Alei Litrufa Kippur 5770

‫'היינו באומן‪ ,‬איך ממשיכים?‬ ‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬

‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬

‫בדרכי חזרה מאומן‪ ,‬קלטו אוזני שיחה שהתנהלה בין שני בחורים‪ ,‬הטיתי אוזני והקשבתי לדבריהם‪ .‬האחד‬ ‫אמר לחברו באכזבה‪ ,‬זה לי מספר שנים בהם נוסע אני לאומן לראש השנה‪ .‬הפעם חשבתי לעצמי‪ ,‬אולי אזכה‬ ‫סוף סוף לעורר את ליבי ולזכות להיות "עובד ה'"‪ ,‬אולם עתה לאחר ר"ה‪ ,‬אני מסתכל על עצמי ורואה שאני‬ ‫עומד בעצם באותו המקום‪ ,‬באותו המצב בו הייתי קודם‪.‬‬ ‫השיב לו החבר‪ ,‬אני דווקא כן זכיתי קצת להתעוררות הלב‪ ,‬אך אני כעת חוזר לחיים השגרתיים‪ ,‬ואני ממש‬ ‫מתוסכל מעצמי‪ ,‬מה צריך לעשות עכשיו למעשה‪.‬‬ ‫התערבתי בשיחתם ואמרתי‪ ,‬ידידי היקרים! תארו לעצמכם שאתם חיים בתקופת רביז"ל‪ .‬עומדים בתור כמה‬ ‫שעות להיכנס אל חדרו הקדוש בערב ר"ה לומר וידוי דברים ולהתברך בשנה טובה‪ .‬והנה כאשר מגיע תורכם‪,‬‬ ‫רביז"ל מכניס אתכם בנפרד‪ ,‬ומצווה עליכם לשבת על הכסא שעומד במרכז החדר‪ .‬ואז קם רביז"ל‪ ,‬עושה‬ ‫הקפות סביבכם תוך כדי עשיית ייחודים והזכרת שמות הקודש בקול רם‪ ,‬לאחר כחצי שעה‪ ,‬שם את היד על‬ ‫הכתף‪ ,‬ואומר‪ ,‬יענקל! טוב שבאת‪ ,‬מצב נשמתך היה גרוע עד ששום תענית ותיקון לא היה מועיל לך‪ ,‬כעת‬ ‫נקיתי אותך לגמרי ואינך צריך עוד לשום תעניות‪ ,‬יכול הנך להתחיל מחדש כתינוק שנולד‪.‬‬ ‫באיזה הרגשה הייתם יוצאים מהחדר‪ ,‬וכי היה מקום לשאלה‪ :‬לא הרגשתי התעוררות הלב‪ ,‬או‪ ,‬מה עושים‬ ‫עכשיו למעשה‪ .‬הרי הייתם יוצאים שמחים כל כך‪ ,‬ובלי היסוסים‪ ,‬רצים לחטוף עוד כמה מצוות בדביקות‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬ידידי היקרים‪ ,‬דעו לכם‪ ,‬שרביז"ל התעסק אתכם בראש השנה בפרטיות ממש‪ .‬אין ביכולתנו להבין‬ ‫מהו התיקון של רביז"ל בראש השנה‪ ,‬וכפי שאמר בעצמו שהוא חידוש גדול שקיבל זאת במתנה‪ ,‬אך מה‬ ‫שבטוח‪ ,‬שרביז"ל הבטיח שכל מי שיבוא אליו בוודאי יתוקן ללא שום ספק‪ ,‬כי הוא נלחם במסירות נפש על‬ ‫כל נשמה להוציאה מבין שיני הסטרא אחרא‪ ,‬ואל תדמו לחשוב שריבוי הקהל‪ ,‬גרם לו לשכוח אתכם‪ ,‬אדרבה‪,‬‬ ‫ריבוי הנשמות רק מוסיף כח אל התיקון (כמובא בליקו"ת סי' ח')‪.‬‬ ‫אלא שכאן הרבה נופלים בדעתם‪ ,‬כי מלכתחילה נסעו בתקווה שמעתה יתעורר לבם בתבערה עצומה לעולמי‬ ‫עד‪ ,‬ולא יֵדעו נפילה מהי‪ ,‬והנה לאחר מעשה מוצאים את עצמם במצב הרגיל‪ ,‬בלא לדעת מה עושים עכשיו‪.‬‬ ‫הבה ונראה מה רביז"ל אומר לנו לעשות‪" :‬מי שהיה אצלי בראש השנה ראוי לו לשמוח כל השנה"! דיבור‬ ‫זה הוא לא סתם התחזקות ועידוד‪ ,‬אלא היא הוראה מה עלינו לעשות כעת לאחר הנסיעה‪ ,‬לחזק נפשותינו‬ ‫מאוד בזכייה הגדולה שזכינו‪ .‬וככל שנתחזק בזה‪ ,‬להאמין שחזרנו חדשים לגמרי‪ ,‬נוכל להתחדש באתערותא‬ ‫דלתתא‪ ,‬בעבודתו ית'‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כפי המובא ב"צוואתו" של רביז"ל [לקו"ת סי' ח']‪ ,‬עיקר מה שעוסק בראש השנה להוציא הנשמות מבין‬ ‫שיני הסטרא אחרא‪ ,‬הוא בכדי שנוכל לשמוע את התוכחה הנעימה שיש בתורותיו הקדושות‪ ,‬ולבוא מזה‬ ‫לאמונה ברורה‪ ,‬עד שנעסוק בתפילה מתוך הרגשת הרחמים הגדולים של השי"ת‪.‬‬ ‫כי יש כח בתורותיו של הצדיק להביא את האדם לאמונה בהירה ולהתקרבות נפלאה להשי"ת‪ ,‬אלא שהעוונות‬ ‫מעכבים שלא יוכל לשמוע הנעימות שיש בתורת הצדיק‪ .‬ולכן אנו צריכים את הכח של ראש השנה בכדי‬ ‫להוציאנו מבין שיני הס"מ‪ ,‬וכעת יכולים אנו להמשיך את האור הנפלא של ההתקשרות לרביז"ל‪ ,‬על ידי‬ ‫שנתחדש בלימוד ספריו הקדושים‪.‬‬ ‫וזוהי ההכנה הראויה ביותר ליום הכיפורים‪ ,‬כי עבודת התשובה אינה קשה כל כך כמו שחושבים‪ ,‬כי עיקר‬ ‫התשובה היא להכניס בראש מחשבות אמיתיות של התחזקות באמונה‪ ,‬להתעורר לידיעה שהשי"ת איתי‪,‬‬ ‫וחפץ בי‪ ,‬ורואה הטוב שבי‪ ,‬שזה הפירוש תשובה לשוב להכיר בקשר שלנו עם השי"ת‪ .‬והכח הזה מונח‬ ‫בתורת רביז"ל‪.‬‬ ‫פשוט לקחת ספר משיבת נפש‪ ,‬השתפכות הנפש‪ ,‬או איזה תורה מליקוטי מוהר"ן וכיוצא‪ ,‬להכניס היטב‬ ‫בלב איזה דיבור משם‪ ,‬להתבונן בזה קצת‪ ,‬להתפלל ולהתבודד עם זה‪ ,‬ולצאת עם איזה עצה למעשה‪ ,‬או‬ ‫הסתכלות חדשה על מה שעובר עלינו‪.‬‬ ‫כי זה עיקר ההתקשרות לצדיק למעשה‪ ,‬על ידי שהתלמיד נותן ליבו להתבונן בדברי הצדיק‪ .‬ועל ידי זה זוכה‬ ‫להתעוררות תשובה אמיתית ולהמתקת כל הדינים וההסתרות‪( ,‬כמובא בליקו"ת סי' צ"א)‪.‬‬ ‫ובזה נוכל להמשיך לעבוד את השי"ת בימי בין הזמנים שהוא באמת 'ירח האיתנים' – איתן במצוות‪ ,‬לקיים‬ ‫עבודות היום‪ ,‬לעזור בבית בהכנות לחג ובבניית הסוכה‪ ,‬בדרך ארץ ללא כעס וריב‪ ,‬מתוך אמונה שמחה וחיות‪,‬‬ ‫שזהו עיקר אור ראש השנה למעשה לבוא לאמונה‪ ,‬להתחדש לזכור מהשי"ת במה שעושה‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬להשתדל לשמור על קביעת זמן להתבודדות‪ ,‬שיעור קבוע בלימוד התורה הק' שיכול לעמוד בו‪ ,‬כי יש‬ ‫בכח הקביעות להוציא את האדם מהעבירות‪ ,‬כמאמר רביז"ל‪.‬‬

