גליון שבועי למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א
פרשת כי תבוא גליון מספר
16
התחדשות בקיבוץ הקדוש והלכת אל המקום אשר יבחר וגו' המון רב עולה לירושלים בקול צהלה ושמחה ,לפניהם צועד השור ,קרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו ,בידיהם נישאים ביכורי היבול .בשערי ירושלים מקדמים את פניהם סגני הכהונה והגזברים .הכל מחויבים לעמוד בפניהם .עולה השיירה ובאה בשערי בית המקדש ,וכל אחד נוטל סלו בידו וקורא ברגש מקרא בכורים ' -הגדתי היום' .כך מתארת המשנה (ביכורים פ"ב) את הבאת הביכורים לירושלים. הבה נתבונן מי הם העולים לירושלים ,לקראת מי יוצאים כולם. הלא אלו איכרים ,בעלי שדות ופרדסים ,עובדי אדמה .מה נפלא הדבר ,לא מצאנו דוגמתו בשום קרבן ,תרומה או מעשר ,מה מיוחד כל כך בהבאת הביכורים.
מה יעשה כשיעמוד בדין ,מה יענה על שלא נזהר מספיק לעמוד בניסיון ,הלך לאיבוד ב'תאוות רשעים תאבד' ,מה יענה על כל אותם ניצוצי קדושה ופקדונותיו של המלך שאבדו ולא נתעלו כשהלך אחרי החן של שקר ,ואיבד אור ושפע של אמונה ודעת, והוא כמעט מושלך בחוץ ,במה יוכל לאחוז עצמו .האם יש מי שמסוגל להחזירו לבית הקדושה ,להעניק לו כחות חדשים, לסייע לו לחפש וגם למצוא את כל האבידות. בקיבוץ הקדוש בראש השנה מתקבצים נדחי ישראל בבית התפילה ,משם מחדשים הם כחם ומקבלים הארה מאור הפנים. שם מוצאים את כל האבידות ושואבים כח לכל השנה הבעל"ט. בשעה שנפשות ישראל מתקבצות בראש השנה אצל הצדיק הממשיך ומביא השראת השכינה בעולם .וכל אחד מביא את נקודת הטוב שבו מה שעמל לקדש את המחשבה ,שהוא בחינת ביכורים -בכור וחכמה ,בזה נבנה הבית דקדושה .ובשעה שהצדיק עולה עם הנפשות והרצונות ,לפעול רחמים רבים, ולהמשיך שפע דעת ורב טוב לבית ישראל ,אז מתגלה שורש כח התיקון ,כוחו של הצדיק המסוגל לרומם את העולם כולו ולתקנו מחסרונות חטא עץ הדעת. בנסיעה אל הצדיק ,מקבלים כח להיות קבוע בקדושה ,להחזיק מעמד ולמצוא עצה נכונה בכל עת ומצב .נפשינו מתחדשת באור הפנים ,ומתעוררת לעבודת השי"ת באמת .בקיבוץ הקדוש נכללים אנו יחד אחים ורעים בשכל הכולל ,לבקש ולקבל שכליים ולימודים של אמת .עולם חדש נפתח בפנינו – עולם של דרכי אמונה ועבודה .מכאן נשאב כח לקראת השנה הבאה, לזכות ולראות יבול מוצלח ,להתחדש ולמצוא כל אחד את מקומו בעבודת השם ,באור האמונה והדעת ובדרך תמימות של תפלה והתבודדות.
האיכר הזה הנושא כעת את ביכורי אדמתו בידו ,את מיטב כספו וכוחו הכניס בעבודת השדה ,חרש וזרע ,והמתין לגשמי ברכה. יום ועוד יום עובר והגשם בושש עדיין לבוא ,הכל כבר כמעט אבד ונרקב ,כל חייו תלויים בהצלחת היבול .ברגע האחרון בא הגשם ,הוא ניצל ,וזה מחיה אתו ,אבל ,עוד אתגרים רבים לפניו, להדביר מזיקים ולהציל היבול מנגעים ורקבון .הוא מתפלל ומקווה לטוב .והנה הגיע העת ,ביכורי השדה מלבלבים ופורחים, הוא ניצל ,איננו אבוד ,יבול של ברכה בידו ,כעת מראשית פרי אדמתו עליו להביא ביכורים. הוא מצייר לעצמו את העלייה לבית המקדש ,איך יודה להשי"ת על שהוא ובני ביתו לא הלכו לאיבוד .הוא משתוקק מעתה לחדש ימיו ,לקנות יראת שמים והכרה בהשגחת השי"ת ,לבטוח בו תמיד ,ולהינצל מלחשוב חלילה שכוחותיו ויגיעתו הביאו את ההצלחה -מחשבות שיגרמו לו לעצמו ללכת לאיבוד .כעת זהו הזמן לאגור כח לקראת השנה הבאה ,לחדש את האמונה והבטחון ,רק הם יעניקו לו חיים .מה יעשה בכדי לא לאבד הזדמנות שכזו. התורה הקדושה הכינה לכך עצה נפלאה .בשעה שהאיכר הזה יעלה לירושלים עם פרי ביכוריו ,ויכלל בקהל גדול של נפשות שליבם בוער ברצון אחד לקיים את מצות ה' בשמחה ,לעלות ולהתחדש ולהתקרב להשי"ת .קיבוץ הנפשות הזה ,יחזק ויאמץ את רוחו ,ויקבע בליבו אמונה ובטחון .לכן תיקנו חז"ל לקבל את פניהם ,ולכבדם מאד ,שיהיה שם ריבוי כבוד שמים ,לבל יאמר השוטה 'זהו סתם קרנבל של איכרים' ,כי הלא כולם מכבדים אותם והולכים לקראתם. משום כך נסדרה פרשת ביכורים לקראת סיום החומש .כי זהו תכלית התורה ,שבראשיתה מסופר על חטא עץ הדעת ,על מה שאיבדנו ,ובסיומה מובא דרך התיקון – הדרך למציאת האבידות, וקיבוצם אל בית הקדושה. ביכורים מלשון ראשית ובכורה ,זהו כח אמונה ודעת ,כך מקשרים כל מתיקות העוה"ז אל הקדושה והשכל .את הביכורים מביאים כולם יחד בשיר וקול תודה להשי"ת ,מעין השיר שיתנגן לעתיד .כל זה אנו מוצאים במצוות הבאת ומקרא ביכורים ,אז מתגלה שהקב"ה זן את הכל בחסד וברחמים ,מראשית השנה ועד אחרית שנה.
בראש השנה עלינו להריע למלך הכבוד לגלות כבוד שמים, וגם לזכות בדין למצוא שורש הרחמים שבכוחו להמתיק הדין כדי לזכות להתקרב להצדיק ולעסוק בתיקון העולם מחטא עץ הדעת ,כשאנו נכללים בקיבוץ הקדוש ,אנחנו בעצם מקיימים "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת וגו' הגדתי היום כי באתי וגו'" ,בזה מתעורר קול השופר הגדול המקבץ נדחי ישראל יחד למצוא התחדשות מאור הפנים ,ולהכתב לחיים טובים בספרן של צדיקים.
