Shabbat Hareiya Haazinu 2009

‫שבת הראי " ה‬

‫פרשת‬

‫האזינו‬

‫ליקוטים מתורתו של הצדיק והחסיד‪ ,‬מרא דארעא דישראל‪ ,‬שר התורה ורועה ישראל‬

‫רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

‬

‫ג ל י ו ן מ ס פר ‪9 3‬‬

‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬

‫אורות הפרשה‬

‫בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ]דברים‬ ‫לב[ למספר אין גבול‪ ,‬לקדושת בני ישראל אין גבול‪ ,‬אבל ישנו גבול לקדושת‬ ‫עמים‪ ,‬האחיזה של קדושה לעמים הרי היא מצד הגבול‪ ,‬מצד קדושת תרומה‬ ‫יַעֲ רֹף ַּכ ּ ָמ ָטר לִ ְק ִחי ]לב‪ ,‬ב[‪.‬‬ ‫"אמר ר' יוחנן מפני שיורדין בגבורה" ]תענית ב‪ ,[.‬וכן בזוהר ]בראשית דף לב[‪" :‬שיורדים שישנה לישראל‪ ,‬שיש לזה גבול‪ ,‬שאינה חלה אם אין שיריה נכרין ]מרן הראי"ה‪,‬‬ ‫מסטרא דגבורה"‪ .‬השפע היורד ממרום‪ ,‬מצד חסד הבורא יתברך הוא מוכן לרדת 'שמועות ראי"ה' חיי שרה‪ ,‬עמוד מב[‪.‬‬ ‫באופן שיהיה גמור בענינו‪ ,‬שיוכל האדם ליהנות ממנו מיד‪ ,‬כענין המן שהיה גמור‬ ‫מו ֵאל נֵכָ ר ]לב‪ ,‬יב[‪.‬‬ ‫נו וְ ֵאין ִע ּ ֹ‬ ‫ומוכן להנאתו‪ .‬אך מדת הגבורה פועלת היא הרבה עכובים וצמצומים‪ ,‬באופן שיהיה ד' ָּב ָדד יַנְ חֶ ּ ּ‬ ‫צריך הרבה מדריגות‪ ,‬עד שיבוא לכלל הנאה ע"י עבודת האדם‪ .‬וכן הוא גם בשלמות "אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז‪ .‬אבל כדי לאחד במובן כללי ג"כ את‬ ‫הרוחנית‪ ,‬שהשפע היורד מן השמים ע"י קדושת התורה לשלמות הרוחנית‪ ,‬היה ראוי העולם עמם מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל‪ ,‬כדי‬ ‫שירד באופן גמור‪ ,‬עד שיהיה האדם מוכן על ידו לשלמותו בלא עבודה וטורח‪ ,‬אבל שיושלמו ע"י העולם‪ ,‬וכל נדיבי עמים‪ .‬ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל‬ ‫מצד מדת הגבורה נתגלו הענינים במלבושים ומסכים‪ ,‬עד שהאדם צריך לעבדה מהעולם‪ ,‬וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה‪ ,‬אלא שהקבלה היא מבחוץ‬ ‫ולשמרה‪ ,‬ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה‪ ,‬ואך אז יקבל שלימותו‪ .‬וע"כ נמשל וההשפעה‪ ,‬מבפנים‪ ,‬כלומר פנימיות החיים שלמה היא בישראל‪ ,‬באין צורך‬ ‫שפע התורה לגשמים – "יערף כמטר לקחי" ]מרן הראי"ה‪' ,‬עולת ראיה' א עמ' ער[‪.‬‬ ‫להעזר משום כח זר בעולם‪ ,‬וכל שלטון ִמשרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא‬ ‫נובע‪" ,‬מקרב אחיך – ממובחר שבאחיך"‪ ,‬ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך‬ ‫יַצֵ ּ ב ְּגבֻ לֹת ַע ִּמים לְ ִמ ְס ּפַ ר ְ ּבנֵי יִ שְׂ ָר ֵאל ]לב‪ ,‬ח[‪.‬‬ ‫השלמה דוקא מבחוץ‪" ,‬יפיפותו של יפת באהלי שם"‪" ,‬חיל גוים תאכלו ובכבודם‬ ‫קדושת תרומה בישראל היא להשאיר מקום לקדושה גם לאומות עולם‪ ,‬דכתיב והלכו תתימרו"‪ ,‬ומשפע פנימיות החיים כנס"י היא רק משפעת ולא מקבלת ד' בדד ינחנו‬ ‫גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך ]ישעיה ס‪ ,‬ג[‪ ,‬כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו‪ ,‬וכתוב ואין עמו אל נכר" ]מרן הראי"ה‪' ,‬אורות ישראל' ה‪ ,‬ג[‪.‬‬

