Pinat Hashavua Kippur 5770

‫בוע‬ ‫שב ע‬ ‫פפיננת הש‬ ‫אזינו – שובבה‬ ‫פרשת הא‬ ‫צוקללה"ה‬ ‫האדמורי"ם מאליק זצ‬ ‫מרנן ורבנן רבווהקוה"ט ה‬ ‫ן‬ ‫של כ"ק‬ ‫יוצא לאוור לשמם וולזכרם ל‬ ‫תש"ע לפ"ק‬ ‫ש‬

‫אחריתם וגו' איכה‬ ‫ה‬ ‫לו חכמו ישכיילו זאת יבינו לא‬ ‫אלף‪) .‬לב‪ ,‬כט‪-‬ל( שובה ישראל עד‬ ‫ירדוף אחד א‬ ‫ה' אלוקיך ככי כשלת בעונך‪) .‬הושע יד‪ ,‬א(‬ ‫לעולם‬ ‫ם‬ ‫ויתבאר עפ"י אמרם ז"ל )ברכות ה‪(.‬‬ ‫ירגיז אדם יצצר טוב על יצר הרע נצחו מוטב‬ ‫ואם‬ ‫או יקרא ק"ש ם‬ ‫ואם לאו ילמד תורה ואם לא‬ ‫שלשה דברים אללו‬ ‫לאו יזכיר לו יום המיתה‪ ,‬וש‬ ‫זה‪,‬‬ ‫תורה וקר"ש ויום המיתה נררמזים בפסוק ה‬ ‫של‬ ‫שובה ישראל "עד" רומז ללקר"ש "ע"ין ש‬ ‫שמע ו"ד"לת של אחד‪ ,‬כידוע‪ ,‬קחו עמכם דברים‬ ‫שובו אל ה'‪ ,‬הייננו‬ ‫תורה כפשוטו‪ ,‬וש‬ ‫היינו דברי ת‬ ‫פקודתו‪,‬‬ ‫ו‬ ‫שיזכור שישוב נפשו אל ה' בבעת בא‬ ‫מז ג"כ בפרשת האזינו לו חכמ‬ ‫וזה שיש לרמ‬ ‫מו‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ישכילו "זאת" רומז על תורה ע"ד זאת‬ ‫יבינו לאחרית‬ ‫תם הוא יום המייתה‪ ,‬איכה ירדוף‬ ‫נועם(‬ ‫אמור‪).‬אמרי ם‬ ‫אחד רומז על אחד דקר"ש וכא‬ ‫דור ודור‪) .‬כט‪ ,‬ט( ככי‬ ‫זכור ימות עוללם בינו שנות ר‬ ‫הן‬ ‫שנעשו בעולם ה‬ ‫אנו רואים בעעינינו השינוים ש‬ ‫כי הפירות שנטללו‬ ‫בפירות הן בבשאר דברים י‬ ‫אבנים‬ ‫ם‬ ‫המרגלים היה משקל כל פפרי כמה‬ ‫הדורות‬ ‫ת‬ ‫קטנו מאד‪ .‬וככן כל‬ ‫ועכשיו נתק‬ ‫הטובה‬ ‫ה‬ ‫מות עולם‬ ‫מאד‪ .‬וז"ש זכור ימ‬ ‫מתקלקלים מ‬ ‫שעשה לכם ה' מימות עולם היינו "שנות" דור‬ ‫לרע‬ ‫שינוים שנעשה בבכל דור ודור ע‬ ‫ודור‪ ,‬טעם הש‬ ‫רעים‪.‬‬ ‫ם‬ ‫הוא‪ ,‬משום שנשתנו בנ"א למעשים‬ ‫כמ"ש ואומר חלותי היא לכן שנות ימין עליוון‬ ‫)נחלת יעקב(‬ ‫חסדו‪.‬‬ ‫נשתנה ימין ח‬ ‫שחת לו לא בבניו מומם‪) .‬לב‪ ,‬ה( פירוש שחת ללו‬ ‫ומה‬ ‫כשמשחיתים דרכם גורמים ררעה לעצמם ה‬ ‫אינם נקראים בנני‬ ‫רעה גורמים לא בניו פי' שא‬ ‫של‬ ‫הולכים בדרכו ש‬ ‫אל חי כאו' ז"ל כשישראל ה‬ ‫אין הולכים וכו'‬ ‫מקום נקראיים בנים וכשא‬ ‫שיש‬ ‫נקראים עבדיים‪ .‬והוא אומר "מומם" לפי ש‬ ‫מום‬ ‫מקום לומר שסוף סוף יגיע הדבר לאב ם‬ ‫לא‬ ‫מום מהם בא א‬ ‫לז"א מומם פי' המ‬ ‫הבנים ח"ו ז‬ ‫החיים(‬ ‫ם‬ ‫האדם ישר‪).‬אור‬ ‫ם‬ ‫הוא ברא את‬ ‫מאבינו כי א‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך‪ .‬ושבת אותיות שבת‪ ,‬ככי‬ ‫התשובה נגמר בשבת‪) .‬תפארת שלמה(‬ ‫ה‬ ‫עיקר‬ ‫אמרו אליו כל תשא‬ ‫קחו עמכם דבררים ושובו אל ה' א‬ ‫סלח‪.‬‬ ‫הושע יד‪ ,‬ג( פירש"י ז"ל כל עון ח‬ ‫עון וגו'‪ ).‬ע‬

‫דאיתא‬ ‫א‬ ‫שו כל מה‬ ‫סיף רש"י בפירוש‬ ‫וקשה מה מוס‬ ‫מא )פו‪ (.‬שיש ד'‬ ‫בפי'‪ ,‬וי"ל עפפימ"ד במס' יומ‬ ‫חלוקי כפרה והרביעי אין שום תכלית ח"ו‪ ,‬ככי‬ ‫בחיים‬ ‫ם‬ ‫קן הכל‬ ‫עיקר התכללית הוא לתק‬ ‫מיתה‬ ‫ה‬ ‫חיותינו‪,‬אבל הרביעי שהוא חילול ה' רק‬ ‫שתלח היה מכפר‬ ‫וידוע שהשעיר המש‬ ‫ע‬ ‫מכפרת‪,‬‬ ‫גם על אותו עון‪ ,‬ואי' ברמב"ן שבזמן שבהמ"ק‬

