81 .è"ñùú ìåìà ùãåç ,ïøåö-äîéã÷ éáùåúì éùãåçä ïåéìâä iyiy mei llek - éãé ìò øåàì àöåé
l"vf q`iaeh l`eny iax oe`bd my lr
[email protected] 03-5782689 :ñ÷ôìè 60920 äîéã÷ 108 .ã.ú :úëøòîä úáåúë
!åéùëò äáåùú
בימי אלו מאיר הקב"ה את פניו ,מגלה את שלוש עשרה מידות הרחמי שלו – ומעניק לנו כוחות לחולל את המפנה ,לשפר עמדות ,ולשוב אליו ל יתייסר בעונש; הנביאי ,לב רחו וחנו, חודש אלול מרתיע אנשי רבי .המילי
כמו 'חשבו נפש'' ,חרטה'' ,תשובה' ודומיה מפחידי אות .ה מעדיפי להטמי את הראש ,לא לחשוב ,ולא להתייסר בהכאה על חטא וקבלה טובה לעתיד. ה'תשובה' מפחידה אות .היא מצטיירת בעיניה כאילו מישהו מעמיד אות בפינה, נוקב בה מבט מלא זע ותוכחה ודורש מה לפשפש במעשי. לאמתו של דבר ,ההיפ הוא הנכו .התשובה היא אלומת אור חמה ואוהבת שמאירה ממרו בלב היהודי .עצ האפשרות לתק את פגמי העבר ולכפר על משובותילדות – מעידה על אהבה עצומה שרוחש הקב"ה לבניוחביביו ,ע ישראל. היכולת להחזיר את גלגל הזמ אחורנית לבטל פעולות ,למחוק עוונות עד כדי הפיכת לנקודותזכות ,היא מתנתשמי שאינה מוכרת בשו צורת ממשל עלי אדמות .השילטו הפתוח והעממי ביותר דורש צדק ומשפט .אד שחטא ,הזיק או קלקל ,חייב לתת על כ את הדי .חרטה לא תועיל לו .לכל היותר היא תקל מעליו את חומרת העונש אבל בשו פני ואופ לא תבוא כתחלי לעונש .רק בוראעול מוכ לקבל את כוונות החרטה הכנות ולנקות את העבר כלאהיה.
אי ה יכולי לראות את החוטא בייסוריו אבל ג לדעת הוא נכשל ועליו לסיי את תפקידו כא בעול; אפילו התורה הקדושה דורשת כפרה מסויימת על החטא. רק הקב"ה מוכ לקבל את התשובה .היה מה ֲה שהיה ,שו דבר אינו חתו ונעול – ע ֶ תשובה והתכפר. יש כא ראייה מעמיקה אל נפש היהודי. הרעיו ב'תשובה' מבוסס על ההכרה ששו דבר אינו יכול לעמוד בפני רצונה האמיתי של הנשמה .לא ההיגיו ,לא הרגשות ,לא ההרגלי ,לא הגיל ,לא הסביבה .ברגע שיהודי מחליט על שינוי מהל בחיי – לא יהיה כוח בעול שיוכל לעצור בעדו. ועוד יותר ,הקושי בתהלי ה'תשובה' הוא רק עד קבלת ההחלטה .הקשיי מסתכמי רק בחיבוטי הנפש והטלטלה שבי הרצו להמשי את שיגרת החיי ובי ההכרה שיש לערו שינוי משמעותי בחיי .אבל מרגע שיהודי עצר ,התבונ ,הערי מחדש את מצבו וקיבל את ההחלטות הנכונות לקראת עתידו – מכא ואיל דרכו מוארת ,קלה ומאושרת.
