Nebetzhal Rh 5770

‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬

‫ישיבת הכֹּתל ‪ -‬ירושלים‬

‫שיחת הגאון הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א‬ ‫לקראת ראש השנה תש"ע‬ ‫"רחמנא אמר ִתּ ְקעוּ" וטעמי המצוות‬ ‫"רחמנא אמר ִתּ ְקעוּ"‬ ‫אכת‬ ‫יעי ְבּ ֶא ָחד ַלח ֶֹדשׁ ִמ ְקרָא ק ֶֹדשׁ י ְִהיֶה ָל ֶכם‪ָ ,‬כּל ְמ ֶל ֶ‬ ‫וּבח ֶֹדשׁ ַה ְשּׁ ִב ִ‬ ‫" ַ‬ ‫ֲעב ָֹדה לֹא ַתעֲשׂוּ‪ ,‬יוֹם ְתּ ָ‬ ‫רוּעה י ְִהיֶה ָל ֶכם" )במדבר כט‪ ,‬א(‪ .‬לא נזכר בתורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬למה יום זה הוא מקרא קדש‪ .‬פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬אנו‬ ‫יודעים פחות או יותר למה הם מקרא קדש‪ .‬אבל על ראש השנה לא‬ ‫נאמר מאומה בענין זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נאמר למה יום זה הוא יום תרועה‪,‬‬ ‫ולשם מה נצרכת התרועה הזאת‪ .‬אולי זהו חלק ממה שנאמר על ראש‬ ‫ֶה ְליוֹם ַחגֵּנוּ" )תהלים פא‪ ,‬ד(‪ .‬חג‬ ‫כּס‬ ‫בֶּ‬ ‫שׁוֹפר‪ַ ,‬‬ ‫השנה‪ִ " ,‬תּ ְקעוּ ַבח ֶֹדשׁ ָ‬ ‫שהחדש מתכסה בו )ר"ה לד‪ ,‬א(‪ .‬כנראה גם זה הוא חלק מן הכיסוי‪ ,‬שלא‬ ‫נתגלה בכתוב טעם החג‪ ,‬והטעם שמריעים בו בשופר‪ .‬הכל מכוסה‪.‬‬ ‫ה"נודע ביהודה" היה נוהג להכריז לפני התקיעות את לשון הגמרא‪:‬‬ ‫"למה תוקעין? רחמנא אמר ִתּ ְקעוּ" )ר"ה טז‪ ,‬א(‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות‬ ‫שהמקובלים אמרו טעמים ע"פ תורת הנסתר‪ְ ,‬למה רומזת התקיעה‪,‬‬ ‫ולמה רומזת התרועה‪ ,‬אנחנו איננו מכוונים כוונות ע"פ הנסתר‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫בשבילנו מספיק ש"רחמנא אמר תקעו"‪ .‬זהו הטעם המספיק והפשוט‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אבל אמרו בכל זאת טעמים‪ .‬רב סעדיה גאון מונה עשרה טעמים‬ ‫למצות תקיעת שופר בר"ה )הביאם האבודרהם בטעמי התקיעות(‪ ,‬ומהם‪,‬‬ ‫ונשבּר עצמנו לפני הבורא‪ ,‬כי כך הוא טבע השופר‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫"שנירא ונחרד‬ ‫שׁוֹפר ְבּ ִעיר וְ ָעם לֹא ֶי ֱחרָדוּ"?!