Zichru Torat Moshe Lelov Souccot 5770

‫חג הסוכות הו"ר ושמחת תורה‬ ‫ט"ו תשרי תש"ע‬ ‫גליו תל"ט‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬ ‫בארא פארק‬

‫‪4:53‬‬

‫‪5:51‬‬

‫‪6:27‬‬

‫‪4:38‬‬

‫‪5:50‬‬

‫‪6:30‬‬

‫‪6:18‬‬

‫‪7:34‬‬

‫‪7:46‬‬

‫ולכאו' מה הדיוק שהיה זה לפני מותו דווקא‪ ,‬הרי ידעינ כבר מזה שהיה זה‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫לפני מותו לפי שידע שהגיע זמנו לעלות למעלה‪ ,‬ובתורה אי' פשעא"ס‪ ,‬וכ‬

‫לקט אמרות טהורות‬

‫ידוע מצדיקי ומפרשי שכא יכולי לראות את הגעולדיגע אהבת‬ ‫ישראל ומסירות נפש של משה רבינו שהיה דבוק ביחודי ובסודות‬

‫פניני יקרי וסיפורי‬

‫גדולי ונוראי קוד מותו ואפי' שהיה דבוק בזה עכ"ז שכח מעצמו‬ ‫וראשית מטרתו היתה לבר את בני ישראל אפי' בדקות יקרות אלו שאי‬ ‫אנו יכולי להשיג‪ ,‬וזה היה די גרעסטע זא שאי לנו השגה שהיה "אשר‬

‫בר משה את בנ"י"‪ ,‬שאי' )מדרש(‬

‫ההכנה לסוכות‬

‫נאמר מוצ"ש פרשת האזינו תשס"ט בארה"ב‬

‫משה רבינו אמר יבדלו אל משה'ס ולא‬

‫תינזק ציפורנו של א איש יהודי‪ ,‬וכ ביקש מחני נא מספר שישכחו‬

‫לימי הסוכות הו"ר ושמחת תורה‬

‫ממנו‪ ,‬שכל חיותו היה שישראל יהיה לה אלעס גוטס‪ ,‬וכ היה ענו מאוד‬ ‫ענו האמיתי מכל אשר ע"פ האדמה ויכל להני את כל ישראל בגדלות‬ ‫שפלות רוחו שהיה מתכופ כדי להעלות די נידריגסטע בחינות והנדחי‬

‫עומדי אנו כמה ימי לפני חג הקדוש 'סוכות' שנקראי דרהויבענע טעג‬ ‫שלאחר יו"כ‪ ,‬לפי שמיד נכנסי אל תו הסוכה אריי מיט די מצוות‬ ‫ומכיני עצמינו לסוכות ולד' מיני ‪ ,‬ובימי אלו עוסקי במצוות‪ ,‬וא ובחינה‬ ‫]מר‬ ‫יכולי יש להיות עסוקי תמיד בתורה ובמצוות ‪ ,‬ואלו ימי המיוחדי הרמ"מ[‬ ‫למצוות‪ ,‬ואח"כ מגיע סוכות וכ הולכי מחיל אל חיל בימי נעלי ‬ ‫וגבוהי אלו‪ ,‬ואלו הזיסע מצוות יקרבו אותנו לאבינו שבשמי ‪.‬‬ ‫סוכות נקרא תשובה מאהבה ממילא ירח המרח ישמור המרח עלי‬ ‫אויב מקע או אויב ס'איז גרינג יש לזכור לעשות הכנה דרבה ליו"ט קודש‬ ‫סוכות ולכל המצוות‪ ,‬שהוא זמ כביכול מיוחד של השראת השכינה‪ ,‬וזה‬ ‫שהסוכה מכסה אותנו מכ רגל ועד ראש הוא מרמז שהשכינה הקדושה‬ ‫מכסה אותנו כביכול את כולנו מכל הצדדי ‪ ,‬וכמו שצדיקי דייקו‬ ‫שנכנסי ע המנעלי בכל מכל כל לתו הסוכה‪ ,‬כי הסוכה מקדש ומטהר‬ ‫אפי' די נידעריגסטע בחינות‪ ,‬והשכינה שורה על כל אלו שנמצאי בתו‬ ‫הסוכה והוא כביכול כמו שהשכינה הקדושה הכניסה אותנו תחת כנפיה‬ ‫לבית של השראת השכינה ולבית של השכינה הק'‪.‬‬ ‫וא מוקפי מכל הרוחות בשכינה הק' הרי זה עת רצו שרק שיי הגדולה‬ ‫ביותר ויכולי לזכות לכל הברכות ולכל השמחות ויכולי לזכות לגאולה‬ ‫השלימה‪ ,‬כדאי' שיו כיפור מרומז על תשובה מיראה וסוכות מרומז על‬ ‫תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫השי"ת ית לנו א כשרע ליכטיגע פרייליכע סוכות מיט די ד' מיני עלינו‬ ‫ועכ"י‪ ,‬וכל התומ"צ‪ ,‬ה' ירח שכולנו זאל שטייג בשמחת ושמירת‬ ‫התומ"צ כדבעי בהתמדת התורה ובגמ"ח ובשמחה שטענדיג עבדו את ה'‬ ‫בשמחה בואו לפניו ברננה‪ ,‬יו"ט סוכות הקדוש איז א מוראדיגע יו"ט או‬ ‫]רבינו סובל‬ ‫גרויס שאי לנו השגה כלל בה ‪ ,‬ה' ירח שנחוש ונתנהג בסוכות ובד'‬ ‫מיני וע כל התומ"צ כדבעי‪ ,‬ובר"ר ישפיע שפע קודש ואור קדוש של עבור כלל ישראל[‬ ‫]אינ צריכי‬ ‫סוכות‪ ,‬וה' לבדו ישפיע עלינו השראת השכינה ויקרבנו אליו ית"ש‪ ,‬וברו"ר לסבול[‬ ‫ישפיע על כולנו שמחת ונחת והרחבה וכל הברכות וישועות ושמחות‪ ,‬היו ההילולא של ההיליגע זיסע רבי נחמ ב פייגא מברסלב זכותו יג עלינו‬ ‫וברו"ר ישמח כל השבורי לב‪ ,‬בפרט שאתא סוכות שהוא יו מיוחד אוי אייביג‬ ‫לאחדות ולהכנסת אורחי ולצדקה וחסד ס'איז א ספציעלע זמ‪ ,‬סוכות‬ ‫מרומז על ענני כבוד שמרומז על אהר כהנא קדישא שהיה אוהב שלו ‬ ‫ורוד שלו ‪ ,‬והשי"ת ירח שנהיה כולנו אוהבי שלו ורודפי שלו ‪ ,‬וה' וכ ‬ ‫ישמח את כול בכללות ופרטות וית לכולנו אלע רפואות שלימות‬ ‫וישועות שלימות ושמחות שלימות בגשמיות וברוחניות תורה וגדולה‬ ‫במקו אחד‪ ,‬וברוב רחמיו ית לכולנו ישועה ושמחה שלימה ורפואה‬ ‫שלימה וגאולה שלימה שה' הכל יכול וכולל יחד ותשועת ה' כהר עי‬ ‫ה'‪ ,‬וברו"ר יכניסנו לתוככי ביהמ"ק אריי ית ה' שבשנה האי שתא נעלה‬ ‫כולנו לבית המקדש‪ ,‬וה' יעזור וירח שבשנה זו סוכות במהרה נעלה לרגל‬ ‫לביהמ"ק אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪ ,‬ונזכה לחזות בשמחת בית‬ ‫השואבה ובעבודת בית המקדש בהקרבת הקרבנות‪ ,‬ביו"ט קודש של‬ ‫סוכות וכל עבודת ה' שעבדו בבית המקדש ושנזכה לכל עבודות הקודש‬ ‫שיהיה שוי ותחזינה עינינו בשוב לציו ברחמי ‪ ,‬וית לכולנו ברו"ר את‬ ‫בני בית המקדש שוי יעצ אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪.‬‬

‫וכל אשר בש ישראל יכונה הי' יכול להעלותו ולקרבו לאבינו שבשמי‬ ‫וזה היה מעלתו וכוחו‪ ,‬זכות משה רבינו זאל מגי זיי או אייביג‪.‬‬

‫זו ראינו אצל הצדיקי אמת והצדיקי הדור‪ ,‬הרבי זיעועכ"י‬

‫היה אוהב ישראל ופועל ישועות לישראל והיה תמיד פועל‬

‫הגאולה שלימה שהיה צדיק הדור וענו האמיתי שממש אחז שכל אחד‬

‫יותר טוב וחשוב הימנו והוא הגרוע ביותר וממילא יכל לקרב את כל כלל‬

‫ישראל בכללות ופרטות כ"א לפו בחינתו‪ ,‬כמו שידוע לכל כמה בעלי‬

‫תשובות שהיה עושה ומקרב והיה נוהג לרוממ בשיחת חולי פשוטה‪,‬‬

‫וע כוח זה היה מרומ את נשמת שידוע שהיה מדבר ע איש פשוט‬ ‫ביותר שיחת חולי והלה היה יוצא בנחלי דמעות בהרוהרי תשובה מכוח‬

‫שיחת חולי של הרבי‪ ,‬וראו פלאי פלאות בשיחותיו הק'‪ ,‬שהיה מתלמידי‬ ‫מר הבעש"ט ותלמידי תלמידיו משיירי כנסת הגדולה‪ ,‬והיה בעל יסורי‬

‫כל ימיו והיה מזבח כפרה פאר כלל ישראל‪ ,‬ואהבת ישראל היתה בוערת‬ ‫בלבו ובתוכו כמו אש להבה שלא שיי ואי נית להשיג‪ ,‬כמסופר בעת‬

‫שהגבאי ניסו לעשות סדר שלא יפריעו לרבינו והי' רואה אז מטש'עפעט‬ ‫א'איד אמר פע לגבאי איר פארדרייט מיר וזעק מנהמת לבו אי‬

‫פארשטיי נישט וי אזוי קע מע מאכ עגמת נפש פאר איד‪ ,‬ומסופר‬ ‫שפע יהודי נכנס לקודש פנימה ואמר שאי לו פדיו רק קויטעל‪ ,‬אמר לו‬ ‫רבינו שהפדיו יהיה שיבוא לבשרהו בשורות טובות‪ ,‬וברוב ענוותנותו אמר‬

‫שאי לו בעולמו כלו רק שיכול הוא לשמח יהודי נשבר זה שכרו מכל‬ ‫עמלו‪ ,‬והיה אומר שמשו דבר לא התפעל רק מעגמת נפש פו אאיד‬

‫משו שזה נוגע ללבו יותר מהכל‪ ,‬ופע אחד נכנס אחד מהחשובי‬

‫לרבינו כשהיה לאחר התקפת השיתוק והיה כולו יסורי ותמיד הי' מזבח‬ ‫כפרה לכלל ישראל ואמר לו‪ :‬די רבי ליידט פאר כלל ישראל‬ ‫החזירו רבינו ‪ :‬כלל ישראל דאר נישט ליידע‬

‫‪ .‬זכות פו די הייליגע זיסע רבי יג עלינו ועכ"י או אייביג‪.‬‬

‫‪ ,‬די הייליגע זיסע רבי רבי נחמ היה בוער כולו כאש בעבודת ה'‬

‫ועד כדי כ היה בוער כולו שרצה שכל ישראל יהיו עובדי ה' באמת והיה‬

‫מכניע עצמו לכל אחד אשר בש ישראל יכונה היה מקרב לאבשב"ש‪.‬‬

‫בטע מצות סוכה בתשרי ולא בניס )קושיית הטור(‬

‫באמר )בפ"ק דסוכה ב( צא מדירת קבע ושב בדירת עראי היתה‬ ‫כוונת שבאה מצות סוכה זאת ללמדנו שלא ישי אד‬ ‫בטחונו בגובה ביתו וחיזוקו ותיקונו הטוב וא כי יהיה מלא מכל‬ ‫טוב‪ ,‬ואל יבטח בסיוע שו אד אע"פ שיהא אדו האר‬ ‫ומושל בה אבל ישי בטחונו במי שאמר והיה העול‪ ,‬כי לו‬ ‫לבדו היכולת והאמונה‪ .‬במה שמבטיח אינו מתנח ממנו‪.‬‬ ‫ולהעיר לאד על זה באה מצות סוכה בזמ הזה‪ ,‬אחר אסיפת‬