íéøéàî íéîé
לא קל לקבל החלטה כזו ,אבל בחודש אלול היא הרבה יותר אפשרית .כי בימי אלו מעניק לנו הקב"ה כוחות נוספי .בימי חודש אלול מאיר הקב"ה את פניו אלינו, מגלה לנו את שלושעשרה מידות הרחמי במדרש מובא" :שאלו לחוכמה :חוטא מהו שלו ,ובכ הוא נות לכל יהודי כוחות עונשו? אמרה לה :חטאי תרדו רעה! עצומי לחולל את המפנה לשפר עמדות שאלו לנבואה :חוטא מהו עונשו? אמרה ולשוב אליו. לה :הנפש החוטאת היא תמות! שאלו ארבעי ימי חסד ניתני לנו ,מראשחודש לתורה :חוטא מהו עונשו? אמרה לה :יביא אלול ועד יו הכיפורי – נוכל לנצל אש ויתכפר לו! שאלו להקב"ה :חוטא כראוי ,לבדק בית אישי ,להיערכות מחודשת מהו עונשו? אמר לה :יעשה תשובה וקבלת החלטות בכיוו החיובי .וכשנגיע ויתכפר לו") .ילקוט שמעוני יחזקאל רמז ליו הדי נהיה טובי יותר ,זכי יותר שנח(. ואמיתיי יותר ,ונזכה לכתיבה וחתימה החטא הרי נעשה ,פג והכתי את הנפש, טובה. לכ ההיגיו ) ה'חוכמה'( מחייב שהחוטא גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
äèìçä ìù äçåë
ñàéáåè êåðç áøä :êøåòä
בקהילה שלנו úåøøåòúä òñî
éãé-ìò êøòðä éúøåñîä úåøøåòúää òñî äðùä ùã÷åé ïøåö-äîéã÷á àøúàã-àøîä åøéáçì íãà ïéá éñçé ìù äìòðä êøòì ïäëì åúåìò æàî ,àéä ä÷éúò úøåñî íéùåìù éðôì äîéã÷ ìù äáøë øàô áà íéùãåç úåúáùá – äðù ùîçå ïéá åéìâø úà éîå÷îä áøä úúëî ìåìàå øøåòîå ïøåöáå äîéã÷áù úñðëä-éúá ,éùéà ùôð ïåáùç úëéøòì úåááìä úà ,ïéãä éîéì äúåàð äðëäå éîöò øåôéù .íéøåôéëä íåéå äðùä-ùàø úîéùì åúàéø÷ úà áøä ãçééî äðùä åøéáçì íãà ïéáù úååöî ìò ùâã åðéúåìéôú ìåáé÷ì äìåãâ íúìåâñù çåøù ìë" :äðùîä øîàîë ,íéîåøîá äçåð íå÷îä çåø – åðîéä äçåð úåéøáä äçåð – úåéøáä çåø ïéàù ìëå ,åðîéä ."åðîéä äçåð íå÷îä çåø ïéà åðîéä
÷äìéìá éðåø éîå
êìéå-íéáöð úùøô ùãå÷ úáù-éàöåîá éðá íäéçàì æðëùà éðá úåìéä÷ åôøèöé úåçéìñ úøéîàì åîéëùéå çøæîä úåãò
íéëøòð 'ãåã úéá' éæëøîä úñðëä-úéáá úøéëî .íéàøåðä íéîéä úàø÷ì ä÷ôä ,äìçä úéúøåñîä úåîå÷îä ú÷ìåçî äìéôúä éðîæ ìù úéðåòáö úùøô ùãå÷ úáù-éàöåîáå íéáùåúì úåçéìñ úøéîà íéé÷úú êìéå-íéáöð .22.30 äòùá ,íò áåøá ,éîå÷îä áøä ìù åðá øåáòé äáéúä éðôì ,à"èéìù ñàéáåè ìãðòî-íçðî áøä .áøòäå êøä åìå÷á íéáøì øëåîä ,øåôéë-íåé áøò ãò äìéì éãî ,ïë-åîë .22.30 äòùá úåçéìñì ïéðî íéé÷úé .äçåúô íéùð úøæò íåéå äðùä-ùàø ,íéàøåðä íéîéá ìãðòî-íçðî áøä ùîùé ,íéøåôéëä .úéøçù ìòáë íâ ñàéáåè .ø÷åáá 7.30 äòùá äìéôúä úìéçú
פניני החודש
בנושא :חודש התשובה
ÌÈÈÊ‡Ó ÔÂ˘Ï פע בימי חודש אלול נסע רבי מרדכי מלכובי בדר ,עבר בי שדות ושמע איכר זק מדרב איכר אחר צעיר ממנו" :עבוד ואל תתרשל! כי חודש זה 'לשו המאזניי' הוא לכל השנה; א תתרפה בימי אלו ממלאכת – תרעב כל השנה". כשהגיע רבי מרדכי לעירו נכנס לבית המדרש והכריז" :רבותי ,חודש זה, אלול' ,לשו המאזני' הוא לכל השנה; א נתרפה בו ממלאכתנו – אבוי לנו כל השנה כולה .אפילו האיכרי שבשדות יודעי זאת."...
·Ï‰Â „ȉ חסידי טומשוב היו אומרי: "לא היד היא זו שצריכה להכות על לבו של החוטא ,אלא הלב הוא זה שצרי להכות על היד החוטאת."...
