Pinat Hashavua Nitzavim 2009

‫בוע‬ ‫שב ע‬ ‫פפיננת הש‬ ‫פרשת נצבבים‪-‬וילך‬ ‫צוקללה"ה‬ ‫האדמורי"ם מאליק זצ‬ ‫מרנן ורבנן רבווהקוה"ט ה‬ ‫ן‬ ‫של כ"ק‬ ‫יוצא לאוור לשמם וולזכרם ל‬ ‫חמישי‪-‬שישי‬ ‫פרק ח‬

‫תשס"ט לפ"ק‬ ‫ת‬

‫טעם שקוררין פרשת נצבים בשבת שלפנני‬ ‫ראש השנה‪ .‬עפי"מ שכתבו התוס' )מגילה לא‪(:‬‬ ‫שלא להסמיך הקלללות לר"ה‪ ,‬ע"כ‬ ‫א‬ ‫הטעם‬ ‫בקללות‬ ‫ת‬ ‫תהא מדברת‬ ‫מפסיקין בפפרשה שלא א‬ ‫יש בו עוד דבררי‬ ‫התוס'‪ .‬ולדרכינו ש‬ ‫ס‬ ‫עכ"ל‬ ‫תקומה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫תנחומין‪ ,‬כי ע"י התשובה ייהיה לנו‬ ‫והקללות והיסורין מציבין אתכם ומקיימיין‬ ‫בה‬ ‫אתכם להאיר לכם‪ ,‬ופררשה זו יש ה‬ ‫שם‬ ‫התעוררות גדול לתשובה‪ ,‬ככי כלנו היינו ם‬ ‫בברית‪ ,‬ומרע"ה הזהיר‬ ‫ת‬ ‫מד ונכנסנו‬ ‫באותו מעמ‬ ‫כולנו‪ ,‬כמ"ש וידבר את הדבברים האלה אל כל‬ ‫לקרות‬ ‫ת‬ ‫ישראל‪ ,‬וע"כ דבר בעתו מה טוב‪,‬‬ ‫שיהא הקריאה מעוררר‬ ‫א‬ ‫פרשה זו ללפני ר"ה‪,‬‬ ‫מן‪ ,‬שהוא מסוגגל לזה‪ ,‬ובצירוף‬ ‫בצירוף הזמ‬ ‫שלימה‬ ‫ה‬ ‫לשוב בתשובה‬ ‫ב‬ ‫נזכה להתעורר‬ ‫שניהם ה‬ ‫שינו‪.‬‬ ‫יתברך ולתקן כל מעש‬ ‫ך‬ ‫לפניו‬ ‫)דבררי יואל‪ -‬דף קפ"א(‬ ‫לפני ה' אלקיכם‪) .‬כט‪,‬‬ ‫אתם נצבים היום כלכם י‬ ‫העבודה‬ ‫ה‬ ‫אחד מעיקרי‬ ‫ט( הנה יש לומר‪ ,‬דהנה ד‬ ‫להם‬ ‫דובר אמת בלבבו‪ .‬וזה שאמר ם‬ ‫ר‬ ‫להיות‬ ‫משה רבינו ע"ה‪ ,‬אתם אותיות "אמת"‪,‬‬ ‫נצבים‬ ‫ם‬ ‫אז‬ ‫כשיהיה להם "אמת"‪ ,‬א‬ ‫ה‬ ‫כו' לפני ה' אלקיכם‬ ‫סך‬ ‫הקדוש ברוך בלי מס‬ ‫ש‬ ‫תוכלו להיוות אצל‬ ‫ומבדיל‪.‬‬ ‫ונקי(‬ ‫)קב י‬ ‫כט‪,‬‬ ‫לפני ה' אלקיכם‪ ) .‬ט‬ ‫אתם נצבים היום כלכם י‬ ‫בתחתית‬ ‫ת‬ ‫ט( פירש בעעל הטורים כמו ויתיצבו‬ ‫ההר‪ .‬ולכאוורה אינו מובן‪ ,‬ובבפרט לדברי חז"ל‬ ‫כגיגית‪,‬‬ ‫ת‬ ‫)שבת פח‪ (:‬קאי זה שכפה עליהן הר‬ ‫המפורשים‬ ‫ם‬ ‫שייכות לכאן‪ .‬וי"ל דדהנה‬ ‫ת‬ ‫מה‬ ‫לא‬ ‫כפיית הר‪ ,‬כי עי"ז א‬ ‫ת‬ ‫תירצו למה היה צריך‬ ‫דהמקדש‬ ‫ש‬ ‫לשלחה כל ימיו ‪ ,‬כי ככך קיי"ל‬ ‫ה‬ ‫יוכל‬ ‫אשה בע"כ לא יוכל‬ ‫אולם‬ ‫ם‬ ‫לגרשה כל ימיו‪,‬‬ ‫ה‬ ‫דאם‬ ‫אוי לו‪ ,‬נמצא ם‬ ‫קיי"ל דזה דדוקא באשה הרא‬ ‫קים התורה אזזי‬ ‫ישראל אינם מחזיק‬ ‫ל‬ ‫ח "ו‬ ‫ושמרתם‬ ‫ם‬ ‫חינת אינם ראוי ללו‪ .‬וז"ש‬ ‫הקב"ה בבח‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫הברית הזאת וגו' שישמרו‬ ‫את דברי ה‬ ‫ורק אז נצבבים היו"ם כולכם לפני ה'‬ ‫אלקיכם‪,‬‬ ‫ם‬ ‫נצבים‬ ‫ם‬ ‫טעם אתם‬ ‫ולא יוכל ללשלחה‪ ,‬והוא מט‬ ‫תית ההר‪ ,‬וקבללו‬ ‫היום כמ"ש ויתיצבו בתחת‬ ‫התורה בכפפיה‪ ,‬וע"כ לא יוכל לשלחה כל‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫יצחק(‬ ‫ק‬ ‫)אמרי‬

