראל במעשיהם ועוסקים בתשובה‪ ,‬זהו הזמן‬ ‫לפקוח את עיני הדעת‪ ,‬וללמוד את האופן הנכון לראו'ת ולעיין‬ ‫במעשינו‪ ,‬ולבא לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫בתחום משפטי התורה ודרכי ההנהגה וההלכה יכול כל אחד לראות‬ ‫ולשפוט את עצמו היכן הוא אוחז‪ ,‬הכל כתוב שחור על גבי לבן‪ .‬זוהי‬ ‫הראיה הפשוטה והיא היסוד העיקרי לקבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫אולם ישנה ראיה פנימית ואמיתית יותר‪ .‬התבוננות כנה אל נבכי‬ ‫הנפש‪ ,‬היכן אנו אוחזים באמת בכל אותם דברים הדורשים תיקון‪.‬‬ ‫מבט ישיר אל החסרונות האמיתיים‪ ,‬אל הדברים שנעשו אצלנו‬ ‫כהיתר‪ ,‬כל אותן קבלות שקיבלנו על עצמינו ולא עמדנו בהן‪ .‬העניינים‬ ‫שלא זכינו לחולל בהן עדיין שום שינוי לטובה‪.‬‬ ‫ברור לכל בר דעת שסיכום שכזה עלול מהר מאוד להביא למסקנא‬ ‫מסוכנת מאד‪' ,‬אינני יכול להצליח‪ ,‬לי פשוט אין בחירה'‪ .‬וכי איך‬ ‫שייך לעסוק בתורה כשרחיים על צווארו‪ .‬כשאין פנאי ושקט איך‬ ‫ניתן ליישב את הדעת‪ .‬איך שייך לזכות לקדושה בתוך מציאות של‬ ‫משיכות לעביות וגשמיות‪ .‬ובכלל צרכי הגוף הלא חזקים מאיתנו‪,‬‬ ‫השינה והאכילה לבד תופסים זמן רב ומגשמים את האדם כל כך‪,‬‬ ‫נוסף על כך עול הפרנסה‪ .‬אנו הרי בגדר אונס גמור ‪ -‬אין בחירה‪.‬‬ ‫האם שייך בכלל להרגיש משהו מקדושת הצדיקים‪ ,‬ולטעום נעימות‬ ‫בדיבורי התפלה‪ ,‬כל זה היה פעם כשהיה לב והתעוררות‪ ,‬היום‬ ‫רחוקים אנו מכל זה‪ ,‬איך שייך לחלום על דברים כאלה‪ ,‬זה אפי' לו‬ ‫בתחום הבחירה שלנו‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬רביז"ל כבר הודיע לנו בבירור שהבחירה ביד האדם תמיד‬ ‫(לקו"ת סי' נ"ד) 'כי הכל ביד האיש הישראלי להתנהג כרצונו כפי‬ ‫בחירתו‪ ,‬וגם בנסיעה וכו' יש שם עבודה‪ ,‬על כן יש לו בחירה על הכל'‪.‬‬ ‫כך גם לעניין המחשבות השוטפות עד שנדמה שאין בזה בחירה‬ ‫לעצור ולשוב למחשבות טובות‪ ,‬מודיע רביז"ל ומלמד ש'המחשבה‬ ‫ביד האדם להטותה כרצונו' (לקו"ת סי' נ')‪.‬‬ ‫בעצם כך ממש פותחת פרשתינו 'ראה אנוכי נותן לפניכם'‪ .‬הסיבה‬ ‫העיקרית להתרשלות בתשובה היא החשיבה המוטעית כאילו אין‬ ‫מה לעשות‪ ,‬לא ניתן לבחור בטוב‪ .‬את המסקנא הזו גוזר האדם‬ ‫מהמציאות בשטח‪ ,‬פעמים רבות כל כך נוכח לראות שבלתי אפשרי‬ ‫שהוא ישתנה‪ ,‬הוא ניסה כל כך הרבה דרכים ומאומה לא הועיל‪,‬‬ ‫כנראה שלו אין זכות בחירה‪ .‬לעומת זאת מבקש הפסוק להודיע לנו‪,‬‬ ‫ראה‪ ,‬שים לב‪ ,‬השי"ת מניח לפניך את הכל ‪ -‬כל האפשרויות‪ ,‬עכשיו‬ ‫הכל תלוי בך ‪ -‬לפי הפנים והכלים שלך (לקו"מ סי ל"ו)‪ .‬זוהי בחירתך‪,‬‬

‫כמה שתבחר בחיים תוכל להמשיך עליך אור ושפע קודש‪.‬‬ ‫בשעה שנבין ונפנים היטב את האמת הזו‪ ,‬ונדע שהכל תלוי רק‬ ‫בבחירה וברצון הטוב שלנו‪ ,‬זה יעניק לנו את הכח לתקן וליישר‬ ‫באמת את מעשינו‪.‬‬ ‫ולגבי מה שרואים בחוש כמה קשה להשתנות‪ ,‬וגם בעניינים שאנו‬ ‫מבינים ורוצים באמת לבחור בטוב‪ ,‬עוד לא זכינו לחולל שינוי של‬ ‫ממש‪ ,‬היכן היא אם כן הבחירה‪.‬‬ ‫בדיוק לשם כך קוראת לנו התורה 'ראה'‪ ,‬שים לב‪ ,‬אם לא תלמד‬ ‫איך להתבונן ולראות‪ ,‬אתה עלול חלילה לבוא מהר מאוד למסקנא‬ ‫האומללה שאין לך פשוט בחירה‪ ,‬ושערי תשובה כבר ננעלו‪.‬‬ ‫יש אמנם תחומים בהם ניתן לזהות בקלות את רצון השם‪ ,‬האיסור‬ ‫וההיתר מחולקים לשחור ולבן‪ ,‬ושם אכן מונח היסוד לקבלת עול‬ ‫מלכות שמיים‪.‬‬ ‫לעומת זאת ישנם תחומים שבלתי אפשרי לזהות שם בהשקפה‬ ‫ראשונה את רצון השם‪ ,‬הכל נראה כמקשה אחת של אבוד‪ ,‬רע‬ ‫ומיותר‪ .‬כאן עלולים בקלות לפספס את רצון השם‪ ,‬לחלוף על פני‬ ‫הבחירה בלי משים‪ ,‬ולדמות שאין כאן שום עבודה ובחירה‪.‬‬ ‫הראייה האמתית לעומת זאת‪ ,‬מלמדת שאין שום מציאות נטולת‬ ‫בחירה‪ ,‬בכל מצב שתקלע אליו נותרה לך נקודת בחירה‪ ,‬תמיד תוכל‬ ‫לעשות להשי"ת נחת רוח בכמה דרכים‪ ,‬לא בחינם הזכיר רביז"ל‬ ‫שגם בנסיעה יש בחירה‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬שמי שטרוד בפרנסתו איננו יכול לבחור להיות באותו הזמן‬ ‫יושב אוהל‪ ,‬אבל גם אז יש עדיין מגוון עצום של דרכי עבודה‪ ,‬לחטוף‬ ‫עיתים לתורה‪ ,‬לבחור בטוב ולדחות את הרע‪ .‬ועיקר הבחירה בטוב‬ ‫הוא בזה בעצמו‪ ,‬שיבחר לשמוח בחלקו‪ ,‬במקום שהניח אותו השי"ת‪,‬‬ ‫ויאמין שרק כאן ועכשיו אוכל כעת לעשות להשי"ת נחת רוח‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬שישנם זמנים שקשה ובלתי אפשרי לכוון כראוי בתפלה‪,‬‬ ‫והלב סתום מלהבין בדברי הצדיקים‪ .‬אולם עדיין הבחירה ביד האדם‬ ‫להתגבר במה שעוד כן יכול לעשות בעבודת התפילה‪ ,‬לבוא לבית‬ ‫הכנסת בזמן‪ ,‬ולומר את התיבות במתינות‪ ,‬וכן להשתדל בכל זאת‬ ‫לעיין שוב ושוב בדברי הצדיקים‪ ,‬ולמצוא חברים טובים לדבר ולעורר‬ ‫יחד את הלב‪.‬‬ ‫הבחירה מצויה אכן בכל דבר ממש‪ .‬כי כל דבר בעולם מעורב מטוב‬ ‫ורע‪ .‬תמיד יש מצד אחד נטייה לטהרת לב ומשיכה לזכרון האמונה‪.‬‬ ‫ומצד שני שכחה ונטייה לעביות וגשמיות‪ .‬משום כך כללה התורה‬ ‫יחד 'ברכה וקללה'‪ ,‬ולא 'ברכה או קללה'‪ .‬כלומר – השי"ת נותן בידך‬ ‫בכל דבר ברכה והקללה כרוכים יחדיו‪ ,‬וכאן עיקר הבחירה שלך‪' .‬ראה‬ ‫אנוכי נותן לפניכם' ‪ -‬לפי הפנים והכלים שתכין‪ ,‬תקבל ותבין את‬ ‫רצון השי"ת בכל דבר‪ .‬ההבדל הדק והמשמעותי הזה שכל כך קל‬ ‫לפספס‪ ,‬עליו נאמר 'ובחרת בחיים'‪.‬‬ ‫אם נתמיד בכל יום להתבונן ולראות במעשינו‪ ,‬כאשר ידוע שזהו‬ ‫היסוד הגדול בדרכי רביז"ל‪ .‬ונתגבר לראות ולהבחין באמת בכל‬ ‫מצב היכן שייך כאן לבחור בטוב‪ ,‬ונַראה את פנינו – פנים של שמחה‬ ‫ותקווה טובה‪ .‬מכאן נשאב כח להיות קבועים יום אחר יום בעבודת‬ ‫התשובה‪ .‬כך נזכה בוודאי לשנות כל מה שדורש שינוי‪ ,‬ולבחור תמיד‬ ‫בטוב‪ .‬זוהי עיקר שמחת הנפש של ישראל‪ ,‬הידיעה שיש בידו בחירה‬ ‫לתקן הכל תמיד‪.‬‬