‰¯ÊÁ ͯ„ ˘È בהיותו נער ,רצו ללמד את רבי
עשה לך רב
יחיאלמאיר מגוסטי את משחק השחמט .אמרו לו" :כלל ראשו הוא, חשב לפני שאתה מבצע מהל; א הנחת את הכלי על הלוח ,כבר אינ יכול לחזור ב". ק רבי יחיאלמאיר ממקומו ,וסירב לדעת את המשחק" .זה מנוגד להשקפת היהדות" – אמר – "יסוד גדול הוא אצלנו שתמיד יש דר חרטה ותשובה."...
‰„ÈÓ „‚Î ‰„ÈÓ כששאל משה רבינו את הקב"ה " ִהֵה ָה ְ%מרְ ִ-י ל ֶ ָאל ו ַ %נ ִֹכי ָבא ֶאל ְ*נֵיי ְִ+ר ֵ ְ%מר3 ָחנִי ֲאלֵיכֶ ,ו ְ ֲבתיכֶ ְ2ל ַ ֱאלֹ ֵקי א ֵ ֵה? – ענה ִליַ :מה ְ4מָ ,מה א ַֹמר ֲאל ֶ לו הקב"הֶ ' :א ְה ֶיה א ֶ ֲ2ר ֶא ְה ֶיה'". )שמות ג – יג ,יד( דרש רבי יחזקאל מקוזמיר" :זה שמו של הקב"ה ,משו שא יהודי אומר בכנות '‡ ‰È‰מעתה יהודי באמת', עונה הקב"ה לעומתו' ,א כ א 7אני ‡ ‰È‰ל לאלוקי' ולא חשוב כלל באיזו דרגה נמצא אז היהודי".
? Ì„¯ ÍÏ ‰Ó שאל פע רבי מאיר מפרמישל אבר אחד ,היש ל כבר תשובה לקושייתו של רב החובל? לא הבי האבר לאיזו קושיה הכוונה. הסביר לו הרבי ,כוונתי לדבריו של רב החובל שאמר ליונה הנביאַ " :מה ְ ָ 8נ ְִר ָ9קְ 3קרָא ֶאל ֱאלֹ ֶקי ָ א3לַי ֹאבד" ַ4ת ָה ֱאלֹ ִקי לָנְ 3ולֹא נ ֵ י ְִתע ֵ )יונה א – ו(.
' ... ˙Â¯È·Ú ' ÂÏȇΠיהודי אחד הקפיד להשתת 7בכל שמחת פדיו הב שנערכה בעיר משו שאמרו חז"ל שסעודת פדיו הב חשובה כאילו צ פ"ד תעניות. "חטאי רבי לי ,וזקוק אני לצומות רבי" – נימק את מנהגו. אמר רבי יחיאלמאיר מאוסטרובצה: "על עבירות של כאילו ]"כל הכועס – כאילו עובד עבודהזרה" )רמב" הלכות דעות פרק ב הלכה ג( ,או "כל המבזה את המועדות – כאילו עובד
עבודהזרה" )מסכת פסחי קיח ע"א( ,וכדומה[ מספיקי צומות של כאילו ]כמו האוכל מסעודת פדיו הב – כאילו צ פ"ד תעניות"[ ,אבל על עבירות של ממש יש צור בצומות של ממש.
˙ÈÓˆÚ ‰˘Ú‰ שח רבי חיי מצאנז: מעשה בכומר שאסר על בני קהילתו לשתות יי שר ,7איכר אחד לא שעה להוראתו ושתה לשוכרה .הפ הכומר בדעתו כיצד להענישו למע יראו כול וייראו. אירע והזדמ לכומר בקבוק יי שר7 והיה נראה לו שזה מי ,לג ממנו לגימה שלא היה רגיל בה ונכווה כהוג בלשונו ובחיכו ,נבעת הכומר ואמר :אינני צרי כבר להעניש את האיכר ,היי"ש עצמו מענישו... כ אנו בחטאותינו – סיי רבי חיי – מענישי את עצמנו...