‫מענך והושיענו‪.‬‬ ‫מלכינו עשה למ‬ ‫אבינו מ‬ ‫מובא משמי' דרבינו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ב‬ ‫לייב‬ ‫הקוה"ט רשכבה"ג ררבי הערש‬ ‫מאליק )מהרצ"א( זצוקללה"ה‪ ,‬שאמר‬

‫דהקטרווג של היצה"ר הוא שבני אדם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫דעבדי‬ ‫לשמה‪ ,‬וכל מה‬ ‫ה‬ ‫הכל שלא‬ ‫עושים ה‬ ‫חיי ומזוני וכו'‪,‬‬ ‫הו עבדי‪ ,‬לבני ח‬ ‫לגרמייה‬ ‫ולכך אננו מבקשים "אבבינו מלכינו ה‬ ‫עשה‬ ‫ה‬ ‫יעשה‬ ‫שי"ת גם‬ ‫למענך והושיענו" שהש‬ ‫ל‬ ‫שישראל‬ ‫למענו ולשמו‪ ,‬כמו הקטרוג‬ ‫עושים לגרמייהו‪ ,‬וכך תעשה השי"ת‬ ‫למענך והושיענו‪.‬‬

‫ואמץ שהטעמים מוננח סגול‪ .‬וזאת ככי‬ ‫ץ‬ ‫"חזק‬ ‫מצינו במללך ישראל שצרריך להיות מצוין‬ ‫מאחיו"‬ ‫ו‬ ‫במדת העננוה‪" ,‬לבלתי רוום לבבו‬ ‫את עליו להנהייג‬ ‫)לעיל יז‪ ,‬כ(‪ ,‬ולעומת זא‬ ‫מלכותו בייד רמה כמ"ש )שם ט"ו(‪" :‬שום‬ ‫עליך‪.‬‬ ‫ך‬ ‫תהא אימתו‬ ‫עליך מלך"‪ ,‬ודרשו שת‬ ‫ך‬ ‫תשים‬ ‫של‬ ‫מגודל ענותנותו ש‬ ‫ל‬ ‫שה ידע‬ ‫והנה‪ ,‬מש‬ ‫טז(‬ ‫ראה תרגום יונתן במדבר יג‪ ,‬ט‬ ‫יהושע) ה‬ ‫תה‬ ‫שהחזיק עצצמו כמשרת‪ ,‬וללכן קרא לו עת‬ ‫מר‬ ‫מנותו למנהיגם של ישראל ואמ‬ ‫קודם התמ‬ ‫לו‪ :‬רק אצצלך בלבך תהיה עניו‪ ,‬אבל "לעיני‬ ‫תך‬ ‫ישראל חזק ואמץ"‪ ,‬שתנהג מלכות‬ ‫ל‬ ‫כל‬ ‫בחוזק יד ובביד רמה‪.‬‬

‫חכמה(‬ ‫ה‬ ‫)משך‬ ‫עך‬ ‫ומל ה' אללקיך את לבבך ואת לבב זרע‬ ‫שך‬ ‫לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפש‬ ‫למען חייך‪ .‬וי"ל דאיתא כל הפריש ממינות‬ ‫חו‬ ‫הרע אינו מניח‬ ‫מיית‪ ,‬פי' רש"י‪ :‬דיצר ה‬ ‫בו וצריך ללחום עם היצר שגבבר‬ ‫ומתגרה ו‬ ‫מת‪.‬‬ ‫עליו הרבה‪ ,‬וא"א לעמוד כננגדו לכך הוא ת‬ ‫תה‬ ‫ואמרתי דדע"י תשובה מאהבה סגולת‬ ‫כזכיות‪ ,‬ועי"כ מציללו‬ ‫ת‬ ‫דזדונות נעשו לו‬ ‫ימות‪.‬‬ ‫ת‬ ‫היצר ואז יוכל ללחיות ולא‬ ‫ממלחמת ה‬ ‫מר‬ ‫אלקיך את לבבך כלומ‬ ‫ך‬ ‫והיינו דכתייב ומל ה'‬ ‫את היצר הרע‪ ,‬לאהבה את ה'‪ ,‬ככי‬ ‫שיכרות ת‬ ‫אהבה אז יהיה בכל לבבך בשני‬ ‫בשובו מא‬ ‫בברכות‪,‬‬ ‫ת‬ ‫טוב ויצר הרע ככדדרשינן‬ ‫יצריך יצר ט‬ ‫תמות‪,‬‬ ‫ת‬ ‫תחיה ולא‬ ‫ואז יהיה ללמען חייך‪ ,‬כי ת‬ ‫מחמת הפררישה מעבירה‪ ,‬כי לא יראה ולא‬ ‫ימצא עוד בקרבך שאור הייצר הרע‪ ,‬וברצות‬ ‫אתו‪.‬‬ ‫ה' דרכך גם אויביו ישלים א‬