‫אורות הראי"ה‬

‫"מתנגד שנהפך למעריץ"‬ ‫קשריו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬ ‫עם מרן הראי"ה זיע"א )ח"ג(‬ ‫בשבועות הקודמים סיפרנו על הגאון ר' נחמן שלמה‬ ‫גרינשפאן זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‪ ,‬ועל‬ ‫פגישתו הראשונה עם מרן הראי"ה‪ ,‬שבעקבותיה‬ ‫נהפך להיות חסיד מובהק שלו‪.‬‬ ‫סיפרנו גם על הופעת ספרו הקדוש 'אורות' של מרן‬ ‫הראי"ה‪ ,‬שהתקבל בברכה ע"י החרדים מבקשי תורת‬ ‫הראי"ה‪ ,‬וגם הרב גרינשפאן‪ ,‬שהיה שייך בכל ליבו‬ ‫ל'אגודת ישראל'‪ ,‬התלהב מאוד מהספר‪ .‬כאשר‬ ‫פרסמו הקנאים מכתבי שטנה כנגד הספר הנשגב‪,‬‬ ‫עמדו גדולי ישראל לימינו של הראי"ה‪ ,‬ומחו כנגדם‬ ‫בחריפות רבה‪ ,‬גם הרב גרינשפאן הביע זעזוע עמוק‬ ‫ממעשיהם הנלוזים‪ .‬הוא שלח מכתב נרגש )שפרסמנו‬ ‫בעלון הקודם( לעורך העיתון 'הדרך'‪ ,‬בו הוא מוחה‬ ‫על מעשי הקנאים‪ ,‬ומבקש ממערכת העיתון שיפרסמו‬ ‫מאמר שכתב על ספר 'אורות' כתגובה לדברי הקנאים‪.‬‬ ‫כנראה שהמאמר לא פורסם בעתון זה‪ ,‬ולכן החליט‬ ‫הרב גרינשפאן לשלוח את מאמרו לירחון הירושלמי‬ ‫'שערי ציון'‪ .‬קובץ תורני זה‪ ,‬שנערך ע"י הרב שלמה‬ ‫בלאזר זצ"ל והרב אהרן יצחק זסלנסקי זצ"ל )שהיו‬ ‫ממקורבי מרן הראי"ה(‪ ,‬היו כותבים בו כל גדולי‬ ‫ירושלים‪ ,‬כגרצ"פ פראנק‪ ,‬הגרמ"נ אויערבאך‪ ,‬הגר"ש‬ ‫וינוגרד ועוד‪ .‬גם הרב גרינשפאן פרסם מספר מאמרים‬ ‫בירחון זה‪ ,‬ובתוכם גם את המאמר הבא ]שהתפרסם‬ ‫בגיליון של חודש שבט‪ -‬אדר תרפ"א[‪ ,‬ומפאת נדירותו‬