‫ספר משיבת נפש‬ ‫כהמשך לביאור ספר משיבת נפש נבוא עתה לבאר סוף סימן ט'‪:‬‬

‫בין כל המצבים לקרבם להשי"ת‪.‬‬

‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬

‫העצה למעשה‬

‫"כשרואה אדם שבאים על מחשבתו הרהורי וכו' והוא משבר תאוותו ומסיח דעתו‬ ‫מהם‪ ,‬זהו עיקר תשובתו ותיקונו על פגם הברית שפגם מקודם‪ ,‬כל אחד כפי עניינו‪,‬‬ ‫כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש‪ .‬על כן אל יפול בדעתו כשרואה שמתגברין‬ ‫עליו הרהורים רעים ומגונים מאד‪ ,‬כי אדרבא‪ ,‬זה דייקא תיקונו ותשובתו‪ ,‬כי דייקא‬ ‫על ידי זה שבאים עליו אלו ההרהורים והוא מתגבר עליהם‪ ,‬על ידי זה דייקא הוא‬ ‫עיקר תיקונו ותשובתו‪ ,‬ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדושה שנפלו על ידי פגם הברית‬ ‫וכו'‪( .‬על פי ליקו"מ סי' כ"ז)‪:‬‬

‫לכן ידיעה זו צריכה להיות חקוקה בלב האדם באופן ברור‪ ,‬שכל מה שעובר עליו‬ ‫במחשבה‪ ,‬וכל מציאות הבריאה‪ ,‬הכל כאשר לכל הם חלקי ניצוצי הקדושה וחלקי‬ ‫שפע אלוקי שצריך להעלותם ולאחדם להשי"ת‪ ,‬ובהכרח שיעבור עליו נסיונות‬ ‫קשים ומרים בכדי להגיע למקום נפילת חלקים אלו ולהעלותם‪ ,‬בפרט בענייני‬ ‫מלחמה הגדולה של שמירת הקדושה‪ ,‬עד שכמעט ייפול‪ ,‬ואז יתגבר ויתקן המחשבה‬ ‫וכל חלקי הקדושה‪.‬‬

‫פשטות העצה‬ ‫בדיבורים קצרים אלו מוצפנים כל תכסיסי המלחמה העוברת על כל מי שמבקש‬ ‫להיות יהודי כשר ורוצה להדבק בדרכי הקדושה‪ ,‬ולהישמר מחטא וכל דבר רע‪.‬‬ ‫כי כאשר נכנס האדם למלחמה הארוכה של שמירת המחשבה‪ ,‬ומבקש להתקדש‬ ‫בקדושת הברית [שהוא עיקר עבודת האדם אשר בה תלויים כל ההצלחות בעבודת‬ ‫השי"ת‪ ,‬ועל ידה אפשר לעסוק בתורה ותפילה בשכל ודעת‪ ,‬ולהדבק ביראה ואהבה‬ ‫שמחה וחיות‪ ,‬ולעשות כל מעשיו לשם שמיים]‪ ,‬הרי הוא עומד בפני מלחמה קשה‬ ‫ומתישה‪ ,‬יורים עליו אש וגפרית‪ ,‬וכוחות של דמיון‪.‬‬ ‫בסימן זה יורד רביז"ל למדרגת כל אדם‪ ,‬ללוותו גם בכברת דרך קשה זו‪ .‬אשר קשה‬ ‫אפילו לחשוב ולדבר עצה לזה‪ .‬איך שייך לחזק לוחם העובר ניסיונות מתישים כל‬ ‫כך‪ ,‬ולא יודע שום דרך להיחלץ‪ .‬בפרט מי שנפל כבר בירידת הדור ר"ל‪ ,‬שעל אף כל‬ ‫הגדרים והסייגים עדיין עובר מה שעובר‪ ,‬איך שייך לחיות ולעבור כל זה בשלום‪ .‬אכן‬ ‫זהו מפלאות דרכי הרחמנות של הצדיק האמת‪ ,‬שלא חס על כבודו וירד למדרגתנו‪,‬‬ ‫לדבר מעניינים אלו ולהצילנו באמת‪.‬‬ ‫כלליות העצה למלחמה קשה זו מתגלה בסימן קצר זה‪ ,‬ומתבאר באריכות בכמה‬ ‫מקומות בדברי רביז"ל ומוהרנ"ת‪ .‬שיש לדעת ולהבין אמיתת הדרך בעבודת השי"ת‪,‬‬ ‫שבהכרח לתקן כל מה שקלקל עד עתה‪ ,‬והתיקון הוא על ידי שהאדם עובר שוב‬ ‫באותם מקומות ומצבים של הקלקול‪ ,‬וכמעט כמעט שנופל‪ ,‬וכאשר מתגבר ועומד‬ ‫על עמדו דייקא שם שלא לחשוב ולהמשך אחר הרע‪ ,‬בזה זוכה לשוב להשי"ת‬ ‫ולתקן העבר‪ ,‬לשבר ולהחליש כח המשיכה שלו הנמשך אחר חן של שקר ותאוות‪.‬‬