‫תרומת‬

‫משפחת מנצר‬ ‫להצלחת‬

‫שמואל בן אברהם‬ ‫להצלחת‬

‫חנה בת זבידה‬

‫לתרומות והנצחות‬ ‫בטל'‪0573182246:‬‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת‬ ‫המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא‬ ‫שלחו אלינו את כתובתכם‬ ‫לכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫לקבלת אינפורמציה כללית‬ ‫אנא צרו עימנו קשר‬ ‫ב ‪[email protected] -‬‬

‫דינים נחוצים ליום הכיפורים‬ ‫א] ההנהגה בעת אמירת הוידוי‪:‬‬ ‫כתב המשנ"ב [סימן תרז סק"י]‪ :‬צריך להתוודות מעומד‪ .‬והעמידה צריכה‬ ‫להיות עד אחר 'על חטאים שאנו חייבים עליהם וגו'‪ .‬ולא יסמוך על דבר‬ ‫[באופן] שאם ינטל אותו דבר‪ ,‬יפול‪ .‬ואם סמך‪ ,‬צריך עיון אם יחזור ויתוודה‪.‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫והרבה נכשלים בדין זה‪ ,‬כאשר ברצונם לומר את הוידוי בכפיפת ראש וגוף‪,‬‬ ‫וקשה להם לעשות כן‪ ,‬סומכים עצמם על השלחן – ולפי האמור יתכן שלא‬ ‫יצאו ידי חובתם וצריכים לחזור ולומר את הוידוי! ועדיף יותר לעמוד בגוף‬ ‫זקוף ולא לסמוך על שום דבר‪ ,‬מאשר להתכופף ולסמוך עצמו‪ .‬כי הכפיפה‬ ‫אינה מעכבת כלל והוא רק מנהג טוב‪.‬‬ ‫ב] עינוי הקטן ביום כיפור‪:‬‬ ‫קטן או קטנה פחות מגיל תשע‪ ,‬אין מענים אותו ביום כיפור‪ .‬ואין צריכים‬ ‫לצום אפילו רק חלק מיום הכיפורים [שו"ע ומשנ"ב סו"ס תרז]‪ .‬וקטן הרוצה‬ ‫בכל זאת לצום כמה שעות – ישאל חכם אם מותר לו לעשות כן‪.‬‬ ‫ומה שנהגו המון עם‪ ,‬שבליל יום הכיפורים מענים את הקטנים ואף‬ ‫כשצריכים לאכול אין נותנים להם – טעות הוא בידם‪ .‬ולכן אם רוצים לאכול‪,‬‬ ‫צריך לתת להם לאכול‪ .‬ואין להחמיר להם בענין זה [אלף המגן על מטה‬ ‫אפרים סימן תרטז סק"ה]‪.‬‬ ‫ג] אכילה בשיעורים‪:‬‬ ‫מי שהתירו לו לאכול ביום הכיפורים ב'שיעורים' – השיעור ל'שתיה' הוא ‪40‬‬ ‫סמ"ק‪ ,‬ו'אכילה' הוא בשיעור של ‪ 30‬סמ"ק‪ .‬כי השיעורים נמדדים לפי 'נפח'‬ ‫ולא במשקל‪ ,‬כלומר שכפי מה שיכולים למלאות בכלי ‪ 30‬סמ"ק‪/‬גרם מים‪,‬‬ ‫זהו הגודל המותר לו לאכול‪ .‬ומשקל בגודל כזה משתנה לפי האוכל‪ ,‬ורוב‬ ‫המאכלים בגודל כזה שוקלים בערך ‪ 15‬גרם‪ ,‬ואם כן האוכל מאכל ששוקל‬ ‫‪ 30‬גרם – בדרך כלל אוכל כמו שני שיעורים! [לדוגמא 'מצת מכונה' שוקלת‬ ‫‪ 30‬גרם‪ ,‬אך כאשר נפורר אותה ונמלא אותה בכוס מדידה‪ ,‬יתמלא ‪ 30‬סמ"ק‬ ‫בחצי מצה‪ .‬וא"כ האוכל מצה שלימה כזו – אכל שני שיעורים האסורים לו‪,‬‬ ‫ולא שיעור אחד כפי שהתירו לו]‪.‬‬ ‫ולפיכך‪ ,‬חכם שעיניו בראשו יכין לעצמו לפני יוה"כ כלי בגודל של ‪ 30‬סמ"ק‬ ‫[קיימים בשוק כוסיות קטנות כאלו]‪ ,‬ויקח עוגיה וכדומה‪ ,‬יפוררה [ע"י‬ ‫הכנסתה בשקית ניילון ומעיכתה עם כלי כל שהוא]‪ ,‬וימלא את הכוסית –‬ ‫ולפי זה ידע כמה עוגיות כאלו אפשר לו לאכול מבלי שיצטרך לפורר אותה‬ ‫בכל פעם‪ .‬ואם לא עשה כן לפני יוה"כ‪ ,‬יכול לעשותו ביום הכיפורים עצמו‪.‬‬ ‫ואין בזה משום איסור 'מדידה'‪ ,‬כיון שהוא לצורך מצוה‪ .‬וגם אין בזה משום‬ ‫איסור 'טחינה'‪ ,‬כיון שהעוגיה מורכבת מקמח טחון‪ ,‬ו'אין טוחן אחר טוחן'‪.‬‬ ‫[וכמו"כ אפשר למלאה בכל פעם עם 'רסק תפוחים' וכדומה‪ ,‬ולאכול]‪.‬‬ ‫ד] הרחת בשמים ביוה"כ‪:‬‬ ‫נהגו להריח מיני בשמים ביום הכיפורים‪ ,‬כדי למלאות מנין מאה ברכות‪.‬‬ ‫וגם בכדי להקל על הצום‪ .‬אך יש להזהר מלשפוך מים מבושמים על בגד‬ ‫או נייר‪ ,‬כי דבר זה אסור משום 'מוליד ריח'‪ .‬אבל אפשר להקל לשפוך מהם‬ ‫על היד על מנת שהיד תקבל את הריח‪[ .‬לענין אם יש לברך על מיני מים‬ ‫המריחים‪ ,‬אכמ"ל כעת‪ ,‬ואי"ה עוד חזון למועד בירורו]‪.‬‬ ‫ה] נר הבריא ‪ -‬החיים‪:‬‬ ‫נהגו שכל איש נשוי‪ ,‬מדליק בערב יום כיפור נר בשבילו‪ .‬ומדליקים רק‬ ‫נר אחד לאיש ואשתו ואין מדליקים בשביל בניו ובנותיו‪ ,‬אלא הנשואים‬ ‫מדליקים בעצמם בשבילם‪ .‬ולנר זה קורים 'נר הבריא' או 'נר החיים'‪ ,‬כי הוא‬ ‫עשוי רק בשביל החיים‪ ,‬חוץ ממה שמדליקים בשביל המתים‪[ .‬שו"ע סימן‬ ‫תר"י ס"א‪ ,‬ומטה אפרים סימן תרג ס"ח]‪.‬‬ ‫והרבה אינם יודעים ממנהג זה המפורש בשו"ע! וחושבים שהוא מנהג‬ ‫בעלמא או שהוא חיוב רק למי שצריך להדליק 'נר נשמה'‪.‬‬ ‫ולענין היכן להדליקם ‪ -‬רבו בו הדעות‪ ,‬האם בבית או בבית הכנסת‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬היכן שמדליק יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫ו] נר הבדלה‪:‬‬ ‫בהבדלה במוצאי יום כיפור‪ ,‬צריך לברך על הנר‪ .‬ונר זה צריך שיהיה 'נר‬ ‫ששבת'‪ ,‬כלומר שהיה דולק מערב יום הכיפורים‪ ,‬ולא שהודלק במוצאי‬ ‫יוה"כ‪ .‬וכן צריך שיהיה נר העשוי 'להאיר'‪ ,‬ולא על נר שהודלק לכבוד בית‬ ‫הכנסת או 'נר נשמה' או 'נר הבריא'‪ .‬או אש של 'גז' העשוי לחימום ‪ -‬לכן‬ ‫יעשה כן‪:‬‬ ‫[א] מן הנכון להדליק נר במיוחד לצורך זה בערב יוה"כ‪ ,‬ושידלוק עד מוצאי‬ ‫יוה"כ‪ .‬ויברך על הנר הזה‪ .‬ואפשר לברך על 'נר יחידי' כזה אף שאינו 'אבוקה'‬ ‫כמו בכל מוצאי שבת‪ .‬אבל לכתחלה אם אפשר יש לצרף לזה 'נר הבדלה‬ ‫רגיל' שהיא אבוקה‪ ,‬ולברך על שניהם יחד‪.‬‬ ‫[ב] אם אין לו נר כזה‪ ,‬אבל יש לו נר או אש שלא נעשו להאיר אלא לכבוד‬ ‫וכדו' אבל דלקו מערב יוה"כ עד עתה – ידליק את הנר באחד מן הנרות הללו‬ ‫או מן הלהבה של כירי גז‪ .‬ולכתחלה יברך על שניהם ביחד‪ .‬אבל אם קשה‬ ‫לו‪ ,‬אפשר לברך רק על הנר שהודלק מהם‪.‬‬ ‫[ג] אם אין לו גם אחד מהנרות האלו‪ .‬וגם אינו יכול להשיגו משכינו – אין לו‬ ‫לברך ברכת 'מאורי האש'‪ ,‬ויעשה הבדלה בלא זה‪ .‬ולאחר שטעם והשיב לבו‬ ‫מן הצום‪ ,‬ישתדל להשיגו אחר כך ולברך עליו‪.‬‬

‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫פרשת האזינו‬ ‫גליון מספר‬

‫‪18‬‬

‫להכניע הרצונות ולהכלל בהארת הרצון‬ ‫'עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית'‬ ‫במילים הללו חותמים אנו כל תפילה‪ ,‬ובהם אנו גם‬ ‫מתחילים שנה חדשה‪ ,‬בשעה שאנו ניגשים באימה‬ ‫להמליך את השי"ת‪ ,‬מלך חי וקיים‪ ,‬בפסוקי מלכויות‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬ומבקשים שיעלה זכרונינו לרצון‬ ‫להחתם בספר חיים טובים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כמה עלינו לשבח ולהודות על כך שזכינו ב"ה להיכלל‬ ‫בהקיבוץ הקדוש של רבינו ז"ל בראש השנה‪ .‬להתחדש‬ ‫באור פני מלך חיים‪ ,‬ולקבל לב טהור לעבודת השי"ת מלא‬ ‫אמונה ברורה יראת שמים‪ ,‬יחד עם שמחה עצומה‪ .‬כמה‬ ‫ראוי לשבח ולהודות על היום הקדוש הבא לקראתנו‪ ,‬יום‬ ‫שעיצומו מכפר‪ ,‬יום בו נזכה לתכלית תשוקתינו לחדש‬ ‫את ימינו ולהתלבן כצמר וכשלג בכח הסליחה המחילה‬ ‫והכפרה‪.‬‬

‫להשאר עם רביה"ק גם בעשרת ימי תשובה‬ ‫זכינו ב"ה להיות אצל רביה"ק בראש השנה‪ .‬כעת בימי‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬בשעה שצריכים להתעורר לתשובה‬ ‫ולקיים 'דרשו את ה' בהמצאו'‪ ,‬מן הראוי שנתחיל ללכת‬ ‫בדרכים הקדושות שהנחיל לנו רבינו‪ ,‬למצוא את דרכי‬ ‫עבודת ה' באור האמונה והדעת‪ ,‬להיות קרובים לה'‪,‬‬ ‫ולהתעורר לרצון דקדושה‪.‬‬ ‫זהו הזמן להתחדש ולהתחזק לאחוז תמיד בדרכי‬ ‫התשובה‪ ,‬כי גם בימים הקדושים הללו‪ ,‬המניעות אינן‬ ‫פוסקות‪ .‬וכעת‪ ,‬יותר מכל זמן אחר‪ ,‬אין מנוס מלהחזיק‬ ‫בדרכי ההתחזקות‪ ,‬ולקבל בלב שמכל מקום אליו ניזרק‬ ‫וניפול‪ ,‬נשוב תמיד אליו ית'‪ ,‬נהיה בקיאים בשוב‪ ,‬ונכיר‬ ‫שהשי"ת איתנו במקומנו‪ .‬כך נשתדל תמיד לתפוס מה‬ ‫שנוכל‪ ,‬אמירת תהלים‪ ,‬התבודדות‪ ,‬והתחדשות האמונה‪,‬‬ ‫הזכרון והיראה‪.‬‬ ‫או אז כשיעזור ה' ונזכה להרבות בהתבודדות ולימוד דברי‬ ‫רביז"ל‪ ,‬וליבנו יתעורר כראוי‪ ,‬נוכל לבא לתשובה ולבושה‬ ‫אמיתית‪ ,‬לעזוב החטא והפשע‪ ,‬להתחרט בחרטה גמורה‪,‬‬ ‫ולהתקשר בזכרון האמונה בכל דבר שנעשה‪ ,‬להתגבר‬ ‫לעשות תמיד מה ששייך ולהמשיך לשוב תשובה על‬ ‫תשובה (כמובא בלקו"מ סי' ו')‪.‬‬ ‫כולנו מבקשים לזכות לקדושת עשרת ימי תשובה‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫הייאוש והקרירות מאיימים להשתלט על הנפש ולגרום‬ ‫לנו לאבד את קדושת הימים הללו‪ .‬משום כך מוכרחים‬ ‫להיצמד לדרכי רביה"ק וללכת באורו‪ .‬כי איך שייך‬ ‫לעבור את עשרת ימי תשובה בלי דרכי ההתחזקות‪ ,‬ואיך‬ ‫ניתן לקבל את קדושת יום הכיפורים בלי פתיחת הלב‬ ‫וההתעוררות לתשובה‪ ,‬ובהעדר האמונה בעוצם חסדי‬ ‫השי"ת המוחל וסולח‪.‬‬ ‫אכן בכדי שנזכה להכין את נפשינו כראוי ליום קדוש ונורא‬ ‫זה‪ ,‬ונזכה להדבק אז בשורש הרצון והקדושה‪ .‬מן הראוי‬ ‫להתחיל עכשיו בעשרת ימי תשובה‪ ,‬לקבל מרביה"ק את‬ ‫דרכי התשובה‪ ,‬כך נזכה לבא ליום הכיפורים מתוך רצון‬ ‫ואמונה‪ .‬והעיקר שלא לעזוב את המעט שכן ניתן לעשות‪,‬‬ ‫ולהיזהר מאד ממחשבות כמו 'מה יועילו לי קדושת‬ ‫הימים הללו‪ ,‬הרי נשארתי אותו דבר‪ ,‬ואינני משתנה'‪.‬‬

‫הנסיון של עשרת ימי תשובה‬

‫יוה"כ מחיה את הימים המתים‬

‫כי באמת האדם מתקדם תמיד ועולה‪ ,‬ובכל שנה הוא‬ ‫עומד במקום אחר לגמרי‪ .‬ומה שאיננו רואים זאת‪ ,‬זהו‬ ‫בדיוק הנסיון שלנו בימים קדושים אלו‪ .‬לכן יש להתקשר‬ ‫לאור רביה"ק ולהמשיך עלינו את אור הדעת ולהתחדש‬ ‫בדרכי האמת‪ .‬כשם שכולנו מאמינים שבימים אלו אנו‬ ‫נחתמים לחיים טובים ומתוקים‪ ,‬כך מחויבים גם להאמין‬ ‫שבימים הללו נמשכת עלינו הארת הדעת והאמונה‪,‬‬ ‫החיות והשמחה‪ ,‬לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫כשם שבראש השנה נמתקים הדינים ומתעורר בקרבנו‬ ‫הזכרון במלכות שמים‪ ,‬ואנו נכתבים לחיים‪ ,‬כך ביום‬ ‫הכיפורים זוכים אנו לגמר החתימה הטובה‪ .‬כי בקדושת‬ ‫היום הזה מטהר הקב"ה את ישראל ונותן לנו חיים‪ ,‬ואז‬ ‫נמשכת על נפשינו גם השמחה והחיות‪.‬‬

‫מלבד זאת מבואר בדברי רביה"ק (לקו"מ סי' קע"ט)‬ ‫שביום הכיפורים טמון גם הכח לזכות לשמחה וחיות‪,‬‬ ‫והדרך להתגבר על המניעות בכל מה שהולך לאדם שלא‬ ‫כרצונו‪.‬‬ ‫כי הסליחה והמחילה של יום הכיפורים מפסיקה מאיתנו‬ ‫את יניקת הרע‪ .‬כי כל המניעות שיש לאדם הם בעצם‬ ‫מחלוקת שהמציאות חולקת על האדם ולא מניחה לו‬ ‫ללכת בדרכי העבודה‪ .‬כמו כן יש שהנפש חסרה את כח‬

