Peninei Haparasha Nitzavim 2009

‫
`‪ xi`nd xe‬‬

‫בס"ד‬

‫נצבים‪-‬וילך‬

‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א‬

‫א‪ .‬שאלה‪ :‬האם יכול התוקע לברך שהחיינו ביום השני של ראש השנה‪ ,‬על מנת‬ ‫להוציא חובה את אחד המתפללים שלא שמע כלל תקיעת שופר ביום א' דר"ה?‬ ‫תשובה‪ :‬יכול לברך‪ ,‬בתנאי שיתכוון השומע לצאת‪ .‬ויסביר התוקע לכל הצבור‬ ‫טעמו ונימוקו שלא יטעו בשנים הבאות לברך שהחיינו בשני הימים‪) .‬ועיין בכף‬ ‫החיים סימן תקפ"ה אות כ"א(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬ברצוני לשאול‪ ,‬האם על החזן להקפיד שהקהל ישמע ממנו את כל‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כמו לדוגמא בימים נוראים שמוסיפים הוספות )"זכרנו לחיים"‬ ‫וכו'(‪ ,‬האם אחרי שהקהל אומר בקול את ההוספה‪ ,‬על החזן לחזור מתחילת‬ ‫ההוספה?‬ ‫תשובה‪ :‬כן נהוג‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬בברכת "מי שברך"‪ ,‬הזכירו בסידורים את האבות‪ :‬אברהם יצחק‬ ‫ויעקב משה אהרן דוד ושלמה‪ ,‬ואילו 'יוסף' לא נזכר‪ ,‬ובסוכות בשבעה אושפיזין‬ ‫מתחלף שלמה ביוסף‪ ,‬האם יש צורך לשנות בכל הסידורים ענין זה ולומר יוסף‬ ‫ודוד‪ ,‬או להשאיר הכל על כנו?‬ ‫תשובה‪ :‬יש להוסיף יוסף דוד ושלמה‪ .‬לא מוכנים לוותר על החכמה והעושר של‬ ‫שלמה‪ ,‬אע"פ שאינו משבעת כורתי ברית ולא משבעה אושפיזין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬איך כותבים "הושענא רבה" באל"ף או בה"א?‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר לכתוב "רבה" בארמית לזכר גם באל"ף וגם בה"א‪.‬‬

‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪òåáùä úãéç‬‬ ‫מהיכן המקור לאמרה "מהלך בין הטיפות"?‬

‫‪íãå÷ä òåáùä úãéç ïåøúô‬‬

‫החידה‪ :‬היכן מצינו שהקורא בתורה צריך לקרוא מלה אחרת לגמרי ממה שכתוב בספר תורה?‬ ‫הפתרון‪ :‬שני מקומות בפרשת כי‪-‬תבוא‪ :‬במקום "ובעפולים" )כתיב(‪ ,‬יש לקרוא "ובטחורים"‬ ‫)קרי( )דברים כח‪ ,‬כז(‪ ,‬במקום "ישגלנה" )כתיב(‪ ,‬יש לקרוא "ישכבנה" )קרי( )דברים כח‪ ,‬ל(‪.‬‬

‫כל המעונין להנציח בעלון לע"נ או להבדיל לרפו"ש או להצלחה‪ ,‬יפנה לפלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬שלחו בקשה ל‪[email protected] :‬‬

‫לע"נ רבי יצחק זצ"ל בן רחל הי"ו‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫לע"נ שלמה ז"ל בן אסתר נעמי הי"ו‬ ‫לרפואת לאה בת שרה הי"ו‬ ‫לרפואת ישראל בן אסתר הי"ו‬ ‫לרפואת נטלי דליה בת יוכבד אבוחצירא הי"ו‬

‫עלון מס'‬

‫‪499‬‬

‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬פלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' חטיבת כרמלי ‪ 10/4‬אזור ג' אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫שנה י' התשס"ט‬