‫גור ויקב באר ישראל‪ ,‬כמו שנאמר )דברי טז( באספ מגרנ‬ ‫ומיקב לפי שבזמ הזה הוא זמ בעיטה לכל‪ ,‬שהאוצרות‬ ‫מלאי כל טוב‪ ,‬והאד כבר נאס לעיר‪ ,‬ומטיח את גגו‪ ,‬ומחזיק‬ ‫בדק ביתו להשמר בו מזר וממטר ומרוח ושאר פגעי‪ .‬לפיכ‬ ‫ציוה לצאת מביתו החזק‪ ,‬וישב בסוכות כדי שיתעורר‪ ,‬וישי‬ ‫מבטחו בש יתבר‪ ,‬וית אל לבו‪ ,‬כי כל הטוב שהגיע אליו מ‬ ‫היוצא בשדה הכל בא לו ברצו הש‪ .‬ועל זה רמזו לעשותה‬ ‫מפסולת גור ויקב לזכר זה שאס הפירות לאכול‪ ,‬והפסולת‬ ‫לסכ‪ ,‬בתתו מטר בעתו‪ .‬ויזכור שכל שמירת גופו וכל אשר לו‬ ‫מאת הש יתבר‪ ,‬ולא יבטח באשר לו‪) .‬מנורת המאור(‬ ‫וזהו ג כ מצות הסוכה שבחודש זה לצאת מדירת קבע לדירת‬ ‫ארעי כי אי לישראל שו קביעות בשו דבר‪ ,‬ואומות העול אי‬ ‫מביני זה אי אפשר לדור באויר‪ ,‬ועל כ נסיו העכו" לעתיד‬ ‫יהיה במצות סוכה )ע"ז ג‪ (.‬דזה שיי רק להאזרח בישראל‪ ,‬אבל‬ ‫ה אי יכולי לסבול כלל אלא דירת קבע ודבר קבוע‪ ,‬וזהו‬ ‫שמוני לחמה )סוכה כט‪ (.‬שיש לה קביעות דשמש ידע מבואו‪,‬‬ ‫אבל ירח לא ידע מבואו‪ ,‬פעמי בארוכה ופעמי בקצרה )ר"ה‬ ‫כה‪ (.‬שאי לו קביעות‪ ,‬וכ אי קביעות לאורו‪ ,‬פע נעל ופע‬ ‫נגלה‪) .‬הרה"ק רבי צדוק הכה מלובלי‪ ,‬מחשבת חרו(‬ ‫בטע‬

‫שמצוות‬

‫סוכה‬

‫ולא‬

‫בחודש‬

‫ניס‬

‫שבו‬

‫יצאו‬

‫ישראל‬

‫ממצרי‪ ,‬לפי שבסוכה נאמר למע ידעו‪ ,‬כלומר‪ ,‬למצות סוכה‬ ‫דרושה דעת‪ ,‬והנה בכל ימות השנה מלא האד חטאי ועוונות‬ ‫‪ ,‬ואי אד חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות‪ ,‬ונמצא שהוא‬ ‫חסר דעת לפיכ איננו יכול לקיי מצוות הסוכה כראוי‪ ,‬אבל‬ ‫אחרי ראש השנה ויו הכיפורי שכבר נטהר האד ונתכפר‬ ‫מחטאיו‪ ,‬אז משיג הוא את הדעה האמיתית ויכול לקיי למע‬

‫ידעו‪) .‬חידושי הרי"(‬

‫היו היאר"צ של הגאו הק' מוילנא שהיה כוח התורה של העול‪,‬‬

‫כמסופר שלפני פטירתו ער חשבו הנפש ועשה תשובה על דקות‬

‫ספורות שביטל כל ימי חייו‪ ,‬ואלו דברי שאי לנו שו השגה‪ ,‬ופע‬

‫הגיעה לבקרו אחותו שלא ראתהו שני רבות וחפצה לדבר עמו‪ ,‬דיבר‬ ‫עמה מס' רגעי ואח"כ אמר שיצא ידי חובה וחזר ללמוד ולעסוק בשיעורי‬

‫תורה‪ ,‬מסופר שקוד פטירתו בכה ואמר שמסתלקי מהאי עלמא שבו‬

‫יכולי בעד כמה פרוטות לקנות ציצית ולרכוש די גרעסטע יהלומי‪ ,‬האי‬

‫עלמא כבי הילולא דמיא חטו ואכול חטו ואכול‪ ,‬הוא היה כוח התורה‬ ‫פו די וועלט‪ ,‬זכותו יג עלינו אוי אייביג‪ ,‬ואי לנו שו השגה בכל אלו‬

‫הצדיקי אמת ומכל זה יש ללמוד מוסר בפשטות צו שטייגע יותר אהבת‬ ‫התורה ויותר יראת שמי‪ ,‬ויש להיות הכל מתו שמחה עבדו את ה'‬

‫בשמחה בואו לפניו ברננה‪.‬‬

‫ה'‬

‫אושפיזא דמשה ‪ -‬וזאת הברכה‬

‫נאמר חג הסוכות אשתקד אושפיזא דמשה רעיא מהימנא בארה"ב‬

‫ירח שזכות משה רבינו רעיא מהימנא ומר הסב "ק הרמ" מ זיע"א‬

‫]מר הרמ "מ[‬

‫בהסוכה‪ ,‬נת מקוד את יו הכיפורי לכפר על נפשותנו ‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה כשנטהר נפשנו ביו הכפורי נזכה לבחינת ענני כבוד‬ ‫הסוכה בחג הסוכות‪ ,‬שלא ידחו אותנו לחו ח"ו ולהתענג מטובה‬

‫בתוכה‪) .‬תפארת בני(‬

‫בחינת מצות סוכה הבאה אחר ימי הקדושי‪ ,‬להיות למחסה‬ ‫ולמסתור על האורות היורדי בראש השנה ויו כיפור‪ ,‬כא‬ ‫המסוככת על בניה לבל יכ כל פגע וכל או חלילה‪ ,‬והנה לכ‬ ‫הסוכה פטורה מ המזוזה‪ ,‬כי היא איננה צריכה שמירה ממזוזה‪,‬‬ ‫כי היא עצמה נעשית לשמירה כנ"ל‪) .‬תפארת שלמה(‬

‫וכל הצדיקי וגאוני אמת זאל מגי זיי עלינו ועכ "י או אייביג ‪ ,‬וה '‬ ‫ירח‬

‫שכולנו‬

‫נשוב‬

‫בתשובה‬

‫באמת‬

‫מאהבה‬

‫אוי‬

‫אייביג‬

‫כידוע‬

‫שסוכות הוא תשובה מאהבה ומיר זאל שטייג בהתמדת התורה‬ ‫יר " ש ומידות טובות מיט א גזונטע שמחה שטענדיג או מיר זאל‬

‫זכות משה רעיא מהימנא זכותו יג עלינו אוי אייביג‪ ,‬די הייליגע זיסע רבי‬ ‫ג קרוי על שמו והיו ג אושפיזא דילי'‪ ,‬וכ איתא מאמר‬ ‫שכל מי שאי לה שמות של אושפיזי משה רבינו הוא אושפיזי של כול ‬ ‫שהוא שקול כנגד כול ואיתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא‪ ,‬ואחד‬ ‫מהמאמרי ה שניצו משה רבע"ה יש לכל יהודי‪ ,‬ממילא משה רבינו‬ ‫כלל כל נשמות ישראל ממילא כל יהודי יש לו שייכות ע משה רבינו וע ‬ ‫האושפיזי שלו‪.‬‬ ‫וזאת הברכה אשר בר משה איש האלוקי את בני ישראל לפני מותו וכו'‪.‬‬

‫מה שעושי סוכות אחר יו הכיפורי‪ ,‬יש לומר כי מי שלא היה‬ ‫ראוי במעשיו הי' הענני כבוד פולט‪ ,‬וכמ"ש בכתבי האר"י ז"ל‬ ‫ובסידור שחג הסוכות הוא כנגד מחיית עמלק שלא שלט רק‬ ‫במי שהענ פלטו חו‪ ,‬ועל כ כאשר ברצונו ית" ש לזכות אותנו‬

‫האב געפוילט אלעס גוט ‪ ,‬וה ' ישמח את כל ישראל בכל מקו שה‪,‬‬ ‫ובר " ר ישמר שמירה עליונה וגדולה בכל מקו שה ‪ ,‬וית לכולנו‬ ‫רפואות‬

‫שלימות‬

‫ובריאות‬

‫השלימות ‪,‬‬

‫וית‬

‫לנו‬

‫רפואות‬

‫שלימות‬

‫וישועות שלימות גו " ר תורה וגדולה במקו אחד וית לכולנו בכללות‬

‫נראה לומר טע למצוות סוכות )אחר ימי הנוראי( דהנה בתענית‬ ‫)כד‪ (:‬בבעל כותית ונגדיה רבא ומת‪ ,‬ושמע בבי מלכא ובעי‬ ‫לצעורי לרבא‪ ,‬אמרה ליה איפרא דהורמיז אימא דשבור מלכא‬ ‫אל תתחרה ביהודאי דבעיי רחמא ואתא מיטרא‪ ,‬ושלחיה‬ ‫לרבא ואתי מיטרא עד דשפ מרזבא דצפורי‪ ,‬אמר ליה אביו‬ ‫בחלו טרחת קונ יותר מדאי שני דירת ושני‪ ,‬למחר אשכח‬ ‫דמרש פוריא בסכיני שרצו שדי להרגו וחתכו מיטתו‪ ,‬מוכח‬ ‫מזה דמי שטרח קמי שמיא יותר מדאי יש לירא ממזיקי וצרי‬

‫חיי בני ומזוני רויחי ‪ ,‬וית לנו ברו " ר רפואה שלימה ושמחה שלימה‬

‫לשנות מקומו‪ .‬כ בימי נוראי שהטר חנו בוראינו בתפילה יותר‬

‫וישועה שלימה ובני בית המקדש וירח שכולנו נעלה לרגל לבית‬

‫מדיא‪ ,‬יש ג כ לירא מפני מזיקי וצרי לשנות מקומו‪ ,‬לכ ציוה‬

‫המקדש ‪ ,‬וית לנו שמחה שלימה וגאולה שלי מה שוי יע או א‬

‫ה' לצאת מבית לסוכה‪) .‬הגאו ר' שלמה קלוגער(‬

‫א‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה א‬ ‫זיסע אופ או אייביג‪.‬‬

‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬

‫המש בעמוד ב '‬

‫אמות‪ ,‬אזי פסולה ואי לו שו שורש בהקדושה‪) .‬דברי יחזקאל(‬ ‫ירדו גשמי מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה‪ ,‬משלו משל למה הדבר‬

‫לקט אמרות‬

‫דומה לעבד שבא למזוג כו' ושפ לו קיתו על פניו )סוכה כח‪(:‬‬

‫להבי דברי חכמי וחידות‪ ,‬נראה לי פי' על פניו על פנימיותו‪ ,‬על שלא עשינו‬ ‫מצות סוכה באמיתויות ופנימיות‪ ,‬בא לנו הגש‪) .‬אור ישע(‬