כמו שהאיכר המשקיע את כל כחו ומצפה לישועתו ,זקוק כל כך לחיזוק לקראת השנה הבאה ,כך גם כל נפש מישראל מצפה למשהו שיחיה אותה ,ויעניק לה כח רוחני ההכרחי כל כך להצלחה בכל דבר שבקדושה. כל אדם משתוקק בודאי לעשות פירות יפים ,מצות ומעשים טובים ,אבל המלחמה כבידה .יש הרבה סכנות ומניעות ,נפילות ומעברים ,כל אלו מרחקים אותו מהקדושה ,פעמים רבות הוא מרגיש כאילו רוצים להשליכו לחוץ – לאיבוד .ומה לעשות כשמאבדים באמת הרבה דקות יקרות של עסק התורה ,לפעמים גם ממש שעות וימים ,תפילות וברכות שאבדו בלא כונה .אוי,
כשנתבונן ונראה לקראת מה מכינים אנו את עצמנו – לקראת נסיעה אל צדיק מופלא שכזה ,שיעסוק בתיקון נפשנו ויחפש וימצא את כל אבידותינו ,מהידיעה הזו נשאב כח ועוז להתעורר בימי אלול לבקש אחר אבידותינו .כי בימים אלו מאיר עלינו אור התשובה ,להיות בקי ברצוא ושוב ,כעת נכניס בלב היטב שאפשר לתקן ,איננו אבודים .מכאן אוזרים אנו כח להתגבר לחפש אחר האבידות ,לראות ולהבין מה איבדנו ולהתחרט מאוד עם מעט התבודדות ווידוי דברים ,עם התחלה חדשה והחלטה חזקה על להבא ,נוכל להתעורר באמת לעבודת השם ,ולמצוא דרך איך להתנהג בדברי הרשות ,להביא את הדבש ,וכל מתיקות העוה"ז
מצד מדת הדין איננו זכאים לכל הדברים הנפלאים הללו ,הדין עלול להרחיק את האדם לגמרי מאור השכל והאמונה ,להותירו בחוץ ,בלי טיפת חיות והתחדשות .כעת כשצועדים אנו לקראת ר"ה עלינו למצוא דרך לזכות בדין. לשם כך יש להדבק ביום הדין בכח רביה"ק ,לצעוק מעומק הלב, 'רצוני ללכת בדרכי הצדיק ,להתדבק בהשי"ת ,לתקן את העבר ולמצוא כל אבידותי' .כעת יש גם לעשות 'עובדא' -משהו שיראה שאני משתייך אל ביתו של הצדיק ,לא ללכת לאיבוד ,רק להיות בפנים בכלל מבקשי דרכי עבודת השם .כך נזכה בעז"ה למצוא את שורש כח המתקת הדין ואת דרכי ההתחזקות המוכרחים כל כך להצלחת נפשינו בשנה הבאה.
אל הקודש פנימה ,שזהו בעצם עניין הבאת ביכורים .כי על ידי ההסתכלות בשכל הנקרא 'בכור' ניתן לברר את הטוב מהרע ולהתנהג בכל דבר בקדושה .מוהרנ"ת מסביר שזהו גם הטעם שמטבילין בר"ה פרוסת המוציא בדבש ,להראות את כוחו של הצדיק המלמד איך לכלול הכל בקדושה (הל' נט"י ה"ו). בכח ההתקבצות נזכה להמתקת הדין שיפתח לנו שערי קדושה להכיר מי זה מלך הכבוד ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור מה שליחותו בעולם .ו'מלך ביפיו תחזינה עינינו' בתוך כלליות הקיבוץ הק' אצל רבינו בראש השנה.
אבנים וסיד הרב ברוך מרדכי פראנק רבינו הקדוש כבר הכריז ואמר: אתם בלעדי אינכם יכולים ...אבל גם אני בלעדיכם איני יכול... רבינו הקדוש מכריז ואומר :אני צריך את נפשות ישראל שיתקבצו סביבי בימי הרת עולם ,בימי ראש השנה הקדושים ,על מנת לעסוק בתיקון העולם בפרטיות ובכלליות... כי אני קיבלתי מתנה מהשם יתברך שאני יודע מהו ראש השנה ...לא קיבלתי את זאת בירושה מאבותי... ולא רק אתם ,שמתאספים אצלי ,תלויים בראש השנה שלי ,אלא כל העולם כלו תלוי בראש השנה שלי... והנה ,הנסתרות לד’ אלוקינו ...כל מה שקשור בתיקונים רוחניים, תיקוני נפשות ישראל ,ותיקונים בעולמות עליונים ...הרי כל אלו שייך בוודאי רק לאותם הצדיקים שקיבלו את המתנה לדעת מהו ראש השנה ...והם יודעים היטב מה מוטל עליהם לעשות... אבל הנגלות לנו ולבנינו לעשותם עד עולם ...כי מאיתנו מבקשים להתעסק בדברים ששייכים לכל אחד ואחד ...ורבינו הקדוש בעצמו כבר הכריז והזהיר לכל אחד ואחד מהבאים אצלו ,וכך אמר: אתם תתנו לי אבנים וסיד ...ואני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים... מה הם אותם האבנים וסיד שרבינו מבקש מכל אחד מאתנו?!... כאן נכנס לתמונה כל אותה פרשה נפלאה ...פרשה נעלמה ...המסופר בפרשת השבוע ,על ההתעסקות של בני ישראל תיכף בכניסתם במעבר הירדן ...בהקמת אבנים גדולות אשר שדו אותם בסיד וכתבו עליהם כל התורה כולה... שתי תורות יש בליקו”מ (ח”א תורה יח’ וח”ב תורה ח’) ,שבהם רבינו מרמז לנו רמזים פלאיים ,על עניין האבנים מה הם... הכלל היוצא מתוך הרמזים שרבינו מרמז לנו שם ,היא ,שהאבנים מרמזים על האותיות והדיבורים שאנחנו בני ישראל צריכים להוציא בקול מתוך כוח הדיבור שבפינו.. כי צריכים אנחנו להתעסק הרבה באמירות קדושות וטהורות ובדיבורים קדושים וטהורים ...להשתדל בכל עת להוציא בכוח הדיבור שלנו עוד ועוד אמירות ודיבורים ...לאסוף הרבה אבנים... אבנים גדולות... אבל רבינו מבקש מאיתנו גם ,שאת האבנים האלו צריך גם לשוד אותם בקצת סיד ...ושדת אותם בסיד... ר’ אברהם שטרנהארץ ,מחשובי זקני חסידי ברסלב בדור הקודם ,היה מסביר שהכוונה היא ,שצריך להשתדל להוציא את אותם אמירות ודיבורים עם קצת מוח ולב... כי את הסיד היו עושים בדרך כלל במשרפות אש... ולכן הסיד בא לרמז שצריך להשתדל להוציא את האמירות והדיבורים מתוך מוח ולב ...בהתקשרות המוח והלב ...בכוונה טהורה ובהתלהבות הלב... כי המוח והלב של כל אחד מאיתנו זה כמו האבא והאימא ...שזה בשפת הקבלה מרמז על החכמה והבינה ...אותיות י”ה... והקול והדיבור של כל אחד מאתנו זה כעין הבן והבת ...שזה בשפת הקבלה הזעיר אנפין והמלכות ...אותיות ו”ה... לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ...ליחד י”ה ב-ו”ה... במילים אחרות :צריכים אנחנו להשתדל שהקול ודיבור שלנו ,הבן והבת שלנו ,לא יהיו חלילה יתומים מאב ואם... תנו לי אבנים וסיד אמר רבינו ...אני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים...