‫לא בשמים היא‬ ‫לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ‪ -‬יש להתבונן מה‬ ‫הטעם שהתורה אומרת על קיום תורה ומצוות "לא בשמים היא"‪ ,‬וכי יש ספק בדבר‪ ,‬הלא הכל יודעים‬ ‫ורואים את התורה כאן בארץ‪ ,‬וכפי שאמרו חז"ל‪" :‬תורה מונחת בקרן זוית‪ ,‬וכל הרוצה יבוא ויטול"‪.‬‬ ‫התורה אינה מכוסה והיא ניתנה בקולות וברקים‪ .‬אדרבה‪ ,‬המלאכים רצו שהתורה תישאר בשמים‪,‬‬ ‫ואמר הקב"ה למשה‪ :‬אחוז בכסא כבודי וענה להם תשובה! השיב להם‪ :‬יש לכם אב ואם לכבדם?!‬ ‫קנאה יש ביניכם?! או יצר הרע לעבור על לא תגנוב?! א"כ ודאי שלא בשמים היא?‬ ‫במדרש רבה מביא פירוש בשם תנחומא‪ :‬טיפש נכנס לבית הכנסת‪ ,‬וראה תלמידי חכמים עוסקים‬ ‫בתורה‪ ,‬שאלם‪ :‬היאך אדם לומד תורה? ענו לו‪ :‬תחלה‪ ,‬קורא במגלה )הכוונה לתינוק הלומד בדפים(‪,‬‬ ‫ואח"כ בספר‪ ,‬אח"כ בנביאים‪ ,‬ואח"כ בכתובים‪ .‬אחר שהוא גומר את המקרא‪ ,‬שונה התלמוד‪ ,‬ואח"כ‬ ‫בהלכות‪ ,‬ואח"כ באגדות‪ .‬כיון ששמע כך‪ ,‬אמר בלבו‪ :‬אימתי אני לומד כל זאת‪ ,‬וחוזר מן השער? וזה‬ ‫שאמר הכתוב במשלי )כד‪ ,‬ז(‪" :‬ראמות לאוויל חוכמות בשער לא יפתח פיהו"‪ .‬א"ר ינאי משל למה‬ ‫הדבר דומה‪ ,‬לככר שתלוי באויר‪ .‬טיפש אומר מי יכול להביאו? ופקח אומר ודאי אחד תלה אותו‪.‬‬ ‫חושב איך תלה אותו ומביא סולם או קנה גבוה ומורידו‪ .‬כך הטיפש אומר‪ :‬אימתי אקרא את התורה‬ ‫כולה‪ ,‬והפקח שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים את כל התורה כולה‪ ,‬ועל זה אמר הקב"ה "לא‬ ‫נפלאת היא ממך"‪ ,‬ואם נפלאת היא ‪" -‬ממך" ‪ -‬שאין אתה עסוק בה‪ ,‬ולכן נאמר "כי המצוה הזאת"‪,‬‬ ‫כאילו על מצוה אחת מדובר כאן‪ ,‬אע"פ שמדובר על כל המצוות‪ .‬ללמדנו שצריך לִ שנות בכל יום פרק‬ ‫אחד ומצוה אחת‪ ,‬ועי"ז יזכה לקנות את כל התורה כולה‪ .‬וזו אם כן כוונת הכתוב "לא בשמים היא" ‪-‬‬ ‫גם אם התורה נראית כמו הככר התלוי באויר‪ ,‬ניתן ללמוד את כל התורה כל יום פרק אחד עד שזוכה‬ ‫לקנות את התורה בכל פרטיה‪.‬‬ ‫מעשה בגאון רבי יעקב עדס זצ"ל‪ ,‬מראשי ישיבת פורת יוסף וחבר בי"ד העליון‪ ,‬אשר הגיע לבקר את‬ ‫בנו בעיר בני ברק‪ .‬סרו הבן והאב לתפלת מנחה‪ ,‬ועד שהתחילו את התפלה‪ ,‬פתח ספר ושקע בלימוד‪.‬‬ ‫לימים שאלו בנו שאלה הלכתית‪ ,‬ענה לו מיד את התשובה הכתובה באחד מספרי הראשונים‪ ,‬והוסיף‬ ‫לו‪ :‬את זה למדתי בדקות הספורות לפני תפלת מנחה כשהייתי עמך בעיר בני ברק‪ ,‬וזכינו לסייעתא‬ ‫דשמיא שהלמוד היה נצרך אחרי זמן רב להלכה למעשה‪.‬‬ ‫שיא תורני‬ ‫עצה טובה‬ ‫הפסיפס הגדול בעולם‬ ‫לעבור‬ ‫כדי‬ ‫בבית הכנסת 'אור תורה' לעולי תונס‪ ,‬הממוקם בכניסה לעיר עכו‪ .‬בית הכנסת‬ ‫צומות בקלות‪,‬‬ ‫כולו על רצפתו‪ ,‬קירותיו ותקרתו מצופה באבנים צבעוניות קטנטנות‪ ,‬היוצרות‬ ‫מומלץ לאכול‬ ‫פסיפס נדיר מסוגו‪ .‬המקום בתהליכי בניית הפסיפסים למעלה מחמישים שנה‪,‬‬ ‫צימוקים‬ ‫ופירות יבשים‪ ,‬כשעל כל המלאכה אחראי הגבאי הנאמן מר ציון בעדש הי"ו‪ ,‬כאשר הכל ממומן‬ ‫מכספו האישי‪ .‬המקום מחולק לקומת כניסה‪ ,‬המספרת על ארץ ישראל וכלי‬ ‫השומרים על‬ ‫הנוזלים בגוף המשכן‪ .‬הקומה השנייה ‪ -‬על יהדות אירופה שנכחדה בשואה‪ ,‬והקומה השלישית‬ ‫ על אירועים ביהדות‪ .‬אלפי אבני פסיפס קטנטנות‪ ,‬מרכיבות את עבודת‬‫למשך זמן רב‪.‬‬ ‫האמנות ויוצרות את המיצג הגדול בעולם‪.‬‬