‫יוה"כ מעורר את ההשתוקקות והרצון‬ ‫יום הכיפורים מנחיל לנו את דרך החיים‪ ,‬ביום זה נמשכת‬ ‫עלינו הארת הרצון‪ ,‬ואז מתעורר בלב כל אחד החשק‬ ‫והכיסופין‪ .‬כך יכול האדם לזכות למצוא את נקודת לבו‬ ‫העיקרית ולהתעורר לתשובה‪ ,‬כי כל הקושי למצוא את‬ ‫נקודת הלב ולהתעורר לתשובה כראוי‪ ,‬הוא מחמת העדר‬ ‫הרצון‪ ,‬וביום כיפור נמשכת עלינו הארת הרצון לכל ימות‬ ‫השנה‪ .‬עניין זה מובן מתוך דברי רביה"ק (לקו"ת סי' ז')‪,‬‬ ‫שביום הכיפורים מקבל כל אדם את עיקר ההבנה והדעת‬ ‫בדרכי עבודת השם‪ ,‬ואת עיקר הארת הרצון וההשתוקקות‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫כי מבואר שם שהדעת כלולה משני בחינות‪' ,‬איה' ומלא‪.‬‬ ‫בבחינת 'איה' נכללת ההבנה וההכרה באמיתת דרכי‬ ‫עבודת השי"ת‪ ,‬שלב האדם יתעורר תמיד לזכור בהשי"ת‬ ‫ביראה גדולה‪ ,‬ולקדש כל מחשבה ודיבור ומעשה‪ ,‬ולהכיר‬ ‫שעדיין לא התחיל כלל‪ ,‬ומתוך כך יתייגע כראוי בתורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬בכדי לזכות לכל דרכי העבודה המתגלים בדברי‬ ‫הצדיקים‪.‬‬ ‫ובבחינת 'מלא' נכלל עניין הרחמנות והדעת אותה‬ ‫ממשיך עלינו הצדיק שנכיר ש'מלא כל הארץ כבודו' והוא‬ ‫ית' נמצא איתנו בתוך מדורינו ממש‪ .‬גם כשאנו מצויים‬ ‫בדרגא נמוכה מאד‪ ,‬בטרדות‪ ,‬מניעות ובלבולים‪ .‬הצדיק‬ ‫מגלה לנו שכאשר נתחזק בזה המקום‪ ,‬נתעוררים על ידינו‬ ‫דייקא כל השעשועים והנחת רוח למעלה‪.‬‬ ‫דרכי הדעת הללו שייכים לכל אחד‪ ,‬כאשר זוכה האדם‬ ‫לכלול את שני הדרכים הללו יחד‪ ,‬ומתחזק‪ ,‬עי"ז זוכה‬ ‫להארת הרצון המופלג‪ ,‬כך יצליח לקדש כל דבר ולזכות‬ ‫לתשובה שלימה‪ .‬הכללת שני דרכים אלו כאחד‪ ,‬היא‬ ‫עיקר הקדושה ומציאת דרך חיים אמיתית‪.‬‬ ‫והנה בדברי רביה"ק מובן שביום הכיפורים נמשכת‬ ‫הדעת הזו על האדם‪ ,‬כפי מה שזכה לפעול סלח נא וכו'‪.‬‬ ‫הרי שכמו שביום הכיפורים קיבלנו לוחות שניות‪ ,‬כך גם‬ ‫בכל שנה ושנה נמשכת עלינו הדעת הזו‪ ,‬שנזכה להבין‬ ‫ולהשכיל ולקבל בנפשינו את המקיפים הללו שהם דרכי‬ ‫הדעת‪ ,‬לזכות על ידם להארת הרצון‪.‬‬

‫‪...‬המשך (עמוד ג')‬

‫דבר המערכת‬ ‫אשרינו‪ ,‬אשרי חלקינו‪ ,‬שזכינו לקיים את ציוויו של רביה"ק‪,‬‬ ‫ובאנו יחד עם אלפי ישראל להשתתף בקיבוץ הקדוש באומן‬ ‫בימי ראש השנה‪.‬‬ ‫אשרינו שזכינו להיכלל יחד עם כל נפשות ישראל בקדושת אבן‬ ‫השתייה ממנו הושתת העולם‪ ,‬אצל צדיק האמת‪ ,‬יסוד ושורש‬ ‫כל הבריאה‪.‬‬ ‫אשרינו‪ ,‬אשרינו‪ ,‬ולוואי ונזכה שהשמחה העצומה הזו‪ ,‬שאין‬ ‫למעלה ממנה‪ ,‬תלווה אותנו משך כל ימות השנה‪ ,‬כי 'מי שהיה‬ ‫אצלי על ראש השנה ראוי לו לשמוח כל השנה כולה'‪.‬‬ ‫עלינו לשבח לאדון הכל על שזיכנו להיות כלי מחזיק ברכה‬ ‫לתורת הצדיק בכלל‪ ,‬ובפרט על הזכות המיוחדת שנפלה‬ ‫בחלקינו השנה להיות בית וועד לחכמים‪ ,‬תלמידי הצדיק‪.‬‬ ‫זכתה אכסנייתנו לשמש צוהר דרכו נשקפו גוונים רבים מהיכלו‬ ‫המופלא של הצדיק‪ .‬ולארח מגוון רחב כל כך של מאמרים‪,‬‬ ‫חידושים‪ ,‬ודיבורים יקרים‪.‬‬ ‫במערכת 'עלה לתרופה' עמלו רבות סביב תכנון והכנת קובץ‬ ‫'ההכתרה' ממנו נהנו אלפי באי הקיבוץ הקדוש‪ ,‬לא חסכו‬ ‫במאמצים וממון ובעיקר בתפילות‪ ,‬בכדי לפאר את ראש השנה‬ ‫של רביה"ק‪.‬‬ ‫כעת לאחר ימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬כאשר זכינו לשמוע‬ ‫ולראות מעט מהרושם העצום אותו הטביע הקובץ הזה‪ ,‬יכולים‬ ‫אנו לעצום עיניים בהתרגשות ולברך שהחיינו וקיימנו והגיענו‬ ‫לזמן הזה‪.‬‬ ‫'ההכתרה' משמשת עבורנו נקודת ציון‪ ,‬ועליה אנו מברכים‬ ‫שהחיינו‪ .‬אם ראשית הדרך היתה מתוך היסוס‪ ,‬כשעדיין לא ידענו‬ ‫כלל האם יש לנו ציבור שמתעניין‪ ,‬הרי שכעת‪ ,‬לאחר שראינו איך‬ ‫זרע ההשקעה נפל בקרקע פורייה‪ ,‬ו'ההכתרה' התקבלה אצל כל‬ ‫החוגים בשמחה ואהדה יוצאת דופן‪ ,‬כעת אנו יודעים שיש עבור‬ ‫מי להשקיע‪ ,‬ישנם כ"כ הרבה אנשים שמבקשים להעמיק‪ ,‬לחפש‪,‬‬ ‫ולמצוא עצות ושבילים במשנתו האינסופית של רביה"ק‪.‬‬ ‫'ההכתרה' גם גילתה לכולנו עד כמה אנו קרובים זה לזה‪ ,‬ראינו‬ ‫עין בעין איך כולם מבקשים בעצם דבר אחד‪ ,‬כולנו מעוניינים‬ ‫למצוא את העצות והתרופות של הצדיק‪ .‬לכל אחד אמנם סגנונו‬ ‫המיוחד‪ ,‬ודרך הקרובה לליבו‪ ,‬אולם סוף סוף יש לנו הרבה מה‬ ‫ללמוד האחד מחברו‪ ,‬ומה נפלא הדבר‪.‬‬ ‫כאן המקום להתנצל בפני כל המנויים היקרים שמחמת קוצר‬ ‫הזמן ועומס המלאכה לא הצלחנו לשלוח להם את החוברת‪ ,‬אנו‬ ‫תקווה שבפעמים הבאות מערכת ההפצה תהייה יעילה יותר‪.‬‬ ‫באופק כבר רואים אנו את החוברת המיוחדת שתצא בעז"ה‬ ‫לקראת ימי החנוכה הקדושים‪ ,‬כעת היא מצויה בשלבי תכנון‪,‬‬ ‫וממכם ציבור הקוראים אנו מבקשים‪ ,‬אנא העתירו עבורנו‬ ‫בתפילה ובקשה שנצליח במלאכת הקודש‪ ,‬ונזכה להיות שליחים‬ ‫טובים להאיר את אור רביה"ק לכל המבקשים והמחפשים‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫המערכת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ספר משיבת נפש‬ ‫ביאור סימן כ' בספר משיבת נפש המיוסד על דברי רביז"ל בליקו"מ סימן ע"ד‪.‬‬

‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬

‫ההתרחקות הוא תחילת ההתקרבות‪ ,‬היינו כשאדם רוצה להתקרב‬ ‫לשם יתברך אזי על פי רוב באים עליו דינים וייסורים ומניעות רבות‬ ‫ועצומות‪ .‬ונדמה לו‪ ,‬כאילו מרחקים אותו‪ ,‬אבל כל זה לטובה בשביל‬ ‫התקרבות‪ .‬וצריך להתחזק ולהתגבר ולהתאמץ ולעמוד בנסיון הזה‬ ‫שלא יתרחק ח"ו על ידי הייסורים והמניעות וההתרחקות‪ ,‬ואל יטעה‬ ‫בעצמו לומר שמרחיקין אותו ח"ו‪ ,‬רק ידע ויאמין‪ ,‬שכל מה שעובר‬ ‫עליו הכל לטובתו‪ ,‬כדי שיתגבר להתקרב יותר‪ ,‬כי ההתרחקות היא‬ ‫רק בשביל ההתקרבות‪.‬‬ ‫עבודת האדם בהמתקת דינים‬ ‫כי הנה ידוע ש'עולם' הוא מלשון העלם והסתרה‪ ,‬והוא שורש מציאות הדין‪ ,‬מה שהשי"ת‬ ‫צמצם אורו הגדול‪ ,‬שאין אנו יודעים ומרגישים אותו ית'‪ ,‬ומזה משתלשל כל הייסורים‬ ‫והצרות‪ .‬ורצון השי"ת הוא שאנו נתגבר ונאיר את העולם באור ה'‪ ,‬נמצא אם כן שכל‬ ‫תכלית עבודתנו בעולם הוא להמתיק הדין ולהאיר את החושך וההסתרה‪.‬‬ ‫וזהו מציאות ה'נפש'‪ ,‬שנמצאת במוחין דקטנות‪ ,‬במצב של חושך ודין שאינו יודע ומרגיש‬ ‫את השי"ת‪ .‬ורצון השי"ת בזה הוא‪ ,‬שנלך ממוחין דקטנות למוחין דגדלות‪ ,‬נתגבר על‬ ‫הנסיונות וההסתרות ונכסוף להכיר בכבוד השי"ת – 'נפשי אויתיך בלילה'‪ ,‬שזהו תכלית‬ ‫כל העבודות להכיר בנפשו כבוד ה'‪.‬‬

‫בכדי לקרבו‪ ,‬אזי צריך להתייגע בלימוד התורה הק' עד שיזכה לידע אותה ולהבינה‪.‬‬ ‫והעיקר שהלימוד יהיה באופן שמחפש להאיר בנפשו כבוד ה' המאירה בתורה הק'‪ ,‬וכך‬ ‫נגדל מוחו ודעתו ובא לרפואת נפשו – תורת ה' תמימה משיבת נפש‪ ,‬כי התורה היא אילנא‬ ‫דאסוותא – אילן הרפואות‪.‬‬ ‫אך בעת שנמצא בדינא דמסאבותא‪ ,‬ונפול בדעתו‪ ,‬וקשה עליו להכנס לעול הלימוד‬ ‫בהבנה‪ ,‬עצתו הוא להכנס ללימוד התורה כפי מה שיש בכוחו אפילו אם אינו מבין מה‬ ‫שלומד‪ ,‬העיקר להתחבר לאותיות התורה הק' איך שיהיה‪.‬‬ ‫והעיקר בלימודו יהיה להאמין שכל תיבה שמוציא מפיו אף שאינו מבין‪ ,‬יקר מאוד בעיני‬ ‫השי"ת‪ ,‬וכמובא בזוה"ק (קדושים פ"ה‪" ):‬ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא‪ ,‬ולא אשכח‬ ‫מאן דיליף ליה‪ ,‬והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע‪ ,‬כל‬ ‫מילה ומילה סלקא‪ ,‬וקודשא בריך הוא חדי בהאי מילה וקביל לה‪ ,‬ונטע ליה סחרניה‬ ‫דההוא נחלא‪ ,‬ואתעבידו מאינון מילין אילנין רברבין‪ ,‬ואקרון ערבי נחל" [תרגום ללשה"ק‪:‬‬ ‫מי שחשקו לעסוק בתורה ואינו מוצא רב שילמדו‪ ,‬ומחמת גודל אהבתו מתייגע בה‬ ‫ומגמגם בה כי אינו יודע כראוי‪ ,‬עם כל זה כל דיבור ודיבור עולה למעלה‪ ,‬והשי"ת שמח‬ ‫באותו הדיבור ומקבלו‪ ,‬ונוטע אותו כנטיעה סביב הנחל‪ ,‬ונעשה מדיבורים אלו אילנות‬ ‫גדולים הנקראים ערבי נחל]‪.‬‬ ‫ובזה יתרפא נפשו לצאת מהדין הקשה‪ ,‬ויוכל להתחזק בקרבת ה' בתוך החושך‪ ,‬ובהמשך‬ ‫יוכל להתעלות יותר ביגיעת התורה בהבנה‪ ,‬מתוך כוונה להכיר בכבוד ה'‪ ,‬עד שיומתק הדין לגמרי‬ ‫ויבא לגדלות המוחין‪.‬‬

‫יום הכיפורים‬

‫שני עבודות בהמתקת הדין‬ ‫והנה יש שני מיני דינים‪ ,‬שצריך להמתיק‪ ,‬יש דינא קדישא [דין קדוש] ויש דינא דמסאבותא‬ ‫[דין טמא]‪.‬‬ ‫כי כפי שאמרנו‪ ,‬השי"ת מפיל את הנפש לתרדמה וחושך‪ ,‬בכדי שיתעורר האדם ויתגבר‬ ‫להאיר את הנפש‪ ,‬בהרגשת כבוד ה'‪ .‬וזהו הנקרא 'דינא קדישא'‪ ,‬כי באמת הדין הזה מלובש‬ ‫בחסד גדול שהוא רק בכדי לקרב אותו יותר‪ ,‬וכמו שכתוב 'את אשר יאהב ה' יוכיח'‪.‬‬ ‫אך יש 'דינא דמסאבותא' שמקורו בקליפת הנחש‪ ,‬שרוצה לרחק ולגרש האדם מהגן עדן‪,‬‬ ‫על ידי ששובר את רוחו ומחליש את דעתו שלא ידע שהדין הוא באמת חסד גדול בכדי‬ ‫לקרבו‪ ,‬אלא מראה לו כאילו כל הדינים והייסורים שעוברים עליו ברוחניות ובגשמיות‬ ‫הוא מחמת שאין חפצים למעלה בו ובעבודתו‪.‬‬ ‫וכשעובר עליו דין כזה של חלישות הדעת עצבות ומרה שחורה‪ ,‬אזי אינו יכול להמתיק‬ ‫הדין לצאת מקטנות לגדלות‪ ,‬להאיר הנפש בדביקות בהשי"ת‪ ,‬אלא עיקר עבודתו באותה‬ ‫עת‪ ,‬להמתיק ה'דינא דמסאבא' ולהתעלות ל'דינא קדישא'‪ ,‬כלומר שיתחזק לא להתייחס‬ ‫למה שעובר עליו כאל דין גמור‪ ,‬אלא יעורר עצמו לדברי ההתחזקות של רביז"ל לידע‬ ‫שאין באמת "דינא דמסאבותא" כי בוודאי השי"ת עמו גם בשאול‪ ,‬והשי"ת מתפאר בו‬ ‫וחפץ בעבודתו‪ ,‬וישמח עצמו בנקודות טובות ובהרחבה שיש בתוך הצרות‪ ,‬ובזה המתיק‬ ‫הדין הטמא‪ ,‬ונתעלה לדין קדוש‪.‬‬ ‫וזהו אשר מתגלה בסעיף זה‪ ,‬שכאשר רואה האדם שמתגבר עליו כל מיני חלישות דעת‬ ‫יהיה מה שיהיה‪ ,‬אל ייבהל מזה‪ ,‬אלא יזכור עניין זה שכל תפקידו בעולם הוא להמתיק‬ ‫דינים ולהאיר ההסתרות באור ה'‪.‬‬ ‫אלא שבזה יש ב' סוגי עבודות‪ ,‬וצריך להיות זריז לראות איך להמתיק באותה העת‪ ,‬כי‬ ‫פעמים שחזק בדעתו‪ ,‬ואז צריך להתאמץ לבוא לגדלות המוח‪ .‬אך פעמים שאינו יכול כי‬ ‫נופל לדין שבא להחליש דעתו בזה שמראה לו כל הירידות וכו'‪ ,‬ואז עיקר עבודתו הוא‬ ‫"התחזקות" – שלא יטעה לחשוב כאילו מרחיקים אותו‪.‬‬