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php לע"נ הר' אפרים בה"ר יוסף מאיר נלב"ע ח"י אלול
ספר משיבת נפש ספר משיבת נפש סי' י"ד – י"ט המיוסדים על דברי רביז"ל בליקו"מ סי' ע"ב: לשון "משיבת נפש":
אם מתעורר אדם לתשובה אזי כשרוצה ליכנס בעבודת השם ולנסוע לצדיק ,מתגבר עליו בכל פעם יצר הרע יותר גדול וכו' .ומזה בא מה שלפעמים כשנתעורר האדם לנסוע לאנשי אמת ,יש לו תשוקה גדולה ואחר כך כשמתחיל לנסוע נחלש חשקו וכו' ,כי תיכף כשנתעורר לנסוע לצדיק האמת אזי המית יצרו הרע שהיה לו בתחילה ואחר כך כשרוצה לנסוע ,נתהווה לו יצר הרע חדש חזק מבתחילה וכו'. כי יש כמה בחינות ביצר הרע .ורוב העולם – היצר הרע שלהם הוא נמוך ומגושם מאד ,רוח שטות ממש .ומי שיש לו דעת צח כל שהוא ,ומשער בלבו קצת את גדולת הבורא יתברך ,בוודאי היצר הרע הזה הוא אצלו שטות גדול ושיגעון ,ואפילו נסיון של תאוות ניאוף הוא אצלו שטות ואין צריך שום התגברות נגדו ,רק שיש לו יצר הרע אחר גבוה מזה הרבה וכו' .ויש שהיצר הרע שלהם הוא בחינת קליפה דקה וכו' ,אבל עדיין אין זה היצר הרע של הצדיקים אמתיים ,כי היצר הרע שלהם הוא מלאך הקדוש ממש. גם בעניין ההתקרבות עצמו להשם יתברך יש יצר הרע גדול ,הינו שלפעמים ריבוי ההתלהבות חוץ מהמידה הוא מהיצר הרע ,וזה בחינת" :פן יהרסו לעלות אל ה'" ,וצריכין לבקש רחמים להנצל גם מזה. מי שיש עליו דינים חס ושלום ,ויש לו איזה צרה רחמנא לצלן ,צריך לראות להתגבר ולהתחזק אז ביותר להינצל מהיצר הרע ,כי אז מתגבר עליו היצר הרע ביותר ,כי עיקר שורש היצר הרע הוא גבורות ודינים רח"ל. גם עצבות מזיק מאד ונותן כח ליצר הרע ,על כן צריך להתגבר מאד לשמח את נפשו בכל דרכי העצות המבוארים במקומם ,כי עיקר ההתחזקות הוא על ידי שמחה וחדווה ,כמו שכתוב :כי חדות ה' היא מעוזכם. נסיון חדש – הוכחה שניצח המלחמה יש ואדם מתוודע לאור הצדיק ,ומתעורר להתקרב אליו ,ואח"כ נאבד החשק ונדמה לו שהכל היה רק דמיון .או שמתעורר בתפילה ומאבד ההתלהבות באמצע .או שמתעורר לתשובה ,ועוסק בחשבון נפש וחרטה ,ולאחר זמן נמשך שוב לתאוות ר"ל ,ונופל בדעתו מתי ינצח כבר את היצר הרע ,כי נדמה שלעולם אי אפשר לנצח את היצר המתגבר עליו בכל פעם מחדש. אולם עלינו לדעת ,שאין זה מחמת שלא ניצח את היצר ,אלא שכך הוא הדרך ,שההתלהבות נעלמת משום שכבר זכה להרוג את היצר הרע ,וכעת בא עליו יצר חדש ועליו לעמוד למלחמה כנגדו בהתחדשות. כי כל כוחו של היצר הרע הוא ,שבא על האדם בהתחדשות ומבלבל אותו בכך שמראה עצמו כגיבור גדול שאי אפשר לנצחו ,וגם מביא לכך ראיה ,שהרי תמיד אתה נופל שוב גם לאחר שהתחזקת קצת .מחשבות אלו מתישות את הכח מלהתגבר עוד. אך האמת שהיצר הרע שקרן וגנב .הוא מעלים מהאדם שתיכף בעת תחילת ההתעוררות, כבר זכה לנצח את היצר הרע ,והניסיון של עכשיו איננו היצר הרע של תמול שלשום, רק יצר הרע חדש לגמרי .כאשר נבין שזהו עיקר תחבולתו של היצר שבא בהתחדשות גם לאחר שהרגנו אותו ,נתעורר גם אנו לבוא עליו באותם כלי מלחמה ,לנצחו עוד פעם בהתחדשות גדולה.
היצר הרע הוא שטות גדול זוהי דרכו של היצר הרע ,שמדמה עצמו לקרני השמש הבוקעים מבין החרכים ,ולעולם אי אפשר לתופסם (שיחות הר"ן ו') .כך כאשר אדם מכניס בליבו קצת מתיקות אור השכל של אמונה בידיעת אלקותו יתברך ,רואה את גודל השטות והדמיון של היצר ,ואינו מבין איך אפשר לרדוף אחר כבוד וממון שכלה ואבד מהעולם ,ולהרהר אחר חמת מלא צואה, או לחשוב מאוכל שאחרי האכילה אי אפשר לסבול את ריחו .אלא שבכל זאת היצר מצליח להתחדש ,וכל זה משום שעושים ממנו מציאות ,ונדמה לנו שהיצר גדול ולעולם אי אפשר להיחלץ ממנו. לכן מגלה לנו רביז"ל שנדע היטב ,שהיצר הרע הוא קטן מאוד ,וכבר נצחנו אותו הרבה פעמים ,ומה שבכל פעם רואים שהוא מתגבר שוב ,אין זה אותו היצר הרע שהיה בעבר, כי את הקודם הרגנו כבר .כשנסתכל כך על המלחמה ,נקבל חיזוק גדול בנפש להתחדש תמיד לנצחו. הכלל ,שיש כמה מיני יצר הרע ,ולכן בל נתבלבל בראותנו התגברות היצר ,כי הנחת רוח למעלה הוא מזה שאנו מתחדשים בכל פעם להתחזק כנגדו. תמיד יש התחדשות היצר ,גם לאחר שאדם מבין שהכל שטות ,אז מתחדש היצר בדרגא חדשה ,של משיכה לכבוד וגאווה ,הגורמים בלבולים ,צער ,ועגמת נפש .ומתוך כך עלול האדם ליפול שוב ליצר הרע של שטות. וצריך לדעת שאפילו הצדיקים יש להם יצר הרע – לא של שטות ח"ו ,אלא יצר הרע שהוא מלאך קדוש ,המביא תבערה יתר על המידה ,לעשות שליחות ה' באופן שגורם טעות ,אם אין משיגים שורש אמיתותו.
