Shaarei Shabbat Shoftim 2009

‫סליחות ברוב עם‬

‫‏ יום‏ חמישי ‏ ל '‏ אב ‏ תשס " ט ‏‏ ‪576 9‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫מתקיימים השנה על ידי רבי נסים אביזוב בבית הכנסת "תל חי" ולא‬ ‫"בהיכל הנס" החל ממוצש"ק ב' באלול ‪00:30‬‬ ‫מהו‏הזמן‏הראוי‏ביותר‏לאמירת‏סליחות?‏‬ ‫המנהג הפשוט ברוב המקומות שאומרים סליחות באשמורת הבוקר ‪ ,‬דהיינו בסוף הלילה‬ ‫לפני תפילת שחרית ‪ .‬ומרן הרב עובדיה יוסף שליט "א‪ ,‬הביא‪ ,‬שטעם המנהג לומר סליחות‬ ‫‪ ,‬שמשעות הבוקר‬ ‫דוקא באשמורת הבוקר ‪ ,‬הוא על פי מה שמבואר בזוהר הקדוש‬ ‫מתעוררים חסדים בעולם ‪ ,‬כפי שנאמר ‪ ,‬יומם יצו ה ה ' חסדו‪ ,‬ואילו משעת מנחה עד חצות‬ ‫הלילה מתעוררים מדות הדין ‪ ,‬אולם משעת חצות הלילה מתעוררים שוב החסדים ומדות‬ ‫הרחמים‪ ,‬ולכן נעים זמירות ישראל דוד המלך אמר ‪ ,‬חצות לילה אקום להודות לך ‪ .‬ולכן אין‬ ‫ראוי לומר סליחות בתחילת הלילה ‪ ,‬שהוא זמן התגברות הדינים ‪ .‬והאריכו בזה רבותינו‬ ‫המקובלים‪ .‬ומכל מקום ‪ ,‬כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט "א‪ ,‬שמי שאינם יכולים לומר‬ ‫סליחות באשמורת הבוקר לפני תפילת שחרית ‪ ,‬יכולים לומר סליחות לפני תפילת מנחה‪,‬‬ ‫(מלבד ביום שבת‬ ‫ואף על פי שמבואר בזוהר שבשעת מנחה שולטת מדת הדין הקשה‬ ‫שאדרבא בשעת מנחה מתעוררים מדות הרחמים )‪ ,‬אף על פי כן נראה שמותר לומר‬ ‫סליחות לפני מנחה ‪ ,‬וכשם שנוהגים בכל השנה לומר י "ג מדות ונפילת אפים בתפילת‬ ‫מנחה‪ ,‬והטעם הוא ‪ ,‬משום שעיקר שליטת הדיני ם אינה אלא בלילה ממש ‪ ,‬מזמן צאת‬ ‫הכוכבים ועד חצות הלילה ‪ .‬ומכל מקום בתחילת הלילה ‪ ,‬עדיף יותר שלא לומר סליחות‬ ‫בכלל‪ ,‬שרבותינו המקובלים כתבו‪ ,‬שמי שאומר סליחות בחצי הראשון של הלילה‪ ,‬גורם נזק‪,‬‬ ‫ולכן שב ואל תעשה עדיף ‪ .‬ובני חוץ לארץ הרוצים לומר סליחות קודם ז מן חצות הלילה‬ ‫במדינתם‪ ,‬ובארץ ישראל כבר הגיע זמן חצות ‪ ,‬כגון במדינות אירופה ‪ ,‬יש אומרים שרשאים‬ ‫לעשות כן משום שהכל תלוי בזמן חצות שבארץ ישראל‪.‬‬

‫לע"נ הרב זבולון שדמי בן ברהם זצ"ל‬ ‫יחזק ל בן רחל ושלמה ‪ ,‬מורדכי סוסן בן רוחמה‬

‫כל‬

‫לו ש ין מי שי מר עליהם קדיש‬

‫גיא‏מוריאל‏בוטל‏פרנסה‏טובה‏ולידה‏קלה‏ובריאות‏‬ ‫אליקים‏ועליזה‏בוטל‏פרנסה‏טובה‏תזכו‏למצוות‏לסעודה‏שלישית‬ ‫להצלחת‬ ‫שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ודורית בת רות יחד עם כל עמו ישראל‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים‬ ‫‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי"ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה‬ ‫בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן סמי ‪,‬אליהו בן מדלן‬