מאת הרב משה-מרדכי טוביאס שליט"א
בדיקת התפילין בחודש אלול
˘‡˙ÂÈ˘¯Ù ˙‡ ˜Â„·Ï ˙„ÈÒÁ-‚‰Ó ‡ ·ÂÈÁ ˘È ̇‰ :‰Ï ?ÏÂχ ˘„ÂÁ· ÔÈÏÈÙ˙‰
˙˘‰·Â
:גדולי התנאי נחלקו ,יש מה סוברי שתפילי צריכות בדיקה אחת לשניעשר חודש ויש מה סוברי שאינ צריכות בדיקה לעול .המחייבי בדיקה דרשו זאת מ הפסוק "ו ְָ ַמרְ ָ ֶאת ַה #ח ָ!ה ַהֹ%את ימה" )שמות יג – י(" ,ימימה" היינו ] מצות תפילי[ ְלמ( ֲעדָ& ִמ* ִָמי י ִָמ ָ אחת לשניעשר חודש ,כפי ש"י ִָמי ִ ְהיֶה גְ #אָ/ת(" )האמור בויקרא כה – כט( הכוונה לשניעשר חודש. ההכרעה במחלוקת זו תלויה בהכרעה אחרת .נחלקו תנאי בפירושו של ימה" ,לדעת רבי יוסי הפסוק "ו ְָ ַמרְ ָ ֶאת ַה #ח ָ!ה ַהֹ%את ְלמ( ֲעדָ& ִמ* ִָמי י ִָמ ָ הגלילי " ַה #ח!ָה ַהֹ%את" היא מצות תפילי ,והפסוק מלמדנו ש"מ( ֲעדָ&" ימה" – "ימי" ולא לילות ,כלומר של מצות תפילי הוא " ִמ* ִָמי י ִָמ ָ חיובה של מצות תפילי הוא ביו ולא בלילה; וא 1זאת" ,מימי" ולא כל הימי ,חיובה רק בחלק מ הימי פרט לשבתות וימיטובי בה אי מניחי תפילי .ולדעת רבי עקיבא " ַה #ח!ָה ַהֹ%את" היא מצות קרב פסח ,והפסוק מלמדנו ש"מ( ֲעדָ&" של מצות קרב פסח הוא " ִמ* ִָמי ימה" – היינו מדי שנה בשנה .לדעתו ,מצות תפילי אכ נוהגת מ י ִָמ ָ התורה ג בלילה; רק חכמי ה שאסרו להניח בלילה שמא ֵירָד וה עוד עליו ויפיח תו 3כדי שינה ,ותפילי צריכות גו 1נקי .את ההלכה שאי מניחי תפילי בשבתות וימיטובי לומד רבי עקיבא מפסוק אחר" ,ו ְָהיָה ְל ְָ 3לא(ת ַעל י ְָד ָ) "3שמות יג – ט( – מכא שחיוב הנחת תפילי הוא רק בימי שבניישראל צריכי לשי אות על עצמ שה מחזיקי בתורתו של הקב"ה ,פרט לשבתות וימיטובי שה עצמ אות בי הקב"ה לישראל. בעבר ,בתקופת האמוראי ,בני אר 4ישראל נהגו כרבי יוסי הגלילי
שלילה אינו זמ תפילי ולכ כשחלצו תפיליה בסו 1היו היו מברכי "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמר חוקיו" ,ובני בבל נהגו כרבי עקיבא שא 1לילה זמ תפילי הוא מ התורה ולא בירכו ברכה זו. עלפי כללי ההוראה" ,הלכה כרבי עקיבא מחבירו" )עירובי מו ע"ב(, והוכרע שהפסוק "ושמרת את החוקה" מדבר על חוקת הפסח ולא על חוקת התפילי .אכ ג אי לדרוש ממנו חיוב בדיקת תפילי אחת לשניעשר חודש. כ 3נפסק ברמב" ובשלחערו" :3תפילי שהוחזקו בכשרות – אינ צריכי בדיקה לעול" .בר ,אחד הגאוני ,בעל ה'שימושא רבא' ,כתב שבכלזאת יש לבדוק את פרשיות התפילי אחת לשלוש וחצי שני )פעמיי בשבע שני( ,שמא בלו והתקלקלו .כפי שמצינו חיוב דומה לעניי מזוזות. עלפי זה ,נוספה בשלח ערו 3ההסתייגות :תפילי שנמצאות בשימוש יומיומי וה מתאווררות אכ אינ צריכות בדיקה כלל ,אבל תפילי שאינ בשימוש תדיר עלולות להתעפש ויש לבודק פע בשלוש וחצי שני. רבי חיי בנבנשתי ,בעל כנסת הגדולה ,העלה חשש נוס – 1מחמת הזיעה עלולות אותיות הפרשיות להתקלקל ,והדבר מצוי ,לכ בכל מקרה ראוי לבדק אחת לשלוש וחצי שני .והסכי עמו בעל המגאברה. בעקבות כל האמור ,כתב בקיצור שלח ערו" :3אנשי מעשה נוהגי לבדוק בחודש זה ] אלול[ תפילי ומזוזות שלה ,וכל אשר י ִָ6צֵא ָ בדק בשאר מצוות – יתקנו" .דבריו הועתקו ג בספר מטה אפרי. לפיכ ,3למרות שאי חיוב ,המחמיר לבודק – תבוא עליו ברכה.
