Tehilot Yisrael 5770

‫א‬

‫עמ"י‬

‫‪" øîàî‬לעשות את השבת לדורותם"‬

‫עש"ו‬

‫מדברי הגה"צ דתהלות ישראל שליט"א‬ ‫חלק ממה שנאמר בברית מילה יום ד' סליחות תשס"ט‬

‫מאמר זה היא מה שהופץ ע"ש סליחות והיות ונכתב אז ע"י הכותב במהירות בלי בקורת כלל ומפני המהירות‬ ‫נכתב בלי דייקנות ובלשון מגומגם מאוד ובלבול וחסרון בחלק מהדברים כפי שנראה לעיני הקורא‪ ,‬ע"כ עברנו‬ ‫עו"פ על הדברים וזה שנתון לפניכם כאן הוא אחרי תיקון הלשון שיהיה מובן להקורא בבהירותן הנכונה‪ ,‬עם‬ ‫הוספות חשובות שהיה חסר מקודם‪.‬‬ ‫ובו יבואר בקצרה כמה ענינים‪ ,‬א‪ .‬האם יש חיוב או ענין מחאה בכלל נגד פורצי שבת אלו שהם כבר יצאו מכלל‬ ‫עמיתך‪ ,‬ב‪ .‬למה נגזר עלינו גזירה זו של פירצת שמירת שבת בפרהסיא‪ ,‬ג‪ .‬איך מתקנים את הפירצה‪ ,‬ד‪ .‬כשלא רואים‬ ‫שום תועלת במחאות האם יש בכלל טעם להמשיך‪ ,‬ה‪ .‬האם יש איזהו תועלת במחאות אלו לנו ולבנינו או זה רק הפרעה‪,‬‬ ‫זכות‬ ‫לכף‬ ‫הפוקרים‬ ‫אלו‬ ‫לדון‬ ‫ענין‬ ‫יש‬ ‫האם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שהרי הם תנוקות שנשבו‪ ,‬ז‪ .‬עיקר הכח לבטל הגזירה‪ ,‬ח‪ .‬מאמר יפה בענין חטא עצה"ד ונוגע מאוד‬ ‫לזמנינו‪.‬‬

‫ועתה ברצוני להוסיף עוד ענין שאינו שייך דוקא‬ ‫לענין ברי"מ בכ"ז ה"ז שייך קצת להענינים‬ ‫שנזכרו עתה והנה היות ויצא לנו לאחרונה כמה‬ ‫פעמים בהזדמנות סעודת ברי"מ שדברנו על ענין‬ ‫הנוגע עתה בענין המחאות נגד חילול ש"ק מה שלא‬ ‫רגיל אצלי לדבר בסעודות ברי"מ ענינים שלא‬ ‫שייכים לענין ברי"מ אבל כך יצא לי על כן אמרתי‬ ‫בודאי זה השגחה עליונה ומסתמא זה שייך לענין‬ ‫של אליהו הנביא‪ ,‬כמו"כ גם עכשיו בא לי רעיון‬ ‫להוסיף לגבי מה שנזכר לפנ"ז מאחז"ל )שבת ק"ל‪(.‬‬ ‫שכל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת‬ ‫גזירת המלכות עדיין היא מוחזקת בידם )לתמיד לכל‬ ‫הדורות( וכל מצוה שלא מסרו ישראל עליהן וכו'‬ ‫מרופה היא בידם‪ ,‬וענין זה היא המשך למה‬ ‫שדברנו כבר בפעם הקודם שבנ"י היום מראים‬ ‫ועושים מסינ"פ לשמור על אחרים שישמרו את‬ ‫השבת וזה ענין חשוב מאוד כפמש"כ האוהחה"ק‬ ‫שהאדם חייב לשמור שגם אחרים ישמרו שבת וזה‬ ‫רמוז בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת שמפרש‬ ‫האוהחה"ק ושמרו מלשון שומר כלומר שלא די במה‬ ‫שהאדם מקיים את הש"ק לעצמו אלא שעל האדם‬ ‫להיות גם שומר על הש"ק ששום אדם לא יפגע בו‬ ‫וזה מה שנקרא שומר ששומר על הדברים שגם‬ ‫אחרים לא יפגעו בו עכדבה"ק‪ ,‬ולפ"ז יש להבין גם‬ ‫כונת המשך הפסוק לעשות את השבת כלומר שע"י‬ ‫שנהיה שומרים על השבת גם כלפי אחרים עי"ז‬ ‫נזכה שהשבת יהיה שמור גם אצלינו וזה לעשות‬ ‫)לחזק גם אצלינו( את השבת ואז תהיה עבורינו‬ ‫ברית עולם לדורותם לתמיד‪ ,‬וע"ז ממשיך הפסוק‬ ‫ביני ובין בנ"י אות היא לעולם שעי"ז זוכים שזה‬ ‫יקשר אותנו באמת להקב"ה‪.‬‬ ‫והנני רוצה להסביר הענין שמזדמן לנו היום לעשות‬

‫מחאות עבור שמירת השבת כבר הזכרנו מ"ש בשם‬ ‫החזו"א שזה לא סתם חילול שבת אלא שזה ענין של‬ ‫עקירת השבת ח"ו עקירת השבת מכל וכל‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫להבין שזה קליפה נוראה שהם רוצים לעקר את‬ ‫השבת שלא יזכר ולא יפקד שם שבת אצל תינוקות‬ ‫שנשבו שלא יודעים בכלל משמירת תורה ומצוות אבל‬ ‫שבת לכה"פ כל יהודי יודע והם רוצים לעקר גם את‬ ‫זה‪ ,‬ואצל הראשים והמנהיגים הנלחמים ורוצים דוקא‬ ‫לנצח בענין זה כאן בירושלים אין הענין מפני הנחיצות‬ ‫שיש להם בזה אלא כל עקשנותם בזה היא להראות‬ ‫שהם לא נכנעים לשמירת הדת והם רוצים ח"ו לנתק‬ ‫כל זה מכלל ישראל לאבד את האות והקשר בין בנ"י‬ ‫להקב"ה‪ ,‬וזה הקליפה ששורה בזה זה כדי לנתק את‬ ‫בנ"י מהקב"ה כי אם מחללים את השבת וכש"כ אם‬ ‫עוקרים את השבת זה ממש עוקר ח"ו את הקשר‬ ‫מהקב"ה לגמרי כי מי שמחלל שבת בפרהסיא בלי‬ ‫א‬ ‫שום התחשבות ובושה הרי דינו כגוי כמשאחז"ל‬

‫א וא האד לכה"פ מכבד את השבת לכה"פ כלפי אלו ששומרי‬ ‫שבת הוא מתבייש יש לו בושה לא לשמור את השבת ולכ לכה"פ‬ ‫לא מזלזל לחללו בפרהסיא כשיש רואי אז יש לו עדיי קשר ע‬ ‫כלל ישראל עדיי נחשב לזרע אברה אבל מי שמזלזל בזה ח"ו אינו‬ ‫נחשב לזרע אברה כלל אלא נחשב כגוי לכל דבריו וא"א לצר‬ ‫אותו לכל דבר שבקדושה היי שלו יי נס כ תקנו וקבעו חז"ל‪ ,‬כי‬ ‫זה האות שמקשר אותנו להקב"ה* ואע"פ שלגבי אלו שה תנוקות‬ ‫שנשבו יש דיו בהפוסקי אי ה נחשבי אבל בכל אופ אלו‬ ‫שיודעי רבונ ומכווני למרוד בודאי דינ כ ע"פ ההלכה‬ ‫מרווחת בלי שו פקפוק )ואלו שהמדובר עליה בכא ה ג כופרי גמורי‬ ‫ושונאי ומשניאי הדת ומסיתי ומדיחי עליה בודאי נאמר כ(‪.‬‬ ‫*ויש לראות בחוש שכל הגזירות והמלחמות מהסט"א נגדינו זה בדר‬ ‫כלל בדברי שה אות וקשר בינינו לבי הקב"ה א זה שבת א זה‬ ‫מילה ג לאחרונה מתערבי שלא לעשות מציצה בפה וכל מיני‬ ‫דברי האלו בחו" לאר" התעורר כמה פעמי גזירה לאסור את‬ ‫המציצה בפה וג לאחרונה היה קטרוג גדול בארצה"ב וכמעט‬ ‫שהממשלה אסרה כל הדברי האלו ה הדברי שה הקשר בינינו‬ ‫להקב"ה זה מה שעיקר רצו וכוונת הסט"א לנתק את הקשר בי בנ"י‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ב‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫לד' ית' וזה המלחמה על השבת וזה הברית שלנו זה שומר הכריתת‬ ‫ברית בינינו לבי הקב"ה וכמש"כ ש בפסוק ברית עול ביני ובי‬ ‫בנ"י‪.‬‬ ‫וכמו"כ בשמירת הברית יש היו גזירות נוראות מפיצי כל מיני‬ ‫טומאה וזוהמה כל מיני נסיונות וכמו"כ בעני שמירת הקדושה‬ ‫שזה ג"כ במה שתלוי הקשר בינינו לד' ית' כל המכשירי הכלי‬ ‫שיוצאי היו שזה גור פג בקדושה ח"ו וג עכשיו המלחמה‬ ‫נגד שבת‪ ,‬וזה שאנו רואי שכל הדברי האלו מופיעי יחד )או‬ ‫בב"א ממש או בזה אחר זה( בתקופה א' ה"ז סימ שעכשיו אנו נמצאי‬ ‫בזמ הבירור הגדול שעומד להיות לפני הגאו"ש ככתוב בסו‬ ‫דניאל‪ ,‬ועיקר הבירור הוא בדברי הללו שבה תלוי הקשר לד'‬ ‫כנ"ל כי עי"ז מתברר מי נשאר דבוק לד' ומי לא‪ ,‬אלו הכופרי‬ ‫בעיקר ה מתנתקי לגמרי ומגלי דעת ע"י שה עושי‬ ‫מלחמה נגד שבת ה מתנתקי לגמרי ועי"כ לא נשאר לה ח"ו‬ ‫שו זכות להשאר בהגאו"ש‪ ,‬וכמו"כ מתאחז היו הסט"א להתערב‬ ‫לגבי החינו כמו שמבואר אצלינו בכמה מקומות )ובקונטרס חנו לנער‬ ‫ובספר ד' רועי וגו' ש בפרק אל תחטאו בילד‪ ,‬וע"ש ג בפרק על עזב את תורתי‬ ‫שמבואר ש בעני הגישה ללימוד התוה"ק בכלל‪ ,‬ובעוד מאמרי וקונטרסי קחנו‬

‫מש( שזה שמכניסי השכלת הגוי ל"ע לתו דרכי החינו ודרכי‬ ‫הלימוד ודרכי עבודת המדות ועבודת ד' זה הריסת כל כר בית‬ ‫ישראל ח"ו וחבל שלא שמי לב להבי את זה‪ ,‬ד"י‪.‬‬ ‫וג בזמ היוני בטלו שבת ומילה וכמו"כ גזרו על חודש שלא‬ ‫יחזיקו בנ"י חדשי לבנה אלא חדשי חמה כמו האומה"ע כי זה מחזיק‬ ‫ההבדלה בי ישראל לעמי‪) ,‬וג זה סימ שאנו קשורי להשכינה הק' כידוע‬ ‫שהלבנה רומז להשכינה וכמבואר בברייתא דר' ישמעאל )בגמ' סנהדרי מ"ב‪(.‬‬

