Shaarei Shabbat Berechit 2009

‫דעת התוספות‪ ,‬שאין קצבה לשיעור זה‪ ,‬אלא כל שסיים את סעודתו‪ ,‬כגון שכבר פינו את השולחן‪,‬‬ ‫רשאי לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר‪ .‬אולם דעת רוב הראשונים‪ ,‬שיש להמתין שש שעות בין‬ ‫אכילת בשר לאכילת גבינה‪ ,‬שזהו ההפרש בין סעודה לסעודה שאמר מר עוקבא‪ .‬וכן דעת הרמב"ם‪,‬‬ ‫שיש להמתין שש שעות‪ ,‬וכן פסק מרן השולחן ערוך‪ ,‬וגם הרמ"א כתב שכך נכון לעשות‪ ,‬אף על פי‬ ‫שיש חולקים‪ .‬ואף שיש מן האשכנזים שמיקלים בפחות משש שעות‪ ,‬כתב מרן החיד"א‪ ,‬שבגלילותינו‬ ‫המנהג פשוט לכל אדם להמתין שש שעות‪ .‬וכתב המהרש"ל (רבי שלמה לוריא מגדולי פוסקי אשכנז‬ ‫סמוך לזמן מרן) שאף למנהג האשכנזים‪ ,‬כל מי שיש בו ריח תורה ראוי לו להחמיר להמתין שש‬ ‫שעות‪ .‬ובספר ערוך השולחן (להגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין לפני למעלה ממאה שנים) כתב שכיום‬ ‫אף מנהג רוב האשכנזים להחמיר בזה‪ ,‬וחלילה לשנות‪ .‬וטעם הדבר שלא לאכול גבינה אחרי בשר‬ ‫הוא משום בשר שנכנס בין השיניים‪ ,‬ויש לחוש שכאשר יאכל גבינה‪ ,‬יצא הבשר מבין שיניו ונמצא‬ ‫אוכל בשר וגבינה ביחד‪ ,‬וכך היא דעת הרמב"ם‪ ,‬אולם לשיטת רש"י והרא"ש הטעם הוא מפני‬ ‫שהבשר מוציא טעם בפה זמן ארוך‪ ,‬ולהלכה אנו נוקטים כשני הטעמים‪ ,‬ולכל הדעות אחרי שש‬ ‫שעות יכול לאכול גבינה‪ ,‬ואף לשיטת הרמב"ם שסובר שיש לחוש לבשר שבין השיניים‪ ,‬מכל מקום‬ ‫אחרי שש שעות הבשר נחשב כבר מעוכל ואין לחוש לו‪ .‬ומכל מקום אם יודע בפירוש שיש בשר בין‬ ‫שיניו‪ ,‬צריך להסירו אף לאחר שש שעות‪ .‬ובהלכה הבאה יבואר הדין אחר אכילת בשר עוף‪ ,‬ויבוארו‬ ‫עוד פרטי דינים בזה‪.‬‬ ‫דין הזכרת משיב הרוח ‪ -‬מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת מוסף של שמחת‬ ‫תורה‪ ,‬והזכרה זו אינה שאלה ובקשה על הגשם‪ ,‬אלא היא שבח להשם יתברך‪ ,‬ולכן הזכרה זו נקראת‬ ‫"גבורות גשמים"‪ ,‬אבל שאלת טל ומטר שבברכת השנים‪ ,‬היא בקשה מהשם יתברך על הגשם‪ ,‬וישנם‬ ‫כמה הבדלים בהלכה בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור"‪ ,‬לבין שאלת טל ומטר‬ ‫שבברכת השנים‪ ,‬והשינוי הראשון הוא‪ ,‬שמזכירין גבורות גשמים כבר מתפילת מוסף של שמחת‬ ‫תורה‪ ,‬ואילו שאלת גשמים אינה אלא מליל שבעה במרחשון כפי שיתבאר בהלכות הבאות‪ .‬ואמרו‬ ‫בגמרא (ברכות לג‪ ).‬שמזכירין גבורות גשמים בברכת "אתה גבור" משום שהיא ברכה על תחיית‬ ‫המתים‪ ,‬ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים לפיכך קבעוה בתחיית המתים‪ .‬ושאלת‬ ‫גשמים קבעו בברכת השנים משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה‪ ,‬וירידת גשמים גם היא ענין‬ ‫פרנסה לעולם‪ .‬מנהג הספרדים וחלק מעדות האשכנזים‪ ,‬שבימות הקיץ אומרים בברכת "אתה גבור"‬ ‫"מוריד הטל"‪ ,‬ולמנהג זה אם שכח לומר משיב הרוח ואמר מוריד הטל וכבר סיים ברכת מחיה‬ ‫המתים‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬אבל אם לא הזכיר משיב הרוח וגם לא הזכיר מוריד הטל (כמנהג חלק מעדות‬ ‫האשכנזים בימות הקיץ)‪ ,‬אם לא התחיל עדיין ברכת "אתה קדוש" יאמר "משיב הרוח ומוריד‬ ‫הגשם" בין ברכת מחיה המתים לברכת האל הקדוש וימשיך תפילתו‪ ,‬ואם התחיל כבר ברכת "האל‬ ‫הקדוש" אין לו תקנה ויחזור לראש התפילה‪.‬‬ ‫לזיווג הגון לדורית‬ ‫לע"נ הרב זבולון שדמי בן אברהם זצ"ל‬ ‫בת רות ודקלה שירה‬ ‫בת לבנה איילת ולכל‬ ‫יחזקאל בן רחל ושלמה ‪ ,‬יוסף בן זלפה‬ ‫הרווקים והרווקות‬ ‫בישראל‬