:˙¯˜Óמכילתא סו פרשת בא; תלמוד ירושלמי עירובי פ"י ה"א; עירובי צו ע"א; מנחות לו ע"ב; תוספות במנחות מג ע"א ד"ה "תפילי" ובברכות מד ע"ב ד"ה "ולבני מערבא"; רמב" הלכות תפילי פ"ב הלכה יא; טור ושלחערו אורחחיי סימ לט סעי י ונושאי כליה; קיצור שלחערו סימ קכח ס"ג; מטה אפרי סימ תקפא ס"י.
˘Â„˜ ·‚ ‰'ÏÒÂÈ
על מצבתקברו ,העומדת עד היו בעיר שפולי ,נחקק "פה נטמ הקדוש יוסל'הגנב" .בחלקה מכובדת נמצאת המצבה ולא הרחק מש נכרה קברו של הצדיק המכונה 'הסבא משפולי'. אז מיהו יוסל'ה" ,קדוש" או "גנב"? ומדוע זכה לאחוזת קבר נכבדה? – ובכ מעשה שהיה כ היה: בעיר שפולי הייתה חבורת גנבי שהמשטרה לא יכלה לה .למקומות השמורי ביותר הצליחו לחדור ,ואת המנעולי הכבדי ביותר הצליחו לפרו ,ותמיד הצליחו לטשטש את עקבותיה ולהימלט אל מקו מסתור .ביניה היה מיודענו יוסל'ה-גנב. יוסל'ה היה בחור צעיר לימי ,בילדותו התיית מאביו ובאי עליו דמות מחנכת התחבר יוסל'ה ע טיפוסי מפוקפקי עד שמצא עצמו כחבר בכיר בכנופיית הגנבי העירונית. כל חברי הכנופייה לא ידעו מורא ,לא מבשר-וד ולהבדיל ג לא מהאלוקי .שו איסור או לאו לא עמד בדרכ .אבל ליוסל'ה היו יתרונות נוספי ,נמו-קומה היה ורזה מאוד ,נוס לכ היה קל- רגליי וזריז כחתול .כל אימת שהיה צור לטפס למקו גבוה או לחדור בעד פירצה צרה – היה יוסל'ה המועמד הטבעי למשימות אלה ,ותמיד נחל בה הצלחה. פע אחת החליטה החבורה לרוק את הכנסייה המקומית מאוצרותיה .היו ש פסלוני-זהב יקרי ואביזרי-פולח אחרי עשויי זהב וכס ומשובצי ביהלומי ואבני-ח ,שהיה בה כדי להבטיח לחבורה כולה 'פרנסה' עד סו ימיה . הכנסייה עמדה במרכז העיר ,מוקפת חומה גבוהה .החדירה אליה הייתה משימה בלתי אפשרית. לאחר תצפיות ארוכות הגיעה החבורה למסקנה שיש רק דר אחת להתגנב פנימה :מארבע פינות המבנה התנשאו אלעל מגדלי צרי וגבוהי ,בראש היה חלו צר ,מעי צוהר ,שאותו לא הקפידו אנשי הכנסייה לסגור .דר אחד מה תתבצע החדירה! לילה חשו ,תושבי העיר נמו את שנת ,ורק ירח חיוור העיר את דרכ האפילה של חבורת הגנבי שהתקרבו בלאט אל בניי הכנסייה .בני החבורה התמקמו בעמדות-תצפית בכדי לקד כל רעה אפשרית ,ויוסל'ה החל לטפס על חומת האב הגבוהה וממנה אל ראש הצריח. בעוד יוסל'ה מסתובב באולמות וממלא שקי מכל הנקרה בדרכו הבחי אחד התצפיתני בסיור השמירה העירוני שקרב לאיזור. שריקתינשו פילחה את שקט הלילה וחבורת הגנבי שהבינה את הרמז נפוצה לכל עבר ,כשהיא משאירה את יוסל'ה בפני . לרוע המזל יוסל'ה לא שמע את שריקת האזהרה .כשסיי את מלאכתו ,טיפס במדרגות הפנימיות המובילות אל ראש המגדל, השחיל את עצמו מבעד לצוהר .חצי גופו בתו הבני וחצי מחוצה לו ,השמיע שריקה מוסכמת לסמ לחבריו כי הוא מוכ לשלשל את החבילות העמוסות כלטוב לידיה . האות נשמע וכל תשובה לא באה .יוסל'ה ניסה שנית ושלישית ,ואי עונה .קריאותיו הגיעו לאוזני השומרי שהקיפו מיד את הבני ,והוא נפל הישר לידיה כפרי בשל. יוסל'ה ידע שאפסה כל תקווה .בימי שקדמו למשפט שכב בתא מעצר טחוב ולבו נתמלא חרטה על הדר הנלוזה בה בחר לחיות את חייו .הוא ידע שהכעיס את בוראו וקיבל עליו את הדי באהבה .בלבו גמלה החלטה נחושה לקדש ש שמי בימי הספורי שעוד נותרו לו לחיות ולשי ללעג ולקלס את אמונת ההמו בפסלי וב'תמונות הקדושות' .אולי בכ יכפר על מעשיו. כשפנה אליו השופט" :מה יש ל לטעו להגנת?" השיב יוסל'ה