ופעמים שיצר הרע זה מתלבש בכל אחד ,כאשר מכניס עצבות בליבו בראותו שאינו זוכה לדביקות והשגות ,ואינו מעלה בדעתו שעצבות זה הוא יצר הרע של ריבוי אור ,שאינו יכול להחיות נפשו עם מה שיש לו ובמה שיש בכוחו ,ומחפש רק מה שאינו יכול.
היצר הרע – השתלשלות מדת הדין והנה כל כוחו של היצר הוא ,רק מהתעוררות מדת הדין ,לכן בעת התגברות מדת הדין צריך זהירות יתר מהיצר הרע. ועל זה יש לבקש מאוד ,בפרט בימי ראש השנה שהוא שורש המתקת הדין של השנה, שיתמתק הדין מעלינו ונהיה חזקים וזריזים יותר מהיצר הרע להתחדש אפילו אלף פעמים ביום. וכמה צריך להתעורר להתפלל שנזכה להתגבר על העצבות והעגמת נפש ,שהם עיקר המכשול לאבד כח הקדושה וליפול לשטות של היצר הרע גם אחרי שכבר התחיל כמה פעמים ,כי ההכרח להיות בשמחה תמיד. הרי לנו יסוד גדול בענין ההתקרבות לצדיק גם כאשר אין אנו משיגים ומבינים אור הצדיקים כראוי .כי גם כאשר התעורר לבו בחשק וחיות ליסוע לצדיק ,יש לפעמים שפתאום נעלם ההתלהבות .וכן בעת התפילה יש שמתעורר לבו לכוון בתפילה ,ובאמצע נאבד האור .לכל זה עלינו לדעת שאדרבה זהו סדר העבודה האמיתי ,שע"י שנכנסים להתעוררות הלב בזה הרגנו יצר הרע אחד ,ואח"כ מגיע חדש ולכן נעלם האור ,ועלינו פשוט לעמוד עליו ולהתעורר בהתחדשות חדשה.
סדר התפילה ידוע מכל הספה"ק שהתפילה כלולה מד' חלקים ,קרבנות פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ,ושמונה עשרה .הבה נתעורר עפ"י דברי מוהרנ"ת בהל' אבידה ומציאה לבאר עבודת התפילה ולראות איך שחז"ל סדרו לנו חלקי התפילה בסדר נפלא. הנה עיקר העבודה הוא להמשיך בכל יום התחדשות התורה כשחז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ,ונכלל בזה להמשיך על עצמו דעת והכרה חדשה בגדולת ה' והשגחתו ,כך גם להמשיך על עצמו את האמונה הקדושה מחדש, ורביה"ק בלקו"מ סי' י"ג מלמד אותנו האיך עושים זאת .שצריך להמשיך השגחה שלימה וזהו ע"י שבירת תאות ממון – כי הוא עיקר הכבידות המונע מקרבת ה' – וזה ע"י צדקה ,ועי"ז זוכין לדעת ,שעי"ז נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה ,ועי"ז זוכין להמשיך תורה שהוא ג"כ המשכת ההשגחה. ומוהרנ"ת מבאר לנו שסדר התפילה מכוון ממש בסדר זה ,וז"ל" ,וזה בחי' כל סדר התפילה ,כי בתחילה אומרים קרבנות וקטורת ,זה בחי' שבירת וביטול הע"ז של תאוות ממון ,ע"י הצדקה שהוא רוח נדיבה ,כי הקרבנות הם בחי' צדקה – ועי"ז מבטלין הע"ז שהוא תאות ממון שהוא בחי' חרון אף ודינים כי קרבנות הם תיקון עולם העשיה ששם עיקר אחיזת הע"ז והדינים כמובא, והקטורת – הוא בחי' המשכת כח הצדקה אל הלב לשכך חמימות הלב" וממשיך מוהרנ"ת שלכן אומרים אח"כ פסוקי דזמרה ,כי רביה"ק מביא שם שע"י שבירת תאות ממון נמשך חדוה דניגונא דליואי" ,וזה בחי' פסוקי דזמרה שהם זמירות וניגונים שירות ותשבחות שהיו הלוים עוסקים בהם בביהמ"ק". ואח"כ אומרים ברכות ק"ש שהוא בחי' חסד [כי אור יום רומז לחסד] ,וע"י החסד נמשך אור הדעת" ,וזה בחי' ק"ש כי עיקר המשכת המוחין והדעת הם ע"י ק"ש כמבואר". ומוהרנ"ת ממשיך לבאר המשך התפילה כי איתא שע"י אשרי ובא לציון ,ושיר של יום ואין כאלקינו נעשה ירידת השפע ,והיינו שעכשיו שזכינו להמשיך תורה ודעת מחדש צריך שהשפע יגיע עד אלינו ,היינו שנזכה אנחנו באמת להרגיש התחדשות בדעת ואמונה ונדע איך לעבוד השי"ת ביום הזה עם שכל חדש וחשק חדש ,וזה נעשה ע"י החלק האחרון של התפילה ,שהוא המשכת השפע ,ונכלל גם בזה כל ההשפעות של בני חיי ומזוני שנמשכים עלינו ע"י המשכת ההשגחה. הרי שבדברי מוהרנ"ת נתבאר איך שיש להתגבר נגד תאות ממון ודאגות בתוך סדר התפילה ,באופן שכל אחד יזכה בכל יום לקבל מה שצריך לאותו היום ,בכדי שיוכל להתחדש בעבודת ה' ולזכות לכל מה שצריך לזכות.
לע"נ מרים בה"ר בנימין זאב נלב"ע ט"ז אלול
עבודת ראש השנה במאמר "לשמש שם אהל בהם" (לקו"מ סי' מ"ט) מתגלה כח השבת ואיך מתקשר השבת לעבודת חודש תשרי. לבקשת רבים שמצאו תועלת רבה בזה ,נחזור לבאר עם תוספת נופך מהו עבודת חודש תשרי וכלל דרך התשובה ע"פ מאמר זה. ענין השבת המתגלה בדברי המאמר
לשון רבינו ז"ל" :לעתיד שכולו שבת יתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה כמ"ש אז תתענג וכו' .וזה עיקר עונג שבת .ושבת זה בחי' תשובה ְש ְב ָּת' וגו' .ועיקר ידיעת סודות התורה כמ"ש 'ו ַׁ יהיה לעתיד שאז יתגלה וכו' בבחי' תענוג שבת בחי' אז תתענג וגו' .וזה לשון 'תשרי' לשון שירה .וזה הזמירות של החתונה ומה שצועקין 'שבת' שעי"ז זוכין לעונג שבת .וזה שנותנין מעות כשקוראין שבת – ב'ית ת'חלק ש'לל ר"ת שב"ת" ע"ש.