‫עמקות העצה‬ ‫ידיעה זו‪ ,‬לא רק שמעניקה לאדם כח להתגבר ולעמוד בניסיונות שדימה לחשוב‬ ‫שאיננו מסוגל לעמוד בהם‪ ,‬מתקבלת גם הבנה כללית בסדר עבודת השי"ת‪,‬‬ ‫שמוכרח לעבור על האדם נפילות וירידות‪ ,‬נסיונות ובלבולים‪ .‬כך איננו נופל בדעתו‬ ‫ונבהל‪ ,‬רק נכנס לקשרי המלחמה בגבורת נפש‪ ,‬כי יודע שכל מה שעובר עליו הוא‬ ‫הזדמנות לתקן‪ .‬כי יש בכל דבר ניצוצות‪ ,‬ועליו לתקנם ולהעלותם‪ ,‬ולאחד הכל‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫כשם שהרפואה באה על ידי סמים מרים‪ ,‬וכקדושת השבת שמתגלה דווקא אחר‬ ‫המלחמה בששת ימי המעשה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל [עירובין נ"ו‪ ]:‬שבת במרה נצטווה‪,‬‬ ‫כמו כן השלום והאחדות של כל הבריאה להשי"ת מוכרח להתלבש במרירות‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫והנה אף על פי שכבר ידוע ומתבאר בארוכה בספרים הקדושים כמה עניינים‬ ‫בלימודים אלו‪ ,‬שכל הרע הוא חלק מסדר התיקון‪ ,‬הרי מובן לכל משכיל שיש‬ ‫להיזהר מאוד איך מקבלים לימודים אלו בדרך הראוי באור תורת הצדיקים‪ .‬כי יש‬ ‫בזה סכנה גדולה‪ ,‬ועלולים חלילה לעזוב היגיעה‪ ,‬ולהתרשל מלהתגבר להרים הנפש‬ ‫מדמיון חן השקר של העולם הזה‪.‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬אם לא יאמין שבכל דבר יש תיקון‪ ,‬הסכנה גדולה יותר‪ ,‬כי אז לא יהיה בידו‬ ‫כח לעסוק במלחמה‪ ,‬ולא יתקן מה שצריך לתקן‪ .‬את ההבנה הנכונה בעניין מופלא‬ ‫זה שהוא מיסודות דרכי ההליכה בשבירת התאוות‪ ,‬נמצא‪ ,‬כאשר נקבל לימודים אלו‬ ‫באור תורת הצדיקים‪ .‬בדברי רביז"ל (ליקו"מ סי' כ"ז) זה מוגדר כהמשכת אור תורה‬ ‫של "הדרת פנים"‪ ,‬שהם הדרושי תורה המגלים סדר האחדות והשלום שיש בכל‬ ‫מהלך המלחמה העובר על כל נפש'‪.‬‬ ‫כי העניין הזה שיש בכל דבר ניצוצות שצריך לתקן‪ ,‬הוא תמצית כלליות סדר‬ ‫השתלשלות העולמות המתגלה בזוה"ק ובכתבי האריז"ל‪ .‬בלימוד זה מסתכמים‬ ‫כל הדרכים המתגלים בדברי רביז"ל‪ ,‬איך כל הבריאה מאוחדת‪ ,‬וכל דבר שעובר‬ ‫על האדם‪ ,‬הכל באמת אותיות וניצוצות שצריך לתקנם ולאחדם עם השי"ת‪ .‬בכח‬ ‫ההתקרבות האמיתית ללימודי הצדיקים‪ ,‬יזכה האדם לדרך ברורה בזה‪ ,‬בלי נטייה‬ ‫לצד של טעות‪ ,‬להבין איך להיות תמיד קרוב להשי"ת מתוך כל מה שעובר עליו‬ ‫ומתוך כל עסקי העולם הזה‪ ,‬להיות מוכן תמיד לעבוד ולתקן בכדי לעשות שלום‬

‫והדרך בו יוכל להחזיק מעמד ולהתגבר‪ ,‬הוא רק כאשר יבין שבעצם‪ ,‬מרירות זו היא‬ ‫היא הדרך לעשות שלום‪ ,‬ובזה ניתנת לו ההזדמנות לתקן ולקרב מקום זה אשר‬ ‫נפל בו בעבר‪ ,‬להשי"ת‪.‬‬ ‫ולימוד זה בהכרח לקבל באור תורת הצדיקים‪ ,‬ללמוד בספריהם הק' דרכי התחזקות‬ ‫בהשי"ת מכל מצב‪ ,‬כך לא יטעה בזה לעזוב ח"ו דרכי עבודת ה'‪ ,‬אלא אדרבה רק‬ ‫יתחזק להתגבר לאחד הכל להשי"ת באמת‪.‬‬

‫ברכות השחר‬ ‫בענין ברכות השחר‬ ‫ידוע שתיקוני התפילה בכל יום הם בכדי לתקן ולהעלות את האמונה‬ ‫הקדושה‪ .‬בליקו"ת סי' ה' מגלה לנו רביה"ק את סדר עליית האמונה‪,‬‬ ‫מוהרנ"ת מביאו בקיצור בהל' הפקר ונכסי הגר ד' "כי להעלות האמונה‬ ‫הנפולה צריכין לחתור ולגלות המים שמהם גדילה האמונה שהם בחי' עצות‬ ‫שנמשכין ע"י שצועקין להשי"ת ממעמקים מעומקא דליבא וכו' כנ"ל‪ ,‬וזה‬ ‫זוכין ע"י שמצחצחין נשמתו ע"י האכילה והפרנסה שמקבלין ע"י המשכת‬ ‫רוחניות אלוקות לתוך הצמצומים‪".‬‬ ‫ממשיך מוהרנ"ת ומבאר שברכות השחר נתקנו לברך ולהודות לה' על‬ ‫תיקון נפלא זה‪ .‬כי ההתעוררות מהשינה היא בעצם בחינת המשכת רוחניות‬ ‫אלוקות לתוך צמצומים‪ ,‬כי אז נמשכת הנשמה שהיא רוחניות אלוקות לתוך‬ ‫גופו שהוא הצמצום‪[ .‬ועל זה מברכין הנותן לשכוי בינה‪ ,‬כי שכוי הוא בחי'‬ ‫גבורות וצמצומים כי נמשך רוחניות אלוקות לתוך צמצומים להעיר העולם‬ ‫משינתם‪ ,‬ועי"ז להבחין בין יום ובין לילה היינו שזוכין לעצות אמיתיות וניצולין‬ ‫מעצות רעות]‪.‬‬ ‫אח"כ יש להמשיך תיקון זה במילולא – שהוא עניין ברכת שחר‪ ,‬שמברכים‬ ‫ומהללים את השי"ת על כל פרטי החיות‪ ,‬והפעולות והתנועות שנמשכים‬ ‫מהנפש לתוך הגוף‪ ,‬כגון "כד פתח עיניו מברך פוקח עורים‪ ,‬וכך ממשיכים‬ ‫במילולא רוחניות אלוקותו‪ ,‬שמשם שורש כח הנפש הפועלת בגוף שיוכל‬ ‫לפקוח עיניו‪ .‬וכן כד יתיב מברך מתיר אסורים‪ ,‬וכד זקיף זוקף כפופים‪ ,‬ובכל‬ ‫זה ממשיכים רוחניות אלקותו‪ ,‬שמשם כל כחות הנפש שנמשכים לתוך הגוף‬ ‫שהוא בחינת צמצום"‪ .‬כך גם לגבי ברכת מלביש ערומים‪ ,‬כי הלבושים הם‬ ‫בחינת הצמצומים שבהם מלבישים הרוחניות אלוקות‪.‬‬ ‫אח"כ מברכים רוקע הארץ על המים – כי ארץ הוא בחי' אמונה ומים הוא‬ ‫בחי' העצות עמוקות שמהם גדילה האמונה‪ .‬ואח"כ המכין מצעדי גבר‬ ‫כי העצות הם בחי' רגלין‪ ,‬משום שעל ידם עיקר הליכת האדם בגשמיות‬ ‫ורוחניות‪ .‬ואח"כ שעשה לי כל צרכי שזוהי ברכה על המנעלים המשמשים‬ ‫שמירה לרגלים‪ ,‬דוגמת העצות השומרות ומגינות שלא יכשל בעצות רעות‪.‬‬ ‫אוזר ישראל בגבורה היא ברכה על גדילת האמונה‪ ,‬כמו שכתוב 'והאמונה‬ ‫אזור חלציו'‪ .‬מברכים עוטר ישראל בתפארה משום שעיקר קיום האמונה‬ ‫הוא על ידי בחינת תפארת‪ ,‬שהוא בחינת אמת כידוע‪ .‬והנותן ליעף כח משום‬ ‫שעל ידי האמונה מתחדשת הנשמה‪.‬‬ ‫מסיימים עם ברכת המעביר שינה עד הגומל חסדים טובים משום‬ ‫שבהתעוררות השינה ממשיכים רוחניות אלוקות לתוך צמצומים‪ ,‬וכך‬ ‫נמשכות עצות עמוקות המכונות חסדי דוד‪.‬‬ ‫הרי שסדר ברכות השחר שתקנו לנו חז"ל מכוון על סדר בניין ותיקון האמונה‬ ‫בכל יום‪.‬‬