‫וחשיבותו – ראינו לנכון להביאו כאן במילואו‪.‬‬ ‫כדאי לקרוא את המאמר מספר פעמים‪ ,‬ולשים לב‬ ‫לרמיזותיו הנוקבות של הרב גרינשפאן‪ ,‬כלפי הקנאים‬ ‫שהעיזו פניהם בחציפות להביע דעתם הצרה כנגד דברי‬ ‫רוח קדשו הנשגבה של הראי"ה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מוסיף‬ ‫הרב גרינשפאן ביאורים מעניינים למספר פסקאות‬ ‫מהספר 'אורות'‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫"‪È"¯‰ÂÓ Â¯Â„ ¯‡Ù Ô‡‚‰Ï '˙¯‡' ¯ÙÒ ˙¯˜·Ï‬‬ ‫‪.‡"ËÈÏ˘ ˜Â˜ ԉΉ‬‬

‫אור זרוע לצדיק‬

‫הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‬

‫חסרון גדול ישנו אצלנו במה שנוגע לקריאת ספרים‬ ‫ולהבקורת‪ ,‬כי רגילים אנחנו בהסגנון הפשוט של‬ ‫הספרות היום‪-‬יומית שאינו דורש שימת‪-‬לב מיוחדה‪,‬‬ ‫ומפני כך נשתרש בנו ההרגל לקריאה שטחית‪,‬‬ ‫ובראותנו ספר בתוכן מדעי או פילוסופי כתוב בסגנון‬ ‫רציני אין אנו חפצים לטפל בו‪ ,‬אולם הדבר הזה‬ ‫כשהוא לעצמו איננו כ"כ נורא‪ ,‬גרוע ביותר ועיקר‬ ‫הרעה הוא מה שקוראים אותו בהשטחיות הרגילה‪ ,‬בלי‬ ‫עיון וחדירה‪ ,‬ובזה מעקמים ומעוותים עלינו את הכתוב‬ ‫ומיחסים להספר ולהמחבר מסקנות והחלטות שלא‬ ‫עלה על ליבו‪ ,‬ותחת למצוא את המרגליות היקרות‬ ‫הבלתי ספורות‪ ,‬הטמונות בתוך עומק ההרצאה‬