‫המש מעמוד א'‬

‫מצוה קלה יש לי וסוכה שמה‬

‫)ע"ז נג ‪(.‬‬

‫מאמר נאה‬ ‫לסוכות‬

‫על ידי מצות סוכה שהוא בחינת קלה‪,‬‬

‫מכניע הס"מ שעולה ע הכולל גימטריא קל"ה‪.‬‬

‫מעלת הסוכה יותר מכל המצוות שמקיפה את כל הגו ‬

‫)לקוטי תורה טשערנאביל(‬

‫אימתי אני מתעלה‪ ,‬כשאת באגודה אחת‬

‫בסוכת תשבו שבעת ימי‪ ,‬ואפילו לילות )סוכה(‬

‫היינו שבח הסוכה לתק את השבע מדות לייחד ולהשיב אות אל הקדושה‪,‬‬ ‫למע ידעו דורותיכ כי בסוכות הושבתי את בני ישראל‬ ‫הטע שדווקא גבי סוכות נאמר "למע ידעו דורותיכ" ולא בשאר מצוות‪ ,‬כי ואמרו חז"ל ואפילו לילות‪ ,‬היינו שה נקראי חוש ולילה‪ ,‬יוכל ג כ לישב‬ ‫סוכה דומה למקוה שאד נכנס לסוכה בכל הגו כמו למקוה‪ ,‬ודעת הוא ולתק להקדושה‪) .‬חסד לאברה(‬ ‫טהרות‪ ,‬ע"כ כתיב אצל סוכה‪ ,‬למע ידעו דורותיכ‪ ,‬לשו דעת ‪ ,‬וג שלושה‬ ‫היו אומרי למנס הגבה יד משו מעשה שהיה שפע אחת ניס אחד על‬ ‫תיבות הללו בגימטריא תתק"ס כשיעור מקוה שהוא תתק"ס לוגי‪) .‬צמח דוד (‬ ‫גבי רגליו ורגמוהו כל הע באתרוגיה )סוכה מח ‪(:‬‬ ‫אמר הרה"ק הדברי חיי מצאנז‪ ,‬דהג דהטלית של ציצית מכסה ג כ רוב‬ ‫הגו‪ ,‬א על פי כ אי הרגלי נכנסי לתוכה‪ ,‬מה שאי כ הסוכה דג הרגלי לפני שני רבות אמר לי הרה"ח רבי יוסל קוסנס ז"ל על המשנה הנ"ל שיש‬ ‫נכסני לתורה‪ ,‬ולא עוד אלא דהסוכה כולה שמות הקדושי וקרקעות הסוכה לפרש מפני מה רגמוהו הע לאותו מנס דווקא באתרוגיה‪ ,‬דהנה הטע‬ ‫ג"כ שורה בתוכה שמות הקדושי כידוע‪ ,‬והשי"ת צוה לנו לכנוס לתו הסוכה שאותו צדוקי ניס ע"ג רגליו הוא מפני שאי הצדוקי מודי אלא בדבר‬ ‫המפורש בתורה‪ ,‬וכיו שניסו המי הלכה למשה מסיני ואינו מפורש להדיא‬ ‫לדרוס עליה כדי לקדשינו ולטהרינו ולכפר פשעינו‪) .‬חקל יצחק(‬ ‫בקרא‪ ,‬לכ זלזלו בניסו המי‪ .‬והנה בתורה כתיב ולקחת לכ ביו הראשו‬ ‫פרי ע הדר‪ ,‬ואינו מפורש שפרי זה הוא אתרוג בדווקא‪ ,‬אלא שחז"ל הוכיחו כ‬ ‫שינה בסוכה‬ ‫באופני שוני )כדאי' בסוכה לה‪ (.‬ולכ רגמו אותו דוקא באתרוגיה‪ ,‬לומר לו דא‬ ‫ידוע שהחיוב הוא לישו בסוכה כאשר פסקו הפוסקי ודר דרש אפשר לתת אי אתה מודה לדברי חז"ל רק לדברי המפורשי במקרא מני ל לקחת‬ ‫טע שמצות סוכה הוא זכר לענני הכבוד וכתבו המפרשי מש הרב שפתי אתרוג דווקא‪ .‬ודפח"ח‪) .‬מאוצרו של הג"ר חיי נחו ליכטנשטיי ז"ל(‬ ‫כה עה"ת )פר' עקב עה"פ ורגל לא בצקה דברי ח ד( שלכאורה יקשה שישראל היו‬ ‫רמזי על תפילת הושענות‬ ‫הולכי יו ולילה וזה צער גדול שלא היה לה מנוחה לישו וכיוצא בזה ואי‬ ‫יכלו להתקיי ותיר שהיו יושבי בענני הכבוד והענני מוליכי אות והיו‬ ‫הושע נא למע עוז הושע נא למע פאר‬ ‫כמי שיושב בספינה שהספינה נוסעת תדיר יו ולילה ובני אד אשר בספינה‬ ‫עושי כל צרכיה‪ ,‬אוכלי וישני ולומדי וכותבי והספינה ממשיכה לנסוע ידוע דאי עוז אלא תורה‪ ,‬וזה שאנו מתפללי להשי"ת שיושיע אותנו למע התורה‪,‬‬ ‫כ היו ישראל בתו ענני הכבוד‪ .‬ולפי זה מאחר שציונו הקב"ה לעשות סוכה זכר א הרי אי אנו עוסקי בה כראוי בעוה"ר‪ ,‬ואי יש פתחו פה לבקש תשועה‬ ‫לענני הכבוד צרי לדמות במה שאנו יכולי לענני כבוד שהיינו אוכלי וישני בעבורה‪ .‬אמנ כבר אמרו חז"ל )ברכות יז‪ (.‬רצונינו לעשות רצונ ומי מעכב שאור‬ ‫בתו הענני כבוד‪ ,‬ויש חסידי שאינ נכנסי לבית כי א עראי דעראי כמו שבעיסה מעכב הוא היצר הרע‪ ,‬וא כ אנוסי  אנחנו מפאת היצר ואונס רחמנא‬ ‫פטריה‪ .‬ופאר נוטריקו אונס רחמנא פטריה‪ ,‬וזהו שכתוב הושע נא למע עוז הושע‬ ‫שכתבו ז"ל‪ ,‬ואשריה שיושבי בסוכה על דר שהיינו בענני כבוד בכל האפשר‬ ‫נא למע פאר דאונס רחמנא פטריה‪) .‬הרה"ק ר' יהושע הורווי אדמו"ר מדזיקוב(‬ ‫וזהו דר דרש‪) .‬דבש לפי‪ ,‬חיד"א(‬

‫‬

‫‬

‫יעלזו חסידי בכבוד ירננו על משכבות )תהלי(‬

‫הושע נא למענ דורשנו הושע נא‬

‫ולכאורה קשה איזה כבוד צריכי החסידי‪ ,‬אלא הכוונה לסוכה דהוי זכר לענני פי' אנו מתפללי רבש"ע אתה צויתנו בתורת הקדושה במצות השבת אבידה‬ ‫והיה עמ עד דרוש אחי אותו ואנחנו בעו"ה אבודי בגלות המר הזה‪ ,‬ואי לנו‬ ‫הכבוד‪ ,‬ומסיי הפסוק ירננו על משכבות רמז לשינה בסוכה‪) .‬שפת אמת(‬ ‫דורש ומבקש אלא אתה למענ דורשינו‪) .‬דבש השדה(‬

‫רמזי‬

‫על מצוות סוכה ‬

‫מה שכתבה התורה בסכת בסכת בסכות‪ ,‬תרי חסר וא' מלא‪,‬‬

‫הושענא עליית השבטי‬ ‫דרומז על ג' בתי‬

‫מקדשות‪ ,‬שני מה נחרבו והשלישי יבנה במהרה בימינו‪) .‬עוללות אפרי(‬

‫הכוונה א נגזר‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬להוריד עלינו שבט הרודה ומכה‪ ,‬נבקש ד'‬ ‫להעלותו מאתנו‪) .‬אמרי נוע(‬

‫הושענא מגדי תמתיק ותושיע‬ ‫יש לרמז צורת דפנות הסכה הכשרות בתיבת סכה‪ ,‬המהדרי עושי לסוכה‬ ‫ארבעה דפנות כאות ס המוקפת כולה‪ ,‬ויש העושי רק שלשה דפנות כאות כ‪ ,‬לכאורה איזה המתקה זקוקי מגדי‪ ,‬יש לפרש לפי המובא בספרי הקדושי‬ ‫ויש אשר אינ עושי אלא שני דפנות והשלישית אינה אלא טפח כאות ה‪ .‬על הפסוק הראנו ה' חסד כי ודאי כל הנהגותיו של ה' יתבר ה על צד החסד‬ ‫והטוב‪ ,‬אלא שלפעמי מכוסי ה מעיני בשר בקשתנו היא שהחסדי יהיו‬ ‫)חיד"א(‬ ‫גלויי לעינינו הראנו‪ .‬וכ אנו מבקשי בהושענא מגדי אלו החסדי‪ ,‬רבונו של‬ ‫עול‪ ,‬אנא בטוב תמתיק ותושעי נזכה לראות חסדי גלויי לא מכוסי‪) .‬צמח‬ ‫כי יצפנני בסכו ביו רעה יסתירוני )תהלי(‬ ‫שעל ידי מצות סוכה שבני ישראל מקיימי‪ ,‬על ידי זה המה נסתרי מכל דוד בש הרה"ק רבי דוד מדינוב(‬ ‫הרעות ונמתקי כל הדיני בחסדי וברחמי גמורי‪) .‬מג אברה(‬

‫אושפיזי ‬

‫סככה כהלכתה ועטרה בקרמי ובסדיני המצויירי וכו' )סוכה י‪(.‬‬

‫אפילו שיחת של תלמידי חכמי הוא תלמוד‪ ,‬דמכא נראה שהיה מנהג כ אחד האברכי מאנשי שלומו של הרה"ק מקאברי זי"ע ביקש להישאר‬ ‫לחבב מצוות הסוכה‪ ,‬וליפותה בקרמי וסדיני ולתלות בה פירות חשובי‪ ,‬על כל ולהסתופ בצלילו בחג הסוכות בר עוד לפני החג הורה לו הרה"ק שישוב ויסע‬ ‫לביתו‪ .‬כשהפציר בו האבר שברצונו להישאר לחג‪ ,‬אמר לו‪ ,‬בחג הסוכות נקבל‬ ‫ראוי לעשות כ וכל המרבה הרי זה משובח‪) .‬של"ה(‬ ‫אורחי חשובי אללו האושפיזי קדישי וכאשר יראו אות שעל פני ניכרי‬ ‫עצבות ומרה שחורה‪ ,‬לא ירצו לשבת בסוכתי‪ ,‬כי ה סובלי רק פני של‬ ‫סוכה פסולה במחובר )סוכה ט‪(:‬‬ ‫כתבו בספרי הקדושי דעני סוכה להיות מופרש מ החומריות רק בדביקות שמחה‪) .‬שרפי קודש‪ ,‬אמרי חיי מויזני(‬ ‫תחת צל כנפי השכינה‪ ,‬ולכ יש לומר טע דאסור להיות מחובר לקרקע שצרי‬ ‫הובא בכתבי החסידי‪ ,‬כי בליל יו"ט ראשו של סוכות בשנה הראשונה‬ ‫להבדל מהחומריות‪) .‬מעגלי צדק(‬ ‫שהתחיל אא"ז השפת אמת לנהל עדת ישורו‪ ,‬העמיד חסיד אחד להשולח‬ ‫הטהור בקבוק מעד )מי דבש(‪ ,‬ושאל הרה"ח ר' זאנוויל ז"ל )חת אא"ז החידושי‬ ‫מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתו הבית )סוכה כח‪(.‬‬ ‫הנראה לרמז בזה עפמ"ש כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה ממשי השפעות הרי"( לאותו החסיד מדוע לא העמיד יי‪ ,‬והשיב השפת אמת הלא היו‬ ‫טובות על כל השנה לתו הבית שלא יחסר כלל‪ ,‬וזה ג כ מה שאמרו )ש כט‪ (.‬אושפיזא של אברה אבינו ע"ה והוא לא היה יכול לית יי‪ ,‬כי היה סבור שה‬ ‫מנא מיכלא חו לסוכה‪ ,‬פי' כח הסוכה להמשי שפע פרנסה לכל אחד ואחד‪ ,‬ערביי‪ ,‬אבל יצחק כתיב ויבא לו יי וישת‪) .‬ליקוטי יהודה בש זכותא דאברה(‬ ‫ג חו לסוכה כאשר יהיה בביתו כל השנה‪) .‬תפארת שלמה(‬

‫ארבעה מיני‬

‫המצטער פטור מ הסוכה )סוכה כה(‬

‫‬

‫פי' מי שיש לו צער ח"ו נפטר מ הצער ע"י שמקיי מצות סוכה כראוי וז"פ המצטער מובא בכתבי האר"י שיש לתת בשמחה הכס עבור קניית ארבעה מיני ולא‬ ‫מי שיש לו צער פטור מ הסוכה נפטר מ הצער על ידי מצוות הסוכה כראוי‪) .‬צמח צדיק( להתמקח‪ .‬ויש להביא מקור נאמר מדברי המקרא בשעה שביקש שלמה לכרות ארזי‬ ‫מ הלבנו לבנות את בית המקדש שלח שליחי לחיר מל צור ונאמר ש‪" :‬ועתה‬ ‫אתרוג הכושי כשר הדומה לכושי פסול )סוכה לו‪(.‬‬