‫שופר‬ ‫דרשת תקית‬ ‫תקיעות‬ ‫דרשת‬ ‫קטע ך‬ ‫מתוך‬ ‫שלשל‬ ‫שופר‬ ‫יעות‬ ‫תוך‬ ‫מת‬ ‫א‬ ‫"‬ ‫שליט‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫"‬ ‫האב‬ ‫צ‬ ‫"‬ ‫גה‬ ‫הגה"צ האב"ד שליט"א‬ ‫הה‬ ‫שעתא תש"ע‬ ‫יום ב' דר"ה דהאי ש‬ ‫למעני למעני אעשה‪) .‬ישעי' מח‪ ,‬יא(‬ ‫בספר אמרי יהודה מובא שפעם אמר רביינו‬ ‫מרן אדמו"ר הקקוה"ט רשכבה"ג‬ ‫ן‬ ‫כ "ק‬ ‫אליק )מהרצ"א(‬ ‫רבי העררש לייב מא‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬להרה"ק הרבבי ר' ברוך ממעזבבוז‬ ‫אש‬ ‫חד‪ ,‬היינו כי ברא‬ ‫אבקש מכם דבר אח‬ ‫ש‬ ‫זי"ע‬ ‫השנה שעבבר ראיתי קטרוג גדול במרום‪ ,‬והבבעל‬ ‫שום‬ ‫דבר עשה מסך המבדיל וולא היה יכול ש‬ ‫צדיק לבוא לשם להיות מליץ וטוען עבבור‬ ‫תם הלכתם לפננים‬ ‫הודיעו לי שאת‬ ‫ישראל‪ ,‬וה‬ ‫טענה אחת בדבר ובבזה‬ ‫ה‬ ‫מהמחיצה ואמרתם‬ ‫נסתרה המחיצה ונתהפך הכל לטובה‪ .‬ללכן‬ ‫תם‪,‬‬ ‫הדבר חכמה שאמרת‬ ‫ר‬ ‫תאמרו לי‬ ‫אבקש שת‬ ‫והשיב לו הרה"ק ממעזבוז אם תבטיחו לי‬ ‫שתסעו אצצלי על שבת קודדש אז אומר לככם‪,‬‬ ‫מע אם כדאי הדדבר‬ ‫והשיב רביינו הק' זי"ע אשמ‬ ‫אז אעשה ככדבריכם‪ .‬ואמר ללו הרה"ק ממעזבבוז‪,‬‬ ‫אין הבעל דבר יוודע‬ ‫לי מקום סתר שא‬ ‫אני יש י‬ ‫שם נכנסתי‪ ,‬וראייתי‬ ‫שם מחיצה‪ ,‬ודרך ש‬ ‫לעשות ם‬ ‫מד ומקטרג בטענה רבונו של עוללם‬ ‫שהוא עומ‬ ‫בנים חוטאים‪ ,‬ואפיילו כשעושין אייזה‬ ‫ם‬ ‫הלא‬ ‫אינם עושים עבורך שאתה צוית כן רק‬ ‫ם‬ ‫מצוה‬ ‫הם עבור זה פרנס‬ ‫עצמם כדי שתתן לה‬ ‫ם‬ ‫עבור‬ ‫סה‬ ‫גבר ח"ו הכל‪ ,‬והשבבתי‬ ‫וכדומה‪ ,‬ובבזאת הטענה ר‬ ‫אני‪ ,‬רבונו של עולם הלא מדתך לעשות מדה‬ ‫שים מצותיך וכונת‬ ‫כנגד מדה‪ ,‬אם כן הם עוש‬ ‫תם‬ ‫שים‬ ‫עבור עצמם כן תעשה רצוונם מה שמבקש‬ ‫על דרך הכתוב ]ישעי'‬ ‫תך תהא עבורך ) ל‬ ‫ממך וכונת‬ ‫מח‪ ,‬יא[ ללמעני למעני אעש‬ ‫שה( והוא מדה כננגד‬ ‫ובזה גברתי את הבעעל דבר‪ ,‬כן שמעעתי‬ ‫ה‬ ‫מדה‪,‬‬ ‫מאחד מנככבדי הרה"ק מאלייק זי"ע‪.‬‬

‫אבל עכשיו‪ ,‬שאין לננו‬ ‫שעיר מכפר‪ ,‬ל‬ ‫קיים היה הש‬ ‫מו‬ ‫ביהמ"ק אנו מתכפרים ע"י ליימוד התוה"ק כמ‬ ‫דאי' בספה"ק עה"פ כשעעירים עלי דשא‬ ‫אף‬ ‫וכרביבים עללי עשב מה שעיירים מכפרים א‬ ‫ד"ת‬ ‫אנו רואים שבזה"ז‬ ‫ו‬ ‫מכפרים‪ ,‬מכל זה‬ ‫ם‬ ‫מתכפר על עעון ההוא ע"י לימוד התוה"ק‪ .‬וזזה‬ ‫כונת רש"י ז"ל מה שמוסיף בתיבות הללו ככל‬ ‫עון סלח‪ ,‬הייינו שאפי' עון הד' ג"כ נתכפר ע"י‬ ‫בתחילת הפ' קחו עמכם‬ ‫ת‬ ‫התורה כמ"ש‬ ‫ה‬ ‫לימוד‬ ‫מעותו הוא ליימוד התורה ככי‬ ‫דברים משמ‬ ‫לבד משמע שתיבות אלו כל תישא‬ ‫מהפסוק ד‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫ל‬ ‫תיהם על‬ ‫עון קאי רק שה' מוחל עונות‬ ‫שה' מכפר על ככל‬ ‫הוסיף דבר גדול ה‬ ‫ף‬ ‫ורש"י‬ ‫העונות אפי' על עון חילול ה' ע"י לימווד‬ ‫התהו"ק‪.‬‬ ‫מבעלזא(‬ ‫א‬ ‫)מהר"א‬ ‫א‬

‫בערב יוה"ק‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מנהג כפרות‬ ‫חד בא להרה"ק רבי מאיר‬ ‫כפרי אח‬ ‫שלאן זי"ע בערב ייוהכ"פ ותרנגול‬ ‫מפרעמיש‬ ‫לבן ל"כפרה" בידו‪ ,‬וביקש ברכתו‪ ,‬אמר לו‬ ‫שהתרנגול אומר‪:‬‬ ‫הצדיק‪ :‬אאני אגיד לך מה ש‬ ‫שנקראת בלשון‬ ‫"אני הגבבר" התרנגול ש‬ ‫הגמרא "גגבר"‪" ,‬ראה עני בשבט עברתו"‬ ‫רואה את האדם עני בדעת ועובר עבירות‬ ‫נהג ויולך חושך ולא אור" לקח אותי‬ ‫"אותי ג‬ ‫בערב יום כיפור בשעה שעדדיין חושך בחוץ‬ ‫שוב" אם חושב‬ ‫וטרם האייר היום‪" ,‬אך בי יש‬ ‫מה לעצמו שבזה יצא ידי חובת‬ ‫הוא ומדמ‬ ‫תשובה‪ ,‬ייהפוך ידו כל היוום" ידע נאמנה‬ ‫היום לסובב אותי‬ ‫שאפילו אאם יהפוך ידו כל ה‬ ‫ראשו לא יועיל לו‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מעל‬