‫‏‬

‫הדלקה‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ירושלים‬

‫‪18:36‬‬

‫‪19:52‬‬

‫‪20:27‬‬

‫תל אביב‬

‫‪18:56‬‬

‫‪19:54‬‬

‫‪20:29‬‬

‫גלון‏מס'‏‪95‬‏‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬

‫תמימות בעבודת ה'‬

‫דבר העורך‬

‫" ָת ִמים ִת ְהיֶה‪ִ ,‬עם ה' ֱא ל ֶֹה ָ‬ ‫יך" (יח‪ ,‬יג) כתוב במסורה "תמים" ת' גדולה ‪ ,‬למה ת'‬

‫גדולה ? ‪ ,‬כתב הרב חסד לאלפים רמז ‪ ,‬שאם חס ושלום אדם מישראל היה‬ ‫ארבעים יום עובר עברות יום אחר יום הוא נדחה מן הקדושה לגמרי וכו' ומדה טובה‬ ‫מרובה ממדת פורענות שאם יקדש עצמו בתורה ובמצוות ארבעים יום אז קנה‬ ‫עולמו כל ימיו בקדושה וזה שכתוב תמים תהיה ת' גדולה דהינו אם ארבעים יום‬ ‫היה דבק בתורה ובמצוות אז עם ה' אלהיך כל ימיו לא יבוא לידי חטא ואם בהפך‬ ‫חס ושלום ארבעים יום בעבירות כל ימיו יהיה בחטא ‪ .‬וכתוב במסכת פסחים אמר‬ ‫רב מניין שאין שואלים בבעל אוב שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך ‪ ,‬פירש רש"י‬ ‫להיות בוטח בו יתברך על כל קורות ותולדות הבאות ולא לבטוח בבעלי אוב כמו‬ ‫שכתוב אל מעוננים ואל קוסמים לא תשמעו ולא יבטח על הרופא כי אם לה' כמו‬ ‫שכתוב כי אני ה' רופאיך‪( .‬לקחי הפרשה)‬ ‫משיח‬ ‫"כי יפל‬

‫מאת הרב רחמים דרעי שליט"א ראש ישיבת "אביר יעקב "‬

‫ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי‬

‫ריבת בשעריך וקמת ועלית‬

‫ל המקום‪...‬וב ת‬

‫ל הכהנים הלוים ו ל השפט‬

‫שר יהיה בימים ההם‪ ".‬אפשר לרמוז דהנה ידוע שהדבר שנתקשו בו האמוראים‬ ‫הניחו אותו בלשון תיקו‪ .‬והמלה תיקו ר"ת‪ :‬תשבי יתרץ קושיות ובעיות‪ ,‬דהיינו עד שיבוא‬ ‫אליהו עם משיח צדקנו במהרה בימנו אמן ‪ ,‬ויתרץ הכל וכמה מחלוקות שהיו בין התנאים‬ ‫והאמוראים וכשיבוא אליהו יפרש הכל‪ ,‬והנה אע"פ שאנו אומרים שאליהו יפרש לא הוא‬ ‫לבדו ‪ ,‬שהרי אליהו הוא תלמידו של משה ואם משה אינו יודע‪ -‬אליהו מנין לו! אלא פשוט‬ ‫הוא שעל ידי משה ואליהו ומשיח צדקנו יתפרש הכל ‪ .‬ואפשר דלזה רמז משה רבנו עליו‬ ‫השלום "כי יפלא ממך דבר למשפט " ויש צדדין לכאן ולכאן ‪ -‬תדע מה תעשה‪ " :‬וקמת‬ ‫ועלית" ‪ .‬המילה ועלית גימטרייה‪ :‬תיקו והכי פירושו דהיינו "וקמת ועלית "‪ .‬הוקים‬ ‫ונתקשית בו בתיק"ו ‪ .‬והנה וקמת אותיות תקום ‪ ,‬והכי קאמר‪ :‬תקום‏תיקו‪ ,‬והנה גם כן תיקו‬ ‫היא תרגום של תקום ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬תדע אימתי יתברר לך הדבר שנתקשת בו ‪ -‬עד שתקום‬ ‫ותעלה "אל‏המקום‏אשר‏יבחר‏ה'‏אלוקיך‏בו"‏‪ ,‬דהיינו כשיבוא משיח צדקנו במהרה בימנו‬ ‫אמן ויקבץ נפוצותינו אל בית קודשנו ותפארתנו ‪ ,‬אז באותה שעה "ובאת אל הכהנים הלוים‬ ‫" ‪ ,‬הם משה רבנו עליו השלום ואליהו הנביא זכור לטוב‪,‬‏ "ואל‏ השפט‏ אשר‏ יהיה‏ בימים‏‬ ‫ההם" הוא משיח צדקנו "ודרשת‏ והגידו‏ לך‏ את‏ דבר‏ המשפט"‪"( ..‬פתוחי חותם " – רבי יעקב אבוחצירא‬