‫העלון מוקדש לרפואת חיה שרה בת נחמה

‬

‫הפילוסופית והסגנון האצילי‪ ,‬הם מוצאים בו מקום לערעורים ולסתירות‪.‬‬ ‫מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה‬ ‫של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה‬ ‫כמו"מ של הלכה‪ ,‬מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של‬ ‫האמונות והדעות והמושכלות המופשטות‪ ,‬שדורשות לכה"פ‪ ,‬אותו העיון‬ ‫וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות‪ ,‬סוברים להסתפק‬ ‫בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש‬ ‫ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים‪.‬‬ ‫בדברי אלה אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב‬ ‫"אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א‪ÏÎ ¯˘‡ ,‬‬ ‫‪,˙ȇ·‰ ˙„‰È‰ ÈÂÈ‚‰ ·ËÈÓÓ ·ÂË ÏÎ ÌȇÏÓ ÂȯÙÒ ÂȯӇÓ‬‬ ‫‪,ËÂÈÙ ‰¯È˘ ˙·‡ ˙¯ÂÒÓÏ ÔÓ‡‰ È„Â‰È ˘È‡ ÏÎ ·Ï ˙‡ ÌȇÏÓÓ‰Â‬‬ ‫˙˜‪ ,ÂÈ˘„˜Â ÌÚ‰ ˙ÂÏ‚ÒÏ ‰·¯ ‰·‰‡Â ,‰ÓÁ ‰ÂÂ‬אם רק נקראים הם‬ ‫ברצינות ובעיון הראוי )אין אני בא בדברי אלה להיודעים את האמת‬ ‫ומכוונים למרוד בה אוי לנו שכך עלתה בימינו(‪.‬‬ ‫קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר‬ ‫הערך המכיל ‡‪ÈÙÚ ÏÎÏ ÌÈ·‚˘ ÌÈ˘Â„˜ ÌȘÂÓÚ ˙ÂÂÈÚ¯ Ï˘ Ï„‚ ¯ˆÂ‬‬ ‫‪ .˙Èχ¯˘È‰ ‰·˘ÁÓ‰‬הספר כתוב בסגנון מחקרי ובשפה אצילית‪ ,‬כדרך‬ ‫הרב שליט"א בכל ספריו המלאים חקירות עמוקות ונשגבות בכל סעיפי‬ ‫החיים החומריים והמוסריים של העם‪ ,‬ויחד עם זה עלה ביד הרב באמנות‬ ‫נפלאה לעטות את רעיונותיו הנשגבים במעטה הוד וקסם פיוטי של תורת‬ ‫הסוד‪.‬‬ ‫נפלאתי מאד על אלה התופסים את הרב בפרק ל"ד שמשבח את הצעירים‬ ‫המתעמלים לחזק את גופם לטובת כלל האומה‪ .‬כאלו לא היה גם רצון‬ ‫תורה הקדושה לשמור את בריאותנו‪ ,‬הגלות עשתה אותנו לרפויי המזג‪,‬‬ ‫לנרגזי עצבים‪ ,‬והאם אין זה מצווה גדולה שבגדולות לפקח על בריאות‬ ‫העם וחיזוקו? והדברים פשוטים ואינם צריכים לבאורים‪ ,‬אלא שאצל הרב‬ ‫מתבטא ענין פשוט זה בבטויי המקובלים‪ ,‬כמו "גילוי האור" או "הבלטת‬ ‫האור"‪" ,‬ואין גלוי אור עומד בלי חבירו כלל ושניהם כאחד משכללים את‬ ‫סדרי הקדושות"‪ .