ÂÈχ ·¯˜Ó ‰È‰ 'ÈÏÂÙ˘Ó ‡·Ò'‰ ·‡ÌÈÚ˘Âى ÌÈ·‚‰ ˙‡ ‰·‰ ,ÂÈ··ÂÒ ˙‡ÈÏÙÏ .ÌȄ‰ȉ ˙ÂÏÂÚ ÈÈ˙ÂÏÙ˙ ÌÈ˙ÈÚÏ :¯È·Ò‰ ,ÌÈÏÂÚ ÌÈ¯Ú˘· ˙ÂϘ˙ Ì¯ÓÏ ‡'ÈÏ˘ ÌÈ·‚'Ï ‡¯Â˜ ȇ ʇ- ˘ÌȇȷÓ ÌÈÏÂÚÓ‰ ˙‡ ÌȈ¯ÂÙ ˙.„·Ή ‡ÒÎ ÈÙÏ „Ú È˙ÏÈÙ ‡‰È‰ – Âχ ÌÈ·‚·˘ „ÁÂÈÓ-„Á '.'˘Â„˜ ·‚ ‰'ÏÒÂÈ
בהבעת עצב מעושה" :אי לי פרנסה ורציתי לבקש מהאלילי שיעזרו לי .כיהודי ,חששתי לבוא בגלוי ועל-כ באתי בלילה באי-רואי .ניגשתי אל הפסל הגדול ,שטחתי את בקשותי, התפללתי ,התחננתי – ולשווא. האליל נשאר מאוב 'כמו פסל'. תחושת עלבו עזה מילאה אותי. התכעסתי על הפסל האדיש ואמרתי לו :אתה מטעה את ההמו .האנשי חושבי כי יש ב ממש ,והנה אני רואה כי אינ אלא גוש זהב דומ .מוטב אקח עמי ואמכור אות ותהיה לי פרנסה. "כ עשיתי לשאר הפסלי – המשי יוסל'ה – ונוכחתי כי כול עיניי לה ולא יראו ואוזניי לה ולא ישמעו .ועתה ,הלא תודו לי על שחשפתי את התרמית ויותר לא תצטרכו להאמי בפסלי זהב וכס שאי בה ממש ." ...סיי יוסל'ה את נאומו. דבריו של הנאש חוללו סערה באול בית-המשפט .השופטי הביטו בו בעיניי רושפות זע .וחיש-מהר נידו לעונש החמור ביותר – מוות פומבי בשריפה. ביו המיועד נאס קהל גדול בכיכר העיר ,לחזות בשריפתו של יוסל'ה הגנב .לפני ביצוע גזר-הדי פנה אליו ראש הכנסייה ,ובקול מלא חנופה הציע" :אתה עוד צעיר לימי והעתיד כולו יכול להיות לפני .נוכל לסלוח ל על פשע החמור א תקבל עלי את דת החמלה הנוצרית .נראה ב אז אד חדש ותהנה מכל מנעמי החיי ". יוסל'ה הביט בכומר בבוז וקרא בקול גדול" :יוסל'הגנב הוא אמנ גנב ,אבל טיפש הוא לא! הא אמיר אלוקי חיי בפסל דומ , בבול-ע שאפילו לא הצליח להציל את עצמו מידיי?!". פני הכומר אדמו מזע והוא ציווה לסוהרי להוביל את יוסל'ה גנב אל האש .על חצובה ענקית עמדה חבית מלאה זפת רותח ואש גדולה בערה מתחתיה. "ניתנת ל הזדמנות אחרונה" – פנה אליו שוב הכומר המתוסכל – "א תמיר את דת – תישאר בחיי !". "יוסל'ה-גנב הוא אמנ גנב ,א את דתו לא ימיר!" – חזר הנידו למוות על דבריו .רחש עבר בקהל. ידיו של יוסל'ה הורמו בכוח והוטלו באכזריות אל תו החבית המבעבעת .כוויותאש ושלפוחיותד עלו מיד על ידיו ,כאבי-תופת התפשטו בכל גופו ,והוא התפתל בייסוריו. "עדיי לא מאוחר" – ניסה הכומר לשדלו" .הרופאי שלנו יצליחו לרפא את הכוויות .רק תיאות להמיר את דת". "לא! לעול לא! בשו פני ואופ לא!" – זעק יוסל'ה מתו ייסורי נוראי . "יוסל'ה-גנב הוא אמנ גנב מלא פשעי ,א את דתו לא ימיר .יהודי נולדתי ויהודי אמות" .על זעקותיו אלה חזר יוסל'ה שוב ושוב בעודו עולה בלהבות האדירות עד שקולו דע. ההמו התפזר בשקט ,אפילו האיכרי הגסי נדהמו מעוז-רוחו של יוסל'ה .הכל דיברו ביראת-כבוד על תוקפה של האמונה היהודית, שאפילו איש עול התחתו ,גנב כיוסל'ה ,בחר במוות אכזרי מאשר להמיר את דתו. "בגנבי כאלה יכול אני להשתבח לפני בית-די-של-מעלה" – היה רגיל ה'סבא' להפטיר.
