Alei Litrufa Ki Tavo 2009

‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫פרשת כי תבוא‬ ‫גליון מספר‬

‫‪16‬‬

‫התחדשות בקיבוץ הקדוש‬ ‫והלכת אל המקום אשר יבחר וגו'‬ ‫המון רב עולה לירושלים בקול צהלה ושמחה‪ ,‬לפניהם צועד‬ ‫השור‪ ,‬קרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו‪ ,‬בידיהם נישאים‬ ‫ביכורי היבול‪ .‬בשערי ירושלים מקדמים את פניהם סגני הכהונה‬ ‫והגזברים‪ .‬הכל מחויבים לעמוד בפניהם‪ .‬עולה השיירה ובאה‬ ‫בשערי בית המקדש‪ ,‬וכל אחד נוטל סלו בידו וקורא ברגש מקרא‬ ‫בכורים ‪' -‬הגדתי היום'‪ .‬כך מתארת המשנה (ביכורים פ"ב) את‬ ‫הבאת הביכורים לירושלים‪.‬‬ ‫הבה נתבונן מי הם העולים לירושלים‪ ,‬לקראת מי יוצאים כולם‪.‬‬ ‫הלא אלו איכרים‪ ,‬בעלי שדות ופרדסים‪ ,‬עובדי אדמה‪ .‬מה נפלא‬ ‫הדבר‪ ,‬לא מצאנו דוגמתו בשום קרבן‪ ,‬תרומה או מעשר‪ ,‬מה‬ ‫מיוחד כל כך בהבאת הביכורים‪.‬‬

‫מה יעשה כשיעמוד בדין‪ ,‬מה יענה על שלא נזהר מספיק לעמוד‬ ‫בניסיון‪ ,‬הלך לאיבוד ב'תאוות רשעים תאבד'‪ ,‬מה יענה על כל‬ ‫אותם ניצוצי קדושה ופקדונותיו של המלך שאבדו ולא נתעלו‬ ‫כשהלך אחרי החן של שקר‪ ,‬ואיבד אור ושפע של אמונה ודעת‪,‬‬ ‫והוא כמעט מושלך בחוץ‪ ,‬במה יוכל לאחוז עצמו‪ .‬האם יש מי‬ ‫שמסוגל להחזירו לבית הקדושה‪ ,‬להעניק לו כחות חדשים‪,‬‬ ‫לסייע לו לחפש וגם למצוא את כל האבידות‪.‬‬ ‫בקיבוץ הקדוש בראש השנה מתקבצים נדחי ישראל בבית‬ ‫התפילה‪ ,‬משם מחדשים הם כחם ומקבלים הארה מאור הפנים‪.‬‬ ‫שם מוצאים את כל האבידות ושואבים כח לכל השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫בשעה שנפשות ישראל מתקבצות בראש השנה אצל הצדיק‬ ‫הממשיך ומביא השראת השכינה בעולם‪ .‬וכל אחד מביא‬ ‫את נקודת הטוב שבו מה שעמל לקדש את המחשבה‪ ,‬שהוא‬ ‫בחינת ביכורים ‪ -‬בכור וחכמה‪ ,‬בזה נבנה הבית דקדושה‪ .‬ובשעה‬ ‫שהצדיק עולה עם הנפשות והרצונות‪ ,‬לפעול רחמים רבים‪,‬‬ ‫ולהמשיך שפע דעת ורב טוב לבית ישראל‪ ,‬אז מתגלה שורש כח‬ ‫התיקון‪ ,‬כוחו של הצדיק המסוגל לרומם את העולם כולו ולתקנו‬ ‫מחסרונות חטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫בנסיעה אל הצדיק‪ ,‬מקבלים כח להיות קבוע בקדושה‪ ,‬להחזיק‬ ‫מעמד ולמצוא עצה נכונה בכל עת ומצב‪ .‬נפשינו מתחדשת‬ ‫באור הפנים‪ ,‬ומתעוררת לעבודת השי"ת באמת‪ .‬בקיבוץ הקדוש‬ ‫נכללים אנו יחד אחים ורעים בשכל הכולל‪ ,‬לבקש ולקבל‬ ‫שכליים ולימודים של אמת‪ .‬עולם חדש נפתח בפנינו – עולם‬ ‫של דרכי אמונה ועבודה‪ .‬מכאן נשאב כח לקראת השנה הבאה‪,‬‬ ‫לזכות ולראות יבול מוצלח‪ ,‬להתחדש ולמצוא כל אחד את‬ ‫מקומו בעבודת השם‪ ,‬באור האמונה והדעת ובדרך תמימות של‬ ‫תפלה והתבודדות‪.‬‬

‫האיכר הזה הנושא כעת את ביכורי אדמתו בידו‪ ,‬את מיטב כספו‬ ‫וכוחו הכניס בעבודת השדה‪ ,‬חרש וזרע‪ ,‬והמתין לגשמי ברכה‪.‬‬ ‫יום ועוד יום עובר והגשם בושש עדיין לבוא‪ ,‬הכל כבר כמעט‬ ‫אבד ונרקב‪ ,‬כל חייו תלויים בהצלחת היבול‪ .‬ברגע האחרון בא‬ ‫הגשם‪ ,‬הוא ניצל‪ ,‬וזה מחיה אתו‪ ,‬אבל‪ ,‬עוד אתגרים רבים לפניו‪,‬‬ ‫להדביר מזיקים ולהציל היבול מנגעים ורקבון‪ .‬הוא מתפלל‬ ‫ומקווה לטוב‪ .‬והנה הגיע העת‪ ,‬ביכורי השדה מלבלבים ופורחים‪,‬‬ ‫הוא ניצל‪ ,‬איננו אבוד‪ ,‬יבול של ברכה בידו‪ ,‬כעת מראשית פרי‬ ‫אדמתו עליו להביא ביכורים‪.‬‬ ‫הוא מצייר לעצמו את העלייה לבית המקדש‪ ,‬איך יודה להשי"ת‬ ‫על שהוא ובני ביתו לא הלכו לאיבוד‪ .‬הוא משתוקק מעתה‬ ‫לחדש ימיו‪ ,‬לקנות יראת שמים והכרה בהשגחת השי"ת‪ ,‬לבטוח‬ ‫בו תמיד‪ ,‬ולהינצל מלחשוב חלילה שכוחותיו ויגיעתו הביאו את‬ ‫ההצלחה ‪ -‬מחשבות שיגרמו לו לעצמו ללכת לאיבוד‪ .‬כעת‬ ‫זהו הזמן לאגור כח לקראת השנה הבאה‪ ,‬לחדש את האמונה‬ ‫והבטחון‪ ,‬רק הם יעניקו לו חיים‪ .‬מה יעשה בכדי לא לאבד‬ ‫הזדמנות שכזו‪.‬‬ ‫התורה הקדושה הכינה לכך עצה נפלאה‪ .‬בשעה שהאיכר הזה‬ ‫יעלה לירושלים עם פרי ביכוריו‪ ,‬ויכלל בקהל גדול של נפשות‬ ‫שליבם בוער ברצון אחד לקיים את מצות ה' בשמחה‪ ,‬לעלות‬ ‫ולהתחדש ולהתקרב להשי"ת‪ .‬קיבוץ הנפשות הזה‪ ,‬יחזק ויאמץ‬ ‫את רוחו‪ ,‬ויקבע בליבו אמונה ובטחון‪ .‬לכן תיקנו חז"ל לקבל את‬ ‫פניהם‪ ,‬ולכבדם מאד‪ ,‬שיהיה שם ריבוי כבוד שמים‪ ,‬לבל יאמר‬ ‫השוטה 'זהו סתם קרנבל של איכרים'‪ ,‬כי הלא כולם מכבדים‬ ‫אותם והולכים לקראתם‪.‬‬ ‫משום כך נסדרה פרשת ביכורים לקראת סיום החומש‪ .‬כי זהו‬ ‫תכלית התורה‪ ,‬שבראשיתה מסופר על חטא עץ הדעת‪ ,‬על מה‬ ‫שאיבדנו‪ ,‬ובסיומה מובא דרך התיקון – הדרך למציאת האבידות‪,‬‬ ‫וקיבוצם אל בית הקדושה‪.‬‬ ‫ביכורים מלשון ראשית ובכורה‪ ,‬זהו כח אמונה ודעת‪ ,‬כך‬ ‫מקשרים כל מתיקות העוה"ז אל הקדושה והשכל‪ .‬את הביכורים‬ ‫מביאים כולם יחד בשיר וקול תודה להשי"ת‪ ,‬מעין השיר שיתנגן‬ ‫לעתיד‪ .‬כל זה אנו מוצאים במצוות הבאת ומקרא ביכורים‪ ,‬אז‬ ‫מתגלה שהקב"ה זן את הכל בחסד וברחמים‪ ,‬מראשית השנה‬ ‫ועד אחרית שנה‪.‬‬

‫בראש השנה עלינו להריע למלך הכבוד לגלות כבוד שמים‪,‬‬ ‫וגם לזכות בדין למצוא שורש הרחמים שבכוחו להמתיק הדין‬ ‫כדי לזכות להתקרב להצדיק ולעסוק בתיקון העולם מחטא עץ‬ ‫הדעת‪ ,‬כשאנו נכללים בקיבוץ הקדוש‪ ,‬אנחנו בעצם מקיימים‬ ‫"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת וגו' הגדתי היום‬ ‫כי באתי וגו'"‪ ,‬בזה מתעורר קול השופר הגדול המקבץ נדחי‬ ‫ישראל יחד למצוא התחדשות מאור הפנים‪ ,‬ולהכתב לחיים‬ ‫טובים בספרן של צדיקים‪.‬‬