‫שכשמברכי על הלבנה נקרא קבלת פני השכינה(‪ ,‬ואע"פ שעיקר כונת‬ ‫ומלחמת היתה להכניס בבנ"י ח"ו השכלת וחכמת היוונית‬ ‫כידוע אעפ"כ גזרו בעיקר על ג' מצות הללו כי ידעו שלא יוכלו‬ ‫להצליח לתפוס ולצוד ברשת את לבות בנ"י כל זמ שבנ"י מחזיקי‬ ‫כראוי במצות הללו שה המחזיקי הקשר לד' ית' ולכ גזרו עליה‪,‬‬ ‫וזה משאחז"ל שרצו היוני להשכיח התורה אע"פ שלא מצינו‬ ‫שגזרו על יותר מג' מצוות הנזכרות אלא בזה גילו לנו חז"ל שכוונת‬ ‫הרעה היה להשכיח מאתנו ח"ו את כל התורה כולה אלא שידעו‬ ‫שא יעשו גזירת שמד אזי בנ"י ימסרו נפש על זה ע"כ רצו לבטל‬ ‫בדר שממילא יתבטל ע"י שיכניסו בבנ"י השכלת הטמאה ובזה לא‬ ‫ירגישו בנ"י את כונת הרעה כי לא היה בזה שו ע"ז או כפירה‬ ‫גלויה אלא היה חכמה הגיונית )ואמונה בטבע( כידוע וכל האומה"ע‬ ‫קבלו אז השכלת החדשה שזה היה לה כמו פתיחת עיני כי היו‬ ‫רגילי לפנ"ז כל האומ"ע לנהוג כאו"א רק לפי דת באמונה‬ ‫ותמימות בלי שו התחכמות הגיונית וכידוע שדרכ והשכלת‬ ‫הזאת נתקבל בכל העול )כמעט ועכ"פ במדינות הקרובות אלינו( ונשאר‬ ‫אצל עד היו‪.‬‬ ‫וזה מה שרצו היווני להכניס ג אצל בנ"י וחלק גדול מהכלל‬ ‫ישראל קבלוה כי זה נחמד להשכיל וכמו שעי"ז הצליח הנחש לפתות‬ ‫אד וחוה לאכילת עצה"ד וידוע בספה"ק שיווני המה מקליפת‬ ‫הנחש‪ ,‬והיה להיווני אז הצלחה גדולה עד שכמעט הגיעו ח"ו הכלל‬ ‫ישראל למצב שלא יזכר ש ישראל הקשורי לד' ית'‪ ,‬ומכיו שכל‬ ‫כח של היוני היה ע"י ביטול ג' מצוות הנ"ל לכ לולא שעמדו‬ ‫יחידות מנשי הצדקניות שעשו מסנ"פ כנ"ל כמעט כסדו היינו וגו'‬ ‫ח"ו ורק אחרי המסנ"פ חזרה כח ונצחונ של הכלל ישראל‬ ‫למקומה לבטל כח היווני וכמשאחז"ל שהישועה הגדולה היתה‬ ‫בזכות נשי הצדקניות‪ ,‬וכל זה שרצו לטמא מוחות והשכלת בנ"י‬ ‫רמזו חז"ל במה שעשו עיקר זכר הנס בחנוכה על מה שרצו לטמא‬ ‫השמ שזה רומז על חכמת התוה"ק וכמבואר כ"ז בספה"ק‪ ,‬וכל ענ"ז‬ ‫חוזר וניעור היו בצורה דומה ממש בכל הבחינות כנזכר וזה מה‬ ‫שגור הירידה הגדולה שכמעט ח"ו נשתכחה תורה מישראל כלומר‬ ‫דר התורה והמסורה הטהורה‪ ,‬ומי שעיני לו יכול לראות בחוש‬

‫עש"ו‬

‫ונמצא שה"ז דומה ממש לגזירת שמד ח"ו כי בזה‬ ‫הרי הוא מוציא עצמו מכלל ישראל וכמבואר הענין‬ ‫בתוס' )שבת מ"ט‪ .‬בתוס' שם ד"ה נטלם ע"ש(‪.‬‬ ‫ויש להבין ולדעת מאיפה נובעת הקליפה הקשה‬ ‫הזאת‪ ,‬שזה לא רק עקירת השבת זה עקירת כל‬ ‫שם ישראל זה כמו שכתוב בתהילים )פ"ג ה'(‬ ‫שאומרים שלא יזכר שם ישראל עוד‪ ,‬זה הכונה של‬ ‫הסט"א והקליפות האלו ע"י שליחיה השונאים הללו‪,‬‬ ‫עכ"פ זה לא רק מלחמה על השבת זה יותר מזה‬ ‫המלחמה היא מלחמה על קידוש שמו ית' על עקירת‬ ‫הש"ק וכל התורה כולה ועקירת שם ישראל ח"ו‪ ,‬ועל‬ ‫כן הרי זה קליפה גדולה ונוראה ועל כן יש לשים לב‬ ‫ולהתבונן למה הזדמן לנו מצב כזה גזירה נוראה‬ ‫שרוצים לעשות הפקר לגמרי בלי שום בושה‬ ‫והתחשבות כלל ועל כן צריכים להבין מה הולך כאן‪.‬‬ ‫ואסור לנו לחשוב שזה סתם מכח רשעת הרשעים‬ ‫האלה לפי דרך הטבע ומקרה היא אשר קרה‬ ‫שהם עושים כך ומתעקשים ולוחמים על זה ורוצים‬ ‫להראות נצחונם כפי מה שידוע מש"כ הרמב"ן בסוף‬ ‫פרשת בא שאין לאדם חלק בתורת משה עד שיאמין‬ ‫שאין שום טבע כלל ושכל דברינו ומקרינו הם ניסים‬ ‫ושאין שום טבע כלל עכ"דב‪.‬‬ ‫אך הענין היא כך דהנה מבואר בספה"ק שכל הכח‬ ‫והחיות של הקליפות היא רק מהקדושה וע"כ אם‬ ‫אנחנו שומרים את המצוות כראוי אז א"א להס"א‬ ‫והקליפה להתאחז בזה ולשלוט לעשות גזירות נגד זה‪,‬‬ ‫וכך ידעו כל הכלל ישראל בכל הדורות עד היום‬ ‫שכשקורה גזירה של הרשעים נגד הדת נגד היהדות‬ ‫נגד האמונה נגד כל המצוות זה סימן שיש בנו חולשה‬ ‫במצוות האלו לכן זה נותן כח לקליפה כיון שאנחנו‬ ‫חלשים‪ ,‬והנה ידוע מימרא יפה מאד מהבריסקער רב‬ ‫הגרי"ז זצ"ל )וי"א מימרא זו בשם החזו"א( שאמר שמה‬ ‫שכל בני ישראל בדרך כלל שומרים יו"כ אפילו המחללי‬ ‫שבתות למה זה‪ ,‬וחושבים בפשטות שהטעם מפני‬ ‫שזה יותר חמור‪ ,‬אבל באמת אצלם אין התחשבות של‬ ‫יותר חמור או פחות חמור הם לא מתחשבים עם זה‬ ‫עני טומאת המוחות ששולטת היו ובפרט אצל הדור הצעיר ד"י‬ ‫ויצילנו מיד בב"א‪ ,‬לכ מה שאנחנו נלחמי זה לא סת מלחמה זה‬ ‫מלחמה להשאיר את הקשר לא לנתק את הקשר בי כלל ישראל‬ ‫להקב"ה ובזה תלוי הצלת כל התורה כולה שלא תשתכח ח"ו וזאת‬ ‫היא המלחמה שלנו‪.‬‬ ‫ב והטע שאי לאד חלק בתורת משה היא כמו שאמרנו בהתחלת‬ ‫דברינו שהתורה היא עני ששיי לשמי ואד שמאמי בטבע אי לו‬ ‫קשר ע השמי ומי שאינו מאמי שיש בתורה כח רוחני שמימי‬ ‫ונשמה אז אי לו קשר לזה והוא מנותק מכל התורה כולה ואי לו‬ ‫שו קשר ע היהדות בכלל ולכ זה העני שאומר הרמב" שעי"כ אי‬ ‫לו קשר וחלק בתורה כלל‪.‬‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫כלל‪ ,‬אלא הסוד הוא כי אנחנו שומרים יוה"כ יותר‬ ‫משאר המצוות אצלנו יו"כ הוא יותר חמור ויותר חזק‬ ‫משאר המצוות גם בפשטות וגם בדרגת איכות המצוה‬ ‫כי ביוה"כ כל אחד נמצא כל היום בבית המדרש והוא‬ ‫יותר קשור לרוחניות יותר דבוק לקב"ה בזמן ההוא‬ ‫ולפי שאנחנו שומרים את יוה"כ יותר בשלימות זה‬ ‫משפיע שיו"כ שומרים כל היהודים כי הכלל היא‬ ‫כשיהודי מקיים מצוה בשלימות יהודי ששומר כל‬ ‫התומ"צ לפי כמה שהוא שומר את המצוה משפיע על‬ ‫כל הכלל ישראל ועל כן ממילא הם לא יורדים מזה‬ ‫נשאר אצלם זה הענין כך אמר הגרי"ז‪ ,‬וילה"ב כמו"כ‬ ‫גם גבי מצות ברית מילה שנשאר בדר"כ אצל כולם כי‬ ‫זה אצלנו יותר חזק וכמו שנזכר לפנ"ז משאחז"ל שכל‬ ‫מצוה שמסרו בנ"י נפשם עליה נשאר קיים בידם‪.‬‬ ‫לכן אם היינו שומרים את שבת כראוי כמו שצריך‬ ‫להיות אז לא היו לנו גזירות נגד השבת ובפרט‬ ‫שזה בא מאלו שנקראים חלק מכלל ישראל אע"פ‬ ‫שבאמת הם כבר מנותקים מכלל ישראל לפי מה‬ ‫שמבואר בספה"ק שמי שכופר בעיקר ונלחם נגד ד'‬ ‫זה סימן שנשמתו מעמלק אין לו בכלל נשמה של‬ ‫ישראל‪ ,‬וכמו"כ מאחר שמחללים ש"ק בפרהסיא בלי‬ ‫שום בושה )אלו שאינם תינוקות שנשבו( הרי דינם כגוים‬ ‫כנ"ל אבל בכל אופן שהוא מכיון שלפי מראית עין‬ ‫שנראה לעיני כל העולם כאילו שהם חלק מכלל‬ ‫ישראל סימן שיש חולשה בתוך כלל ישראל בשמירת‬ ‫שבת‪ ,‬ואע"פ שבפשטות אפשר לומר שאנחנו שומרים‬ ‫שבת כהלכתה אבל בכ"ז זה עכ"פ ברור שחסר לנו‬ ‫הרוחניות של השבת כמו שמבואר בספר המספיק‬ ‫לעובדי ד' מר' אברהם בן הרמב"ם שהוא מסביר שיש‬ ‫במצות שמירת שבת כמה מדרגות שונות כי באמת‬ ‫שמירת השבת היא לא רק שמירה שלא לעשות‬ ‫מלאכה‪ ,‬אדם פשוט עם הארץ רק בזה ששומר שבת‬ ‫שומר ההלכות אבל מי שהוא אדם יותר במעלה יש לו‬ ‫לשמור את השבת בצורה רוחנית יותר והיינו שיהיה‬ ‫האדם כל יום השבת דבוק בתורה ודבקות בד' ע"ש‬ ‫דבה"ק שמאריך יותר בזה‪.‬‬ ‫וגם חוץ מזה יש לנו לשים ללבנו לבדוק את‬ ‫הנהגתינו ולעשות חשבון הנפש על כל ההלכות‬ ‫של שמירת הש"ק האם התנהגתינו מתאימה לפי כל‬ ‫פרטי ההלכות כי הרי הלכתא רבתא היא לשבתא‪,‬‬ ‫וידוע מש"כ הגר"י אייבשיץ )הבעל יע"ד ואורים ותומים(‬ ‫שמי שלא לומד הל' שבת בתמידות א"א שלא יכשל‬ ‫ח"ו בשמירת הש"ק‪ ,‬ומכיון שכהיום מוזנח מאוד אצל‬ ‫הרבה ענין לימוד הל' בכלל והל' ש"ק בפרט ובמיוחד‬ ‫הדור הצעיר שהם גדלים בלי יסודות החיים והמה‬

‫עש"ו‬

‫ג‬

‫מאוד עניים בדעתם בידיעת הלכה למעשה‪,‬‬ ‫והמציאות מעיד שתלמידי ישיבות יוצאים היום‬ ‫ומתחתנים בעירום ובחוסר כל בידיעת הנהגת החיים‬ ‫בין בהלכה ובין בהשקפה ואינם יודעים מאומה ואין‬ ‫מרגישים אפילו שחסר להם עי"ז משהו וככה נכשלים‬ ‫בהרבה ענינים ד"י ומקימים בתים בצורה כזו שלא‬ ‫היה לעולמים ד"י עלינו‪ ,‬וכמו"כ מה שיש קוראים‬ ‫עיתונים ומכש"כ מודעות של פרסומות בש"ק‬ ‫ונכשלים בזה בהלכה מפורשת בשו"ע וגם ה"ז‬ ‫מקלקל כל איכות הש"ק בכל הבית כנ"ל‪ ,‬וע"כ יש‬ ‫לשים לב לכל זה ולעורר גם שימת לבם של אחרים‬ ‫לענין זה עד שתמלא הארץ דיעה את ד' וימלא כבוד‬ ‫ד' את כל הארץ בעגלא ובזמ"ק בב"א‪ ,‬עכ"פ זה הענין‬ ‫שמכיון שאצלנו השבת נחלש לכן מופיעה לנו גזירה‬ ‫זו לכן זה צריך לעורר אותנו לחזור בתשובה ולתקן‬ ‫הענין אצלינו‪.‬‬ ‫ואע"פ שלפ"ז היינו צריכים לדאוג קודם על תיקון‬ ‫שמירת הש"ק אצלינו ולקיים משאחז"ל קשוט‬ ‫עצמך )תחלה ואח"כ( וקשוט אחרים‪ ,‬אך יש להבין‬ ‫שבאמת מה שאנחנו עושים המלחמה נגדם זה מכוון‬ ‫גם כדי לתקן את ולחזק השמירת ש"ק גם אצלינו ואיך‬ ‫זה מחזק לנו את השבת‪ ,‬כי מכיון שאנחנו מוסרים את‬ ‫נפשנו עבור השבת עי"כ השבת קודש מתחזקת גם‬ ‫אצלנו וכמו שהזכרנו לפני זה מחז"ל שכל מצוה‬ ‫שמסרו נפשם עליה מוחזקת היא בידם )לכל המשך‬ ‫הדורות( ולכן כשאנחנו עושים מסינ"פ עבור שמירת‬ ‫שבת זה מחזק ומתקן לנו את השבת ולפ"ז נמצא‬ ‫שתועלת המחאה היא גם לטובתנו ולצרכנו‪ ,‬ולכן‬ ‫הקב"ה הזמין לנו את זה כדי לעורר אותנו ולתת לנו‬ ‫הזדמנות לתקן ולחזק את הש"ק אצלינו ועל כן הקב"ה‬ ‫מחכה על זה שאנחנו נעשה את כל המחאות האלו‬ ‫והמסינ"פ הזאת )ולכן אע"פ שבצורה הגיונית לא רואים‬ ‫שאנחנו פועלים אצלם שום דבר בכ"ז עלינו לעשות מלחמה כי זה‬