‫ראש השנה‪.‬‬ ‫שבת שלפני ש‬ ‫ת‬ ‫שב"ק שלפני ר"ה בבסעודת שחרית‬ ‫פע"א בש‬ ‫אמר הררה"ק רבי יחזקקאל מקוזמיר‬ ‫שולחנו בזה"ל‪:‬‬ ‫זצוקללה"ה להמסובין על ש‬ ‫שם שמים כי ההמאכלים שלנו‬ ‫אכלו לש‬ ‫מן האדם האוכל אצלי כל מיני‬ ‫מגרשים מ‬ ‫חומריות וגשמיות וכל מייני אפיקורסות‪,‬‬ ‫וכלולים בבהם כל מיני קדוושות‪ ,‬ובסעודת‬ ‫שלפני ראש השנה יש בה כח כל‬ ‫שבת זו ש‬ ‫הסליחות מ"זכור ברית" והפיוטים של‬ ‫שחרית וומוסף של ר"ה‪ ,‬ומ"כל נדרי"‬ ‫ושחרית וומוסף של יום ההקדוש‪ ,‬ומימים‬ ‫הראשונים של סוכות‪ ,‬ושמינני עצרת ושמחת‬ ‫ם‬ ‫תורה עד אאסרו חג‪ ,‬היינו כעננין דכתיב בחנה‬ ‫"ותקם חנה אחרי אכלה בשיילה ואחרי שתה‬ ‫וכו' ותתפלל" ולכאורה אאיך עברה על‬ ‫לא תאכלו קודם‬ ‫משאחז"ל )ברכות י‪ (:‬א‬ ‫שתתפללו וכו'‪ ,‬אלא בסעודדה זו של בעלה‬ ‫אלוקים היה נכלל כח‬ ‫ם‬ ‫הקדוש אלקנה איש‬ ‫כל התפילות שהתפללה אאח"כ‪ ,‬ועל ידי‬ ‫האכילה בבסעודה זו ניתוסף ללה חיות ומוחין‬ ‫מדריגות התפילה וויכלה להתפלל‪,‬‬ ‫והשיגה מ‬ ‫וכמו כן בבסעודת שבת זו שללפני ראש השנה‬ ‫נכלל כח ככל התפילות עד אססרו חג כנ"ל‪.‬‬

‫)דברי ישראל(‬

‫השמים ואת‬ ‫תי בכם את ה‬ ‫העידות‬ ‫הארץ‪) .‬ל‪ ,‬יט( בשנה האחרונה לחיי‬ ‫הרה"ק ההשפת אמת זי"ע‪ ,‬פרצה מלחמת‬ ‫רוסיא ונלקקחו לצבא אלפי אבברכים מחסידיו‪,‬‬ ‫ונשלחו לשדות הקרב בבמזרח הרחוק‪,‬‬ ‫השפ"א ההיה מברך את חסיידיו לפני צאתם‬ ‫חוקה‪ ,‬והיה אומר להם‪ :‬מי האיש‬ ‫לדרך הרח‬ ‫הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ‪ ,‬כל מי‬ ‫ירא שמים ילך וישוב בתשובה ואז‬ ‫שהוא א‬ ‫מובטח ללו שישוב לביתו מן המלחמה‪,‬‬ ‫חסידיו הייו שולחים לו מכתתבים מן הקרב‪,‬‬ ‫מספרים לו כל הקורות‬ ‫ם‬ ‫חידושי תורה‪ ,‬והיו‬ ‫אותם‪ ,‬וההיה שם אברך אחחד עילוי מעיר‬ ‫אוסטראוווצא שכתב לו פללפול ארוך על‬ ‫לו במכתבו‪ ,‬ופתח‬ ‫יונה‪ ,‬השפ"א השיב ו‬ ‫רבינו ה‬ ‫שון עדי וקישוט‪,‬‬ ‫המכתב בפפסוק העידותי מלש‬ ‫לומר‪ :‬קישטתי בכם‪ ,‬בבאברכים כאלה‪,‬‬ ‫ורוצה מ‬ ‫שיחות קודש(‬ ‫השמים ואת הארץ‪) .‬ש‬ ‫ם‬ ‫את‬

‫אריאל(‬ ‫ל‬ ‫)בנין‬ ‫משה ליהושע ויאמר אליו לעיני ככל‬ ‫ה‬ ‫ויקרא‬ ‫הנגינה‬ ‫ה‬ ‫לא‪ ,‬ז( טעמי‬ ‫חזק ואמץ וגו'‪ ) .‬א‬ ‫ישראל ק‬ ‫זרקא‪,‬‬ ‫א‬ ‫ישראל" הם מונח‬ ‫ל‬ ‫על תיבות "לעיני כל‬ ‫משכים אל התיבוות שלאחריהן‪:‬‬ ‫והרי הם נמ‬

‫שך בעמוד ג'‬ ‫המש‬ ‫א‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫נו"נ ע"י חד מחשובי חברי התאחדות האברכים דקהלתינו הק' ותשוח"ח לו‬

