Peninei Haparasha Shoftim 2009

‫בס"ד‬

‫
`‪ xi`nd xe‬‬

‫פרשת שופטים‬

‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א‬

‫א‪ .‬שאלה‪ :‬האם יש בעיה הלכתית בטיפול בשיטת מח אחד?‬ ‫תשובה‪ :‬לפי המאמר שקראתי ב"פעמי יעקב" אין בעיה‪ .‬רק שלא יזכירו מלים‬ ‫ומושגים מוזרים שמקורם בע"ז של הודו‪.‬‬

‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬האם לפני הוצאת ספר תורה כשההיכל פתוח מותר לברך מספר רב‬ ‫של אנשים כשהציבור מפטפט בזמן הברכות?‬ ‫תשובה‪ :‬אם הס"ת סגור ‪ -‬מותר‪ .‬רק להעיר לצבור שישמרו על כבוד ביהכ"נ ולא‬ ‫יפטפטו יותר מדאי‪ .‬ולמברכים יש לומר שלא יעשו טורח צבור‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬שמעתי מכבוד הרב שליט"א שיש שבעה מקומות שמוכח מרש"י‬ ‫שהקמץ דומה לפתח כהיגוי הספרדים‪ ,‬היכן הם?‬ ‫תשובה‪ :‬בראשית )י"ד יו"ד( )כ"ט כ"ז( שמות )כ"ב י"ט( ברכות )יג‪ (:‬בד"ה ובלבד‬ ‫וכו' )מ"ז ע"א( והגהות היעב"ץ שם‪ ,‬איוב )י"ד ט'( )כ"א ל"ד(‪.‬‬ ‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪òåáùä úãéç‬‬ ‫מצא בש"ס מי שצחק ובכה יחדיו!‬

‫‪íãå÷ä òåáùä úãéç ïåøúô‬‬

‫החידה‪ :‬במקורותינו מוזכר ‪ 13‬פעמים בהקשרים שונים מעשיות שאירעו עם רבן גמליאל‬ ‫וזקנים‪ ,‬היכן הם?‬ ‫הפתרון‪ :‬מפני קוצר היריעה‪ ,‬נציין רק את מקורותיהם‪ .‬על שהיו באין בספינה )כנראה למטרות‬ ‫צדקה(‪ ,‬ונתחדשו מספר הלכות מנסיעתם‪ :‬א‪ .‬שבת )דף קכ"ב ע"א(‪ .‬ב‪ .‬סוכה )דף כ"ג ע"א(‪ .‬ג‪.‬‬ ‫קידושין )כ"ז ע"א(‪ .‬ד‪ .‬תוספתא סוכה )ב‪ ,‬יג(‪ .‬לגבי נסיעתם לרומי )ואפשר שהיתה זו אותה‬ ‫נסיעה(‪ :‬א‪ .‬מכות )כ"ד סע"א(‪ .‬ב‪ .‬ירושלמי )סנהדרין‪ ,‬ז‪ ,‬יג(‪ .‬ג‪ .‬בראשית רבה )כ‪ ,‬ד‪ ,‬ד(‪ .‬שמות‬ ‫רבה )ל‪ ,‬ט(‪ .‬בנוגע לכך שהשתתפו בסעודות שונות‪ :‬א‪ .‬ברכות )דף ל"ז(‪ .‬ב‪ .‬תוספתא ברכות )ה‪,‬‬ ‫ב(‪ ,‬ג‪ .‬תוספתא מעשר שני )ג‪ ,‬ג(‪ ,‬ד‪ .‬תוספתא פסחים )י‪ ,‬יב(‪ .‬ומקום נוסף בהקשר של הר הבית‪,‬‬ ‫מצינו בתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין )דף ה' ע"א(‪) .‬החיפוש נעשה בעזרת מחשב(‪.‬‬ ‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬שלחו בקשה ל‪[email protected] :‬‬

‫לע"נ רבי יצחק זצ"ל בן רחל הי"ו‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫לע"נ שלמה ז"ל בן אסתר נעמי הי"ו‬ ‫לרפואת לאה בת שרה הי"ו‬ ‫לרפואת ישראל בן אסתר הי"ו‬ ‫לרפואת נטלי דליה בת יוכבד אבוחצירא הי"ו‬