‫צוה ויכרתו לי ארזי מ הלבנו וגו' ושכר עבדי‬

‫אתככל אשר תאמר" )מלכי א‪ ,‬ה כ(‬

‫יש לבאר דהנה אי' בברכות )לה( הרבה עשו כר' שמעו ב יוחאי ולא עלתה‬ ‫ביד‪ ,‬כר' שמעו ב יוחאי ולא ר' משעו ב יוחאי ממש‪ ,‬דמי שכוונתו לש‬ ‫אתרוג‬ ‫שמי בודאי יעלה בידו אבל ה עשו כר' שמעו בי יוחאי‪ ,‬נדמו לו רק‪ ,‬לכ לא‬ ‫עלתה ביד‪ .‬וזה שאמרו אתרוג הכושי‪ ,‬היינו הצדיק המשונה במעשיו ככושי אי' שמיו שחטא אד הראשו אי בחירה חפשית כי עבירה גוררת עבירה‪,‬‬ ‫המשונה בעורו והא כשר‪ ,‬א דומה לכושי שרוצה לדמות עצמו כר' שמעו ב אבל אחר יו הכיפורי שבו נמחלו עונותיה של ישראל אז מתחילה שוב‬ ‫בחירה חפשית ויע שע הדעת שאכל ממנו אד הראשו אתרוג היה )בראשית‬ ‫יוחאי זה פסול‪) .‬חת סופר בש ההפלאה(‬ ‫רבה טו ח( לזה לוקחי אתרוג מיד אחר יו הכיפורי להזכר שבגלל הדבר הזה‬ ‫נכשל אד הראשו ואבד את בחירתו ובכ עלינו להזהר ולבחור בטוב‪) .‬לקט עני(‬ ‫החוטט בגדיש אינו סוכה דתעשה ולא מ העשוי )טו(‬ ‫הרמז דאמרו חז"ל )תנא דבי אליהו פכ"ה( לעול חייב אד לומר מתי יגיעו מעשי‬ ‫הדסי‬ ‫למעשי אבותי אברה יצחק ויעקב‪ ,‬דרמזו בזה שלא יעשו מצות אנשי‬ ‫מלמדה‪ ,‬ורק יל בעקבות אבותיו הקדושי‪ .‬אברה היה לו מידת חסד‪ ,‬ויצחק וענ ע אבות )ויקרא כג מ(‬ ‫אמר א אאחוז ג אני בזה יהיה מלומדה ואחז במידת גבורה‪ ,‬ויעקב במידת שמעתי מפי החסיד ר' אברה איש טבריה ז"ל שבכל אר ישראל לא שכיח‬ ‫הדסי משולשי כי א באזור צפת‪ .‬ואמר על הרה"ק ר' מאיר מפרימשלא‬ ‫תפארת‪ ,‬וזה תעשה ולא מ העשוי מה שראית אחרי עושי‪) .‬דבש השדה(‬ ‫רמז מ התורה וענ ע עבת סופי תיבות צפת‪) .‬ג הדסי(‬ ‫דופ עקומה ד' אמות כשרה )סוכה ד‪( .‬‬

‫יש לומר דרמזו רז"ל בזה ג לשאר מצות דא ישראל עושה מצוה כהלכה מה‬ ‫טוב ומה נעי‪ ,‬וא לפעמי על די הכרח אינו יכול לצאת כל הדעות להלכה‪,‬‬ ‫א עכ"פ יש לו שורש בד' אמות של הלכה‪ ,‬ועשה עכ"פ כדיעה אחד מ‬ ‫הפוסקי הגדולי‪ ,‬יש לו ג"כ שורש בקדושה‪ ,‬אבל א מעוק יותר מ ד'‬

‫)הגה"צ רבי מאיר ברנסדורפר זצוק"ל(‬

‫שמחת בית השואבה ‬ ‫בגמ'‬

‫)סוכה נג(‬

‫אמר רבי יהושע ב חנניה כשהיינו שמי שמחת בית השואבה לא‬ ‫המש בעמוד ד '‬

‫ב‬

‫בעת התקדש החג‪ ,‬כשנכנסי אנו לקיי מצוות החג‪ ,‬עומדי אנו בפתח‬ ‫הסוכה ומזמיני אנו את האושפיזי לקחת חלק איתנו בעת קיו המצוה ‪-‬‬ ‫ישיבת סוכה‪ .‬וכבר כתב באל המג )סימ תרכה ס"ק נח(‪ :‬וכתבו בספרי‬ ‫הקדושי דיראה דבכל יו ויו מחג הסוכות יהיה לו עני על שלחנו וית לו‬ ‫מנה יפה כאלו היה אחד מהאושפיזי מיסב אצלו‪ .‬ומי שאפשר לו שיהיה ז'‬ ‫עניי בכל יו כנגד כול בודאי יניחו לו ברכות על ראשו"‪.‬‬ ‫וצרי להבי‪ ,‬למה בסוכות שאנו קוראי לאורחי שיהיו אלו האושפיזי‬ ‫שלנו‪ ,‬אנחנו מזמיני אות דווקא לפני שאנו נכנסי לסוכה‪ ,‬ולא כמו בחג‬ ‫הפסח‪ ,‬בעודנו יושבי מסובי‪ ,‬נהני מכל השפע מסביב‪ ,‬מרגישי בני‬ ‫חורי‪ ,‬אז אנו אומרי "כל דכפי ייתי ויאכל‪ ,‬כל דכפי ייתי ויפסח"‪ .‬למה‬ ‫דווקא כא בסוכות איננו עושי כ כשאנחנו נמצאי כבר בסוכה‪.‬‬ ‫"ולקחת לכ ביו הראשו"‪ ,‬והלא חמשה עשר הוא‪ ,‬מהו ראשו‪ ,‬ראשו‬ ‫לחשבו עוונות )מדרש(‪.‬‬ ‫זה עתה יצאנו מהימי הנוראי ‪ -‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה ויו‬ ‫הכיפורי שבו וודאי נכתבנו ונחתמנו כאו"א לחיי טובי ארוכי ולשלו‪.‬‬ ‫בימי הדי‪ ,‬באנו לבקש ולהתחנ מאת הבורא ב"ה‪ ,‬על נפשינו‪" .‬א כבני‪,‬‬ ‫רחמינו כרח אב על בני‪ ,‬וא כעבדי‪ ,‬עינינו ל תלויות עד שתחננו‬ ‫ותוציא כאור משפטנו"‪ .‬בעשרת ימי תשובה "יש לכל אד לחפש ולפשפש‬ ‫במעשיו ולשוב ממעשיו הרעי" )מט"א תר"ג(‪ .‬בימי אלו ביקשנו את ה'‬ ‫ודרשנוהו בכל לבבינו ובכל נפשינו‪ ,‬וזה עתה נחת דיננו לשלו "כי במוצאי‬ ‫יו הכיפורי אי ל אד מישראל שאינו טהור מקדושת יו הכיפורי"‬ ‫)ספה"ק(‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בימי אלו כאשר אנו רודפי אחרי המצוות‪ ,‬ה בבניית הסוכה‪ ,‬ה‬ ‫בקניית הארבעה מיני‪ ,‬אנו כל כ טרודי אחרי המצוות עד שאי לנו זמ‬ ‫להתחיל את החשבו החדש‪" .‬ומיד כשנגמרו הימי האלו ‪ -‬ביו טוב‬ ‫הראשו של חג‪ ,‬ה נוטלי לולביה ואתרוגיה בידיה‪ ,‬ומקלסי להקב"ה‬ ‫והקב"ה אומר לה‪ ,‬כבר מחלתי לכ על מה שעבר‪ ,‬מכא ואיל חשבו‬ ‫עוונותיכ לפניכ‪ .‬לפיכ אמר ביו הראשו ‪ -‬ראשו לחשבו עוונות"‬ ‫)מדרש(‪.‬‬ ‫ולכ בעת התקדש החג‪ ,‬הדבר הראשו שאנחנו עושי בזמ שמתחיל את החשבו‬ ‫החדש‪ ,‬הוא‪ ,‬לדעת ולהבי שאי אנו יכולי לקיי את המצוות‪ ,‬בלי להזמי ולדעת‬ ‫שיש אורחי ואי אנו דואגי רק לעצמינו‪ .‬המצוה הראשונה שנעשה ברשימה‬ ‫החדשה‪ ,‬תהיה דאגה לזולת‪ ,‬ידיעה שבלי הזולת אי אפשר לזוז‪ .‬ע"כ דרשו רבותינו‬ ‫ז"ל על הפסוק "ולקח לכ ביו הראשו ‪ -‬ראשו לחשבו עוונות" דווקא על‬ ‫ארבעת המיני‪ ,‬כמו שאמרו במדרש )ויקרא רבה פרשה ל(‪" :‬פרי ע הדר כפות‬ ‫תמרי וגו'‪ .‬מה אתרוג יש בו ריח ויש בו אוכל כ ה ישראל יש בה בני אד שה‬ ‫בעלי תורה ובעלי מעשי טובי‪" .‬כפות תמרי" אלו ישראל‪ ,‬מה תמרה זו יש בה‬ ‫אוכל ואי בה ריח כ ה ישראל יש בה בני אד שה בני תורה ואינ בני מעשי‬ ‫טובי‪" .‬וענ ע עבות" אלו ישראל מה הדס זה יש בו ריח ואי בו אוכל כ ה‬ ‫ישראל יש בה בני אד שיש בה מעשי טובי ואינ בני תורה‪" .‬וערבי נחל"‬ ‫אלו ישראל‪ ,‬מה ערבה זו אי בה לא טע ולא ריח‪ ,‬כ ישראל יש בה בני אד‬ ‫שאי בה לא תורה ולא מעשי‪ .‬אמר הקב"ה‪ ,‬לאבד אי אפשר‪ ,‬שהרי א אי‬ ‫בה טע או ריח כראשוני‪ ,‬הנה אינ ריק לגמרי )כמו שאמרו רז"ל )חגיגה כז‪ (.‬אפילו‬ ‫ריקני שבה מלאי מצוות כרימו(‪ ,‬אלא יעשו כול אגודה אחת‪ ,‬ויתקשרו כול‬ ‫מאגודה אחת‪ ,‬ועל ידי צירופ לאגודה אחת‪ ,‬ה מכפרי אלו על אלו‪ .‬וא עשית‬ ‫כ‪ ,‬אני מתעלה"‪ .‬לומר שא על פי שלא יגיעו כול אל השלימות בשווה‪ ,‬לא‬ ‫תמעט מעלתו יתעלה בזה‪ ,‬ולא יחסר כבודו‪ ,‬כי מחסרו החומר אי אפשר זה‬ ‫השלמות היותו על תכלית השלמות בכול‪ .‬וכבר כתבו חז"ל "אימתי הוא מתעלה‪,‬‬ ‫כשה אגודה אחת"‪.‬‬ ‫וכ כתב ה'כלי יקר'‪"" ,‬והוצר הפסוק לית טוב טע ודעת למה דווקא ביו‬ ‫זה נצטוו לעשות מצוה שיש בה הוראה שיהיו כל ישראל אגודה אחת‬ ‫שיכפרו אלו על אלו‪ .‬אלא מ יו כיפור עד חג הסוכות אי עושי עוונות כי‬ ‫כל אחד עוסק במצוות סוכה ולולב ומצוה גוררת מצוה‪ ,‬על כ לא יאונה‬ ‫לצדיק כל או עד יו ראשו של סוכות שהוא ראשו לחשבו עוונות על כל‬ ‫צריכי לעשות הכנה לתשובה‪ ,‬והכנה זו‪ ,‬הוא‪ ,‬כשתהיו באגודה אחת כמו ד'‬ ‫מיני אלו )כמו שביארנו לעיל(‪ ,‬אז יקבל ה' תשובתכ‪".‬‬ ‫והנה‪ ,‬בטר שניכנס לסוכה‪ ,‬אנחנו מזמיני במש שבעה ימי אורחי ‪,‬כדי‬ ‫לדעת שבלעדי כללות ע ישראל‪ ,‬אי שלימות למצוה‪ ,‬ולהראות שאיננו‬ ‫יכולי להתחיל ולעשות שו מצווה כמצות ישיבת סוכה ולא לפעול שו‬ ‫פעולה אפילו פעולה גשמית שהיא עצ האכילה‪ .‬ובפרט שאנחנו מתחילי‬ ‫עכשיו חשבו עוונות‪ ,‬צרי ביותר לדעת לחשוב על השני ‪.‬והזמנה זו‪ ,‬באה‪,‬‬ ‫כי אנחנו מרגישי שאיננו שווי בלעדי השני‪.‬‬ ‫וכמו שכתבו חז"ל )סוכה כז‪" :(:‬כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" מלמד שכל‬ ‫ישראל ראויי לשבת בסוכה אחת"‪ ,‬וזה וודאי א ורק על ידי האחדות של‬ ‫ע ישראל‪.‬‬ ‫ואחרי שבעה ימי שכול כוללי את עצמ אחד בשני‪ ,‬חושבי על השני ‪,‬‬ ‫שמחי ע השני ויודעי שכל הכוח של ע ישראל הוא באיגוד‬ ‫ובאחדות‪ ,‬בא יו אחרו של סוכות‪ ,‬ואז אומר הקב"ה‪ ,‬קשה עלי פרידתכ‪.‬‬ ‫כל כ איחדת את עצמכ‪ ,‬איגדת את כולכ ביחד‪ ,‬כל כ שמחת‬ ‫ביחד‪ ,‬עד כדי כ ש"אימתי הוא מתעלה‪ ,‬כשה אגודה אחת"‪ .‬אני רוצה שאל‬ ‫תעצרו כא‪ .‬תמשיכו ע זה הלאה‪ .‬כל כ יפה איתכ‪ ,‬עד שקשה עלי‬ ‫פרידתכ‪ .‬לא נאמר כא פרידתי ממכ‪ ,‬אלא פרידתכ‪ ,‬א תפרדו‬ ‫ותפרידו ביניכ‪ ,‬יהיה זה קשה עלי‪ .‬אל תפסיקו‬ ‫לחיות באהבה ואחוה‪ .‬על ידי‬ ‫האחדות ביניכ‪ ,‬תגרמו‬ ‫לי שאני אתעלה‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬

‫הרה"ק רבי נחמ מברסלב זי"ע ב' ליקוטי מוהר" ‬ ‫יומא דהילולא י " ח תשרי‬

‫הרה"ק רבי נחמ מברסלב‪ ,‬מזרע צדיקי קדושי נולד בראש חודש ניס‬ ‫תקל"ב ביו שבת פרשת תזריע‪-‬החודש‪ .‬לידתו הייתה במעז´בוז´ בבית מר‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א‪ .‬הוא נימול בשבת הגדול בנוכחות צדיקי גדולי עול‪,‬‬ ‫תלמידי מר הבעש"ט‪ .‬רבי נחמ נקרא ע"ש סבו הרה"ק רבי נחמ מהורודנקא‪,‬‬ ‫שהיה מתלמידי מר הבעש"ט והיה נאמ ביתו‪ .‬רבו שהעריכו הרבה כינהו "איש‬ ‫אלוקי"‪" ,‬קדוש וטהור"‪ .‬פ"א פנתה האלמנה‪ ,‬אחות הרה"ק רבי יצחק‬ ‫מדרוביטש‪ ,‬למר הבעש"ט וביקשה ממנו למצוא בעבורה שידו הגו‪ .‬הציע לה‬ ‫מר הבעש"ט את תלמידו נאמ ביתו הרה"ק רבי נחמ מהורודנקא‪ ,‬שהיה ג‬ ‫אלמ‪ ,‬בגמר השידו שאל מר את התלמיד "מה תית לי בתור שכר שדכנות"?‬ ‫ולא השיב‪ .‬ענה מר הבעש"ט הקדוש‪" :‬כשתוליד ב‪ ,‬ובתי אדל תלד בת‪,‬‬ ‫נשתד‪ .‬הראה התלמיד למר כתב יוחסי המגיע עד דוד המל ע"ה‪ .‬הוציא מר‬ ‫ג כתב יוחסי המגיע עד דוד המל ע"ה‪ ,‬ורבי נחמ הסכי לשידו‪ ,‬לאחר‬ ‫החופה נעל רבי נחמ מהורודנקא‪ ,‬וכשעברו מספר ימי באה הכלה למר‬ ‫הבעש"ט וסיפרה שבעלה נעל מיד לאחר החופה‪ ,‬ביקש מר ממנה לחזור‬ ‫בעוד כמה ימי‪ .‬מר הבעש"ט צפה ברוח הקודש את מקו הימצאות תלמידו‬ ‫ושלח שליח להחזירו‪ ,‬כשחזר רבי נחמ שאל אותו רבו לפשר הדבר והשיב רבי‬ ‫נחמ שצופה הוא ברוח הקודש שיוולד מאשתו ב‪ ,‬והיא תמות מיד לאחר‬ ‫הלידה‪ ,‬וכדי לא לפגוע באשתו החליט לברוח‪...‬‬ ‫מר הבעש"ט סיפר מיד לכלה את הסיבה והיא החליטה שא בעלה כזה צדיק‬ ‫גדול היא מוכנה להתעבר ממנו ולהוליד לו ב‪ ,‬בזמ הלידה היא התפללה בבכייה‬ ‫ובקשה לחיות עוד חודש כדי לראות וליהנות מהב‪ .‬ואכ התקבלה תפילתה‪,‬‬ ‫היא נפטרה חודש לאחר הלידה‪ .‬בעלה רבי נחמ התאונ‪ ,‬מדוע היא ביקשה רק‬ ‫חודש‪ ,‬שכ היה באותה שעה עת רצו בשמי והיא יכלה לבטל את הגזרה‪ ,‬הר‬ ‫הנולד נקרא שמחה והוא גדל אצל אדל בתו של מר הבעל ש טוב‪ .‬כששמחה‬ ‫הגיע לגיל עשר נסתלק מר הבעש"ט‪ .‬אביו רבי נחמ מהורודנקא נסע לאר‬ ‫ישראל והשאיר אותו אצל מרת אדל ע"ה‪ .‬בגיל הבר מצוה חיתנה הצדקת מרת‬ ‫אדל את שמחה ע בתה פייגא ע"ה‪.‬‬ ‫לרבי שמחה‪ ,‬שהיה צדיק גדול ולאשתו הצדקת מרת פייגא נולד ב בכור‬ ‫שנקרא ישראל על ש הסב"ק מר הבעש"ט‪ ,‬רבי שמחה שהיה צדיק גדול‬ ‫מאוד עבד את ה´ בדבקות גדולה והיה פרוש מהעול הזה עד שלא ש לב‬ ‫שעוברי עליו ימי ושבועות מבלי להיות בבית‪ .‬באחת הפעמי‪ ,‬ערב שבת‬ ‫קודש רבי שמחה לא חזר לביתו‪ .‬הצדקת מרת פייגא הדליקה נרות שבת והלכה‬ ‫לציונו הקדוש של מר הבעש"ט לברר היכ בעלה‪ .‬לאחר שיחדה ייחודי נתגלה‬ ‫לה הסבא‪ ,‬הבעל ש טוב זיע"א‪ ,‬ואמר לה‪" :‬הוא יבוא‪ ,‬הוא יבוא‪ ,‬הוא כבר‬ ‫בתחו שבת"‪ .‬בלילה קדוש זה נתעברה הצדקת מרת פייגא ונולד רבי נחמ‬ ‫מברסלב‪.‬‬ ‫בהיותו יושב לפני מלמדו‪ ,‬ב`חיידר`‪ ,‬השתדל תמיד לקיי "שויתי ה` לנגדי‬ ‫תמיד"‪ ,‬והתייגע לצייר מול עיניו ש הוי"ה ב"ה‪ ,‬ומחמת שהיתה מחשבתו‬ ‫טרודה בזה‪ ,‬לא ש לבו לכל מה שאירע מסביבו מרוב קדושתו‪" ,‬וכל עבודתו‬ ‫היה בהסתר ובהצנע גדול‪ ,‬ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שו‬ ‫חכמות כלל רק בפשיטות גמור‪ ,‬וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה‬ ‫ובכוח גדול ובמסירות נפש‪ ...‬אוקראינה‪ .‬יערותיה משתרעי מי עד י‪ .‬ואי‬ ‫ש בערבה‪ ,‬בינות לעצי הצפופי‪ ,‬יושב ילד קט‪ ,‬כמו מרגיש דווקא ש‪,‬‬ ‫בהיותו לבדו‪ ,‬דבוק ומקושר באלוקיו‪ .‬נפשו מתרפקת על יוצרה בכמיהה אי ק‬ ‫והוא בוכה‪ ,‬בוכה בדמעות שליש‪ ,‬ומעמקי ליבו בוקעת תפילה‪" :‬גל עיני ואביטה‬ ‫נפלאות מתורתי"‪ .‬ג בעלית הגג שבבית אביו‪ ,‬ש נהגו לאכס את התב‪,‬‬ ‫מצא לו הילד פינה קטנה להשיח בה ליבו לפני אלקיו‪.‬‬ ‫קשה היה לו לרבינו הלימוד בילדותו‪ .‬מניעות אי קו הפרעות הרחיקוהו‬ ‫מלימוד תורת ה' בה כה חפ‪ ,‬ורק על ידי בכיה ובקשה מבוראו הצליח להבי‬ ‫לימודו‪ .‬נוהג היה תמיד לסדר בקשותיו בשפתו הוא לפני הבורא‪ ,‬אחרי כל‬ ‫תפילה; אחרי כל ברכה‪ ,‬היה מוסי מילי משלו‪ .‬ש‪ ,‬התחילה להתגבש הדר‬ ‫שמאוחר יותר הונחלה לעול כולו‪" :‬התבודדות"‪ .‬שיחה פשוטה וישירה בי‬ ‫אד לבי קונו‪.‬‬ ‫מדברי כ"ק מר אדמו"ר שליט"א על בעל ההילולא‬

‫כידוע היו הוא יומא דהילולא של הרה"ק ר' נחמ מברסלב‪ ,‬כתוב בספרו הק'‬ ‫"ליקוטי מוהר""‪ ,‬שבתו אמרה פע כול חושבי שצדיק גדול לא יכול להיות‬ ‫כ"כ בקשר ע הע‪ ,‬והיא אמרה שזה טעות וזה היפו‪ ,‬אלא כמה שהצדיק יותר‬ ‫גבוה בקדושתו‪ ,‬כ הוא יכול להעלות מעלה מעלה את הנמו שבע לכל‬ ‫הבחינות‪ ,‬ומשה רבינו שהיה ענו מכול הוא הצליח להביא אפי' הנמו והקט‬ ‫שבה לכל הבחינות והדרגות הטובות‪.‬‬ ‫היו ההילולא של בעל "ליקוטי מוהר"" הרה"ק רבי נחמ מברסלב זי"ע ועכ"י‪,‬‬

‫שעבודת הקודש שלו היה מוראד'יג‪ ,‬הוא היה קודש קדשי‪ ,‬כבר מילדותו היה‬ ‫עובד ה' גדול ונורא‪ ,‬ובלי חכמות ובלי גדלות היה עובד על עצמו עבודה בפשטות‬ ‫ללמוד בשקידה והתמדה ולחטו כל מצוה ולהתעלות מעלה מעלה ובפשטות‪,‬‬ ‫וכל צדקה וחסד‪ ,‬ולחטו כדכ' האי עלמא כבי הילולא דמיא חטו ואכול חטו‬ ‫ואכול‪ ,‬מילדותו היה משתוקק לאבינו שבשמי כסדר והיה על ציו סבו מר‬ ‫הבעש"ט הק' וש כסדר היה שופ לבו בדמעות כמי שאי לנו השגה בה‪,‬‬ ‫שסבו הבעש"ט יסייע לו להיות שטייגע תמיד בעבודת ה'‪,‬‬ ‫כבר בילדותו היה לו השגה נוראה שאוכל זה יותר מדי גשמי ומשונה‪ ,‬למה צרי‬ ‫לאכול זה הרי תאווה גשמית‪ ,‬ומאז החל להתרגל בעצמו לבלוע את כל מאכליו‬ ‫מיד בלי ללעוס‪ ,‬כדי לא להרגיש את טע האוכל‪ ,‬ורצה לשבר תאוות אכילה‪ ,‬א‬ ‫עדי היה בשכל קט ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל‬ ‫לאכול בבוקר ובצהרי וכו`‪ ,‬על כ ישב עצמו שיהא בולע כל מה שיאכל דהיינו‬ ‫שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שו טע‬ ‫באכילתו‪ .‬ועשה כ ועלה נפיחות בצוארו‪ ...‬שהיה אז ב שישה שני" כ נהג‬ ‫בגיל שש בעבודה נוראה זו‪ ,‬א רח"ל ממעשה זה נהיה לו נפוח מאוד בגרונו והיה‬ ‫לו קשה להמשי באופ זה‪ ,‬א אי לנו השגה כמו שמובא שבגיל שמונה עשרה‬ ‫היה כבר לאחר שבירת כל התאוות רעות ומידות רעות והיה כבר כולו טוב‪,‬‬ ‫שבירת תאות האכילה וכו'‪ ,‬וכל המידות רעות‪ ,‬וכ השמחה של מצוה היה‬ ‫מוראד'יג אצלו שהיה מחזק את כול להיות בשמחה ואמר שיהודי צריכי‬