‬וכלל העניין כמו שמצווה עלינו להשגיח ולפקח על‬ ‫נשמת האומה ורוחניותה שתתפתח ותשתכלל בכל השכלולים המוסריים‬ ‫עד שתעלה לאותו הגובה שגבלה ההשגחה העליונה בשביל ישראל עם‬ ‫סגולתו כך מצווה עלינו לא פחות להשתדל להיות עם חזק‪ ,‬מוצק ואיתן‬ ‫בגופנו‪ ,‬ודבר ידוע הוא כי במקום שהגוף לקוי‪ ,‬גם הרוח לקויה‪ ,‬כי חלישות‬ ‫הגוף הוא שורש מחלת שליטת הדמיון על ההיגיון הבריא‪ ,‬ותוצאותיה‬ ‫ידועות‪ :‬הזיות‪ ,‬אמונות טפלות‪ ,‬הקטנת כוח השכל‪ ,‬וציורים מטושטשים גם‬ ‫במושגי הקדושה‪.‬‬ ‫היוצא מזה‪ ,‬כי בתיקון גופני אנו מועילים הרבה לתקון נשמתנו "ושניהם‬ ‫כאחד משכללים את סדרי הקדושות"‪ ,‬וכל מה שכתב הרב המחבר בפרק זה‬ ‫מתאים מאוד למה שהרחיב לבאר במאמרו "ישראל בתקופתו" בפרק י"ג‪,‬‬ ‫שהמוסר הכלול והשלם הוא המוסר העליון המקיף את החיים הטבעיים‬ ‫וכל תפקידיהם‪ ,‬שאינו נזקק לשום מלחמות פנימיות‪ ,‬לא "מוסר צולע"‬ ‫הצריך סעד ותמיכה בגזירות והתבודדות מן החיים ונטיותיהם הטבעיות‪,‬‬ ‫˙‪ ,‰ÊÎ ¯ÒÂÓÓ „‡Ó ‰˜ÂÁ¯ ˙„‰È‰ ˙¯Â‬ואפילו נזירות מן המותרות‪ ,‬אם‬ ‫היא במידה קיצונית רחקה התורה "ונזיר נקרא חוטא"‪ .‬וכבר העיר הרמב"ם‬ ‫במו"נ ח"ג פרק כ"ה וז"ל‪ :‬כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו‬ ‫הבריאות‪ ,‬בשחוק בכדור‪ ,‬או ההתאבקות‪ ,‬או משיכת הידיים‪ ,‬או עצירת‬ ‫הנשימה‪ ,‬יהיה אצל אנשים סכלים פעולות שחוק‪ ,‬ואצל החכמים אינו‬ ‫פעולות שחוק עכ"ל‪.‬‬ ‫עוד תפסו על הגאון המחבר ספר "אורות" על דבריו בפרק מ"ג שהנפש‬ ‫מתוקנת יותר אצל פושעי ישראל העובדים לטובת העם‪ .‬אבל הרוח מתוקן‬ ‫הרבה יותר אצל שומרי תורה ומצות‪ .‬כל מי שיש לו ידיעה כל שהיא מתורת‬ ‫הנפש של החוקרים הקדמונים והמקובלים‪ ,‬האוחזים בשיטת פלוגת התוכן‬ ‫הנשמתי לכוחות שונים כמו נפש הצומחת‪ ,‬נפש החיונית וכו' בטח יודע כי‬ ‫כוח החיים הטבעיים‪ ,‬הוא הנפש הבהמית‪ ,‬משותף לכל בעלי החיים‪ ,‬ודבר‬ ‫טבעי הוא כי הפושעים בפרקם מעליהם עול תורה ומצוות השקיעו את‬ ‫עצמם בכל עושק הרגשתם בעבודה ארציית לטובת הכלל‪ ,‬כדי למלאות את‬ ‫הריקניות שבנשמתם וכדי להרוות את הצימאון הטבעי לנעלה ונשגב‪ .‬כי‬ ‫השאיפה הרוממה והשתלמות נפשית הנטועה‪ ,‬בעצת החכמה העליונה‪,‬‬ ‫בתוך עומק תכונת האדם ומהותו הטבעית‪ ,‬תובעת את תפקידה‪ ,‬ואפילו‬ ‫העלון יוצא לאור בסיוע‬ ‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬ ‫הדוכן שלך לספרי קודש‬ ‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬ ‫להזמנות‪077-3220338 :‬‬ ‫סניפים‪:‬‬ ‫תחנה מרכזית י‪-‬ם‪.‬‬ ‫אצ"ל ‪ 60‬ר"ג‪.‬‬ ‫איכילוב ‪ 8‬פ"ת‪.‬‬