‫עוזר עכ"פ לנו זה פועל אצלנו זה מחזק לנו את השבת שלנו( ויש‬ ‫לו להקב"ה נחת רוח גדול מזה כי זה מחזק לנו את‬ ‫השבת‪ ,‬ולפי האמור לעיל הרי ע"י שיתחזק הש"ק‬ ‫אצלינו ה"ז ממילא ישפיע גם על כל העולם שגם הם‬ ‫יתחילו לשמור את הש"ק‪ ,‬ונמצא שע"י המחאות האלו‬ ‫ה"ז יגרום ויפעול שני התקונים ביחד ויתקיים בזה‬ ‫קשוט עצמך וקשוט אחרים יחד‪.‬‬ ‫וילה"ב שאין הכונה שהתיקון הזה יפטור אותנו‬ ‫מלחזק ולשפר את הש"ק אצלינו ולבדוק‬ ‫ולעיין בכל פרט ופרט בין בהלכה ובין בהשקפה‬ ‫ובהנהגת איכות הש"ק וכנ"ל אלא הכונה בכל ענינים‬ ‫האלו וכדו' שתיקון זה של מסינ"פ שעליה אחז"ל‬ ‫שמחזקת לנו המצוה היינו שמעניק לנו את הכח‬

‫ד‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫והסגולה לקיימה כראוי והיינו שאם נשתדל מצדינו‬ ‫מעתה יהיה קל לנו להגיע לדרגא המעולה בה‬ ‫ולהיות שמורים מכל מכשול אבל הבחירה וטירחת‬ ‫המצוה נשאר בידינו לעשות כדת וכדין וכראוי לה‪,‬‬ ‫ועל כן יש לשים ללבנו עתה תומ"י לקחת א"ע לידינו‬ ‫ולשפר ולהעלות דרגת שמירה הש"ק שלנו בכל‬ ‫הבחינות הנזכרות וליזהר לא להפסיד ולאחר ח"ו‬ ‫הזדמנות זו שהזמינו לנו משמים כלומר העת רצון‬ ‫שחל עתה ע"י התיקון המסנ"פ הנעשה עתה טרם‬ ‫יעבור הזמן ואל נהיה כשוטה המאבד מה שנותנים‬ ‫לו ואח"כ יעלה לו הענין במחיר יקר אשר יתכן שלא‬ ‫יוכל לעמוד בו ח"ו‪ ,‬ועל כן החכם עיניו בראשו ויבין‬ ‫אשר מעוררים אותנו משמים טרם יעבור המועד‬ ‫המיועד לכך לתקן בקלות גדולה‪.‬‬ ‫ואע"פ שלכאורה אפשר לעשות אותו הדבר כלומר‬ ‫שנעשה מסינ"פ רק בינינו על תיקון שבתות‬ ‫שלנו ובזה ג"כ נפעול ב' הדברים גם יחד‪ ,‬אך אין זה‬ ‫כך א( כי הרי יש עלינו גם חובת מחאה נגד עוברי‬ ‫עבירה בפרהסיא ואע"פ שיש סברא לומר שמצד‬ ‫מצות הוכח תוכיח כבר יצאנו ידי חובתינו כמבואר‬ ‫בשו"ע )או"ח תר"ח(‪ ,‬ועוד שמאחר שהם פוקרים גמורים‬ ‫איננם בכלל עמיתך )וא"כ לא חל עלינו כלל מצות הוכח‬ ‫תוכיח כלפיהם לפמש"כ שם( בכ"ז מכיון שה"ז בפרהסיא‬ ‫ופירצת פירצה נגד הש"ק באופן שה"ז חילול שמו ית'‬ ‫ולפי המבואר לעיל ה"ז עוד יותר מזה שה"ז עקירת כל‬ ‫הש"ק כולה ועוד יותר שה"ז מרידה גלויה במלכות‬ ‫שמים כביכול ושמירת התוה"ק ולכן אם נשקוט ה"ז‬ ‫מצדנו ג"כ ח"ו חילול ד' על שכאילו לא אכפת לנו על‬ ‫שמבזים כבודו ית' כבוד אבינו מלכינו ומורדים בו ח"ו‬ ‫ועל כן הרי מטעם זה אנו חייבים לעשות מחאה‪ ,‬ואם‬ ‫לא יוכל להיות ח"ו קטרוג גדול בשמים‪ ,‬ב( ועוד יש‬ ‫להבין הענין למה א"א לנו לעשות המסנ"פ המבוקש‬ ‫אצלינו לבד‪ ,‬כי לפי הטבע האדם מתעורר הרבה יותר‬ ‫באופ"ז כי כשהוא רואה חולשה אצל הזולת )בדבר‬ ‫שהוא לכאורה מקיים הענין( הרי הוא רואה ומרגיש מאוד‬ ‫את גודל העול ומגדיל העול בלבו ומתעורר בלבו‬ ‫קנאה נגד השני שמזלזל בה‪ ,‬משא"כ חולשה של‬ ‫עצמו הרי האדם בטבעו אוהב לתרץ עצמו ומקטין את‬ ‫העול בלבו כי אין האדם רוצה לראות חובה לעצמו‬ ‫ולכן אם היינו רוצים לעורר את עצמינו לעשות מלחמה‬ ‫נגד החולשה שיש אצלינו לא היו מתעוררים כלל לזה‬ ‫ולא היתה נעשית מתוך התלהבות הלב והרי עיקר‬ ‫חשיבות המצוה היא רק כשנעשית בהתעוררות‬ ‫והתרגשות הלב וכמשאחז"ל )סנהדרין ק"ו‪ (:‬הקב"ה לבא‬ ‫בעי )וגם לא מצוי כ"כ אופן אופן של מסינ"פ בזה( והרי מה‬ ‫שמבוקש כאן הוא התקון שע"י מסנ"פ וכנזכר‪ ,‬ג( כי‬

‫עש"ו‬

‫הרי ענין זה שמתפרץ יותר ברחוב חילול שבת בצורה‬ ‫כזאת ה"ז מחליש ח"ו גם אצלינו את חשיבות הש"ק‪,‬‬ ‫אע"פ שכמובן שאצל בני עליה אין זה משפיע כלל בכ"ז‬ ‫אצל הפשוטי עם וכמו"כ אצל ילדים קטנים ורכים ה"ז‬ ‫משפיע עכ"פ על מתחת הכרתם ובעיקר מכיון שזה‬ ‫באלו שנקראים מבני ישראל כביכול )והילד והפשוט אינו‬ ‫מבחין כ"כ במה שנתבאר לעיל שהרי הם באמת כגוים גמורים(‬

‫וע"כ תכנס בלבם הרגשה שישנם יודים ששומרים ש"ק‬ ‫ויש גם ח"ו כאלו יודים שאינם שומרים ל"ע וא"כ ה"ז‬ ‫כאומר שאפשר להיות יודי גם כך ולכן א"א להשאיר את‬ ‫המצב הזה בשתיקה ולעבוד רק על התיקון אצלינו לפני‬ ‫שנסלק מקודם הסיבה שיכולה לגרום קלקול וירידה‬ ‫בשמירת הש"קג‪.‬‬ ‫אבל העיקר מה שאנחנו צריכים גם לשים ללבנו היא‬ ‫שזה לא מספיק לא המלחמה החיצונית היא‬ ‫המלחמה שלנו כל הדורות כשבנ"י היו עושים מלחמה‬ ‫בין המלחמה לכבוש את הכנענים כשבנ"י נכנסו לא"י‬ ‫שזה היה מלחמת מצוה בחיוב מצות עשה מן התורה‬ ‫ובין שאר כל המלחמות לא היה עיקר הכונה והמטרה‬ ‫לכבוש ע"י המלחמה החיצונית ואע"פ שנצטוינו‬ ‫לעשותה היה רק ענין שאנחנו מוסרים את נפשנו‬ ‫שאנחנו משתדלים אבל עיקר הכונה היתה לבער את‬ ‫הקליפה המלחמה היתה תמיד מכוונת נגד הקליפה‬ ‫לכן רק צדיקים היו יוצאים למלחמה כי ידעו מה לכוון‬ ‫מה שצריכים לכוון לבטל את הקליפה‪ ,‬והנה כל זמן‬ ‫שבנ"י לא היה בהם שום חטא היו עדה השלימה לפני‬ ‫חטא המרגלים לא היה צורך במלחמה בכלל היו‬ ‫יכולים לכבוש את ארץ ישראל בלי כלי זיין כמבואר‬ ‫ברש"י )דברים א' ח' מהספרי( וגם אח"כ כשיהושע הקיף‬ ‫את חומות יריחו שבע פעמים ועי"ז נפלה וכבשוה‬ ‫וכולם נפלו לפניהם כזבובים אבל אח"כ כיון שנעשה‬ ‫עבירה אחת בתוך כלל ישראל שעכן מעל בחרם‬ ‫נשתנה כל המצב כמבואר בספה"ק והיו צריכים‬ ‫למלחמה קשה מאד היו צריכים ללחום משך של‬ ‫שבע שנים והיו מלחמות קשות היו צריכים להתאמץ‬ ‫במסינ"פ‪ ,‬וילה"ב שכל מלחמה הרי זה מסינ"פ כי‬ ‫בכל מלחמה בוודאי אדם עומד או להרוג או ליהרג‬ ‫והרי הוא בסכנה זה מסינ"פ‪ ,‬ועל כן מכיון שהכח‬ ‫שלנו היא תלוי בהרוחניות לא במעשה הגשמי כלל כי‬ ‫ג כי אי מקו לעבוד על שיפור ותיקו הש"ק וכמו שהוא במשל‬ ‫הגשמי שלפני שמתקני סדק צריכי קוד"כ ג לדאוג להסיר‬ ‫הסיבה שיכול לגרו עוד סדקי וא"כ כל מה שיתק בצד א' ביני‬ ‫לביני יתוס לו עוד סדק מצד הב' וככה לא יגמור לעול תקוניו‬ ‫אלא אחרי שיסתו המקור שמביא עוד סדקי יוכל לסתו שאר‬ ‫הסדקי הישני ויגמור מזה‪.‬‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫על מלחמה שבכח הידים נאמר והידים ידי עשיו‪,‬‬ ‫אבל אצל בנ"י אין כחם אלא בפיהם כדאיתא בחז"ל‬ ‫ולכן בגלל שנעשתה עבירה אחת תומ"י נחלשה קצת‬ ‫כחם הרוחני ולכן בכדי להחזיר כחם הרוחני ולתקן‬ ‫אשר עוותו היה נצרך פעולה וכח של מסנ"פ ורק ע"י‬ ‫כח של מסינ"פ )ע"י יציאה למלחמה בפועל כנ"ל( חזרה‬ ‫ונתחזקה שוב כחם הרוחני אז לכבוש ולשבור‬ ‫הקליפה שהיה עליהם לשבור אותה‪ ,‬ולכן היה צריך‬ ‫להיות המשך המלחמה במלחמה בפועל‪ ,‬ועפ"ז‬ ‫ילה"ב שמכש"כ היום בתקופתינו זה שמצבינו כ"כ דל‬ ‫ברוחניות בודאי שאנו זקוקים לפעולה של מסנ"פ‬ ‫שבזכותה ינתן לנו כח הרוחני לשבור ולבטל את כח‬ ‫הקליפה שעלינו לשבור ובזה מובן כל הענין מה שאנו‬ ‫פועלים במחאתינו אפילו אם אין אנו רואים ההצלחה‬ ‫בעינינו הגשמיים וכנ"ל‪.‬‬ ‫ועל כן יש לשים לב לכל זה כשאנחנו יוצאים‬ ‫למלחמה אנחנו צריכים לכוון לא שאנחנו צריכים‬ ‫לפעול אצל אלו הכופרים שאין להם שום זיק של‬ ‫קדושה ושל יהודי בכלל מה שייך לפעול אצלם אין‬ ‫להם נשמה שיעורר אותם בכלל‪ ,‬אבל זה מעורר את‬ ‫הענין בשמים זה מבטל את הקליפה זה מבער את‬ ‫הקליפה ממילא יתחזק השבת אצלנו וממילא יתחזק‬ ‫השבת גם אצל כל הכלל ישראל אצל אלו שהם עדיין‬ ‫שייכים לכלל ישראל זה הענין שצריכים להבין צריכים‬ ‫לדעת מה לכוון זה המלחמה ולכן הרי זה ענין גדול‬ ‫לעשות מחאה‪.‬‬ ‫והנה אפילו אם איננו בצורה של מסנ"פ בפועל בכ"ז‬ ‫הר"ז עכ"פ קצת בחינה של מסינ"פ קצת‬ ‫סוכ"ס כי קצת סכנה ישנו שלא יפגעו בנו המלאכי‬ ‫חבלה שהם רוצחים בלי שום חשבונות והתחשבות‬ ‫עם הצדק וכמו שכבר עשו והתנפלו אפילו על אנשים‬ ‫שרק עברו ברחוב בקירוב מקום של המחאה והכו‬ ‫אותם מכות רצח באכזריות נורא עד כדי סכנת‬ ‫נפשות וע"כ חוץ ממה שזה עכ"פ התאמצות של‬ ‫טירחא לא נעימה לצאת כל ש"ק ולצעוק ש"ק הרי זה‬ ‫גם מעין מסנ"פ עכ"פ‪ ,‬וגם יש בכל זה עוד ענין שזה‬ ‫נחשב קידוש שם שמים שמכריזים שאכפת לנו וכואב‬ ‫לנו חילול ש"ק וחילול שמו ית' ומודיעים אנו בזה‬ ‫שיש להבוב"ה בנים אהובים ומסורים אליו ית'ד‪.‬‬