‫) תקע " א(‬

‫המשתפ בהסכמתו "שמוע שמעתי אפרי‪ ,‬זה ימי כבירי קל זיע סגיא‬ ‫דמשבחי ביה ברב נחמ דאד גדול הוא בתורה ובחסידות‪ ,‬איש קדוש מבי‬ ‫חידות‪ ,‬יודע תעלומות חכמה ושוש סודות‪ ,‬מפענח נעלמי ומגלה רזי‬ ‫במקרא‪ ,‬תלמוד ואגדות‪ ,‬ירושה היא לו מאבותיו‪ ,‬אבות מכלל דאכיא תולדות‪,‬‬ ‫שכ יונק מגידולי הקודש‪ ,‬חוטר מגזע האלוהי המפורס הבעש"ט זלה"ה איש‬ ‫חמודות‪ ,‬וזרעו לברכה זרע קודש‪ ,‬שמ ומעשיה עליה מעידות‪ ,‬כי האנשי‬ ‫אנשי מידות וכו`‪ ,‬ונפיק מבנייהו אילנא רברבא ותקיפא ורב נחמ חסידא‬ ‫שמיה"‪.‬‬ ‫להל ממשי הוא להפליג בשבח המחבר וספרו‪ ,‬בי היתר הוא מתבטא‪" :‬וא‬ ‫אמנ איני כדאי ששלח אלי‪ ,‬ובפרט כי איככה אוכל וראיתי בדברי העומדי‬ ‫ברומו של עול‪ ,‬ולא באתי במשפט על כל נעל‪ ,‬תמ מתלי תליא )מושלי‬ ‫משל(‪` :‬אריוותא קומיכו ואתו שאלי לתעלייא` ]האריות לפניכ ואת שואלי את‬ ‫השועלי?![ אפס כי עז אהבתי כמי רבי לא יוכלו לכבות‪ ,‬חבר אני לכל יראי‬ ‫הש וכל קדושיו‪ ,‬ואיותה נפשי לעשות רצו צדיק כיוצא בו"‪.‬‬ ‫ברוח זו מפליא הגאו האדיר רבי מאיר זצוק"ל גאב"ד בראדי את הספר ומחברו‬ ‫אשר "טרח ביגיעה רבה לפענח כל נעלמי‪ ,‬ועל מה אדניו הוטבעו‪ ,‬חכו ממתקי‬ ‫מה מתוק מדבש היוצא מהאר"י‪ ,‬קדוש יאמר לו רבינו האריז"ל"‪ ,‬תו כדי‬ ‫הדגשה כי למרות שגדר בעדו שלא לתת הסכמות על ספרי חדשי מחמת‬ ‫טעמי כמוסי‪ ,‬יוצא הוא מגדרו לעשות נייח נפשיה של הרב המחבר "להחיש‬ ‫מעשהו להוציא מחשבתו מכח אל הפועל"‪.‬‬ ‫בשנת תקס"ה נכתבו ההסכמות הללו על ידי גדולי מאורי דור דעה‪ ,‬גאוני‬ ‫וצדיקי אשר האר האירה מכבוד‪ ,‬כאשר היה הרה"ק רבי נחמ רק בשנת‬ ‫הל"ו לחייו‪ ,‬ולמרות שעדיי לא הגיע לשנות העמידה‪ ,‬העריכוהו ביותר והרבו‬ ‫להפליג בשבחו בצורה בלתי רגילה‪ ,‬תו כדי הדגשת היותו יונק מגידולי הקודש‬ ‫חוטר מגזע האלוקי המפורס מר הבעש"ט זלה"ה‪ ,‬ההול בעקבות אבותיו‬ ‫הקדושי זי"ע‪.‬‬

‫ג סופיה‬

‫ג סופיה הוק ע"י המושל הרוז פטצקי לזכר ביתו סופיה‪ ,‬לאחר הירצחה‪.‬‬ ‫בשנת תק" מרדו ההיידמאקי בפולני‪ ,‬ששלטו באותה העת על כל‬ ‫אוקראינה‪ .‬לכל מקו שהגיעו כנופיות ההיידמאקי ימ"ש חיפשו להתנכל‬ ‫ולרצוח ביהודי‪ ,‬מושל אומ‪ ,‬הפולני בתקופה ההיא היה הרוז פליקס פטצקי‪.‬‬ ‫הוא אהב מאוד את היהודי והחליט להג עליה מפני כנופיות הרוצחי‪ ,‬ראשי‬ ‫כנופיות ההיידאמקי שלחו להזהיר את המושל ולהתרות בו שא לא יפתח את‬ ‫שערי העיר יהרגו את בתו היחידה סופיה מיד אחרי היכנס לעיר‪.‬‬

‫הציו הקדוש באומ‬ ‫ג סופיה‬

‫להיות תמיד בשמחה‪ ,‬ושמחת המצוה היה אצלו געוולד'יג‪.‬‬ ‫מסופר שקוד פטירתו היה לו רח"ל מחלה שהיה לו ממנה יסורי נוראי‪,‬‬ ‫ובסוכות שהיה כזה בעל יסורי‪ ,‬שהיה בבחי' "והוא מחולל מפשעינו"‪ ,‬רח"ל‪,‬‬ ‫היה קשה מאוד למצוא אתרוג‪ ,‬בדר פלא הגיע להרה"ק מברסלב זי"ע ועכ"י‬ ‫אתרוג מהודר‪ ,‬הרה"ק נתעורר לשמחה על שיש לו אתרוג‪ ,‬וצוה שיקראו לכלי‬ ‫זמר שינגנו לכבוד האתרוג שמצא‪ ,‬והשמחה של מצוה בערה בו על שזכה לבר‬ ‫על אתרוג בסוכות‪ ,‬ושלושה ימי לא חש בשו יסורי מיסורי הגו והכל היה‬ ‫מכוח השמחה של מצוה על שזכה שיש בידו אתרוג לחג הסוכות‪.‬‬ ‫הרה"ק מברסלב היה עובד ה' גדול וצדיק גדול‪ ,‬ובעודו ילד היה כבר עובד ה'‪,‬‬ ‫והיה לו חביבות לחלק צדקה‪ ,‬היה לו פרוטות שהיה אוהב לחלק עוד פרוטה ועוד‬ ‫פרוטה לצדקה ושמחתו היתה עצומה שהנה זכה כל פע בעוד מצות צדקה‬ ‫והכל בחיות ובשמחה‪ ,‬מיט הברע מיט א חיות של מצוה‪.‬‬ ‫זכות פו דע בעל ליקוטי מוהר" תג עלינו אוי אייביג‪ ,‬וזכות של כל הצדיקי‬ ‫תג עלינו אוי אייביג‪) .‬נאמר ביו"ד סוכות תשס"ו בא"י(‬

‫גדולי הדור על רבינו‬

‫"איש קדוש מופת הדור" וכ "האי גברא רבא לא צרי לדידי ולא לדכוותי" אלו‬ ‫ה התוארי בה הכתיר הרבי החוזה הק' מלובלי זי"ע את הרה"ק רבי נחמ‬ ‫בהסכמה לספרו "ליקוטי מוהר""‪ ,‬בדומה לו המגיד הק' מקוז`ני זי"ע א הוא‬ ‫מגדיר אותו בתואר "מופת הדור ‪ -‬גדול מרב שמו"‪.‬‬ ‫כ ג הרה"ק רבי אברה חיי מזלאטשוב זי"ע בעל "אורח לחיי" המוסי על‬ ‫תואר זה תואר מופלא ביותר "אד גדול בענקי"‪.‬‬ ‫לשיא של הערכה מגיע הגאו האדיר מגדולי דורו המפורסמי ביותר רבי אפרי‬ ‫זלמ מרגליות זצוק"ל בעל "בית אפרי" שלא נמנה על דגל החסידות ‪-‬‬

‫יו ג' י"ח תשרי –‬

‫ואכ ה קיימו את הבטחת ורצחו את בתו של המושל‪ ,‬סופיה‪ .‬בשנת תקכ"א‬ ‫בנה המושל את העיר אומ מחדש והקי לזכר בתו את "ג סופיה"‪ .‬והובא בספר‬ ‫שיח שרפי קודש )ח"א נ( אמרתו המפורסמת של רבנו הקדוש רבי נחמ‬ ‫מברסלב‪" :‬אמר פע‪ :‬להיות באומ ולא להיות בסופיה?"‪" .‬ג סופיה" היה ג‬ ‫נפלא מאד שניטעו בו כל סוגי העשבי והצמחי והאילנות שבעול‪ ,‬לימי‬ ‫סוכות היו הנוכרי מוכרי לולבי שקטפו מש‪ ,‬ובאמצע הג היה מכו מיוחד‬ ‫ללימוד סגולות הצמחי‪ ,‬והיה אחד משלשת הגני המופלאי שבעול"‪ ,‬ומאז‬ ‫נוהגי חסידי ברסלב שמגיעי לציונו הקדוש של רבי נחמ זי"ע באומ להיכנס‬ ‫ג לג סופיה ולהתבודד ]ראה תמונת הג[‪.‬‬ ‫המש בעמוד ד '‬

‫רבי משול ב"ר שמשו איגרא מטיסמני )תקס"ב(‬ ‫רבי נחמ ב"ר שמחה מברסלב ב' ליקוטי מוהר" )תקע"א(‬

‫יו ד' י"ט תשרי –‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫רבי אליהו ב"ר שלמה זלמ הגר"א הק' מוילנא )תקנ"ח(‬ ‫רבי יעקב יצחק ב"ר אשר היהודי הק' מפשיסחא )תקע"ד(‬ ‫רבי אברה יהושע העשיל ב"ר משול זושא ממז'בוז )תרמ"א(‬ ‫רבי אהר ב"ר ישראל מסאדיגורה ב' קדושת אהר )תרע"ג(‬

‫יו ה' כ' תשרי –‬

‫יו שב"ק ט"ו תשרי –‬

‫רבי אליעזר ב"ר יצחק פאפו ב' "פלא יוע" )תקכ"ח(‬

‫רבי יצחק אייזיק ב"ר יואל הכה ב' ברית כהונת עול מקורי )תקמ"ח(‬

‫יו ו' כ"א תשרי –‬

‫תוס' יו"ט )תק"ס(‬

‫יו א' ט"ז תשרי –‬

‫רבי אברה יהושע העשל "הרבי ר' העשל" ב"ר יעקב )ה'תכ"ד(‬

‫ואחיו רבי משול כ" ב' עיקר‬ ‫רבי מרדכי ב"ר ישכר בערצ'י לייפר מנדבורנה )תרנ"ה(‬ ‫לפני פטירתו אמר‪ :‬אי הקב"ה מקיי מצות נטילת אתרוג‪ ,‬לוקח צדיק ומריח אותו‪.‬‬ ‫רבי שמעו ב"ר ישראל מיערוסלאב )תר"י(‬ ‫רבי צבי הירש ב"ר שלמה שפירא ממונקא' ב' דרכי תשובה )תרע"ד(‬

‫רבי מנח ב"ר אליעזר מפרמישלא ב' דרכי ישרי )תקל"א(‬ ‫רבי דוד משה מצ'ורטקוב ב"ר ישראל מרוז'י )תרס"ד(‬

‫יו שב"ק ]שבת חוה"מ[ כ"ב תשרי – רבי משה יעקב ב"ר יוס הכה קביקוב )הסנדלר מת"א( )תשכ"ז(‬

‫יו א' כ"ג תשרי –‬ ‫יו ב' כ"ד תשרי –‬

‫רבי מנח מנדל ב"ר יעקב מלינסק )תקס"ג(‬ ‫רבי יעקב יוס ב"ר צבי הכה כ מפולנאה ב' "תולדות יעקב יוס" )תקמ"ב(‬ ‫רבי חיי זאנוויל ב"ר משה אברמובי מרימניצא )ריבני( )תשנ"ו(‬