‫כמו שהאיכר המשקיע את כל כחו ומצפה לישועתו‪ ,‬זקוק כל‬ ‫כך לחיזוק לקראת השנה הבאה‪ ,‬כך גם כל נפש מישראל מצפה‬ ‫למשהו שיחיה אותה‪ ,‬ויעניק לה כח רוחני ההכרחי כל כך‬ ‫להצלחה בכל דבר שבקדושה‪.‬‬ ‫כל אדם משתוקק בודאי לעשות פירות יפים‪ ,‬מצות ומעשים‬ ‫טובים‪ ,‬אבל המלחמה כבידה‪ .‬יש הרבה סכנות ומניעות‪ ,‬נפילות‬ ‫ומעברים‪ ,‬כל אלו מרחקים אותו מהקדושה‪ ,‬פעמים רבות הוא‬ ‫מרגיש כאילו רוצים להשליכו לחוץ – לאיבוד‪ .‬ומה לעשות‬ ‫כשמאבדים באמת הרבה דקות יקרות של עסק התורה‪ ,‬לפעמים‬ ‫גם ממש שעות וימים‪ ,‬תפילות וברכות שאבדו בלא כונה‪ .‬אוי‪,‬‬

‫כשנתבונן ונראה לקראת מה מכינים אנו את עצמנו – לקראת‬ ‫נסיעה אל צדיק מופלא שכזה‪ ,‬שיעסוק בתיקון נפשנו ויחפש‬ ‫וימצא את כל אבידותינו‪ ,‬מהידיעה הזו נשאב כח ועוז להתעורר‬ ‫בימי אלול לבקש אחר אבידותינו‪ .‬כי בימים אלו מאיר עלינו אור‬ ‫התשובה‪ ,‬להיות בקי ברצוא ושוב‪ ,‬כעת נכניס בלב היטב שאפשר‬ ‫לתקן‪ ,‬איננו אבודים‪ .‬מכאן אוזרים אנו כח להתגבר לחפש אחר‬ ‫האבידות‪ ,‬לראות ולהבין מה איבדנו ולהתחרט מאוד עם מעט‬ ‫התבודדות ווידוי דברים‪ ,‬עם התחלה חדשה והחלטה חזקה על‬ ‫להבא‪ ,‬נוכל להתעורר באמת לעבודת השם‪ ,‬ולמצוא דרך איך‬ ‫להתנהג בדברי הרשות‪ ,‬להביא את הדבש‪ ,‬וכל מתיקות העוה"ז‬

‫מצד מדת הדין איננו זכאים לכל הדברים הנפלאים הללו‪ ,‬הדין‬ ‫עלול להרחיק את האדם לגמרי מאור השכל והאמונה‪ ,‬להותירו‬ ‫בחוץ‪ ,‬בלי טיפת חיות והתחדשות‪ .‬כעת כשצועדים אנו לקראת‬ ‫ר"ה עלינו למצוא דרך לזכות בדין‪.‬‬ ‫לשם כך יש להדבק ביום הדין בכח רביה"ק‪ ,‬לצעוק מעומק הלב‪,‬‬ ‫'רצוני ללכת בדרכי הצדיק‪ ,‬להתדבק בהשי"ת‪ ,‬לתקן את העבר‬ ‫ולמצוא כל אבידותי'‪ .‬כעת יש גם לעשות 'עובדא' ‪ -‬משהו שיראה‬ ‫שאני משתייך אל ביתו של הצדיק‪ ,‬לא ללכת לאיבוד‪ ,‬רק להיות‬ ‫בפנים בכלל מבקשי דרכי עבודת השם‪ .‬כך נזכה בעז"ה למצוא‬ ‫את שורש כח המתקת הדין ואת דרכי ההתחזקות המוכרחים כל‬ ‫כך להצלחת נפשינו בשנה הבאה‪.‬‬

‫אל הקודש פנימה‪ ,‬שזהו בעצם עניין הבאת ביכורים‪ .‬כי על ידי‬ ‫ההסתכלות בשכל הנקרא 'בכור' ניתן לברר את הטוב מהרע‬ ‫ולהתנהג בכל דבר בקדושה‪ .‬מוהרנ"ת מסביר שזהו גם הטעם‬ ‫שמטבילין בר"ה פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬להראות את כוחו של‬ ‫הצדיק המלמד איך לכלול הכל בקדושה (הל' נט"י ה"ו)‪.‬‬ ‫בכח ההתקבצות נזכה להמתקת הדין שיפתח לנו שערי קדושה‬ ‫להכיר מי זה מלך הכבוד‪ ,‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין‬ ‫כל יצור מה שליחותו בעולם‪ .‬ו'מלך ביפיו תחזינה עינינו' בתוך‬ ‫כלליות הקיבוץ הק' אצל רבינו בראש השנה‪.‬‬

‫אבנים וסיד‬ ‫הרב ברוך מרדכי פראנק‬ ‫רבינו הקדוש כבר הכריז ואמר‪:‬‬ ‫אתם בלעדי אינכם יכולים‪ ...‬אבל גם אני בלעדיכם איני יכול‪...‬‬ ‫רבינו הקדוש מכריז ואומר‪ :‬אני צריך את נפשות ישראל שיתקבצו‬ ‫סביבי בימי הרת עולם‪ ,‬בימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬על מנת לעסוק‬ ‫בתיקון העולם בפרטיות ובכלליות‪...‬‬ ‫כי אני קיבלתי מתנה מהשם יתברך שאני יודע מהו ראש השנה‪ ...‬לא‬ ‫קיבלתי את זאת בירושה מאבותי‪...‬‬ ‫ולא רק אתם‪ ,‬שמתאספים אצלי‪ ,‬תלויים בראש השנה שלי‪ ,‬אלא כל‬ ‫העולם כלו תלוי בראש השנה שלי‪...‬‬ ‫והנה‪ ,‬הנסתרות לד’ אלוקינו‪ ...‬כל מה שקשור בתיקונים רוחניים‪,‬‬ ‫תיקוני נפשות ישראל‪ ,‬ותיקונים בעולמות עליונים‪ ...‬הרי כל אלו שייך‬ ‫בוודאי רק לאותם הצדיקים שקיבלו את המתנה לדעת מהו ראש‬ ‫השנה‪ ...‬והם יודעים היטב מה מוטל עליהם לעשות‪...‬‬ ‫אבל הנגלות לנו ולבנינו לעשותם עד עולם‪ ...‬כי מאיתנו מבקשים‬ ‫להתעסק בדברים ששייכים לכל אחד ואחד‪ ...‬ורבינו הקדוש בעצמו‬ ‫כבר הכריז והזהיר לכל אחד ואחד מהבאים אצלו‪ ,‬וכך אמר‪:‬‬ ‫אתם תתנו לי אבנים וסיד‪ ...‬ואני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים‪...‬‬ ‫מה הם אותם האבנים וסיד שרבינו מבקש מכל אחד מאתנו?!‪...‬‬ ‫כאן נכנס לתמונה כל אותה פרשה נפלאה‪ ...‬פרשה נעלמה‪ ...‬המסופר‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬על ההתעסקות של בני ישראל תיכף בכניסתם‬ ‫במעבר הירדן‪ ...‬בהקמת אבנים גדולות אשר שדו אותם בסיד וכתבו‬ ‫עליהם כל התורה כולה‪...‬‬ ‫שתי תורות יש בליקו”מ (ח”א תורה יח’ וח”ב תורה ח’)‪ ,‬שבהם רבינו‬ ‫מרמז לנו רמזים פלאיים‪ ,‬על עניין האבנים מה הם‪...‬‬ ‫הכלל היוצא מתוך הרמזים שרבינו מרמז לנו שם‪ ,‬היא‪ ,‬שהאבנים‬ ‫מרמזים על האותיות והדיבורים שאנחנו בני ישראל צריכים להוציא‬ ‫בקול מתוך כוח הדיבור שבפינו‪..‬‬ ‫כי צריכים אנחנו להתעסק הרבה באמירות קדושות וטהורות‬ ‫ובדיבורים קדושים וטהורים‪ ...‬להשתדל בכל עת להוציא בכוח‬ ‫הדיבור שלנו עוד ועוד אמירות ודיבורים‪ ...‬לאסוף הרבה אבנים‪...‬‬ ‫אבנים גדולות‪...‬‬ ‫אבל רבינו מבקש מאיתנו גם‪ ,‬שאת האבנים האלו צריך גם לשוד‬ ‫אותם בקצת סיד‪ ...‬ושדת אותם בסיד‪...‬‬ ‫ר’ אברהם שטרנהארץ‪ ,‬מחשובי זקני חסידי ברסלב בדור הקודם‪ ,‬היה‬ ‫מסביר שהכוונה היא‪ ,‬שצריך להשתדל להוציא את אותם אמירות‬ ‫ודיבורים עם קצת מוח ולב‪...‬‬ ‫כי את הסיד היו עושים בדרך כלל במשרפות אש‪...‬‬ ‫ולכן הסיד בא לרמז שצריך להשתדל להוציא את האמירות‬ ‫והדיבורים מתוך מוח ולב‪ ...‬בהתקשרות המוח והלב‪ ...‬בכוונה טהורה‬ ‫ובהתלהבות הלב‪...‬‬ ‫כי המוח והלב של כל אחד מאיתנו זה כמו האבא והאימא‪ ...‬שזה‬ ‫בשפת הקבלה מרמז על החכמה והבינה‪ ...‬אותיות י”ה‪...‬‬ ‫והקול והדיבור של כל אחד מאתנו זה כעין הבן והבת‪ ...‬שזה בשפת‬ ‫הקבלה הזעיר אנפין והמלכות‪ ...‬אותיות ו”ה‪...‬‬ ‫לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ...‬ליחד י”ה ב‪-‬ו”ה‪...‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬צריכים אנחנו להשתדל שהקול ודיבור שלנו‪ ,‬הבן‬ ‫והבת שלנו‪ ,‬לא יהיו חלילה יתומים מאב ואם‪...‬‬ ‫תנו לי אבנים וסיד אמר רבינו‪ ...‬אני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים‪...‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫לע"נ הר' אפרים בה"ר יוסף מאיר נלב"ע ח"י אלול‬