‫פנינים ופרפראות‬ ‫זקניכם ושוטריכם )כט‪ .‬ט( ‪ -‬פירש רש"י‪ :‬החשוב חשוב קודם‪ .‬עכ"ל‪ .‬ואפשר לרמוז שתיבות "זקניכם‬ ‫ושטריכם" עולות בגימטריא "יהי החשוב חשוב קודם" בדקדוק‪) .‬הבחור היקר ר' צבי הכהן הי"ו(‪.‬‬

‫


‬

‫כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה )כט‪ .‬יח( ‪ -‬פירש רש"י‪ :‬לפי שאוסיף לו פורענות‬ ‫על מה שעשה עד הנה בשוגג‪ ,‬והייתי מעביר עליהם‪ ,‬וגורם עתה שאצרפם עם המזיד‪ ,‬ואפרע ממנו‬ ‫הכל‪ .‬ומבואר שעד עכשיו הקב"ה לא נפרע ממנו על השוגג‪ ,‬וכעת שעובר במזיד‪ ,‬הקב"ה נפרע ממנו‬ ‫גם על השוגג‪ .‬וצריך ביאור שאם לא נפרע ממנו כשהיה עדיין שוגג‪ ,‬מדעו זה עומד על תנאי שאם‬ ‫רוח אחר תכנס בו‪ ,‬ויתחיל להיות מזיד‪ ,‬שיזכירו לו שגגות ראשונות? ואפשר שהשגגות זה הדחף‬ ‫להגיע למזיד‪ ,‬ואם עצר עצמו ברגע האחרון‪ ,‬אז לא השלים מה שהתחיל‪ ,‬ולא נענש‪ ,‬משא"כ אם לא‬ ‫עצר עצמו והזיד‪) .‬מכת"י הגאון רבי יצחק חן זצ"ל(‪.‬‬