‫ג‬

‫בגו צדיקיא‬

‫פלאות עדוותי‬ ‫לחג הסוכות‬

‫המש מעמוד ג'‬

‫ספריו הקדושי‬

‫היכי תמצא שיפסול סוכתו בלי שינוי בהסוכה‬

‫סיפר הרהח ר חיי דוד בלו זל שנוכח פע בקאשוי‬ ‫בסוכת הגאו מהרש ענגיל זצ"ל יחד ע עוד הרבה‬ ‫אנשי‪ ,‬והציע לה המהרש זצל שאלה היכי תימצי‬ ‫שישב אד בסוכתו בחג ופתאו יופסל סוכתו מבלי‬ ‫שישתנה אפי שינוי קל בהסוכה גופא‪ ,‬וכא מהנוכחי‬ ‫ניסה לכוי הפשר‪ ,‬אבל לריק יגיעת ולא עלתה ביד‪ ,‬עד‬ ‫שהשיב המהרש גופי‪ ,‬שא סכ את סוכתו במטלניות‬ ‫שיש בה שלש על שלש אצבעות דלא חזיי לעשירי‪,‬‬ ‫וממילא לא מקבלי טומאה‪ ,‬ופתאו בא אחד ומבשרו‬ ‫שאיבד את ממונו ונעשה עני ואביו‪ ,‬אכ נעשי אלו‬ ‫המטלניות ראויי לו‪ ,‬ומקבלי טומאה‪ ,‬ונפסלה סוכתו‪.‬‬

‫הותיר אחריו ספרו הגדול "ליקוטי מוהר"" קמא ותנינא‪" ,‬סיפורי‬ ‫מעשיות"‪" ,‬ספר המדות"‪ ,‬במהדורות מאוחרות של ספר זה‬ ‫נדפסו מראי מקומות של הרה"ק רבי צדוק הכה מלובלי זי"ע‪,‬‬ ‫מלבד אות שעשו תלמידו רבי נת והרב מטשעהרי זי"ע‪ .‬הספר‬ ‫היחיד שנדפס בחייו היה "ליקוטי מוהר"" חלק ראשו שנדפס‬ ‫באוסטרהא בשנת תקס"ה‪ .‬מהראוי לציי כי ספרו "ליקוטי‬

‫מוהר"" נזכר מספר פעמי בספרו של הרה"ק רבי איתמר‬ ‫מקונסקוולי זי"ע "משמרת איתמר" תלמיד של המגיד מקוז`ני‬ ‫והחוזה מלובלי זי"ע‪ .‬מלבד ספריו נתפרסמו ספרי נוספי‬ ‫אודותיו‪ :‬שבחי הר" ‪ -‬נסיעות הי ]הנסיעה לאר ישראל[‪ ,‬שיחות‬ ‫הר"‪ ,‬חיי מוהר"‪ .‬בנוס לכ חיבר "ספר הגנוז" ‪,‬וכ "ספר‬ ‫הנשר" שנשר בשנת תקס"ח על פי הוראתו‪ .‬כמו כ היה בכתב‬ ‫יד "מגלת סתרי" אשר בסיומה נאמר‪" :‬אשרי מי שנתחזק‬

‫מעשה רב ‪ -‬א בדרכי תורה לולב הדוקר פסול‬

‫הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע הרבה לדבר תמיד‬ ‫בשבח אהבת הבריות ושעל כל אחד לסייע כפי יכולתו‬ ‫לקרב את חבירו לתורה ולאמונה על ידי שכנוע ובדרכי‬ ‫נוע‪ ,‬ר' רפאל שרייבר מראווע היה מגדולי החסידי‪,‬‬

‫באמונה ותורה וכו`‪ ,‬כלל הדבר א על פי שעבר מה שעבר‬ ‫מהגלות קרוב לאלפיי שנה ואנו מצפי בכל יו שיבוא‪ ,‬א על‬ ‫פי כ א יתמהמה חכה לו‪ ,‬בא יבוא לא יאחר‪ ,‬אע"פ שכלו כל‬ ‫הקצי בא יבוא בודאי ויהיה יפה ונאה מאד אשרי הזוכה לזה‬

‫אבל נהג בקיצוניות יתרה‪ .‬בקשר לכ העיר לו פע‪ :‬במס'‬ ‫סוכה )ד ל"ב‪ (.‬מקשה הגמרא‪ :‬ממאי דהאי כפות תמרי‬ ‫דלולבא הוא וכו'‪ ,‬ואימא כופרא? אמר אביי "דרכיה דרכי‬ ‫נע וכל נתיבותיה שלו" )משלי ג‪ ,‬יז(‪ .‬כתיב‪ ,‬והסביר‪:‬‬ ‫אפילו לולב‪ ,‬אמר חז"ל‪ ,‬שא הוא דוקר אינו ראוי להיכלל‬ ‫מעשה רב ‪ -‬תיקו זכר לבני ביהמ"ק‬ ‫בי ארבעת המיני‪ ,‬כל שכ אנשי‪ ,‬שאל לה להיות‬ ‫עוקצניי‪ ,‬ולא להשתמש במקל חובלי כי א להיפו‪,‬‬ ‫בקי תרצט שהה הגאו רבי משה בצלאל היד‪ ,‬אחיו של‬ ‫על ידי שכנוע והסברה ובלשו חיבה תושג המטרה הרה"ק האמרי אמת זי"ע בעיירת המרפא שצאווני‬ ‫הרצויה‪) .‬מובא בס' אדמור"י בעלזא ח"ג‪ ,‬ע' קע"ו(‬ ‫ונפגש שמה ע הגאו מבריסק רבי וולוילה סולבייציק‬ ‫זצל ועסקו יחדיו בדברי תורה‪ ...‬והגריז הזכיר את דברי‬ ‫אתרוג דהוי כשיעור ביצה שבזמנינו שנתקטנו כשר‬ ‫המשנה )סוכה מא‪ (.‬משחרב בית המקדש התקי רב יוחנ‬ ‫הגה"ק החת סופר בתשובה )חאוח סי קפא(‪ :‬עד ב זכאי שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה זכר למקדש‬ ‫אתרוגי כשיעור ביצה מצומצמת שבזמנינו שפקפק ושיהא יו הנ כולו אסור‪ .‬ואת דברי תוס ש שריבז‬ ‫מעלתו‪ ,‬כי הביצי נתקטנו כפי מה שהעיר בספר צלח‪ ,‬התקי הרבה תקנות אלא הנ תרתי תיק יחד להכי תנא‬ ‫ואכ אתרוגי הללו אי בה כשיעור המפורש בשס הכא יו הנ אגב גררא‪ ,‬א הקשו מפני מה במנחות )ד‬ ‫וכו‪ .‬יש להשיב ולומר‪ ,‬דאי שיעור אתרוג דומה לשאר סח( לא תני ה דלולב אגב ההוא דיו הנ ונשארו‬ ‫שיעורי תורה שמשה רבינו עה מסר לנו שיעור ביצה בתימה‪ .‬והגאו רבי משה בצלאל אמר בש אחיו האמרי‬ ‫שבזמנו ונאמר אפילו א יתקנו הביצי מזמני אמת דמאחר שתיק ריבז תקנת הלולב זכר למקדש‪ ,‬היו‬ ‫האחרוני ממ השיעור לא ישתנה‪ ,‬משאכ הכא באתרוג העול עצבי דכיו שהוצר לתק זכר למקדש מוב‬ ‫פרי כתיב בקרא‪ ,‬וכל שלא נתגדל כל כ שיהי ראוי מאליו שהגלות תימש ותאר הרבה‪ ,‬לכ הוסי מיד‬ ‫לקרות פרי לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ושיעור חכמי לפי גודל ותיק שיהא יו הנ כולו אסור‪ ,‬משו מהרה יבנה‬ ‫האתרוג הבינוני כשגמר פריו לגמרי לפי אותו השיעור‪ ,‬ביהמק וכדברי הגמ ש‪ ,‬וממילא יתחזקו ברוח ולא‬ ‫א גדל עכפ עד כביצה כבר ראוי להקרא פרי אעפ יתייאשו‪ ,‬ובזה מתור קושיית התוס כי דוקא אחרי‬ ‫שסופו ליתגדל יותר ממ כשיעור ביצה כבר מיקרי פרי תקנת ריבז לולב שהיו עצבי הוצר לסמו תקנת יו‬ ‫וכו‪ .‬ואכ לענינו ראוי לומר‪ ,‬כי הכל לפי הזמ‪ ,‬א נשתנו הנ לחזק לבב‪ ,‬אבל במס מנחות אצל התקנה ביו הנ‬ ‫הביצי ג האתרוגי נשתנו‪ ,‬ולפי תכלית גמר גידולי שהיא מטע מהרה יבנה ביהמק אי צור להסמי לה‬ ‫האתרוגי שבזמנינו ככה יהי שליש או חצי גמר שראוי תקנת לולב‪ ,‬והגאו מבריסק קלסיה‪.‬‬ ‫להיקרא פרי לעני הכמות כשיהי כביצה בזמנינו‪ ,‬וכ יפה‬ ‫לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא שערו‬ ‫אבותינו‪ ,‬ומילתי כבר אמורה החדש אסור מ התורה‬ ‫בכל מקו עכל‪.‬‬

‫שיתחזק באמונה"‪ .‬ידוע ומפורס מה שאמר כי האש שהדליק‬ ‫תוקד עד ביאת המשיח‪.‬‬

‫נפשו בזה‪ .‬כ הוא עמנו ע בני ישראל‪ ,‬שגלינו מעל השבועות חג הסוכות‪ ,‬רק חג אחד ישנו חג שמיני עצרת‬ ‫שולח אבינו מפני גודל חטאינו‪ ,‬ונגזר עלינו עול השעבוד‬ ‫שעליו לא נמסר בתורה שו טע וסיבה‪ ,‬ביקש איפוא‬

‫הסתלקותו‬ ‫בשנת תקס"ז בהיותו ב ל"ו חלה רבי נחמ במחלת השחפת‬

‫לקט אמרות‬

‫ממנה נפטר‪ .‬אול‪ ,‬ג במש תקופת מחלתו המשי רבי‬ ‫נחמ בנסיעותיו על פני ערי‪ ,‬עיירות וכפרי כדי ללמד את‬

‫והגלות‪.‬‬

‫המש מעמ' ב'‬

‫תורתו ולעסוק בתיקו נשמות ישראל ‪ -‬שליחות עליה אמר‬ ‫"אני ‪ -‬אי לי מה לעשות בזה העול כלל‪ ,‬כי בשבילי איני‬ ‫צרי לעשות כלל‪ ,‬רק באתי לעול לקרב נפשות ישראל‬

‫ראינו שינה בעינינו וכו' ‪.‬‬ ‫מה שאמרו לא ראינו שינה בעינינו ולא אמר לא היינו‬ ‫ישני‪ ,‬אולי הרמז בזה על עסק הבטלה ודברי בטלי‪,‬‬ ‫שבזה יראו זה את זה ושניה עוסקי בהבליה והרי הוא‬ ‫כיש‪ ,‬שהול בטל כיש דמי‪ ,‬ועל זה התפארו שלא ראו‬ ‫חס ושלו שינה כזה של בטילה בעיניה‪ ,‬כי אז לא היו‬ ‫זוכי לשאיבת רוח הקודש דהרי איתא בזהר )תרומה קלא‬ ‫ב( מא דמשתעי בבי כנישתא‪ ,‬אחוי פרודא לעילא ולית‬ ‫ליה חולקא באלקא קדישא ר"ל‪ ,‬ואי יזכו לבית‬ ‫השואבה‪) .‬חת סופר(‬

‫להש יתבר" )חיי מוהר" ש"ז( בחודש אייר תק"ע קבע רבי‬ ‫נחמ את מקומו בעיר אומ באוקראינה‪ ,‬העיר בה מסרו את‬ ‫נפש ונהרגו על קידוש הש בשנת תקכ"א שלושי אל‬ ‫יהודי‪" .‬יו ג` ח"י תשרי‪ ,‬שני דחול המועד סוכות לעת‬ ‫ערב שנת תקע"א‪ ,‬נלקח ארו הקודש ונסתלק רבינו ונקבר‬ ‫למחרתו ביו רביעי ב'אומ'‪ ,‬במקו אשר בחר לו בו בחיי‬ ‫חיותו‪ .‬רבינו נקבר בבית החיי העתיק באומ‪ ,‬בית קברות‬ ‫שיסודו בקידוש הש של שלושי אל יהודי אומ שנהרגו‬ ‫על סירוב למרוד בבורא העול‪ ,‬ונקברו בשני בורות‬ ‫סמוכי שנכרו בבקעה וכאשר כוסו בעפר גבהה הבקעה‬