‫ספר משיבת נפש‬ ‫ספר משיבת נפש סי' י"ד – י"ט המיוסדים על דברי רביז"ל בליקו"מ סי' ע"ב‪:‬‬ ‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬

‫אם מתעורר אדם לתשובה אזי כשרוצה ליכנס בעבודת השם ולנסוע‬ ‫לצדיק‪ ,‬מתגבר עליו בכל פעם יצר הרע יותר גדול וכו'‪ .‬ומזה בא מה‬ ‫שלפעמים כשנתעורר האדם לנסוע לאנשי אמת‪ ,‬יש לו תשוקה גדולה‬ ‫ואחר כך כשמתחיל לנסוע נחלש חשקו וכו'‪ ,‬כי תיכף כשנתעורר לנסוע‬ ‫לצדיק האמת אזי המית יצרו הרע שהיה לו בתחילה ואחר כך כשרוצה‬ ‫לנסוע‪ ,‬נתהווה לו יצר הרע חדש חזק מבתחילה וכו'‪.‬‬ ‫כי יש כמה בחינות ביצר הרע‪ .‬ורוב העולם – היצר הרע שלהם הוא נמוך‬ ‫ומגושם מאד‪ ,‬רוח שטות ממש‪ .‬ומי שיש לו דעת צח כל שהוא‪ ,‬ומשער‬ ‫בלבו קצת את גדולת הבורא יתברך‪ ,‬בוודאי היצר הרע הזה הוא אצלו שטות‬ ‫גדול ושיגעון‪ ,‬ואפילו נסיון של תאוות ניאוף הוא אצלו שטות ואין צריך שום‬ ‫התגברות נגדו‪ ,‬רק שיש לו יצר הרע אחר גבוה מזה הרבה וכו'‪ .‬ויש שהיצר‬ ‫הרע שלהם הוא בחינת קליפה דקה וכו'‪ ,‬אבל עדיין אין זה היצר הרע של‬ ‫הצדיקים אמתיים‪ ,‬כי היצר הרע שלהם הוא מלאך הקדוש ממש‪.‬‬ ‫גם בעניין ההתקרבות עצמו להשם יתברך יש יצר הרע גדול‪ ,‬הינו שלפעמים‬ ‫ריבוי ההתלהבות חוץ מהמידה הוא מהיצר הרע‪ ,‬וזה בחינת‪" :‬פן יהרסו‬ ‫לעלות אל ה'"‪ ,‬וצריכין לבקש רחמים להנצל גם מזה‪.‬‬ ‫מי שיש עליו דינים חס ושלום‪ ,‬ויש לו איזה צרה רחמנא לצלן‪ ,‬צריך לראות‬ ‫להתגבר ולהתחזק אז ביותר להינצל מהיצר הרע‪ ,‬כי אז מתגבר עליו היצר‬ ‫הרע ביותר‪ ,‬כי עיקר שורש היצר הרע הוא גבורות ודינים רח"ל‪.‬‬ ‫גם עצבות מזיק מאד ונותן כח ליצר הרע‪ ,‬על כן צריך להתגבר מאד לשמח‬ ‫את נפשו בכל דרכי העצות המבוארים במקומם‪ ,‬כי עיקר ההתחזקות הוא‬ ‫על ידי שמחה וחדווה‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬כי חדות ה' היא מעוזכם‪.‬‬ ‫נסיון חדש – הוכחה שניצח המלחמה‬ ‫יש ואדם מתוודע לאור הצדיק‪ ,‬ומתעורר להתקרב אליו‪ ,‬ואח"כ נאבד החשק ונדמה לו‬ ‫שהכל היה רק דמיון‪ .‬או שמתעורר בתפילה ומאבד ההתלהבות באמצע‪ .‬או שמתעורר‬ ‫לתשובה‪ ,‬ועוסק בחשבון נפש וחרטה‪ ,‬ולאחר זמן נמשך שוב לתאוות ר"ל‪ ,‬ונופל בדעתו‬ ‫מתי ינצח כבר את היצר הרע‪ ,‬כי נדמה שלעולם אי אפשר לנצח את היצר המתגבר עליו‬ ‫בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫אולם עלינו לדעת‪ ,‬שאין זה מחמת שלא ניצח את היצר‪ ,‬אלא שכך הוא הדרך‪ ,‬שההתלהבות‬ ‫נעלמת משום שכבר זכה להרוג את היצר הרע‪ ,‬וכעת בא עליו יצר חדש ועליו לעמוד‬ ‫למלחמה כנגדו בהתחדשות‪.‬‬ ‫כי כל כוחו של היצר הרע הוא‪ ,‬שבא על האדם בהתחדשות ומבלבל אותו בכך שמראה‬ ‫עצמו כגיבור גדול שאי אפשר לנצחו‪ ,‬וגם מביא לכך ראיה‪ ,‬שהרי תמיד אתה נופל שוב גם‬ ‫לאחר שהתחזקת קצת‪ .‬מחשבות אלו מתישות את הכח מלהתגבר עוד‪.‬‬ ‫אך האמת שהיצר הרע שקרן וגנב‪ .‬הוא מעלים מהאדם שתיכף בעת תחילת ההתעוררות‪,‬‬ ‫כבר זכה לנצח את היצר הרע‪ ,‬והניסיון של עכשיו איננו היצר הרע של תמול שלשום‪,‬‬ ‫רק יצר הרע חדש לגמרי‪ .‬כאשר נבין שזהו עיקר תחבולתו של היצר שבא בהתחדשות‬ ‫גם לאחר שהרגנו אותו‪ ,‬נתעורר גם אנו לבוא עליו באותם כלי מלחמה‪ ,‬לנצחו עוד פעם‬ ‫בהתחדשות גדולה‪.‬‬

‫היצר הרע הוא שטות גדול‬ ‫זוהי דרכו של היצר הרע‪ ,‬שמדמה עצמו לקרני השמש הבוקעים מבין החרכים‪ ,‬ולעולם אי‬ ‫אפשר לתופסם (שיחות הר"ן ו')‪ .‬כך כאשר אדם מכניס בליבו קצת מתיקות אור השכל‬ ‫של אמונה בידיעת אלקותו יתברך‪ ,‬רואה את גודל השטות והדמיון של היצר‪ ,‬ואינו מבין‬ ‫איך אפשר לרדוף אחר כבוד וממון שכלה ואבד מהעולם‪ ,‬ולהרהר אחר חמת מלא צואה‪,‬‬ ‫או לחשוב מאוכל שאחרי האכילה אי אפשר לסבול את ריחו‪ .‬אלא שבכל זאת היצר‬ ‫מצליח להתחדש‪ ,‬וכל זה משום שעושים ממנו מציאות‪ ,‬ונדמה לנו שהיצר גדול ולעולם‬ ‫אי אפשר להיחלץ ממנו‪.‬‬ ‫לכן מגלה לנו רביז"ל שנדע היטב‪ ,‬שהיצר הרע הוא קטן מאוד‪ ,‬וכבר נצחנו אותו הרבה‬ ‫פעמים‪ ,‬ומה שבכל פעם רואים שהוא מתגבר שוב‪ ,‬אין זה אותו היצר הרע שהיה בעבר‪,‬‬ ‫כי את הקודם הרגנו כבר‪ .‬כשנסתכל כך על המלחמה‪ ,‬נקבל חיזוק גדול בנפש להתחדש‬ ‫תמיד לנצחו‪.‬‬ ‫הכלל‪ ,‬שיש כמה מיני יצר הרע‪ ,‬ולכן בל נתבלבל בראותנו התגברות היצר‪ ,‬כי הנחת רוח‬ ‫למעלה הוא מזה שאנו מתחדשים בכל פעם להתחזק כנגדו‪.‬‬ ‫תמיד יש התחדשות היצר‪ ,‬גם לאחר שאדם מבין שהכל שטות‪ ,‬אז מתחדש היצר בדרגא‬ ‫חדשה‪ ,‬של משיכה לכבוד וגאווה‪ ,‬הגורמים בלבולים‪ ,‬צער‪ ,‬ועגמת נפש‪ .‬ומתוך כך עלול‬ ‫האדם ליפול שוב ליצר הרע של שטות‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שאפילו הצדיקים יש להם יצר הרע – לא של שטות ח"ו‪ ,‬אלא יצר הרע שהוא‬ ‫מלאך קדוש‪ ,‬המביא תבערה יתר על המידה‪ ,‬לעשות שליחות ה' באופן שגורם טעות‪ ,‬אם‬ ‫אין משיגים שורש אמיתותו‪.‬‬