‫נקודת חן ‪/‬‬ ‫ּ‬

‫עובדיה חן‬

‫משפטיך אתה חרצת‬ ‫בכשרון כתיבה נדיר ומיוחד‪ ,‬ניחן הגאון רבי משה החל השר במסע השכנוע "מי שאינו מאמין‬ ‫הכהן זצ"ל )בן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל‪ ,‬נפטר בדתנו‪ ,‬נענש בעונשים קשים בגיהנם‪ ,‬ולהיפך‬ ‫בליל ב' דראש השנה התרכ"ג(‪ ,‬ובזה היה עיסוקו המאמין בה‪ ,‬מובטח לו כי ינחל לאחר מותו גן‬ ‫לצורך מחייתו בבית המלכות בתונס‪ .‬על אף כל עדן"‪" .‬אם כן" סיכם השר "חוס על עצמך! המר‬ ‫טרדותיו בכתבי וחשבונות הממשלה‪ ,‬שם היה את דתך‪ ,‬וטובה תהיה אחריתך!"‪ .‬רצה הרב‬ ‫לילות כימים על לימוד התורה‪ ,‬וכל עת פנוי להוכיח לו על פניו אחת ולתמיד את איוולתו‪,‬‬ ‫מעבודתו‪ ,‬מנוצל היה להגות בתורת ה'‪ ,‬עד שלא בדרך מוחצת שלא ימצא עליה מענה‪" ,‬ראה" פנה‬ ‫הניח פינה וזווית בכל חלקי התורה שלא נשתטח אל השר "שאלה גדולה שאלת‪ ,‬ודורשת היא דעה‬ ‫בה‪ .‬אחד השרים מהיושבים ראשונה במלכות‪ ,‬צלולה‪ .‬אך מה אעשה וכעת טרוד מוחי בפתרון‬ ‫נתוודע לחכמתו‪ .‬שנינותו ופקחותו‪ ,‬הקסימו את חידה סבוכה נושאת פרסים שפורסמה היום‬ ‫לבו‪ ,‬והיה מרבה להשתעשע עמו בדברי חכמה‪ .‬בעיתון‪ ,‬ואין שכלי פנוי להתבונן בדבריך"‪ .‬שמע‬ ‫באחד הימים תוך כדי שיחתם‪ ,‬החל השר להלל כך השר‪ ,‬והעניין קרץ לו "אוהב אני להשתעשע‬ ‫בפניו את אמונתו ודתו‪ ,‬ושאלו "מדוע אתם היהודים בחידות‪ ,‬הגידה נא לי את דבר החידה‪ ,‬אולי אמצא‬ ‫אינכם מאמינים בדתנו?" חשש הרב כי אם יענה את פתרונה" הפציר השר בסקרנות‪.‬‬ ‫כסיל כאיוולתו‪ ,‬וישיב לשר תשובה ניצחת הפוגעת ניאות הרב וסיפר לשר את דבר החידה‪ :‬מלך אחד‬ ‫בכבוד דת האיסלם‪ ,‬ינקום בו השר ויעליל עליו לפני כבש מחוז מסוים‪ ,‬ומינה עליו מושל מטעמו‪ .‬קבע‬ ‫המלך‪ .‬ולכן בכל פעם שנטפל אליו השר בקושיות לו המלך חוקים שלפיהם ינהל וינהיג את המחוז‪,‬‬ ‫מעין אלו‪ ,‬התחמק והסיט את השיחה לענינים אך תנאי אחד התנה עמו‪" :‬אם תשנה דבר אחד‬ ‫אחרים‪ .‬יום אחד‪ ,‬החליט השר לא לוותר עוד‪ ,‬ועמד מכל אשר דברתי אליך‪ ,‬אחת דתך להמית!"‪.‬‬ ‫על כך שישיב הרב על שאלתו‪ ,‬ולא ידחהו בקש‪ .‬הסכים השר לדברי המלך‪ ,‬וניהל את מקומו כפי‬ ‫"אם לא אשמע תשובה מפיך" טען השר בלהט החוקים שקבע לו‪ ,‬ולא שינה מדבריו ימין ושמאל‪.‬‬ ‫"מסיק אני כי אין בפיך מענה לשאלותי‪ ,‬והנך הולך יום אחד הופיע בארמון המושל‪ ,‬איש חשוב‬ ‫ונכבד‪ ,‬לבוש בגדי מלכות הדורים כאחד משרי‬ ‫אחר דתך כסומא בארובה!"‪.‬‬ ‫משראה הרב כי עומד השר איתן בדעתו‪ ,‬דיבר עמו המלך הפרתמים‪ .‬נגש אל אותו מושל וצווהו‪:‬‬ ‫גלויות ואמר "ראה‪ ,‬אין לי כל בעיה לענות על "בפקודת אדונינו המלך‪ ,‬עליך לשנות את החוק‬ ‫שאלותיך‪ ,‬אך יודע אני כי כאשר אנצחך בויכוח‪ ,‬שהורה לך לחקוק בענין גניבה! דע‪ ,‬כי אם לא‬ ‫תשמור בלבך שנאה וטינה עלי!"‪" .‬אם משום כך" תעשה כן‪ ,‬ימיתך המלך בעינויים קשים!"‪ .‬נבוך‬ ‫הניף השר את ידו בביטול "אל תירא ואל תחת! המושל‪ ,‬ולא ידע מה יעשה וכיצד ינהג‪ ,‬הלא‬ ‫מבטיח אני לך‪ ,‬כי לא אשמור דבר בלבי‪ ,‬ולא אעשה ציווהו המלך קודם הכתרתו לבל ישנה מן החוקים‬ ‫עמך כל רעה‪ .‬הלא אין אנו מתנצחים‪ ,‬אלא בדרך מאומה‪ ,‬ושמא אדם זה הנו רמאי?! או שבאמת‬ ‫ויכוח עיוני"‪" .‬אם כן" נענה הרב "שאל את נאמנו דבריו‪ ,‬והמלך אכן חזר בו‪ ,‬ושלחו להודיעו‬ ‫שאלותיך"‪" .‬צר לי עליך כי תתייסר לאחר מותך" זאת?! ועתה‪ ,‬מה יעשה‬ ‫]המשך בעמוד הבא
[‬