‬ ‫מרעיד ומחריד‪ ,‬כמו שכתוב‪ִ :‬אם י ִָתּ ַקע ָ‬ ‫גם הרמב"ם כתב‪" ,‬אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר‪ :‬עוּרוּ ישנים משנתכם‪ ,‬ונרדמים הקיצו‬ ‫מתרדמתכם‪ ...‬השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל‬ ‫ֵטיבו‬ ‫וריק אשר לא יועיל ולא יציל‪ ,‬הביטו לנפשותיכם וה‬ ‫דרכיכם‪) "...‬הלכ' תשובה פ"ג ה"ד(‪ .‬אבל צריכים לדעת‪ ,‬שהטעם‬ ‫הקודם לכל הוא‪ ,‬ש"רחמנא אמר תקעו"‪ .‬כל הכוונות האחרות לא‬ ‫מעכבות‪ ,‬אבל הכוונה הזאת מעכבת‪ ,‬שאתכוין לצאת ידי קול שופר‪ ,‬כי‬ ‫"רחמנא אמר תקעו"‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬שראש השנה חל בשבת‪ ,‬אין לנו תקיעת שופר ביום הראשון‪.‬‬ ‫יש רק "זכרון תרועה"‪ .‬אבל למי שרוצה להתעורר לעבודת ה'‪ ,‬גם זכרון‬ ‫תרועה יכול לעזור‪ .‬גם הוא יכול לשבר את הלב‪ .‬התרועה צריכה‬ ‫להזכיר לנו את מסירות הנפש של אברהם ויצחק‪" .‬אמר הקב"ה‪ :‬תקעו‬ ‫לפני בשופר של איל‪ ,‬כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם" )ר"ה‬ ‫טז‪ ,‬א(‪ .‬ואין הכונה רק ליצחק‪ ,‬אלא לכל מי שמסר את נפשו על קידוש‬ ‫השם במשך כל הדורות‪ ,1‬מאז יצחק אבינו ועד היום‪ .‬אם זה נחשון בן‬ ‫עמינדב שקופץ לים‪ ,‬או חנניה מישאל ועזריה ודניאל שמוסרים נפשם‬ ‫על קידוש השם‪ ,‬ואח"כ רבים מהחשמונאים ובני דורם שנהרגו על‬ ‫גזירות היונים‪ ,‬וכן בימי הרומאים ובימי הצלבנים‪ ,‬בכל הדורות עד‬ ‫השואה האחרונה‪ ,‬וגם היום בארץ ישראל‪ ,‬מוסרים יהודים את נפשם על‬ ‫קידוש השם‪ .‬צריך להתעורר ע"י קול השופר‪ ,‬שגם אנחנו נהיה מוכנים‬ ‫לקידוש השם‪ .‬אנו מקוים שלא יהיה צורך בזה‪ ,‬שנזכה לקדש את השם‬ ‫‪ .1‬עי' "בית הלוי" )סוף פרשת וירא( שכתב‪ ,‬שהכח של כל יהודי למסור עצמו‬ ‫למיתה על קידוש השם‪ ,‬הוא ירושה לנו מיצחק אבינו‪ ,‬שמסר עצמו לעקדה‪] .‬ואילו‬ ‫הכח של יהודי לעקוד את בנו לשם שמים‪ ,‬ולהשאר אח"כ חי בלעדיו‪ ,‬זהו כח‬ ‫שהגיע אלינו בירושה מאברהם אבינו‪ ,‬וזהו דבר קשה יותר מלמסור את‬ ‫עצמו למיתה‪ ,‬ובאמת כח זה לא הגיע אלינו בירושה כל כך כמו הכח שירשנו‬ ‫מיצחק אבינו‪ ,‬ע"ש[‪.‬‬