‫ופעמים שיצר הרע זה מתלבש בכל אחד‪ ,‬כאשר מכניס עצבות בליבו בראותו שאינו זוכה‬ ‫לדביקות והשגות‪ ,‬ואינו מעלה בדעתו שעצבות זה הוא יצר הרע של ריבוי אור‪ ,‬שאינו‬ ‫יכול להחיות נפשו עם מה שיש לו ובמה שיש בכוחו‪ ,‬ומחפש רק מה שאינו יכול‪.‬‬

‫היצר הרע – השתלשלות מדת הדין‬ ‫והנה כל כוחו של היצר הוא‪ ,‬רק מהתעוררות מדת הדין‪ ,‬לכן בעת התגברות מדת הדין‬ ‫צריך זהירות יתר מהיצר הרע‪.‬‬ ‫ועל זה יש לבקש מאוד‪ ,‬בפרט בימי ראש השנה שהוא שורש המתקת הדין של השנה‪,‬‬ ‫שיתמתק הדין מעלינו ונהיה חזקים וזריזים יותר מהיצר הרע להתחדש אפילו אלף‬ ‫פעמים ביום‪.‬‬ ‫וכמה צריך להתעורר להתפלל שנזכה להתגבר על העצבות והעגמת נפש‪ ,‬שהם עיקר‬ ‫המכשול לאבד כח הקדושה וליפול לשטות של היצר הרע גם אחרי שכבר התחיל כמה‬ ‫פעמים‪ ,‬כי ההכרח להיות בשמחה תמיד‪.‬‬ ‫הרי לנו יסוד גדול בענין ההתקרבות לצדיק גם כאשר אין אנו משיגים ומבינים אור‬ ‫הצדיקים כראוי‪ .‬כי גם כאשר התעורר לבו בחשק וחיות ליסוע לצדיק‪ ,‬יש לפעמים‬ ‫שפתאום נעלם ההתלהבות‪ .‬וכן בעת התפילה יש שמתעורר לבו לכוון בתפילה‪ ,‬ובאמצע‬ ‫נאבד האור‪ .‬לכל זה עלינו לדעת שאדרבה זהו סדר העבודה האמיתי‪ ,‬שע"י שנכנסים‬ ‫להתעוררות הלב בזה הרגנו יצר הרע אחד‪ ,‬ואח"כ מגיע חדש ולכן נעלם האור‪ ,‬ועלינו‬ ‫פשוט לעמוד עליו ולהתעורר בהתחדשות חדשה‪.‬‬

‫סדר התפילה‬ ‫ידוע מכל הספה"ק שהתפילה כלולה מד' חלקים‪ ,‬קרבנות פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬ושמונה עשרה‪ .‬הבה נתעורר עפ"י דברי מוהרנ"ת‬ ‫בהל' אבידה ומציאה לבאר עבודת התפילה ולראות איך שחז"ל סדרו לנו‬ ‫חלקי התפילה בסדר נפלא‪.‬‬ ‫הנה עיקר העבודה הוא להמשיך בכל יום התחדשות התורה כשחז"ל בכל‬ ‫יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬ונכלל בזה להמשיך על עצמו דעת והכרה חדשה‬ ‫בגדולת ה' והשגחתו‪ ,‬כך גם להמשיך על עצמו את האמונה הקדושה מחדש‪,‬‬ ‫ורביה"ק בלקו"מ סי' י"ג מלמד אותנו האיך עושים זאת‪ .‬שצריך להמשיך‬ ‫השגחה שלימה וזהו ע"י שבירת תאות ממון – כי הוא עיקר הכבידות המונע‬ ‫מקרבת ה' – וזה ע"י צדקה‪ ,‬ועי"ז זוכין לדעת‪ ,‬שעי"ז נעשה יחוד קוב"ה‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬ועי"ז זוכין להמשיך תורה שהוא ג"כ המשכת ההשגחה‪.‬‬ ‫ומוהרנ"ת מבאר לנו שסדר התפילה מכוון ממש בסדר זה‪ ,‬וז"ל‪" ,‬וזה בחי' כל‬ ‫סדר התפילה‪ ,‬כי בתחילה אומרים קרבנות וקטורת‪ ,‬זה בחי' שבירת וביטול‬ ‫הע"ז של תאוות ממון‪ ,‬ע"י הצדקה שהוא רוח נדיבה‪ ,‬כי הקרבנות הם בחי'‬ ‫צדקה – ועי"ז מבטלין הע"ז שהוא תאות ממון שהוא בחי' חרון אף ודינים כי‬ ‫קרבנות הם תיקון עולם העשיה ששם עיקר אחיזת הע"ז והדינים כמובא‪,‬‬ ‫והקטורת – הוא בחי' המשכת כח הצדקה אל הלב לשכך חמימות הלב"‬ ‫וממשיך מוהרנ"ת שלכן אומרים אח"כ פסוקי דזמרה‪ ,‬כי רביה"ק מביא‬ ‫שם שע"י שבירת תאות ממון נמשך חדוה דניגונא דליואי‪" ,‬וזה בחי' פסוקי‬ ‫דזמרה שהם זמירות וניגונים שירות ותשבחות שהיו הלוים עוסקים בהם‬ ‫בביהמ"ק‪".‬‬ ‫ואח"כ אומרים ברכות ק"ש שהוא בחי' חסד [כי אור יום רומז לחסד]‪ ,‬וע"י‬ ‫החסד נמשך אור הדעת‪" ,‬וזה בחי' ק"ש כי עיקר המשכת המוחין והדעת הם‬ ‫ע"י ק"ש כמבואר"‪.‬‬ ‫ומוהרנ"ת ממשיך לבאר המשך התפילה כי איתא שע"י אשרי ובא לציון‪ ,‬ושיר‬ ‫של יום ואין כאלקינו נעשה ירידת השפע‪ ,‬והיינו שעכשיו שזכינו להמשיך‬ ‫תורה ודעת מחדש צריך שהשפע יגיע עד אלינו‪ ,‬היינו שנזכה אנחנו באמת‬ ‫להרגיש התחדשות בדעת ואמונה ונדע איך לעבוד השי"ת ביום הזה עם שכל‬ ‫חדש וחשק חדש‪ ,‬וזה נעשה ע"י החלק האחרון של התפילה‪ ,‬שהוא המשכת‬ ‫השפע‪ ,‬ונכלל גם בזה כל ההשפעות של בני חיי ומזוני שנמשכים עלינו ע"י‬ ‫המשכת ההשגחה‪.‬‬ ‫הרי שבדברי מוהרנ"ת נתבאר איך שיש להתגבר נגד תאות ממון ודאגות‬ ‫בתוך סדר התפילה‪ ,‬באופן שכל אחד יזכה בכל יום לקבל מה שצריך לאותו‬ ‫היום‪ ,‬בכדי שיוכל להתחדש בעבודת ה' ולזכות לכל מה שצריך לזכות‪.‬‬

‫לע"נ מרים בה"ר בנימין זאב נלב"ע ט"ז אלול‬

‫עבודת ראש השנה‬ ‫במאמר "לשמש שם אהל בהם" (לקו"מ סי' מ"ט) מתגלה כח‬ ‫השבת ואיך מתקשר השבת לעבודת חודש תשרי‪.‬‬ ‫לבקשת רבים שמצאו תועלת רבה בזה‪ ,‬נחזור לבאר עם תוספת‬ ‫נופך מהו עבודת חודש תשרי וכלל דרך התשובה ע"פ מאמר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ענין השבת המתגלה בדברי המאמר‬

‫לשון רבינו ז"ל‪" :‬לעתיד שכולו שבת יתגלה‬ ‫אורייתא דעתיקא סתימאה כמ"ש אז תתענג‬ ‫וכו'‪ .‬וזה עיקר עונג שבת‪ .‬ושבת זה בחי' תשובה‬ ‫ְש ְב ָּת' וגו'‪ .‬ועיקר ידיעת סודות התורה‬ ‫כמ"ש 'ו ַׁ‬ ‫יהיה לעתיד שאז יתגלה וכו' בבחי' תענוג שבת‬ ‫בחי' אז תתענג וגו'‪ .‬וזה לשון 'תשרי' לשון‬ ‫שירה‪ .‬וזה הזמירות של החתונה ומה שצועקין‬ ‫'שבת' שעי"ז זוכין לעונג שבת‪ .‬וזה שנותנין‬ ‫מעות כשקוראין שבת – ב'ית ת'חלק ש'לל ר"ת‬ ‫שב"ת" ע"ש‪.‬‬