‫סליחות‬

‫אין שולחן ערוך ברענגט דער מחבר דעם‬ ‫מנהג צו זאגן סליחות גאנץ חודש אלול‪,‬‬ ‫און דאס איז טאקע דער מנהג הספרדים‪,‬‬ ‫אבער מיר פירן זיך אזוי ווי דער רמ"א‬ ‫אנצוהייבן די וואך פון ראש השנה‪.‬‬ ‫אויב די ערשטע טאג ראש השנה געפאלט‬ ‫דאנערשטאג אדער שבת‪ ,‬הייבט מען אן‬ ‫צו זאגן סליחות יענע וואך זונטאג‪,‬‬ ‫אבער אויב ר"ה געפאלט מאנטאג אדער‬ ‫דינסטאג‪ ,‬הייבט מען אן סליחות א וואך‬ ‫פריער‪ .‬כדי אז עס זאל זיין כאטש גאנצע‬ ‫פיר טעג פאר ראש השנה וואס מען זאגט‬ ‫סליחות‪.‬‬ ‫דער טעם דערפון איז‪ ,‬ווייל עס זענען דא‬ ‫מענטשן וואס פירן זיך צו פאסטן צען‬ ‫טעג אין די עשרת ימי תשובה‪ .‬און‬ ‫אלעמאל וועלן אינמיטן פעלען פיר טעג‬ ‫וואס מען טאר נישט פאסטן‪ ,‬דאס‬ ‫זענען‪ :‬צוויי טעג ראש השנה‪ ,‬שבת שובה‪,‬‬ ‫און ערב יום כיפור‪ .‬דערפאר האט מען‬ ‫באשטימט מען זאל אנהייבן צו זאגן‬ ‫סליחות כאטש פיר טעג פאר ראש השנה‬ ‫וואס אין זיי וועט מען צוענדיגן צו‬ ‫)לבוש(‬ ‫פאסטן‪.‬‬ ‫נאך א טעם‪ :‬כדי עס זאל זיין פיר טעג‬ ‫זיך צו בודק זיין פון עבירות‪ ,‬אזוי ווי א‬ ‫קרבן וואס מען דארף דאס איבערקוקען‬ ‫פיר טעג‪ ,‬אזוי ווי מען לערנט ארויס פון‬ ‫פסוק אז ראש השנה איז דער מענטש‬ ‫אזוי ווי א קרבן‪ ,‬ווייל אין פרשת פנחס‬ ‫ביי אלע קרבנות עולה שטייט אין פסוק‬ ‫"והקרבתם עולה" אבער ביי די קרבן‬ ‫עולה פון ראש השנה שטייט "ועשיתם‬ ‫עולה" דאס מיינט אז דער מענטש דארף‬ ‫זיך אליין מאכן פאר דעם קרבן‪ ,‬אויב‬ ‫אזוי דארף מען האבן פיר טעג זיך צו‬ ‫באטראכטען און אוועק נעמען די פעלערן‬ ‫פון זינד‪.‬‬ ‫)אלי' רבה(‬ ‫לויט דעם וואס מיר האבן יעצט געזאגט‬ ‫קומט דאך אויס אז מען וואלט‬ ‫געדארפט אנהייבן צו זאגן סליחות פיר‬ ‫טעג פאר ראש השנה‪ ,‬אויב אזוי‬ ‫פארוואס הייבן מיר אייביג אן אויף א‬ ‫"זונטאג? " דער טעם איז‪ ,‬כדי אז מען‬ ‫זאל זיך נישט טועה זיין וועלכע טאג מען‬ ‫הייבט אן צו זאגן סליחות‪ ,‬דעריבער‬ ‫האט מען געמאכט א באשטימטע טאג‪.‬‬ ‫נאך א טעם‪ :‬דער ר"ן ברענגט אז דאס‬ ‫וואס רבי אליעזר זאגט אז די וועלט איז‬ ‫באשאפן געווארן תשרי‪ ,‬מיינט רבי‬ ‫אליעזר אז א' תשרי איז די וועלט‬ ‫דער‬ ‫אבער‬ ‫געווארן‪,‬‬ ‫פארטיג‬ ‫אויבערשטער האט שוין אנגעהויבן צו‬ ‫באשאפן די וועלט כ"ה אלול‪ .‬און‬

‫וויבאלד כ"ה אלול געפאלט נישט אייביג‬ ‫דער זעלבער טאג‪ ,‬הייבט מען אן זונטאג‬ ‫וואס דאס איז געווען דער ערשטער טאג‬ ‫פון די בריאה‪.‬‬

‫אלוקינו ואלוקי אבותינו‬ ‫אלע פיוטים‪ ,‬הייבט מען אן מיט די‬ ‫ווערטער "אלקינו ואלקי אבותינו"‪,‬‬ ‫אויסער די פיוטים וואס הייבן זיך אן‬ ‫מיט דעם אייבערשטענס נאמען‪.‬‬

‫פיוט‬

‫)מגן אברהם(‬

‫וידוי‬

‫דער פרי מגדים )אין די הקדמה פון די‬ ‫צווייטע אגרת אות פ'( זאגט‪:‬‬ ‫וועגן דעם הייסט די סליחה "פזמון"‬ ‫ווייל פזמון איז פון לשון שרייען‪ ,‬אזוי ווי‬ ‫דער תרגום טייטשט דעם פסוק "ויען‬ ‫איוב" ‪" -‬ופזם איוב" איוב האט‬ ‫אויפגעהויבן זיין קול און האט געזאגט‬ ‫הויך‪ ,‬ווייל די סליחה זאגט דער גאנצער‬ ‫קהל מיט התעוררות און מיט א הויך‬ ‫קול‪.‬‬

‫וידוי זאגט מען בלשון רבים‪" :‬אשמנו‪,‬‬ ‫בגדנו וכו' ווייל אלע יודן זענען אזוי ווי‬ ‫איין גוף‪ ,‬און איינער איז שולדיג פאר‬ ‫דעם אנדערנס עבירות‪ ,‬ווייל "כל ישראל‬ ‫ערבים זה לזה"‪.‬‬ ‫)אריז"ל(‬ ‫ווען מען זאגט "אשמנו‪ ,‬בגדנו וכו'‬ ‫קלאפט מען ביי יעדעס ווארט אויפן‬ ‫הארץ‪ .‬מיט דעם וויל מען זאגן‪ ,‬אז מיין‬ ‫הארץ האט מיר צוגעברענגט אז איך זאל‬ ‫זינדיגן‪.‬‬ ‫)מטה אפרים(‬

‫בעל תפלה‬ ‫דער בעל תפלה וואס דאווענט סליחות‪,‬‬ ‫און אזוי אויך אין די אלע הייליגע טעג‪,‬‬ ‫זאל זיין איינער וואס איז א גדול בתורה‪,‬‬ ‫און אין מעשים טובים‪ ,‬אויך זאל ער‬ ‫שוין זיין דרייסיג יאר אלט‪ ,‬אין ער זאל‬ ‫שוין האבן חתונה געהאט‪ ,‬און ער זאל‬ ‫זיין הגון ‪ -‬פאסיג צו דאווענען פאר א‬ ‫קהל‪ .‬דאס איז אלעס נאר לכתחלה‪,‬‬ ‫אבער אויב מען טרעפט נישט די אלע‬ ‫מעלות איז יעדער יוד כשר צו דאווענען‬ ‫פאר'ן עמוד‪ ,‬אבער ער מוז זיין "מרוצה‬ ‫לקהל" דאס הייסט אז יעדער איינער‬ ‫זאל זיין צופרידן אז ער דאווענט‪.‬‬