‫בחיים ולא ע"י מיתה‪ ,‬אבל אם יש צורך‪ ,‬צריך שתהיה נכונות גם‬ ‫למות על קידוש השם‪.‬‬ ‫התרועה מרועעת את החומות של היצר הרע‪ .‬את כל החומות‬ ‫שהיצר בונה במשך השנה‪ ,‬התרועה צריכה לרועע ולשבור‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬תרועה היא מלשון רֵעוּת‪ ,‬שכביכול אנו רֵעים וחברים עם מלך‬ ‫יך אַל ַתּ ֲעזֹב" )משלי‬ ‫אָב ָ‬ ‫ֵע ִ‬ ‫ֲך וְ ר ַ‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬את הפסוק " ֵרע ָ‬ ‫כז‪ ,‬י( דרשו חז"ל על הקב"ה )שמו"ר כז‪ ,‬א(‪ .‬הקב"ה נקרא רֵע שלנו‪.‬‬ ‫התרועה צריכה א"כ לעורר את הרֵעות הזו שבין הקב"ה ועם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫עצם העובדה שיהודי מקיים את המצוה‪ ,‬גם אם לא יודע‬ ‫טעמים‪ ,‬או לא כיוון לטעמים‪ ,‬המצוה מעוררת את הרֵעות ואת‬ ‫האהבה של הקב"ה לעם ישראל‪ .‬מי שיודע טעמים‪ ,‬תבוא עליו‬ ‫ברכה‪ .‬אבל גם מי שלא יודע טעמים‪" ,‬הקב"ה ִצוה" ‪ -‬זה בשבילנו‬ ‫טעם מספיק‪ .‬אם הקב"ה ִצוה‪ ,‬אנחנו עושים‪ .‬השנה רואים גם את‬ ‫הכח של חז"ל‪ ,‬שהקב"ה ִצוה לתקוע באחד בחודש השביעי‪ ,‬לא‬ ‫ִצוה לתקוע בשני בחודש השביעי‪ ,‬ואנחנו ‪ -‬על פי חז"ל ‪ -‬לא‬ ‫תוקעים באחד לחודש השביעי‪ ,‬כי חז"ל אסרו עלינו לתקוע בשבת‪,‬‬ ‫ובשני לחודש השביעי אנו כן תוקעים‪ ,‬למרות שהתורה לא ציותה‪.‬‬ ‫חסידים אומרים‪ ,‬שתקיעות באות להמתיק את הדינים‪ ,‬אבל גם‬ ‫הקוגל של שבת ממתיק את הדינים‪ ,‬ולכן בר"ה שחל בשבת אין‬ ‫צורך בתקיעות‪ .‬זהו "ווֹרט" נחמד‪ ,‬והפשט בזה הוא‪ ,‬שאם אני‬ ‫שומר שבת כפי שחז"ל לימדו אותי‪ ,‬גם זה ממתיק את הדינים‪.‬‬ ‫בעוד שבועים יהיה סוכות‪ ,‬ושוב לא ניטול לולב ַבּיום שהתורה‬ ‫אמרה‪ ,‬כי חז"ל אמרו לא ליטול לולב בשבת‪ ,‬ולעומת זאת בששת‬ ‫הימים שאח"כ‪ ,‬שבהם התורה לא ציותה ליטול לולב )חוץ מאשר‬ ‫במקדש(‪ ,‬אנו כן נוטלים לולב‪ ,‬כי ריב"ז אמר לנו ליטול לולב‬ ‫)משנה ר"ה ל‪ ,‬א(‪ .‬אנו שומעים א"כ בקול ה'‪ ,‬בזה שאיננו‬ ‫שומעים בקולו‪ .‬בזה שאנו שומעים לדברי חכמים‪ ,‬בזה אנו שומעים‬ ‫בקול ה'‪ ,‬וזה מה שמגן עלינו‪.‬‬ ‫מחלוקת הרמב"ם והמקובלים בענין טעמי המצוות‬ ‫יש מחלוקת בין הרמב"ם ובין חכמי הקבלה‪ ,‬עד כמה צריך‬ ‫פרטי המצוות לא ניתנו‬ ‫לחפש טעמים למצוות‪ .‬לדעת הרמב"ם‪ֵ ,‬‬ ‫ללמד אותנו לציית לקב"ה‪ .‬ממילא‪ ,‬אין מקום לחפש טעם‪,‬‬ ‫אלא כדי ַ‬ ‫למה במועד זה מקריבים פר אחד ובמועד אחר שני פרים‪ .