‫יכפר עליכם‪.‬‬ ‫כי בייום הזה ר‬ ‫בכל ערב יום הכיפורים ההיו נוהגים בניו‬ ‫יעקב ישראל המגיד‬ ‫של הרה"ק רבי ב‬ ‫ובנותיו ש‬ ‫מישרים דדק"ק קרעמניץ לבווא לבית אביהם‬ ‫שיברך אאותם‪ ,‬וקרה פעעם בערב יום‬ ‫הכיפורים שאחת מבנותיו איחרה לבוא‪,‬‬ ‫והלכה מההר ועמדה לפני פתח בית הכנסת‬ ‫שיבוא אביה הרב ללביהכ"נ יברכנה‬ ‫בכדי שכש‬ ‫שם‪ ,‬ועל זזרועותיה החזיקה תתינוק קטן שלה‪,‬‬ ‫כשבא הררב מצא אותה עוממדת בחצר בית‬ ‫הכנסת ובבוכה‪ ,‬וגם הילד בוכה בכי רב‪,‬‬ ‫וישאל הררב את הילד‪ :‬למה זה אתה בוכה‪,‬‬ ‫שאמא בוכה לכן הנני‬ ‫א‬ ‫השיב היללד‪ :‬אני רואה‬ ‫בוכה גם אאני‪ ,‬מיד נכנס הרב לביהמ"ד ועלה‬ ‫ארון הקודש וסיפר בבבכיה רבה את‬ ‫ן‬ ‫לפני‬ ‫דברי התיננוק‪ ,‬ואמר‪ :‬אם היללד ראה רק פעם‬ ‫מו בכתה‪ ,‬אז בכה גגם הוא‪ ,‬כל שכן‬ ‫אחת שאמ‬ ‫אנחנו שנפשינו יודעת ממאוד שהשכינה‬ ‫הקדושה בוכה‪ ,‬כמו שנאאמר "במסתרים‬ ‫תבכה נפפשי" שבוודאי עלינו לבכות‪,‬‬ ‫ונתעורר ככל הקהל בבכיה רבבה למשמע דברי‬ ‫הרב‪ ,‬ואמר הרה"ק החוזה זזי"ע שנעשה אז‬ ‫שנתעוררה אצל‬ ‫מים מהתשובה ש‬ ‫רעש בשמ‬ ‫המתפללים‪.‬‬ ‫ם‬

‫בזה לברך מעומקא דללבאי‪ ,‬את כבוד‬ ‫הנני ה‬ ‫ידיידינו האיש החסד והנעלה‪,‬‬ ‫הרה"ח‪ ,‬כש"ת‬ ‫מוכתר בכל מדה נכונה‪ ,‬ה‬

‫שרגא יצחק ווייס הי"ו‬ ‫מו"ה ש‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדדות בתו למז"ט‬ ‫שמחה וכ"ט ישכון באהלו תמיד‪,‬‬ ‫ויה"ר שש‬ ‫מתוך הרחבת הדדעת‬ ‫כעתירת‪ :‬המעררכת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫נו"נ ע"י חד מחשובי חברי התאחדות האברכים דקהלתינו הק' ותשוח"ח לו‬

‫ערב יום קדוש‬ ‫סליחות‪:‬‬ ‫מיר פירן זיך צו זאגן ווייניג סליחות ערב יום‬ ‫הכיפורים ‪,‬ווייל די נאכט פון ערב יום הכיפורים‬ ‫ווערט גערעכענט ווי דער אנהויב פונעם יום טוב ‪.‬‬

‫עס ווערט געברענגט פארשידענע טעמים אויף די‬ ‫מצוה‪ ,‬איין טעם כדי זיך צוצוגרייטן צום מצות‬ ‫היום‪ ,‬מען זאל האבן כח צו פאסטן‪.‬‬ ‫נאך א טעם‪ ,‬ווייל דער עצם טאג פון יום כיפור‬ ‫איז דאך א יום טוב‪ ,‬וואס דער אייבערשטער האט‬ ‫געגעבן צו כלל ישראל אלץ א יום סליחה וכפרה‪,‬‬

‫כפרות‪:‬‬ ‫דער מנהג איז‪ ,‬צו‬ ‫כפרות‬ ‫שלאגן‬ ‫און זיי שחט'ען‬ ‫ערב יום כיפור‬ ‫‪,‬ווייל‬ ‫פארטאגס‬ ‫דעמאלט זענען די "רחמים‬ ‫מתגברים"‪ ,‬אנדערע זענען אבער‬ ‫מקפיד צו שחט'ען נאך שחרית‬ ‫אזוי ווי קרבנות וואס מען האט‬ ‫גע'שחט'ען דוקא נאכן עלות‬ ‫השחר‪.‬‬ ‫גלייך נאכ'ן שחיטה דארף מען‬ ‫נעמען זאמד וואס איז שוין‬ ‫צוגעגרייט‪ ,‬און מען מאכט א‬ ‫ברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו‬ ‫מלך העולם אשר קדשנו‬ ‫במצותיו וצונו על כיסוי הדם‬ ‫בעפר"‪ ,‬און מען דעקט צו די‬ ‫בלוט פון די שחיטה מיט זאמד‪.‬‬

‫תפלת שחרית‬

‫ביי תפלת שחרית זאגט מען‬ ‫נישט קיין למנצח‪ ,‬און נישט‬ ‫קיין תחנון‪ ,‬ווייל ערב יום כיפור‬ ‫איז א יום טוב‪ .‬אויך זאגט מען‬ ‫נישט קיין מזמור לתודה‪ ,‬ווייל‬ ‫ערב יום כיפור האט מען נישט‬ ‫געברענגט קיין קרבן תודה אין‬ ‫בית המקדש ‪,‬וויבאלד ביינאכט‬ ‫דארף מען פאסטען‪) .‬ווי מיר‬ ‫האבען געלערנט אין מסכת ביצה‬ ‫דף י"ט ע"ב ‪ -‬אין מביאין‬ ‫קדשים לבית הפסול( קומט‬ ‫אויס אז אויב מען איז מקריב א‬ ‫קרבן תודה ערב יום כיפור‪,‬‬ ‫מאכט מען פון א קרבן וואס מען‬ ‫מעג באמת עסען "לשני ימים‬ ‫ולילה"‪ ,‬אז מען זאל נאר קענען‬ ‫עסען איין טאג‪.‬‬ ‫מען פירט זיך נישט צו זאגן‬ ‫אבינו מלכנו‪ ,‬חוץ ווען יו"כ‬ ‫געפאלט אום שבת זאגט מען‬ ‫ערב יום כיפור ביי שחרית אבינו‬ ‫מלכנו‪ ,‬וויבאלד מען זאגט עס‬ ‫נישט אום שבת‪.‬‬

‫אבער ווייל דאס איז דאך א הכנה צום פאסטען ‪,‬‬ ‫זענען זיי אויך מחויב אין דעם‪.‬‬ ‫מען וואשט זיך בייטאג צו א סעודה‪ ,‬און מען‬ ‫פירט זיך צו עסן פיש‪ .‬פלייש עסט מען נאר בשר‬ ‫עוף און נישט קיין בשר בהמה‪ .‬אויך פירט מען זיך‬ ‫צו עסען קרעפלעך‪.‬‬

‫מקוה‪:‬‬

‫‪205 Wallabout Street # 1-R‬‬ ‫‪Brooklyn NY 11206‬‬

‫אבדק"ק קהל אהרן זאב‬

‫ברוקלין נ‪.‬י‪ .‬יע"א‬

‫מען איז מחויב צו גיין‬ ‫אין מקוה ערב יום‬ ‫כיפור‪ .‬עס איז דא‬ ‫פארשידענע מנהגים ווען‬ ‫מען זאל גיין אין מקוה‪,‬‬ ‫עטליכע פירען זיך צו‬ ‫גיין פאר מנחה‪ ,‬עטליכע‬ ‫פירן זיך צו גיין נאך'ן‬ ‫סעודה המפסקת‪ .‬אסאך‬ ‫פירען זיך צו גיין ביידע‬ ‫מאהל‪.‬‬