‫טייל זענען זיך נוהג צו זאגן נאך סליחות‬ ‫דריי מאל די ווידוי פון "אשמנו" ווייל זיי‬ ‫ווילן זאגן באזונדער ווידוי אויף דעם‬ ‫וואס מען האט חלילה געזינדיגט דורך א‬ ‫"מחשבה" און דורך דעם "דיבור"‪ ,‬און‬ ‫"במעשה"‪.‬‬ ‫טייל פירן זיך צו זאגן נאר איין מאל דעם‬ ‫ווידוי פון "אשמנו" נאך סליחות‪ ,‬נישט‬ ‫דריי מאל‪ ,‬ווייל אזוי ווערט געברענגט‬ ‫פון אריז"ל‪.‬‬

‫מכניסי רחמים‬ ‫עס זענען דא וואס פירן זיך נישט צו זאגן‬ ‫דעם לעצטן תחנה וואס הייבט זיך אן‬ ‫"מכניסי רחמים" ווייל אין די תפלה‬ ‫בעטן מיר פון די מלאכים אז זיי זאלן‬ ‫ארויף פירן די תפלות צום רבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬און איינער פון די י"ג עיקרים איז‪:‬‬ ‫בּוֹרא‬ ‫ֲאנִ י ַמ ֲא ִמין ֶבּ ֱאמוּנָה ְשׁ ֵל ָמה‪ֶ .‬שׁ ַה ֵ‬ ‫יִ ְת ָבּ ַר ְך ְשׁמוֹ לוֹ ְל ַבדּוֹ ָראוּי ְל ִה ְת ַפּ ֵלּל‪ .‬וְ ֵאין‬ ‫זוּלתוֹ‪.‬‬ ‫ָראוּי ְל ִה ְת ַפּ ֵלּל ְל ָ‬

‫טלית‬ ‫דער בעל תפילה טוט זיך אן מיט א טלית‬ ‫ביי סליחות‪ ,‬דעריבער אויב מען זאגט‬ ‫סליחות ווען עס איז נאך נאכט איז דא א‬ ‫מחלוקת צו מען מעג מאכן א ברכה‬ ‫אויפן טלית ביינאכט‪ ,‬וועגן דעם פירט‬ ‫מען זיך אז מען נעמט נישט די אייגענע‬ ‫טלית‪ ,‬און נישט א טלית פון קהל‪ ,‬נאר‬ ‫דוקא א געבארגטע טלית‪ ,‬ווייל אויף א‬ ‫געבארגטע טלית מאכט מען זיכער נישט‬ ‫קיין ברכה‪.‬‬ ‫דער טעם פארוואס מען טוט אן א טלית‬ ‫איז‪ ,‬ווייל מען זאגט די י"ג מידות של‬ ‫רחמים‪ ,‬און די גמרא זאגט )ר"ה( אז דער‬ ‫אויבערשטער כביכול האט זיך אנגעטון‬ ‫א טלית ווען ער האט געזאגט די דרייצן‬ ‫מידות פאר משה רבינו‪ ,‬און ער האט‬ ‫געזאגט‪ :‬ווען די יודן וועלן טון אזוי ווי‬ ‫איך ווייז דיר יעצט‪ ,‬וועלן זיי גענטפערט‬ ‫ווערן‪.‬‬ ‫)מהרי"ל(‬

‫אויך שטייט אין ירושלמי )פרק הרואה‬ ‫דף נ"ו( רבי יודן האט געזאגט‪ ,‬אויב א‬ ‫מענטש דארף א טובה פון א קעניג א‬ ‫בשר ודם‪ ,‬גייט ער נישט אליין אריין צום‬ ‫קעניג‪ ,‬נאר ער רופט קודם זיין עבד‪ ,‬און‬ ‫דער עבד גייט אריין און ער פרעגט דעם‬ ‫מלך צו יענער מענטש קען יעצט אריין‬ ‫קומען‪ .‬אבער דער רבונו של עולם זאגט‪,‬‬ ‫אויב עס קומט אויף א מענטש א צרה‪,‬‬ ‫זאל ער נישט שרייען צו די מלאכים‪ ,‬נאר‬ ‫צו מיר זאל ער בעטן‪ ,‬און איך וועל איהם‬ ‫באלד ענטפערן‪.‬‬ ‫אסאך פירן זיך אבער יא צו זאגן די‬ ‫תפלה‪ ,‬ווייל מיר בעטן נישט די מלאכים‬ ‫אז זיי זאלן זיין אזוי ווי אן "אמצעי" –‬ ‫פארמיטלער‪ ,‬נאר מיר זאגן דאס צו‬ ‫ווייזן אז מיר שעמען זיך צו פארלאנגען‬ ‫פונעם קעניג אליין‪.‬‬

‫אשרי‬ ‫מען הייבט אן סליחות מיט "אשרי יושבי‬ ‫ביתך" וואס איז א לויב צום אויבערשטן‪.‬‬ ‫ווייל די גמרא זאגט אין מסכת ברכות‪,‬‬ ‫אז איידער מען בעט עפעס פון א קעניג‪,‬‬ ‫זאל מען איהם צום ערשט לויבן כדי דער‬ ‫קעניג זאל ער פולן דעם געבעט‪) .‬לבוש(‬