מלב אל לב
איחולים וברכות ,ממני אליך
kמזל טוב
å"éä øâðéäåâ äùî úçôùîì é"ð øéàé ñëìà ïáä ñðëéä ìâøì úååöîå äøåú ìåò íòåðá íéáåè íéùòîå úååöî ,äøåúá ìãâé
;
kמזל טוב
å"éä ïäë á÷òé úçôùîì ïáä úåìåìë ìâøì é"ð ìàðà â"áò éàøåäð
""ïéðáä íìùä ïéð÷á íìåò àøåá
;
kכוס תנחומי
å"éä éøåñî úçôùîì äðç úøî úøéèôì ä"ò éøåñî äðùåùå äéøëæ úá è"ñùú áà íçðî 'ãá äøèôð åîçåðú íéîùä ïî íéìùåøéå ïåéö éìáà øàù êåúá
על קצה המזלג
גימטריה
) א(
ֵיא מ ְטרִ ָה .במקור זהו שמה של חכמת ההנדסה – חישובי הנדסת ֵימ ְטרִ ָה מקורו במלה היוונית ֶ המונח ג ַ # המישור ,ובלשו חכמי הושאלה המלה גימטריה לדרשות חז"ל המבוססות על פי חישוב ערכ המספרי של האותיות או על#פי חילופי אותיות .זו אחת משלושי ושתי המדות ,שמנה רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ,שבה נדרשת התורה. ֵימ ְטרִ ָה הוא חישוב הער %המספרי של האותיות .א = ;1ב = ;2וכ %הלאה .הלכות במוב הנפו& ג ַ מסויימות נלמדות מ הגימטריה .כגו" :סת נזירות – שלושי יו" .אד שקיבל על עצמו להיות נזיר לאלוקיו ולא פירש לכמה זמ קיבל זאת עליו – "סת נזירות" היא לתקופה של שלושי יו .דבר זה נלמד מ הפסוק "(ָל י ְֵמי ֶנדֶר ִנזְר ָ ...קדֹ) י ְִהיֶה" )במדבר ו – ה(" ,יהיה" בגימטריה – שלושי .כ %ג דברי אגדה נלמדי מ הגימטריה :למשל ,ממה שאמר יעקב לבניו " ִהֵ/ה ָ) ַמ ְע ִ0י ִ(י יֶ) ֶ) ֶבר ְִ 3מ ְצ ָריִ רְ ד5ָ )ָ 4ה" )בראשית מב – ב( למדנו רמז למני השני שהיו ישראל במצרי ,מאתיי ועשר כגימטריה של "רדו". כלל אמרו בגימטריה :אי היא צריכה להתאי המדוייק; הגימטריה סובלת תוספות או חסרו אחד .דוגמה א4ב ו ְִ) ְמע ַ6ה ִ(רְ ֵ לכ %הביאו את דברי רבותינו בעלי התוספות על ברכתו של יעקב#אבינו " ֶא ְפ ַריִ ְ4מנ ֶ י ְִהיִ 4לי" )בראשית מח – ה('" :אפרי ומנשה' עולי בגימטריא 'ראוב ושמעו' ,אחד יותר" .א נחשב את ערכ של האותיות נמצא ש"אפרי ומנשה" עולי בגימטריה 732ו"ראוב ושמעו" עולי בגימטריה ,731ובכל#זאת הגימטריה תקנית והרמז אמיתי ומהנה. רבינו איסרל ,מגדולי רבותינו הראשוני ומחבר ספר תרומת הדש ,חיזק הנחה זו בראיה מבריקה ממקור ְנ )נ ְֶ<3ָ 0רֶ&... ת ליד ָ3נִי ְ4בנֵי ָבנִי ו ַ קדו יותר ,מ הגמרא .על הפסוק בפרשת ואתחנ המתאר " ִ(י ִ ֶיה ִ(י ִה ֵָ 6מד ִֵ 6ָ 0מד"4 ֹאבדַ 4מ ֵהר ...