‫‪496‬‬

‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬פלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' חטיבת כרמלי ‪ 10/4‬אזור ג' אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫שנה י' התשס"ט‬

‫שוחד העולם הזה‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬עד כמה זמן מאז שאני מתפנה ונוטל ידיים אני יכול לברך אשר יצר?‬ ‫תשובה‪ :‬לכתחילה עד חצי שעה ובדיעבד עד שעה וחומש‪ .‬ואם עבר שעה וחומש‬ ‫ולא בירך ‪ -‬אם יכול להתפנות שוב ולברך על שניהם יעשה כן‪ .‬ואם לאו ‪ -‬יוכל‬ ‫לברך כדעת הגר''מ לוי זצ''ל‪.‬‬

‫עלון מס'‬

‫ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים ‪ -‬כתב רש"י‪ :‬משקבל שוחד‪,‬‬ ‫אי אפשר שלא יטה לבבו‪ .‬ידוע מה שאמר רבי ישראל סלנטר שהאדם בעולם הזה הינו שופט‬ ‫בכל מעשיו‪ ,‬ובודאי עניני עוה"ז מעוורים את עיני השכל‪ ,‬ולכן על האדם להתאמץ ביותר שלא‬ ‫תכנסנה תאוות העולם הזה ומנעמיו בתוך לבו ומחשבותיו‪ ,‬כדי שיוכל לשפוט בצדק כל מעשה‬ ‫לעשותו ביושר ובאמת‪.‬‬ ‫חכמי המוסר המשילו את ענין השוחד של עוה"ז למלך שחלה‪ .‬דרש בכל הרופאים אך לא מצאו‬ ‫לו מזור ותרופה‪ .‬הכריז ואמר כל מי שימצא תרופה למלך‪ ,‬יזכה לקחת מאוצרו של המלך ככל‬ ‫אשר יחפוץ במשך יום אחד‪ .‬לבסוף בא כפרי אחד עם סגולה מיוחדת וריפא את המלך‪ .‬אחר‬ ‫הדברים האלה התחרט המלך והצטער שכפרי זה יוכל לקחת את כל הרכוש היקר ביותר ששייך‬ ‫למלוכה‪ .‬התייעץ ביועציו והם מצאו לו פתרון‪.‬‬ ‫הציעו לו היועצים לחקור מה אוהב הכפרי במיוחד‪ ,‬ויניחו לו בדרך לאוצר את תאוותיו‪ ,‬ועד‬ ‫שיגיע לאוצר כבר יפנה היום וינטו צללי ערב‪ .‬חקרו ובדקו כי אותו כפרי אוהב מאד שתיה‬ ‫חריפה ומוזיקה‪ .‬מיד הכינו את כל המשקאות הטובים ביותר בעולם עם שירה ומוזיקה וכורסאות‬ ‫שיוכל לשקוע בכל התאוות‪.‬‬ ‫הגיע היום המיועד‪ .‬בא הכפרי למסדרונות אוצרות המלך‪ ,‬והמלצרים החלו להגיש לפניו את כל‬ ‫חמודי עולם‪ ,‬לגם מהשתיה המרה ושקע בכל ההבלים שהיו לו שם‪ .‬הביאו לפניו כל כלי הנגינה‬ ‫שבעולם‪ ,‬מה שלא ראה מעולם בכפרו‪ ,‬וכך בזבז את כל היום במסדרון של האוצר‪ .‬ברגע‬ ‫האחרון נזכר ורץ לקחת ובקושי הספיק ליטול דבר מה‪ .‬כל ימיו הצטער הכפרי כיצד איבד זמנו‬ ‫בהבל וריק ורעות רוח בהנאות חולפות‪ .‬זה המשל לשוחד התאוות של העוה"ז שמאבד כל חלקה‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫מסופר על הגאון רבי אליהו לאפיאן זצ"ל שהיה עומד בשעת בוקר לפני תפלת שחרית ע"י החלון‬ ‫בחדרו ומשנן את המשנה באבות "הקנאה‪ ,‬התאוה והכבוד‪ ,‬מוציאין את האדם מן העולם"‪ .‬פעם‬ ‫שאלו תלמידו מה הענין לשנן משנה זו לפני שחרית? השיבו הרב‪ :‬עתה‪ ,‬הולך אני להכנס‬ ‫לישיבה ויכבדו אותי בקימה‪ ,‬ויש חשש שתכנס בי מעט ממדת הגאוה והכבוד‪ ,‬והרי ברגע אחד‬ ‫חלילה יכול אדם לצאת מן העולם בגין מדה זו‪ ,‬כמו פיצוץ שהורס ברגע את הכל‪...‬‬ ‫עצה טובה‬