‫וכל אלו שאין מי שיאמר עליהם קדיש‬

‫להצלחת‪-‬שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ו אסף בן אסתר‪ ,‬יחד עם כל‬ ‫עמו ישראל‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים‬ ‫‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי "ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה‬ ‫בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן סמי ‪,‬אליהו בן מדלן‬

‫‏‬

‫‏ יום‏ חמישי ‏ כ " ז ‏ תשרי ‏ תש " ע ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫הדלקה‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ירושלים‬

‫‪16:26‬‬

‫‪17:42‬‬

‫‪18:17‬‬

‫תל אביב‬

‫‪16:45‬‬

‫‪17:42‬‬

‫‪18:18‬‬

‫גלון‏מס'‏‪103‬‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬

‫"בזעת אפך תאכל לחם"‬

‫דבר העורך‬

‫ית ֻזֹאת‪ָ ,‬אר ֻור ַא ֻ ָתה ִמ ָֻכל‪ַ -‬ה ְֻּב ֵה ָמה‪ֻ ,‬ו ִמ ֻכֹל‬ ‫ש ָ‬ ‫"וַ ֻי ֶ‬ ‫ֹאמר ה' אֱ ל ִֹהים ֶאל‪ַ -‬ה ָ ֻנ ָח ׁשש‪ֻ ִ ,‬כי ָע ִ ִׂש‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאכל ָֻכל‪-‬יְּ ֵמי ַח ֻיֶיך‪( ".‬ג' ‪ ,‬יד)נשאלת השאלה על‬ ‫ש ֶדה; ַעל‪ֻ ְּ -‬גחֹנְּ ך ֵתלֵ ך‪ ,‬וְּ ָע ָפר ֻת ַ‬ ‫ַח ֻיַת ַה ֻ ָ ִׂש‬

‫הקללה עפר תאכל כל מי חייך שהיא נראת ברכה? ידוע שמזונותיו של האדם צריכים עמל‬ ‫רב כדי להשיגם כמו שרואים שה' קלל את האדם "בזעת אפך תאכל לחם" ‪ .‬וכאן האוכל‬ ‫בפיו תמיד מצוי ? תרצו – שזה עונש חמור מאד ‪ ,‬עצם הנתק של הקדוש ברוך הוא מהנחש‬ ‫– זה עונש קשה ‪ .‬כאלו ה' אומר קח כל מה שאתה צריך רק שלא יהיה לך קשר אתי מכאן‬ ‫תלמד שיהודי בכל מצב שנמצא צריך להיות שמח כי יש לו קשר עם בורא עולם ‪( .‬לקחי‬ ‫הפרשה)‬

‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה‬

‫מאת הרב רחמים דרעי שליט"א ראש ישיבת "אביר יעקב"‬

‫לו לֶ ֶמ ְּך‪ׁ ,‬ש ְּש ֻ ֵתי נָ ׁש ִשים‪ׁ :‬ש ֵשם ָה ַא ַחת ָע ָדה‪ ,‬וְּ ׁש ֵשם ַה ֻ ׁש ֵשנִ ית ִצ ֻ ָלה‪ .‬וַ ֻ ֵתלֶ ד ָע ָדה‪ֶ ,‬את‪-‬‬ ‫"וַ ִֻי ַ ֻקח‪ֹ -‬‬ ‫ָבל‪ :‬ה ֻוא ָהיָה‪--‬אֲ ִבי‪ ,‬י ׁש ֵֹשב א ֶֹהל ֻו ִמ ְּקנֶה‪ .‬וְּ ׁש ֵשם ָא ִחיו‪ ,‬י ֻו ָבל‪ :‬ה ֻוא ָהיָה‪--‬אֲ ִבי‪ָֻ ,‬כל‪-‬‬ ‫י ָ‬ ‫ש ִ ֻכנ ֹֻור וְּ ע ֻוגָ ב‪ .‬וְּ ִצ ֻ ָלה גַ ם‪ִ -‬הוא‪ ,‬יָלְּ ָדה ֶאת‪ֻ -‬ת ֻו ַבל ַקיִ ן‪--‬ל ֵֹט ׁשש‪ָֻ ,‬כל‪-‬ח ֵֹר ׁשש נְּ ח ׁש ֶֹשת‬ ‫ֻת ֵֹפ ִׂש‬ ‫חות ֻת ֻו ַבל‪ַ -‬קיִ ן‪ַ ,‬נעֲ ָמה"‪ .‬אפשר לרמוז אלה הפסוקים על שתי תורות ‪ ,‬תורה‬ ‫ֻו ַב ְּרזֶל; וַ אֲ ֹ‬

‫שבכתב ותורה שבעל פה וידוע כי התורה שבעל פה היא תבלין וטעם לתורה שבכתב ‪ ,‬וידוע‬ ‫גם כן שעיקר הכנעת יצר הרע הוא על ידי עסק התורה כמו שאמרו רז"ל ‪ ,‬אמר הקדוש‬ ‫ברוך הוא‪ :‬בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ועיקר הכנעתו הוא על ידי התורה שבעל‬ ‫פה שהיא תבלין ובזה נבאר הביאור הפסוקים אחד אחד‪ :‬וזהו ויקח לו למך ‪ ,‬אותיות מלך‬ ‫ומאן מלכי דא רבנן כמו שנאמר‪ :‬בי מלכים ימלוכו‪ ,‬ולא יקרא אדם מלך בתורה עד שיזכה‬ ‫בשתי תורות ‪ ,‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ ,‬וזהו ויקח לו למך (=מלך) שתי נשים‪ -‬הם‬ ‫שתי התורות‪ ,‬שם האחת עדה ‪ ,‬היא תורה שבכתב שניתנה באהל מועד ‪ ,‬עדה מלשון מועד ‪,‬‬ ‫ושם השנית צלה היא תורה שבעל פה דאגוני ומצלי (מגינה ומצילה) מיצר הרע שהיא תבלין‬ ‫שלו כפי שכתבנו‪"( .‬פתוחי חותם" – רבי יעקב אבוחצירא זיע"א)‬ ‫מאת הרב דוד עזרא שליט "א‬ ‫בעצב תלדי בנים‬ ‫ֶיך‪ְֻּ .‬בז ֵַעת ַא ֻפ ָ‬ ‫ֹאכלֶ ָ ֻנה‪ֻ ,‬כֹל יְּ ֵמי ַח ֻי ָ‬ ‫ֹאכל לֶ ֶחם‪ַ ,‬עד‬ ‫יך‪ֻ ,‬ת ַ‬ ‫בון ֻת ְּ‬ ‫אֲ ר ֻו ָרה ָהאֲ ָד ָמה‪ַ ֻ ,‬בעֲ ב ֻו ֶר ָך‪ְֻּ ,‬ב ִע ָֻצ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ׁשש ֻו ְּב ָך ֶאל‪ָ -‬האֲ ָד ָמה‪ֻ ִ ,‬כי ִמ ֻ ֶמ ָ ֻנה ל ָ ֺֻק ְּח ֻ ָת‪ֻ ִ :‬כי‪ָ -‬ע ָפר ַא ֻ ָתה‪ ,‬וְּ ֶאל‪ָ -‬ע ָפר ֻ ָת ׁשש ֻוב‪( .‬ג‪-‬יט) האדם נענש‬