‫שבת שלום ומבורך‬ ‫נבאר הכנת הלב לשבת קודש באור דברי רבינו ז"ל‬ ‫במאמר "רציצא" (לקו"מ סי' כ"ז) המגלה עבודת שבת‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫ענין השבת מלשון המאמר‬ ‫"תיכף אחר קול רינה של שירת הים זכו לשבת שלום‬ ‫כמ"ש ויבאו מרתה‪ ,‬ושבת במרה נצטוו‪ .‬וזה ו'תען‬ ‫ל'הם מ'רים ש'ירו ל'השם ר"ת שלו"ם‪ ,‬שע"י שירה זכו‬ ‫לשלום‪ .‬ודווקא במרה קבלו שבת שלום כי כן דרך‬ ‫השלום להתלבש במרה" ע"ש‪.‬‬ ‫קיצור המאמר וביאורו‬ ‫כלליות הדברים‪ :‬שיש 'שלום' דקדושה בכוחו נמשך‬ ‫הרחמים לזכות לשלום בגופו‪ ,‬שלום בממונו‪ ,‬וגם‬ ‫שלום בתורתו‪ .‬על ידי שלום זה יש ההתעוררות‬ ‫הגדולה לעבודת השי"ת שכולם ישליכו מעליהם עול‬ ‫טרדות שקר אלילי הכסף‪ ,‬ויעסקו בדברי אמת לחקור‬ ‫ולהסביר דרכי עבודת השי"ת זה לזה‪ ,‬כדי לעבדו שכם‬ ‫אחד‪ .‬אור ה'שלום' נמשך מביאורי הצדיקים הדורשים‬ ‫את התורה בי"ג מידות ובזה ממשיכים עלינו הדרת‬ ‫פני י"ג מידות הרחמים לגלות לנו אור הדעת שכל‬ ‫פרטי הבריאה מתנהגים בהשגחה פרטית מאיתו‬ ‫יתברך באחדות ובשלום‪ ,‬ואין שום דבר נפרד מאחדות‬ ‫הבריאה‪ ,‬רק כל דבר הוא בחשבון מדוקדק‪ ,‬והכל הוא‬ ‫חלק מתמונה שלמה ומופלאה שנשלמת ונתקנת‬ ‫תמיד על ידי האדם‪.‬‬ ‫כשנעלמת הדרת אור הדעת מנפשות ישראל‪ ,‬ולא‬ ‫מבחינים בשלום שבהנהגת הבריאה‪ ,‬ושכל מה שעובר‬ ‫הוא בהשגחה‪ ,‬מתעוררות בלב קושיות ותמיהות‪.‬‬ ‫האדם נופל ומבקש קנייני דעת רצוצים ושבורים‪,‬‬ ‫ונעשה טרוד ומבוהל ברדיפה אחרי אלילי הכסף‬ ‫והזהב‪ ,‬ובהשתדלויות להשגת צרכי הגוף‪ .‬אולם כאשר‬ ‫נזכה להארת פני תורת הצדיקים‪ ,‬נוכל למצוא שלום‬ ‫והתגלות ההשגחה המופלאה בכל דבר שבעולם‪.‬‬ ‫כשנכללים בדעת זו‪ ,‬שייך למצוא דרכים בעבודת‬ ‫השי"ת‪ ,‬ועצה לעמוד במלחמת היצר‪ ,‬מתוך ההבנה‬ ‫שגם בכל הטירדות והירידות‪ ,‬ואפילו בניסיונות קשים‬ ‫מאוד של היצר‪ ,‬גם שם נמצא "שלום"‪ ,‬ושייך לאחד‬ ‫גם מקום נפול כזה להשי"ת‪ .‬כי דייקא כשמתגבר‬ ‫במקומו הנמוך כפי יכלתו‪ ,‬כך הוא מעלה ומתקן את‬ ‫ניצוצות וחלקי כבוד שמים שנפלו‪ .‬ועי"ז זוכים לתיקון‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫כשזוכה האדם למצוא את השי"ת גם במקומו שזהו‬ ‫'שלום דקדושה'‪ ,‬אז מתגלה השלום בנפש באופן של‬

‫רינה ושירה שהוא 'זיכוך הקול'‪ .‬כי עיקר התאחדות‬ ‫הגשמי ברוחני‪ ,‬ושלום הגוף והנפש נעשה על ידי‬ ‫רינה ונגינה (כשם שמצינו ביציאת מצרים‪ ,‬שעיקרה‬ ‫היתה ב'שירת הים'‪ ,‬אז זכו לשבת 'שלום')‪ .‬כשמאיר‬ ‫פני השלום‪ ,‬והנפש והגוף מתאחדים בבחינת רינה‬ ‫דקדושה‪ ,‬אזי כל התפילות וההתעוררות של צעקה‬ ‫ורינה מתקבלים ברצון אצל הבוחר בשירי זמרה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נמשך שפע השלום בחינת 'שבת שלום' לכל דבר‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ה'שלום' הזה‪ ,‬דרכו להתלבש במרירות‪ ,‬וההכרח‬ ‫לעבור הרבה עד שזוכים לו‪ .‬לכן‪ ,‬בכדי לזכות לכך‪,‬‬ ‫מוכרחים להתגבר מאד בעבודת השי"ת‪ ,‬לתקן‬ ‫הדעת שהוא תיקון הברית‪ ,‬ולהמשיך עצת הצדיקים‬ ‫מאור הדרת פני תורתם‪ ,‬בכדי לעבור בשלום את כל‬ ‫הנסיונות‪ ,‬ולתקן הכל‪ .‬אז יתגלה השלום במקומו של‬ ‫כל אחד‪ .‬ויתעורר כח נפלא למשוך נפשנו לעבודת‬ ‫השי"ת‪ ,‬לעבדו שכם אחד בכל לב ונפש‪.‬‬ ‫כלליות עבודת השבת‬ ‫מהות קדושת השבת הוא אור ה'שלום'‪ .‬בשבת מאירה‬ ‫הדעת וזוכים להכיר באחדות הנפלאה שבבריאה‪,‬‬ ‫ובשלום הנפלא‪ ,‬שבכל מה שעובר עליו‪ ,‬מתקן האדם‬ ‫את הבריאה ומשלים את נפשו‪ .‬השלום מתקן הכל‪,‬‬ ‫וממנו נמשך שפע השלום גם בגוף ובממון וכו'‪ .‬משלום‬ ‫השבת שואבים כח ונמשכים לעבודת השם‪ ,‬להשליך‬ ‫את אלילי השקר‪ ,‬ולהינצל מקושיות‪ .‬משום שבשבת‬ ‫זוכים להדרת פנים‪ ,‬שהוא אור תורה ודעת היורדת‬ ‫ומאירה גם בתוך הירידות ובמלחמות היצר והניסיונות‪.‬‬ ‫שנדע שגם בתוך מרירות התאוות והעדר השלום‬ ‫בנפש‪ ,‬כשנדמה שבלתי אפשרי לצאת ממקום שכזה‪,‬‬ ‫נבין מה נעשה ע"י כל התגברות מועטת שדוחים את‬ ‫הרע מלשלוט עלינו לגמרי‪ .‬בשבת נמשך עלינו תיקון‬ ‫הברית המכונה 'שבת שלום'‪ .‬גם כולם מוכנים לשמוע‬ ‫ולקבל האחד מחברו ומתגלה האמת בעולם‪.‬‬ ‫פרטי עבודת השבת‬ ‫עיקר ההכנה לגילוי נועם ה'שלום' בשבת‪ ,‬היא דייקא‬ ‫ע"י המרירות שסובלים בימות החול‪ .‬כי כאשר מבקש‬ ‫האדם לזכות לעבודת השם ולדחות את הרע‪ ,‬בוודאי‬ ‫סובל מרירות רבה‪ ,‬וכשמתגבר ללחום הלאה נגד‬ ‫אלילי השקר ומאמין שבכך הוא מתקן ועושה שלום‪,‬‬ ‫כך נמשכת עליו 'שבת שלום'‪ .‬משום כך בערב שבת‬ ‫קוראים שמו"ת‪ ,‬בקריאת התרגום מתקנים את בחינת‬ ‫המרירות וזוכים לשלום שהוא קדושת הדרת פני‬ ‫התורה וגילוי ביאורי התורה באר היטב‪ .‬טובלים במקוה‬