‫תפלת מנחה‪:‬‬ ‫ב"ה‬

‫ער"ה שנת תש"ע לפ"ק‬

‫כצאת השנה הננו בזה להאציל את ברכתי לכל בית ישראל בכל מקום שהם‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לחברי קהלתינו הדין מתפללי ולומדי בית מדרשינו קהל אהרן זאב כל אחד בשמו הטוב‬ ‫יהולל ויבורך הע"י‪ ,‬שהשי"ת יהי' בעזריכם ויקבל ברחמים וברצון את תפלותיכם‪,‬‬ ‫וימלא לטובה את כל משאלותיכם עם כל הנלווים עליכם ויחדש עליכם שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪ ,‬ברכות וישועות‪ ,‬בכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים‪.‬‬ ‫וכאן המקום להביע תודתי מקרב לב לכל הגבאים והעסקנים החשובים אשר בקרב‬ ‫קהלתינו הק' העוסקים במלאכת ד' באמונה לרומם קרן התורה והתפילה ולהאדירה‪.‬‬ ‫ובשכר זה בוודאי יעמוד לכם להתברך ממקור הברכות בשפע רב והצלחה באריכת ימים‬ ‫ושנים טובים‪ ,‬וחיי נחת מבנים וב"ב שיחי' עם כל ברכאן דלעילא ותתא‪.‬‬ ‫ובימי רחמים ורצון העת להתחזק בשלשה העמודים שעליהם העולם עומד תורה‪,‬‬ ‫ועבודה‪ ,‬וגמילות חסדים‪ ,‬ובכח האחדות יוכלו לפעול כט"ס אי"ה ‪.‬‬ ‫ואני תפלה בעדכם ובעד כל בית ישראל שתהא השנה הבאה לקראתינו שנת גאולה‬

‫די גמרא זאגט )יומא דף‬ ‫פז‪ (.‬אז מען דארף זיך‬ ‫מתוודה זיין ערב יום‬ ‫כיפור ביי מנחה‪ ,‬ווייל‬ ‫מען איז חושש אז‬ ‫סעודה‬ ‫די‬ ‫מחמת‬ ‫המפסקת וועט פאסירען‬ ‫א שטרויכלונג אז ער‬ ‫וועט נישט קענען יוה"כ‬ ‫מתוודה זיין‪.‬‬ ‫דער שליח ציבור ביי‬ ‫מנחה זאל זיין איינער‬ ‫וואס איז ראוי צו‬ ‫בימים‬ ‫דאווענען‬ ‫הנוראים‪.‬‬ ‫ביי מנחה איז מען מרבה‬ ‫בצדקה‪ .‬די מענטשען‬ ‫וואס פירען זיך צו‬ ‫שלאגן כפרות מיט‬ ‫געלט‪ ,‬ברענגען די געלט‬ ‫צו שוהל ביי מנחה און‬ ‫זיי טיילן דאס אויס פאר‬ ‫עניים‪.‬‬

‫סעודה המפסקת‪:‬‬

‫נאך מנחה עסט מען די‬ ‫וישועה לרומם קרן התורה והיראה וימין ד' רוממה ונשגב ד' לבדו ביום ההוא‪ ,‬בביאת‬ ‫סעודה המפסקת‪ .‬מען‬ ‫איז מקפיד נישט צו‬ ‫משיח צדקינו אמן‪.‬‬ ‫עסען קיין פיש )אגב‬ ‫זייער‬ ‫פיש‬ ‫מאכט‬ ‫כעתירת ידידכם דושה"ט באה"ר ומצפה להרמת קרנכם בב"א‪.‬‬ ‫דארשטיג( ווי אויך‬ ‫טאהר מען נישט עסען‬ ‫ימים אחדים לפני יומא דהילולא רבא של מייסד שולשלתינו כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט‬ ‫קיין מילכיגס‪.‬‬ ‫קברי צדיקים‪:‬‬ ‫אויב מען‬ ‫רבינו צבי ארי' מאליק זצוקללה"ה‬ ‫עס זענען דא וואס פירן זיך צו‬ ‫וויל עסען‬ ‫גיין ערב יום כיפור צו קברי‬ ‫אדער‬ ‫ה"ק אהרן זאב מאליק‬ ‫צדיקים‪.‬‬ ‫טרינקען‬ ‫נאכן‬ ‫מצוות אכילה‪:‬‬ ‫סעודה‬ ‫עס איז א מצוה צו עסען ערב יום‬ ‫זאל מען מאכן א תנאי און ארויסזאגן בפירוש אז‬ ‫כיפור און מרבה זיין בסעודה‪ .‬דאס עסען ווערט‬ ‫די‬ ‫און‬ ‫נפש‬ ‫דעם‬ ‫אויסרייניגען‬ ‫קענען‬ ‫זיך‬ ‫זאל‬ ‫מען‬ ‫מען וויל עסען נאכן בענטשען‪.‬‬ ‫גערעכנט אזוי ווי א תענית‪ ,‬ווי די גמרא זאגט‬ ‫נשמה‪ ,‬דערפאר מאכט מען יוהכ"פ א שהחיינו‪.‬‬ ‫)ברכות ח‪ ,:‬יומא פא‪ (:‬אז דער וואס עסט און‬ ‫נירות יום כיפור‪:‬‬ ‫ממילא וויבאלד יוה"כ אליין דארף מען צו‬ ‫טרינקט ערב יום הכיפורים איז "כאילו התענה‬ ‫די פרויען ווען זיי צונדען לעכט מאכן א ברכה‬ ‫פאסטען‪ ,‬מאכט מען די סעודת יו"ט‪ ,‬עיוה"כ‪.‬‬ ‫תשיעי ועשירי" )אזוי ווי ער וואלט געפאסט די‬ ‫"להדליק נר של יום הכיפורים"‪ ,‬און אויך א‬ ‫פרויען זענען אויך מחויב אין דער מצוה כאטש‬ ‫ניינטע טאג און די צענטע טאג פון תשרי(‪ .‬א טייל‬ ‫פרויען זענען פטור פון מצות עשה שהזמן גרמא‪,‬‬ ‫פוסקים האלטען אז עס איז א מצוה מן התורה‪.‬‬

‫ב‬

‫צרנהו‬ ‫הו ילל ישימן יססבבנהו יבוננהו יצ‬ ‫ימצאהו בבארץ מדבר ובתה‬ ‫מתחילה בעל‬ ‫ה‬ ‫עינו‪).‬לב‪ ,‬י( הרה"ק ד"ר גורדין ז"ל שהיה‬ ‫כאישון ע‬ ‫עבירה ואחחר כך נעשה בעל תשובה גדול וממקקורביו של‬ ‫הרה"ק הממגיד זצ"ל‪ ,‬שאל פפעם את המגיד עצצה על מה‬ ‫שלפעמים מבלבל אותו מחשבות ממעשייו הרעים‬ ‫הקודמים‪ ,‬ואמר לו הרב המגיד זצ"ל‪ ,‬על דרך ממשל לאחד‬ ‫שהיה לו בבית מרזח שהגויים היו באים שם תמייד לשתות‪,‬‬ ‫אחר כך עעזב את הפרנסה ההזאת ונעשה סוחר יערות ועשיר גדוול‪ ,‬אך‬ ‫לילה להעיר אותו שיתתן להם‬ ‫הגויים הרגגילים כאן ביין שררף באים בכל ה‬ ‫פרנסתו ואינו‬ ‫ו‬ ‫שתות‪ ,‬אזי הוא עוננה להם כל פעם שאאין זה כבר‬ ‫יין שרף לש‬ ‫שייך לזה‪ ,‬עד שהם מתרגלים שאין להם כבר מה לבא אליו‪ ,‬וככמו כן‬ ‫שבותיו ממעשיו הקודמים הבאים ודופקים על דלתי לבבו איני‬ ‫ישיב למחש‬ ‫לי שום שייכות למחחשבות‬ ‫כבר אותו האיש‪ ,‬אני כבר ברריה חדשה שאין י‬