‫שמחת תורה ‬

‫והיתה לשתי גבעות‪ ,‬עליה אמר רבי נחמ "פה טוב לשכב‪-‬‬ ‫להקבר"‪.‬‬ ‫בש אביו‪ :‬בעת פטירתו של רבי נחמ‪ ,‬טיפלו אנשי החברה‬ ‫קדישא בגופו הק`‪" ,‬ועל אבי הטילו להניח את רבכ בקבר‪.‬‬ ‫וסיפר אבי שבעת שאחז ברבינו להניחו בקבר כשהגיע סמו‬ ‫לקרקע התגלה לפניו לפתע פתאו אור גדול מאד ולקחו‬ ‫אותו מידו ואמר "מי הניח אותו איני יודע ‪ -‬אני לא שמתיו"‪.‬‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬

‫‪ïåøëæ øð‬‬ ‫‪, àøé÷é ùôð éàä ìù åøëæ úà åðáì ìò äìòð‬‬ ‫‪äøåúá âìôåî ,äãîç éìë øöåà ,ïéñçåéä úìùìù‬‬ ‫‪,íéæøàë øåçá ,÷éãöå é÷ð ùôð ,äøåäè äàøéå‬‬ ‫‪,ä"ñùå ç"îøá ú"éùä úà ãáåò ,øãä õò éøô‬‬ ‫‪íìáé÷ øùà íéàøåð íéøåñéé úìáñ êåúî‬‬ ‫‪õ÷ ïéà äáäàá ìëä‬‬ ‫‪÷éãöä øåçáä‬‬

‫ושמחת התורה‪ ,‬אז אי אפשר לעמוד בחו ולא להתענג‪ ,‬על‬

‫הנקרא רגל בפני עצמו שלא בא הסברו מפורש בתורה‪.‬‬

‫כ משמחי ומרקדי כל כ בהתלהבות עזה ‪ ,‬כיו שהוא והייתה תשובה הלל מה דעל סני לחבר לא תעביד‬ ‫טעמו של החג הוא לבטל את הפירוד השורר בי‬ ‫בחינת מסירות נפש מגודל אהבתנו להקב"ה‪) .‬אגרא דצבי(‬ ‫היהודי‪ ,‬שתבוא ביו זה התעוררות של אהבה אחדות‬ ‫וחיבה בי יהודי לחבירו‪ ,‬שכ הקב"ה כביכול מתרע קשה‬ ‫שש אנכי על אמרת כמוצא שלל רב )תהלי קיט(‬ ‫יש לרמז פסוק זה על שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬הג שאינו עלי פרידתכ‪ ,‬שהכוונה על הפרידה בי היהודי‪) .‬הרה"ק‬ ‫זמ אסיפת ההו והעושר בפני עצמו כשלושת הרגלי ר' ישראל מרוזי(‬ ‫הראשוני‪ ,‬דבחג הפסח אנו נוטלי ביזת מצרי וביזת הי‪,‬‬ ‫ובחג השבועות הוא זמ הביכורי מפירות האיל‪ ,‬וחג הסוכות הרה"ק ר' נפתלי מרופשי היה מספר לעיתי תכופות‬ ‫הוא זמ אסיפת התבואות מ השדות‪ .‬אבל ביו טוב האחרו‬ ‫ביותר למקורביו והיה מתפאר לפניה בפסק שקיבל פע‬ ‫של החג הזה‪ ,‬שאינו כאחד מה‪ ,‬ליטול איזה חמדה מחמדת מאחד‪ ,‬אד פשוט‪ ,‬ראיתי פע אי אחד ע האר גדול‬ ‫העול הזה‪ ,‬אבל מכל מקו שש אנכי על אמרת היינו היה משמח עצמו ביותר בשמחת תורה ולא פסק פיו‬ ‫בהתורה שמסיימת ביו הזה בתיבות אלו לעיני כל ישראל‪ ,‬מזמרה ולא חדלו רגליו מרקוד‪ ,‬קראתיו אלי ושאלתיו‬ ‫העולה על אמרת‪ ,‬שהוא מספר עצרת ע הכולל‪ .‬וכ סופי שלמחה של מה זו עושה‪ ,‬כ"כ הרבה תורה למדת השנה‬ ‫תיבות של אנכי על אמרת‪ ,‬ה אותיות כלי נוטריקו לעיני כל‬ ‫שאתה כ"כ שמח‪ ,‬השיב לי אותו אחד‪ :‬רבי‪ ,‬וא אח שלי‬ ‫ישראל‪ .‬כמוצא שלל רב‪ ,‬היינו כמו הרגלי הראשוני‪ ,‬אשר עושה שמחה כלו אי אני צרי לשמוח‪) .‬זכרו יעקב(‬ ‫אנו נוטלי שלל רב והו הרבה‪ ,‬כ תגדל השמחה היו‬ ‫פע אחת פנה דיי אחד אל אחד מבעלי הבתי ששמח‬ ‫בשמחת תורה‪) .‬צבי לצדיק(‬ ‫מאד בשמחת תורה‪ ,‬ושאל אותו‪ ,‬לשמחה מה זו עושה‪,‬‬ ‫מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני על מנת הרי אינ לומד תורה ולא סיימת אותה‪ ,‬השיב לו הלה‪,‬‬

‫‪ì"æ‬‬

‫אדמו"ר‬

‫רבי שמעו נת נטע‬

‫‪ïéîåçðú ñåë‬‬ ‫‪ãáëä åìáàá åðà íéôúúùî ÷åîò áàëå øòö éùâø êåúî‬‬ ‫‪øáã ìëì íéìòô áøå éç ùéà ,ø÷éäå áåùçä åðéãéãé ìù‬‬ ‫‪åðéðéîéì ãîåòå äùåã÷áù øáã ìëì ãñçå ä÷ãö óãåø , äùåã÷áù‬‬

‫‪– à"èéìù õéáåîéåøô äùî ìàøùé 'ø ç"äøä‬‬

‫זצ"ל‬

‫‪äðùåù‬‬

‫‪úá‬‬

‫‪äùðî‬‬

‫‪àôøéå ,íéìùåøéå ïåéö éìáà øàù êåúá íëúà íçðé íå÷îä‬‬ ‫‪.äçðàå ïåâé åñðå êåâéùé äçîùå ïåùù ,ìåãâä êøáù úà‬‬

‫‪– äúîùð éåìéòì ùã÷åî äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ä "ñùú éøùú ã"ë ùãå÷ úáù‬‬

‫‪íéæøàë øåçá àøé÷é ùôð éàä úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ä"ò‬‬

‫‪÷éãöä 'áä‬‬

‫‪â "ñùú éøùú å"è äøèôð‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪ð"åìá ãñ çå ä÷ãö‬‬

‫‪ìà÷æçé ìåàù ø"øä‬‬ ‫‪øòðãìàåå‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪òèð ïúð ïåòîù‬‬

‫‪ì "æ‬‬

‫‪à "éëòå åðéìò ïâé åúåëæ‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪èåâ 'éìà ø"øä åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬

‫‪ùåáèòìô - å"éä‬‬

‫‪äðîàð áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪àáø àøáâ éàä úìòî ãåáë úà äçîù éùâøá êøáì åððä‬‬ ‫‪, úåãéñç äå äøåúä éøãçá á"åç ,íéøàôî åîù ,àøé÷éå‬‬ ‫‪ø"åîãà ïøî ÷"ë ïá ,äãîç éìë øöåà ,íéùåã÷î øàô‬‬

‫‪óãåø ø÷éä åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪úëøòîä - íùá‬‬

‫‪à "èçìãáéù‬‬ ‫‪íåéá åéîé éîãá ò"áìð‬‬

‫‪íéìùåøé‬‬

‫‪ä "ò äáåùçä åîà úøéèô ìò‬‬

‫אחיו של כ"ק מר אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫תנחומינו לבניו שליט"א ולמשפ' החשובה‪,‬‬ ‫ויה"ר שלא תוסיפו לדאבה עוד‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ ‪ .‬ב‪ .‬ה ‪.‬‬

‫‪øé÷é ïá‬‬

‫‪à"èéìù ø"èò ÷"äâä‬‬

‫ולהתענג‪ ,‬א בבוא שמחת המל‪ ,‬הוא קדושת היו טוב‬

‫הטע של אותו רגל אחת ‪ ,‬אותו חג יחיד שמיני עצרת‬

‫יחד ע כל בית ישראל אנו אבלי על פטירתו‬ ‫הפתאומית לגנזי מרומי של האי חסידא ופרישא‪,‬‬ ‫אוצר כלי חמדה‪ ,‬שריד לדור דעה‪ ,‬שנשא בעול‬ ‫משא הע‪ ,‬פאר מקדושי‪ ,‬אור מופלא רו מעלה‪,‬‬ ‫שנלב"ע ליל יו כיפור בהאי שתא‬

‫‪úøî äáåùçä äùàä úîùð éåìéòì‬‬

‫‪ø"åîãà ïøî ú"ù÷ëì‬‬

‫ואסור‬

‫הטע שמרקדי ומשמחי בשמחת תורה הוא על דר‬ ‫משל לאחד שהלשינוהו למל ונגזר עליו שלא יכנס‬ ‫לשמחת המל להתערב בשמחתו מגודל עוונותיו‪ ,‬וא‬ ‫הרי בערב יו כיפור אני מתוודה "על חטא שחטאנו לפני‬ ‫שתלמדנו כל התורה כולה על רגל אחת וכו ' בא לפני הלל‬ ‫יבוא אחת דתו להמית‪ .‬א הוא בגודל תשוקתו ואהבתו‬ ‫בכפת שוחד‪ ,‬ומה שייכות יש לו לחטא זה אלי‪ ,‬וכי דיי אני‬ ‫למל‪ ,‬לא עצר כח בנפשו לעמוד בחו‪ ,‬וחושב יעבור עלי גיירה א"ל דעל סאני לחבר לא תעביד וכו' ‪) .‬שבת לא ‪(.‬‬ ‫מה‪ ,‬אני אכנס ואשמח ע המל ביו שמחת לבו‪ .‬מגודל יש לפרש ביאור בקשת הגר ותשובת הלל כ שכ בכל שאני יכול לקחת שוחד‪ ,‬אלא מה כל ישראל ערבי זה‬ ‫לזה‪ ,‬וא אני שות לחטאי של‪ ,‬הרי מותר לי להיות ג‬ ‫אהבתו אינו מתבונ כלל שבזה נגמר דינו להריגה‪ .‬כראות יו טוב נאמר בתורה טע‪ ,‬על שו מה חוגגי את החג‬ ‫המל גודל אהבתו אליו‪ ,‬מוחל לו על עוונותיו ומרוויח ג ההוא‪ .‬אותו הטע מרומז בשמו של כל חג חג המצות חג שות כלשהו ללמוד התורה של‪) .‬ספרי(‬

‫על קבורת רבינו סיפר בנו של הקבר‪ ,‬יהודי מתושבי אומ‪,‬‬

‫‪òèð ïúð ïåòîù‬‬

‫למלא שחוק פינו בעול הזה ולשמוח‬

‫הגר מהילל‪ ,‬ללמד אותו את התורה את המשמעות ואת‬

‫‪ä "ä ,à"èéìù åðéáø ïøî ïòîì ð"åìá øåñî ,à "òéæ è"äå÷ä‬‬

‫‪ïîøãéá à÷ìòîù ìàåîù 'ø ö"äøä‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪å"öé äøéáä ïàãðàì‬‬ ‫‪ö"îåèòùá 'éçú úáä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äøåúì äîëçìå äëðçìå äìãâì äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪úçð áåøå íéáåè íéùòîìå äôåçì äøåú ìòáìå‬‬

‫הודעה חשובה ומשמחת‬

‫ביו שני בערב ג' דחוהמ"ס‬ ‫יתקיי אי"ה ברוב פאר והדר‬ ‫"שמחת בית השואבה" ברוב ע‬ ‫בבית מדרשינו רבי עקיבא ‪ 65‬בני ברק‬ ‫בליווי כלי שירה וזמרה בסוכת ביהמ"ד והיכלו‪.‬‬

‫‪.ñ"èëå úåçîù òáåùå ç"öåé ìëî‬‬

‫‪ä" éà úéùàøá úùøôì àöé àáä ïåéìâä .à"áá ïúéåì ìù åøåò úëåñá åéãçé áùðå åðéùàøá åðëìîå çéùîä úàéáì äëæðù ø"äéå äçîùì íéãòåî úëøá íéø÷éä åðéàøå÷ì‬‬

‫‪úëøòîä‬‬

‫להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫ד‬ ‫‬‫‬‫חדשות מהציבור החרדי‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪0747-300100 :‬‬ ‫‪2493 :úëøòîä ñ÷ôì çåìùì ïúéð ïéðò ìëå úåøòä úåøàäì‬‬

‫‪796‬‬

‫‪057‬‬