Shabbat Beshabato Berechit 2009

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫ ‬ ‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תשס"ב‬

‫עש"ק כ"ח תשרי תש"ע‬

‫בראשית‬

‫הדלקת הנרות‪18.29 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 19.35 :‬ר"ת‪19.58 :‬‬ ‫דף היומי בבא בתרא נ"ו ‬

‫‪ Nr 762‬‬

‫‪16 OKTOBER 2009‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫בראשית ברא (א‪,‬א)‬ ‫התורה פותחת באות בי"ת‪ ,‬וכן כל מסכת‬ ‫בש"ס מתחלת בדף ב' ולא בדף א'‪ .‬וזה בא ללמד‬ ‫שאף אם נלמוד כל התורה שבכתב וכל הש"ס‪,‬‬ ‫עדיין לא הגענו לאל"ף‪ ,‬כי התורה ארוכה מארץ‬ ‫מדה ורחבה מני ים‪ ,‬וכל שמרבים ללמוד בה‬ ‫יודעים ביותר כמה רחוקים מידיעתה‪ ,‬ותמיד‬ ‫אנחנו כמי שעומד לפני ההתחלה ‪( .‬קדושת לוי)‬ ‫ויאמר א‪-‬להים יהי אור ויהי אור (א‪,‬ג)‬ ‫רב אבהו אמר‪ ,‬מתחילת ברייתו של עולם‬ ‫צפה הקב"ה במעשיהם של צדיקים ומעשיהם של‬ ‫רשעים וכו' והארץ היתה תהו ובהו אלו מעשיהם‬ ‫של רשעים‪ ,‬ויאמר א‪-‬להים יהי אור אלו מעשיהם‬ ‫של צדיקים‪ ,‬אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם‬ ‫במעשי אלו ואם במעשי אלו‪ ,‬כיון דכתיב וירא‬ ‫ויתהלך חנוך את הא‪-‬להים (בראשית ה‪,‬כד)‬ ‫צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע לפיכך‬ ‫מיהר הקב"ה וסלקו והמיתו קודם זמנו (רש"י)‪.‬‬ ‫הרב החסיד המקובל המפורסם בקדושתו‬ ‫וטהרתו ר' שלמה סופר מדאלינא זצ"ל היה‬ ‫מסתופף בצל קדשו של מרן הקדוש ר' יעקב‬ ‫יצחק‪ ,‬החוזה מלובלין זצוקללה"ה זי"ע‪ ,‬ואח"כ‬ ‫נסע לרבינו הקדוש מהרי"א (מזידיטשוב)‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬סיפר לרבינו (מזידיטשוב) מעשה‬ ‫ששמע מהקדוש מלובלין‪:‬‬ ‫כאשר נסתלק מזה העולם רש"י הקדוש‪,‬‬ ‫יצאו לקראתו כל הפמליא של מעלה‪ ,‬חוץ המלאך‬ ‫הקדוש מט"ט שר הפנים שלא רצה לצאת‬ ‫לקראתו‪ ,‬מחמת שכתב רש"י על הפסוק ויתהלך‬ ‫חנוך את הא‪-‬להים (בראשית ה‪,‬כד) צדיק היה וקל‬ ‫בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו‬ ‫וכו'‪ ,‬על כן התרעם על רש"י שכתב כן (דחנוך הוא‬ ‫מלאך מט"ט‪ ,‬עיין במדרש אגדה עה"פ ואיננו כי לקח אותו‬ ‫וגו' מלאך והוא מט"ט‪ ,‬וכ"ה בתרגום יונתן בן עוזיאל‪ ,‬ועיין‬ ‫בזוה"ק בראשית דף ל"ו ע"ב ובתוס' יבמות דף ט"ז ע"ב‬ ‫ד"ה פסוק ובתוס' חולין דף ס' ע"ב ד"ה פסוק)‪ .‬כך סיפר‬

‫הרב ר' שלמה זצ"ל‪.‬‬ ‫ואמר רבינו (מזידיטשוב) אני אתרץ רש"י כי‬ ‫מצינו בגמרא (שבת לג‪,‬ב) כשיצאו רשב"י ור' אלעזר‬ ‫בנו מן המערה אחר תריסר שני נפקו חזו אינשי‬ ‫דקא כרבי וזרעי‪ ,‬אמר מניחין חיי עולם ועוסקין‬ ‫בחיי שעה‪ ,‬כל מקום שנותנים עיניהן מיד נשרף‬ ‫יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם‬ ‫חזרו למערתכם וכו'‪.‬‬ ‫וזה אמר רש"י בלשונו הקדוש‪ :‬צדיק היה‪,‬‬ ‫היינו שהיה כל כך צדיק גדול‪ ,‬שלא היה יכול‬ ‫לסבול זה העולם כשהיו עוסקין בצרכי העולם‪,‬‬ ‫וקל בדעתו לשוב להרשיע הוא לשון מפעיל‬ ‫לאחרים‪ ,‬היינו שיעשה ח"ו כל העולם לרשעים‪,‬‬ ‫לפיכך מיהר הקב"ה לסלקו שלא להיות בעוה"ז‬ ‫שלא יחריב עולמו ח"ו‪ ,‬ונעשה תיכף בשרו ללפיד‬ ‫אש ולקח אותו בשמי מרומים עכלה"ק‪ .‬ותיכף‬ ‫כשתירץ זה אמר רבינו‪ :‬הנה עתה יצא המלאך‬ ‫(זבד טוב)‬ ‫הקדוש לקראת רש"י זצ"ל‪ .‬‬

‫א‪-‬להים את האור כי טוב‪ ,‬הוי במעשיהם של‬ ‫צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים‬ ‫(מדרש רבה ב‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫לכאורה תמוה‪ ,‬וכי תעלה על דעתנו שה' חפץ‬ ‫במעשיהם של רשעים?‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬דהנה א‪-‬להינו בראנו לכבודו‬ ‫כדכתיב (ישעיה מג‪,‬ז) "כל הנקרא בשמי ולכבודי‬ ‫בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"‪ .‬ואם כן יעלה על‬ ‫דעת האדם לחקור‪ ,‬הלא גם בעת שהקב"ה‬ ‫נפרע מן הרשע מתקדש ומתגדל שמו‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו חז"ל על הפסוק "נודע ה' משפט עשה"‬ ‫ כשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתקדש‬‫ומתירא‪ ,‬וכמו שפרשו הפסוק "כל פעל ה'‬ ‫למענהו וגם רשע ליום רעה"‪ ,‬דהיינו שגם הרשע‬ ‫הוא למענהו‪ ,‬ביום רעה‪ ,‬שנתכבד שמו על ידי‬ ‫העונש אשר יענש‪.‬‬ ‫ומכיון שכך‪ ,‬יעלה על דעת האדם לומר‪:‬‬ ‫אם כל תכלית הבריאה היא למען כבודו יתברך‪,‬‬ ‫אז מה ההבדל אם יתקדש שמו על ידי מעשה‬ ‫הצדיקים‪ ,‬או על ידי גמול הרשעים? הלא הוא חי‬ ‫וקיים לנצח ויש לו עת מתי שירצה יוכל לפרוע‬ ‫ממנו ויתקדש שמו‪.‬‬ ‫וזהו כונת המדרש‪ :‬אבל איני יודע באיזה‬ ‫מהם חפץ‪ ,‬כי זהו בודאי שענוש יענש האדם‬ ‫על כל חטא ופשע אשר יעשה‪ ,‬רק שאפשר היה‬ ‫לטעות ולחשוב שברצון הקב"ה מעשה טוב ורע‬ ‫שוה‪ ,‬כיון שנקום ינקם ממנו ויתקדש שמו על ידי‬ ‫הרשע‪ .‬אבל כיון שנאמר "וירא א‪-‬להים את האור‬ ‫כי טוב"‪ ,‬הרי במעשיהם של צדיקים חפץ‪ ,‬כי הוא‬ ‫א‪-‬ל אמונה ואין עול ורוצה בטובת בניו שילכו‬ ‫בדרך האמת והאור כי טוב‪ ,‬ולא יענשו‪.‬‬ ‫(זית רענן)‬ ‫ ‬ ‫ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (א‪,‬ה)‬ ‫מה טעם לא נאמר "יום ראשון"‪ ,‬כשם שנאמר‬ ‫"יום שני"‪ ,‬כי אם "יום אחד"?‬ ‫משום ש"ראשון" פירושו‪ ,‬שהיום הראשון‬ ‫שייך לימים הבאים אחריו‪ ,‬שהוא ראשון להם‪.‬‬ ‫אולם לאמיתו של דבר היה אז יום זה מיוחד‬ ‫במדרגתו‪ ,‬מבלי כל קשר אל שאר הימים‪ .‬שכן‬ ‫ביום הראשון נברא ה"אור" שנגנז אחר כך‬ ‫לצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬מכיון שלא היה העולם‬ ‫כדאי להשתמש בו‪ ,‬וממילא היה זה יום "אחד"‬ ‫ולא "ראשון"‪ ,‬שהיה מיוחד במינו ובמדרגתו‪.‬‬ ‫ ‬