‬פרטים‬ ‫אלו ניתנו רק כדי שנלמד לציית‪ ,‬להקריב ביו"ט זה פר אחד‪ ,‬וביו"ט‬ ‫זה שני פרים‪ ,‬וכן כל כיו"ב‪ .‬הרמב"ם מוכיח את שיטתו מדברי‬ ‫חז"ל‪ ,‬שאמרו‪" :‬וכי מה אכפת לו לקב"ה למי ששוחט מן הצואר או‬ ‫מי ששוחט מן העורף? הוי‪ ,‬לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את‬ ‫הבריות" )ב"ר מד‪ ,‬א(‪ .‬משמע ‪ -‬אין הבדל מהותי בין שוחט מן‬ ‫הצואר לשוחט מן העורף‪ .‬ההבדל ביניהם נועד רק כדי ללמד אותנו‬ ‫לציית לקב"ה‪ .‬כך אומר הרמב"ם‪ ,‬וזהו יסוד גדול אצלו )מורה נבוכים‬ ‫ח"ג פכ"ו(‪ .‬לעומת זה‪ ,‬חכמי הקבלה כן נתנו טעמים למצוות‪ ,‬וגם‬ ‫לקרבנות‪ ,‬למה פֹּה מקריבים פר אחד ופֹה שני פרים וכיו"ב‪ .‬ע"פ‬ ‫קבלה ‪ -‬יש טעמים לדברים‪.‬‬ ‫חשבתי‪ ,‬אולי הרמב"ם שאומר שלא צריך טעם לקרבנות‪ ,‬הולך‬ ‫בזה לשיטתו בענין ההשגחה הפרטית על בעלי חיים‪ .‬הרמב"ם הרי‬

‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬

‫‪2‬‬ ‫סובר‪ ,‬שבבעלי חיים אין השגחה פרטית על כל בעל חיים בפני עצמו‪,‬‬ ‫אלא רק על המין בכללותו )שם פי"ז(‪ ,‬והמקובלים חלקו עליו ואמרו‬ ‫שיש השגחה פרטית גם בבעלי חיים )הרמ"ק ב"שיעור קומה" ערך נ"ד ‪-‬‬ ‫השגחה; הגר"א בפירושו לספרא דצניעותא פ"ה(‪ .‬דברי הרמב"ם מתאימים‬ ‫אפוא אלו לאלו‪ .‬אם אין השגחה פרטית על כל בעל חיים בפני עצמו‪,‬‬ ‫רק על המין בכללותו‪ ,‬א"כ לא אכפת לקב"ה אם תשחט שבעה כבשים‬ ‫או שבע פרות‪ .‬לא מעניין את הקב"ה מה קורה עם בעלי החיים‪ .‬אמנם‬ ‫אתה צריך להקריב בדיוק מה שה' אמר לך כדי לציית לדברי ה'‪ ,‬אבל‬ ‫בעצם אין לקב"ה ענין מיוחד מה בדיוק תקריב‪ ,‬ואין לו השגחה‬ ‫פרטית על בעלי החיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המקובלים שחולקים על כך‬ ‫וסוברים שיש השגחה פרטית על בעלי חיים‪ ,‬מוכרחים ממילא לסבור‬ ‫שיש טעם מדויק למה ציוה ה' לשחוט מספר כזה של בהמות ולא מספר‬ ‫אחר‪ ,‬שהרי יש השגחה פרטית על בעלי חיים‪.‬‬ ‫שמעתי מהרב ]הגרש"ז אויערבאך[ זצ"ל‪ ,‬שהוא תמה מאד על‬ ‫שיטת רמב"ם‪ ,‬איך יתכן לומר שאין השגחה פרטית על בעלי חיים‪ ,‬הרי‬ ‫אם כך יכולה כבשה לבוא אל הקב"ה ולטעון לו‪ ,‬למה בראת אותי?‬ ‫הנה זאב טרף אותי‪ ,‬והיו לי הרבה יסורים מכך‪ .