‫על שאכל מעץ הדעת בזעת אפיך תאכל לחם וגם עונש מיתה ואל עפר תשוב וכן האשה נענשה‬ ‫הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים וכן גם נענשה במיתה‪ ,‬וצריך להבין מדוע הרי יש דין‬ ‫קים ליה בדרבה מינה דאם יש על אדם שני עונשים עונש חמור ועונש קל כגון מיתה ותשלומים‬ ‫בית דין מענישים אותו בעונש החמור ופוטרים אותו מעונש הקל אם כן אדם וחוה נגזר עליהם‬ ‫מיתה ולמה על האדם נגזר בזעת אפיך תאכל לחם וכן על האשה קושי ההריון והלידה ? ואפשר‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬שתיים‬ ‫בדרבה מינה שאין כוח בית דין לעונשו‬ ‫השבוע ליה‬ ‫פרשת של קים‬ ‫גיליונותשהטעם‬ ‫לפי רש"י (בב"מ צא‪).‬‬ ‫להורדה‬ ‫החרדיבכוחם‬ ‫הציבורד שאין‬ ‫כל זה בב"‬ ‫הסברא‬ ‫החדש‪:‬את התשלומים‬ ‫הקוחייב גם‬ ‫שמים כן‬ ‫אבל לצאת ידי‬ ‫הזאתשל‬ ‫החדשות‬ ‫לפי קו‬ ‫‪0747-300100‬‬ ‫בחסות‬ ‫לחייב גם עונש הקל אבל בחיוב מיתה בידי שמים כן חייב את שני העונשים דלא קיי"ל כר'‬

‫לפי רש"י (בב"מ צא‪ ).‬שהטעם של קים ליה בדרבה מינה שאין כוח בית דין לעונשו שתיים‬ ‫אבל לצאת ידי שמים כן חייב גם את התשלומים לפי הסברא הזאת כל זה בב"ד שאין בכוחם‬ ‫לחייב גם עונש הקל אבל בחיוב מיתה בידי שמים כן חייב את שני העונשים דלא קיי"ל כר'‬ ‫נחוניא בן הקנה שחייבי כריתות בידי שמים פטורים מתשלומין (כתובות ל‪ .).‬ועוד י"ל‬ ‫שהקללה של האדמה לא בגלל האדם אלא משום שעברה על ציווי ה' כדברי רבי יודן בר‬ ‫שלום שהרי אמר לה הקב"ה "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע" ( שיהיה טעם העץ כטעם‬ ‫הפרי )והיא לא עשתה כן אלא "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו " (ועץ עושה פרי‬ ‫ולא עץ ופרי עיין רש"י א‪-‬יא)או לפי רב פינחס שהוסיפה אילני סרק(ירושלמי כלאים ) לכך‬ ‫העונש של האדמה היה בגללה ורק ה' לא העניש אותה עד מתי שהעניש את האדם ואם כן‬ ‫על האדם היה רק עונש החמור ואל עפר תשוב‪ ,‬והאשה שנתחייבה שני עונשים אפשר לומר‬ ‫היות שפטור קים ליה בדרבה מינה זה דווקא ששני החיובים נעשים בבת אחת שבאותו זמן‬ ‫שהוא מתחייב עונש החמור גם מתחייב בעונש הקל כגון שתוחב לחבירו איסור בבית‬ ‫הבליעה שהתחייב ממון ואיסור ביחד (עיין כתובות ל‪ ):‬אבל אם גנב חלב של חבירו ואח"כ‬ ‫אכלו חייב תשלומים עבור החלב וגם איסור חלב היות שחיוב הממון היה לפני אכילת‬ ‫האיסור לכך אולי אצל האשה התחייבה על שני דברים א' שהיא אכלה מעץ הדעת ב' שהיא‬ ‫נתנה לאדם לאכול ואם כן שני החיובים היו בנפרד לכך התחייבה גם על צער הריון ולידה‬ ‫וגם מיתה ‪..‬‬