קיצור המאמר וביאורו עיקר כח התשובה נמשך בעולם בחודש תשרי וניסן המרומזים בתיבת בראשי"ת -ב' ראשית של השנה .בהם יש כח לגלות מלכות ה' ,לרומם את השכינה מבחינת קטנות ודלות המרומזת באות דל"ת ,לבחינת ה' תשובה -תשוב ה'( ,לכך 'תשרי' לשון שירה ,על ידו נמשך תיקון המחשבה ותיקון הבריאה והתגלות השיר דלעתיד). תכלית הבריאה לגלות מלכותו יתברך .לכך עיקר העבודה היא ללכת אחר היצה"ט ,ולחשוב ולצייר בלב ציורי אמונה והתגלות כבוד השם .כי בלב מורגשים עניני העוה"ז ובו מתעורר המשיכה לכל המדות .משום כך עיקר התשובה לצייר את התעוררות המידות לטובה .להמנע מלחשוב במדה המתעוררת באופן שאין בו יראה וקבלת עול ,ובפרט בעת שעוסק בענינים אלה וליבו נמשך אחריהם ,אז העיקר הוא לקשר ולאחד את המדות לקבלת עול מלכות שמים ולמציאות השי"ת .ולהכיר מתוך כך את המדות בהן מנהיג השי"ת את עולמו .כך מתגלה מלכותו יתברך ,וזוהי תכלית הבריאה. כמו שיש לצייר במדות שבלב את מציאות השי"ת ,כך יש גם להיזהר שתבערת הלב תהיה בצמצום הנכון ,ובאופן שיביא לידי מעשה .כי יש שהאדם בוער אל הקדושה בריבוי אור ,ואיננו שם לב לבדוק מהותן של המדות המתעוררות בליבו ,אם זוהי שמחה או עצב ,יראה או אהבה ,המחשבה מנותקת מהמדות שבלב ,אין בלב חלל והפרש להבחין בין מדה למידה .זהו מכשול היצר ,שאף כאשר יש התעוררות אל הקדושה ,היא איננה בצמצום הנכון, המחשבה מבולבלת ואיננה שולטת על המדות ,ואין האדם מבין מה עליו לעשות ,כך נמשך האדם למחשבות רעות המקלקלים את הבריאה ,ומסתירים התגלות מלכותו יתברך .כשמתעורר האדם לתשובה הוא מגלה שמלחמת קדושת המחשבה גדולה מאד .עליו לדעת שהתשובה נעשית בכל תנועה קטנה שמרומם את מחשבתו ממשיכת המדות ,ומדבק עצמו במעט מחשבות
טובות ,האתערותא דלתתא הזו היא ראשית עליית השכינה. עלייה זו מכונה 'עליית ביתא תתאה' ,על ידה נשפע שפע קודש להעלות אף 'ביתא עילאה' .שפע זה מרומם את האדם לעצם עבודת קדושת המחשבה .את הכח לאחוז בקדושת המחשבה ולגרום עליית ביתא תתאה אנו שואבים מעבודת התפלה בכוונה ומכל הלב .אף כשאנו נופלים מקדושת המחשבה ועבודת ה', יש בכוחינו להתרומם חזרה לקדושה על ידי כמה דיבורים של תפילה והתבודדות ,ומתוך כך נתחיל בתיקון ביתא תתאה על ידי שנמשיך לפרש שיחתנו ולהתוודות בכל פעם עד שנזכה לכח שמירת המחשבה. ההתמדה בקדושת המחשבה והיגיעה בהתחלות חדשות, מעוררות את מדות הרחמים ופותחת שפע אור תורה שיש בו עונג ושמחה בבחינת שיר ,על ידו מתעלה כבוד השי"ת יותר ויותר וכך נזכה לתשובה בשלימות. העליות הללו מדרגא לדרגא הם בחינת 'עשרה מיני נגינה' והתגלות השיר והניגון שלעתיד ,כי בכלליות יש ארבעה בחינות אתערותא דלתתא המרומזות בבחינת 'פשוט כפול משולש ומרובע' (ענין זה עמוק מאד אבל מתבאר בספה"ק ,וכלל הענין בקיצור שע"י ההתעוררות והיגיעה לזכות ל'אמונה' ,מקבלים שפע מלמעלה בבחי' 'שיר מרובע' ,ההתעוררות לציור המידות – 'משולש' .היגיעה למחשבה ולדביקות – 'כפול' ,עד שבאים ל'ביטול' שהוא 'פשוט' ,כי בכל דרגא נמשך שפע התגלות הקדושה להרים השכינה ממקום הדינים מבחי' ד' .הצדיקים עוסקים בזה בשלימות ,ואנו כפי ערכינו משתדלים מעט לתקן ביתא תתאה ע"י תפילה ורצון והתחלות חדשות) ועי"ז נמשך קדושת עשרה מיני נגינה ,בבחי' י' ,והצדיקים מאירים את הי' לתוך הד' לרומם השכינה בבחי' ה' שיהיה התגלות כבוד שמים, ובכך מתעלה השכינה ממקום הניסיון ,ומתעורר שיר וניגון של התגלות הכבוד .כי התשובה המועטת שלנו גדולה היא מאד, וכאשר אנו ממשיכים עוד ועוד קצת בזה היא מגעת עד 'כסא הכבוד' ,משם נמשך אור מופלא של אורייתא דעתיקא סתימאה, בכח הצדיקים ממשיכים עלינו אור זה בתורה ועצות נכונות, וליבנו נפתח להבין ולהשכיל ,להתענג בעונג דקדושה ומזה נמשך ענג שבת בבחינת 'אז תתענג על השם'. התגלות כח מלכות דקדושה יש בה כח ללחום ולבטל כח הרע ולהינצל ממלכות הטבע שהוא המחשבות הזרות וחכמות חיצוניות .ולישראל נותנת חיות -חיים כולכם היום .אז זורח אור הצדיק המכונה 'שמש' שהיה נעלם עד עתה .בכחו יכול האדם לרוץ ולהצליח בעבודת השי"ת ,ולהשלים כל מה שהחסיר ע"י המניעות .כעת יכול כל אדם להבין ולהשכיל בדברי הצדיקים, ולטעום את הטעם של תורה גבוהה ,שיהיה מושג וקרוב אליו, וישמע קול השיר שמיישר את ליבו להשי"ת .