‫כפי מצב התפילה יודע איזה דין להמתיק‬ ‫הסימן לזה לידע איזה דין צריך להמתיק באותה עת‪ ,‬הוא על ידי 'ביטול תפילה'‪ ,‬כלומר‬ ‫שאם רואה שעובר עליו ייסורים בגשמיות או נפילות ברוחניות‪ ,‬ואינו עוסק בתפילה‬ ‫ובקשה להשי"ת‪ ,‬אזי ידע נאמנה שנפל לדינא דמסאבותא‪ ,‬ואין לו די התחזקות בליבו‬ ‫להאמין שכל הדין הוא לטובה בכדי לקרבו‪ ,‬ומשום כך קשה עליו התפילה ואין לו‬ ‫דיבורים בהתבודדות‪.‬‬ ‫ואז עיקר עבודתו הוא להכניס היטב בליבו דברי התחזקות‪ ,‬עד שיתעלה לדינא קדישא‬ ‫– שידע שכל הדין הוא חסד גדול בכדי לקרבו‪ ,‬וכך יוכל לעסוק בהתבודדות ובקשות‬ ‫לבקש מהשי"ת שיקרבו אליו‪ ,‬כי זה עיקר התכלית שיהיה בבחינת 'נפשי אויתיך בלילה'‪.‬‬

‫לימוד התורה היא רפואת הנפש‬ ‫העצה לרפאות הנפש להמתיק ב' הדינים הללו‪ ,‬הוא על ידי יגיעת התורה‪ ,‬כי התורה היא‬ ‫רפואת הנפש‪.‬‬ ‫אלא שגם בזה יש שני אופני לימוד‪ ,‬כי כאשר נמצא בדינא קדישא שיודע שהדין הוא‬

‫סדר עבודת יוה"כ‬ ‫הולכים אנו לקראת יום הכיפורים‪ ,‬הבה נלמד על מהותם של סדרי עבודות היום הקדוש‪ ,‬מתוך‬ ‫משנתו של מוהרנ"ת בהלכות יוה"כ א'‪.‬‬ ‫מובא שם שעיקר תיקון יוה"כ הוא ע"י תיקון הברית שנעשה בו‪ .‬כך מובן גם מתורה כ"ב‪.‬‬ ‫החותם הנעשה ביוה"כ הוא חותם הפנימי‪ ,‬המכונה 'חותם הרגלין' שהוא בחינת תיקון הברית‪.‬‬ ‫ע"י תיקון הברית נתתקנים ממילא כל שאר העונות והפגמים (כמובן מדברי רבינו בתו' כ"ט)‪.‬‬ ‫באור זה נבין גם את דברי חז"ל 'עיצומו של יום מכפר'‪ ,‬כלשון הפסוק 'בעצם היום הזה נימול‬ ‫אברהם'‪ ,‬כי ע"י תיקון הברית נמחלין כל העונות‪.‬‬ ‫באור הדברים הללו מבאר מוהרנ"ת את כל סדר עבודת יוה"כ‪.‬‬

‫עבודת ערב יוה"כ‬ ‫בעיוה"כ מרבין בצדקה‪ ,‬משום שצדקה היא בחינת תיקון הכללי (עי' תורה כ"ט הנ"ל)‪ .‬וכן‬ ‫מרבין לפייס האחד את חבירו‪ ,‬כי תיקון חותם הפנימי בו עוסקים אנו ביום זה‪ ,‬תלוי בשלום‬ ‫(כדאיתא בתו' כ"ב)‪.‬‬ ‫מצות האכילה בעיוה"כ הוא בחינת מניעה‪ ,‬כי לפי גודל קדושת היום הלא היה האדם רוצה‬ ‫להתענות כבר בעיוה"כ‪ ,‬והוא מוכרח לעצור את תבערת ליבו ולאכול‪ .‬המניעה מסוגלת להגביר‬ ‫את החשק דקדושה ולבטל בחינת בהמיות ביוה"כ‪.‬‬

‫לבישת הקיטל‬ ‫המנהג ללבוש בגדים לבנים (הכה"ג היה לובש גם כן בגדים לבנים ביוה"כ)‪ .‬משום שתיקון‬ ‫הברית מכונה בשם בגדים לבנים‪ ,‬והמשכת הלבנוניות כמבו"פ‪.‬‬

‫ה' עינויים‬ ‫הכוונה העיקרית בתענית יוה"כ היא‪ ,‬בכדי להכניע רוח הבהמיות שהם כלל כל הפגמים‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נזכה לתיקון הברית ותיקון הדעת‪ .‬משום כך ישנם ה' עינוים כנגד ה' הדעת (שהוא שלימות‬ ‫הדעת) אליה זוכים ביוה"כ‪.‬‬

‫מאמר הכנה לקראת קדושת יום הכיפורים‬ ‫נתכונן ונכין את לבינו לקראת קדושת יום הכיפורים‪ ,‬באור התורה‬ ‫'קרא את יהושע' (לקו"מ סי' ו') שנאמרה בשבת שובה תקס"ג‪,‬‬ ‫ובה מתבאר ומתגלה דרך התשובה‪ ,‬ומהות קדושת ארבעים יום‬ ‫הנוראים שמתחילים בר"ח אלול ונחתמים ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ע"י תשובה זוכים לכבוד אלקי וכו'‪ .‬על ידי שאנו מתחזקים‬ ‫בימי אלול ור"ה בתשובה‪ ,‬זוכים אנו למתנה המופלאה והיקרה‬ ‫ביותר שהיא המחילה והסליחה‪ .‬זהו בעצם עניין הכבוד האלוקי‪,‬‬ ‫בחינת שמן משחת קודש‪ ,‬שהוא עניין ה'נחלא דמשחא דנגדא‬ ‫מתחותייהו'‪ ,‬אליו זוכה האדם על ידי שאיננו מקפיד על כבוד‬ ‫עצמו‪ .‬כי ביום הכיפורים עולים ונכללים באור הבינה‪ .‬ומשום‬ ‫כך 'נגדי תחותייהו'‪ ,‬משום שכעת התעלינו למעלה ‪ -‬לכבוד‬ ‫האלקי‪.‬‬ ‫החטאים והלכלוך של מעשינו הרעים‪ ,‬גורמים הסתרה‪ ,‬ומונעים‬ ‫את התגלות כבודו יתברך‪ ,‬מהם נמשכים ומתהווים כל הדינים‪,‬‬ ‫בחינת כבוד מלכים‪ ,‬שהוא מלכות עכו"ם‪ ,‬גזירותיהם ותאוותיהם‬ ‫הרעות‪ .‬ביום הכיפורים עולה העולם ונכלל בשרשו‪ ,‬ושב אל‬ ‫התכלית עבורה נברא ‪ -‬לגלות כבוד מלכותו יתברך‪ .‬או אז מנקה‬ ‫המלך את היכלו מכל לכלוך וטינוף‪ ,‬בשמחה גדולה (וכמבואר‬ ‫בתנא דבי אליהו שאין שמחה למעלה כהשמחה של מחילת‬ ‫העוונות)‪ .‬כעת‪ ,‬בזמן שכזה‪ ,‬שייך שגם אנו נזכה להכניס בלבנו‬ ‫את ההכרה והידיעה כמה השי"ת מתפאר בנו ושמח בקיום‬ ‫המצוות שלנו‪ ,‬ומתכבד על ידם‪.‬‬ ‫בראש השנה הכתרנו את המלך‪ ,‬בסוכות נזכה להביא את‬ ‫מלכותו לתוך עוה"ז ממש‪ ,‬וביום הכיפורים הוא זמן התגלות‬ ‫הארת הכבוד‪.‬‬ ‫הארת הכבוד הזו נמשכת ע"י התשובה בה אנו עוסקים משך‬ ‫ארבעים יום אלו‪ .‬בימים אלו מתגלה דרך תיקון העולם אחר‬ ‫חטא העגל‪ ,‬כעת מתגלה שניתן לחזור אל השם מכל ירידה ומכל‬ ‫מקום‪ .‬בכל שנה ושנה מתגלה ביתר שאת אור הכבוד העליון‪,‬‬ ‫שהוא הארת הבינה המקבלת משורש י"ג מדות 'מכילין דרחמי'‬ ‫שמתחילים להאיר מתחילת חודש אלול‪ ,‬עד שכעת הם מאירים‬ ‫ממש בתוך הבינה‪ .‬הארה זו היא הפועלת את הסליחה והמחילה‪,‬‬ ‫ובזה חוזר כבודו ית' להתגלות‪.‬‬ ‫עיקרה של תשובה היא‪ ,‬שישמע בזיונו ידום וישתוק‪ .‬דבר זה‬ ‫נעשה ע"י שהאדם מחפש בלבו ומפשפש במעשיו‪ ,‬במה איננו‬ ‫שלם‪ ,‬ומה אין נעשה כראוי‪ .‬ומבזה את עצמו בלב וגם בפה בוידוי‬ ‫דברים‪ .‬בתיקונים הללו אנו אכן עוסקים בימי אלול‪.‬‬ ‫אחר ראש השנה חודרת בנפש ביתר שאת ועוז ההכרה במציאות‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואזי מתעורר הלב בבושה גדולה מאד לפניו יתברך‪,‬‬ ‫התעצמות הרגשת הבושה היא עיקר עניינם של עשרת ימי‬ ‫תשובה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬גם מי שאיננו זוכה לבושה כזו‪ ,‬הרי בכך‬ ‫שאיננו נוטש את עסק התשובה והוידויים‪ ,‬וממשיך בכל אופן‬ ‫לעסוק בזה‪ ,‬הרי בזה מקיים הוא את ההליכה בדרכי התשובה‬ ‫ברצוא ושוב‪ ,‬שעושה לכל הפחות מה שכן מסוגל‪ ,‬ומתמיד‬ ‫בתשובה על תשובה‪.‬‬