‬אם אין לך בזה מטרה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬למה נבראתי לסבול כל כך הרבה יסורים? מוכרחים אפוא‬ ‫לומר‪ ,‬שיש לקב"ה מטרה בכל נברא ונברא‪ ,‬למה הוא נברא‪ ,‬ולמה הוא‬ ‫סובל יסורים‪ .‬לא יתכן שאין לקב"ה מטרה בזה‪.‬‬ ‫גם במדרש משמע לכאורה שלא כשיטת הרמב"ם‪ .‬במדרש מובא‪,‬‬ ‫שר' שמעון בר יוחי ראה פעם צייד אחד צד צפורים‪ ,‬וכל צפור שעמד‬ ‫לצוד היתה בת קול יוצאת מן השמים ומכריזה עליה‪ .‬אם הכריזה‬ ‫שהציפור תנצל ‪ -‬לא הצליח הצייד לצוד אותה‪ ,‬ואם הכריזה שהצפור‬ ‫תהיה נצודת ‪ -‬הצליח הצייד לצוד אותה )ב"ר עט‪ ,‬ו; הובא גם בירו' שביעית‬ ‫פ"ט ה"א‪ ,‬ובתוס' ע"ז טז‪ ,‬ב ד"ה דימוס(‪ .‬משמע‪ ,‬שההשגחה הפרטית‬ ‫מכוונת לא רק לצייד‪ ,‬כמה ציפורים יהיו לו לארוחת צהרים‪ ,‬אלא גם‬ ‫לציפור‪ ,‬אם מזומנת היא לחיים או לא‪ .‬על כל ציפור וציפור יש לקב"ה‬ ‫טעם‪ ,‬למה את זאת יצוד ולמה את זאת לא יצוד‪ .‬גם ברש"י במס' חולין‬ ‫)סג‪ ,‬א ד"ה ומשפטיך( משמע‪ ,‬שגם על הדגים שבים ישנה השגחה פרטית‪,‬‬ ‫איזה יטרף ואיזה לא יטרף‪ .‬אם החסידה מנסה לתפוס דגים בחרטום‬ ‫שלה‪ ,‬יש על זה משפט של ה'‪ ,‬איזה דג צריך כעת להתפס ואיזה דג לא‬ ‫צריך כעת להתפס‪ .‬הרמב"ם לשיטתו לא יפרש כך‪ ,‬אבל מדברי רש"י‬ ‫נראה שיש השגחה פרטית גם על זה‪.‬‬ ‫המצוות ‪ -‬טובות בעצם‪ ,‬או רק מפני רצון ה'?‬ ‫בענין טעמי המצוות‪ ,‬יש ויכוח בין הפילוסופים‪ :‬כשהקב"ה ִצוה‬ ‫דבר מסויים‪ ,‬מה הוא כאן סדר הדברים‪ ,‬האם אותו דבר הוא טוב‬ ‫בעצם‪ ,‬ולכן ה' צוה עליו‪ ,‬או שההפך הוא נכון‪ .‬כלומר‪ ,‬רק מפני שכך‬ ‫היה רצונו של הקב"ה‪ ,‬לכן נעשה דבר זה לדבר שטוב לעשותו‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫כשהקב"ה מצוה לא לאכול נבילה‪ ,‬האם זהו מפני שבעצם הנבילה‬ ‫אינה טובה לאכילה )מבחינה רוחנית(‪ ,‬או להפך‪ ,‬מפני שה' ציוה שלא‬ ‫לאכול נבילה‪ ,‬נעשתה הנבילה לדבר שלא טוב לאכלו‪ .‬מה כאן הסיבה‬ ‫ומה כאן המסובב? יש דעות שונות בזה בין החוקרים‪ ,‬יש מצדדים כך‪,‬‬ ‫ויש מצדדים כך‪.‬‬ ‫ואולם לעניות דעתי‪ ,‬האמת אינה לא כדברי אלו ולא כדברי אלו‪.‬‬ ‫מדוע? מפני במחשבת הקב"ה אין כלל סיבה ומסובב‪ ,‬וגם סדר זמנים‬ ‫אין אצלו ית'‪ .