‫ברכת השחיטה וכיסוי הדם‬ ‫מדרש תנחומא לפרשת בראשית אות יו"ד שכתב שהבל היה מושלך אחרי שנהרג על ידי‬ ‫קין ולא היה יודע קין מה לעשות ‪ ,‬זימן לו הקדוש ברוך הוא שני עופות טהורים שהרג‬ ‫אחד מהם את חברו וחפר בידיו וקברו ‪ ,‬וממנו למד קין וחפר וקבר את הבל אחיו ‪ .‬לפיכך‬ ‫זכו העופות לכסות את דמן ‪ .‬ובבראשית רבה שם כ"ב ח' ‪ :‬ומי קברו (להבל) ‪ ,‬אמר רבי‬ ‫‪.‬אלעזר בן פדת ‪ ,‬עופות השמים וחיות טהורות קברוהו נתן להם הקדוש ברוך הוא שכרן ‪,‬‬ ‫שתי ברכות שמברכין עליהן אחד לשחיטה ואחד לכיסוי הדם וכתב אגרות משה יורה‬ ‫דעה ב' סימן קי"ז שמותר לערוך מסיבה לגוי להביע לפניו הכרת הטוב על מה שעשה‬ ‫להם ‪"( .‬מוסר חכמים" – רבי יצחק שרים זצ"ל ורבי אליהו שרים זצ"ל)‬ ‫מאת יונתן בן משה‬ ‫העולם נברא בשביל התורה‬ ‫אשית‪ָ ֻ ,‬ב ָרא אֱ ל ִֹהים‪ֵ ,‬את ַה ֻ ׁש ָש ַמיִ ם‪ ,‬וְּ ֵאת ָה ָא ֶרץ‪" .‬כל העולם לא ניברא אלא בשביל התורה‬ ‫" ְֻּב ֵר ׁש ִ‬ ‫מאת רבי יצחק שרים ורבי אליהו שרים זצוק"ל‬

‫שנקראה רשאית ונתקנה אלפיים שנה לפי בריאת העולם וכל מי שאינו דואג לעמול בתורה גורם‬ ‫לחורבן העולם והוא עתיד ליתן את הדין – וחשבון ביום הדין והנורא ‪ .‬כי אחרי מותו של האדם‬ ‫מביאים אותו לפני בית דין של מעלה ושואלים אותו ‪ " :‬קבעת עיתים לתורה? " ויצטרך להשיב‬ ‫כן או לא ‪ .‬ואם יאמר "למדתי תורה " התשובה לא תספק כי נשאל קבעת ‪ ,‬האם זה היה דבר‬ ‫שנעשה בקביעות ‪ .‬והאדם יצטרך לענות מתי ובאיזה זמן הוא לומד באופן קבוע ואם הדבר היה‬ ‫‪.‬מדי יום ביומו ‪.‬הכוונה לקביעות ששום סיבה שבעולם לא תבטל אותו משיעוריו הקבוע ‪ .‬כשם‬ ‫שאין בעל החנות מכולת סוגר חנותו מכל סיבה שהיא ‪ .‬ואומר ה' לכנסת ישראל ‪":‬בניי אף על פי‬ ‫שבראתי לכם יצר הרע אבל כנגדו בראתי לו תורת תבלין והיא התורה ‪ .‬שכל זמן שתעסקו בתורה‬ ‫לא יהיה לו ליצר שליטה עליכם ואם לא תעסקו בתורה תהיו מסורים בידיו שיחטיאכם ויפקח‬ ‫אתכם בחיי העולם הבא ‪ ".‬ולכן אומר ר' יעקב כולי זצ"ל מחבר "ילקוט מעם לועז "‪ " :‬חובה‬ ‫לקבוע לכל הפחות שעה אחת קלה ליום ושעה אחת בלילה ולקבלן כחובה לקרוא קצת מזמורים‬ ‫או קצת מדרש או עין יעקב או ראשית חכמה או שבט מוסר כל אחד לפי מה שהוא יודע ‪.‬ולא די‬