‫אם כאשר יצערו אותך‪ ,‬תכוון‬ ‫כי יהיה זה הצער לכפרת‬ ‫עוונות‪ ,‬אז יקל עליך לישא את‬ ‫העצב‪ ,‬כיון שתבין שזה היה‬ ‫לטובתך‪) .‬הרב גמליאל‬ ‫רבינוביץ שליט"א‪ ,‬בני ברק(‪.‬‬

‫שיא תורני‬

‫האיש הגבור ביותר בהיסטוריה‬ ‫שמשון הגבור‪ .‬האיש ששיסע במו ידיו כפיר אריות כשסע‬ ‫הגדי )שופטים יד‪ ,‬ו(‪ ,‬שהכה לבדו אלף איש בלחי חמור‬ ‫)שם‪ ,‬פרק ט"ו(‪ ,‬ושבשתי ידיו הפיל בנין על יושביו )שם טז‪,‬‬ ‫כט(‪ .‬וכל זה למרות שהיה חיגר בשתי רגליו )סוטה יו"ד‬ ‫ע"א(‪.‬‬

‫פנינים ופרפראות‬ ‫לא תטה משפט וגו' )טז‪ .‬יט( ‪ -‬במסכת בבא בתרא )דף ט"ז ע"ב( איתא‪" :‬והמשכילים יזהירו כזוהר‬ ‫הרקיע"‪ ,‬זה הדן דין אמת לאמיתו‪ .‬וכן תמצא שסופי תיבות "שופטים ושוטרים תתן לך" עולה במספר‬ ‫קטן ]עם הכולל[‪" ,‬הרקיע"‪) .‬מכת"י הגאון המופלא רבי משה הלוי זצ"ל(‪.‬‬ ‫


‬ ‫צדק צדק תרדוף )טז‪ .‬כ( ‪ -‬אפשר לפרש בהקדים מ"ש בספר "ארחות צדיקים" )שער הנדיבות(‪ :‬הנותן‬ ‫אלף זהובים בפעם אחת‪ ,‬אינו נדיב כמי שנותן אלף זהובים באלף פעמים‪ ,‬כל זהוב וזהוב במקום‬ ‫הראוי‪ ,‬כי אותו שנותן בפעם אחת‪ ,‬נתעוררה דעתו התעוררות גדולה להתנדב ואח"כ פסקה ממנו‪.‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬וזהו "צדק צדק" היינו צדקה ועוד צדקה מספר פעמים ולא בפעם אחת‪ ,‬מדה טובה זו "תרדוף"‬ ‫לקיימה‪) .‬הבחור היקר ר' צבי הכהן הי"ו(‪.‬‬