‫ב‬

‫ם‬ ‫נצבים‬ ‫לפררשת‬

‫בזמן ק"כ שנה יוכל משה ללהשלים כח‬ ‫השגתו בתורה בשלימות‪ .‬והנה‬ ‫משרע"ה היה לב' תועליות‪ ,‬א' ללמוד‬ ‫הוא היה אב‬ ‫עם ישראל כי א‬ ‫תורה ם‬ ‫לנביאים ב' להיות המנההיג עליהם‬ ‫לצאת ולבבוא לפניהם עד הבביאם לגבול‬ ‫שם והלאה צוה ה' עליו לבל‬ ‫א"י‪ ,‬ומש‬ ‫וילך משה וגו'‬ ‫את הירדן‪ .‬וז"ש ך‬ ‫לעבור ת‬ ‫כשהגיע זמן משה לילך מעעוה"ז‪ ,‬אמר‬ ‫להם בן מאה‬ ‫ועשרים שנה אנכי‬ ‫היום‪ ,‬ההיום מלאו‬ ‫ימי ושננותי שהוא‬ ‫שר השלמתי‬ ‫זמן שלי ללקנין התורה וכאש‬ ‫הזמן מעעתה אין לי כח עוד לצאת‬ ‫תורה שלא ניתן‬ ‫מלחמתה של ה‬ ‫ולבוא במ‬ ‫לי כח השגה יותר מזה‪ ,‬ועענין הנהגת‬ ‫העם בהייותם בקצה גבול אארץ ישראל‬ ‫שמסר ה' לידי‬ ‫ר‬ ‫מר המסחר‬ ‫כבר נגמ‬ ‫ולהנהיגם לארץ אין שייך לי‪ ,‬כי וה'‬ ‫ם‬ ‫אמר אלי לא תעבור את היררדן‪ ,‬לכן אין‬ ‫מה לעשות פה רק ייהושע הוא‬ ‫לי עוד מ‬

‫תם נצבים היום וגו' לעברך בבררית ה' אלקיך וגגו' למען הקים אותך היום לו‬ ‫את‬ ‫עם‪).‬כט‪ ,‬ט‪-‬יב( התתחיל בלשון רבים אאתם נצבים גו' ומססיים בלשון יחיד לעברך וגו'‪ ,‬למען‬ ‫לע‬ ‫צוה לעבדיו למלאות ללו חבית זו חלב‪,‬‬ ‫הקקים אותך וגו'‪ .‬והעענין על דרך משל חחז"ל מלך אחד ה‬ ‫כד של חלב שדמיו ממרובין אביא של‬ ‫בללילה זו‪ ,‬וכל אחד ממעבדיו אמר בלבו למה לי להביא ד‬ ‫המים שלי בחלב של השאר ויהי בבוקר‬ ‫מים‪ ,‬ובלילה אין רואה אם חלב הוא או מים ויתערבו ם‬ ‫זו שחשב זה חשבו כולם ג"כ‪ ,‬עד כי‬ ‫והנה כל החבית מלאה מים כי תחבולה ו‬ ‫ויבבא המלך וירא ה‬ ‫כוללם היו חכמים להרע‪ .‬והנמשל הוא ככי בבוא הימים הקקדושים שהם מספייקים פרנסה לכל‬ ‫צריך להסיר כל חטא‬ ‫שנה טובה‪ ,‬א"כ ך‬ ‫שנה כולה‪ ,‬ואנו מתתפללים אבינו מלכינו חדש עלינו ה‬ ‫הש‬ ‫ועון‪ ,‬אם בין אדם לחחבירו והשיב את ההגזילה וגו' ובין אדדם למקום‪ ,‬ישוב‬ ‫יתעצל האיש בתשובה בבהיותו בוטח על‬ ‫ל‬ ‫אלליו ית' בכל לב ונפפש ולפעמים‬ ‫אחר רובו ויאמר בלבו הנה רוב העולם‬ ‫‪ (:‬העולם נידון ר‬ ‫אחז"ל‪) ,‬קדושין מ (‬ ‫מא‬ ‫ואתבטל בין הרוב‪ ,‬כענין ההחלבנה בסממני‬ ‫ל‬ ‫צדדיקים הם ומה איכפפת לה' אם אני לבבדי אחטא‬ ‫הלא גם רעהו יחקור זאת‪ ,‬ויבטח על זוללתו עד כי כולם‬ ‫הקקטורת ובאמת זהו טענת הבל כי א‬ ‫שו הרע בעיני ה' ח"ו ‪.‬לז"א אתם נצבים היום‪ ,‬דעו כי אתתם כולכם עם היותתכם רבים ונצבים‬ ‫יעש‬ ‫שגיח בפרטות הוא ממשגיח ע"ד כלל‪,‬‬ ‫שאין ביכולתו להש‬ ‫בככללות‪ ,‬והנה ה' אינו כמלך בשר ודם ש‬ ‫אבבל ה' הוא משגיח ע"ד פרט‪ ,‬במדרגגת כאו"א לדונו ככפי מעשיו ראשיכם כפי מדרגתם‪,‬‬ ‫שבט לפי מדרגתו‪ ,‬זקניכם הם הסנהדדרין‪ ,‬ושוטריכם אחחריהם במדריגה‪,‬‬ ‫שבבטיכם כל שבט וש‬ ‫השבועה‪ ,‬ובאלתו היינו‬ ‫ה‬ ‫כל איש ישראל כל יחיד ויחיד‪ ,‬לעברך בברית ה' אלקקיך‪ ,‬הוא‬ ‫ל‬ ‫על העובר על השבועעה‪ .‬למען הקים אותך היחיד‪ ,‬לו לעעם כי גם היחידי‬ ‫הקקללות‪ ,‬שיחולו ל‬ ‫יחשב כרבים אצל ה'‪ .‬וז"ש אח"כ פן יש בכם וגו' והבדדילו ה' לרעה גו' ללפי שהוציא את‬ ‫שלום יהיה לי כי בבשרירות לבי אלך לכן יהיה עונשו‬ ‫עצצמן מן הכלל וכופר בעיקר באומרו ש‬ ‫מדדה כנגד מדה שגם ה' יבדילו לרעה מככל ישראל ולא יגן זזכותם עליו כלל‪.‬‬ ‫)עהו"ט לרח"ו(‬

‫עובר לפנניך וגו'‪.‬‬

‫)כלול לחכמה(‬

‫עברך בברית ה' אלקיך וגו' למען הקים אותך היום לו לעם‪).‬כט‪ ,‬ט‪-‬יב( או יאמר‬ ‫לע‬