‫(משך חכמה)‬

‫ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (א‪,‬ה)‬ ‫בגמרא (פסחים פח‪,‬א) איתא‪ :‬אמר רבי יוחנן‬ ‫גדול קבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ‪,‬‬ ‫שנאמר ונקבצו בני יהודה וגו' כי גדול יום‬ ‫יזרעאל‪ ,‬וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד‪.‬‬ ‫והקשו‪ ,‬מדוע תלה את הענין ביום‪ ,‬שנאמר‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫סוף זמן ק"ש ש"ק בראשית בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.12/9.59 :‬גר"א‪10.48 :‬‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שבת פ' בראשית‪ ,‬כ"ט תשרי‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 18.29 :‬פלג המנחה‪)17.41 :‬‬ ‫ערבית‪ ,‬של שבת כנהוג‪.‬‬ ‫שחרית כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬קורין ז' גברי‬ ‫בפרשת בראשית‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬הפטרת "מחר חדש"‬ ‫(שמואל־א‪ ,‬כ) עד "ובין זרעך עד עולם"‪.‬‬ ‫מברכין חודש מרחשון‪" ,‬יהיה ביום הראשון וביום‬ ‫השני"‪( ,‬דער מולד וועט זיין זונטיג ביינאכט‪11 ,‬‬ ‫אזייגער‪ 31 ,‬מינוטן און ‪ 8‬חלקים)‪ .‬אין אומרים אב‬ ‫הרחמים‪ .‬אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬ובנחה‪ ,‬מכניסין‬ ‫הס"ת להיכל‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬כנהוג‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬אנעים‬ ‫זמירות‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫מנחה כנהוג‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫קריאת התורה קורין ג' גברי בפרשת נח‪( ,‬אין אומרים‬ ‫חצי קדיש אחר קריאת התורה‪ ,‬וכן בכל שבת בקרה"ת‬

‫של מנחה)‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד מזמור‪ ,‬ובנחה‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬ברכי‬ ‫נפשי‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ ,‬בברכת המזון אומרים "רצה" ואין‬ ‫אומרים "יעלה ויבא"‪ ,‬ויש אוכלים כזית לאחר צאת‬ ‫הכוכבים ואומרים "רצה" וגם "יעלה ויבא"‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 19.35 :‬לשיטת ר"ת‪)19.58 :‬‬ ‫א' דראש חודש‪ ,‬יום א' פרשת נח‪ ,‬ל' תשרי‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬השמש מכריז יעלה ויבא‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬וכו'‪ ,‬ואם שכח בתפלת ערבית‬ ‫אינו חוזר‪( ,‬יעלה ויבא גם בברכת המזון‪ ,‬ואם שכח‬ ‫גם ביום בברהמ"ז אינו חוזר)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬יש מקומות שאומרים‬ ‫"ובראשי חדשיכם" בסדר הקרבנות‪ ,‬שמונה־עשרה‪,‬‬ ‫יעלה ויבא‪ ,‬ואם שכח חוזר‪( ,‬יש אומרים שבשחרית‬ ‫אם שכח יעלה ויבא ונזכר עד אחר שכבר התפלל‬ ‫מוסף אינו חוזר)‪ ,‬חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של‬ ‫יום‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬ברכי נפשי‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬מוציאין‬ ‫ס"ת וקורין ד' גברי בפ' "צו את בני ישראל" (פרשת‬ ‫פינחס)‪ ,‬לכהן‪ :‬מן "וידבר" ג' פסוקים עד "עולה‬ ‫תמיד"‪ ,‬ללוי‪ :‬חוזר ל"ואמרת" וקורא ג' פסוקים‬ ‫עד "רביעית ההין"‪ ,‬לישראל‪ :‬מ"עולת תמיד" עד‬ ‫"ונסכה"‪ ,‬לרביעי‪" :‬ובראשי חדשיכם" עד "יעשה‬ ‫ונסכו"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬הגבהה גלילה‪ ,‬אשרי ובא לציון‬ ‫(אין אומרים למנצח)‪ ,‬יהללו‪ ,‬מכניסין ס"ת להיכל‪,‬‬ ‫חצי קדיש ואח"כ חולצין התפלין‪( ,‬יש מניחין תפלין‬ ‫דר"ת אחר קדושה דשחרית‪ ,‬ויש אחר אשרי ובא‬ ‫לציון‪ ,‬ויש מניחין אחר כתר)‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬דר"ח כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫"ראשי חדשים לעמך נתת"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬ ‫כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫סעודת ר"ח‪ ,‬מצוה להרבות בסעודת ר"ח‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬כבכל יום‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬ואם‬ ‫שכח חוזר‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬

‫‪1‬‬

‫ברכת מזל טוב‬

‫רבי מנחם מענדיל מוויזניצא זצ"ל – "צמח צדיק"‬

‫לחתני התורה‬ ‫וחתני הבראשית‬

‫כ"ט תשרי תרמ"ה‬ ‫מתולדותיו‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מענדיל מוויזניצא זי"ע‪,‬‬ ‫בעמח"ס "צמח צדיק"‪ ,‬נולד בשנת תק"צ לאביו‬ ‫הרה"ק רבי חיים מקאסוב זי"ע‪ ,‬ונקרא על שם‬ ‫זקינו הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע‪ ,‬בעל‬ ‫"אהבת שלום"‪ .‬בעודו בן י"ד בא בברית הנישואין עם‬ ‫הרבנית הצ' מרת מרים ע"ה בת הרה"ק רבי ישראל‬ ‫מרוזין זי"ע‪ .‬כיהן כרב העיר וויזניצא‪ .‬כשנסתלק אביו‬ ‫החל להנהיג את עדתו בוויזניצא ורוב חסידי אביו‬ ‫הק' נסעו להסתופף בצל קדשו‪ .‬היה מגדולי מנהיגי‬ ‫דורו‪ ,‬ומהעומדים בראש חברת "מחזיקי הדת"‬ ‫שהוקמה בגאליציה בשנת תרל"ח‪ .‬רבבות יהודים‬ ‫במזרח‪-‬גאליציה‪ ,‬ברומניה ובהונגריה הסתופפו‬ ‫בצילו‪ ,‬ובראשם רבנים וגאונים‪ .‬כיהן יחד עם אחיו‬ ‫הרה"ק רבי יעקב שמשון מקאסוב והגה"צ רבי יצחק‬ ‫אהרן איטינגא זצ"ל מלבוב כנשיא קופת רמבעה"ן‬ ‫דכולל עסטרייך‪-‬גאליציה‪ ,‬ופעל גדולות ונצורות‬ ‫למען יושבי ארה"ק‪ .‬נסתלק בשב"ק כ"ט בתשרי‬ ‫(שרפי קודש)‬ ‫תרמ"ה‪ ,‬ומנוחתו כבוד בוויזניצא‪ .‬‬ ‫כח התפלה‬ ‫כותב הגה"ח ר' אשר אנטשיל עדעלשטיין זצ"ל‬ ‫שהסתופף בצלו של ה"צמח צדיק" זי"ע‪ :‬דרך הרה"צ‬ ‫היה להוזיל דמעות בשעת התפילה‪ ,‬ופעם כשאמר‬ ‫את תפילת אנא בכח ורבונו של עולם וכו' אחר‬ ‫ספירת העומר‪ ,‬ראיתי בעצמי שהוזיל דמעות רבות‬ ‫שהשתלשלו עד לשולי מעילו העליון (הקאפטין)‪,‬‬ ‫וכל המעיל היה לח מחמת דמעותיו‪.‬‬