‫נקודת חן ‪/‬‬ ‫ּ‬

‫עובדיה חן‬

‫לשבטיך‬

‫בעבר הרחבנו בענין הציווי וההקפדה על חלוקת‬ ‫שבטי ישראל והפרדתם "איש על מחנהו ואיש על‬ ‫דגלו"‪ ,‬וההשלכה של חלוקה זו על דורנו‪ .‬לאחר‬ ‫מכן נחה עיננו על מאמר נפלא ומרתק שכתב‬ ‫בענין זה הגאון רבי יונה מרצבך זצ"ל אב"ד‬ ‫דרמשטט ומראשי ישיבת קול תורה בספרו "עלה‬ ‫יונה"‪ .‬מאוד שמחנו לראות כי זכינו לכוון לדעתו‬ ‫במה שנסינו לומר אז‪.‬‬ ‫במאמרו זה מפריח הרב מרצבך הרבה מיתוסים‬ ‫הרווחים בציבור בקשר לערבוב בין החוגים‬ ‫והעדות‪ ,‬וכך הוא כותב בין השאר‪" :‬הדעה‬ ‫הנפוצה בדרך כלל‪ ,‬המתארת את המצב האידיאלי‬ ‫של עם ישראל כעם מאוחד ומגובש‪ ,‬ועל פיה‬ ‫מסיקים מסקנות מעשיות לגבי בנין ארץ ישראל‪,‬‬ ‫זקוקה לביקורת יסודית‪ .‬אמנם ישראל יהיה ]בבוא‬ ‫הגואל[ עם מאוחד ומקושר‪ ,‬אולם חלקיו יהיו‬ ‫מופרדים באופן ברור לפי שבטים‪ ,‬ובהתאם לכך‬ ‫תהיה גם חלוקה טריטוריאלית של אדמת הארץ‪.‬‬ ‫התמונה ההיסטורית של העם על שנים עשר‬ ‫השבטים‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותו בעת לכתם‬ ‫במדבר ובעת כיבוש הארץ וגם בתקופות לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬אין לה רק משמעות מקרית על סמך התולדה‬ ‫והעבר‪ ,‬אלא יש להתייחס אליה כצורה מהותית‬ ‫וקיימת של ישראל‪ .‬יש להוכיח שהפרדה זאת היא‬ ‫רצון ה' לדורות‪ ,‬לא רק מתוך העובדה כי אחרת‬ ‫לא היתה מצוות הפרדה מובהקת בעת חנותם‬ ‫במדבר‪ ,‬ובעת כיבוש הארץ‪ ,‬ולקראת העתיד כפי‬ ‫שנגלה לנביאים‪ ,‬אלא זה מוכיח במיוחד מכך‬ ‫שמספר רב של מצוות מבוססות על החלוקה לפי‬ ‫שבטים"‪.‬‬ ‫את ההוכחה הראשונה לתובנה זו הוא מספק‬ ‫מתוך פרשתנו ‪ -‬פרשת שופטים ‪ -‬בה דורש‬

‫הכתוב מבני ישראל‪" :‬שופטים ושוטרים תתן‬ ‫לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך‬ ‫לשבטיך"‪" ,‬שפירושה ללא ספק החובה להקים‬ ‫בתי דין נפרדים לפי שבטים‪ ,‬כך שלכל בית דין‬ ‫תהיה סמכות רק לגבי בני אותו שבט‪ ,‬וממילא‬ ‫בערים שישנם תושבים משבטים שונים‪ ,‬או‬ ‫אפילו מחצית העיר שייכת לשבט אחד ומחצית‬ ‫השניה לשבט אחר‪ ,‬עליהם להקים מספר בתי‬ ‫דין‪ ...‬אך גם נוכל להסיק מכאן כי חלוקת העם‬ ‫לשנים עשר שבטים שנצטוינו מאת ה' כדבר‬ ‫קבוע ותמידי‪ ,‬אין היא ענין חיצוני וארגוני בלבד‬ ‫אשר המחוקק האלוקי קבע כהסדר של‬ ‫דצנטרליזציה )חלוקת סמכות שאינה מרוכזת(‪.‬‬ ‫אם אנו רואים שהתלמיד חכם הגדול ביותר‬ ‫אשר מקום מושבו נמצא בתוך שטח של שבט‬ ‫אחר אינו רשאי לשפוט את אנשי השבט שאתם‬ ‫הוא מתגורר‪ ,‬ואינו רשאי להיות מנהיג של‬ ‫השבט הזה‪ ,‬על כרחך יש לכך גורמים עמוקים‬ ‫יותר‪ .‬ויש להבין זאת גם מתוך העובדה שכל‬ ‫שבו ושבט היה זקוק לפקודות ולהוראות‬ ‫מיוחדות אשר ניתנו על ידי סנהדרין של אותו‬ ‫שבט‪."...‬‬ ‫"רואים מכאן" הוא מסיק "שלכל שבט תפקידים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬שדרך החיים ותכונת הנפש של שבט‬ ‫אחד שונות הן משאר השבטים‪ .‬לכן רק מתוך‬ ‫גישה רוחנית דומה ודרך חיים שווה‪ ,‬אפשרית‬ ‫הנהגה נכונה של השבט‪ ,‬ושיפוט צודק של‬ ‫אנשיו‪ ...‬ולהיפך‪ :‬סיכון רוחני של הכלל קיים‬ ‫במיוחד אם ההשפעה באה מאנשים של אותו‬ ‫השבט‪ ,‬אשר הם דומים למושפעים ברוח‪ .‬לכן‬ ‫חל עונש על עיר הנדחת בכל חומרתו רק אם‬ ‫המדיחים הם מאותו שבט"‪ .‬בינו נא זאת!‬