‬הקב"ה הוא מעל הזמן‪ ,‬ולא שייך כלל לדון מה קדם‬ ‫אצלו ְל ָמה‪ .‬התורה והעולם לא באו אצלו בזה אחר זה‪ ,‬אלא בבת אחת‪.‬‬ ‫מפני שרצה לתת תורה כזאת ברא עולם כזה‪ ,‬ומפני שרצה לברוא עולם‬ ‫כזה כתב תורה כזאת‪ .‬ממילא‪ ,‬האמת היא זו‪ :‬הקב"ה רצה שלא יהיה‬ ‫טוב לאכול נבלה‪ ,‬ולכן עשה שני דברים‪ :‬ברא עולם כזה שלא טוב‬ ‫לאכול בו נבילה‪ ,‬וגם ציוה בתורתו שלא לאכול נבילה‪ .‬אם היה רוצה‪,‬‬ ‫היה יכול לעשות להפך‪ :‬לכתוב בתורה שטוב לאכול נבילה‪ ,‬ולברוא את‬ ‫העולם כך שבאמת יהיה טוב לאכול בו נבילה ולא שחוטה‪.‬‬

‫ולא רק נבילה‪ ,‬אלא גם מצוות שהשכל מחייב לקיימן‪ ,‬כגון‬ ‫שלא לגנוב ושלא לרצוח‪ ,‬הקב"ה היה יכול לברוא עולם אחר‪ ,‬שבו‬ ‫השכל היה מחייב שכן טוב לגנוב ולרצוח‪ .‬רק בעולם שלנו לא‬ ‫טוב לגנוב ולרצוח‪ ,‬כי כך ברא ה' את עולמו‪ ,‬שלא יהיה בו טוב‬ ‫לגנוב ולרצוח‪ ,‬ושגם השכל יחייב כן‪ .‬אבל היה יכול לברוא עולם‬ ‫אחר‪ ,‬שבו כן היה טוב לגנוב ולרצוח‪ .‬כי יכולת ה' היא בלתי‬ ‫מוגבלת‪ ,‬וה' היה יכול לברוא כל עולם שהוא‪ ,‬ולתת גם מצוות‬ ‫אחרות‪ ,‬ושדברים אחרים יהיו טובים‪ .‬ובקיצור‪ ,‬הקב"ה אינו מוגבל‬ ‫ע"י המצוות‪ ,‬אלא המצוות הן שמוגבלות ע"י הקב"ה‪ .‬אינני יודע‬ ‫אם מותר לומר כך‪ ,‬אבל אולי מותר‪.‬‬ ‫עכ"פ‪ ,‬בעולם המושגים שלנו‪ ,‬מה שה' רצה זהו הטוב‪ ,‬ומה‬ ‫שטוב זה מה שה' רצה‪ .‬אין לנו טוב אחר‪ .‬אנו צריכים לקיים את‬ ‫המצוות‪ ,‬כי זהו הטוב האמיתי‪ .‬בפרט בימים אלו‪ ,‬אנו צריכים‬ ‫להתפלל שנזכה לקיים את רצון ה'‪ ,‬ולהתעורר בתשובה שלמה‬ ‫לעשות את רצונו בלבב שלם‪ .‬שנזכה לעבוד את ה' באהבה וביראה‪,‬‬ ‫בלי סתירה ביניהם‪ ,‬כי שניהם דרושים לעבודת ה' השלמה‪ .‬נתפלל‬ ‫שה' יקבל את התקיעות שלנו ושל כל בית ישראל באהבה וברצון‪,‬‬ ‫ויכתוב ויחתום אותנו לחיים טובים עם כל בית ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אחרי ר"ה ויוה"כ מתחיל זמן חדש‪ .‬מתחיל "בין‬ ‫הזמנים"‪ ,‬ואז עלולה להיות חלילה נפילה‪ .‬אחרי שבר"ה וביוה"כ‬ ‫עמדנו והתפללנו‪ ,‬וצמנו‪ ,‬וקבלנו קבלות‪ ,‬צריך לראות שלא תהיה‬ ‫ירידה מוחלטת מהפסים אחרי יום כיפור‪ ,‬שלא נחזור שוב לכל דרך‬ ‫מוטעית שהיתה לנו קודם‪ .