‫ונכללים בדעת אור השלום‪ ,‬ומכירים שהשי"ת נמצא‬ ‫בכל מרירות ותמיד ניתן להיטהר‪ .‬כך ראוי להתכונן‬ ‫לשבת בלימוד תורת הצדיקים‪ ,‬לטבול במימי תורתם‬ ‫המתגלה ומאיר בעיקר בשבת‪.‬‬ ‫במשך יום השבת מבואו ועד צאתו הולכים ומתעלים‬ ‫במדרגות גילוי השלום‪ .‬כי בכניסת שבת מתעלה העולם‬ ‫ליחוד קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬ונכלל בה'שלום' שהשי"ת‬ ‫נמצא בכל דבר‪ .‬מקדושת השבת נמשך שפע ברכה‪,‬‬ ‫אור פנים ושלום לגוף‪ ,‬ממון‪ ,‬ותורה ‪' -‬שבת שלום‬ ‫ומבורך'‪ .‬גם נפתחת הבנה בדברי הצדיקים בבחי'‬ ‫'הדרת פנים'‪ ,‬והרגשה בדבורי התפילה‪ .‬אור השלום‬ ‫הולך ומתגבר במשך השבת ע"י שעוסקים בחידושי‬ ‫תורה שבהם מאיר אור השלום‪ .‬עד שבצפרא דשבתא‬ ‫מתגלה אור הפנים ומידות הרחמים וקוראים בתורה‪,‬‬ ‫אז מאיר שלימות הדרת הפנים‪ .‬ובעת סעודה שלישית‬ ‫בחדוותא דזעיר אנפין מתגלה עיקר פעולת הרחמים‪,‬‬ ‫ומקבלים פני תורה המאירים לכל צמצום ועניין‪ ,‬לכך‬ ‫אז הוא עיקר זמן התגלות תורת הצדיקים‪.‬‬ ‫משום כך מקבלים את השבת בתפילה ברינה וקול‬ ‫זמרה‪ .‬משום שאז אנו נכללים בקול הרינה דקדושה‪,‬‬ ‫שהוא השלום בין גוף ונפש‪ ,‬וזוכים להרגיש מתיקות‬ ‫מציאות השי"ת והתגלות כבודו בכל דבר‪ .‬מקדשים‬ ‫על היין – לגלות את ה'שלום' וההשגחה דווקא ביין‬ ‫שמשכר ומשכיח‪ .‬בעונג שבת מתקשרים ל'שלום'‪,‬‬ ‫ומראים שגם הסעודה איננה דבר גשמי‪ ,‬ויש בה‬ ‫עבודה נפלאה להמשיך שלום ושפע דעת מלמעלה‪.‬‬ ‫מרבים בזמירות שבת‪ ,‬בשירה ורינה ובדברי תורה‬ ‫להמשיך השלום ולהימשך בכל לב לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫מאחר והרינה הזו היא כפי מה שזוכים לקבל 'הדרת‬ ‫פנים' שהם ביאורי תורת הצדיקים‪ ,‬לכך ראוי להכין‬ ‫הלב ללמוד בספרי הצדיקים‪ ,‬כי בשבת נפתח שער‬ ‫להבין בדבריהם את ענין ה'שלום'‪ .‬אור תורתם מזכך‬ ‫ועושה אותנו ראויים לקול נגינה דקדושה עד שנזכה‬ ‫ע"י הזמירות והשירות של שבת להתדבק בהשי"ת‪.‬‬ ‫בבוקר נאריך בפסוקי זמרה‪ ,‬בשירת הים‪ ,‬ובנשמת‬ ‫לעורר נועם הקול‪ .‬כמה שנזכה לקול רינה כך נתפלל‬ ‫יותר בכוונה‪ ,‬וניכלל יותר באור השבת (כי אחרי שירת‬ ‫הים זכינו לשבת)‪ .‬וברעוא דרעוין נצעק מעומק הלב‬ ‫בקול מזוכך שנזכה להמשיך השלום לכל יום ויום‪,‬‬ ‫למצוא את אור התורה שיתן לנו הכח לברר הברורים‬ ‫שבכל יום‪ ,‬להמתיק כל מרירות ולמצוא השלום‪.‬‬ ‫במלוה מלכה נמשיך השלום לכל מה שיעבור במשך‬ ‫השבוע לעבדו שכם אחד‪.‬‬