‫החופשים הקיצונים לא יוכלו להשתחרר ממנה‪ ,‬אלא שמפני לקוי נשמתם‬ ‫וחוסר רגש האמונה הם חושבים כי עבודה ארצית לבדה‪ ,‬על יסוד גמילות‬ ‫חסדים וטובת הכלל תספיק להם‪ ,‬ולפיכך הכרת החובה לפעל לטובת כלל‬ ‫האומה מפותחה אצלם יותר מאצל החרדים‪ ,‬שומרי תורה ומצות‪ ,‬שמפני‬ ‫תשוקתם העזה להשתלם ולעלות מעלה בתורת המוסר על יסוד למוד‬ ‫התורה וקיום מצוותיה‪ ,‬הם מסיחים דעתם‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬מתפקידי החיים‬ ‫הטבעיים‪ ,‬ומאד צדק הרב בהביעו רעיון זה במילים אחדות‪" :‬הנפש‬ ‫מתוקנת אצל החופשים והרוח משוכלל יותר אצל שומרי תורה ומצוות" כי‬ ‫כשם שיש ארץ שלנו‪ ,‬כך יש שמים שלנו‪" ,‬שמי יעקב"‪ ,‬החופשים‬ ‫מתרחקים משמינו‪ ,‬והחרדים מתנתקים מארצנו‪ .‬והתקווה תעודדנו כי לא‬ ‫רחוק היום‪ ,‬ואור חדש מציון יופיע עלינו ויאיר עיני כל העם לכל מפלגותיו‬ ‫לראות נכוחה ולהכיר את האמת‪‰ÓÏ˘‰Â ‰·Á¯‰ ¯ÒÂÓ‰ ˙¯Â˙ ˜¯ ÈÎ ,‬‬ ‫‪ÔÓ ˙„¯Ù È˙Ï· ‰·ÈËÁÏ Ì‰È„„ˆ ÏÎÏ ÌÈȈ¯‡‰ ÂÈÈÁ ˙˘Â„˜ ˙‡ ‰¯ÈÎÓ‰‬‬ ‫‪ ,˙È˙Ó‡‰ ˙„‰È‰ ˙¯Â˙ ȉÂÊ ,˙ÂȯÒÂÓ‰ ˙ÂȯÂ˙‰ ÂÈ˙ÂÙ˜˘‰‬שעליה‬ ‫הטיפו נביאנו מעל במת הנבואה‪ .‬עין הקורא המעיין היטב תראה בעליל כי‬ ‫גם מה שכתב הרב בפרק מ"ה ובפרקים שאחריו הוא ממש רעיון אחד‬ ‫שהביע בפרק ל"ד‪.‬‬ ‫ומה נמלצו דברי הגאון המחבר בפרקים אלו שתארו לנו את "המרידה‬ ‫הרוחנית" שתתחולל בסוף גלותנו‪ ,‬אחרי כשלון הכוחות הטבעיים של‬ ‫האומה בתקופת הגלות‪ ,‬שגרמה בהכרח לדחות הצורך בעבודה ארצית‪,‬‬ ‫שהיא היסוד הראשון והעיקרי לקיומו של כל עם‪ ,‬תתעורר תנועה כבירה‬ ‫בקרב האומה לעבודה חומרית‪ ,‬העם ישקיע את עצמו בעבודה ארצית בכל‬ ‫חומו הטבעי‪ ,‬בכל התלהבותו‪ ,‬באותה המסירת נפש שהגין על מעמדו‬ ‫הרוחני בגולה אז בעת שעריצי הגויים בכל תקופות הגלות העיקו עלינו‬ ‫בתגרת ידם באמצעים שונים כדי לעשות את תנאי חיינו קשים ובלתי‬ ‫אפשריים‪ ,‬ושללו מאתנו את האפשרות לשמוח בעמלנו וליהנות מטובת‬ ‫החיים הטבעיים‪ ,‬נתחכמנו למעט את דמות חיי הגוף ולהקטין את ערך חיי‬ ‫השעה‪ ,‬הגנה מושכלת זו הייתה חזקה מאוד‪ ,‬מפניה נשתברו כל כלי זינם‬ ‫של העמים שחתרו חתירות תחת בניין הרוחני של העם על ידי הצרת‬ ‫צעדינו בחיים הגופנים‪„ÒÙ‰ Ì‚ ÂÏ ‰‡È·‰ ‰Ï„‚‰ ‰˙ÏÚÂ˙ ÏÎ ÌÚ Ï·‡ ,‬‬ ‫‪.ÂÁÂ¯Ï Ì‚ ÂÙÂ‚Ï Ì‚ ·¯ ˜ÊÂ‬‬ ‫כמו בחיי הפרט כן הוא בחיי הכלל‪ .