‫ד ויש לדמות העני למ"ד בחז"ל )שבת ק"ל‪ (.‬המעשה מאלישע בעל‬ ‫כנפיי שבשעת הגזירה שלא להניח תפילי היה מניח תפילי ויוצא‬ ‫לשוק וכשראהו הקסדור והיה עלול להרגו הוריד אלישע התפילי‬ ‫מראשו ונעשה לו נס שלא הרגיש הקסדור שזה היה תפילי‪ ,‬ולפי‬ ‫פרש"י ש מה שיצא לחו" ע תפילי בראשו היה נחשב שמסר‬

‫עש"ו‬

‫ה‬

‫והנה אנשים בדר"כ יש להם חולשה כשרואים שלא‬ ‫הולך כמה שבועות כבר עושים את המחאה וזה‬ ‫לא זז עדיין הס"א בתוקפה אז חושבים אין טעם‬ ‫בשביל מה ללחום אז ממילא מתרפים מהמלחמה‬ ‫אבל זה לא הענין אין לזה שיעור כי זה מעלה אותנו‬ ‫זה מתקן אותנו אם עדיין לא מספיק יש עלינו להמשיך‬ ‫עוד יותר זה הכל בכדי לתקן מה שחסר לנו ולשבור‬ ‫את הקליפה אם עדיין לא נשבר הקליפה אז צריכים‬ ‫להוסיף זה שובר את הקליפה אז לא משנה מה שעיני‬ ‫הבשר רואים אם רואים הצלחה או לא רואים הצלחה‬ ‫וזה באמת הכלל בכל התורה כולה שכל ההצלחה‬ ‫שלנו לא נראית לעיני בשר זה צריך להיות נראה‬ ‫בשמים‪.‬‬ ‫ולפי האמור שעיקר המלחמה שפועלת היא בשמים‬ ‫לפ"ז ילה"ב שההצלחה והנצחון שלנו תלוי אם‬ ‫מכוונים לשבור את הקליפה וכמו שצריכים לכוון וזה‬ ‫תלוי גם איך אדם עושה את זה אם עושה את זה‬ ‫בהתרגשות והתלהבות לבו זה עיקר הכח ונשק שלנו‬ ‫והיינו כשאדם מצטער על חילול כבוד שמו ית' על‬ ‫חילול השבת על ביטול התורה ועל התנתקות בנ"י‬ ‫מאבינו שבשמים אם אדם כואב לו אז זה פועל‬ ‫המעשה צריך להיות בכל הלב צריך להיות שבאמת‬ ‫יהיה כואב לו וירגיש עינוי וצער ממה שנעשה ואז יהיו‬ ‫הדברים שלו פועלים את המטרה אבל אם הוא עושה‬ ‫את זה בלי לב אין לזה כח לפעול‪ ,‬והרי זה כמו כל‬ ‫מצוה שהעיקר תלוי בלב כמו שאחז"ל בגמ' )סנהדרין‬ ‫ק"ו‪ (:‬הקב"ה לבא בעי ולכן העיקר תלוי אם המלחמה‬ ‫יוצאת מתוך הכאב זה מה שפועל‪.‬‬ ‫ויש להוסיף מה שעלינו להבין בענ"ז חוץ ממה‬ ‫שנתבאר שכח המסנ"פ הוא זה שמחזק אצלינו‬ ‫מצות הש"ק‪ ,‬כי אם אנחנו מצטערים על עצם ביטול‬ ‫השבת אפילו אם זה על ביטול השבת של אחרים‬ ‫הרי סוכ"ס מה שאכפת לנו וכואב לנו הוא על ביטול‬ ‫הש"ק שגורם צער כלפי מעלה ולכן הרי כלול בזה‬ ‫גם הצער על הביטול שאנחנו בטלנו את השבת‪ ,‬ולכן‬ ‫הר"ז תקון על מה שאנו בעצמינו זלזלנו בכבוד‬ ‫נפשו על מצות תפילי )אע"פ שלא היה מחוייב מדינא למסור נפשו על זה‬ ‫כמבואר ביו"ד קנ"ז א'‪ ,‬מובא לקמ בעמ' ה'(‪ ,‬ע"כ‪ ,‬הרי לנו מזה שאע"פ שלא‬ ‫עשה מסינ"פ עד הסו )כמו שמצינו שעשו הנשי צדקניות בימי יווני אלא(‬

‫שברח והחביא את התפילי כשעמד הסכנה לפניו ממש בכ"ז מכיו‬ ‫שסוכ"ס היה בזה סיכו בנפשו כי אי סומכי על הנס וא לא היה‬ ‫מצליח להתחמק מיד הקסדור היה אפשריות שיהרגנו ע"כ היה‬ ‫נחשב למסנ"פ‪ ,‬וכמו"כ בדומה קצת לזה י"ל בענינינו שזה שאנו‬ ‫עושי נחשב ג"כ כמסנ"פ ובזכות זה יתקיי בנו הש"ק לתמיד ולא‬ ‫יוכלו האויבי הללו לבטלה מבנ"י וישאר לנו תמיד האות המקשר‬ ‫אותנו לד' ולא נתנתק ממנו ית' לעו"ע‪ ,‬א"ס‪.‬‬

‫ו‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫השבת‪ ,‬ובזה יתפרש היטב לשון הפסוק ושמרו בנ"י‬ ‫וגו' "לעשות" את השבת מלשון תקון כידוע כמש"כ‬ ‫)דברים כ"א י"ב( ועשתה את צפרניה‪ ,‬וכמו"כ בפ'‬ ‫בראשית ויעש אלקים את הרקיע ופרש"י שם‬ ‫ששניהם מלשון תיקון וכמו"כ כאן הכוונה שעי"כ‬ ‫כלומר ע"י שישמור גם על אחרים שלא יחללו את‬ ‫השבת )כנ"ל( עי"כ האדם מתקן את השבתות שלו‬ ‫שעברו שלא כראוי‪ ,‬ובאמת זה הצער היה צריך‬ ‫להיות לנו בלי כל הגזירות האלו שהיינו צריכים‬ ‫להצטער על השבת של עצמינו איזה פנים יש‬ ‫לשבת שלנו אלא מכיון שלא הצטערנו ולא עשינו‬ ‫תשובה על השבת של עצמנו לכן מעוררים אותנו‬ ‫בדרך זה ומראים לנו מה שנגרם ע"י התנהגותינו‪,‬‬ ‫ולכן נשלח לנו מהשמים צער זה שרוצים לגזול‬ ‫מאתנו את כל השבת לא רק מאתנו אלא מכל הכלל‬ ‫ישראל שרוצים שלא יזכר שם שבת וזה מה שיעורר‬ ‫אותנו עכ"פ לעשות את השבת לתקן את השבת‬ ‫אצלינו‪ ,‬וע"כ עלינו לעשות מחאתינו נגד פירצה זו‬ ‫עם כונה לתקן גם את עצמינו ובזה יהיה עכ"פ‬ ‫התחלה לתיקון של עצמינו‪.‬‬ ‫ויש לפרש עוד בהמשך הפסוק במ"ש לדורותם‬ ‫דהיינו כי הילדים שלנו שע"י שהם רואים‬ ‫שאכפת לנו על השבת שכואב לנו על חילול שבת זה‬ ‫מכניס בהם ג"כ הרגשה והערכה יותר להש"ק זה‬ ‫מכניס בהם אהבה וחשיבות לש"ק וזה שמירה על‬ ‫הילדים שלנו שלא ירדו ח"ו מדרך התוה"ק שיחזיקו‬ ‫בה כי זה נכנס בלבם כפי הכלל שדברים שיוצאים‬ ‫מהלב נכנסים ללב אם הפעולות האלו יוצאים מהלב‬ ‫זה נכנס ללב הילדים בדרך רוחנית )בדרך סגולית( גם‬ ‫בדרך הגיוני וגם בדרך סגולי זה משפיע על הילדים‬ ‫שיהיה חשוב בעיניהם השבת ממילא הם לא יתרחקו‬ ‫וכל דרך התורה יהיה חשוב בעיניהם וכך היא הכלל‬ ‫בכל דבר שהילדים רואים שאביהם אכפת לו על‬ ‫הדבר זה מכניס בלבו ג"כ לכבד את הדבר וממילא‬ ‫גם הוא יהיה אכפת לו על הדבר וזה לעשות את‬ ‫השבת לדורותם זה עוזר לנו לדורות שיתקיים‬ ‫השבת קדש לדורותינו ג"כ‪.‬‬ ‫ועוד רציתי להוסיף שיש כאלו שטוענים שאלו‬ ‫שמוחים גורמים חילול ד' כי הם גורמים‬ ‫שהחופשים הלא שומרי תורה עושים מזה צחוק‬ ‫ועושים מזה זלזול והם מזלזלים ומחללים את כבוד‬ ‫השומרי תומ"צ בכל העיתונים בכל התקשורת‬ ‫ממילא זה גורם ליותר חילול ד' אבל אם היינו יושבים‬ ‫בשתיקה אז הם לא היו מדברים וכותבים נגדינו אבל‬

‫עש"ו‬

‫ככה הם מכניסים שנאה בכל התינוקות שנשבו בכל‬ ‫העם נגד השומרי תורה בפרט נגד החרדים נגד אלו‬ ‫שמוחים ממילא זה גורם חילול ד' זה מה שהם‬ ‫טוענים‪ ,‬אך ילה"ב שאע"פ שכונתם היא לטובה‬ ‫מאחר שהם מאמינים ומבינים ע"פ שכלם והגיונם‬ ‫שכך היא ממילא הם רוצים לשמור על כבוד התורה‬ ‫ולכן השיטה שלהם לא לעשות עסק להיות בשקט‬ ‫ולהיות בשלום עם אלו שלא שומרי תורה ומצוות כך‬ ‫יכבדו אותנו‪.‬‬ ‫אבל זה לא נכון כלל וזה לא יגרום שום טובה לא‬ ‫טובה גשמית ומכש"כ לא טובה רוחנית וזה רק‬ ‫יכול לגרום ההיפוך שעי"כ יהיה להם שליטה יותר‬ ‫עלינו ועל רוחניותינו ח"ו‪ ,‬ובאמת הענין הוא כנ"ל‬ ‫שעיקר פעולתינו והצלחתינו היא לשבור את הקליפה‬ ‫הזאת שהיא הכח שלהם ולכן אין לנו נפק"מ איך שזה‬ ‫נדמה לעיני בשר )אם זה לא לפי רוח תורתינו הק' ולא לפי‬ ‫חובתינו שעלינו לעשות בתמימות ובאהבת ד' ית' הבוער‬