‫דבר בעתו מה טוב‬ ‫שבת בראשית‬ ‫רבינו הצמח צדק אמר‪ ,‬ששבת בראשית‬ ‫הוא על דרך כשמוליכין הבן לחדר השמחה‬ ‫גדולה הוא אצל האב‪ ,‬כך שבת בראשית הוא מה‬ ‫שהקב"ה פירט אריין אידן אין חדר‪.‬‬ ‫(ספר השיחות‪ ,‬תרצ"ו‪ ,‬אות א'‪ ,‬דף מ"ג)‬

‫ ‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫כ"ט תשרי‬

‫רס"ט‪ :‬רבי דון יצחק אברבנאל ‪ -‬אברבנאל‬ ‫תר"א‪ :‬רבי אברהם דוד מבוטשאטש ‪ -‬דעת קדושים‪,‬‬ ‫אשל אברהם‬ ‫תרמ"ה ‪ :‬רבי מנחם מענדיל האגער ‪ -‬צמח צדיק‪,‬‬ ‫האדמו"ר מויזניץ‬ ‫תרפ"ד‪ :‬רבי שמואל צבי דאנציגער ‪ -‬תפארת שמואל‪,‬‬ ‫האדמו"ר מאלכסנדר‬ ‫תש"ג‪ :‬הקדוש רבי ישראל שפירא ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מגראדזיסק‬

‫ל' תשרי‬

‫תרט"ז‪ :‬רבי צבי הירש ‪ -‬מהר"ץ חיות‬

‫א' חשון‬ ‫תכ"א‪ :‬‬

‫תר"פ‪ :‬‬ ‫תש"ן ‪:‬‬

‫רבי מנחם מענדל קראכמאהל ‪ -‬שו"ת צמח‬ ‫צדק‬ ‫רבי יוסף ענגיל ‪ -‬גליוני הש"ס ועוד‬ ‫רבי ישראל שפירא ‪ -‬האדמו"ר מבלאזוב‬

‫ב' חשון‬

‫רבי שמואל די מודינא ‪ -‬מהרשד"ם‬ ‫ש"ו‪ :‬‬ ‫תשכ"ד‪ :‬רבי ברוך האגער ‪ -‬מקור ברוך ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מסערעט ויזניץ‬

‫ג' חשון‬

‫תרי"א‪ :‬רבי ישראל פרידמאן ‪ -‬האדמו"ר מרוזין‬ ‫תרכ"א‪ :‬רבי אליעזר הורוביץ ‪ -‬האדמו"ר מדזיקוב‬

‫ד' חשון‬

‫תרפ"ג ‪ :‬רבי יואב יהושע וויינגארטען ‪ -‬חלקת יואב‬ ‫תש"ד‪ :‬הקדוש רבי קלונימוס קלמן שפירא ‪-‬‬ ‫האדמו"ר מפיאסעצנע ‪ -‬חובת התלמידים‬ ‫תשמ"ג‪ :‬רבי אריה זאב גורביץ ‪ -‬ראש ישיבת גייטסהעד‬

‫‪2‬‬

‫גם היה דרכו בימי חורפו‪ ,‬שכשהתלהב מאד‬ ‫בשעת אמירת פסוקי דזמרה ואז ישיר‪ ,‬התנועע‬ ‫כ"כ עד שהיה מוכרח להאחז בעמוד שלפניו שהיה‬ ‫מחובר אל הקיר שבמזרח‪ ,‬וכשתפש את העמוד‬ ‫בידיו התנועע הקיר וחלונות ביהמ"ד מרוב הזעזוע‬ ‫של העמוד‪ ,‬ורציתי לדעת אם למעשה זה דרוש‬ ‫הרבה כח‪ ,‬נגשתי אני (שבעזהשי"ת היה בי כח בימי‬ ‫נעורי) למקומו ונסיתי לנענע את העמוד כמו שעשה‬ ‫הרה"צ ולא עלה בידי‪ ,‬אז נוכחתי לדעת שבשעת‬ ‫התפלה וההתלהבות מקבל הוא כחות שהם למעלה‬ ‫(זכרון אשר)‬ ‫מדרך הטבע‪ .‬‬ ‫לפיכך אנחנו חייבים‬ ‫סיפר כ"ק אדמו"ר מויזניץ שליט"א‪ ,‬ששמע‬ ‫מאביו הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע‪ :‬פעם אחת בחג‬ ‫השבועות לפני התפלה‪ ,‬אמר אא"ז ה"צמח צדיק"‬ ‫זי"ע‪" :‬עשיתי חשבון הנפש‪ ,‬ונוכחתי לדעת שהנני‬ ‫הבריה השפלה ביותר בעולם‪ ,‬אין לי לא עולם הזה‬ ‫ולא עולם הבא! עולם הזה אין לי ‪ -‬כי באים אלי‬ ‫יהודים ושופכים את צרור צרותיהם‪ ,‬לזה חולה‬ ‫בביתו‪ ,‬רעהו זועק לפני כי מגיפה אירעה אצלו ברפת‬ ‫וכל פרנסתו נמצאת בסכנה‪ ,‬ממילא אין לי עולם‬ ‫הזה‪ .‬גם עולם הבא לא יהיה לי‪ ,‬כי אני אומר 'תורה'‬ ‫וכותבים זאת (והעיר האמרי חיים זצ"ל‪ :‬ה'צמח'‬ ‫לא אמר שהוא אומר 'תורה'‪ ,‬אני אומר כך)‪ ,‬ברבות‬ ‫הימים ידפיסו מכך ספר‪ ,‬וכשתבקש אשה לפני‬ ‫הדלקת נרות של שבת להוציא מהארון ספר להניחו‬ ‫על השלחן‪ ,‬כדי שהשלחן לא יהיה בסיס לדבר‬ ‫האסור‪ ,‬ובמקרה תוציא את ספרי‪ ,‬יקראוני בעולם‬ ‫העליון ויאמרו לי‪ :‬האם הנך ראוי שע"י ספרך יעשה‬ ‫השלחן בסיס לדבר המותר? וילקוני (כי ה'צמח' זי"ע‬ ‫סבר ברוב ענותנותו‪ ,‬שדבריו אינם ראויים להקרא‬ ‫דברי‪-‬תורה)‪ .‬ממילא לא יהיה לי גם עולם הבא"‪.‬‬ ‫שוב המשיך ה'צמח'‪" :‬לא עולם הזה ולא עולם‬ ‫הבא‪' ,‬לאמיר חאטש א דאווין טוהן'!"‪ .‬וה'צמח'‬ ‫פרץ בתפלה נעלית ונשגבה‪ .‬האמרי חיים זי"ע היה‬ ‫מספר‪ ,‬שלא פעם הזכיר ה'צמח' את התפלה ההיא‪,‬‬ ‫אף כעבור שנים‪ ,‬ושאל‪" :‬כמה שנים עברו מאז‬ ‫שהתפללנו?‪"...‬‬ ‫ובזה פירש האמרי חיים זי"ע את התפלה "לפיכך‬ ‫אנחנו חייבים להודות להלל לשבח" וגו'‪" ,‬לפיכך‬ ‫אנחנו חייבים" ‪ -‬היות שהרבינו לחטוא‪ ,‬וחייבים‬