‫בחיי העולם הבא ‪ ".‬ולכן אומר ר' יעקב כולי זצ"ל מחבר "ילקוט מעם לועז "‪ " :‬חובה לקבוע לכל‬ ‫הפחות שעה אחת קלה ליום ושעה אחת בלילה ולקבלן כחובה לקרוא קצת מזמורים או קצת מדרש‬ ‫או עין יעקב או ראשית חכמה או שבט מוסר כל אחד לפי מה שהוא יודע ‪.‬ולא די לומר "כשיהיה לי‬ ‫פנאי אלמד" שאם עושה כן לא ימצא לעולם שעת מנוחה ‪.‬לכן כאשר קבע האדם ללמוד תורה צריך‬ ‫לעזוב הכל ולהסיח דעתו מכל עסק כדי לקיים את חובתו ‪ ,‬ואם אירע לו האדם ללמוד תורה צריך‬ ‫לעזוב הכל ולהסיח דעתו מכל עסק כדי לקיים את חובתו ‪ ,‬ואם אירע לו אונס גדול שאיננו יכול‬ ‫ללמוד ביום ‪ ,‬חייב להשלים השיעור בלילה ולא ילך לישון בלי להשלים את חוקיו ללמוד תורה‬ ‫‪.‬שנזכה ללמוד תורה באמת בכל יום ויום ונזכה לקבוע עיתים לתורה יום יום וכל נזכה למשיח‬ ‫צדקנו אמן כן יהי רצון ‪.‬‬ ‫מאת יונתן בן משה‬ ‫העולם נברא בשביל התורה‬ ‫אשית‪ָ ֻ ,‬ב ָרא אֱ ל ִֹהים‪ֵ ,‬את ַה ֻ ׁש ָש ַמיִ ם‪ ,‬וְּ ֵאת ָה ָא ֶרץ‪" .‬כל העולם לא ניברא אלא בשביל התורה‬ ‫" ְֻּב ֵר ׁש ִ‬ ‫שנקראה רשאית ונתקנה אלפיים שנה לפי בריאת העולם וכל מי שאינו דואג לעמול בתורה גורם‬ ‫לחורבן העולם והוא עתיד ליתן את הדין – וחשבון ביום הדין והנורא ‪ .‬כי אחרי מותו של האדם‬ ‫מביאים אותו לפני בית דין של מעלה ושואלים אותו ‪ " :‬קבעת עיתים לתורה? " ויצטרך להשיב כן‬ ‫או לא ‪ .‬ואם יאמר "למדתי תורה " התשובה לא תספק כי נשאל קבעת ‪ ,‬האם זה היה דבר שנעשה‬ ‫בקביעות ‪ .‬והאדם יצטרך לענות מתי ובאיזה זמן הוא לומד באופן קבוע ואם הדבר היה מדי יום‬ ‫ביומו ‪.‬הכוונה לקביעות ששום סיבה שבעולם לא תבטל אותו משיעוריו הקבוע ‪ .‬כשם שאין בעל‬ ‫החנות מכולת סוגר חנותו מכל סיבה שהיא ‪ .‬ואומר ה' לכנסת ישראל ‪":‬בניי אף על פי שבראתי‬ ‫לכם יצר הרע אבל כנגדו בראתי לו תורת תבלין והיא התורה ‪ .‬שכל זמן שתעסקו בתורה לא יהיה לו‬ ‫ליצר שליטה עליכם ואם לא תעסקו בתורה תהיו מסורים בידיו שיחטיאכם ויפקח אתכם בחיי‬ ‫העולם הבא ‪ ".‬ולכן אומר ר' יעקב כולי זצ"ל מחבר "ילקוט מעם לועז "‪ " :‬חובה לקבוע לכל הפחות‬ ‫שעה אחת קלה ליום ושעה אחת בלילה ולקבלן כחובה לקרוא קצת מזמורים או קצת מדרש או עין‬ ‫יעקב או ראשית חכמה או שבט מוסר כל אחד לפי מה שהוא יודע ‪.‬ולא די לומר "כשיהיה לי פנאי‬ ‫אלמד" שאם עושה כן לא ימצא לעולם שעת מנוחה ‪.‬לכן כאשר קבע האדם ללמוד תורה צריך לעזוב‬ ‫הכל ולהסיח דעתו מכל עסק כדי לקיים את חובתו ‪ ,‬ואם אירע לו אונס גדול שאיננו יכול ללמוד‬ ‫ביום ‪ ,‬חייב להשלים השיעור בלילה ולא ילך לישון בלי להשלים את חוקיו ללמוד תורה ‪.‬שנזכה‬ ‫ללמוד תורה באמת בכל יום ויום ונזכה לקבוע עיתים לתורה יום יום וכל נזכה למשיח צדקנו אמן‬ ‫כן יהי רצון ‪.‬‬

‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫שאלה‪ :‬מהו שיעור הזמן שיש להמתין בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב? תשובה‪:‬‬ ‫בגמרא במסכת חולין (דף קה‪ ).‬אמר מר עוקבא (שם חכם)‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬כשהיה אוכל בשר‪ ,‬לא היה‬ ‫אוכל גבינה אלא למחרת‪ ,‬ואילו אני‪ ,‬באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה‪ ,‬אבל לסעודה‬ ‫אחרת אני אוכל גבינה‪ .‬וכתב הרי"ף‪ ,‬שמכאן אנו למדים‪ ,‬שאין לאכול גבינה אחר בשר‪ ,‬אלא אם‬ ‫ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה‪ .‬ונחלקו הראשונים כמה זמן יש להמתין‪ ,‬שדעת רבינו תם‪,‬‬ ‫שמותר לאכול גבינה מיד אחרי אכילת בשר‪ ,‬ובלבד שינקה את פיו ואת ידיו‪ .‬ולשיטתו צריך לפרש‬ ‫שמר עוקבא שהיה ממתין מסעודה לסעודה‪ ,‬מחמיר על עצמו היה‪ ,‬ואמר על עצמו שאינו מחמיר כל‬ ‫כך כמו אביו‪ .‬אולם לדעת רוב הראשונים‪ ,‬הרי"ף‪ ,‬והרמב"ם ועוד‪ ,‬מה שממתין היה מר עוקבא‬ ‫שיעור שבין סעודה לסעודה‪ ,‬מן הדין היה עושה כן‪ ,‬ואמר שאינו נוהג חומרא כמו אביו שהיה‬ ‫ממתין עשרים וארבע שעות‪ .‬וכן פסק מרן השולחן ערוך‪ ,‬שמן הדין יש להמתין שיעור זמן שבין‬ ‫סעודה לסעודה‪ .‬וכמה הוא שיעור הזמן שבין סעודה לסעודה שיש להמתין? דעת התוספות‪ ,‬שאין‬

‫קצבה לשיעור זה‪ ,‬אלא כל שסיים את סעודתו‪ ,‬כגון שכבר פינו את השולחן‪ ,‬רשאי לאכול‬ ‫מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר‪ .‬אולם דעת רוב הראשונים‪ ,‬שיש להמתין שש שעות בין‬ ‫אכילת בשר לאכילת גבינה‪ ,‬שזהו ההפרש בין סעודה לסעודה שאמר מר עוקבא‪ .‬וכן דעת‬