‫ג‬

‫ככאלו‪ ,‬ואז יפרשו ככבר ממנו‪ ,‬וזהו מאאמר הכתוב ימצאההו בארץ מדבר‪,‬‬ ‫הוא טרוד כל כך בהבבלי העולם הזה‬ ‫קקודם ראש השנה וויום הכיפורים א‬ ‫מדבר‪ ,‬ובתהו ילל ישמן‪ ,‬שהוא כמו בעוללם התהו‪ ,‬ואינו‬ ‫ר‬ ‫בבבחינת ארץ‬ ‫יודע באיזה עוללם הוא‪ ,‬ואחר כך ייסבבנהו יבוננהו‬ ‫יצרנהו כאישון עינו‪ ,‬זהו ראש השנה ויום‬ ‫שבונו בעולמו‪,‬‬ ‫מתבונן ועושה חש‬ ‫הכיפורים שמ‬ ‫כך כנשר יעיר קנו‬ ‫מתקרב לעבודתו יתברך‪ ,‬ואחר ך‬ ‫ינחנו וגו' בדד ראשי‬ ‫ו‬ ‫עעל גוזליו ירחף וגו''‪ ,‬מרמז בזה ענין ססוכה‪ ,‬ה' בדד‬ ‫שה בריה חדשה‬ ‫תתיבות בכל דרכיך דדעהו‪ ,‬שמהימים הקקדושים הללו שנעש‬ ‫בבבחינת בכל דרכיך דעהו‪ ,‬שכל מעשיו לשם שמים‪ ,‬ועל ידי זה ואין עמו‬ ‫אאל נכר‪ ,‬אין לו מחשבות והרהורים ררעים ממעשיו הקודדמים כי אינו זה‬ ‫) בית אברהם(‬ ‫שהיה מקודם‪.‬‬ ‫ש‬

‫ה‬ ‫משפחתה‬ ‫מערץ ז"ל נפטרה ג' תשרי תנצב"ה הונצח ע"י‬ ‫ץ‬ ‫רה ב"ר יחיאל אללטר הלוי‬ ‫לע"נ האשה החשובה מרת שר‬ ‫"שהחינו"‪ .‬עס איז וויכטיג אז זיי זאלן וויסן אז‬ ‫האבן שוין געמאככט שהחיינו ביי‬ ‫וויבאלד זיי ה‬ ‫גייען אין שוהל זאלן‬ ‫ן‬ ‫לעכט צינדען‪ ,‬איז אויב זיי‬ ‫זיי נישט מאככן קיין שהחינו אין שוהל מיט די‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫לעכט‪:‬‬ ‫ט‬ ‫געזונט‬ ‫מנהג אז מען צינד יום כיפור א "געזונט‬ ‫ג‬ ‫עס איז א‬ ‫לעכט פאר א גאנצע‬ ‫ט‬ ‫לעכט"‪ .‬מען ציינד נאר איין‬ ‫מנהגים ווי מען צינד די‬ ‫ם‬ ‫משפחה‪ .‬עס אייז דא צווי‬ ‫לעכט‪ .‬אסאך פירן זיך צו צינדדן די לעכט אין‬ ‫אנדערע פירען זיך דאס צצו צינדען אין די‬ ‫ע‬ ‫שוהל‪,‬‬ ‫שוהל‪ ,‬פירען זיך אזוי‬ ‫ל‬ ‫וואס צינדען און‬ ‫ס‬ ‫היים‪ .‬די‬ ‫סלעשען זאל מען‬ ‫ווייל טאמער עעס וועט זיך אויס‬ ‫נישט טראכטן אז דאס איז ח"ו א שלעכטע סימן‪,‬‬ ‫שוהל און מישען‬ ‫מען זיי דאס און ש‬ ‫וועגן דעם נעמ‬ ‫מיט די אנדערע לעכט‪.‬‬ ‫דאס אויס ט‬ ‫אויב עס האט זזיך אויסגעלאשן דדי "געזונט לעכט"‬ ‫אנצוצונדען מוצאי‬ ‫פירט מען זיך דאס נאכאמאל א‬ ‫אס אנצוצונדען‬ ‫יום כיפור‪ .‬אננדערע פירן זיך דא‬ ‫ברכת הבנים‪:‬‬ ‫הושענה רבא‪.‬‬ ‫זיך אז דער פאטער בענטשט אלע‬ ‫מען פירט ך‬ ‫ברכת כהנים" און דדערנאך "ישימך‬ ‫ת‬ ‫קינדער"‬ ‫אר די טעכטער‬ ‫אלוקים כאפררים וכמנשה"‪ ,‬פא‬ ‫שרה רבקה רחל ולאה"‪ .‬נאכדעם‬ ‫זאגט מען" כש‬ ‫דעם יהי רצון מיט א געוויין און א‬ ‫זאגט מען ם‬ ‫בקשה צום רבבונו של עולם‪ ,‬אז די קינדער זאלן‬ ‫אויפוואקסען בבתורה ובמצוות וכו' וכו‪'...‬‬