‫בבתי הכנסת ובבתי המדרש בעירנו‬ ‫יזכו לשמוח בשמחת התורה‪ ,‬המשמחת‬ ‫לב ועינים מאירה‪ ,‬נותנת עושר וכבוד וחיים‬ ‫ותפארה‪ ,‬מארכת ימים ומוסיפה גבורה‪,‬‬ ‫לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה‪,‬‬ ‫ומקיימי מצות בתוך עם יפה וברה‪ ,‬ויזכו‬ ‫לשמוח בשמחת בית הבחירה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הנהלת הקהילה‬ ‫אנחנו לפני המקום ב"ה‪ ,‬לכן לפחות "להודות להלל‬ ‫לשבח" וגו' ‪ -‬נודה לך ונתפלל לפניך כראוי‪.‬‬ ‫(שרפי קודש)‬

‫ ‬

‫מסירות נפשו‬ ‫סיפר הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל‪:‬‬ ‫כשהיה הרה"ק מצאנז זי"ע פעם במקום נופש‪ ,‬בא‬ ‫גאון מפורסם לבקרו‪ .‬באמצע השיחה בדברי תורה‬ ‫בא גם הרה"ק רבי מענדל'י מוויזניץ לבקרו‪ .‬פנה‬ ‫הרה"ק מצאנז מהגאון הנ"ל ושח בדברי תורה עם‬ ‫רבי מענדל'ע‪ .‬לאחר זמן כשהיה הרה"ק מצאנז בעיר‬ ‫מסוימת‪ ,‬שאל לו האב"ד דשם אחיו של הגאון הנ"ל‪,‬‬ ‫למה עשה כן לאחיו‪ .‬השיב הרה"ק מצאנז‪ :‬קבלת‬ ‫התורה היתה בהר סיני‪ ,‬אבל בית המקדש לא נבנה‬ ‫שם אלא על הר המוריה‪ ,‬כי מקום ששם פשט יהודי‬ ‫את צוארו להשי"ת חשוב יותר מן הר של תורה‪.‬‬ ‫והרה"ק מוויזניץ פושט את צוארו לד' בכל רגע‪,‬‬ ‫ולפיכך עדיף הוא מהר של תורה‪( .‬י"ג אורות ח"א)‬ ‫משכיל אל דל‬ ‫פקחות מפתיעה גילה הרה"צ רבי מנחם מענדיל‬ ‫מויזניצא זי"ע עוד בהיותו סמוך על שלחן אביו‪,‬‬ ‫במדת נדיבותו הרבה ועזרה לעניים‪ ,‬והעובדא דלהלן‬ ‫תוכיח על כך‪ .‬פעם כשנכנס לבית המרחץ בערש"ק‬ ‫ראה את אחד החסידים העניים פושט את בגדיו‬ ‫הקרועים והמטולאים‪ ,‬והבחין שאין לו בגדים אחרים‬ ‫להחליפם לכבוד שב"ק‪ .‬כשנכנס החסיד להתרחץ‪,‬‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫ב' דראש חודש‪ ,‬יום ב' פרשת נח‪ ,‬א' מרחשון‪ .‬נוהגין‬ ‫כדאתמול‪.‬‬ ‫שבת פרשת נח‪ ,‬ו' מרחשון‪ .‬הדלקת הנרות‪18:14 :‬‬

‫הג"ר זאב כהן זצ"ל ‪ -‬מנהל ישיבת גייטסהעד‬ ‫בעיצומו של חג הסכות‪ ,‬אור ליום י"ט בתשרי‪,‬‬ ‫נסתלק לבית עולמו הג"ר זאב כהן זצ"ל‪ ,‬שזכה‬ ‫להרביץ תורה ומוסר במשך למעלה מחמשים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫הגאון זצ"ל נולד בשנת תרפ"ח לאביו הגאון‬ ‫רבי ירוחם פישל הכהן זצ"ל‪ ,‬תלמיד‪-‬חבר להגאון‬ ‫רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה‪ ,‬וממנו קבל את‬ ‫ראשית חינוכו ותורתו‪.‬‬ ‫בגיל תשע עלה עם אביו ומשפחתו לארה"ק‪,‬‬ ‫שם למד בישיבת "בית יוסף" בתל אביב ובעוד‬ ‫ישיבות‪ ,‬עד שטרם הגיעו לגיל ט"ו נכנס לישיבת‬ ‫חברון‪ ,‬שם שקד על תורתו למעלה מעשר‬ ‫שנים‪ .‬ראש הישיבה רבי אהרן כהן זצ"ל כינהו‬ ‫אז "המחדש הכי גדול בישיבה"‪ ,‬ואילו מהגאון‬ ‫רבי יחזקאל סרנא זצ"ל קבל את הכינוי "גאון‬ ‫במדות"‪.‬‬ ‫לימים נשא לאשה את בתו של מנהל ישיבת‬ ‫גייטסהעד‪ ,‬הגאון רבי אליעזר קאהאן זצ"ל‪ ,‬ומיד‬ ‫החל למסור שיעורים בישיבת גייטסהעד‪ ,‬בהם‬ ‫התבלט כבעל שכל ישר וכבעל הסברה נפלאה‪ .‬כן‬ ‫מסר מדי שבת בשבתו שיחות מוסר מעמיקות‪,‬‬ ‫וזכה להעמיד מאות ואלפי תלמידים הגונים‪.‬‬ ‫היה אהוב על תלמידיו שדבקו בו בעבותות‬ ‫של אהבה‪ ,‬וכן על כל הבריות‪ ,‬בהיותו נודע גם‬

‫כבעל חסד נפלא‪.‬‬ ‫בעברו את שנות הגבורות עלה לארה"ק‪,‬‬ ‫והקדיש כל עתותיו לעסק התורה‪ ,‬כאשר גם כאן‬ ‫התקשרו אליו רבים לשמוע ממנו דברי תורה או‬ ‫להנות ממנו עצה ותושיה‪.‬‬ ‫בחדשים האחרונים חלה את מחלתו שממנה‬ ‫לא קם‪ ,‬וביומו האחרון עוד הספיק להפרד מכל‬ ‫בניו ובנותיו ולומד וידוי‪.‬‬ ‫לאחר חצות של ליל רביעי דחול המועד‪ ,‬י"ט‬ ‫בתשרי‪ ,‬מסר את נשמתו לבוראה‪ ,‬כאשר בני‬ ‫המשפחה מסביבו קרואים בקול "שמע ישראל"‪.‬‬ ‫בהלויתו שנערכה למחרת השתתפו אלפים‬ ‫רבים ובראשם גדולי ראשי הישיבות ורבנים‪ .‬הג"ר‬ ‫ברוך מרדכי אזרחי שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "עטרת‬ ‫ישראל" וחברו לספסל הלימודים בישיבת חברון‪,‬‬ ‫השמיע דברי הספד‪ ,‬בהם ציין את גדלותו בתורה‬ ‫ובעיקר את דאגתו הגדולה לכל תלמיד ותלמיד‪.‬‬ ‫כן נפרד ממנו כ"ק האדמו"ר מביאלא‪-‬לוגאנו‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהיה ידידו הקרוב למעלה מחמשים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫השאיר אחריו את רעיתו הרבנית תחי'‪ ,‬בנין‬ ‫וחתנין רבנן‪ ,‬נכדים ונינים‪ ,‬וכן אלפי תלמידים‬ ‫שזכרו חקוק עמוק בלבותיהם‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג‬ ‫מוה"ר ברוך וסינג שליט"א‬