‫'אמרי אינשי'‬ ‫בשבת זו הבאה עלינו לטובה‪ ,‬שבת פרשת ראה‪ ,‬נברך בשמחה את‬ ‫חודש אלול המתקרב לעברנו‪ ,‬חודש של ימי רצון וגעגועים‪ ,‬תשוקה‬ ‫וכיסופים‪ ,‬ימי תשובה ותחנונים‪ ,‬ו ָּב ְכ ָתה ֶאת ָא ִב ָיה ו ְֶאת ִא ָּמ ּה י ֶַרח י ִָמים‬ ‫ דא ירחא דאלול (זוהר חדש פ' כי תצא)‪ ,‬לשפוך לבינו כמים נוכח‬‫פני ה'‪.‬‬ ‫באותם ימים מופלאים מחפש כל יחיד דרך לתשובה‪ ,‬הרצון הפנימי‬ ‫בוקע ממעמקים ומבקש לפרוץ החוצה‪ .‬אלא שלעתים נראה כי הדבר‬ ‫ֵדי רחוק מאתנו‪ ,‬נדמה כי אנו נדרשים לטפס על קיר חלק‪ ,‬לדאות‬ ‫לעבר הרקיע‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬לדלות משהו מן התהומות‪...‬‬ ‫ברם‪ ,‬משה רבינו עליו השלום‪ ,‬מנהיגו הרחמן של עם ישראל‪ ,‬צועק‬ ‫ב'פרשת התשובה' (דברים פרק ל)‪"ִּ :‬כי ַה ִּמ ְצוָה ַהזֹּאת – מצוות‬ ‫התשובה (ראה פי' הרמב"ן) – ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ּו ְָך ַה ּיוֹם‪ ,‬לֹא נִ ְפ ֵלאת ִהוא‬ ‫ִמ ְּמ ָך ְולֹא ְרח ָֹקה ִהוא! לֹא ַב ָּׁש ַמיִם ִהוא‪ְ ...‬ולֹא ֵמ ֵע ֶבר ַל ּיָם ִהוא‪ִּ ...‬כי ָקרוֹב‬ ‫ֵא ֶל ָיך ַה ָּד ָבר ְמאֹד‪ְּ ,‬ב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲעשֹׂתוֹ"‪.‬‬ ‫"כי אין הקב"ה חפץ מהאדם שיעלה לשמים‪ ,‬דהיינו שיעשה עבודות‬ ‫גבוהות דווקא מה שאין בכוחו לעשות‪ ,‬רק השם יתברך חפץ מהאדם‬ ‫שיעשה מה שאפשר לו לפי מדריגתו‪ ,‬דהיינו שילך מדרגה לדרגה‪,‬‬ ‫ֹאשוֹ ַמ ִּג ַיע ַה ָּׁש ָמי ְָמה שצריכים לילך מדרגה‬ ‫בבחינת ֻס ָּלם ֻמ ָּצב ַא ְר ָצה ְור ׁ‬ ‫לדרגה‪ .‬נמצא‪ ,‬שאין האדם צריך כי אם לעבוד את השם יתברך לפי‬ ‫מדריגתו‪ ,‬דהיינו שימשוך עצמו מעט מעט‪ ,‬כמו שאנו מבקשים בכל‬

‫'ש ַּת ְר ִּג ֵילנוּ' דייקא"‪.‬‬ ‫בוקר‪ֶׁ :‬ש ַּת ְר ִּג ֵילנ ּו ְּבתו ָֹר ֶת ָך – ֶׁ‬ ‫"נמצא‪ ,‬שאין האדם צריך כי אם להתקרב ולעלות למדרגה הקרובה‬ ‫אליו מאד‪ ,‬וזהו‪ :‬לֹא ַב ָּׁש ַמיִם ִהוא וכו' – שאין אתה צריך לעלות לשמים‪,‬‬ ‫ִּכי ָקרוֹב ֵא ֶל ָיך ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲעשֹׂתוֹ – כי באמת התורה‬ ‫והעבודה שאתה צריך לקיים כפי רצונו יתברך‪ ,‬הוא קרוב אליך מאד!!‬ ‫כי אין אתה צריך רק להתגבר לעלות ממדרגה למדרגה הסמוכה‬ ‫שהיא קרובה אליך מאד‪ ...‬ועל זה אתה מוזהר‪ְּ :‬ב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲעשֹׂתוֹ‪,‬‬ ‫דהיינו על ידי דיבורי תורה ותפילה‪ ,‬שעל ידי זה זוכים לעשות ולקיים‬ ‫את כל דברי התורה‪ ,‬ולעלות מדרגה לדרגה" ('ליקוטי הלכות' תרומות‬ ‫ומעשרות ג'‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כוח הדיבור ְּ'ב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך' – אדיר וחזק‪ ,‬ויכולתו להחזיר בתשובה‬ ‫אף מקרים קשים במיוחד – פשוט מדהים ומרתק‪ .‬על כוח זה ִהרבה‬ ‫רבינו הקדוש דברים הרבה‪ ,‬ולענייננו‪ ,‬נזכיר את דבריו בתורה י"א‪,‬‬ ‫ברוממות מעלת הדיבור ו'האמירות' של האיש הישראלי‪ ,‬שבכוחם‬ ‫להאיר את המקומות האפלים ביותר‪ ,‬ולהחזיר את כל הנפולים‬ ‫והירודים – בתשובה ֵכנה ושלימה‪.‬‬ ‫דברים אלו מאירים באור יקרות את עניין ה'אמירות' הרבות שבהם אנו‬ ‫אמורים לבלות ולנצל את ימי האלול ככל האפשר‪:‬‬ ‫הן ספר תהלים‪ ,‬שאמירתו מסוגלת בכל עת וזמן לתשובה שלימה‪,‬‬ ‫"ובאלול ועשרת ימי תשובה‪ ,‬כל ישראל עוסקים אז באמירת תהלים"‬ ‫('ליקוטי מוהר"ן' ח"ב עג)‪ ,‬וכן שאר תפילות‪ ,‬תחנונים ובקשות ('שיחות‬

‫הר"ן' רצד ועוד)‪.‬‬ ‫הן ספר תיקוני זוהר – על כך התבטא רבינו הקדוש (שם קכז)‪:‬‬ ‫"שמהניגון של התיקונים‪ ,‬וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז‪,‬‬ ‫מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו – מכל זה‬ ‫נעשה דברים עליונים‪ ,‬ותיקונים גדולים למעלה"‪.‬‬ ‫הן ספרי תנ"ך – כפי שמוהרנ"ת מספר (שם רנא)‪" :‬בימי אלול ועשרת‬ ‫ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא‪ ,‬ציוה רבינו ז"ל לכמה‬ ‫אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך [‪ -‬תורה‪ ,‬נביאים‪ ,‬כתובים] מתחילתם‬ ‫ועד סופם‪ ,‬וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים"‪.‬‬ ‫והן ספרי רבינו הקדוש – כפי שמוסר רבי אברהם בשם מוהרנ"ת‬ ‫('כוכבי אור' סוף ח"א)‪" :‬אמירת ספרי אדמו"ר זצ"ל‪ ,‬שהם ספר ליקוטי‬ ‫מוהר"ן‪ ,‬וסיפורי מעשיות‪ ,‬וספר המדות‪ ,‬ו'השיחות' שלו [‪ -‬שיחות הר"ן‪,‬‬ ‫חיי מוהר"ן‪ ,‬שבחי הר"ן‪ ,‬ועוד] – האמירה לבד היא מסוגלת להנשמה‪,‬‬ ‫כמו אמירת ספר הזוהר הקדוש והתיקונים‪ .‬גם בימי אלול הקדושים‬ ‫מצוה לאומרם מתחילתם ועד סופם‪ ,‬ומועיל מאד מאד"‪.‬‬ ‫כמו כן היו אנ"ש מרבים לעסוק בימי אלול באמירת 'ליקוטי תפילות'‪,‬‬ ‫והיו שהגדילו לעשות בסיימם את כל 'ליקוטי הלכות'‪.‬‬ ‫ולעובדא ולמעשה‪ ,‬יש לזכור היטב את דברי הגמרא (יומא דף פ‪:).‬‬ ‫'תפסת מרובה ‪ -‬לא תפסת‪ ,‬תפסת מועט – תפסת'!! ולשנן תדיר את‬ ‫מאמר המשנה (אבות פ"ב; וראה 'שיחות הר"ן' סי' כז‪ ,‬וסוף סי' עו)‪:‬‬ ‫'לא עליך המלאכה לגמור!! ואי אתה בן חורין להבטל ממנה'!!‬

‫יעלת חן‬ ‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א מו"צ דביהכ"ס נחלת חן‬