סדר עבודת ימים הנוראים בראש השנה נברא האדם כדי שיגלה מלכותו ית"ש .מאחר שאין מלך בלא עם ,מוכרח שיהיה עולם ועם שעובדים אותו ומקבלים מלכותו ,ובכך מגלים כבוד השי"ת כרצונו .והתגלות המלכות היא ע"י המידות שבהם נמצא כלל עבודת הבורא ,באמונה ודעת
ומחשבות טובות שבלב ומעשים טובים ,לכל אחד לפי דרכו ועבודתו .המידות הם אורות עליונים רוחניים ,שבהם מקיים השי"ת את העולם כדי לגלות מלכותו .אך כדי שיוכל להתהוות מהם עולם גשמי שבו יש אפשרות לעבוד אותו ית' ,מוכרח הצמצום של המידות( ,כמבואר בספרי אמת דרכי הצמצום). כל צמצום הוא מבחי' דין וגבורה ,לכך כדי שיוכל להיות עולם גשמי שבו מתאפשר לעשות רצונו בתורה ומצוות ומחשבות טובות ,מתנהג העולם ע"י בחי' מלכות שענינה צמצום ודין. ממידת הגבורה יש מקום לרע לינוק ,מהיניקה הזו מתהווה כל צער וריחוק מהקדושה ,וכל כח היצר הרע למשוך למחשבות זרות ורעות ,ולהסתרת כבוד שמים ,עד שאין האדם יודע למה נברא .כמו שהיה בחטא עץ הדעת שהתגברה ההסתרה על התגלות המלכות ,והשכינה ירדה לקטנות בבחי' ד' -דלה ועניה. עבודת ראש השנה היא לחזור ולבנות את הקדושה ולגלות כבוד ה' .לכך יש להתעורר לעסוק בתשובה ותפילה ,ולהתמיד בדרכי עבודת ה' ובמחשבות טובות .כך נזכה לקבל חיים ברכה ושלום, באופן שלא ימשך מהצמצום צער ויסורים ח"ו ,רק יתקיים מידת הגבורה והצמצום כדי שעל ידו נתקרב להשי"ת. בחודש תשרי עלינו להתעורר לחזור לעיקר דרכי עבודת השי"ת, להתמיד ולהתדבק במחשבות טובות שזוהי עיקר התשובה. מידת הדין עלולה להרחיק אותנו מלזכות לנועם הזה ,כך נשאר חלילה בבלבול המחשבות זרות ,בהסתרה וניסיונות .בר"ה נתחיל לשוב בתשובה ,ולהיכנס לחיים טובים של מחשבות טובות ,באופן שהדין לא יגרש אתנו מנעימות זו .לכן ר"ה מכונה יום הזכרון ,כי אז מתקנים הזכרון בהשי"ת .אנו נוסעים לצדיק להיכתב לחיים ולקבל דרכי קדושת המחשבה שבראש .כך פותחים את השנה עם תיקון חטא עה"ד ,ומחדשים את הבריאה 'מעלה אני עליכם כאילו עשיתני' .נמשיך בעבודה זו בעשרתימי תשובה ,להתגבר על ניסיונות ,לזכור את השי"ת בכל דבר, ולצייר בלב כל דבר באופן של אמונה ודעת. התחלת התשובה קשה מאד ,האדם מורגל במחשבות זרות וכו' ,לכן ברחמי השי"ת הקדים לנו את חודש אלול ,בו נקבל כח לצאת מהמשיכות הרעות .אולם עיקר ההמתקה נעשית בראש השנה ,יום בריאת העולם ,בו מתקנים אנו חטא עץ הדעת וזוכים להיות רצויים לפני השי"ת. עיקר מצות ראש השנה היא תקיעת שופר ,אז פועלים התעוררות מדות הרחמים ,ומחדשים התגלות מלכותו ית' .קודם תקיעת שופר ,מתחילים לעסוק בתשובה להמתיק תוקף הגבורות ,בכדי לקבל קדושת קול השופר ,ולהמתיק הדינים בשלמות. בכניסת ראש השנה עבודתנו לעשות התחלות חדשות בקדושת המחשבה ,ובעיקר ע"י תפילת ערבית בכוונה ,בכדי להיכנס ליום הדין עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם .בזמן זה כשאנו מתייגעים לזכור בהשי"ת ,ובכל זאת מתגברת השינה וההסתרה (בחינת ה'דורמיטא') ,נוכל להתגבר על זה על ידי מחשבות תשובה ודביקות הלב בתיבות התפלה .כך מתחילה הקמת השכינה בערבית ושחרית ,בכמה דרכים ע"י המתקה וצמצום האור כראוי .בעבודה זו נמשיך עד תקיעת שופר ,ללכת ...המשך (עמוד אחרון)
שיחות מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל
בהפטרת השבוע ,השישית מתוך ה"שבע דנחמתא" ,נקרא ֻּלם נִ ְק ְּבצ ּו את הפסוקים הבאיםְ " :שׂ ִאי ָס ִביב ֵעי ַני ְִך ו ְּר ִאי ,כ ָּ ָבא ּו ָל ְךָּ ,ב ַני ְִך ֵמ ָרחוֹק ָיבֹא ּו ו ְּבנ ַֹתי ְִך ַעל ַצד ֵּת ָא ַמנָהִ ...מי ֵא ֶּלה יהם" .נקרא ונישא עין ֻב ֵֹת ֶ ָּכ ָעב ְּתעו ֶּפינָה ,ו ְַכ ּיוֹנִ ים ֶאל ֲאר ּ בתדהמה ,על שזוכים אנו לראות שוב את המון בית ישראל, ֻּלם מתקבץ ועולה יחד לקראת ימי ראש השנה לאומן – "כ ָּ נִ ְק ְּבצ ּו ָבא ּו ָל ְך" – לקיים רצון צדיק שביקש לעשות כרוז: "שכל מי שרוצה לשמוע ולציית אליו ,יהיה אצלו בראש השנה" ('חיי מוהר"ן' רכ). כותב על כך הרב מטשעהרין ("פרפראות לחכמה" ח"ב סימן מ)" :ומי שמסתכל על זה בעין האמת ,ומתבונן בגודל כוח וזכות הצדיק שזכה וזיכה את הרבים בחייו כל כך ,עד שגם עכשיו זה שנים רבות אחר פטירתו ז"ל (= ובימינו אנו ,קרוב ל 200-שנה!) – עומד ומשמש במרום ומזכה את הרבים כל כך בספריו הקדושים ובקברו הקדוש ,וזה מה שנראה גם לעיני בשר הגשמיים ,מלבד מה שעוסק ברוחניות בתיקון
נפשות ישראל להחזירם בתשובה ולקרבם להשם יתברך". "ומי שיש לו עינים לראות ,הוא מתפלא מאד בכל שנה ושנה בראש השנה – עת וזמן הקיבוץ הגדול .כי מי פועל ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה – ה' עליהם יחיו ,ורובם ככולם הם בעלי תורה ,והרבה מהם גם בעלי עסק ,ויש שיש להם עסקים גדולים מאד ,ולפני ראש השנה משליך כל אחד מהם כל עסקיו ובא ביגיעות וטירחות גדולות ,ויש שבאים ממקומות רחוקים וכו' ,ואין עושים שם שום דבר – רק כל אחד מבקש ומתחנן ושופך נפשו לפני ה' לזכות לתשובה שלימה וכו' ,ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד עתה ושמעתה לא יפגום עוד .ומרבים שם בתחנונים רבים ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר ,הן על קברו הקדוש קודם ראש השנה ,הן בבית מדרשו הקדוש בראש השנה בעצמו" "ובכל שנה ושנה מתחדש ומתחזק בעזרת ה' – האהבה וההתקשרות והאחדות שבין כל הקיבוץ לשם שמים ,ושאינה תלויה בשום דבר כלל .וגם בעזרת ה' – בכל שנה נתוספים
לעילוי נשמת אלה בת ר' משה זאב נלב"ע ט"ז אלול
כולם נקבצו באו לך נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ ,ורואים בחוש ממש הפעולה הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת ברוחניות .וכמעט ִ החיות דקדושה וההארה ה' כל השנה כולה – הוא על ידי ִ הגדולה שמקבלים אז בזמן הקיבוץ ,וכשנתתקן ברוחניות – ממילא נתתקן בגשמיות גם כן ,כמבואר בתורה יד" כך לפני כ 140-שנה (עת נכתבו הדברים) ,כך במשך השנים הבאות – כפי שהיה מתאר רבי לוי יצחק בערגה שאי אפשר להעלותה על הכתב ,וכך גם בדורינו ,דור אחרון ,ביתר שאת ויתר עוז .עד שהשאלה המצוטטת לעיל ,מהדהדת כיום בעוצמה רבה יותר ,ומנסרת בחללו של עולם" :מי פועל ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה"?! ֹאשְ ...ל ַמ ַען י ְִרא ּו ְוי ְֵדע ּו ִמי ָפ ַעל ו ְָע ָשׂה – ק ֵֹרא ַה ּדֹרוֹת ֵמר ׁ ְו ָי ִשׂימ ּו ְו ַי ְשׂ ִּכיל ּו י ְַח ָּדוִּ ,כי יַד ה' ָע ְשׂ ָתה זֹּאת ו ְּקדוֹׁש ִי ְשׂ ָר ֵאל ְּב ָר ָא ּה (ישעיה מא).