‫ראש כולל "תורת חיים" בביהמ"ד בית יעקב‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל נישואי הבן עב"ג שיחיו‬ ‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫צמח צדיק (המשך)‬ ‫לקח רבי מנחם מענדיל את בגדיו והשליכם למקוה‪,‬‬ ‫וכשחזר החסיד וחפש את בגדיו‪ ,‬ספרו לו האנשים‬ ‫על מעשהו של רמ"מ‪ ,‬וכשראה רמ"מ את האיש‬ ‫מצטער נגש אליו והגיש לו את בגדיו הוא שפשט‬ ‫מעצמו כאילו לפייסו‪ ,‬ובגדים אלו נשארו אצלו‬ ‫לעולמים‪ .‬כך גמל הרב חסד עם העני מבלי שהלה‬ ‫(זכרון אשר)‬ ‫והאנשים שעמדו שם ירגישו בכך‪ .‬‬ ‫והחזקת בו‬ ‫כותב הגה"ח ר' חיים כהנא ז"ל מסעלישט על‬ ‫הרה"ק רמ"מ מוויזניצא זי"ע‪ :‬אהבתו לישראל‬ ‫וצדקת פזרונו מודעת זאת בכל הארץ‪ .‬גודל אהבתו‬ ‫לישראל‪ ,‬וריבוי צדקותיו‪ .‬פזר נתן לאביונים‪ .‬וגמל‬ ‫חסדים בין לעניים בין לעשירים‪ .‬והנה תוקף צדקותיו‬ ‫ידוע‪ ,‬מ"מ להוציא חלק אי אפשר‪ .‬וארשום איזה‬ ‫דברים לדוגמא בעלמא‪:‬‬ ‫סיפר לי משמשו ר' קלמן‪ ,‬הבעל תפלה של מרן‪,‬‬ ‫שפעם אחת בלילי מרחשון והגשם שוטף בזעם עד‬ ‫אין לשער‪ ,‬ומרן יושב בבית הפנימי ולומד והוא ישב‬ ‫בבית החיצון‪ .‬ופתאום פתח הפתח ואמר לו היה‬ ‫מטובך ליקח ה'רעגינשירם' בידך ותלך העירה‪ .‬השיב‬ ‫הוא‪ :‬רבי! האיך אוכל לילך בזמן כזה בחצות הלילה‬

‫באישון ואפלה‪ .‬וחזר לחדרו ולמד כבראשונה‪,‬‬ ‫וכעבור שעה חדא יצא מחדרו פעם ב' ובאגרופו‬ ‫מלא מעות ואמר יהיה מה שיהיה מוכרח אתה לילך‬ ‫למקום שתראה נר דלוק‪ ,‬ותקרא הבעה"ב חוצה‬ ‫ותמסור בידו הסך ותאמר אני שלחתיך‪ ,‬ויותר אין‪.‬‬ ‫והלך בפחי נפש בכל העיר ויהי חושך ואפלה‬ ‫עד אשר ראה מרחוק נר דולק וקרב לבית זה ועמד‬ ‫משתאה ומחריש לדעת ההצליח ה' דרכו כי הוא ידע‬ ‫מכבר את הבעה"ב הזה שמעודו התפרנס ממעשי‬ ‫ידיו‪ ,‬ולא קבל מתנת בשר ודם‪ .‬אך כאשר עמד אצל‬ ‫החלון ושמע כי הבעה"ב התנצל לפני אשתו כי אבד‬ ‫עשרו בענין רע‪ ,‬והמסחרים רעים המה‪ ,‬עד שנשאר‬ ‫בעירום ובחוסר‪ ,‬ואין בידו לפרוט אפילו שוה פרוטה‪.‬‬ ‫הבין כי לזה שלחו מרן‪ ,‬ודפק על החלון‪ ,‬ובא הבעה"ב‬ ‫חוצה ומסר לו הסך וחזר לביתו‪ .‬וכמה היה הסכום‪,‬‬ ‫אמר לי שאינו יודע אם רב או מעט‪ ,‬רק זאת יודע‬ ‫שהוא חזר להיות סוחר גם מאז והלאה כמקדם‬ ‫והצליח‪ ,‬ובזה קיים מרן כי ימוך אחיך והחזקת בו‪.‬‬ ‫ ‬

‫(אבן שתיה)‬

‫אליו כוונתי‬ ‫הרה"ק רמ"ח מסלונים זי"ע סיפר‪ :‬רבי מנדעלע‬ ‫ויז'ניצער זי"ע היה דרכו לאמר לפני שהשמיע תורה‪:‬‬ ‫מיר מיינען קיינעם נישט‪ ,‬נאר אויב איינער מיינט אז‬ ‫מיר מיינען איהם‪ ,‬מיינען מיר טאקע איהם‪.‬‬ ‫(סיפורי מרן הרמ"ח)‬ ‫ ‬ ‫שלשה תנאים‬ ‫סיפר לי הרה"ג ר' אליעזר דוד פרידמאן שליט"א‬ ‫ששמע מהרה"צ ר' מענדיל וועג זצ"ל‪ ,‬שכשנסתלק‬ ‫הרה"ק בעל יסוד העבודה ורצו החסידים למנות‬ ‫עליהם לאדמו"ר את נכדו הרה"ק בעל דברי שמואל‪,‬‬ ‫ולא רצה לקבל על עצמו האדמורו"ת‪ ,‬ונסע להרה"ק‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫"רבי יצחק" ‪ -‬אביו של רש"י או תנא במדרש?‬ ‫מאורן של ישראל‪ ,‬רש"י‪ ,‬מתחיל פירושו‬ ‫על התורה‪ ,‬בזה הלשון‪ :‬אמר רבי יצחק לא היה‬ ‫צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה‬ ‫לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪,‬‬ ‫ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום (תהלים קיא) כח‬ ‫מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'‪.‬‬ ‫בספר "פרושי התורה לר' חיים פלטיאל" (תלמיד‬ ‫חבר של המהר"ם מרוטנבורג) נכתב‪" :‬וזאת המימרא‬ ‫דרבי יצחק‪ ,‬כל בעלי מדרשים בקשוה ולא מצאו‬ ‫מקומה‪ ,‬אך קבלה היא שרבנו שלמה אמרה בשם‬ ‫רבי יצחק אביו"‪ .‬דהיינו‪ ,‬רבי יצחק המוזכר בדברי‬ ‫רש"י אינו תנא אלא אביו של רש"י‪.‬‬ ‫הט"ז בספרו "דברי דוד" מוסיף על כך ואומר‪:‬‬ ‫נהירנא כד הוינא טליא ראיתי כתב אחד ישן‬ ‫נושן מאד ביאור רש"י‪ ,‬כתוב בו שזה המאמר‬ ‫בשם "רבי יצחק" שמביא רש"י אינו מוזכר בשום‬ ‫מדרש או תלמוד‪ ,‬אלא שמה שאמר מה טעם פתח‬ ‫בבראשית הוא מדרש ולא דברי רבי יצחק‪ ,‬אלא‬ ‫שזה רבי יצחק היה אביו של רש"י ולא היה למדן‬ ‫גדול‪ ,‬ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו בתחלת‬ ‫חבורו‪ ,‬ואמר לו שאל איזו קושיה ואכתבנה על‬ ‫שמך‪ ,‬והקשה לו סתם למה התחילה התורה‬ ‫בבראשית‪ ,‬כך ראיתי שם‪ .‬והט"ז פריך על זה‪ :‬מה‬ ‫שכתב שרבי יצחק אביו של רש"י לא היה למדן‬ ‫גדול‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דבפרק בתרא דעבודה זרה (עה‪,‬ב)‬ ‫מביא רש"י (בד"ה ולא) פרוש על הגמרא וזה לשונו‪:‬‬ ‫לשון אבא מורי מנוחתו כבוד‪ ,‬והוא נראה בעיני‪.‬‬ ‫הנה החיד"א ב"שם הגדולים" (מערכת גדולים‪,‬‬ ‫ערך רש"י) יוצא נגד דעה זו‪ ,‬וכותב בזה"ל‪ :‬דלא כמי‬ ‫שכתב דרבי יצחק אביו לא הוה בר אוריין ואמטו‬ ‫להכי בפירש"י על התורה פתח א"ר יצחק‪ ,‬להזכיר‬ ‫אביו שאמר לו מפני מה כתיב בראשית‪ ,‬ורש"י‬ ‫כתב א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל התורה‬ ‫אלא מהחדש ‪ -‬וממשיך החיד"א בחריפות יתירה‬ ‫ואומר ‪ -‬והטיבו אשר דברו על הכותב הזה דאיהו‬ ‫ניהו דלא היה צריך להתחיל אלא מהחדש‪ ,‬דאלו‬ ‫פתח בהחדש שם היה מוצא בילקוט (רמז קפ"ז)‬ ‫בפ' החדש מאמר זה בשם רבי יצחק כמו שהביאו‬ ‫רש"י‪ ,‬ובזהר הקדוש פ' בא דף ט"ל ע"ב איתא‬ ‫אמר רבי יצחק לא היה צריך למכתב אורייתא‬