‫קיצור המאמר וביאורו‬ ‫עיקר כח התשובה נמשך בעולם בחודש תשרי וניסן המרומזים‬ ‫בתיבת בראשי"ת ‪ -‬ב' ראשית של השנה‪ .‬בהם יש כח לגלות‬ ‫מלכות ה'‪ ,‬לרומם את השכינה מבחינת קטנות ודלות המרומזת‬ ‫באות דל"ת‪ ,‬לבחינת ה' תשובה ‪ -‬תשוב ה'‪( ,‬לכך 'תשרי' לשון‬ ‫שירה‪ ,‬על ידו נמשך תיקון המחשבה ותיקון הבריאה והתגלות‬ ‫השיר דלעתיד)‪.‬‬ ‫תכלית הבריאה לגלות מלכותו יתברך‪ .‬לכך עיקר העבודה היא‬ ‫ללכת אחר היצה"ט‪ ,‬ולחשוב ולצייר בלב ציורי אמונה והתגלות‬ ‫כבוד השם‪ .‬כי בלב מורגשים עניני העוה"ז ובו מתעורר המשיכה‬ ‫לכל המדות‪ .‬משום כך עיקר התשובה לצייר את התעוררות‬ ‫המידות לטובה‪ .‬להמנע מלחשוב במדה המתעוררת באופן‬ ‫שאין בו יראה וקבלת עול‪ ,‬ובפרט בעת שעוסק בענינים אלה‬ ‫וליבו נמשך אחריהם‪ ,‬אז העיקר הוא לקשר ולאחד את המדות‬ ‫לקבלת עול מלכות שמים ולמציאות השי"ת‪ .‬ולהכיר מתוך כך‬ ‫את המדות בהן מנהיג השי"ת את עולמו‪ .‬כך מתגלה מלכותו‬ ‫יתברך‪ ,‬וזוהי תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫כמו שיש לצייר במדות שבלב את מציאות השי"ת‪ ,‬כך יש גם‬ ‫להיזהר שתבערת הלב תהיה בצמצום הנכון‪ ,‬ובאופן שיביא לידי‬ ‫מעשה‪ .‬כי יש שהאדם בוער אל הקדושה בריבוי אור‪ ,‬ואיננו שם‬ ‫לב לבדוק מהותן של המדות המתעוררות בליבו‪ ,‬אם זוהי שמחה‬ ‫או עצב‪ ,‬יראה או אהבה‪ ,‬המחשבה מנותקת מהמדות שבלב‪ ,‬אין‬ ‫בלב חלל והפרש להבחין בין מדה למידה‪ .‬זהו מכשול היצר‪ ,‬שאף‬ ‫כאשר יש התעוררות אל הקדושה‪ ,‬היא איננה בצמצום הנכון‪,‬‬ ‫המחשבה מבולבלת ואיננה שולטת על המדות‪ ,‬ואין האדם מבין‬ ‫מה עליו לעשות‪ ,‬כך נמשך האדם למחשבות רעות המקלקלים‬ ‫את הבריאה‪ ,‬ומסתירים התגלות מלכותו יתברך‪ .‬כשמתעורר‬ ‫האדם לתשובה הוא מגלה שמלחמת קדושת המחשבה גדולה‬ ‫מאד‪ .‬עליו לדעת שהתשובה נעשית בכל תנועה קטנה שמרומם‬ ‫את מחשבתו ממשיכת המדות‪ ,‬ומדבק עצמו במעט מחשבות‬

‫טובות‪ ,‬האתערותא דלתתא הזו היא ראשית עליית השכינה‪.‬‬ ‫עלייה זו מכונה 'עליית ביתא תתאה'‪ ,‬על ידה נשפע שפע קודש‬ ‫להעלות אף 'ביתא עילאה'‪ .‬שפע זה מרומם את האדם לעצם‬ ‫עבודת קדושת המחשבה‪ .‬את הכח לאחוז בקדושת המחשבה‬ ‫ולגרום עליית ביתא תתאה אנו שואבים מעבודת התפלה בכוונה‬ ‫ומכל הלב‪ .‬אף כשאנו נופלים מקדושת המחשבה ועבודת ה'‪,‬‬ ‫יש בכוחינו להתרומם חזרה לקדושה על ידי כמה דיבורים של‬ ‫תפילה והתבודדות‪ ,‬ומתוך כך נתחיל בתיקון ביתא תתאה על‬ ‫ידי שנמשיך לפרש שיחתנו ולהתוודות בכל פעם עד שנזכה לכח‬ ‫שמירת המחשבה‪.‬‬ ‫ההתמדה בקדושת המחשבה והיגיעה בהתחלות חדשות‪,‬‬ ‫מעוררות את מדות הרחמים ופותחת שפע אור תורה שיש בו‬ ‫עונג ושמחה בבחינת שיר‪ ,‬על ידו מתעלה כבוד השי"ת יותר‬ ‫ויותר וכך נזכה לתשובה בשלימות‪.‬‬ ‫העליות הללו מדרגא לדרגא הם בחינת 'עשרה מיני נגינה'‬ ‫והתגלות השיר והניגון שלעתיד‪ ,‬כי בכלליות יש ארבעה בחינות‬ ‫אתערותא דלתתא המרומזות בבחינת 'פשוט כפול משולש‬ ‫ומרובע' (ענין זה עמוק מאד אבל מתבאר בספה"ק‪ ,‬וכלל הענין‬ ‫בקיצור שע"י ההתעוררות והיגיעה לזכות ל'אמונה'‪ ,‬מקבלים‬ ‫שפע מלמעלה בבחי' 'שיר מרובע'‪ ,‬ההתעוררות לציור המידות‬ ‫– 'משולש'‪ .‬היגיעה למחשבה ולדביקות – 'כפול'‪ ,‬עד שבאים‬ ‫ל'ביטול' שהוא 'פשוט'‪ ,‬כי בכל דרגא נמשך שפע התגלות‬ ‫הקדושה להרים השכינה ממקום הדינים מבחי' ד'‪ .‬הצדיקים‬ ‫עוסקים בזה בשלימות‪ ,‬ואנו כפי ערכינו משתדלים מעט לתקן‬ ‫ביתא תתאה ע"י תפילה ורצון והתחלות חדשות) ועי"ז נמשך‬ ‫קדושת עשרה מיני נגינה‪ ,‬בבחי' י'‪ ,‬והצדיקים מאירים את הי'‬ ‫לתוך הד' לרומם השכינה בבחי' ה' שיהיה התגלות כבוד שמים‪,‬‬ ‫ובכך מתעלה השכינה ממקום הניסיון‪ ,‬ומתעורר שיר וניגון של‬ ‫התגלות הכבוד‪ .‬כי התשובה המועטת שלנו גדולה היא מאד‪,‬‬ ‫וכאשר אנו ממשיכים עוד ועוד קצת בזה היא מגעת עד 'כסא‬ ‫הכבוד'‪ ,‬משם נמשך אור מופלא של אורייתא דעתיקא סתימאה‪,‬‬ ‫בכח הצדיקים ממשיכים עלינו אור זה בתורה ועצות נכונות‪,‬‬ ‫וליבנו נפתח להבין ולהשכיל‪ ,‬להתענג בעונג דקדושה ומזה‬ ‫נמשך ענג שבת בבחינת 'אז תתענג על השם'‪.‬‬ ‫התגלות כח מלכות דקדושה יש בה כח ללחום ולבטל כח‬ ‫הרע ולהינצל ממלכות הטבע שהוא המחשבות הזרות וחכמות‬ ‫חיצוניות‪ .‬ולישראל נותנת חיות ‪ -‬חיים כולכם היום‪ .‬אז זורח אור‬ ‫הצדיק המכונה 'שמש' שהיה נעלם עד עתה‪ .‬בכחו יכול האדם‬ ‫לרוץ ולהצליח בעבודת השי"ת‪ ,‬ולהשלים כל מה שהחסיר ע"י‬ ‫המניעות‪ .‬כעת יכול כל אדם להבין ולהשכיל בדברי הצדיקים‪,‬‬ ‫ולטעום את הטעם של תורה גבוהה‪ ,‬שיהיה מושג וקרוב אליו‪,‬‬ ‫וישמע קול השיר שמיישר את ליבו להשי"ת ‪.‬‬

‫סדר עבודת ימים הנוראים‬ ‫בראש השנה נברא האדם כדי שיגלה מלכותו ית"ש‪ .‬מאחר שאין‬ ‫מלך בלא עם‪ ,‬מוכרח שיהיה עולם ועם שעובדים אותו ומקבלים‬ ‫מלכותו‪ ,‬ובכך מגלים כבוד השי"ת כרצונו‪ .‬והתגלות המלכות‬ ‫היא ע"י המידות שבהם נמצא כלל עבודת הבורא‪ ,‬באמונה ודעת‬