‬כל אחד יקבל קבלות על עצמו בענין‬ ‫ֵ‬ ‫שמירת הלשון‪ ,‬בענין שמירת השבת‪ ,‬כל אחד במה שהוא מרגיש‬ ‫שהוא צריך לתקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬להתחזק ולראות‪ ,‬שגם בסוכות לא תהיה‬ ‫נפילה מזה‪ ,‬ותהיה עבודת ה' מתוך שמחה של מצוה‪ ,‬לא שמחה של‬ ‫הפקרות והוללות חלילה‪ .‬סוכות ושמחת תורה הם זמן המבחן‪ ,‬האם‬ ‫התשובה שלנו היתה אמיתית או לא‪ .‬שנַראה שמחה בתורה‪ ,‬שלא‬ ‫בעל כרחנו קבלנו תורה‪ ,‬אלא שאנו שמחים בתורה‪ ,‬רוצים ללמוד‬ ‫אותה‪ ,‬רוצים לקיים אותה‪ ,‬זו השאיפה שלנו בחיים‪ ,‬ובשנה החדשה‬ ‫נחפש גדלות בתורה עד כמה שאפשר‪ ,‬לשאוף כמה שיותר לגדול‬ ‫בתורה‪ .‬בגשמיות ‪ -‬מידה טובה היא להסתפק במועט‪ ,‬ולא לבקש‬ ‫בקשות מופרזות )ברכות נ‪ ,‬א(‪ .‬אבל בענינים רוחניים ‪ -‬להפך!‬ ‫ֲמ ְל ֵאהוּ" )תהלים פא‪ ,‬יא(‪ .‬אפשר וצריך לבקש‬ ‫יך ַוא ַ‬ ‫" ַה ְר ֶחב ִפּ ָ‬ ‫בשפע‪ ,‬ולא להסתפק במועט )ברכות שם(‪.‬‬ ‫דוגמא לזה ‪ -‬חנה‪ .‬כשהיא מבקשת מה' בן‪ ,‬היא לא מסתפקת‬ ‫ִים" )שמו"א‬ ‫נשׁ‬ ‫אָ‬ ‫ַע ֲ‬ ‫זר‬ ‫ֲמ ְת ָך ֶ‬ ‫ָת ָתּה ַלא ָ‬ ‫בבן רגיל‪ ,‬אלא מבקשת "וְ נ ַ‬ ‫א‪ ,‬יא(‪ .‬זרע ששקול כשני אנשים )ברכות לא‪ ,‬ב(‪ .‬ואלו שני אנשים?‬ ‫ משה ואהרן! )ע"ש( לא פחות מזה! מה יהיה אם הבן שיוָלד יהיה‬‫צדיק "רק" כמו יהושע וכלב‪ ,‬או "רק" כמו אלעזר ואיתמר? גם זה‬ ‫לא רע! אלא שאם יש יותר מזה‪ ,‬צריך לבקש על יותר‪ .‬צריך לבקש‬ ‫משׁה וְ אַ ֲהרֹן ְבּכֹ ֲהנָיו‪,‬‬ ‫כמו משה ואהרן‪ .‬ואכן‪ ,‬היא זוכה לזה‪ֶ " :‬‬ ‫מוּאל ְבּק ְֹר ֵאי ְשׁמוֹ" )תהלים צט‪ ,‬ו(‪ .‬שמואל שקול כמשה ואהרן‪.‬‬ ‫וּשׁ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫יהי רצון שנזכה לצאת מהחג בשמחה ובטוב לבב לקראת זמן‬ ‫חורף הבעל"ט‪ ,‬והקב"ה ימלא כל משאלות לבנו לטובה‪ ,‬עם כל‬ ‫ַעמו בית ישראל‪ ,‬שנזכה להקריב בבית המקדש תמידים כסדרם‬ ‫ומוספים כהלכתם במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫השיחה נערכה על פי הבנתו של העורך‪ ,‬וכל טעות או‬ ‫חסרון )אם ישנם( יש לתלות בעורך בלבד‪.‬‬

‫כתיבה וחתימה טובה למורנו הרב שליט"א‬ ‫ולכל בני ביתו‬

‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