‫אלא מהחדש הזה‪ ,‬ועיין מה דמשני התם‪ .‬ותו‬ ‫דאבוה דרש"י "בר אוריין הוה" כמדובר (דרש"י‬ ‫מביאו בפירושו לתלמוד במסכת ע"ז כנ"ל)‪ ,‬עכ"ל‬ ‫החיד"א‪ ,‬שמסיק מכח ראיותיו‪ ,‬שרבי יצחק זה‬ ‫אינו אביו של רש"י אלא שם של תנא המובא‬ ‫במדרש ובזוהר הק'‪.‬‬ ‫והנה ה"בני יששכר" בספרו "אגרה דכלה"‬ ‫(בסוף הספר‪ ,‬בביאורי רש"י) מציע דרך פשרה ואומר‪,‬‬ ‫דאכן אין רבי יצחק זה אביו של רש"י אלא תנא‬ ‫במדרש‪ ,‬אבל מ"מ זה שרש"י מביא את שם בעל‬ ‫המאמר "רבי יצחק" הוא כדי להזכיר את שמו‬ ‫של אביו בתחילת ספרו‪ .‬וה"אגרה דכלה" מביא‬ ‫על זה ב' מהלכים‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬אמר רבי יצחק"‪.‬‬ ‫רבים כתבו דאין זה המאמר בשום מקום‪ ,‬וכתבו‬ ‫דהוא אביו של רש"י‪ .‬ובאמת הוא בתנחומא (אות‬ ‫י"א ‪ -‬מהדורת בובר‪ ,‬וכן הוא ב"ילקוט שמעוני" פ' בא‪ ,‬רמז‬ ‫קפ"ז‪ .‬וכן הוא בזוהר הק' (ח"ב ל"ט ע"ב))‪.‬‬ ‫אבל יש ליישב דבריהם‪ ,‬דבבראשית רבה (א‪,‬ב)‬

‫הביא זה המאמר בשם רבי יהושע דסיכנין‪ .‬ורש"י‬ ‫ז"ל הביאו בשם רבי יצחק כמ"ש בתנחומא‪ ,‬כדי‬ ‫לחלק כבוד לאביו להזכיר שמו בתחילת ספרו‪ ,‬כן‬ ‫הוא ב"תפארת יוסף"‪.‬‬ ‫ונראה לי עוד‪ ,‬דהיה לו להביא המאמר בסתם‪,‬‬ ‫כמו שהביא כל המדרשים בסתם‪( ,‬הגם שבמקומות‬ ‫מיוחדים הביא שמות בעלי המאמרים‪ ,‬זעירין אינון‬ ‫ובודאי לאיזה כונה הביאם‪ ,‬כמו שנפרש אי"ה‬ ‫אם יהיה השם עמנו)‪ .‬על כרחך צריך לומר בכאן‬ ‫דלכבודו של אביו הביאו‪ ,‬ובפרט לפי המקובל‬ ‫מדור אל דור ונמצא כתוב בשלשלת הקבלה‬ ‫ובסדר הדורות‪ ,‬שרצו ליקח מאביו של רש"י ז"ל‬ ‫אבן טובה לעבודה זרה בעד הון רב‪ ,‬ולקחו והטילו‬ ‫לים‪ ,‬ועל כן הבטיחוהו מן השמים שיהיה לו בן‬ ‫שיאיר עיני כל ישראל בתורתו‪ .‬ומקובל ביד חכמי‬ ‫אמת שצריך כל אחד לרמז את שמו בתחלת ספרו‬ ‫(עיין בפי' על תנא דבי אליהו)‪ ,‬ומאור עינינו רש"י ז"ל‬ ‫לגודל ענותנותו רמז שם אביו בתחלת ספרו "אמר‬ ‫רבי יצחק"‪ ,‬לרמז על כל הספר מתחלתו ועד סופו‬ ‫שכל זה "אמר רבי יצחק"‪ ,‬להיות אביו הצדיק ברוב‬ ‫חסידותו פעל זה‪ ,‬ולאורו נסע ונלך בכל התורה‪,‬‬ ‫והיה זה שכר מאת הש"י‪ ,‬נ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫מודעה‬ ‫הננו מודיעים בזה כי בימי‬

‫חודש חשון‬

‫הבעל"ט תיערך אי"ה‬

‫המגבית השנתית‬ ‫לטובת‬

‫ישיבת "עץ חיים" ווילרייק‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"‬