לֹא ַתאֲרִ יכ Aי ִָמי ָעל ָ ית ָהרַע ְֵ 3עינֵי ה' ֱאלֹ ֶקי ְָ %ל ַה ְכ ִעיס < .בֹד ֵ 0 ֲ> ֶ ַוע ִ )דברי ד#כה ,כו( ,דרשו חכמינו ז"ל במסכת סנהדרי )לח ע"א( שיש כא רמז שלאחר שמונה#מאות ְנ )נ ְֶ ,"0מאז שיכנסו לאר& ישראל – יגלו ממנה .אול ,מוסיפי וחמישי ושתי שנה ,כגימטריה של "ו ַ חז"ל שבסופו של דבר הקב"ה הקדי את הגלות בשנתיי והגל לסו Bשמונה#מאות וחמשי שנה ,כדי ְנ )נ ְֶ "0וממילא לא יתקיי המשכו הנורא שלא תתקיי הגימטריה של "ו ַ î"á ì"à ù"á ú"àשל הפסוק .שאל רבינו איסרל ,מדוע א#כ הוקדמה הגלות בשנתיי, ì àיכול היה הקב"ה להקדימה בשנה אחת בלבד ולא יהיה זה כמני ú à ְנ )נ ְֶ" – ?"0שמע#מינה שאי להקפיד א חסר אחת בגימטריה"851 . "ו ַ ְנ )נ ְֶ."0 î áשני ג ה עולי בגימטריה של "ו ַ ù á â
ø
â
ð
- çåìùì ïúéð úåëøá .úëøòîä ìà áúëá ÷øå êà
ã
÷
ã
ñ
ä
ö
ä
ò
העלון בחסות
å
ô
å
ô
æ
ò
æ
ö
ç
ñ
ç
÷
è
ð
è
ø
é
î
é
ù
ë
ì
ë
ú
;
íéîä ìòôî ÷ äîéã
äøåúä éãîåìì äáåè äøåùá þîêñ íê®−
ïéìáåì ñ " ùî àøúá àáá úëñî
מלבד ערכ המספרי של האותיות ,לגימטריה ג מוב נוס – BחילוB האותיות זו בזו לפי סדר מסויי .ישנ כמה נוסחאות לחילו Bהאותיות ,וה מבוארות ב'ספר יצירה' הקדמו :הידועה ביותר היא א"ת ב"ש ,כלומר האות הראשונה )א( מוחלפת באות האחרונה )ת(; והאות השניה )ב( באות שלפני האחרונה )ש(; וכ %הלאה .הש ֵ) ַ) ְ ,%למשל ,משמש בכמה מקראות )ירמיהו כה#כו ,ועוד( ובמליצות הספדני )מסכת מגילה ו ע"א( ככינוי לבבל ,וזאת א נחלי Bאת אותיות בבל על#פי נוסחת א"ת ב"ש. מענייני ה דברי הרשב" )שמות ג – טו( שפירש עניי עמוק ,בהקשר לשמותיו של הקב"ה ,בכתב#צופ שפיענוחו מתאפשר על#ידי חילוB האותיות על#פי עקרו א"ת ב"ש. רבינו חננאל מביא שישנה נוסחה דומה הנקראת א"ל ב"מ .על#פי נוסחה זו מסדרי את כל אותיות האל#Bבית בשני טורי מקבילי ,מלמעלה למטה, והאותיות המקבילות מתחלפות זו בזו .האות א' באות ל' ,האות ב' באות מ' ,וכ %הלאה .אול לא ידוע לנו על דרשה הנלמדת בדר %זו מ הכתובי.
äøè ò
äöéçø ,äëéñ éúåøù áëø éøæéáàå
óé÷îå é ãåçéé , ùãçä øåãîä úôñåúá
äøåèðå éìà : úìäðäá
ñàéáåè êåðç áøä úëéøòá
ãéì úéáì úîåöì úéîåøã
− " ¾þ −ï¼ñ
äéãøåð æô ÷ìã úðçú
zexgaend mixtqd zeiepga biydl
052-4842223
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php