‫הלוים " ‪ ,‬הם משה רבנו עליו השלום ואליהו הנביא זכור לטוב‪,‬‏ "ואל‏ השפט‏ אשר‏ יהיה‏‬ ‫בימים‏ ההם" הוא משיח צדקנו "ודרשת‏ והגידו‏ לך‏ את‏ דבר‏ המשפט"‪"( ..‬פתוחי חותם " – רבי יעקב‬ ‫אבוחצירא זיע"א)‪.‬‬

‫על האדם להיות שופט ושוטר של עצמו‬

‫" שֹפ ִטים וְ ש ְֹט ִרים‪ִ ,‬ת ֶתן‪-‬לְ ָך ְב ָכל‪ְ -‬ש ָע ֶר ָ‬ ‫יך‪,‬‬ ‫ְ‬

‫‪"( .‬פתוחי חותם" – רבי יעקב אבוחצירא זיע"א)‪.‬‬

‫מאת יונתן בן משה‬

‫ֲ ֶשר ה'‬

‫יך נ ֵֹתן לְ ָך‪ ,‬לִ ְש ָב ֶט ָ‬ ‫ֱא ל ֶֹה ָ‬ ‫יך;‬

‫וְ ָש ְפטו ֶ ת‪ָ -‬ה ָעם‪ִ ,‬מ ְש ַפט‪ֶ -‬צ ֶדק‪ ".‬המילה "לך" מיותרת לכאורה – מעיר הגר"מ מיינשטיין‬

‫זצ"ל בספרו "דרש‏ משה‏ " – שכוונת התורה במילה לך היא להורות לאדם שיהיה שופט על‬ ‫עצמו ותדיר יבדוק את מעשיו אם הם מתוקנים ‪ .‬כמו כן עליו להיות גם שוטר כדי לעקוב אחר‬ ‫פעולותיו ולבדוק שפסקי הדין שפסק על עצמו יתבצעו ‪ .‬וכמובן ‪ ,‬שעל האדם לציית לדברי‬ ‫השופט ‪ ,‬שהוא כאמור הצלם האלוקים שבו ‪ .‬ממנהגנו של העולם למדנו שהשופט אומנם‬ ‫קובע את הדין ואין בידו להביא לביצוע פסק הדין ‪ ,‬שזה התפקיד שמוטל על השוטרים ‪ .‬אל‬ ‫בענייננו ‪ ,‬השכל "השופט" זקוק לסיועו של "השוטר" ‪ ...,‬לציית לשכל וזאת הכוונת הכתוב‬ ‫"שופטים‏ ושוטרים‏ תתן‏ לך "‪ -‬לעצמך ‪ .‬אתה תקבע כעצם לפעול בכל מצוות ה' ויראת‬ ‫השמים שבך היא זו שצריכה להכריח אותך לציית לשכל ‪ .‬במשנה נאמר ‪" :‬‏ הוי‏ מחשב‏‬ ‫הפסד‏מצווה‏כנד‏שכרה‏" ומעתה יובנו הדברים – "‏שופטים‏ושוטרים‏תתן‏לך " – לעצמך‬ ‫‪ ,‬וזה יסוד לכל עבודת ה' של כל אדם ואדם ‪ .‬בלא התבוננות ימשיך האדם במרוצת חייו ללא‬ ‫מורא ‪ .‬על כל מעשה ופעולה הוא ימצא אינספור תירוצים להצדיק את מעשיו הנלוזים ‪.‬‬ ‫עבודה רבה מוטלת עלינו עד שנגיע להכרה ש"סיבות טובות ומוצדקות" אינן דרכנו ‪ .‬בכל‬ ‫דבר שנעשה נשאל את עצמנו מה ה' חפץ שנעשה ‪ .‬הבה נאמץ לעצמנו את הרעיון שאנו‬ ‫מלווים בשופט ושוטר הניצבים לידנו כדי לבחון את כל מעשינו ‪ .‬ובכך נזכה לראות את משיח‬ ‫צדקנו ואת בית מקדשנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון !!‬