‫הנהלת הישיבה‬

‫א יידיש ווארט‬ ‫אשר ברא א‪-‬להים לעשות (ב‪,‬ג)‬ ‫די ששת ימי בראשית ווייזען אויף וואס עס‬ ‫וועט געשעהן אויף די וועלט‪ ,‬יעדער טאג אויף‬ ‫טויזענט יאהר‪.‬‬ ‫דער ערשטער טאג איז באשאפען געווארען‬ ‫די ליכטיגקייט ‪ -‬דאס ווייזט אויף אדם הראשון‪,‬‬ ‫דער ליכטיגקייט פון די וועלט‪ ,‬וואס האט נאך‬ ‫איינערקענט דעם באשעפער‪.‬‬ ‫דער צווייטער טאג "יהי רקיע ויהי מבדיל" ‪-‬‬ ‫קעגן נח'ס צייט‪ ,‬וואס ער מיט זיינע קינדער זענען‬ ‫אפגעטיילט געווארען פון די רשעים‪ ,‬וואס זענען‬ ‫גשטראפט געווארען מיט וואסער‪.‬‬ ‫דער דריטער טאג האבען גשפראצט די‬ ‫פלאנטצען און ארויס געגעבען פירות ‪ -‬אזוי ווי‬ ‫אברהם אבינו האט אנגעהויבען צו דינען דעם‬ ‫באשעפער און פארשפרייט די אמונה‪ ,‬די יידען‬ ‫האבען מקבל געווען די תורה און געבויעט דעם‬ ‫בית המקדש‪ ,‬וואו זיי האבען געקענט מקיים זיין‬ ‫אלע מצוות ‪ -‬פירות‪.‬‬ ‫דעם פערטען טאג איז באשאפען געווארען‬ ‫די זין ‪ -‬די צייט פון דעם ערשטען בית המקדש‬ ‫ און די לבנה ‪ -‬דעם צווייטען בית המקדש‪ ,‬מיט‬‫א קלענערע קדושה‪.‬‬ ‫דעם פונפטען טאג זענען באשאפען‬ ‫געווארען די פיש און די פייגעל ‪ -‬דאס איז מרמז‬ ‫אויף די צייט נאך דעם חורבן‪ ,‬ווען די מענטשען‬ ‫זענען געווארען געכאפט און געפאנגען אזוי ווי‬ ‫פיש און פייגעל‪.‬‬ ‫דעם זעקסטען טאג זענען באשאפען‬ ‫געווארען ערשט די בהמות און חיות‪ ,‬און דאן דער‬ ‫מענטש ‪ -‬אזוי אויך אין דעם זעקסטען טויזענט‪,‬‬ ‫וועלען ערשט געוועלטיגען די פעלקער וואס‬ ‫זענען צוגעגליכען צו חיות‪ ,‬ביז משיח וועט קומען‪.‬‬ ‫און שבת‪ ,‬דער זיבעטער טאג ‪ -‬איז מרמז‬ ‫אויף דעם עולם הבא‪ ,‬יום שכולו שבת ומנוחה‬ ‫(רמב"ן)‬ ‫לחיי העולמים‪ .‬‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫האם מותר לעשות "מי שברך" ולהתנדב‬ ‫ממעות מעשר‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫נלפע"ד דפשיטא דשרי כשמתכוין מתחלה‬ ‫לכך‪ ,‬הלא טובת הנאה לבעלים‪ ,‬וכבר כתב הבעל‬ ‫ט"ז ביו"ד סי' רמ"ט סעיף א' בענין קניית המצות‪,‬‬ ‫אם מתכוין לכך דמותר עיי"ש‪.‬‬ ‫אבל כשעושין נדבה בבית הכנסת הוא על פי‬ ‫הכרח הקהל‪ ,‬נלפע"ד דאסור ליתן ממעות מעשר‬ ‫ערכו מה שדרכו ליתן‪ ,‬מפני שהוא כפורע חובו‪,‬‬ ‫אבל רשאי להוסיף יותר מערכו ולתן לפי נדבת‬ ‫לבו ממעות מעשר‪ ,‬רק שיתכוין לכך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(שו"ת באר יצחק סי' נ"ט‪ ,‬להג"ר יצחק הגדול מפוזנא‪,‬‬ ‫רבו של המגן אברהם)‬ ‫‪3‬‬

‫עליית חתן לתורה‬ ‫קלונימוס קלמן בן הרב ברוך וסינג נ"י‬ ‫ביהמ"ד בית יעקב‬ ‫*‬ ‫דוב ב"ר יצחק זאב הלוי מארקוס נ"י‬ ‫ביהמ"ד סאטמאר‬ ‫צמח צדיק (המשך)‬ ‫בעל צמח צדיק מוויזשניץ זצ"ל לשאול מה לעשות‪,‬‬ ‫אמר לו הרה"ק שיקבל על עצמו האדמורו"ת בתנאי‬ ‫שלשה דברים‪ ,‬א' שישב על כסאו (האדמורו"ת) כמו‬ ‫שיושבים על יתידות‪ .‬ב' שלא יהיה נפקא מינה אצלו‬ ‫בין אם הוא בתוך ששים רבוא בני ישראל לבין אם‬ ‫הוא בינו לבין קונו‪ .‬ג' שיכאב לו צרת אחרים כמו‬ ‫(שיח זקנים ח"ב)‬ ‫צרת עצמו‪ .‬‬ ‫ההבטחה שקוימה‬ ‫סיפר הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע‪ :‬בנותיו של‬ ‫הרה"ק מרוזין זי"ע היו משודכות לחתניו רבי יוסף‬ ‫מאנעזאן ורבי דוד הלפרין‪ ,‬שהיו בני נגידים‪ ,‬ואותה‬ ‫עת היתה בתו הרבנית מרת מרים‪-‬מאניע ע"ה‬ ‫משודכת לאא"ז ה"צמח צדיק"‪ .‬בהגיע פורים‪ ,‬שלחו‬ ‫המחותנים הנגידים לכלותיהן משלוחי‪-‬מנות יקרי‬ ‫ערך‪ ,‬כיאות לגבירים אדירים כמותם‪ .‬אולם המחותן‬ ‫ה"תורת חיים" לא שלח משלוח מנות כזה‪ .‬פנה‬ ‫הרוזינער זי"ע ואמר לבתו‪" :‬יש לך עגמת נפש שלא‬ ‫קבלת משלוח מנות בדומה לאחיותיך? לכן הנני‬ ‫מבטיח לך‪ ,‬כי יבוא זמן שתצטרכי להמתין חמשת‬ ‫רבעי שעה עד שתוכלי לעבור על פני הציבור הגדול‪,‬‬ ‫כדי להדליק נרות של שבת"‪.‬‬ ‫חלפו שנים‪ ,‬וכשהיתה שבת העליה לתורה‬ ‫של בנה ה"אמרי ברוך" זי"ע‪ ,‬חל יום טוב שני של‬ ‫שבועות ביום חמישי‪ ,‬וביום ששי הגיע דוד החתן‬ ‫הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע לשבת‬ ‫ה"פאר‪-‬שפיל"‪ .‬הרה"ק מסאדיגורא התאכסן‬ ‫בוויזניצא באחד הבתים שבשיפולי העיר‪ ,‬ואחותו‬ ‫הרבנית מרת מרים‪-‬מאניע ע"ה הלכה לאכסניתו‬ ‫לקבל את פניו‪.‬‬ ‫בהגיע זמן הדלקת הנרות‪ ,‬שלח ה"צמח צדיק"‬ ‫את המשמש לקרוא לה להדליק נרות‪ .‬אמרה הרבנית‬ ‫לאחיה "גוט שבת" ושבה לביתה‪ .‬לקראת אותה‬ ‫שבת הגיעו חסידים רבים לויזניץ ‪ -‬חסידי ויזניץ‬ ‫נשארו מחג השבועות‪ ,‬היו גם חסידי סאדיגורא‬ ‫שבאו עם רבם‪ ,‬ויהודים רבים הגיעו להשתתף‬ ‫בשבת זו שבה שבתו יחדיו שני גדולי הדור‪ .‬כשיצאה‬ ‫הרבנית מאכסניית אחיה‪ ,‬נגש הרה"ק מסאדיגורא‬ ‫אל החלון‪ ,‬הוציא את שעונו והביט בו‪ .‬הוא הביט‬ ‫אחר אחותו‪ ,‬אשר לא יכלה לעלות לכיוון ביתה‬ ‫מפני הקהל העצום שהתאסף‪ .‬הנוכחים צעקו שיפנו‬ ‫לה מקום‪ ,‬אך זמן רב ארך עד שהצליחה לעבור‪.‬‬ ‫כשהגיעה למעלה‪ ,‬שוב הביט הרה"ק מסאדיגורא‬ ‫בשעונו‪ ,‬והנה עברו בדיוק חמשת רבעי שעה‪ .‬הפטיר‬ ‫הרה"ק מסאדיגורא‪" :‬עתה נתקיימה הבטחתו של‬ ‫(שרפי קודש)‬ ‫אבי זי"ע!" ‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫"כיום שנבראו בו שמים וארץ"‪ ,‬ולא תלה הענין‬ ‫בעצם בריאת העולם‪ ,‬לומר שגדול קבוץ גלויות‬ ‫כבריאת שמים וארץ?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה אחת מטענות המפקפקים‬ ‫בגאולה השלימה היא ארכה של הגלות‪ ,‬ועד מתי‬ ‫ימתין ה' לגאלנו‪ .‬ועל כן אמר ר' יוחנן‪ ,‬שטענה‬ ‫זו בטלה מעצמה ואין לה שחר כלל‪ ,‬כי שאלה‬ ‫זו היא מעין שאלת בריאת העולם‪ ,‬למה היתה‬ ‫הבריאה ביום שנברא‪ ,‬ולא כמה וכמה אלפי שנה‬ ‫קודם‪ .‬ברור כי שאלה זו היא סכלות גמורה‪ ,‬כי‬ ‫הוא יתברך בחכמתו העמוקה ידע היטב את‬ ‫‪4‬‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫חנוך העניך גד טייטלבוים ‬