הלכות תשובה מאת אחד ממשפיעי אנ"ש בתו של רביז"ל 'אדל' ,התבטאה פעם ואמרה "באלול בוערים ובוערים ולא עושים כלום" ,מסתובבים באלול רוצים להתחדש ,אבל לא יודעים איך להצטמצם למעשה ,יש הרבה ספיקות ובלבולים בעניין עבודת התשובה ,הדרך לא ברורה ,מהו תשובה ,איך עושים את זה למעשה ,על מה עושים תשובה וכו'. ננסה במסגרת זו להזכיר בקצרה כמה עצות למעשה. א] שאלה: איך עוסקים למעשה בעבודת התשובה באלול ,האם צריך לחפש כל היום את העבירות ולחשוב מהם ,איך פועלים למעלה סליחה ומחילה. תשובה: עבודת התשובה "למעשה" הוא בפשיטות ,לפנות זמן מסויים ולשבת לפני השי"ת ,ולדבר עמו ולהתוודות לפניו ,אבא, תראה מה עשיתי לך ,כך וכך צער גרמתי לך ,תעזור לי להפסיק עם זה וכו' וכו'. וכאן המקום להדגיש ,לא לספר את העוונות לעצמו ,כי בזה הוא רק שובר את עצמו ,אלא לזכור שהוא עומד כעת לפני השי"ת ומספר לו עוונותיו ,והוא בוודאי אוהב לשמוע וידוי היוצא מהפה ,ומוחל וסולח לכל מי שמתוודה. והנהגה זו הנהיג לנו רביז"ל כל ימות השנה ,אלא שבימים אלו בהם מדברים מתשובה והשי"ת פותח לנו כל ההזדמנויות להתקרב אליו ,בוודאי ראוי לנו להתחדש בזה ,ולהוסיף עוד כמה דקות באמצע היום לדבר עם ה' ,כך לא נישאר בהתעוררות הכללית ,אלא נעסוק למעשה בעבודת התשובה. ובוודאי שבנוסף ראוי להיות כל היום באווירה של תוספת קירבה להשי"ת ולעסוק בתהילים ליקוטי תפילות ,תיקוני זוהר ושאר אמירות ,שיעורים קבועים ,ולהתחזק במצוות ומעשים טובים ותיקון המידות והטהרה. ב] שאלה: מהיכן אתחיל לעשות תשובה ,איזה עניין קודם ,תורה ,תפילה ,תיקון הברית ,לשה"ר וכו'. תשובה: שאלה זו טעות ביסודה ,כי תשובה אינה חרטה על מעשה מסויים" ,תשובה" משמעותה לשוב לה' .כלומר לעורר את הרצון ולהיזכר שיש בעולם מציאות של כבוד השי"ת שמלא כל הארץ כבודו ,והאדם ,הוא זה שאמור לכבדו ,ובתוך כך מתחרטים על העבירות ,בלא להתבלבל מהיכן להתחיל ,העיקר לעורר את ההסתכלות הכללית על הבריאה שיש השי"ת בעולם ,וכל חיינו ומהותינו רק לכבד אותו[ .ולכן אומר רביז"ל [ליקו"מ סי' ו'] שעיקר התעוררות לתשובה הוא על ידי שישמע בזיונו ידום וישתוק ,כי העיקר לעורר ההרגשה בכבוד השי"ת ,על ידי שירגיש בזיון עצמו]. ג] שאלה: מה לעשות שאיני מרגיש שום התעוררות הלב לתשובה ,והרי תשובה צריכה להיות מעומק הלב. תשובה: אמת הדבר שעיקר התשובה הוא למול ערלת הלב ולהרגיש כבוד השי"ת ולחוש כאב העוונות ,אבל צריך לדעת שלא שייך בקלות לבוא להתעוררות הלב ,כיון שהעבירות בעצמם הם אלו שמכסים על הלב שלא ירגיש את הכבוד של השי"ת ,ולכן אי אפשר לעשות תשובה אלא על ידי שיתחיל תחילה להתוודות להשי"ת בפשיטות ,בפה מלא ,אפילו בלי התעוררות הלב ,בבחינת מה שכתוב בפסוק "בשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני" ,וכאשר יתמיד בזה יום יום לעסוק בווידויים בפה ,יזדכך ליבו לשוב לה' בהתעוררות הלב. ואל יפול בדעתו בראותו שהוידוי אינו באמת מעומק ליבו ,ותמיד חוזר לאיוולתו ,כי אדרבא זהו עיקר התשובה בראותו בזיונו הגדול שנופל שוב ושוב ,ובכל זאת שותק על בזיונו ,ומגלה בכל זאת רצון חזק להשי"ת ואינו מתייאש מלהתוודות. כי זה כלל גדול שתשובה איננה עניין של פעם אחת ,אלא הוא עסק חיים ,שככל שנכנס יותר לתשובה ,מתעורר ליבו להכיר יותר בכבוד ה' עד שמזה בא לתשובה עמוקה יותר ,וכך עושים תשובה על תשובה ,אבל ההתחלה היא בפשיטות וידוי בפה אפילו בלא לב ,פעם אחר פעם (ליקו"מ סי' ו' אות ג' ,ועיין סי' ע"ר). ד] שאלה: איך אפשר לעשות תשובה ב"קבלה לעתיד" ,בזמן שאני בטוח שאפול שוב ,ואיני רואה כל אפשרות לעזוב באמת את הרגלי הרעים. תשובה: רביז"ל מגלה לנו הבנה חדשה במהות התשובה" ,קבלה לעתיד" היינו שמקבל החלטה חזקה שמהיום הוא מתחזק לחפש את השי"ת בכל מצב ,ואפילו אם ייפול היכן שייפול ,הוא יהיה חזק בדעתו לא להתייאש אלא תמיד יתחדש לחפש להתקרב להשי"ת מתוך מצבו .ואפילו מי שרואה שמשוקע בעוונות והרגלים רעים יכול לעשות כזו תשובה, היינו לקבל על עצמו שלעולם לא יעזוב לחפש כבוד ה' גם אם ח"ו יעבור עליו מה שיעבור" ,עיקר התשובה הוא לידע שהשי"ת בכל מקום ,ולמצוא את השי"ת בכל מקום שבעולם ובכל העליות והירידות שבעולם" (ליקוטי עצות -אלול).