‫שך מעמוד א'‬ ‫המש‬

‫שרת אצלו בבית מססחרו‪ ,‬והתנה עמו‬ ‫על דרך משל‪ ,‬סוחר אאחד לקח את אחד ממקרוביו להיות מש‬ ‫ל‬ ‫שהו מיד מביתו‪ ,‬ווישאלוהו אנשים למה תעשה כה‬ ‫בתתנאי שאם לא ייטטב בעיניו אז יגרש‬ ‫כן‪ .‬א"ל הנה עליהם לא אחוש כי זרים הם אלי ואם לא‬ ‫שרתים לא התנית ן‬ ‫לקקרובך‪ ,‬ולשארי מש‬ ‫אשר נכספה נפשי לטובתו שיהא מהיר‬ ‫אגרש אותם בלי תנאי‪ .‬לא כן קרובי ר‬ ‫ייטטיבו מעשיהם ש‬ ‫וזרריז במלאכתו ויעסווק באמונה לכן התתניתי עמו כן לטובבתו‪ .‬כ"כ אנחנו עממו וחלקו ית' מה‬ ‫ברית באלה ושבועה‪ ,‬זזה מורה על גודל אהבתו לנו וחפצו שנהי' לו לעם‬ ‫שה' כרת עמנו ת‬ ‫ה‬ ‫)דברי שאול(‬ ‫אותך היום לו לעם‪.‬‬ ‫וגו' למען הקים ך‬ ‫עולם‪ .‬וז"ש לעברך בבברית ה' אלקיך ו‬

‫למות‪) .‬ל‪ ,‬יט(‬ ‫ת‬ ‫הן קקרבו ימיך‬ ‫מקובבל מנכדי הרה"ק רבי יחיאל‬ ‫מיכל‬ ‫ל‬ ‫מזלאטשוב‬ ‫זצוק"ל‬ ‫אלול תקמ"א‬ ‫ל‬ ‫שנלב"ע כ"ה‬ ‫ב‬ ‫ניצבים וילך בעת‬ ‫ם‬ ‫בשב"ק פרשת‬ ‫סעודדת רעוא דרעוין‪ ,‬שמגודל‬ ‫תה נשמתו‬ ‫דביקותו בהשי"ת יצת‬ ‫שיקה והוא‬ ‫הקדוושה במיתת נש‬ ‫בן נ"ה שנים‪ ,‬ובאותו שב"ק‬ ‫ששנפפטר קראו ללו לעלות‬ ‫שי וקראו‬ ‫לתוררה לעליית שיש‬ ‫לפניו פרשה זו "הן קרבו ימיך‬ ‫ו‬ ‫הרה"ק‬ ‫אז‬ ‫למות"ואמר‬ ‫ת‬ ‫אטשוב שזה רומז אליו‪,‬‬ ‫מזלא‬ ‫היינו כמספר‬ ‫ו‬ ‫שתיבבת ה"ן‬ ‫תיו נ"ה שנים‪ ,‬קרבו ימיך‬ ‫שנות‬ ‫למות‪ ,‬היו"ד של ימי"ך מרמז על‬ ‫ת‬ ‫אותיות של‬ ‫שמו יחיאל ושאר הא‬ ‫ימיך והלמ"ד של ללמות הוא‬ ‫עכדה"ק‪ .‬ואכן‬ ‫ה‬ ‫השם מיכ"ל‪,‬‬ ‫ם‬ ‫בשב"ק זו לעת עערב יצתה‬ ‫תו בטהרה‪.‬‬ ‫נשמת‬

‫לפרשת וילך‬ ‫תעבור וגו'‪).‬לא‪,‬‬ ‫וה' אמר אלי לא ת‬ ‫לצאת ולבוא )פירש"י בממלחמתה של תורה( ה‬ ‫ת‬ ‫לא אוכל עוד‬ ‫א‬ ‫לו חנות של מיני בש‬ ‫משל‪ ,‬עשיר א' היה ו‬ ‫ב( המשך הכתובים יובן על דרך ל‬ ‫שמים וחנות של‬ ‫יחיד ויקח מלמד לביתתו והתנה עמו ב' תתנאים‪ .‬א' ללמוד עם בנו כל חמשה‬ ‫בררזל והיה לו בן ד‬ ‫את הפנקס וכל החחשבונות במסחר‬ ‫חוומשי תורה עד סווף השנה‪ .‬ב' שיהיה הוא הכותב ת‬ ‫לא יבא‪ ,‬ויהי היום והמלמד השלים עמו כל התורה‬ ‫הבבשמים הנ"ל‪ ,‬אך במסחר הברזל א‬ ‫ובמסחר של בשמים נגמר‪ ,‬ויאמר המלממד עתה אין לי מה לעשות פה כי השללמתי ב' התנאים‬ ‫שם‪ ,‬לכן בא העת לשוב לביתי‪ .‬כן עעד"ז כתיב בשגם‬ ‫ובחנות של ברזל צויית עלי לבל לבוא ש‬ ‫הוא בשר‪ ,‬ואחז"ל בשגם זה משה‪ ,‬והיו ימיו מאה ועשריים שנה‪ .‬כי כן שיעער בחכמתו אשר‬