‫ומחשבות טובות שבלב ומעשים טובים‪ ,‬לכל אחד לפי דרכו‬ ‫ועבודתו‪ .‬המידות הם אורות עליונים רוחניים‪ ,‬שבהם מקיים‬ ‫השי"ת את העולם כדי לגלות מלכותו‪ .‬אך כדי שיוכל להתהוות‬ ‫מהם עולם גשמי שבו יש אפשרות לעבוד אותו ית'‪ ,‬מוכרח‬ ‫הצמצום של המידות‪( ,‬כמבואר בספרי אמת דרכי הצמצום)‪.‬‬ ‫כל צמצום הוא מבחי' דין וגבורה‪ ,‬לכך כדי שיוכל להיות עולם‬ ‫גשמי שבו מתאפשר לעשות רצונו בתורה ומצוות ומחשבות‬ ‫טובות‪ ,‬מתנהג העולם ע"י בחי' מלכות שענינה צמצום ודין‪.‬‬ ‫ממידת הגבורה יש מקום לרע לינוק‪ ,‬מהיניקה הזו מתהווה כל‬ ‫צער וריחוק מהקדושה‪ ,‬וכל כח היצר הרע למשוך למחשבות‬ ‫זרות ורעות‪ ,‬ולהסתרת כבוד שמים‪ ,‬עד שאין האדם יודע‬ ‫למה נברא‪ .‬כמו שהיה בחטא עץ הדעת שהתגברה ההסתרה‬ ‫על התגלות המלכות‪ ,‬והשכינה ירדה לקטנות בבחי' ד' ‪ -‬דלה‬ ‫ועניה‪.‬‬ ‫עבודת ראש השנה היא לחזור ולבנות את הקדושה ולגלות כבוד‬ ‫ה'‪ .‬לכך יש להתעורר לעסוק בתשובה ותפילה‪ ,‬ולהתמיד בדרכי‬ ‫עבודת ה' ובמחשבות טובות‪ .‬כך נזכה לקבל חיים ברכה ושלום‪,‬‬ ‫באופן שלא ימשך מהצמצום צער ויסורים ח"ו‪ ,‬רק יתקיים מידת‬ ‫הגבורה והצמצום כדי שעל ידו נתקרב להשי"ת‪.‬‬ ‫בחודש תשרי עלינו להתעורר לחזור לעיקר דרכי עבודת השי"ת‪,‬‬ ‫להתמיד ולהתדבק במחשבות טובות שזוהי עיקר התשובה‪.‬‬ ‫מידת הדין עלולה להרחיק אותנו מלזכות לנועם הזה‪ ,‬כך נשאר‬ ‫חלילה בבלבול המחשבות זרות‪ ,‬בהסתרה וניסיונות‪ .‬בר"ה‬ ‫נתחיל לשוב בתשובה‪ ,‬ולהיכנס לחיים טובים של מחשבות‬ ‫טובות‪ ,‬באופן שהדין לא יגרש אתנו מנעימות זו‪ .‬לכן ר"ה מכונה‬ ‫יום הזכרון‪ ,‬כי אז מתקנים הזכרון בהשי"ת‪ .‬אנו נוסעים לצדיק‬ ‫להיכתב לחיים ולקבל דרכי קדושת המחשבה שבראש‪ .‬כך‬ ‫פותחים את השנה עם תיקון חטא עה"ד‪ ,‬ומחדשים את הבריאה‬ ‫ 'מעלה אני עליכם כאילו עשיתני'‪ .‬נמשיך בעבודה זו בעשרת‬‫ימי תשובה‪ ,‬להתגבר על ניסיונות‪ ,‬לזכור את השי"ת בכל דבר‪,‬‬ ‫ולצייר בלב כל דבר באופן של אמונה ודעת‪.‬‬ ‫התחלת התשובה קשה מאד‪ ,‬האדם מורגל במחשבות זרות‬ ‫וכו'‪ ,‬לכן ברחמי השי"ת הקדים לנו את חודש אלול‪ ,‬בו נקבל כח‬ ‫לצאת מהמשיכות הרעות‪ .‬אולם עיקר ההמתקה נעשית בראש‬ ‫השנה‪ ,‬יום בריאת העולם‪ ,‬בו מתקנים אנו חטא עץ הדעת וזוכים‬ ‫להיות רצויים לפני השי"ת‪.‬‬ ‫עיקר מצות ראש השנה היא תקיעת שופר‪ ,‬אז פועלים התעוררות‬ ‫מדות הרחמים‪ ,‬ומחדשים התגלות מלכותו ית'‪ .‬קודם תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬מתחילים לעסוק בתשובה להמתיק תוקף הגבורות‪ ,‬בכדי‬ ‫לקבל קדושת קול השופר‪ ,‬ולהמתיק הדינים בשלמות‪.‬‬ ‫בכניסת ראש השנה עבודתנו לעשות התחלות חדשות בקדושת‬ ‫המחשבה‪ ,‬ובעיקר ע"י תפילת ערבית בכוונה‪ ,‬בכדי להיכנס‬ ‫ליום הדין עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם‪ .‬בזמן זה‬ ‫כשאנו מתייגעים לזכור בהשי"ת‪ ,‬ובכל זאת מתגברת השינה‬ ‫וההסתרה (בחינת ה'דורמיטא')‪ ,‬נוכל להתגבר על זה על ידי‬ ‫מחשבות תשובה ודביקות הלב בתיבות התפלה‪ .‬כך מתחילה‬ ‫הקמת השכינה בערבית ושחרית‪ ,‬בכמה דרכים ע"י המתקה‬ ‫וצמצום האור כראוי‪ .‬בעבודה זו נמשיך עד תקיעת שופר‪ ,‬ללכת‬ ‫‪...‬המשך (עמוד אחרון)‬

‫שיחות מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל‬

‫בהפטרת השבוע‪ ,‬השישית מתוך ה"שבע דנחמתא"‪ ,‬נקרא‬ ‫ֻּלם נִ ְק ְּבצ ּו‬ ‫את הפסוקים הבאים‪ְ " :‬שׂ ִאי ָס ִביב ֵעי ַני ְִך ו ְּר ִאי‪ ,‬כ ָּ‬ ‫ָבא ּו ָל ְך‪ָּ ,‬ב ַני ְִך ֵמ ָרחוֹק ָיבֹא ּו ו ְּבנ ַֹתי ְִך ַעל ַצד ֵּת ָא ַמנָה‪ִ ...‬מי ֵא ֶּלה‬ ‫יהם"‪ .‬נקרא ונישא עין‬ ‫ֻב ֵֹת ֶ‬ ‫ָּכ ָעב ְּתעו ֶּפינָה‪ ,‬ו ְַכ ּיוֹנִ ים ֶאל ֲאר ּ‬ ‫בתדהמה‪ ,‬על שזוכים אנו לראות שוב את המון בית ישראל‪,‬‬ ‫ֻּלם‬ ‫מתקבץ ועולה יחד לקראת ימי ראש השנה לאומן – "כ ָּ‬ ‫נִ ְק ְּבצ ּו ָבא ּו ָל ְך" – לקיים רצון צדיק שביקש לעשות כרוז‪:‬‬ ‫"שכל מי שרוצה לשמוע ולציית אליו‪ ,‬יהיה אצלו בראש‬ ‫השנה" ('חיי מוהר"ן' רכ)‪.‬‬ ‫כותב על כך הרב מטשעהרין ("פרפראות לחכמה" ח"ב סימן‬ ‫מ)‪" :‬ומי שמסתכל על זה בעין האמת‪ ,‬ומתבונן בגודל כוח‬ ‫וזכות הצדיק שזכה וזיכה את הרבים בחייו כל כך‪ ,‬עד שגם‬ ‫עכשיו זה שנים רבות אחר פטירתו ז"ל (= ובימינו אנו‪ ,‬קרוב‬ ‫ל‪ 200-‬שנה!) – עומד ומשמש במרום ומזכה את הרבים כל‬ ‫כך בספריו הקדושים ובקברו הקדוש‪ ,‬וזה מה שנראה גם‬ ‫לעיני בשר הגשמיים‪ ,‬מלבד מה שעוסק ברוחניות בתיקון‬

‫נפשות ישראל להחזירם בתשובה ולקרבם להשם יתברך"‪.‬‬ ‫"ומי שיש לו עינים לראות‪ ,‬הוא מתפלא מאד בכל שנה‬ ‫ושנה בראש השנה – עת וזמן הקיבוץ הגדול‪ .‬כי מי פועל‬ ‫ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה – ה'‬ ‫עליהם יחיו‪ ,‬ורובם ככולם הם בעלי תורה‪ ,‬והרבה מהם גם‬ ‫בעלי עסק‪ ,‬ויש שיש להם עסקים גדולים מאד‪ ,‬ולפני ראש‬ ‫השנה משליך כל אחד מהם כל עסקיו ובא ביגיעות וטירחות‬ ‫גדולות‪ ,‬ויש שבאים ממקומות רחוקים וכו'‪ ,‬ואין עושים שם‬ ‫שום דבר – רק כל אחד מבקש ומתחנן ושופך נפשו לפני ה'‬ ‫לזכות לתשובה שלימה וכו'‪ ,‬ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד‬ ‫עתה ושמעתה לא יפגום עוד‪ .‬ומרבים שם בתחנונים רבים‬ ‫ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר‪ ,‬הן על קברו‬ ‫הקדוש קודם ראש השנה‪ ,‬הן בבית מדרשו הקדוש בראש‬ ‫השנה בעצמו"‬ ‫"ובכל שנה ושנה מתחדש ומתחזק בעזרת ה' – האהבה‬ ‫וההתקשרות והאחדות שבין כל הקיבוץ לשם שמים‪ ,‬ושאינה‬ ‫תלויה בשום דבר כלל‪ .‬וגם בעזרת ה' – בכל שנה נתוספים‬