‫בקרבינו בלי שום חשבונות והתחכמות(‪ ,‬ועוד יש להוסיף‬ ‫שבאמת בדרך הגיון פשוט יש להבין איך שהמחאות‬ ‫פועלים גם בדרך טבע הפשוט )חוץ מבדרך סגולה כנזכר(‬ ‫רק מי שיש לו טינא בלבו ועוורון מצד היצה"ר שלו‬ ‫הוא לא רואה את ההגיון הפשוט הזה‪ ,‬והוא שאע"פ‬ ‫שהשלטון הרשע מתעקש להראות נצחונם ושלא‬ ‫מתפעלים ומתחשבים אתנו‪ ,‬בכ"ז הרי זה בודאי‬ ‫מועיל שבפעם הבא בדבר כזה או דומה לזה לא ינסו‬ ‫כ"כ מהר לפרוץ בשמירת הש"ק וכדו' בעיירות‬ ‫שנמצאים עדה גדולה שומרי תו"מ כי לא כדאי להם‬ ‫ולא משתלם להם כל המלחמה הזאת כי סוכ"ס עולה‬ ‫להם הרבה הוצאות והרבה טירחא להעמיד שומרים‬ ‫בכל ש"ק וכמו אפילו ההפגנות שעושים להבדיל‬ ‫הערביים ומחבלים ג"כ הם מנסים לעצור ולמנוע כי‬ ‫זה לא משתלם להם‪ ,‬ויותר מזה שמבזים אותם בכל‬ ‫העולם עבור זה בפרט כשעושים הפגנות גם בחו"ל‬ ‫בארצה"ב וכדו' וזה סוכ"ס חרפה והשפלת כבודם‪,‬‬ ‫ולכן בפעם הבא יעשו חשבון ע"ז לפני שיעשו איזה‬ ‫צעד‪ ,‬וע"כ ה"ז בודאי פועל גם ע"פ השכל ההגיוני‬ ‫הפשוט‪.‬‬ ‫ועוד יש להבין בענין זה כי ע"י זה שאנחנו מוחים על‬ ‫השבת אע"פ שהם מדברים נגד בכ"ז יוצא מזה‬ ‫ס"ה שעי"ז נודע לכל העולם כולו שישנו ש"ק בעולם‬ ‫ולכל בנ"י שמפוזרים בכל העולם כולו וישנם הרבה‬ ‫מאוד מהם וכמו"כ יש היום בארץ ישראל בארץ הקדש‬ ‫לדאבונינו הרב יש כאלו שלא יודעים בכלל מה זה‬ ‫שבת לא יודעים מה זה שמירת שבת לא יודעים שיש‬ ‫תורה ושמירת התורה בכלל ולכן כששומעים‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫שמדברים על כל הענין אפילו אם מדברים נגד עי"כ‬ ‫עכ"פ נודע להם שיש מציאות של שבת ושיש מציאות‬ ‫של חרדים ששומרים את התורה יש עדה שאכפת‬ ‫להם על השבת והם לוחמים על השבת זה מכניס‬ ‫בלבם התעניינות על השבת יש הרבה ספורים מבעלי‬ ‫תשובה ואפילו גויים שהתגיירו או תנוקות שנשבו‬ ‫שנודע להם ע"י שדברו להם נגד הדת נגד התורה‬ ‫ונגד בני ישראל נגד הקב"ה זה גרם להם התעניינות‬ ‫בהענין עד שלבסוף יצא שעי"ז דוקא התקרבו לעדת‬ ‫ישראל ולתוה"ק וכמו"כ לענינינו גם זה כך אנחנו‬ ‫גורמים פרסום על השבת ואלו שיש להם קצת נשמה‬ ‫אצלם זה תופס שאדרבא זה גורם אצלם משיכה לזה‬ ‫ברגע שהם שומעים מזה זה גורם להם משיכה והם‬ ‫מתעניינים והם נמשכים לזה מצד נשמתם שבקרבם‬ ‫שכבר ידחוף אותם לזה בס"ד‪.‬‬ ‫ועוד יש להוסיף לענ"ז‪ ,‬שהנה ידוע בכל העולם‬ ‫שלהבדיל בכמה וכמה מדינות ואומות בעולם‬ ‫שמחזיקים בדתם וכשעומד איזה שלטון שמזלזלים‬ ‫בדתם הרי הם מוחים ונלחמים נגד זה‪ ,‬ואם ח"ו אצל‬ ‫הכלל ישראל לא היה נשמע קול מחאה ומלחמה‬ ‫כזאת הרי זה עלבון וחרפה גדולה וחילול שם שמים‬ ‫וחילול תורתינו ודתינו נוראה שאין כמוה ומי יודע‬ ‫איזה קטרוג וחרון אף זה מעורר ח"ו בשמים‪ ,‬ועל כן‬ ‫אנחנו המוחים ונלחמים אפילו אם לא פועלים כלום‬ ‫לפי ראות העין בכ"ז הרי אנו מונעים את החרון אף‬ ‫הגדול ד"י ועכ"פ ממעטים אותו ובזה אנו מגינים על‬ ‫כל הכלל ישראל ולכן אנו שלוחי צבור של כל הכלל‬ ‫ישראל ושלוחא דרחמנא שגורמים נחת רוח גדול‬ ‫כלפי מעלה וכמו פנחס שהעיד עליו הכתוב השיב‬ ‫חמתי‪ ,‬וע"ש באוהחה"ק עה"פ שם ואע"פ שגם שם‬ ‫היה כל הכלל מרננים נגד מעשה פנחס בכ"ז היה‬ ‫פעולתו מציל את כל הכלל ומנע את המגיפה מהכלל‬ ‫ואפילו מאותם שהיה מבזים אותו ומרננים נגדו‪.‬‬ ‫הנני רוצה להוסיף לענין מה שאמרתי לפני שבוע‬ ‫בברית )והפיצו את השיחה( ונשאלתי האם אין‬ ‫ענין לדון )את אלו הכופרים הנלחמים נגד הדת( לכף זכות‬ ‫שהם תינוקות שנשבו לכן אנסה להבהיר הענין למי‬ ‫יש לו צורך לזהה‪.‬‬ ‫ה בעצ איני יודע א יש לענות בכלל על כסילות כזאת א זה‬ ‫בבחינת ענה כסיל כאולתו א הוא שואל על מנת ללמוד שאז יש‬ ‫לענות לה אפילו על כסילות כמ"ש חז"ל‪ ,‬או שאלו השואלי ה‬ ‫באי רק לקנטר או לתר" את עצמ בלב כי נמצא טינא בלב‬ ‫שמרגישי קירבה בלב אליה או מפני שוחד שנהני מה וזה‬ ‫מסמא עיניה והרגשותיה כמו שמעידה התוה"ק שהשוחד מעוור‬ ‫אפילו עיניה של חכמי וצדיקי ואע"פ שבודאי אינ רוצי‬ ‫שיהיה לה נטיה למי שנהני ממנו בכ"ז ה"ז משפיע על עומק לב‪,‬‬

‫עש"ו‬

‫ז‬

‫הנה מי שמרשיע רק לעצמו יש אולי מקום לדון אותו‬ ‫לכף זכות אבל מי שמשניא גם לאחרים עליהם‬ ‫אומר דהמע"ה משנאיך ד' )ובמק"א מצינו שדרשו חז"ל אל‬ ‫תקרי משנאיך אלא משניאך( אשנא ובתקוממך אתקוטט‪,‬‬ ‫ועי' בענ"ז בספה"ק התניא‪ ,‬ועוד ילה"ב כפי שנתבאר‬ ‫לעיל שכוונת ראשיהם ומנהיגיהם לאו דוקא עבור‬ ‫צרכם והנאתם אלא כוונתם לעקור את כל עיקר זכר‬ ‫הש"ק ולעקור את שם ישראל בכלל ולהביאם לכפירה‬ ‫גמורה בד' ובקבלת עול מלכותו ית' וכמו שהם‬ ‫מדברים מפורש בבית ממשלתם ובבית משפטם‬ ‫ובעיתונות שלהם שהם רוצים להכריז שאין הכלל‬ ‫ישראל חייבים להיות משועבדת ומונהגת ע"פ דת של‬ ‫תורה וקבלת עומ"ש ולהראות שאין לכלל ישראל חלק‬ ‫באלוקי ישראל ושע"ז הם נלחמים נגדנו ונגד‬ ‫השקפתינו בלי להכניע א"ע ובלי להתחשב ולהתפשר‬ ‫עם החרדים והשומרי תו"מ‪ ,‬וכמו שהם מכריזים‬ ‫ומפרסמים בעיתונותיהם שהשקפה הזאת הם רוצים‬ ‫לעקור ולהודיע שאין כאן כפייה דתית אלא חופשיות‬ ‫ודמוקרטיה‪ ,‬והנה שיטה זו של דעמוקראטי' ושאין‬ ‫האדם משועבד לשום דת ואמונה וה"ז כפירה גמורה‬ ‫וגרוע יותר מע"ז כי עובדי ע"ז היו בדרך כלל גם‬ ‫מאמינים בד' אלא שהאמינו שד' מסר הנהגת העולם‬ ‫הזה להמזלות )כמבואר הענין בראשונים( אבל לפרוק כל‬ ‫העומ"ש ועול האמונה ה"ז נקרא מינות שהיא יותר‬ ‫גרוע מע"ז כמבואר בחז"ל‪ ,‬ולכן בודאי הרי דינם‬ ‫אפילו יותר חמור ויותר גרוע ממסיתים ומדיחים לע"ז‬ ‫וע"כ כמו שמצינו בדין מסית ומדיח )לעבו"ז( שכשדנין‬ ‫אותו בב"ד למיתה אסרה תורה ללמד עליו זכות וגם‬ ‫אסור לחוס ולרחם עליו כמו שכתוב לא תחמול ולא‬ ‫ומבואר בספה"ק שכח השוחד הוא ג"כ גדול לגרו נטיה בלב המקבל‬ ‫שאפילו א א' מהבעלי די ישי כס לתו כיסו של הדיי בלי‬ ‫ידיעתו באופ שהמקבל שוחד לא יודע שנתקבל אצלו שוחד בכ"ז ה"ז‬ ‫משפיע עליו במתחת הכרתו נגיעה ונטיה אל המשחד וא"כ בודאי‬ ‫ומכש"כ שמי שמכוו ורוצה ליהנות מה שנעשה לבו ושכלו משוחד‬ ‫ונוטה אליה ומסתבר שאפילו א יש לאד רק רצו וחשבו ליהנות‬ ‫מה לבד הרי זה ג כ ישפיע על לבו לנטות אחריה או שאנשי‬ ‫הללו המה משוחדי ממה שקוראי עיתוני ושומעי תקשורת של‬ ‫החופשיי או של הרחוב הפרו" וזה מה שמשפיע על דעת‬ ‫והשקפת שכבר איננה כפי דעת התוה"ק‪] ,‬הוספת המעתיק‪ ,‬בקונטרס‬ ‫זכרו תורת משה עבדי מדרשת הרה"ג רמ"מ שולזינגר שליט"א מביא ששמע‬ ‫מאיש א' שאמר לו הגאו בעל אגר"מ שמי שקרא פע א' בחייו בעתו אסור‬ ‫לו לפסוק הלכות כי כבר אי דעתו דעת תורה‪ ,‬ע"כ[ אבל עכ"פ השאלה‬

‫היא שאלה של כסילות ועליה נאמר אל תענה כסיל‪ ,‬כי מי שמחפש‬ ‫את האמת ואינו דעתו ולבו משוחד כנזכר בוודאי יבי את האמת‪,‬‬ ‫אמנ בכ"ז היות ונמצאי ג תמימי שרוצי באמת לדעת את‬ ‫הדר ילכו בה וכששומעי דברי קנטור אי יודעי להבחי מה האמת‬ ‫והצדק ומה דברי כסילות‪.‬‬

‫ח‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫תכסה עליו )ועי' רש"י בראשית ג' י"ד והוא מהגמ'(‪ ,‬כמו"כ‬ ‫יש ללמוד ולהבין מזה שכל מי שנכנס בגדר מסית‬ ‫אין ללמד עליו זכותו וכל מבין ומי שיש בו מדעת קונו‬ ‫ודעת תורה בלי נגיעות )שרוצה להחניף לרשעים כדי‬ ‫להנות מהם(ז יבין שפשוט הוא כל זה‪.‬‬ ‫עוד נשאלתי האם אמרתי שחייב כ"א לילך ולמסור‬ ‫נפש בשביל שמירת שבת ושהמחאה יהיה‬ ‫בבחינת יהרג ואל יעבור‪.‬‬ ‫ע"כ אבהיר הדברים שלגבי מה שנוגע מהו החיוב‬ ‫על כאו"א לעשות ישנו ת"ל הגאב"ד ובית דינו‬