‫העינויים‬

‫זמן התענית‪:‬‬ ‫פון יום כיפור – ד‪.‬ה‪ .‬פאסטען‪ ,‬און‬ ‫אלע דינים ן‬ ‫אויסטוען די שיך‬ ‫שן די הענט‪ ,‬און א‬ ‫נישט זיך וואש‬ ‫שקיעה‪ ,‬און מען דארף‬ ‫ה‬ ‫זיך אן פון די‬ ‫וכו'‪ -‬הייבן ך‬ ‫סיף זיין פון פארדדעם‪ ,‬אלס תוספת‬ ‫נאך אביסל מוס‬ ‫יום הכיפורים‪) .‬ביה"ל תרי"ד ד"ה אסור לנעול(‬ ‫ווען מען ענדיגגט די סעודת המפפסקת פארן זמן‪,‬‬ ‫איז גלייך ארויסצוזאגן פארן בבענטשן אז מ'איז‬ ‫אויף זיך‪ ,‬און מ'וועט‬ ‫מקבל דעם תענית ף‬ ‫ל‬ ‫נאכנישט‬ ‫אגט נישט ארויס‪,‬‬ ‫נאך שפעטער עעסן ‪.‬אפילו מען זא‬ ‫טש אינזינען האבן אין הארץ אז‬ ‫זאל מען כאט‬ ‫סן )מטא"פ תר"ח ס"ו(‪.‬‬ ‫מ'וועט נאך עס‬ ‫מען עסן אפילו ווען מען האט נישט‬ ‫בדיעבד‪ ,‬מעג מ‬ ‫אינזינען געהאט אז מ'וועט נאך עסן‪ .‬אבער אויב‬ ‫וועט שוין נישט עסן‬ ‫סגעזאגט אז מ' ט‬ ‫האט מען ארויס‬ ‫נאך די סעודה‪ ,‬טאר מען מער ננישט עסן )תקנ"ג‬ ‫האט זיך מקבל געווען אין הארץ אז‬ ‫ס"א(‪ .‬ווען מ'ה‬ ‫שט עסן‪ ,‬זענען אויך דא וואס זאגן‬ ‫מ'וועט שוין ניש‬ ‫שנ"ב שם סק"ב‬ ‫אז מ'טאר שווין נישט עסן( מש‬ ‫ומטא"פ תר"ח ס"ו(‪ .‬אבער אנדעערע זענען מחולק‬ ‫ושועה"ר תר"ח ס"ז(‬ ‫ה‬ ‫דערויף‪) .‬רמ"א תקנ"ג ס"א‬ ‫געווען אויף זיך‪ ,‬גייען‬ ‫ן‬ ‫ווען מ'האט מקבל תענית‬ ‫שוין אן אלע דיינים פון יום כיפור‪ ,‬אז מ'טאר נישט‬ ‫שן א‪.‬ד‪.‬ג ‪..‬אבער‬ ‫אכה און זיך וואש‬ ‫טוען קיין מלא‬ ‫מען מען יא ביזן זזמן‪ .‬ווייל עס איז‬ ‫גיין מיט שיך מ‬ ‫סגענומען אז לגבי‬ ‫האט זיך בפירוש אויס‬ ‫אזויווי מ' ט‬ ‫שיך איז מען זייך נישט מקבל דעעם תענית )משנ"ב‬ ‫שועה"ר שם ס"ז(‬ ‫תר"ח סקי"ג וש‬

‫אכילה שתיה‪:‬‬ ‫מען טאר גאררנישט טועם זיין אין יום כיפור ‪,‬‬ ‫אפילו ווען מעען שפייט דאס גללייך אויס )רמ"א‬ ‫טאר מען זיך‬ ‫תרי"ב ס"ו(‪ .‬און דערפאר ט‬ ‫קען די מויל‪ ,‬אפילו‬ ‫אינדערפריהא נישט אויסשווענק‬ ‫רמ"א תרי"ג ס"ד‬ ‫נישט מיט וויייניג וואסער‪ ) .‬מ‬ ‫ומטא"פ שם ס"ו(‬ ‫אין יום כיפור זיך‬ ‫עס זענען דא ווואס זענען מחמיר א‬ ‫שלינגען די שפייעככץ פון מויל‪ .‬אבער‬ ‫נישט אראפצוש‬ ‫נאר וועם עס קומט אן לייכט דדארף דאס טוען‪.‬‬ ‫)מטא"פ שם ס"ז(‬ ‫אז מען דארף זיין‬ ‫עס זענען דא וואס האלטן‪ ,‬ז‬ ‫שט אנצורירן קייין עסנווארג און‬ ‫געווארנט ניש‬ ‫ווייל מען האט מורא‬ ‫ל‬ ‫געטראנקען איין יום כיפור‪.‬‬ ‫אז מען וועעט פארגעסן אוון מ'וועט דאס‬ ‫אין מויל‪ .‬אויב דארף מען געבן צו עסן‬ ‫אריינעמען ן‬ ‫פאר א קליין‪-‬קינד וואס קען ננאכנישט אליינס‪,‬‬ ‫חלה הייסן פאר א קינד וואס איז‬ ‫זאל מען לכתח‬ ‫נאכנישט מחויייב צו פאסטען‪ .‬אוויב קען מען נישט‬ ‫הייסן פאר א קינד‪ ,‬מעג מעען אליינס געבן‪.‬‬ ‫)מטא"פ שם ס"י(‬ ‫אלטן אז מ'מעג‬ ‫אבער אנדערע אחרונים הא‬ ‫ארף זיין געווארנט‬ ‫לכתחלה אנריררין עסן‪ ,‬נאר מ'דא‬ ‫אפצושיילן א‪.‬ד‪.‬ג ‪.‬‬ ‫אשעפטיגן ]צב"ש א‬ ‫זיך נישט צו בא‬ ‫אוי צו עסן[ מיט‬ ‫סן עס זאל זיין רא‬ ‫אנצוגרייטן עס‬ ‫עסנווארג‪ .‬און ווען מען דארף עס פאר‬ ‫ג‬ ‫קיין‬ ‫קינדער‪ -‬און עעס איז נישטא קייין קינד וואס זאל‬ ‫דאס טוען‪ ,‬מעעג מען דאס אויך‪) .‬שועה"ר תרי"א‬ ‫ולהמשנ"ב תרי"ב סקל"ב גם ההתעסקות‬ ‫נ‬ ‫סק"ט‬ ‫לכתחלה(‬ ‫ה‬ ‫מותר‬

‫בשמים‪:‬‬ ‫ם‬ ‫הריחת‬

‫אוי לאכילה‪ ,‬טאר‬ ‫אס זענען נישט רא‬ ‫אפילו זאכן ווא‬ ‫כיפור אין מויל כדי צו‬ ‫ר‬ ‫מען נישט ארייננעמען יום‬ ‫פילן א טעם אדדער זיך פייכט צו מאכן דעם האלז‪.‬‬ ‫)רמ"א שם ס"ו ושועה"ר סק"ז(‬ ‫שמעקעדיגע גראזן איז נישט‬ ‫ע‬ ‫בשמים און‬ ‫ם‬ ‫שמעקן‬ ‫דא ענין מען זאל‬ ‫אסור‪ .‬און אדדרבה עס איז א‬ ‫בשמים‪ ,‬כדי צו מאכן א ברכה דערויף‪,‬‬ ‫ם‬ ‫שמעקן‬ ‫משלים די צאל ברכות‬ ‫ם‬ ‫דורכדעם איז מען‬ ‫ם‬ ‫ווייל‬ ‫פון די מאה ברכות‪,‬‬ ‫וואס עס פעלן אין יום כיפור ן‬ ‫סט נישט פעלן דדערביי די ברכות‬ ‫]וויבאלד מ'עס‬ ‫אכט אין א געוועננליכען טאג ביים‬ ‫וואס מען מא‬ ‫עסן[‪) .‬מטא"פ ס"ו(‪.‬‬ ‫מען דארף זיין געווארנט צו מאכן א ברכה אויף די‬ ‫מען שמעקט ‪.‬אבעער מען זאל נישט‬ ‫בשמים וואס מ‬ ‫איבערמאכן א צווייטע מאל א בברכה דערויף‪ ,‬נאר‬ ‫מפסיק געווען א לאנגע‬ ‫ק‬ ‫נאך וואס מען האט שוין‬ ‫און מען האט שוין‬ ‫צייט פון די פרריערדיגע ברכה‪ ,‬א‬ ‫מטא"פ תרכ"ב ס"ג(‪.‬‬ ‫) א‬ ‫מסיח דעת געווען‪.‬‬