‫לעילוי נשמת אלה בת ר' משה זאב נלב"ע ט"ז אלול‬

‫כולם נקבצו באו לך‬ ‫נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ‪ ,‬ורואים בחוש ממש הפעולה‬ ‫הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה‬ ‫שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת‬ ‫ברוחניות‪ .‬וכמעט ִ‬ ‫החיות דקדושה וההארה‬ ‫ה' כל השנה כולה – הוא על ידי ִ‬ ‫הגדולה שמקבלים אז בזמן הקיבוץ‪ ,‬וכשנתתקן ברוחניות‬ ‫– ממילא נתתקן בגשמיות גם כן‪ ,‬כמבואר בתורה יד"‬ ‫כך לפני כ‪ 140-‬שנה (עת נכתבו הדברים)‪ ,‬כך במשך השנים‬ ‫הבאות – כפי שהיה מתאר רבי לוי יצחק בערגה שאי אפשר‬ ‫להעלותה על הכתב‪ ,‬וכך גם בדורינו‪ ,‬דור אחרון‪ ,‬ביתר שאת‬ ‫ויתר עוז‪ .‬עד שהשאלה המצוטטת לעיל‪ ,‬מהדהדת כיום‬ ‫בעוצמה רבה יותר‪ ,‬ומנסרת בחללו של עולם‪" :‬מי פועל‬ ‫ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה"?!‬ ‫ֹאש‪ְ ...‬ל ַמ ַען י ְִרא ּו ְוי ְֵדע ּו‬ ‫ִמי ָפ ַעל ו ְָע ָשׂה – ק ֵֹרא ַה ּדֹרוֹת ֵמר ׁ‬ ‫ְו ָי ִשׂימ ּו ְו ַי ְשׂ ִּכיל ּו י ְַח ָּדו‪ִּ ,‬כי יַד ה' ָע ְשׂ ָתה זֹּאת ו ְּקדוֹׁש ִי ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫ְּב ָר ָא ּה (ישעיה מא)‪.‬‬

‫הלכות תשובה‬ ‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬ ‫בתו של רביז"ל 'אדל'‪ ,‬התבטאה פעם ואמרה "באלול בוערים ובוערים ולא עושים כלום"‪ ,‬מסתובבים באלול רוצים‬ ‫להתחדש‪ ,‬אבל לא יודעים איך להצטמצם למעשה‪ ,‬יש הרבה ספיקות ובלבולים בעניין עבודת התשובה‪ ,‬הדרך לא‬ ‫ברורה‪ ,‬מהו תשובה‪ ,‬איך עושים את זה למעשה‪ ,‬על מה עושים תשובה וכו'‪.‬‬ ‫ננסה במסגרת זו להזכיר בקצרה כמה עצות למעשה‪.‬‬ ‫א] שאלה‪:‬‬ ‫איך עוסקים למעשה בעבודת התשובה באלול‪ ,‬האם צריך לחפש כל היום את העבירות ולחשוב מהם‪ ,‬איך פועלים‬ ‫למעלה סליחה ומחילה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫עבודת התשובה "למעשה" הוא בפשיטות‪ ,‬לפנות זמן מסויים ולשבת לפני השי"ת‪ ,‬ולדבר עמו ולהתוודות לפניו‪ ,‬אבא‪,‬‬ ‫תראה מה עשיתי לך‪ ,‬כך וכך צער גרמתי לך‪ ,‬תעזור לי להפסיק עם זה וכו' וכו'‪.‬‬ ‫וכאן המקום להדגיש‪ ,‬לא לספר את העוונות לעצמו‪ ,‬כי בזה הוא רק שובר את עצמו‪ ,‬אלא לזכור שהוא עומד כעת לפני‬ ‫השי"ת ומספר לו עוונותיו‪ ,‬והוא בוודאי אוהב לשמוע וידוי היוצא מהפה‪ ,‬ומוחל וסולח לכל מי שמתוודה‪.‬‬ ‫והנהגה זו הנהיג לנו רביז"ל כל ימות השנה‪ ,‬אלא שבימים אלו בהם מדברים מתשובה והשי"ת פותח לנו כל ההזדמנויות‬ ‫להתקרב אליו‪ ,‬בוודאי ראוי לנו להתחדש בזה‪ ,‬ולהוסיף עוד כמה דקות באמצע היום לדבר עם ה'‪ ,‬כך לא נישאר‬ ‫בהתעוררות הכללית‪ ,‬אלא נעסוק למעשה בעבודת התשובה‪.‬‬ ‫ובוודאי שבנוסף ראוי להיות כל היום באווירה של תוספת קירבה להשי"ת ולעסוק בתהילים ליקוטי תפילות‪ ,‬תיקוני‬ ‫זוהר ושאר אמירות‪ ,‬שיעורים קבועים‪ ,‬ולהתחזק במצוות ומעשים טובים ותיקון המידות והטהרה‪.‬‬ ‫ב] שאלה‪:‬‬ ‫מהיכן אתחיל לעשות תשובה‪ ,‬איזה עניין קודם‪ ,‬תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬תיקון הברית‪ ,‬לשה"ר וכו'‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫שאלה זו טעות ביסודה‪ ,‬כי תשובה אינה חרטה על מעשה מסויים‪" ,‬תשובה" משמעותה לשוב לה'‪ .‬כלומר לעורר את‬ ‫הרצון ולהיזכר שיש בעולם מציאות של כבוד השי"ת שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬והאדם‪ ,‬הוא זה שאמור לכבדו‪ ,‬ובתוך‬ ‫כך מתחרטים על העבירות‪ ,‬בלא להתבלבל מהיכן להתחיל‪ ,‬העיקר לעורר את ההסתכלות הכללית על הבריאה שיש‬ ‫השי"ת בעולם‪ ,‬וכל חיינו ומהותינו רק לכבד אותו‪[ .‬ולכן אומר רביז"ל [ליקו"מ סי' ו'] שעיקר התעוררות לתשובה הוא על‬ ‫ידי שישמע בזיונו ידום וישתוק‪ ,‬כי העיקר לעורר ההרגשה בכבוד השי"ת‪ ,‬על ידי שירגיש בזיון עצמו]‪.‬‬ ‫ג] שאלה‪:‬‬ ‫מה לעשות שאיני מרגיש שום התעוררות הלב לתשובה‪ ,‬והרי תשובה צריכה להיות מעומק הלב‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אמת הדבר שעיקר התשובה הוא למול ערלת הלב ולהרגיש כבוד השי"ת ולחוש כאב העוונות‪ ,‬אבל צריך לדעת שלא‬ ‫שייך בקלות לבוא להתעוררות הלב‪ ,‬כיון שהעבירות בעצמם הם אלו שמכסים על הלב שלא ירגיש את הכבוד של‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולכן אי אפשר לעשות תשובה אלא על ידי שיתחיל תחילה להתוודות להשי"ת בפשיטות‪ ,‬בפה מלא‪ ,‬אפילו‬ ‫בלי התעוררות הלב‪ ,‬בבחינת מה שכתוב בפסוק "בשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני"‪ ,‬וכאשר יתמיד בזה יום יום לעסוק‬ ‫בווידויים בפה‪ ,‬יזדכך ליבו לשוב לה' בהתעוררות הלב‪.‬‬ ‫ואל יפול בדעתו בראותו שהוידוי אינו באמת מעומק ליבו‪ ,‬ותמיד חוזר לאיוולתו‪ ,‬כי אדרבא זהו עיקר התשובה‬ ‫בראותו בזיונו הגדול שנופל שוב ושוב‪ ,‬ובכל זאת שותק על בזיונו‪ ,‬ומגלה בכל זאת רצון חזק להשי"ת ואינו מתייאש‬ ‫מלהתוודות‪.‬‬ ‫כי זה כלל גדול שתשובה איננה עניין של פעם אחת‪ ,‬אלא הוא עסק חיים‪ ,‬שככל שנכנס יותר לתשובה‪ ,‬מתעורר ליבו‬ ‫להכיר יותר בכבוד ה' עד שמזה בא לתשובה עמוקה יותר‪ ,‬וכך עושים תשובה על תשובה‪ ,‬אבל ההתחלה היא בפשיטות‬ ‫וידוי בפה אפילו בלא לב‪ ,‬פעם אחר פעם (ליקו"מ סי' ו' אות ג'‪ ,‬ועיין סי' ע"ר)‪.‬‬ ‫ד] שאלה‪:‬‬ ‫איך אפשר לעשות תשובה ב"קבלה לעתיד"‪ ,‬בזמן שאני בטוח שאפול שוב‪ ,‬ואיני רואה כל אפשרות לעזוב באמת את‬ ‫הרגלי הרעים‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫רביז"ל מגלה לנו הבנה חדשה במהות התשובה‪" ,‬קבלה לעתיד" היינו שמקבל החלטה חזקה שמהיום הוא מתחזק‬ ‫לחפש את השי"ת בכל מצב‪ ,‬ואפילו אם ייפול היכן שייפול‪ ,‬הוא יהיה חזק בדעתו לא להתייאש אלא תמיד יתחדש‬ ‫לחפש להתקרב להשי"ת מתוך מצבו‪ .‬ואפילו מי שרואה שמשוקע בעוונות והרגלים רעים יכול לעשות כזו תשובה‪,‬‬ ‫היינו לקבל על עצמו שלעולם לא יעזוב לחפש כבוד ה' גם אם ח"ו יעבור עליו מה שיעבור‪" ,‬עיקר התשובה הוא לידע‬ ‫שהשי"ת בכל מקום‪ ,‬ולמצוא את השי"ת בכל מקום שבעולם ובכל העליות והירידות שבעולם" (ליקוטי עצות ‪ -‬אלול)‪.‬‬