‫ו והנה הצעירי הנשלחי הרבה מה ה באמת תינוקות שנשבו‪,‬‬ ‫אבל ראשיה ומשלחיה וכמו"כ חלק מהמובגרי יותר וכמו"כ‬ ‫הלסטי המזוייני שבאי באכזריות ורציחה הרבה מה יודעי‬ ‫רבונ ומכווני למרוד וה באמת שונאי ומשניאי ד' והדת כי ה‬ ‫משניאי ג כלפי אחרי ומשפיעי עליה לשנוא את הדת וה‬ ‫בגדר מסיתי ומדיחי‪] ,‬הוספת המעתיק יש לציי מה שהרב שליט"א‬ ‫דרש פע ש במחאה בשבת קדש כשעמדנו מול השומרי שהיו אנשי‬ ‫צבא וכו' ועמדו ש באכזריות הנכרת על פניה וכשעמדנו ש נוכח פני‬ ‫זעמ בקשו אותו המארגני שידבר כמה מילי ואמר כמה מילי לקהל‬ ‫המוחי ואח"כ פנה אליה ואמר לה את ִמ ְס ֵ( ִני את תינוקות‬ ‫שנשבו‪ ,‬אבל באמת את בעצמכ צריכי לראות כא את הכבוד שבת‬ ‫את הקידוש ש שמי וזה צרי לכבוש את לבכ שאת בעצמכ תחזרו‬ ‫בכ ותקבלו שבת וכמו נירו קיסר ששלח אותו המל ללחו נגד בנ"י‬ ‫ואע"פ שהראו לו מ השמי סימני להצלחתו ושנגזר משמי שח"ו‬ ‫יכבוש את ירושלי בכ"ז כשראה את ירושלי הוא בעצמו עזב את זה‬ ‫וברח מהאדו שלו ובא והתגייר ומכש"כ שכ את צריכי לעשות את‬ ‫נשלחת כא ללחו נגד אחיכ היהודי ששומרי ומוחי על שבת‬ ‫קדש אבל את צריכי לעזוב אות ששלחו אתכ ולהשתת ע הצבור‬ ‫הזה ולקבל עליכ שבת‪ ,‬ואחרי שדבר הרב אליה המילי האלו ועוד‬ ‫כמה דבורי שהוסי‪ ,‬היו ש כמה מה שפנו למי שהוא מהמוחי שעמד‬ ‫ש ואמרו אני ג רוצה לחזור בתשובה אבל קשה לי ממש זאת היתה‬ ‫התגובה שלה אחרי ששמעו את זה‪ ,‬ע"כ הוספת המעתיק[‪.‬‬

‫ז ונמצא מי שעולה בדעתו להיות מתחסד בזה שידונ לכ זכות‬ ‫הרי זה סימ שלא קרא ולא שנה ולא שימש‪ ,‬וע"ז נאמר בודאי‬ ‫במשנה אבות לא ע האר" חסיד‪ ,‬ופרשו המפרשי ש הטע כי‬ ‫יכשל באיסור בחשבו שהוא מתחסד ע"פ דעתו המוטעת שאינה‬ ‫דעת תורה‪ ,‬ומה שישנ אנשי שבוני יסודות והתחסדות ע"פ‬ ‫ספורי מצדיקי וגדולי עול ה"ה בודאי ג בכלל זה וג עוברי‬ ‫על משאחז"ל במופלא ממ אל תדרוש‪ ,‬וג אמרו שיחת חולי של‬ ‫ת"ח צריכי לימוד ואי להארי יותר בזה‪] ,‬הוספת המעתיק‪ ,‬שמעתי‬ ‫מא' מבאי ביתו של הרה"ק מהר"א מבעלזא כידוע שהיה דרכו לדו כאו"א‬ ‫לכ זכות וג היה זהיר מאוד מאוד לא לפגוע בשו בנ"א אפילו מי שהיה‬ ‫בדרגא שפילה מאוד כידוע‪ ,‬ופע באו אליו קבוצת עסקני שה היו‬ ‫שייכי לאנשי כת המזרחיי והעסקני האלו רצו להקי מוסדות ות"ת‬ ‫עבור ילדי בנ"י ברחבי האר" כדי להציל מצפרני החופשיי והציוני‬ ‫והיה אז השעה מאוד צריכה לכ כי היה אז הרבה מילדי קודש בנ"י‬ ‫נתפסי למוסדות הציוני והחופשיי ובקשו ממנו כתב המלצה‪ ,‬והוא‬ ‫שמע במתינות כל דבריה‪ ,‬ואח"כ ענה בהתרגשות ובנזיפה ואמר ג‬ ‫אנחנו רוצי מאוד להציל ילדי בנ"י ולהקי מוסדות עבור אבל לא כמו‬ ‫שאת רוצי לא מוסדות כאלו אלא מוסדות אחרי‪ ,‬ויצאו בפחי נפש‪,‬‬ ‫ע"כ הסיפור‪ ,‬ועוד שמעתי כמה ספורי דומי ואכמ"ל[‪.‬‬

‫עש"ו‬

‫שהם הקובעים ומכריעים במחאות האלו אם צריכים‬ ‫ללכת ואיך צריכים להתנהג למעשהח‪ ,‬ומה שאמרנו‬ ‫הנני חוזר ואומר שוב שאלו שעשו זה מתוך טוהר‬ ‫לבם ומסרו נפשם וגוום לכבוד קדושת שמו ית' לשם‬ ‫שמים מתוך שבוער בלבם קנאת ד' צריכים להעריך‬ ‫אותם ואת פעולתם ולקנאות אותם על זכותם הגדולה‬ ‫שזכו ושגם אני מקנא בהם אשריהם ואשרי חלקם‬ ‫בזה ובבא גם הזכרנו שישנם הרבה שיטות‬ ‫בראשונים שסבורים שמי שהוא חסיד המתחסד‬ ‫ורוצה למסור נפשו ע"ד שאין החיוב מצד הדין למסור‬ ‫את נפשו מי שמרגיש כך מותר לו למסור נפשו )ועי'‬ ‫בהמשך הדברים מ"ש הרמ"א ביו"ד( ולכן אלו שעשו‬ ‫המסנ"פ בין אם זה על חילול ש"ק וכן על כל דבר‬ ‫שיש בו משום קידוש ש"ש )נגד חילול ש"ש והעברה על‬ ‫הדת להכעיס( בודאי ובודאי שגרמו נח"ר גדול בשמים‬ ‫לאבינו שבשמים שאין לשער ואין לתאר וזה גם גרם‬ ‫סניגוריא ולימוד זכות עבור הכלל נגד הקטרוגים‬ ‫שבשמים לדאבונינו היום וזה בכחה לעצור חלק‬ ‫מהגזירות והצרות הנוראות שפקדו אותנו לאחרונה‬ ‫שלא יתרבו ביותר ח"ו זה מה שכן צריכים לדעת‬ ‫ולהביןט‪ ,‬ולכן בודאי שכרם בשמים מרובה וגדול‬ ‫מאוד‪ ,‬ומצינו בהמשך כל הדורות הרבה צדיקים עשו‬ ‫מסינ"פ בדברים שע"פ הלכה לא מחוייבים לעשות הם‬ ‫מסרו נפשם לבטל גזירות מישראל אע"פ שבודאי לא‬ ‫היו מחויבים לעשות‪) ,‬ויש להסתפק אפילו אם מותר לעשות‬ ‫עי' ש"ך יו"ד קנ"ז ס"ק א'י(‪ ,‬כמה צדיקים היו שקבלו על‬ ‫ח ]הוספת המעתיק‪ ,‬הנה לגבי להתגרות ע המשטרה אמר הרב לאנשי‬ ‫שלנו לא להתחיל ולהתגרות ע המשטרה ולדחו אות ומכש"כ לא לזרוק‬ ‫עליה דברי וכדו' שזה רק מעשה נערות ומעשה עשיו ללכת בכח הידי‬ ‫כמש"כ והידי ידי עשיו אנחנו עושי את המחאה שלנו ע"פ דר ודעת‬ ‫תוה"ק ולא יותר‪ ,‬ע"כ הוספת המעתיק[‪.‬‬

‫ט הנה ידעתי ג ידעתי שישנ כהיו אנשי כאלו שא נראה לו‬ ‫משהו שזה אחרת מהשיטה של המפלגה שלו הרי זה מפריע לו‬ ‫ולוחמי נגד זה‪ ,‬על זה אי אנו צריכי לענות על זה ואי לנו רשות‬ ‫לענות לה ולהתעסק את כלל כי עליה נאמר אל תענה כסיל‬ ‫כאוולתו וכל מה שאמרנו ה"ז רק למי שמחפש את האמת )ואי לנו‬ ‫עני לכו אחרי לפי שיטתינו ודעתינו אלא להבהיר לפני עדת ד' את השקפת‬ ‫התוה"ק האמת והשלו והבוחר יבחר(‪ ,‬וכל מה שאמרנו הוא ע"פ אמתה‬

‫של תורה בדברי של טע ושכל שא"א להתווכח על זה כי האמת‬ ‫הוא עד לעצמו ומדבר בעד עצמו ולכ מי שמחפש האמת והישר‬ ‫והצדק יבי אמיתות הדברי ות"ל שמענו מהרבה אנשי שקבלו‬ ‫ע"י קריאת הדברי חיזוק והבהרה גדולה בהשקפה וג היו כאלו‬ ‫שהשתתפו בהמחאות כבר התחילו להסס הא להמשי או להיות‬ ‫נשפע מהמקטרגי נגד העני הנשגב הזה‪ ,‬וה"ז ברור בס"ד‪.‬‬ ‫י שהביא ש בש תה"ד לגבי דבר שיש מחלוקת בפוסקי א‬ ‫מותר למסור נפש או לא אע"פ שהכלל הוא בכל ספק נפשות‬ ‫הולכי להקל שלא למסור נפשו על ספק בכ"ז א זה עני של‬ ‫קידוש ש"ש לא אמרינ כלל זה‪ ,‬כי מכיו שלא הקפידה תורה על‬ ‫איבוד נפשות במקו קידוש ש"ש לכ לא אמרינ ג בזה ספק‬ ‫נפשות להקל עש"ד ומסיי ש בזה"ל ונראה דלפי העני ושרואי‬ ‫אנו כוונתו מורי לו עכ"ל תה"ד‪ ,‬ומזה ילה"ב ג לענינינו‪.‬‬

‫עמ"י‬

‫מאמר "לעשות את השבת לדורותם"‬

‫עצמם מיתה ובאמת הסתלקו קבלו עליהם כדי לכפר‬ ‫על כל בנ"י שראו גזירות רצו בכדי לבטל איזה גזירה‬ ‫מישראל יש הרבה ספורים ע"ז‪.‬‬ ‫ויש להבין עוד יותר שהמסנ"פ אפי' בדברים שלא‬ ‫חייבים ע"פ דין זה המעוז שלנו זה הכח‬ ‫שהחזיק את מעמדם של הכלל ישראל בכל הדורות‬ ‫וכמו שמצינו בזמן היוונים מסרו נפשם הנשים‬ ‫הצדקניות על ברית מילה ואע"פ שלא חייבים למסור‬ ‫נפש לקיים מצות ברית מילה אפי' בשעת גזירה‬ ‫להעביר על הדת )מכיון שהיא רק מצות עשה והוא בשב ואל‬ ‫תעשה( כמבואר בשו"ע יו"ד )סי' קנ"ז א' ברמ"א שם(‬ ‫ובכ"ז כתב הרמ"א שם שאם השעה צריכה לכך‬ ‫ורוצה ליהרג ולקיימו הרשות בידויא‪ ,‬נמצא שזה היה‬ ‫ענין של רשות ולא חיוב ומצינו בחז"ל שאמרו שאלו‬ ‫הנשים צדקניות שמסרו נפשם על זה בזכותם‬ ‫נתבטלה הגזירה של היוניםיב הרי אנו רואים מזה‬ ‫הכח שיש במסינ"פ על הדברים שלא מחויב עליהם‬ ‫וביאור הדבר הוא כי זה מוכיח את האהבה‬ ‫והמסירות לד' ית' ושאכפת וכואב לנו על חילול כבודו‬ ‫ותורתו הק' וזה הכח שמכפר עלינו על כל הכלל כולו‬ ‫ומבטל הגזירות‪.‬‬

‫עש"ו‬

‫ט‬

‫השעה לעשות ולא המעולים וגדולי הדור בתורה‬ ‫ובצדקות‪ ,‬וכן ראה ראינו כמ"פ בהמשך הדורות הם‬ ‫תמיד במצבים כאלו יודעים לבד מה היא צורך השעה‬ ‫בשעה כזו ומרגישים זאת בלבם שודוקא האנשים‬ ‫הפשוטים התמימים שיש להם לב טהור ואהבת ד'‬ ‫בוער בלבם עושים תמיד המסינ"פיג כי הם לא יודעים‬ ‫חכמות הם לא מתחילים להסתפק וכן מצינו בגמ'‬ ‫)פסחים ס"ו‪ (.‬שבדבר הלכה שגדולי הדור היו מסופקים‬ ‫סמכו עצמם על מה שהרגישו ועשו ההמון עם‬ ‫הפשוטים )וביארו שם בגמ' הטעם כי בנ"י אע"פ שאינם נביאים‬ ‫בני נביאים הם( וכך הוא תמיד במצבים כאלה שהחכמים‬ ‫בעיניהם הם לא יכולים לעשות מסינ"פ ונאבד מהם כח‬ ‫ההרגשה הזאת מכיון שיש להם חשבונות והיסוסים‬ ‫בכ"ד ואלו התמימים מצילים את כל הדור‪ ,‬ההצלה של‬ ‫כלל ישראל באה תמיד או ע"י נשים או ע"י תמימים‪,‬‬ ‫וגם היום אנחנו מקוים אנחנו שבזכות המסינ"פ של‬ ‫אלו שעשו אותה זה יכפר עלינו וי"ר שזה יבטל וימתיק‬ ‫מעלינו את החבלי משיח הקשים ועי"ז נזכה לקבל את‬ ‫הגאולה השלמה ברוב רחמים וחסדים מגולים במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬

‫והנה במעשה זו שהיה בימי היוונים אנו רואים‬ ‫שדוקא הנשים הצדקניות הבינו מהו צורך‬

‫הנמוק"י )סנהדרי פ' ב סו"מ( )והביאו‬ ‫כתב )בפ"ה מיסה"ת( שהמוסר נפשו‬

‫ובש" ש )ס"ק ב'( העתיק מ"ש‬ ‫בב"י על הטור( שאע"פ שהרמב"‬ ‫במקו שפטור ה"ז מתחייב בנפשו‪ ,‬בכ"ז אד גדול וחסיד ויר"ש‬ ‫ורואה שהדור פרו" בכ רשאי לקדש את הש ולמסור עצמו‬ ‫אפילו על מצוה קלה כדי שיראו הע ליראה הש ולאהבו בכל‬ ‫לב וכו' ואח"כ הביא הב"י דברי המדרש בויק"ר פל"ב א' שמשמע‬ ‫שהיו מוסרי עצמ על קדה"ש לפני משורת הדי ‪ ...‬מפני שהיתה‬ ‫השעה צריכה לכ עכ"ל כמעט‪.‬‬ ‫יא הנה מבואר בחז"ל שהיווני לא גזרו נגד שמירת התורה‬ ‫בכלליות אלא נגד מצות מסויימות שמצאו איזה טע לגזור עליה‬ ‫וכמבואר בחז"ל שבטלו רק ג' מצות אבל בכ"ז גילו לנו חז"ל‬ ‫שבאמת רצו להשכיח כל התורה כולה אבל לא היה נראה כ‬ ‫בזמנ ולכ נמשכו אחריה חלק גדול מהכלל ישראל והיו נקראי‬ ‫מתיווני שרצו לחיות בשלו ובשלוה ע היוני שהיו אז‬ ‫הממשלה ביד כמבואר כל העני במדרשי ובחז"ל‪ ,‬ולכ רק‬ ‫הפשוטי והנשי בתמימות וחוזק אמונת הרגישו והבינו שזה‬ ‫יביא להחריב כל כר בית ישראל ח"ו ולכ היה בודאי השעה‬ ‫צריכה מאוד לכ וע"ע הערה א'‪ ,‬וע"כ עשו מה שעשו שמסרו‬ ‫נפש וגילו לנו חז"ל שבאמת ה הנה שהצילו את הכלל ישראל‪.‬‬ ‫יב ובודאי א זה היה קורה היו היו הרבה מהססי ומדברי נגד‬ ‫כי סוכ"ס הפקירו כל בני בית להשאיר יתומי בלי א וכמו‬ ‫שדברו נגד פנחס היו כל החכמי בעיניה היו דני על זה היו‬ ‫קוראי אות מאבדי עצמ לדעת‪ ,‬אבל חז"ל גילו לנו שה‬ ‫בטלו את הגזירה‪.‬‬

‫יג כמבואר בספר אור החיי )לר' יוס יעב"" מתקופת גירוש ספרד( ומביא‬ ‫ש שג שבגזירת האינקוזיצזיא רק הנשי והתמימי עמדו‬ ‫בהנסיו‪) ,‬מובא בספר שומר אמוני ח"א מאמר אמונה פרק י"ט ובהערות ובש‬ ‫שומר אמוני )הקדמו( ע"ש(‪.‬‬

‫"מכל עץ הגן אכל תאכל"‬

‫מאמר‬ ‫מדברי הגה"צ דתהלות ישראל שליט"א‬

‫בענין חטא עצה"ד ונוגע מאוד לזמנינו‪,‬‬ ‫בפסוק )בראשית ב' ט"ז( מכל עץ הגן אכל תאכל )שם י"ז( ומעץ הדעת טוב ורע‬ ‫לא תאכל ממנו וגו' הקשה בספה"ק זרע קדש עה"ת שמשמעות הכתוב כאילו‬ ‫סופו סותר את תחילתו שמאמרו מכל עץ הגן אכול תאכל משמע שמותר לו‬ ‫לאכול מכולם גם מעצה"ד וסוף הפסוק סותרו שאמר ומעצה"ד וגו' לא תאכל‬ ‫ממנה וגו'‪.‬‬ ‫וביאר בזה בספה"ק זרע קדש כך שבאמת לא נאסר לאדה"ר בהחלט האכילה‬ ‫מעצה"ד והיא היתה כלולה ג"כ בההיתר של אכל תאכל וגו' ולא נאסר לו לאכול‬ ‫ממנה אא"כ יאכלנו כמו שהוא בלי להפריד חלק הטוב מהרע והפסולת שבה כי‬ ‫עי"ז ידבק בו גם חלק הרע שבה‪ ,‬וזה יגרום כניסת היצה"ר לתוך לבו אבל אם‬ ‫היה יכול לאכול רק חלק הטוב שבה ולשמור שלא יתערב בה מהרע באופ"ז‬ ‫היה מותר לו לאכול ממנהיד‪ ,‬ובזה טעו )שהכניס היצה"ר בלבם טעות( ונדמה להם‬ ‫שכבר הפרידו לגמרי הרע מהטוב‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ועל זה היה האזהרה לאדם הראשון מות תמות דהיינו שע"י דביקותו ברע‬ ‫ידבק בו המות )והיינו גם מות הרוחני שהיא הכנסת היצה"ר והמשיכה להרע תוך לבו‪ ,‬וגם מות‬ ‫הגשמי ובזה מובן לשון "כי" ביום וגו' שזה לא היה רק הודעת העונש אלא זה גם נתינת טעם למה‬ ‫נאסר להם( והיה בזה נסיון גדול כי חלק הטוב שבה היה משפיע דעה והשכלה‬

‫מיוחדת בענין החכמה שלא היה אפשר להשיג ממקום אחר אלא שהיה בה‬ ‫טו‬ ‫גם תערובת של דעה והשכלה זרה ורעה )ולכן נקרא עץ "הדעת" טוב ורע( והיו‬ ‫צריכים לשמור שלא יתערב מזה כלום בטוב אבל מה שבאמת נתאוו אליה‬ ‫היה רק להטוב שבה‪ ,‬וע"ז כתוב כי נחמד העץ "להשכיל" גו' ותאוה לעינים‬ ‫)הרוחניים ועי' פרש"י שם ובאב"ע על ותרא האשה(טז ועי"ז הצליח היצה"ר לפתותן‬ ‫ולהכשילן‪ ,‬וזה מש"כ אח"כ ויפקחו עיניהם כי הרויחו באמת את חלק הטוב‬ ‫ההוא אשר התאוה אליה אלא שנדבק בהם גם מהרע ועי"ז הפסידו גם את‬ ‫יז‬ ‫תוספת החכמה שהרויחו‪ ,‬גם ירדו עי"ז מדרגתם הרוחני ונתגשמו ‪.‬‬ ‫וכמבואר בספרי מוסר שכשנכנס ללב האדם כל שהוא מדעה רעה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מפסיד עי"ז השגת החכמה האמיתית ואפי' החכמה שכבר קנה יוצא מלבו או‬ ‫שנעשה מסולף מאמיתה של תורה‪ ,‬עד שיתנקה ויטהר לבו מזה‪) ,‬וכמו" כ‬ ‫בשנדבק לבו של אדם להנאות גשמיות וחומריות‪ ,‬ולכן אין התורה נקנית מתוך עידון אכילה ושתייה‬ ‫כמבואר בחז"ל וכמש"כ ברמב"ם ובשו"ע(‪ ,‬ולכן נתגרשו מהג"ע שכבר לא היו ראוים‬

‫להיות שם מפני שנתרחקו מעולם הרוחני ונתעבה ונתגשם שכלם מלהשיג‬ ‫את החכמה האמיתית והתוה"ק ונתעבה ונתגשם גם נפשם וחומרם וגופם‪.‬‬ ‫ועד היום הזה כל זמן שלא תוקן חטא העצה"ד לגמרי עדיין עיקר קושי‬ ‫והנסיון לאנשים היותר מעולים בדרגתם )שאין להם משיכה לרע הגמור‪ ,‬אצלם עיקר‬ ‫תפיסתם ופיתויים להיצה"ר( הוא בדברים כעין זה דהיינו שיש בה טוב וקצת‬ ‫תערובת רע שצריכים להשמר ולהתרחק ממנה ולוותר על חלק הטוב מפני‬ ‫החשש שלא ידבק בו גם הרע ח"ו‪ ,‬ולא רק על טוב הגשמי חייבים לוותר‬ ‫באופן זה אלא גם על הטוב הרוחני צריכים לוותר בזמן שיש בה גם תערובת‬ ‫רע‪ ,‬ובפרט בפרט בתערובת דעה והשכלה זרה ורעה שזה ממש דומה בדומה‬ ‫לעצה"ד שהיה ענין של תערובת דעת והשכלה טובה ורעה ובזה נלכדים‬ ‫הבנונים ולפעמים גם צדיקים מחמת גודל תשוקתם להרויח חלק הרוחני שבה‪,‬‬ ‫וה"ז נסיון גם לצדיקים ושורשה היא מחטא עצה"ד‪.‬‬ ‫ועי' בספה"ק ומבואר הרבה בדברי הגר"א ומקורו מהתיקוני זוה"ק שעיקר‬ ‫התיקון בדור האחרון הוא ענין הערב רב‪ ,‬ולכן בדור האחרון יהיו השולטים‬ ‫והממונים בכל דבר אלו שנשמתם מהע"ר והם יגרמו לקלקול כל הדור ח"ו כמו‬ ‫שבזמנם קלקלו כל הכלל עי' בדבה"ק‪ ,‬וזה הענין שחל היום שבכל דבר טוב‬ ‫מנסה היצה"ר להכניס בה גם תערובת משלו וכמו שהוא בענין הנגינה היום כל‬ ‫זה הוא מקליפת הערב רב שמתגבר דוקא בדור האחרון ביותר‪ ,‬ויש להבין‬ ‫שהממונים האלה אינה צריכה להיות דוקא אנשים רשעים ורעים ממש אלא‬ ‫כמו שהערב רב בזמנם היו כאלה שלא היו רעים לגמרי והיה בהם גם רצון טוב‬ ‫ולכן התדבקו לבנ"י ועזבו את ארץ מצרים במסירת נפש ללכת במדבר שממה‬ ‫יד‬

‫ובזה מובן מש"כ האר"י הק' שאם היה ממתין אדה"ר עד כניסת השב"ק‬ ‫היה מותר לו לאכול ממנה והיה עומד לקדש עליה‪ ,‬וכל טעותו היה שאכלה‬ ‫פגה )כלו' לפני הזמן(‪ ,‬ע"כ‪ ,‬כי בש"ק היה נפרד הרע ממנה בקל כמבואר ענ"ז‬ ‫בספה"ק לגבי המצוה לאכול מעדנים בשב"ק כי אז יוכל האדם בקל להשמר‬ ‫מלאכול בתאוה גשמית ויוכל לאכול בקדושה ולתקן דרכה ענינים גדולים‬ ‫כאכילת הצדיקים )אפילו בחול( כמבואר במקובלים ובדברי הגר"א שיש להם‬ ‫עבודה בזה דומה לקרבן וע"ז נאמר שלחנו של אדם מכפר‪.‬‬ ‫טו הדעה והשכלה הטוב הכונה לחכמת התוה"ק וחכמת אלוקי‪ ,‬ודעה רעה‬ ‫הוא חכמות זרות והשכלה אנושית שאינה נובעת מתוך התוה"ק וכמו‬ ‫שמתוארים במשלי‪ ,‬שהתורה היא האשת חיל וחכמות אחרות נקראות אשה‬ ‫זרה ורעה‪.‬‬ ‫טז ולכן היה צורך לציווי שימנעו עצמם גם מחלק הטוב מפני חשש שלא‬ ‫יתערב ויתדבק בהם עי"ז גם מחלק הרע שבה‪.‬‬ ‫יז ואפילו אם לא נדבק בהם דעה רעה ממש אלא דעה זרה שאיננה מתוה"ק‪,‬‬ ‫בכ"ז מכיון שנובע ממח גשמי הרי זה שייך לעולם הגשמי ולכן ה"ה מגשם את‬ ‫מחו ולבו של הלומדן ולכן נתגשמו אדם וחוה עי"ז‪ ,‬וזה מרומז ג"כ במש"כ‬ ‫ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם כלומר שנפתחו עיניהם להתחכם‬ ‫להבין ולהשכיל גם חכמה גשמית ולהשיגה יותר מבקודם ועי"ז נעשו קשורים‬ ‫באמת להגשמיות ונתגשמו ועי"ז נתביישו על שנעשה להם הגוף גשמי ובהמי‬ ‫ולכן כיסו גופם עם מלבוש כי זה בשתם שיש להם גוף בהמי‪) ,‬ואלו שלא מרגישים‬ ‫בושה וצורך לכסות גופם בלבוש כמו שישנם היום הר"ז מפני שהם דומים לחמור שגם אינו מרגיש‬ ‫בושה בבהמיותו(‪.‬‬