‫"‪.‬ל‬

‫תטה משפט ל‬

‫תכיר פנים"‪-‬‏שפתי‏חכמים‏שואל בהקדמתו לדברי‏רש"י‪:‬‏כיון‬

‫דלא תטה משפט כמשמעו‪-‬דהיינו שלא יעוות הדין אם כן לא תכיר פנים למה לי? ומסביר‏‬ ‫רש"י‪:‬‏אף בשעת הטענות אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה‪ ,‬אחד עומד ואחד‬ ‫יושב‪ ,‬לפי כשרואה שהדיין מכבד את חברו –מסתתמין טענותיו!!‬ ‫"צדק צדק תרדף"‪-‬‏אור‏החיים‪:‬‏בא להזהיר כשיש בעיר ב' אנשים מופלגים בחכמה‬ ‫ושנים אחרים גם כן חכמים אלא שאינם בסוג הראשון אל יאמר אדם כיוון ששני אנשים‬ ‫יכולין להורות ולשפוט בצדק לא אטריח את המופלגים לישא בעול מינוי הדיינות‪ ,‬או לצד‬ ‫שצריך להם טורח במינויים ימנע ויסתפק בקטנים‪ .‬תלמוד לומר‪" :‬צדק צדק"‪ -‬פירוש הגם‬ ‫שהשגת לדיינים שהם ראויים‪ -‬עליך לחזור אחר היותר ראוים מהם!!‬

‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫מהלכות ומנהגי הסליחות ביום חמישי הקרוב‪ ,‬יחול ראש חודש אלול‪ ,‬שהוא תחילה וראש‬ ‫לימי הרחמים והסליחות‪ .‬ותניא בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬ארבעים יום עשה משה בהר סיני‪ ,‬קורא‬ ‫במקרא ביום ושונה במשנה בלילה‪ ,‬ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה‪,‬‬ ‫וביום י"ז בתמוז שבר את הלוחות‪ ,‬ועשה (שהה) ארבעים יום במחנה‪ ,‬עד ששרף את העגל‬ ‫וכתתו כעפר הארץ‪ ,‬והרג את כל (מי) אשר נשק לעגל‪ ,‬והכרית עבודת העגל מישראל‪ ,‬והתקין כל‬ ‫שבט במקומו‪ .‬ובראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬עלה אלי ההרה‪ ,‬שסלח‬ ‫הקדוש ברוך הוא לישראל‪ .‬והעבירו שופר בכל המחנה‪ ,‬להודיע שמשה עולה להר‪ ,‬שלא יטעו‬ ‫עוד אחרי עבודה זרה‪ .‬עד כאן‪ .‬ומבואר אם כן שביום ראש חודש אלול החל הקדוש ברוך הוא‬ ‫לסלוח לעם ישראל‪ .‬ומכיוון שבאותו יום הקדוש ברוך הוא אמר למשה שיעלה לקבל לוחות‬ ‫שניות‪ ,‬שסלח לעדת ישראל‪ ,‬נהגו הספרדים ובני עדות המזרח‪ ,‬להשכים לבית הכנסת בכל יום‬ ‫לומר סליחות ותחנונים‪ ,‬מיום ראש חודש אלול‪ ,‬עד יום הכיפורים‪ ,‬שבו ירד משה רבינו מן ההר‬ ‫והביא לוחות שניות‪ .‬ובליל ראש חודש עצמו אין לומר סליחות‪ .‬על כן בשנה זו‪( ,‬תשס"ט)‪,‬‬ ‫שיחול ראש חודש אלול בימים חמישי וששי‪ ,‬יחלו באמירת הסליחות רק ממוצאי שבת פרשת‬ ‫שופטים אחר חצות הלילה‪ ,‬שהרי בליל שבת שודאי שאין לומר סליחות‪ .‬ומימים ימימה היו‬ ‫נוהגים כולם‪ ,‬לקום באשמורת הבוקר ממש לצורך אמירת הסליחות‪ ,‬והיו עולים ומתעלים‬ ‫בימי חודש אלול‪ ,‬ומתעוררים לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיהם‪ ,‬עד לימי ראש השנה ויום‬ ‫הכפורים‪ ,‬שאז היו מגיעים כולם למעלה רוחנית נכבדה‪ ,‬מתוך תפילה ותשובה‪ .‬ועדות‬ ‫האשכנזים לא נהגו לומר סליחות מראש חודש אלול‪ ,‬אבל נהגו לתקוע בשופר בכל יום מימים‬ ‫אלו אחר תפילת שחרית‪ ,‬כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה‪ ,‬שנאמר (עמוס ג‪ " ).‬אם יתקע‬ ‫שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ .‬גם נהגו כן כדי לערבב את השטן‪ ,‬ויש מקומות שתוקעין גם כן‬ ‫בתפילת ערבית‪ .‬ומנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון שלפני ראש השנה‪ ,‬ואם‬ ‫חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי‪ ,‬מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע‬ ‫שלפניו‪ .‬ולכן בשנה שעברה (תשס"ח)‪ ,‬שיום טוב ראשון של ראש השנה (שנת תשס"ט) חל ביום‬ ‫שלישי‪ ,‬החלו האשכנזים באמירת הסליחות בליל יום ראשון (כלומר‪ ,‬במוצאי שבת)‪ ,‬כ"א אלול‪,‬‬ ‫שהוא תשעה ימים קודם ראש השנה‪ .‬אבל השנה (תשס"ט) שיום ראש השנה שנת תש"ע יחול‬ ‫בעזרת ה' ביום השבת‪ ,‬יחלו האשכנזים באמרית הסליחות רק בתחילת השבוע של ערב ראש‬ ‫השנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬החל ממוצאי שבת פרשת נצבים וילך אחר חצות הלילה‪ .‬והנה‪ ,‬מלבד מה‬ ‫שאומרים סליחות בימים אלו‪ ,‬על כל אדם להזהר ולשמור נפשו שלא ליפול בפח העצלות‪,‬‬ ‫ויעורר עצמו כבר מתחילת ימי חודש אלול‪ ,‬להתחזק במה שיוכל‪ ,‬ולפשפש במעשיו‪ ,‬לחזור‬ ‫בתשובה מההעונות והחטאים שבידו‪ ,‬ובפרט מענינים המצויים שעליו לחזור עליהם בתשובה‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬ביום ראש השנה‪ ,‬ואז יחדש‬ ‫מלכו של‬ ‫הגדול‬ ‫ברכהשלא‬ ‫בכדי‬ ‫שלי ט"א‬ ‫דוד‪ ,‬עזרא‬ ‫המלךהרב‬ ‫יבוש ולא יכלם בבואו לפני מאת‬ ‫וקללה‬ ‫עליו ה' יתברך שנה טובה ומבורכת‪ .‬ועל כן יתבונן כל האדם‪ ,‬כמה תגדל הבושה‪ ,‬אם יגיע לפני‬ ‫לביאתומןהמשיח‬ ‫ונזכה‬ ‫באמונה‬ ‫ולהתחזק‬ ‫והנהה'‬ ‫בקול‬ ‫ללכת‬ ‫השמים‬ ‫בשנה שעברה‪,‬‬ ‫שבו היה‬ ‫באותו מקום‬ ‫הוא נמצא‬ ‫ולשמוע רבות‪,‬‬ ‫יתברך בבקשות‬ ‫ה'‬ ‫דבר‪ .‬ולא התקדמת במאומה משנה שעברה‪ ,‬ואם כן באיזו זכות‬ ‫עשית‬ ‫לא‬ ‫אתה‬ ‫הלא‬ ‫‪,‬‬ ‫לו‬ ‫יאמרו‬ ‫במהרה‪ .‬אמן כן יהי רצון‬ ‫תבא לבקש איזה דבר מאת ה' יתברך?‪ ,‬ובפרט אם קיבל על עצמו איזה דבר בשנה שעברה‪ ,‬ולא‬ ‫עמד במה שקיבל על עצמו‪ ,‬שאז עליו להשמר ביותר‪ ,‬שלא יתעורר עליו קטרוג גדול‪ ,‬ויראה‬ ‫לקבל על עצמו דברים טובים‪ ,‬שיודע שיוכל להחזיק מעמד בהם‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬כמה‬ ‫שיוכל לפי כחו‪ ,‬ויזהר‪ ,‬ויעורר עצמו בלימוד מוסר ובהתבוננות כמה שיצטרך‪ ,‬בכדי שימצא חן‬ ‫בעיני מלך הדין ביום הדין הגדול והנורא‪.‬‬