‫אמרו חז"ל (ברכות ל"ב)‪ :‬ארבעה דברים צריכים חיזוק‪ ,‬ואחד מהם הוא תורה‪ .‬כי צריכים הרבה חיזוק‬ ‫לעסוק בתורה בכל כוחו לרוב המניעות המתגברים‪ ,‬ובאמת כל הצלחה שיש בלימוד הוא רק מחמת שיש‬ ‫שם חיזוק ועידוד‪ ,‬כי צריך איזה דבר פנימי בלב שמזרז את האדם לדלג על הכל ולשבת ללמוד‪.‬‬ ‫יש אחד שמתעורר ממאמרי חז"ל ומדברי מוסר המעוררים על מעלת וחשיבות לימוד התורה‪ ,‬ויש‬ ‫שמתחזק מהצלחה שרואה בלימודו‪ ,‬ויש אשר צריכים איזה מילה טובה‪ ,‬וכמו שראינו הרבה בני נעורים‬ ‫שאינם בעלי כשרונות כל כך‪ ,‬ועלו והצליחו במעלות התורה אך ורק מחמת שאיזה אחד חיזקם ועודדם‬ ‫על איזה הצלחה קטנה שהיה להם‪ ,‬ומזה התחזקו לראות שיש להם שייכות לתורה‪ ,‬ונכנסו ביתר שאת‬ ‫לתורה הק'‪.‬‬ ‫וזה בעצמו גם הסיבה שישנם כאלו שאינם מרגישים השייכות שיש להם לתורה‪ ,‬או מחמת שנדמה להם‬ ‫שלא ראו שום הצלחה או שלא מצאו מקום וחברותא מתאימה וכו'‪ ,‬אך הסיבה האמיתית היא‪ ,‬שלא‬ ‫מצאו את החיזוק והעידוד הדרוש‪.‬‬ ‫והאמת הוא שבוודאי יש לכל אחד חלק בתורה הק'‪ ,‬אלא שצריך להיות חכם איך להתעורר ללימוד‬ ‫התורה באופן שייתן חשק אמיתי ללימוד התורה‪ ,‬ועל כן הבה ונשים לב קצת לדרך בו רביז"ל מעורר‬ ‫אותנו ללימוד התורה‪.‬‬ ‫כי כשרוצים אנו להיכנס לאיזה דבר שבקדושה צריכים אנו לשים לב שנתעורר לזה על פי דרכו של רבינו‬ ‫הק'‪ ,‬באופן שמעורר חשק והרגשת שייכות לאותו עניין‪ ,‬לא בדרך של מוסר ותוכחה שמבאיש הריח‪ ,‬וכמו‬ ‫שרבינו בעצמו שאל פעם את ר' נתן "השמעת ממני פעם מוסר"? ובתחילה תמה מוהרנ"ת שהלא כל‬ ‫דברי רבינו הם כגחלי אש‪ ,‬אבל באמת הם ללא טעם של תוכחה ומוסר‪ ,‬אלא באופן שמלהיב בנעימות‬ ‫את הלב לקדושת היהדות‪.‬‬ ‫והנה בליקו"מ סי' א' מתבאר שכאשר מתאמץ האדם בלימודו‪ ,‬וכגון שמתיישב ללמוד גם כשאין לו חשק‬ ‫ומתחזק לא לקום ממקומו עוד מעט זמן וכדו'‪ ,‬בזה מקבל כח לקבל על עצמו עול מלכות שמיים‪ ,‬ולעמוד‬ ‫כנגד הנסיונות‪ ,‬ומתקדש שכלו עד שמתחיל להרגיש בליבו החיות שיש בקדושה‪ ,‬ומתעורר לראות החן‬ ‫וחשיבות שיש לו אצל השי"ת‪ ,‬עד שמתוך כך יכול להדבק בהשי"ת בתפילה‪ ,‬והכל בזכות הקצת תורה‬ ‫שמתאמץ ללמוד בכח‪.‬‬ ‫ובזה פותח רביז"ל את הספר ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬בדברי חן ומתיקות אלו המושכים את הלב לעסוק בתורה‬ ‫באמת‪ ,‬לא לשום כוונה אחרת של הצלחות‪ ,‬וללא שום צורך לדברי עידוד וכדו'‪ ,‬שהלא היצר הרע כל כך‬ ‫משפיל אותנו ומחליש דעתינו עד שאין אנו יודעים כלל מהחן והחשיבות שיש לנו אצל השי"ת‪ ,‬ומשום‬ ‫כך נמשכים אנו אחר החן של דמיונות ובלבולי עולם הזה‪ ,‬ואין אנו מוצאים כח לעמוד כנגדם בגבורה תוך‬ ‫כדי קבלת עול מלכות שמיים‪ ,‬וממילא גם אין לנו החשק והמתיקות בדיבורי התפילה‪ ,‬ומהו אם כן העצה‬ ‫והדרך לזכות להיות איש כשר‪.‬‬ ‫אלא שלשם כך נתן לנו השי"ת את התורה הק'‪ ,‬שכאשר נתאמץ לעסוק בה כל אחד כפי כוחו‪ ,‬יתיישב‬ ‫שכלנו להיות שכל דקדושה‪ ,‬ויתעורר אצלינו ההרגשה האמיתית בחן וחשיבות שיש ביהדות ובמצוות‪.‬‬ ‫וכשנשים לב לדברים אלו הרי לנו התעוררות אמיתי ללימוד התורה הק'‪ ,‬לא לשום כוונה של הצלחות‬ ‫והישגים ותחרויות‪ ,‬כי התורה שייכת לכל אחד ולכל מצב‪ ,‬פשוט לשבת ללמוד איך שיהיה‪.‬‬ ‫וכמה זמן מבזבזים בחורים בזה שחושבים מה ללמוד‪ ,‬ואיך ללמוד‪ ,‬ומה לעשות שאין חברותא או מג"ש‬ ‫המתאים להם‪ ,‬או שלא מצאו מקומם בישיבה וכדו'‪ ,‬אבל כשנשמע דברי רביז"ל ייפתח לו שער לקבל‬ ‫חיות נפלא בתורה הק'‪ ,‬חיות שאינה תלויה בשום עניין של הצלחה‪ ,‬ונצא מכל הייאוש והספיקות שיש‬ ‫בלימוד התורה‪.‬‬ ‫כי באמת אין זה העיקר לדעת מה כדאי ללמוד ואיך ללמוד והיכן ללמוד‪ ,‬העיקר לעורר הלב ברצון‬ ‫וכיסופים להתקרב להשי"ת ולראות להתחבר לתורה באיזה אופן שיהיה‪ ,‬לחטוף כל מה שיש ביכולתנו‪,‬‬ ‫וכשנבוא לחשקות התורה כבר נבין מעצמנו מה ללמוד בכדי להצליח בפשטות הלימוד‪ ,‬כי ההצלחה‬ ‫האמיתי הוא ההתקרבות להשי"ת שיש מכל לימוד‪.‬‬ ‫[הבאנו בזה דוגמא אחת מסימן א'‪ ,‬אך המשכיל יבין מזה להמשיך לבד לעורר עצמו ללימוד התורה על‬ ‫פי עצות רביז"ל‪ ,‬המתבארים בקצרה בליקוטי עצות ואוצר היראה ועצות המבוארות‪ ,‬כך יזכה להצליח‬ ‫לטעום הנעימות שיש בתורה הק']‪.‬‬