‫רחיצה‪:‬‬

‫מען טאר זיך נישט אפוואשן יום כיפור ‪,‬אפילו‬ ‫און מען טאר זיך‬ ‫קיין קאלט וואסער‪ .‬א‬ ‫ן‬ ‫נישט מיט‬ ‫אפילו נישט אייינטונקען דעם פיננגער אין וואסער‪.‬‬ ‫)שו"ע תרי"ג ס"א(‬ ‫מיט שמוץ‪ ,‬מעג מען‬ ‫אויב איז מען אנגעקלעבט ט‬ ‫איז שמוציג )שו"ע‬ ‫שן דארט ווי מען א‬ ‫זיך יא אפוואש‬

‫מען זאל זיין געווארנט זיך נישט‬ ‫שם(‪ .‬אבער מ‬ ‫וואס איז פארשמירט‪.‬‬ ‫אר דעם פלאץ ס‬ ‫אפציוואשן נא‬ ‫סיידן אויב אסאך פלעצער אויפן קערפער זענען‬ ‫מעג מען זיך אינגאנצן אפוואשן‪.‬‬ ‫פארשמירט‪ ,‬מ‬ ‫)מטא"פ ס"א(ווען מען וואשט זזיך אראפצונעמען‬ ‫אז מען טוט דאס‬ ‫שמוץ זאל מעען אינזינען האבן א‬ ‫נישט הנאה צו האבן פוון וואשן‪ ,‬נאר‬ ‫)מטא"פ שם(‬ ‫אראפצונעמען די שמוץ‪.‬‬ ‫אינדערפריה נאכן אויפשטיין‪ ,‬זאל מען זיך נישט‬ ‫דעם פנים‪ -‬אפילו ווען דאס נישט‬ ‫ם‬ ‫אפוואשן‬ ‫אפוואשן שטערט שטארק‪ .‬אויך די אויגן זאל מען‬ ‫זיך נישט אפוואשן )רמ"א שם ס"ד(‪ .‬אויב זענען‬ ‫ארקלעבט‪ ,‬אדער דער פנים איז‬ ‫די אויגן פא‬ ‫מאכן די פינגערס‪,‬‬ ‫פארשמירט מעג מען זיך נאס מ‬ ‫אפוואשן דערמיט דעם פלאץ וואס איז‬ ‫ן‬ ‫און‬ ‫זיין געווארנט נישט‬ ‫אבער מען זאל ן‬ ‫פארשמירט‪ .‬א‬ ‫אפציוואשן אויך אנדערע פלעצצער‪) .‬מטא"פ שם‬ ‫ס"ג(‬ ‫מען טאר זיך ננישט אפווישן אין יום כיפור‪ ,‬מיט א‬ ‫וואס מען האט איינגעעווייקט ערב יום‬ ‫ס‬ ‫האנטוך‬ ‫כיפור‪ ,‬און מעען האט עס געלאזזט טרוקענען כדי‬ ‫קענען אפוואשן דעערמיט מארגן )שם‬ ‫מען זאל זיך ק‬ ‫טוך וואס מען האט‬ ‫אבער מיט א האנט‬ ‫רמ"א ס"ט(‪ .‬א‬ ‫זיך אפגעווישט די הענט און די פוס ערב יום‬ ‫כיפור‪ ,‬מעג זייך אפווישן מיט דעם צומארגענס‪,‬‬ ‫שטארק נאס געווען‪ ,‬און‬ ‫ק‬ ‫איז נישט‬ ‫וויבאלד עס א‬ ‫מען קען ביי איר נישט צוקוומען צו סחיטה‪.‬‬ ‫קכ"ה( נטילת יידים‪:‬‬ ‫)משנ"ב שם סק‬ ‫ווען מען שטיייט אויף אינדערפפריה‪ ,‬וואשט מען‬ ‫זיך אפ נעגל ווואסער‪ .‬אבער מעען זאל זיך נישט‬ ‫צע הענט‪ ,‬נאר ביז נאך די פינגערס‪.‬‬ ‫וואשן די גאנצ‬ ‫זאל נישט אינזינען האבן זיך צו וואשן‬ ‫אבער מען ל‬ ‫אר אראפצונעמען דדי רוח רעה וואס‬ ‫פאר הנאה‪ ,‬נא‬ ‫הענט‪) .‬שו"ע שם ס"ב(‬ ‫רועט אויף די ה‬ ‫סא‪ ,‬זאל מען זיך‬ ‫נאכן ארויסגייין אין בית הכס‬ ‫וואשן די הענט ביז נאך די פיננגערס‪ ,‬דריי מאל‬ ‫פירט זיך אגאנץ יאר ננאר זיך צו וואשן‬ ‫ט‬ ‫]ווער עס‬ ‫פון בית הכסא‪ ,‬זאל‬ ‫איין מאל נאככן ארויסקומען ן‬ ‫זיך אין יום ככיפור אויך נאר ווואשן איין מאל[‪.‬‬ ‫בבס"ז הדין אם לא‬ ‫)מטא"פ שם ס"ה‪ ,‬ועי' שם ס‬ ‫עשה צרכיו‪ ,‬ועעי' בביה"ל ד"ה ואם רוצה(‬ ‫צו די צוגעדעקטע‬ ‫אויב האט מען צוגערירט ו‬ ‫מען זיך אפוואשן‬ ‫אויפן קערפער‪ ,‬זאל מ‬ ‫ן‬ ‫פלעצער‬ ‫הענט‪ ,‬ביז נאך די פינגערס‪) .‬משנ"ב‬ ‫דריי מאל די ה‬ ‫שם סק"ו(‬ ‫אווענען זאל מען זזיך נישט אפוואשן‬ ‫אפילו פארן דא‬ ‫שנ"ב שם סק"ה‬ ‫די הענט ווען עס איז ריין‪) .‬מש‬ ‫אם הסיח דעתו‬ ‫ומאלה"מ לככאו' משמע דא‬ ‫תפלה(‬ ‫משמירתם צרייך לרחצם לפני הת‬ ‫א כהן פארן דוכנ'ען זאל זיך וואשן די גאנצע‬ ‫תרי"ג רמ"א ס"ג‬ ‫הענט‪ ,‬אפילו וווען עס איז ריין )ת‬ ‫ומטא"פ ס"ח((‪ .‬אין די פלעצער ווי מען פירט זיך‬ ‫הענט פאר זיי גיסן אפ‬ ‫ט‬ ‫אז די לויים ווואשן זיך די‬ ‫די כהנים‪ ,‬זאללן זיי זיך אויך וואשן דעם הענט יום‬ ‫כיפור )מטא"פ שם ‪).‬אבער ננאר ביז נאך די‬