‬אם בחיינו הפרטיים לא נדאג במשך‬ ‫זמן ארוך לצרכי הגוף אז בהכרח הוא נהרס לגמרי ואז אין מקום לרוח‬ ‫לדור‪ ,‬והוא עוזב את גופנו‪ ,‬כן הדבר בחיי כלל האומה‪ .‬על ידי הריסות‬ ‫הבניין הגופני של האומה משכן רוחנו‪ ,‬החל רוח ישראל סבא לעזבנו‪ .‬נגף‬ ‫הטעימה )?( החל בעם‪ ,‬ורבבות באחינו מתו במגפה זו‪ .‬ואלה שנשארו‬ ‫נאמנים למסורת אבות גם הם לא נוקו לגמרי מהתוצאות הרעות של הריסת‬ ‫בניננו הטבעי‪¯Â‡Ó ˙‡ ÂÏÈÙ‡‰ ˙˜ÒÂÙ È˙Ï·‰ ˙‡Ï˙‰ ,˙ÂÏ‚‰ ˙΢Á .‬‬ ‫‪ .ÂÈ˙Ú„ ˙¯˘È ˙‡ ÂÓ˜Ú ,ÂÏ˘ ÔÂȂȉ‰ ˙‡ ¢ÈÏÁ‰ ,‰¯Â˙‰‬במצב כזה אי‬ ‫אפשר עוד להישאר והעם עמד על ההכרה כי נחוץ לתקן את גופנו‪ ,‬לחזקו‪,‬‬ ‫לחדשו ולבסס את קיומנו הטבעי‪ .‬עבודה זו גדולה וכבירה מאוד‪ ,‬ועמל‬ ‫הבונים העובדים בחריצות מפליאה הסיח את דעתם מנשמת האומה ורוחה‪.‬‬ ‫שכחו כי עוסקים הם בבנין מדור הגון ויאות לרוח העם‪ ,‬והשקיעו את כל‬ ‫תוקף "רצונם הגס" אך בבנין אבנים‪ :‬אמנם בפעולת הבניין הם גורמים‬ ‫"קיום ועמדה לשפעת החיים כולם אפילו של הצדיקים"‪ .‬אבל לעזוב לגמרי‬ ‫את תוכן הקודש הוא דבר המתנגד ניגוד גמור לטבע העם‪ ,‬כאשר ישקוט‬ ‫עמנו מעט מעבודת הבניין וישביע את עצמו מתענוגות חייו החדשים‬ ‫המסודרים והמתוקנים בארץ אבות יתעורר בו הצימאון הטבעי לקדושה‬ ‫וטהרה‪ ,‬יכיר תיכף כי "דירתו הנאה" היא רק אמצעי "להרחבת דעתו" דעת‬ ‫תורתו‪ ,‬התעוררות זאת תהיה בראשונה על ידי צדיקים אנשי הרוח מעולם‪,‬‬ ‫ואחרי כן יקיצו כל שדרות העם לכל מפלגותיו לחיי קודש‪ ,‬לטהר המידות‪,‬‬ ‫למוסר רם ונשגב‪ ,‬רחב ושלם‪ ,‬מוסר גאוני ומקורי הנובע מעומק נפש העם‪,‬‬ ‫ממעין קדושתו הטבעית ואשר מריחו הטוב יתבסס כל העולם‪˙Úˆ‰ ȯÁ‡ .‬‬ ‫‪ÈΠ¯Ӈ· ‡"ËÈÏ˘ '˙¯‡' ¯ÙÒ ¯·ÁÓ‰ Ô‡‚‰ ȯ·„ ÂÓ‡ ‰Ó Ìȯ·„‰‬‬ ‫"‪ ÌÚ‰ Ï˘ ÌÈÈÁ‰ ¯Â„ÒÏ ‰·¯‰ ÏÈÚ‰ "ÌÈÚ˘¯‰ Ï˘ Ò‚‰ Ôˆ¯‰‬במובן זה‬ ‫שהם עסקו הרבה בבנין ביתנו הטבעי וע"י זה עזרו ג"כ להתעלות רוחנו‬ ‫"והקב"ה מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים" ]זוהר שמות[‪" ,‬וכל האומר יברכוך‬ ‫טובים הרי זה דרך המינות" ]מגילה כ"ה[ לפי "שאינו כולל רשעים בשבחו‬ ‫של מקום וכו' שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותם באגודה אחת" ]רש"י שם[‬ ‫ולפי "שמוציא את הפושעים מן הכלל" ]תוס' שם[‪.‬‬

‫בשבוע הבא‪:‬‬ ‫קשרי המכתבים‬ ‫בין מרן הראי"ה והגרנ"ש גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬ ‫בענייני הלכה‪ ,‬אגדה והנהגת הציבור‬

‫פדיון כפרות ‪ -‬תורמים לאור האורות‬ ‫להפצת האור בעולם !‬