‫
אורחות משה
‬ ‫פרקי השקפה‪ ,‬הליכות חיים ואבני דרך בענייני לימוד תורה‪ ,‬ממשנתו של הגאון המופלא רבי משה הלוי זצוק"ל‬ ‫שזור בעובדות וסיפורים ממסכת חייו‬

‫בהלכה אין תכל'ס!‬ ‫כאשר מדבר רבנו על הצורך בלימוד ההלכה‪ ,‬אין כוונתו לרכישת ידיעה בסיסית בהלכות‪ ,‬לדעת את‬ ‫האסור והמותר‪ ,‬החייב והפטור‪ ,‬הטמא והטהור‪ ,‬בבחינת מה יעשה ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬ברור ומובן שכל בר‬ ‫דעת חייב לדעת‪ ,‬בין נער בין זקן‪ ,‬בין אשכנזי בין ספרדי‪ .‬הלא על כולנו לדעת היאך לחיות על פי‬ ‫התורה‪ ,‬ולולא ידיעה בסיסית ומינימאלית זו‪ ,‬יעבור אדם על איסורים בשאט נפש‪.‬‬ ‫כוונת רבנו היתה איפוא‪ ,‬על לימוד ההלכה משרשה‪ ,‬לשאת ולתת בדברי השמועות ובירור סברתם‬ ‫למן הגמרא והראשונים עד לאחרונים ואחרוני אחרונים‪ ,‬עד שמגיעים להוראה למעשה‪ ,‬ולא להסתפק‬ ‫בידיעת ההלכה והמסקנא בלבד‪.‬‬ ‫קרה פעם שאחד המשתתפים בשיעוריו לבעלי בתים‪ ,‬נלאה משמיעת המשא ומתן הארוך‪ ,‬וביקש‪:‬‬ ‫"כבוד הרב יגיד תכל'ס"‪ ,‬אך רבנו לא הסכים בשום אופן ואמר "הלכה צריך ללמוד מהיסודות!"‪.‬‬ ‫מגילה עפה ‪ /‬מכתבים למערכת‬