‫אלה"מ ס"ט(‪.‬‬ ‫פינגערס‪ ) .‬ה‬

‫רבינו כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט רשכבה"ג רבי‬ ‫הערש לייב מאליק )מהרצ"א( זצוקללה"ה נהג‬ ‫לעבור לפני התיבה בר"ה ויוהכ"פ‪ ,‬ובשנת תקע"א השנה‬ ‫אחרונה לפני עת עלותו לשמי מרום‪ ,‬הרגיש חולשה‬ ‫נוראה ובכדי לשמור על בריאותו‪ ,‬כבר השפיעו עליו‬ ‫מתחילת חודש אלול שלא יטרידוהו בני אדם‪ ,‬אולי על‬ ‫ידי זה שינוח מעט יהי' לו כח להתפלל כהרגלו לפני‬ ‫התיבה בימים נוראים‪ ,‬אבל עם כל זאת לא יכול הי'‬ ‫רבינו הק' להתפלל לפני התיבה‪ ,‬והתפלל בחדרו הקדוש‪,‬‬ ‫ובאמרו אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים התלהב‬ ‫מאד‪ ,‬ובגלל אמירתו זו בחולשתו פסקו בבית דין של‬ ‫מעלה לקבל כל תפילות עמך בית ישראל ולהמתיק את‬ ‫כל הדינים מעליהם‪ ,‬כי הרי הם בנים למקום‪ ,‬וכרחם אב‬ ‫על בנים צריכים לרחם גם עליהם‪ ,‬מיד בא השטן לפני‬ ‫הבי"ד של מעלה ושאל מה זה ועל מה זה‪ ,‬והשיבו לו‬ ‫שנמחלו כל העונות בשביל תפילת רבינו הק' הצדיק‬ ‫מאליק זי"ע‪ ,‬אז אמר השטן תנו לי רשות לנסותו ואז‬ ‫תראו שאין אמת בדבריו שאמר‪ ,‬ונתנו רשות להשטן‬ ‫והכין כלי מלחמתו בהצדיק רבינו הק'‪.‬‬ ‫והנה בין החסידים המובהקים של רבינו הק' זי"ע הי'‬ ‫אחד רבי מרדכי ז"ל‪ ,‬שהי' רגיל לבא להתמהמה יותר זמן‬ ‫באליק מאשר אצלו בבית‪ ,‬והי' נוסע לפני כל יומא‬ ‫דפגרא כחודש ימים לפני זה‪ ,‬ונשאר גם לאחר מכן זמן‬ ‫מסויים ונפשו היתה דבוקה ברבו בתשוקה גדולה‬

‫הגליון הזה נתנדב לעילו נשמתו הטהורה של‬

‫וחזקה‪ ,‬ואז השטן התחפש לאחד מאנ"ש ופנה לרבי‬ ‫מרדכי‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬הנה כשיצאתם מביתכם לנסוע אל‬ ‫הרבי פרצה שריפה בביתכם והכל הי' למאכולת אש‪,‬‬ ‫וחלק מהמסחר נשרף‪ ,‬ולא עוד אלא גם כמה נפשות‬ ‫נשרפו ובנכם יחידכם מונח על מטתו בסכנה ומתאבק‬ ‫על חייו רח"ל‪ ,‬ואתם יושבים פה בשקט ושלוה‪ ,‬מיד קם‬ ‫רבי מרדכי מבוהל ורצה ליכנס לרבינו ז"ל ‪ ,‬כדי להזכיר‬ ‫את מצב ב"ב ומצב בנו לרפו"ש‪ ,‬אבל בן רבינו הק' זי"ע‬ ‫הרב רבי יוסף דוד זי"ע עמד על משמר הפתח ולא נתן‬ ‫לו ליכנס מפאת חולשת אביו רבינו הק' זי"ע‪ ,‬מיד רצה‬ ‫רבי מרדכי לפרוץ את הדלת בכדי ליכנס‪ ,‬ונתן לו הרה"ק‬ ‫רי"ד זי"ע דחיפה‪ ,‬ואעפי"כ נכנס‪ ,‬והרה"ק רי"ד ברח‬ ‫בבהלה לבית המדרש‪ ,‬ונבהל מאד מהמעשה אשר קרהו‪,‬‬ ‫כשנכנס רבי מרדכי לחדר הקדוש שכח לרגע על מה בא‬ ‫ורק סיפר איך שהרה"ק רבי יוסף דוד זי"ע נתן לו דחיפה‬ ‫על לא עול‪ ,‬התרגש מאד רבינו הק' זי"ע‪ ,‬ושלח לקרוא‬ ‫לבנו ושאלו מה עשית‪ ,‬וענה לו אבי מורי אני חס על‬ ‫בריאותך וללא כונה עשיתי מה שעשיתי‪ ,‬השתומם רבינו‬ ‫הק' זי"ע שעה חדא ואז פתח פיו הקדוש ואמר‪ ,‬בשנה‬ ‫אחרונה לימי חיי רוצים לנסות אותי‪ ,‬לא כן בני יקירי‬ ‫אני מוחל לך ואתה רבוש"ע כרחם אב על בנים כן תרחם‬ ‫על עמך ישראל שהם בניך‪ ,‬ומיד נתעלו כל התפילות בלי‬ ‫שום שטן ופגע רע‪ ,‬ונמתקו כל הדינים זכותו יגן עלינו‬ ‫גם להמתקת הדינים ולכל טוב‪).‬המשך בגליון הבא אי"ה(‬

‫רבינו הוד כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט רשכבה"ג רבי צבי‬

‫אריה מאליק ב"ר גדלי' זצוקללה"ה יומא דהילולא שלו במוצאי יוה"ק י"א‬

‫תשרי תקע"ב תנצב"ה‬

‫זכותו הגדול של רבינו הק' בעל ההילולא יגן עלינו ועכ"י להוושע בכט"ס בב"א‬ ‫סימן טוב ומזל טוב‬ ‫הנני בזה לברך מעומקא דלבאי‪ ,‬את כבוד ידידינו האיש החסד‬ ‫והנעלה‪ ,‬מוכתר בכל מדה נכונה‪ ,‬אוהב שלום ורודפו‪ ,‬הרה"ח‪,‬כש"ת‬

‫מו"ה יואל ישראל ווייס הי"ו‬ ‫מהגבאים‪ ,‬ועסקן נלהב המסור בלב ונפש לכ"א ובפרט לקהלתינו הק'‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדות בנו למז"ט‬ ‫ויה"ר שהשי"ת ישלם לו כמיטב פעלו‪ ,‬ואך ורק שמחה ונחת‬ ‫וכ"ט ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך הרחבת הדעת‬ ‫ד‬ ‫כעתירת‪ :‬המערכת‬

‫הגליון יו"ל ע"י התאחדות אברכים דקהל אהרן זאב‬

‫סימן טוב ומזל טוב‬ ‫הנני בזה לברך מעומקא דלבאי‪ ,‬את כבוד ידידינו‪ ,‬מכבד את ה'‬ ‫בגרונו‪ ,‬קולו הנעים מהנה את כל שומעו‪ ,‬מוכתר בכל מדה‬ ‫נכונה‪ ,‬הרה"ח‪ ,‬כש"ת‬ ‫מו"ה יואל פאללאק הי"ו‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדות בתו למז"ט‬ ‫ויה"ר ששמחה וכ"ט ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך הרחבת הדעת‬ ‫כעתירת‪ :‬המערכת‬

‫מ'אליק נתייסדה ע"י הגה"צ רבי אהרן זאב מאליק שליט"א‬

‫כתובת המערכת לשלוח הערות או לנדב ההוצאות להמערכת לזיכוי הרבים לע"נ ‪ ,‬או לרגל שמחה ‪,‬‬ ‫נא לשלוח לחצרות קדשינו ‪ [email protected]‬או לשלוח פאקס ל ‪718-689-1402‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