‫]בלתי מוגה[‪.‬‬

‫אלא שבכ"ז היה בנפשם גם תערובת רע שנשאר להם ממקורם שבאו משם דהיינו‬ ‫קליפת מצרים כי לא הטהרו והתנקו מזהיח כמו שבנ"י נזדככו בעבודה ועינוי בגלות‬ ‫מצרים שעי"ז נפרד מהם הרע שבנפשם‪ ,‬ולכן אח"כ התגבר חלק הרע שבהם על‬ ‫רצון הטוב שבהם ולבסוף נפלו וחטאו והחטיאו את כל הכלל ישראל‪ ,‬ובנ"י טעו אז‬ ‫שקבלו מהם עצתם בכל דבר כמו בעגל ושאר החטאים שנכשלו על ידם‪ ,‬וכל הענין‬ ‫הזה והנסיון הזה זה מה שחוזר על עצמו בדור האחרון‪.‬‬ ‫ויש להבין שהנסיון לאדם וחוה היה ע"י שהבטיח להם הנחש שלא יתערב ולא ידבק‬ ‫בהם חלק הרע‪ ,‬וזה מ"ש הנחש לחוה והייתם כאלקים יודעי גו' והיינו שתתחכמו‬ ‫כ"כ עד שתבינו להבחין מהו הטוב ומהו הרע ממילא אין חשש שתטעו ותהיו נתפסין‬ ‫בהרע‪ ,‬והיה נשמע לחוה כאילו כל כונתו לטובתם שיתחכמו יותר וסמכו עליו לפי‬ ‫דבריו שהיה ברמיה ולא הבינו שכל כוונתו היה להכשילן‪.‬‬ ‫וכמו אז כן הוא עתה כהיום שיצה"ר מפתה את האדם ע"י שמבטיח לו שלא יערב‬ ‫בה מהרע שלו וכאלו כל כונתו רק לטובת האדם‪ ,‬ואנשים נתפסים בזה כי‬ ‫מאמינים וסומכים עליו ועל ישרותו ולבסוף נופלים בפח ונצודים בידו ח"ו עד שלא‬ ‫מוצאים הדרך לצאת כי מסתבכים בסבך שלו בקרניו המועדים להזיק‪ ,‬ואחרי‬ ‫שנתפס האדם ביד יצרו א"א בקל לצאת מזה אא"כ במסירות נפש‪ ,‬ומכיון שזה‬ ‫עיקר התיקון היום כנ"ל לכן צריכים לשמור על זה מאוד ולהתרחק מכל חשש‬ ‫תערובת כל שהוא מהרע או נטיה בכל שהוא מדרך התורה והמסורה‪ .‬ועיקר‬ ‫הנסיון הוא דוקא בדבר שלפי ראות העין ה"ז נחמד להשכיל יותר ולשפר ולהרחיב‬ ‫את הקדש בגשמיות או ברוחניות כמו שהיה בעץ הדעתיט‪.‬‬ ‫ועי' בזרע קדש הנ"ל שכתב שם שכל הכשלון של אדה"ר היה בהתערבות דבר‬ ‫דק מאוד מחלק הרע שמגודל דקותו לא הרגיש כי זה היה רק כלשהו ע"ש‪ ,‬ויש‬ ‫לבאר דבריו כי בענין של תערובת טוב ורע בדעה והשכלה אוסר אפילו בכל שהוא‬ ‫ולא שייך בה דין ביטול‪ ,‬ויש לדמות ענין זה למה שכ' הרדב"ז בטעם שאסרו חמץ‬ ‫אפילו בכ"ש וכתב על זה שא"א להסביר ולהבין הענין על בוריה מספיק לפי דרך‬ ‫הפשט ועל כן ההכרח בזה לפרש הטעם ע"פ סודן של דברים‪ ,‬והוא שמכיון שחמץ‬ ‫רומז על היצה"ר )והצריכה התורה לבערה לעורר על ביעור היצה"ר מהעולם( לכן יש לאסרה‬ ‫אפילו בכ"ש לעורר בזה שלא ישאר מהיצה"ר אפילו כל שהו‪ ,‬ע"כ תו"ד‪ ,‬ולפ"ז י"ל‬ ‫כמו"כ בעצה"ד שענינה היה לשמור על הרחקת היצה"ר מלבנו )לפי המבואר לפנ"ז‬ ‫שעי"ז נכנס היצה"ר תוך לבנו‪ ,‬וענין זה מובן גם ע"פ ההגיון שתערובת רע בדעה והשכלה הרי זה בודאי‬ ‫גורם השפעת ושליטת יצה"ר לכל קומת האדםכ( וע"כ ראוי להיות נאסר אפילו בכ"ש ובבל‬

‫יראה ובל ימצא מכל וכל‪.‬‬ ‫וכמו"כ למה שנוגע לנו היום שעלינו לגמור התיקון על חטא עצה"ד ועי"ז יתבער‬ ‫בקרוב הרע מן העולם לגמרי ע"כ עלינו להקפיד אפילו על תערובת כל שהו‪,‬‬ ‫וכשאנו מוותרים עבור זה על הטוב שנדמה לנו שהיינו יכולים להשיג על ידה הרי‬ ‫זה זכות ותיקון גדול על חטא עצה"ד )שבזה היה כשלונם של אדם וחוה( והר"ז תיקון‬ ‫גדול עבורינו לבער את היצה"ר מלבנו )ומהעולם כולו( שלא ישאר ממנו אפילו כל‬ ‫שהו‪.‬‬ ‫ויש לדעת שכהיום עיקר התאמצות והתגברות היצה"ר הוא דוקא בענין זה בכדי‬ ‫שלא יגמר תיקון חטא עצה"ד שבזה תלוי ביטול וביעור היצה"ר והסט"א מהעולם‪,‬‬ ‫ולכן היצה"ר מקשה על זה מאוד ועושה להאדם נסיונות גדולים בזה )עד שנדמה לו שלא‬ ‫יוכל לעמוד ולהתקיים בלי זה( ולכן כל הדרכים היום הם בחזקת סכנה ומכש"כ הדרכים‬ ‫החדשים ויש לחשוש בכל דבר אולי יש בו תערובת כל שהוא מהרע‪.‬‬

‫יח ומזה יש ללמוד גם לענינינו בענין הבעלי מקצוע שכל אלו שלמדו פעם השכלתם‬ ‫בענ"ז באוניווערסטי או אפילו שלמדו ממקומות כשרים אבל ההשכלה הוא מה‬ ‫שנבע מהשכלת הגוים והלא שומרי תו"מ ואפילו אם יש בה רק תערובת כ"ש‬ ‫מזה‪ ,‬הרי זה פסול ופוסל במומו‪ ,‬ואפילו אם עתה חזרו למוטב ורוצים הם לילך רק‬ ‫לפי דרך התוה"ק‪ ,‬בכ"ז יתכן שעדיין לא התנקה לגמרי לבם ממה שנכנס שם‬ ‫ממקור לא טהור ולכן עלול להתערב בלבם גם היום כל שהוא ממה שנשאר‬ ‫ממקורם שבאו משם ועי"כ יפסל ויפגם גם כל מה שהוסיפו להתחכם ע"פ התוה"ק‬ ‫בטעם לפגם‪ ,‬דו"ק ותשכח שכן הוא‪ ,‬ועי' בענ"ז בהרחבה והבהרת דברים‬ ‫בקונטרסינו חנוך לנער שי"ל עתה בקרוב בס"ד‪.‬‬ ‫יט וההבחנה בזה י"ל לבדוק אם הוספת השיפור או ההשכלה בתורה מוסיף גם‬ ‫שיפור להכניס יותר חמימות ואש קדש ללבבות התלמידים או המשתמשים בזו‬ ‫הדרך‪) ,‬וגם בזו יכול היצה"ר להטעות למי שאינו מבקש האמת לאמיתו להית נדמה שכן‪ ,‬וצריך‬ ‫להתפלל שישמרנו ד' ית' מנגיעות ולהנחנו ולהראותו האמת( שכפי שיתעלו בהשכלה צריך‬ ‫שיהיה מקביל לזה עלייתם ליראת שמים ולאהבת ד' כפי דאיתא בגמ' )ברכות י"ז‪(.‬‬ ‫תכלית תורה תשובה ומע"ט וככתוב בתוה"ק למען תלמד ליראה את ד' ובמתן‬ ‫תורה כתיב לנסות אתכם בא אלקים ולבעבור תהיה יראתו על פניכם‪ ,‬וזה כדאי‬ ‫אפי' אם מות ימותו עבור זה‪ ,‬וכמו"כ אם יהיה קשה להאדם בדוחק ועוני שחשוב‬ ‫כמיתה כבחז"ל וכמ"ש כך דרכה של תורה וכו' ואין התורה נקנית אלא למי‬ ‫שממית עצמו עליה‪] ,‬הוספת המעתיק‪ ,‬וענ"ז מתבאר ומתבהר היטב בקונטרס מדרשת‬ ‫הרב בענין חינוך בעצרת חינוך )א( תדרשנו משם ותמצא נחת‪[.‬‬

‫כ וזה מקליפת עמלק כמבואר בספה"ק שעמלק הוא הדעת שבקליפה‬ ‫ענין המן הרשע בפרשה של עצה"ד כבחז"ל(‪ ,‬וכמו שהחוש מעיד שכשנתפס בדעת האדם‬ ‫תערובת רע הרי זה גורם קרירות בלב האדם ברוחניות ועבודת ד' וכמו שכתוב‬ ‫בעמלק אשר קרך וגו' ונעשה היצה"ר שולט אפי' על מתחת הכרתו של האדם‬ ‫ומורידו לאט לאט מכל וכל ד"י‪.‬‬

‫)ולכן מרומז‬

‫מאמר‬

‫מכל עץ הגן אכל תאכל‬

‫ועל כן יש לנו היום דוקא להקפיד על זה ביותר ולהוסיף סייגים וגדרים‬ ‫להתרחק אפי' מכל ספק ספיקא בזה שלא להתקרב אפילו סחור סחור‬ ‫לכרמא‪ ,‬ואפילו כשנראה להאדם ברור שיכול לשמור שלא יהיה נתפס להרע‬ ‫אסור לסמוך על זה כי זה היה טעותם של אדם וחוה‪.‬‬ ‫וענין זה י"ל שמרומז בסוף דניאל במש"כ שם על הזמן שלפני הגאו"ש יתבררו‬ ‫ויתלבנו ויצרפו רבים ולא יבינו כל רשעים‪) ,‬רק( "והמשכלים" יבינו"‪ ,‬ופירשו‬ ‫בספה"ק הכונה על נסיונות הבירור שתהיה בעת קץ )לבחון מי יעמוד בהנסיון וראוי‬ ‫להגאל( וי"ל ע"פ האמור שעיקר הנסיון יהיה בענין הריחוק הנ"ל וזה רק‬ ‫"המשכילים יבינו" וההמון עם לא יבינו כל זה ולכן יסתכלו על המשכילים‬ ‫המתרחקים מלהתקרב סחור סחור לכרמא כמשתוללים וכמש"כ בנביא )ישעי'‬ ‫נ"ט ט"ו( על דור האחרון וסר מרע משתולל וגו' וכמבואר בסנהדרין )צ"ז‪ (.‬ובפרש"י‬ ‫שם שעל כל מי שיהיה סר מרע יאמרו עליו כל הבריות שהוא משתולל‪ ,‬ויש‬ ‫לדייק לשון הפסוק "וסר" מרע ולא כתוב הנשמר מהרע וכדו' אלא יש לפרש‬ ‫כא‬ ‫הכונה שמי שסר ומתרחק מהרע בהרחקה יתירה )ביותר מן המדה לפי דעת הרבים(‬ ‫כנ"ל‪ ,‬אותו יחזיקו ביותר כמשתולל‪ ,‬וכן אחז"ל על זמן זה )סוטה מ"ב‪ (:‬שיראי‬ ‫חטא ימאסו‪ ,‬והיינו אלו שיוסיפו סייגים להתרחק מכח יראתם הגדולה‪ ,‬ואלו‬ ‫שיעמדו בנסיון הקשה הזה הם יזכו לראות בטוב ירושלים והגאו"ש בעגלא‬ ‫ובזמן קריב בב"א‪.‬‬

‫להשגת הדף – לתרומות והנצחות טל' ‪0573-10-3547‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫כא עמש"כ בשע"ת לר"י שהפרוש מתרחק ופורש עצמו מצ"ט שערי היתר כדי‬ ‫שלא יכשל בשער א' של איסור‪ ,‬ועמש"כ הרשב"א )ברכות י"א( לפרש בכוונת‬ ‫הגמ' במ"ש שם "כנגד המשחיתים" שכאשר נמצאים משחיתים באיזה ענין‬ ‫מסוים יש דוקא להחמיר ולהדר באותו ענין יותר מן המדה בכדי לבטל‬ ‫ולהוציא מהלב השחתה ההיא‪.‬‬