‫ב"ר חיים אליעזר נ" י‬ ‫טייטלבוים (מאנדל) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫חנה גיטל סג"ל‬

‫בת ר' אברהם מרדכי נ"י‬ ‫סג"ל (יוסטמאן)‬ ‫תל אביב‬

‫מאורשים‬

‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬י"ז תשרי תש"ע‬

‫שהשמחה במעונם‬ ‫דינסטיק ב' חשון ‪Dinsdag 20 oktober‬‬

‫אהרן גרוסברגר ‪ -‬עלא רוט‬

‫)‪Aharon Grossberger (Bnei Brak‬‬ ‫)‪Ella Roth (Mercatorstraat‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 16.00 uur‬‬ ‫דינסטיק ב' חשון ‪Dinsdag 20 oktober‬‬

‫דוב הלוי מארקוס ‪ -‬מושקט קאהן‬

‫)‪Ber Marcus (Charlottalei‬‬ ‫)‪Mishky Kohn (Korte Leemstraat‬‬ ‫‪Chupa: Bais Rachel 18.30 uur‬‬

‫מיטוואך ג' חשון ‪Woensdag 21 oktober‬‬

‫שמואל חיים מאיר הלוי לוין ‪ -‬דבורה חיה שטיינבאך‬

‫)‪Schmuli Levin (Zürich‬‬ ‫)‪Debbie Steinbach (Lge Leemstraat‬‬ ‫‪Chupa: Bais Rachel 15.30 uur‬‬

‫מיטוואך ג' חשון ‪Woensdag 21 oktober‬‬

‫יעקב אדלר ‪ -‬גיטל חיה גיעס‬

‫)‪Jeremy Adler (Zürich‬‬ ‫)‪Gitel Gies (Brussel‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 17.45 uur‬‬

‫בר מצוה‬

‫נעמי פערל‬

‫משה קירש ‬

‫ב"ר דניאל יצחק נ"י ‬ ‫קירש (גוסטשוק) ‬ ‫לאנדאן ‬

‫מאורשים‬

‫בת ר' דוב נ"י‬ ‫פערל (שפיגעל)‬ ‫אנטווערפען‬

‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬י"ז תשרי תש"ע‬

‫נפתלי מוזס פייגא בלומה (רינה) ווערנער‬ ‫ב"ר מרדכי נ"י ‬ ‫מוזס (שקוביצקי) ‬ ‫לאנדאן ‬

‫בת ר' משה מרדכי נ"י‬ ‫וערנער (פערל)‬ ‫אנטווערפען‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‪ ,‬י"ח תשרי תש"ע‬

‫ישראל גראסמאן ‬ ‫ב"ר מרדכי מאיר נ"י ‬ ‫גראסמאן (הרפי) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫דבורה ראזען‬

‫בת ר' חיים ברוך נ"י‬ ‫ראזען (גורדון)‬ ‫מאנשעסטער‬

‫מאורשים‬

‫מאנשעסטער‪ ,‬כ' תשרי תש"ע‬

‫יחיאל קארן ‬

‫ב"ר יהושע נ"י ‬ ‫קארן (גוטמאן) ‬ ‫מאנשעסטער ‬

‫הדסה שיראדזקי‬ ‫בת ר' שלמה נ"י‬ ‫שיראדזקי (סמיט)‬ ‫אנטווערפען‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ה תשרי תש"ע‬

‫רפאל שלמה פייגנבלאט ‬

‫אביטל כהן‬

‫ב"ר יהושע פייוול מנחם נ"י בת ר' מנחם שלמה נ"י‬ ‫כהן (מגנס)‬ ‫פייגנבלאט (שטרום) ‬ ‫לאנדאן‬ ‫אנטווערפען ‬

‫מאורשים‬

‫לאנדאן‪ ,‬כ"ה תשרי תש"ע‬

‫חברי הקהלה מתבקשים להודיע על שמחות‬ ‫במעונם במשרדי הקהלה עד יום שלישי בשבוע‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת ויו"ט היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬

‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫שלמה יהודה ב"ר משה גרינהוט נ"י‬ ‫‪van vrijdagmorgen 16 oktober - 9.00u.‬‬ ‫ביהמ"ד צאנז‪-‬זמיגראד‬ ‫‪tot zondagavond 18 oktober - 22.00u.‬‬ ‫*‬ ‫‪Kruispunt, Lange Leemstr. 176 230.81.81‬‬ ‫גבריאל יוסף ב"ר אשר ישעיה פעטערפרוינד נ"י‬ ‫ ‪Diafam, De Keyserlei 57‬‬ ‫‪232.74.01‬‬ ‫ביהמ''ד רב עמיאל‬ ‫ ‪Medicina, Pothoekstraat 7‬‬ ‫‪236.02.42‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 16 oktober‬‬ ‫‪Diafam, De Keyserlei 57‬‬ ‫‪Medicina, Pothoekstraat 7‬‬ ‫למשפ' ר' שלום מאיר‪-‬סעלעצקי נ"י‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫*‬ ‫‪van maandagmorgen 19 oktober - 9.00u.‬‬ ‫למשפ' ר' מנחם מענדל בערגער‪-‬ליפשיץ נ"י‬ ‫‪tot donderdagavond 22 oktober - 22.00u.‬‬ ‫‪Multipharma, Dambruggestr. 21 232.74.01‬‬ ‫ ‪Van Briel, Keizerstraat 73‬‬ ‫‪233.22.37‬‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‬ ‫ ‪Bek, Belgiëlei 66‬‬ ‫‪230.53.64‬‬ ‫החרדי‬ ‫הציבור‬ ‫של‬ ‫החדשות‬ ‫קו‬ ‫‪0747-300100‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪:‬‬ ‫ ‪Holvoet, Floralienlaan 513‬‬ ‫‪449.63.46‬‬ ‫למשפ' ר' דוד נפתלי מרגלית‪-‬זילבערמאן נ"י‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬

‫נולד בן‬

‫נולדה בת‬

‫נולדו תאומים‬

‫למשפ' ר' יצחק הכהן כ"צנשטיין‪-‬באדען נ"י‬ ‫הראוי והנאות לבריאה‪ ,‬ושלא יתכן זמן אחר‬ ‫לא לפניו ולא לאחריו‪ ,‬ואנחנו לא נוכל להשיגו‪,‬‬ ‫כמאמרם ז"ל "זמן היה לו לעולם שיברא וכו'"‪.‬‬ ‫כן היום המיועד ממנו יתברך לקבוץ גלויות‪,‬‬ ‫הוא ולא זולתו לא ביום מוקדם ולא מאוחר‪.‬‬ ‫וזהו שאמר‪ :‬גדול קבוץ גלויות "כיום" שנברא‬ ‫(בינה לעתים)‬ ‫בו שמים וארץ‪ .‬‬

‫הצלה‪:‬‬

‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫שמירה‪:‬‬ ‫מלב ללב‪:‬‬

‫‪HULPLIJN - 03.232.22.27‬‬

‫‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35‬‬

‫בקור חולים‪:‬‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪:‬‬

‫‪SHMIRA - 03.218.91.00‬‬

‫‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70‬‬

‫שלוה‪:‬‬ ‫חזק‪:‬‬ ‫חברים‪:‬‬

‫‪SHALVA - 03.239.88.57‬‬

‫‪CHAZAK - 03.281.38.00‬‬ ‫‪CHAVERIM - 03.80.80.424‬‬

‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