...המשך (נועם שבת) עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם ולהמתיק הדינים ע"י הכנעה ותשובה על מה שלא זכינו לזיכרון דקדושה וקלקלנו את הבריאה. על ידי עבודתנו בריבוי התחלות בשמירת המחשבה ותפלה בכוונה ,תעלה תשובתנו עד כסא הכבוד ,עתיקא קדישא ,ונזכה לקול שופר ,להמשיך אור עליון משורש מדות הרחמים ,ותתגלה דרך עבודת המחשבה וההבנה בציורי המידות ..ואז תוקעים פעם ועוד פעם ,כדי לעלות מדרגה לדרגה ולהמשיך בחי' עשרה מיני נגינה שהיא שלימות עליית השכינה מיניקת הרע .ואז נאמר מלכויות ,זכרונות ושופרות ,להמליך את השי"ת ,כעת נוכל לזכות לעצם קדושת המחשבה ,להתדבק בדרכי התגלות מלכותו ית' ע"י מחשבות טובות .כך מתעוררים עלינו מידת הרחמים להכתב לחיים טובים ,ולהמשיך בעבודת המחשבה כל השנה. כך נמתיק את הגברות ונגרום לעליית השכינה עד שנזכה ביום כיפור לעורר את הרחמים ולפעול סליחה ומחילה .ע"י שנתקדם בדרכי קדושת המחשבה תתעלה הבריאה למעלה ויושפע שפע חדש של מקיפי הדעת ושמחה ועונג בחג הסוכות .ובשמחת תורה נזכה לקבל אורייתא דעתיקא סתימאה ,להמשיך חיים לכל השנה.
לתרומות והנצחות בטל'0573182246: המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים לקבלת העלון בדוא"ל ,נא שלחו אלינו את כתובתכם לכתובת
[email protected] :
מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א -מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן
שאלה :האם מותר להזיז את הקדרה המונחת על הפלטה או הפח, למקום חם יותר? תשובה :אפשר לעשות כן כאשר יתקיימו שני תנאים( :א) התבשיל יהיה מבושל כל צרכו( .ב) הקדרה מונחת במקום המוגדר כ'נמצאת על גבי האש' ולא כ'סמוכה לאש'. א] בירור התנאי הראשון: [א] כשעושה כן בשבת בבוקר ,בדרך כלל התבשיל מבושל כל צרכו. ואף שעל ידי העברתו למקום חם יותר ,גורם להעלאת חום התבשיל [וכנראה בחוש שמתחיל לבעבע] -מכל מקום אין בזה שום חשש של איסור בישול .וכמו כן אע"פ שעל ידי זה התבשיל מצטמק ונעשה ערב יותר ,ואכן כונתו לזה [וכגון בחמין] – מכל מקום אין בזה משום איסור בישול. [ב] ואם עושה כן 'בלילה' ,אם הניחה בערב שבת כשאינה מבושלת, אזי יתכן ועדיין התבשיל אינו מבושל כל צרכו .וא"כ אסור להעבירה למקום חם יותר ,שהרי גורם בכך שהתבשיל יתבשל במהרה יותר. [ג] אמנם אף המניח תבשיל מבושל כל צרכו בערב שבת ,יתכן שבלילה [אף בשעות המאוחרות] עדיין יש בזה משום איסור בישול. והיינו כשיש בה 'עצמות עוף' ,שאינם מתרככים אלא בבישול ממושך, וע"י העברתה למקום חם יותר גורם להם להתרכך במהרה. [ד] אכן נחלקו גדולי הפוסקים אם באמת יש איסור בישול בדין העצמות האמורים ,והעולה מדבריהם( :א) אם הוא אוכל את העצמות לאחר שנתרככו – אסור לו לגרום לריכוכם [ע"י הזזת הקדרה למקום חם יותר .וכן אם פתח את הסיר אסור לו לכסותו שוב ,כיון שעל ידי זה מקרב זמן בישולם!]( .ב) אם הוא אינו אוכלם, אך הוא נמצא במקום שיש הרבה שאוכלים זאת – יש אוסרים ויש מתירים .ועל כן נכון להחמיר שלא לעשות כן ,משום חשש איסור בישול מן התורה( .ג) אך אם אין דרך אנשי המקום לאוכלם ,וגם הוא אינו אוכלם – נראה שמותר לכל הדעות( .ה) אם דרכו לאוכלם, אך עתה מחמת שרוצה לשנות מקום הקדרה ,מחליט שלא יאכלם, נראה שדינו כאמור באות ב. ב] בירור התנאי השני: [א] תבשיל שלא היה מונח בשבת על מקור חום כל שהוא ,אסור להניחו בשבת על גבי האש אף כשהיא מכוסה בפח או פלטת שבת, משום איסור 'שהייה בתחילה' .אפילו כאשר הוא מבושל כל צרכו ואין בו משום איסור בישול כלל .מה שאין כן אם היא מונחת על גבי מקור חום ,מותר להעבירה למקור חום אחר ,בתנאי שמקום השני יהיה 'גרוף או קטום' ,והיינו אש המכוסה בפח או פלטת שבת [בנוסף לזה צריך שיתקיימו בו 'תנאי החזרה' המבוארים בסימן רנג. אך לעניננו אין בהם צורך ,כיון שאין מעבירה למקום אחר לגמרי אלא רק מזיזה על אותו מקום]. [ב] אמנם אף המונחת על מקור חום ,מכל מקום אם אין המקום חם מספיק – אזי נחשב המקום ההוא כ'סמוך לאש' ,ואזי הדין הוא שאסור להעביר קדרה המונחת ב'סמוך לאש' – ל'אש עצמה' ,אף כשהיא גרופה או קטומה. [ג] מה נחשב אינו חם מספיק בכדי להקרא 'סמוך לאש'? (א) אם אין המקום חם כשיעור שהיד סולדת [ 45מעלות צלזיוס] – י"א שנחשב מקום זה רק כסמוך לאש ,ואסור להעביר את הקדרה למקום חם יותר .ויש שלימדו זכות על המקילים בזה( .ב) אם המקום ההוא חם כשיעור שהיד סולדת ,אך אין בכוחו לחמם את התבשיל כשיעור זה, אמנם שומר על חום התבשיל – יש מתירים ויש אוסרים .ולכתחלה אם יש לו צורך גדול לכך ,לא יעשה כן( .ג) אבל אם המקום חם בכדי לחמם את התבשיל בחום שהיד סולדת בו – נחשב מקום ההוא כמונח ע"ג האש שמותר להעבירו למקום חם יותר. [ד] למעשה :ב'פלטת שבת' ,בדרך כלל אין בה מקום כזה שייחשב כסמוך לאש ,ואפשר להעביר את הקדרה ממקום למקום ללא חשש [אם התבשיל מבושל כל צרכו ,וכאמור לעיל] .אבל בכיריים של גז המכוסה בפח ,כיון שהדרך הוא שמדליקים רק להבה אחת או שתים ,מצוי שיש שם מקומות הנחשבים רק כ'סמוך לאש' .וכיון שכן ,הרוצה להעביר את הקדרה ממקום למקום ,יש לו לבדוק את מידת החום שהקדרה מונחת עליה.
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php לע"נ חיה קריינדל בה"ר יעקב נלב"ע ז' אלול