‫מים חיים(‬ ‫)מ‬ ‫ג‬

‫מסופר שפעם אחת הרב היהודי הקדוש מפרשיסחא‬

‫זי"ע רצה להתבונן אחר הליכתו מלכי בקודש של רבינו‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט רשכבה"ג רבי הערש‬ ‫לייב מאליק )מהרצ"א( זצוקללה"ה‪ ,‬ושלח את אחד‬ ‫מגדולי תלמידיו‪ ,‬אברך חריף בעל מח בשם רבי פרץ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ונסע רבי פרץ במצות רבו והתחפש כאיש פשוט‪,‬‬ ‫ובא אל רבינו הק' זצ"ל ביום חמישי לפני סעודת‬ ‫הצהרים‪ ,‬והיה אז קהל מסביבו‪ ,‬שאלוהו רבינו הק' זי"ע‬ ‫מי הוא‪ ,‬וענה לו שהוא איכר‪ ,‬ותיכף ציוה לו רבינו הק'‬ ‫זצ"ל ליטול את ידיו ויסב עמו לסעודה אצל השלחן‪,‬‬ ‫אח"כ אמר רבי פרץ לרבינו הק' זי"ע באתי לשאלכם‬ ‫עצה היות ואני צריך להינשא ומדברים לי שידוכים ואני‬ ‫רוצה לדעת איזה שידוך שאתקשר בה‪ ,‬והתחיל לתאר לו‬ ‫את צורת האשה אשר התקשר כבר עמה איך הלחיים‬ ‫שלה ואיך המצח והעינים אם ליפת תואר צריך להיות‬ ‫כן‪ .‬והאריך מאד לצייר אותה ותוארה רק הוסיף לומר‬ ‫שכעת משדכים לו כלה אחרת והיא יפת תואר יותר‬ ‫מהראשונה והתחיל לתאר ולצייר לפני רבינו הק' ז"ל‬ ‫אותה ואת צורתה של דוגמת האשה השני' בכל פרטי'‬ ‫ודקדוקי' ושאל את דעתו הקדושה את מי מהן לקחת‪,‬‬ ‫והשיב לו רבינו הק' זי"ע דוודאי אם השני' יפה יותר‬ ‫מהראשונה הסברא שיקחנה‪ ,‬ואז אמר רבי פרץ זצ"ל‬ ‫הרי הראשונה כבר לקחה והאחרונה אינו יודע אם‬ ‫ישיגנה‪ ,‬אז אמר לו רבינו הק' ז"ל שלא יעזוב את‬ ‫הראשונה שמה לא תשיג את השני' ותישאר קרח מכאן‬ ‫ומכאן‪.‬‬

‫ד‬

‫אח"כ ראה הרב רבי פרץ זצ"ל על השלחן כלי זכוכית‬ ‫יפה מאד ולקחה בידיו והביט בה הרבה‪ ,‬ושאל מרבינו‬ ‫הק' מהיכן קנה זאת‪ ,‬והשיבו רבינו הק' שזה נעשה‬ ‫מקרקע עבה מאד עד שיכולים לזככה כל כך עד שנעשית‬ ‫לכלי זכוכית מהודר כזה‪.‬‬ ‫אח"כ ביקש ממנו רבינו הק' זי"ע שישאר אצלו לשבת‬ ‫קודש‪ ,‬אבל רבי פרץ זצ"ל השיבו שאינו יכול לעשות‬ ‫רצון קדשו כי הוא בן כפר‪ ,‬ויש לו הנהגות כדרך בני‬ ‫הכפרים‪ ,‬ואם ישבות אצל רבינו הק' זצ"ל יהא מוכרח‬ ‫להתנהג כדרכו של רבינו הק'‪ ,‬ובזה פטרו רבינו הק'‬ ‫לשלו'‪.‬‬ ‫כשהלך רבי פרץ זצ"ל לדרכו‪ .‬אמר רבינו הק' ז"ל אם הי'‬ ‫איזה רבי שיש לו עשרה אברכים כמו זה הי' יכול לקרב‬ ‫את הגאולה‪ ,‬אך איך יכולים להשיג רבי כזה שיהי' מנהיג‬ ‫על עשרה אברכים כמו זה האברך‪.‬‬ ‫ואז גילה רבינו הק' את הדיבורים שדיבר עמו שהם היו‬ ‫דברים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬ואפילו בתוארים‬ ‫הגשמיים שמסר לו אודות התקשרות השידוכים הי' גנוז‬ ‫בתוכם החילוקים שבין קבלת הרמ"ק זי"ע לקבלת‬ ‫האר"י הק' זי"ע‪ ,‬שאמר לו שעד עתה למד על דרך‬ ‫הרמ"ק זי"ע‪ ,‬ועתה רוצה להשיג דרך האר"י הק' זי"ע‪,‬‬ ‫ועל שאלה זו ענה לו רבינו הק' זי"ע שלא יעזוב לעת‬ ‫עתה הראשונה‪ ,‬שהיא קבלת הרמ"ק זי"ע‪.‬‬ ‫כאשר בא רבי פרץ זצ"ל חזרה לפרשיסחא להיהודי‬ ‫הקדוש זי"ע שאל לו אודותיו ומסר לו רבי פרץ זצ"ל‬ ‫בקצירת האומר הכרתיו‪ ,‬וראיתי שהוא חכם גדול וחכם‬ ‫)המשך בגליון הבא אי"ה(‬ ‫הרזים‪.‬‬

‫לע"נ הרה"ק‬

‫ולע"נ הרה"ק‬

‫רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב‬

‫ישראל מאיר הכהן מראדין‬ ‫ב"ר ארי' לייב זצוקללה"ה‬

‫ב"ר יצחק זצוקללה"ה‬ ‫נפטר כ"ה אלול תקמ"א תנצב"ה‬

‫בעהמח"ס חפץ חיים ומשנ"ב‬

‫ולע"נ הרה"ק‬ ‫רבי‬

‫שלום רוקח מבעלזא‬

‫ב"ר אלעזר זצוקללה"ה‬ ‫נפטר כ"ז אלול תרט"ו תנצב"ה‬

‫נפטר כ"ד אלול תרצ"ג תנצב"ה‬

‫הגליון יו"ל ע"י התאחדות אברכים דקהל אהרן זאב מ'אליק‬ ‫נתייסדה ע"י הגה"צ רבי אהרן זאב מאליק שליט"א‬

‫כתובת המערכת לשלוח הערות או לנדב ההוצאות להמערכת לזיכוי הרבים לע"נ ‪ ,‬או לרגל שמחה ‪,‬‬ ‫נא לשלוח לחצרות קדשינו ‪ [email protected]‬או לשלוח פאקס ל ‪718-689-1402‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