‫עיקרה של דרך זו של תשובה על תשובה מתגלית ביום כיפור‪.‬‬ ‫מטעם זה חוזרים אז על הוידוי פעם אחר פעם‪ ,‬להורות שאנו‬ ‫הולכים בדרך התשובה‪ ,‬בבקיאות בשוב‪ ,‬לעשות מה שאנו‬ ‫יכולים‪ ,‬ומתגברים לשוב בתשובה על תשובה‪ ,‬ואם נזכה‪ ,‬אזי בכל‬ ‫וידוי נבוא להתגלות של כבוד יותר עליון‪ .‬בכל אחת מחמשת‬ ‫התפילות של יוה"כ‪ ,‬נמשך כח קול היובל הגדול‪ ,‬קול התגלות‬ ‫כבוד שמים בדרך ובאופן נוסף‪ ,‬המחזק ובונה את האמונה ביתר‬ ‫שלימות‪ .‬עד שנכלל האדם בכבוד ה' ממש‪ ,‬ובוידויו הרי הוא‬ ‫מודה ברחמי ה' שמוחל וסולח 'ומעביר אשמותינו בכל שנה‬ ‫ושנה'‪ ,‬אשר זהו השבח הגדול ביותר‪.‬‬ ‫כל תכלית בריאת העולם היא עבור התגלות הרחמים הללו‪,‬‬ ‫כמה שהאדם מודה ומתוודה הרי הוא נכלל יותר בכבוד האלקי‪,‬‬ ‫ו'פועל בקשת סלח נא'‪ .‬הרחמים הללו כלולים משלושת הדרכים‬ ‫הרמוזים בלשונות 'סלח' 'מחל' 'כפר'‪ ,‬על ידם ניצול האדם מכל‬ ‫צער וצוקה‪.‬‬ ‫ראשית דרכה של תשובה‪ ,‬היא ההתעוררות למעט בכבוד עצמו‪,‬‬ ‫לנטוש הרגלים רעים‪ ,‬ולהתאמץ לזכור בכבוד השי"ת‪ .‬ואזי בימי‬ ‫התשובה‪ ,‬כאשר העולם נבנה ומקבל חיות בגבורה ודין‪ ,‬אז זוכה‬ ‫אדם זה להסתתר בצל כנפי הרחמים של ראש השנה והשופר‪.‬‬ ‫כי השופר מגלה רחמים וממתיק את תוקף הדין‪ .‬אח"כ ביום‬ ‫הכיפורים ממשיכים את קול היובל הגדול‪ ,‬החותם ושומר על‬ ‫הנפש מכל צער‪ ,‬ומכניסה לעצם הקדושה ולכבוד אלקים חיים‪.‬‬ ‫פרטי סדר העבודה‬ ‫בראש השנה אנו מתחילים להיות 'בקי ברצוא'‪ ,‬לקבל עלינו‬ ‫את עול העבודה‪ .‬ובעשרת ימי תשובה‪ ,‬כוללים יחד את שני‬ ‫הבקיאויות‪ ,‬רצוא ושוב כאחד‪ ,‬כי מצד אחד מתחילים להתענות‬ ‫בבחי' 'רצוא'‪ ,‬ומאידך אין גומרים התענית בבחי' הבקיאות‬ ‫ב'שוב'‪.‬‬ ‫שבת שובה היא מקור התשובה‪ ,‬כי בזה היום מתגלה כבוד ה' ‪-‬‬ ‫'שבת בו תשוב'‪ ,‬והאדם מתחרט על כל מה שעוד לא זכה להשיג‬ ‫ולהבין‪ .‬שבת זו היא שורש לקדושת יום הכיפורים‪ ,‬שהלא ששת‬ ‫הימים נמשכים מקדושת השבת‪.‬‬ ‫בערב יום הכיפורים כוללים יותר את שני הבקיאויות הללו‪,‬‬ ‫שהרי מצוה להרבות באכילה ושתיה‪ ,‬שזהו ענין 'בקי בשוב'‪,‬‬ ‫שאנו מבינים שגם באכילה יש תמיד עבודת ה' כמו אכילת‬ ‫ערב יום כיפור שהיא מצוה‪ .‬מתוך כך נכנסים לתכלית ה'רצוא'‬ ‫בעבודת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫התרת נדרים‪ -‬כל פעולה שעושה האדם‪ ,‬נעשית מתוך התעוררות‬ ‫רצונו‪ ,‬הרצון הוא כעין נדר‪ ,‬משום שהנדר מורה על תוקף הרצון‪.‬‬ ‫לכן כהכנה ליום הכיפורים שבו מתגלה כבוד ה'‪ ,‬אנו מתירים‬ ‫נדרים‪ ,‬לבטל כל רצון אחר‪ ,‬ולהורות שכל רצוננו רק להכלל‬ ‫ברצונו יתברך‪.‬‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬חיבוק ונישוק הספר‪ .‬בכניסת היום הקדוש‪,‬‬ ‫כאשר אור הכבוד מתגלה בשלימות‪ ,‬אז מאיר שורש אור התורה‪.‬‬ ‫לכן אנו רצים לחבק ולנשק הספר תורה‪ ,‬בזה אנו מראים את‬ ‫תוקף רצוננו להדבק באור הכבוד הזה‪ .‬ובזה נתתקנים הניצוצין‬