‫אציין לשבח את מאמרכם ב"נקודת חן" תחת הכותרת "מכתב גלוי למנהלי המוסדות"‪ .‬צר לי לומר‪ ,‬כי‬ ‫כל הנכתב במאמרכם‪ ,‬אמת לאמתה של תורה )ר' עובדיה חן יצ"ו‪ ,‬עלון "פניני הפרשה" נ"י עולה‬ ‫בגימטריא )עם הכולל( "אמת מארץ תצמח" ‪.(1310‬‬ ‫במכתב אחד הקוראים שהובאו בעלונכם‪ ,‬הוזכר לשבח ביה"ס לבנות "בית מרגלית" בנתניה‪ ,‬כבית ספר‬ ‫ספרדי שורשי בו הולכות המורות בכיסוי ראש מלא בבית הספר ומחוצה לו‪ ,‬וכל הבנות מכסות ראשן‬ ‫בתפלות כמנהג הספרדים‪ .‬יש לציין כי אני מכיר באופן אישי את בית הספר הנ"ל‪ ,‬ותלי"ת הוא התפתח‬ ‫בצורה מרשימה שאין לה אח ורע בנתניה‪ ,‬והדבר המדהים ביותר שמיוצאי אשכנז שולחים את‬ ‫בנותיהם דווקא לביה"ס "בית מרגלית" )אמנם לא הרבה‪ ,‬אך בכל כיתה יש לפחות שתי בנות(‪.‬‬ ‫נתניה יכולה להוות בזה דוגמא לכל הארץ‪ ,‬שם הבנות האיכותיות מבחינה רוחנית מבנות ספרד‬ ‫נרשמות רק לבי"ס זה‪ ,‬ואת התוצאות רואים בשטח‪ .‬מנתניה אפשר ללמוד כיצד לוקחים איכות מבית‬ ‫טוב ומעצבים לו ת"ת ובתי ספר איכותי מבלי לפזול עיניים ל"דשא" של השכן‪.‬‬ ‫עוד אציין כי המוסד "אור לציון"‪ ,‬ת"ת לבנים‪ ,‬בנשיאות הגאון רבי שמעון גבאי שליט"א‪ ,‬גם כך החל‬ ‫דרכו‪ ,‬וברוך ה' שהמוסד גדל וצמח‪ ,‬ורבים מבני הישיבות מתדפקים על דלתותיו‪ ,‬ומגיעים מחוץ לעיר‪,‬‬ ‫דבר שלפני ‪ 30‬שנה‪ ,‬היה לא הגיוני‪ .‬אט אט‪ ,‬מוסדות קמים‪ ,‬בתי הספר הכללים נסגרים‪ ,‬ומי שממלא‬ ‫אותם‪ ,‬אלו בתי הספר שקמו לתפארת עם ישראל‪.‬‬ ‫ברגשי כבוד והערכה‪ ,‬יהודי תושב נתניה‬ ‫ִמ ּ ָכל ְמלַ ּ ְמ ַדי ִה ְש ּ ַכ ְל ִּתי‬ ‫טוס‬ ‫לו ְמ ִדים ִמ ‪ָ -‬מ ֹ‬ ‫ַמה ֹ‬ ‫חוזֵר‬ ‫נוחֵ ת‪ֹ ,‬‬ ‫שֹּ‬ ‫וכ ׁ ֶ‬ ‫עולָם ָק ָטן ֹיו ֵתר ְו ֹיו ֵתר‪ְ ּ ,‬‬ ‫הוא ַמ ְמ ִריא ֶאל ַעל‪ ,‬לְ ֵעינֵי הַ ּ ָט ִסים נִ ְר ֶאה הָ ֹ‬ ‫ְּככָ ל ׁ ֶ‬ ‫ש ּ‬ ‫אות ּגָ ֹ‬ ‫עולָם לְ הֵ ָר ֹ‬ ‫הָ ֹ‬ ‫עולָם הַ ז ֶּה ְו ַתאֲ ֹוו ָתיו‬ ‫יות‪ֹ ,‬‬ ‫עולֶה ּ ִ‬ ‫שר ָא ָדם ֹ‬ ‫דול‪ּ .‬כָ ְך‪ּ ,‬כַ אֲ ׁ ֶ‬ ‫רוחָ נִ ּ ּ‬ ‫ומ ְת ַע ּלֶה ְּב ּ‬ ‫דולִ ים ְּב ֵעינָ יו‪.‬‬ ‫עולָם הַ ז ֶּה נִ ְר ִאים גְ ּ ֹ‬ ‫יות‪ִ ,‬ענְ יְ נֵי הָ ֹ‬ ‫לו ְּכ ׁ ֶ‬ ‫נִ ְהיִ ים ִמזְ ָ ִ‬ ‫עריִ ים ְּב ֵעינָ יו‪ְ ,‬ו ִא ּ ּ‬ ‫רוחָ נִ ּ ּ‬ ‫ש ּ ֹיו ֵרד ְּב ּ‬ ‫יט"א(‬ ‫)הָ ַרב ֹיוסֵ ף ְקהָ ִתי ְׁשלִ ָ‬