‫‪...‬המשך (נועם שבת)‬ ‫עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם ולהמתיק הדינים ע"י הכנעה ותשובה על מה שלא זכינו לזיכרון‬ ‫דקדושה וקלקלנו את הבריאה‪.‬‬ ‫על ידי עבודתנו בריבוי התחלות בשמירת המחשבה ותפלה בכוונה‪ ,‬תעלה תשובתנו עד כסא הכבוד‪ ,‬עתיקא‬ ‫קדישא‪ ,‬ונזכה לקול שופר‪ ,‬להמשיך אור עליון משורש מדות הרחמים‪ ,‬ותתגלה דרך עבודת המחשבה וההבנה‬ ‫בציורי המידות‪ ..‬ואז תוקעים פעם ועוד פעם‪ ,‬כדי לעלות מדרגה לדרגה ולהמשיך בחי' עשרה מיני נגינה שהיא‬ ‫שלימות עליית השכינה מיניקת הרע‪ .‬ואז נאמר מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬להמליך את השי"ת‪ ,‬כעת נוכל‬ ‫לזכות לעצם קדושת המחשבה‪ ,‬להתדבק בדרכי התגלות מלכותו ית' ע"י מחשבות טובות‪ .‬כך מתעוררים עלינו‬ ‫מידת הרחמים להכתב לחיים טובים‪ ,‬ולהמשיך בעבודת המחשבה כל השנה‪.‬‬ ‫כך נמתיק את הגברות ונגרום לעליית השכינה עד שנזכה ביום כיפור לעורר את הרחמים ולפעול סליחה‬ ‫ומחילה‪ .‬ע"י שנתקדם בדרכי קדושת המחשבה תתעלה הבריאה למעלה ויושפע שפע חדש של מקיפי הדעת‬ ‫ושמחה ועונג בחג הסוכות‪ .‬ובשמחת תורה נזכה לקבל אורייתא דעתיקא סתימאה‪ ,‬להמשיך חיים לכל השנה‪.‬‬

‫לתרומות והנצחות בטל'‪0573182246:‬‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את כתובתכם‬ ‫לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬

‫שאלה‪ :‬האם מותר להזיז את הקדרה המונחת על הפלטה או הפח‪,‬‬ ‫למקום חם יותר?‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר לעשות כן כאשר יתקיימו שני תנאים‪( :‬א)‬ ‫התבשיל יהיה מבושל כל צרכו‪( .‬ב) הקדרה מונחת במקום המוגדר‬ ‫כ'נמצאת על גבי האש' ולא כ'סמוכה לאש'‪.‬‬ ‫א] בירור התנאי הראשון‪:‬‬ ‫[א] כשעושה כן בשבת בבוקר‪ ,‬בדרך כלל התבשיל מבושל כל צרכו‪.‬‬ ‫ואף שעל ידי העברתו למקום חם יותר‪ ,‬גורם להעלאת חום התבשיל‬ ‫[וכנראה בחוש שמתחיל לבעבע] ‪ -‬מכל מקום אין בזה שום חשש‬ ‫של איסור בישול‪ .‬וכמו כן אע"פ שעל ידי זה התבשיל מצטמק‬ ‫ונעשה ערב יותר‪ ,‬ואכן כונתו לזה [וכגון בחמין] – מכל מקום אין‬ ‫בזה משום איסור בישול‪.‬‬ ‫[ב] ואם עושה כן 'בלילה'‪ ,‬אם הניחה בערב שבת כשאינה מבושלת‪,‬‬ ‫אזי יתכן ועדיין התבשיל אינו מבושל כל צרכו‪ .‬וא"כ אסור להעבירה‬ ‫למקום חם יותר‪ ,‬שהרי גורם בכך שהתבשיל יתבשל במהרה יותר‪.‬‬ ‫[ג] אמנם אף המניח תבשיל מבושל כל צרכו בערב שבת‪ ,‬יתכן‬ ‫שבלילה [אף בשעות המאוחרות] עדיין יש בזה משום איסור בישול‪.‬‬ ‫והיינו כשיש בה 'עצמות עוף'‪ ,‬שאינם מתרככים אלא בבישול ממושך‪,‬‬ ‫וע"י העברתה למקום חם יותר גורם להם להתרכך במהרה‪.‬‬ ‫[ד] אכן נחלקו גדולי הפוסקים אם באמת יש איסור בישול בדין‬ ‫העצמות האמורים‪ ,‬והעולה מדבריהם‪( :‬א) אם הוא אוכל את‬ ‫העצמות לאחר שנתרככו – אסור לו לגרום לריכוכם [ע"י הזזת‬ ‫הקדרה למקום חם יותר‪ .‬וכן אם פתח את הסיר אסור לו לכסותו‬ ‫שוב‪ ,‬כיון שעל ידי זה מקרב זמן בישולם!]‪( .‬ב) אם הוא אינו אוכלם‪,‬‬ ‫אך הוא נמצא במקום שיש הרבה שאוכלים זאת – יש אוסרים ויש‬ ‫מתירים‪ .‬ועל כן נכון להחמיר שלא לעשות כן‪ ,‬משום חשש איסור‬ ‫בישול מן התורה‪( .‬ג) אך אם אין דרך אנשי המקום לאוכלם‪ ,‬וגם‬ ‫הוא אינו אוכלם – נראה שמותר לכל הדעות‪( .‬ה) אם דרכו לאוכלם‪,‬‬ ‫אך עתה מחמת שרוצה לשנות מקום הקדרה‪ ,‬מחליט שלא יאכלם‪,‬‬ ‫נראה שדינו כאמור באות ב‪.‬‬ ‫ב] בירור התנאי השני‪:‬‬ ‫[א] תבשיל שלא היה מונח בשבת על מקור חום כל שהוא‪ ,‬אסור‬ ‫להניחו בשבת על גבי האש אף כשהיא מכוסה בפח או פלטת שבת‪,‬‬ ‫משום איסור 'שהייה בתחילה'‪ .‬אפילו כאשר הוא מבושל כל צרכו‬ ‫ואין בו משום איסור בישול כלל‪ .‬מה שאין כן אם היא מונחת על‬ ‫גבי מקור חום‪ ,‬מותר להעבירה למקור חום אחר‪ ,‬בתנאי שמקום‬ ‫השני יהיה 'גרוף או קטום'‪ ,‬והיינו אש המכוסה בפח או פלטת שבת‬ ‫[בנוסף לזה צריך שיתקיימו בו 'תנאי החזרה' המבוארים בסימן רנג‪.‬‬ ‫אך לעניננו אין בהם צורך‪ ,‬כיון שאין מעבירה למקום אחר לגמרי‬ ‫אלא רק מזיזה על אותו מקום]‪.‬‬ ‫[ב] אמנם אף המונחת על מקור חום‪ ,‬מכל מקום אם אין המקום‬ ‫חם מספיק – אזי נחשב המקום ההוא כ'סמוך לאש'‪ ,‬ואזי הדין הוא‬ ‫שאסור להעביר קדרה המונחת ב'סמוך לאש' – ל'אש עצמה'‪ ,‬אף‬ ‫כשהיא גרופה או קטומה‪.‬‬ ‫[ג] מה נחשב אינו חם מספיק בכדי להקרא 'סמוך לאש'? (א) אם אין‬ ‫המקום חם כשיעור שהיד סולדת [‪ 45‬מעלות צלזיוס] – י"א שנחשב‬ ‫מקום זה רק כסמוך לאש‪ ,‬ואסור להעביר את הקדרה למקום חם‬ ‫יותר‪ .‬ויש שלימדו זכות על המקילים בזה‪( .‬ב) אם המקום ההוא חם‬ ‫כשיעור שהיד סולדת‪ ,‬אך אין בכוחו לחמם את התבשיל כשיעור זה‪,‬‬ ‫אמנם שומר על חום התבשיל – יש מתירים ויש אוסרים‪ .‬ולכתחלה‬ ‫אם יש לו צורך גדול לכך‪ ,‬לא יעשה כן‪( .‬ג) אבל אם המקום חם בכדי‬ ‫לחמם את התבשיל בחום שהיד סולדת בו – נחשב מקום ההוא‬ ‫כמונח ע"ג האש שמותר להעבירו למקום חם יותר‪.‬‬ ‫[ד] למעשה‪ :‬ב'פלטת שבת'‪ ,‬בדרך כלל אין בה מקום כזה שייחשב‬ ‫כסמוך לאש‪ ,‬ואפשר להעביר את הקדרה ממקום למקום ללא חשש‬ ‫[אם התבשיל מבושל כל צרכו‪ ,‬וכאמור לעיל]‪ .‬אבל בכיריים של‬ ‫גז המכוסה בפח‪ ,‬כיון שהדרך הוא שמדליקים רק להבה אחת או‬ ‫שתים‪ ,‬מצוי שיש שם מקומות הנחשבים רק כ'סמוך לאש'‪ .‬וכיון‬ ‫שכן‪ ,‬הרוצה להעביר את הקדרה ממקום למקום‪ ,‬יש לו לבדוק את‬ ‫מידת החום שהקדרה מונחת עליה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫לע"נ חיה קריינדל בה"ר יעקב נלב"ע ז' אלול‬