‫פנינים המשך‬ ‫היום‪ .‬הצדקה מסוגלת גם לשבר את ענן המחשבות זרות‪ ,‬ופותחת לב להבנת משפטי דיבורי התפילה (לקו"מ סי' ב')‪ .‬מכאן‬ ‫גם שואבים כח להתרומם מכל צער וצוקה‪ ,‬הצדקה מאירה את הגוונים ומשברת את הדמיון (לקו"מ סי' ל')‪ ,‬כך נמשכת שמחה‬ ‫והשגחה‪ ,‬ומסתלקים להם החושך והריקנות (לקו"מ סי כ"ג וסי י"ג)‪.‬‬ ‫כלל ישראל מודעים אמנם למעלת הצדקה‪ ,‬ומרבים לתרום מכספם‪ .‬אולם כשנעריך נכון את מעלתה העצומה של הצדקה‪,‬‬ ‫ואת רווחיה‪ ,‬נתעורר בוודאי עוד יותר‪ ,‬וגם מי שאין לו מספיק יתגבר ויפריש לצדקה‪ ,‬או יזכה לכל הפחות אחרים 'כי גדול‬ ‫המעשה יותר מן העושה' (ב"ב ט‪).‬‬ ‫לא לחינם שמענו על עבודת הצדקה המופלאה של אנ"ש‪ .‬תמיד הפרישו צדקה‪ ,‬לפני כל תפילה‪ ,‬ברכת המזון‪ ,‬וכל התחלה‪.‬‬ ‫מוה"ר לוי יצחק ז"ל היה מספר בהתפעלות שכשעזב את פולין והגיע לאומן הפליאה אותו בעיקר עבודת הצדקה שראה אצל‬ ‫אנ"ש באומן‪ ,‬כי כולם עסקו בצדקה וחסד‪.‬‬ ‫'בגלל הדבר הזה יברכך ה''‪ ,‬ע"י הצדקה נמשיך לנפשינו פתיחת פתח הקדושה‪ ,‬שהוא הארת הרצון‪ ,‬בגלל זה נזכה לבנות‬ ‫הקדושה ולהפיץ הדעת בעולם להחיות עם רב‪.‬‬

‫לתרומות והנצחות בטל'‪ 0573182246:‬המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את‬ ‫כתובתכם לכתובת‪ [email protected] :‬לקבלת אינפורמציה כללית אנא צרו עימנו קשר ב ‪[email protected] -‬‬

‫האם אפשר לחזור מאומן בצאת החג?‬ ‫[א] כללי ההלכה השייכים לזה‪:‬‬ ‫בדין 'אמירה לנכרי' קיימים שני איסורים‪( :‬א) עצם האמירה לגוי לעשות מלאכה‬ ‫בשבת‪ ,‬ודבר זה אסור אפילו אומר לו בערב שבת שיעשהו בשבת‪( .‬ב) ההנאה‬ ‫ממלאכת הגוי שעשהו בשבת בשביל היהודי‪ .‬ודבר זה אסור אפילו לא אמר לו‬ ‫כלום אלא עשהו מעצמו‪.‬‬ ‫המזמין מלאכה אצל גוי בימות החול‪ ,‬וקבע לו זמן שהמלאכה צריכה להיות מוכנת‬ ‫אז ‪ -‬אם יש לו אפשרות לעשותה מבלי שיצטרך לעבוד בשבת – אזי אף אם‬ ‫עבד הגוי בשבת‪ ,‬מכל מקום מותר ליהנות מהמלאכה‪ .‬אבל אם אינו יכול להספיק‬ ‫לגמור את העבודה בזמנה רק אם יעבוד בשבת – אזי הרי זה כאומר לו שיעבוד‬ ‫בשבת‪ ,‬ואסור להנות ממנה עד 'בכדי שיעשה'‪ ,‬והיינו שאסור להנות בחול כפי‬ ‫הזמן שעבד הגוי בשבת‪ .‬בכלל האמור הוא‪ ,‬שאפילו לפי הזמן שהקציב לו היה‬ ‫ביכלתו לגומרה אילו היה עובד גם בלילה – גם אז נחשב כמי שאומר לו לעבוד‬ ‫בשבת‪ ,‬כיון שאין דרך לעבוד אז‪ .‬וכמו כן אם היה ממהר לעבוד היה יכול לגמרה‪,‬‬ ‫אך היה מבקש מחיר גבוה יותר‪ ,‬ואילו הוא נתן לו כמחיר הרגיל – גם זה נחשב‬ ‫כאומר לו לעבוד בשבת‪.‬‬ ‫[ב] ולעניננו‪:‬‬ ‫טיסה היוצאת סמוך לצאת החג‪ ,‬כרוכה במלאכות דאורייתא העשויות בחג לצורך‬ ‫הישראל ‪ -‬ואסור להנות ממנה‪ .‬ואין להתיר מטעם שהיו יכולים לעשות הכנות אלו‬ ‫מלפני החג‪ ,‬כי לפי המחיר שמשלמים להם לא היו מוכנים לעשותם אז‪ ,‬והרי זה‬ ‫כאילו אמרו להם לעשותם בחג‪.‬‬ ‫והוא הדין לגבי האוטובוסים המובילים את הנוסעים לנמל התעופה‪ ,‬הצריכים‬ ‫לצאת ממקומם בחג‪ .‬ואף אלו המגיעים כמה שעות אחרי החג‪ ,‬ישנם כאלו‬ ‫המגיעים ממקומות מרוחקים שאי אפשר להם להגיע בזמן אלא אם יסעו בחג‬ ‫– ובכל אלו אסור לנסוע אתם‪ ,‬כיון שנהנה ממלאכת הגוי בשבת‪ .‬ואין להתיר הואיל‬ ‫ומצדנו היה יכול להגיע לפני החג ולהמתין שם עד צאת החג‪ ,‬כיון שלא היה עושה‬ ‫זאת בחינם‪ ,‬ולפי המחיר שמשלמים לו אין ההמתנה הזאת בכלל‪ ,‬ואם כן הרי זה‬ ‫כאילו אמרו לו לנסוע בחג בשביל הישראל‪.‬‬ ‫אכן אם באמת היה יכול להגיע בזמן אף כשהיה יוצא ממקומו רק בצאת החג‪,‬‬ ‫אלא שהקדים לצאת בעוד היום גדול – אין בזה שום איסור‪ ,‬כי מה שנסע בחג‬ ‫היה להנאת עצמו‪.‬‬ ‫ודע‪ ,‬שבכל זה אין שום הבדל אם מזמינים את הנהג עצמו או דרך החברה של‬ ‫גוים המפעילה אותו‪[ .‬ראה כל זה בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סימן כה]‪.‬‬ ‫[ג] למעשה‪:‬‬ ‫לגבי הטיסה עצמה‪ ,‬יש לברר היטב אם לא נעשו מלאכות בחג לצורך הישראל‪,‬‬ ‫באופן שהיו מוכרחים לעשות כן בגלל הזמן המיועד לטיסה‪ .‬וכן לגבי האוטובוסים‪,‬‬ ‫יש לחשבן היטב‪ ,‬האם בכדי להגיע בזמן‪ ,‬היו יכולים לצאת ממקומם גם אחר צאת‬ ‫החג‪ .‬ואם אינם יכולים – אסור לנסוע אתם רק אחר עבור הזמן שנסעו בחג! ואף‬ ‫כאשר הם שייכים לחברה המפעילה אותם‪ ,‬וזו נמצאת בטווח קרוב בכדי להספיק‬ ‫להגיע בזמן‪ ,‬מכל מקום הרבה פעמים מוכרחים להביא אוטובוסים ממקומות‬ ‫מרוחקים יותר‪ ,‬וגם אלו בכלל האיסור‪ .‬אבל אלו שהיו יכולים להגיע בזמן אף אם‬ ‫יצאו בצאת החג‪ ,‬והקדימו לבוא מעצמם‪ ,‬אין בזה איסור‪.‬‬ ‫[ד] מענין לענין‪ ,‬יש להזהר בכל זה בהזמנת נהג גוי למוצאי שבת‪ ,‬בחזור ממירון‬ ‫וכדומה‪ ,‬שיהיה בזמן שיוכל לצאת ממקומו אחרי צאת השבת‪.‬‬