‫שנפלו ואבדו‪ ,‬וחוזרים ונכללים בטוב‪ ,‬ומקבלים חיות דקדושה‪.‬‬ ‫כך אנו נכנסים אל היום הקדוש ומברכים שהחיינו להודות על‬ ‫החסד הגדול של הסליחה והמחילה‪.‬‬ ‫חמשת עינויים‪ .‬שלימות האדם הוא בבחינת שלימות אות א'‪.‬‬ ‫העינויים של יום כיפור‪ ,‬מביאים את האדם לביטול אל הרצון‬ ‫העליון‪ ,‬כלשון הזה"ק לאכנעה רעותא וכו'‪ .‬כך נעשה האדם‬ ‫מרכבה להתגלות הקדושה העליונה‪ .‬כי כעת מאיר אור הכבוד‬ ‫העליון הרמוזה ביוד שעל גבי הא'‪ ,‬אל תוך כל מדות האדם‬ ‫הרמוזים בצורת הו' שבאמצע הא'‪ .‬וכך מתגלה מלכות השם‬ ‫למטה‪' ,‬לאמלכא על תתאין'‪ ,‬בבחי' היוד התחתונה שבא'‪,‬‬ ‫עד שגם אנו המונחים למטה‪ ,‬נבין שהשי"ת חפץ בנו‪ ,‬ומבקש‬ ‫שנמליך אותו עלינו‪ .‬בזה יתבטל לגמרי הפירוד‪ ,‬ויהפך הכל‬ ‫למרכבה אחת באחדות גמור‪.‬‬ ‫בקשת מחילה בעיוה"כ‪ .‬בסוף המאמר מובא ענין לימוד זכות‬ ‫אחד על חבירו‪ ,‬שעי"ז עושים כתר למלך הכבוד‪ ,‬ומשבצים בו‬ ‫אבנים טובות‪ ,‬שהם נשמות ישראל‪ .‬כעת בערב יום הכיפורים‬ ‫כאשר אנו מבקשים להמליך את המלך‪ ,‬זה הזמן לעשות לו ית'‬ ‫כתר נאה‪ ,‬ע"י שכל אחד סולח ומוחל לחבירו‪ ,‬ורואה בו אבן‬ ‫טובה המשובצת בכתר מלכו של עולם‪.‬‬ ‫וידוי של ערב יוה"כ‪ .‬בוידוי זה אנו משלימים עשרה וידוים‪,‬‬ ‫כנגד עשרה מיני נגינה‪ ,‬שהם עיקר דרך המשכת אור הרחמים‬ ‫והכתר‪.‬‬ ‫חמש תפילות אנו מודים בהם על מציאות הרחמים הגדולים‪ ,‬על‬ ‫ידם נמתקים חמשת שורשי הדין באור קול היובל הגדול‪ ,‬עולם‬ ‫החירות‪ .‬ותמיד מודים ומשבחים 'כי אתה סלחן' שזוהי הודאה‬ ‫נפלאה ונוראה‪.‬‬ ‫סדר העבודה במוסף‪ .‬כעת הצדיק מתקן את הבריאה כמו‬ ‫הכהן גדול שנכנס לפני ולפנים‪ .‬כמו שהכה"ג מעלה ומקשר‬ ‫את הבהמה אל הקדושה‪ ,‬כך כח הצדיק להעלות ולקשר אותנו‬ ‫אל הקדושה‪ .‬ההשתחוויות‪ .‬בהם מורים אנו על תכלית הביטול‪,‬‬ ‫ומשתטחים על הארץ בביטול כל רצון עצמי‪.‬‬ ‫כל זה הסדר אנו חוזרים עליו עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬כי זהו דרך‬ ‫התשובה‪ ,‬להתחדש ולעשות בכל פעם תשובה על תשובה‪,‬‬ ‫באופן זה נזכה לחותם שהוא בגי' ב"פ דרך‪ ,‬שכל ענין הדר"ך הוא‬ ‫בקיאות ברצוא ושוב‪ ,‬ותשובה על תשובה‪( .‬לקו"ה שבת ה"ז)‪.‬‬ ‫נעילה כעת עולים אנו לפתוח שערי שורש הרחמים‪ ,‬ולקבל‬ ‫החותם‪ ,‬ממנו יימשך עלינו כח השמירה‪ ,‬להנצל מכבוד עולם‬ ‫הזה‪ .‬החותם שומר את נפשינו במשך כל השנה‪ ,‬שנזכה להיות‬ ‫בקיאים גם ב'שוב'‪ .‬ואז אומרים מידות הרחמים כי כעת הם‬ ‫מתגלים מחדש‪ ,‬להשלים את החותם ברחמים גדולים‪.‬‬ ‫בקדושת עבודות היום הקדוש הזה‪ ,‬מתנקים אנו מכל עוון‪ ,‬ואין‬ ‫יותר לרע כח לינוק מאיתנו‪ .‬ובזה מתגלה עיקר כבודו יתברך‪.‬‬ ‫כן נזכה להכין עצמינו ליום הקדוש באור דרכי רביה"ק‪ ,‬וביום‬ ‫הכיפורים נזכה לקנות את הבקיאות האמיתית בדרכי התשובה‪,‬‬ ‫להתחזק ולהתחדש בכל עת‪ ,‬בכח ההתכללות בחותם הקדושה‪.‬‬

‫תפילות יוה"כ‬ ‫ביוה"כ מתפללין ה' תפילות מה שלא נמצא כן בשום זמן‪ .‬כי תיקון התפילה תלוי בעיקר‬ ‫בקדושת הברית‪ .‬וע"כ מחמת שעכשיו זוכים לתיקון הברית‪ ,‬יש עליה גדולה לתפילה‪ ,‬והיא‬ ‫עולה לבחינת ה' הדעת‪.‬‬ ‫משום כך אומרים בשכמל"ו בקול רם‪ ,‬זהו רמז לשלימות תיקון הברית‪.‬‬

‫תפילת כל נדרי‬ ‫הנדרים תלויים בדעת כמ"ש כי יפליא‪ ,‬וכיון שביוה"כ זוכים לתיקון הברית ותיקון הדעת‪ ,‬לכן‬ ‫אנו מתקנים את הנדרים‪.‬‬

‫קריאת התורה‬ ‫בשחרית קורין ממיתת נדב ואביהו‪ ,‬כי חטאם היה שלא נישאו‪ ,‬וא"א להיכנס לפני ולפנים‬ ‫להמשיך דעת עליון‪ ,‬אלא על ידי תיקון הברית בשלימות‪.‬‬ ‫במנחה קורין בפרשת העריות‪ ,‬כי כעת זוכים לתיקון הברית‪ ,‬והכל נתתקן‪.‬‬

‫נעילה‬ ‫בנעילה אומרים "וחתמנו"‪ ,‬כי ע"י עבודת כל היום‪ ,‬ה' תפילות וה' עינויים‪ ,‬זוכים לתיקון הברית‬ ‫שהוא בחינת חותם הפנימי‪ ,‬ואזי נחתמין לחיים טובים‪ .‬אמן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪...‬המשך‬ ‫השמחה‪ ,‬ואין לאדם כח לבא לחיות ושמחת המצוות‬ ‫כראוי‪ .‬ביום הכיפורים טמון הכח המסוגל לרומם את‬ ‫האדם לאור השלום ולדרכי השמחה‪ .‬כי הסיבה לכל‬ ‫הנפילות הללו‪ ,‬הוא מה שמכונה בשם 'נפילת הימים'‪ .‬בכל‬ ‫יום יש לאדם שפע מיוחד לאותו היום‪ ,‬על האדם להמשיך‬ ‫ולהרבות את השפע הזה ע"י תורה ומצוות‪ .‬בשעה שאין‬ ‫האדם ממשיך את השפע‪ ,‬ועוד נכשל חלילה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫גורם שהרע יונק ומוצץ את לשד שארית השפע של אותו‬ ‫יום‪ .‬עי"ז נחלשת הנפש ונעשה העדר השלום‪ ,‬ומתרבים‬ ‫המניעות‪ ,‬עד שאין האדם מסוגל למצוא עצה ודרך‪ ,‬והוא‬ ‫נע ונד בגלות ובקטנות הדעת‪ ,‬בעצבון רוח וחסרון חיות‪.‬‬ ‫התיקון לזה נעשה ביום הכיפורים‪ ,‬היום הקדוש שכולל‬ ‫את כל ימות השנה‪ ,‬כמו שכתוב 'ימים יוצרו ולו אחד בהם'‪.‬‬

‫התענית והתשובה של יום זה‪ ,‬בכוחה לתקן ולהחיות את‬ ‫כל הימים המתים‪ ,‬נעדרי החיות‪ .‬ואז נמשך השמחה‬ ‫והחיות‪ ,‬ונעשה שלום‪ ,‬ומוצא האדם עצה להתגבר על כל‬ ‫המניעות‪.‬‬ ‫מכלל הדברים למדנו מהי עבודת היום העיקרית‪ ,‬שמלבד‬ ‫פשטות העבודה בעסק התפילה והתשובה‪ ,‬עלינו לקבל‬ ‫ביום זה את הארת אור הדעת וכח השמחה והשלום‪ ,‬ושפע‬ ‫הארת הרצון‪ .‬כפי שהענין הזה מבואר מתוך דברי הזה"ק‬ ‫לגבי יוה"כ‪' ,‬לאכללא כולא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי‬ ‫יומא‪ ,‬ויהא רעותא דלהון בקוב"ה'‪[ .‬לכלול את הגוף והנפש‪,‬‬ ‫להכנע בזה היום‪ ,‬ולדבק רצונו בהשי"ת]‪ .‬כי ע"י התענית‬ ‫וחמשת העינויים מתדמה האדם למלאכים‪ ,‬מתנתק מהווי‬ ‫העוה"ז ונכלל בהשי"ת‪.‬‬

‫יום הכיפורים הוא שורש הארת הרצון‪ ,‬ביום זה מקבלים‬ ‫אנו חשק דקדושה‪ ,‬על ידו נוכל להבין מה עלינו לתקן‬ ‫ומה עבודתינו בזה העולם‪ .‬גם נשאב כח להתגבר על כל‬ ‫המניעות‪.‬‬ ‫ביום זה ראוי לדבק את הלב בזכרון הרצון‪ ,‬לחשוב בכלליות‬ ‫שכל רצונינו להיות כרצון ה'‪ ,‬וגם להכנס בפרטיות לכל‬ ‫ענין וענין לעורר את הרצון ואת הזכרון איך אנו רוצים‬ ‫ומשתוקקים להתנהג כראוי בזה הענין‪ ,‬לבטל את רצוננו‬ ‫לפני רצון השם‪.‬‬ ‫כפי שנזכה לביטול‪ ,‬כך נתרומם מעבר לכל המניעות‬ ‫ונמצא את אור השלום‪ ,‬על ידו נוכל להתמיד ולהצליח‬ ‫בדרכי התשובה ולהיחתם לחיים טובים‪ ,‬אמן‪.‬‬