‫
אורחות משה
‬ ‫פרקי השקפה‪ ,‬הליכות חיים ואבני דרך בענייני לימוד תורה‪ ,‬ממשנתו של הגאון המופלא רבי משה הלוי זצוק"ל‬ ‫שזור בעובדות וסיפורים ממסכת חייו‬

‫גמרא תחילה‬ ‫וכיצד מתבצע בפועל לימוד ההלכה כפי שלימד והעביר רבנו? תחילה וראש‪ ,‬לומדים את הסוגיא‬ ‫"בעיון ישר‪ ,‬עם רש"י תוספות ומהרש"ל ומהרש"א" )מתוך מכתב הדרכה(‪ .‬וזאת יש להדגיש‪ ,‬כי‬ ‫למרות שהיה רבנו מדרבן ללימוד ההלכה‪ ,‬מכל מקום היה מתנגד ללימוד הלכה באופן שטחי שלא‬ ‫קדם לו לימוד עיון יסודי‪ .‬והיה מורה כי מי שלא התמחה תחילה בלימוד עיון אמיתי‪ ,‬לא תדרוך כף‬ ‫רגלו בפסיקת הלכה‪ .‬לדבריו‪ ,‬בלא ידיעת העיון הישר שהוא המפתח הגדול להבנת אמיתות הדברים‪,‬‬ ‫בקל ניתן להטות ההלכה‪ ,‬ולהבין הבנות שאינן נכונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה מלמד לתלמידיו כי בטרם ניגשים‬ ‫לחלק ההלכתי של הלימוד‪ ,‬יש לברר בעיון עמוק את הסוגיא בגמרא ובראשונים‪ ,‬ובירור מדוקדק ‪-‬‬ ‫בלא ויתור על קוצו של יו"ד ‪ -‬בלשונות הפוסקים המובהקים על בוריים‪ ,‬כי אין חפץ בריבוי נבוב של‬ ‫מקורות‪ ,‬כי אם בהבנת הדברים לאמיתתם ולשרשם!‬

‫]המשך מעמוד הקודם[ אותו מושל כדי שלא יסתכן‬ ‫וימיתו המלך? "זו החידה אותה מציג העיתון לפני‬ ‫קוראיו‪ ,‬ומבקשם לפתרה בהוכחות חותכות" סיים‬ ‫הרב‪ .‬כשמוע השר מפי הרב את דבר החידה‪,‬‬ ‫הצטחקק וקרא "פתרון החידה פשוט הוא מאד!"‬ ‫וכשזיק ניצחון ניצת בעיניו‪ ,‬הוסיף בלעג "מתפלא‬ ‫אני עליך כי טרם מצאת את פתרונה‪ ,‬ועוד הוצרכת‬ ‫לעיין בה!"‪" .‬נו" הניד הרב בראשו "נשמע מה‬ ‫בפיך"‪ .‬נענה השר‪" :‬הלא בתחילה כאשר מינה‬ ‫המלך את המושל‪ ,‬פה אל פה דבר עמו‪ ,‬ולא על ידי‬ ‫שליח‪ ,‬אם כן מה מקום יש להסתפק! ודאי שהוראת‬ ‫המלך במו פיו‪ ,‬עדיפה על ציווי השר שאין בו ודאות‬ ‫מוחלטת‪ .‬ועל כן אין לאותו מושל לשנות מאומה‬ ‫מדברי המלך‪ ,‬עד אשר ישמע מפי המלך בעצמו‬ ‫פנים בפנים‪ ,‬כי עליו לשנות החוקים‪ .‬לוּ חפץ היה‬ ‫המלך לשנות את החוקים‪ ,‬כי אז היה עליו להזמינו‬ ‫לארמונו ולדבר עמו פנים מול פנים במראה ולא‬ ‫בחידות‪ ,‬כאשר עשה בתחילה‪ ,‬ולא לשלוח שליח‪.‬‬ ‫אין זאת אלא כי השר בדה הדברים מלבו‪ ,‬או‬ ‫שנשלח לנסות את המושל לראות היסטה מדבר‬ ‫המלך‪ .‬ואף אם נניח כי אכן שלחו המלך‪ ,‬ודבריו‬ ‫שליח אמיתיים"‪ ,‬הטעים השר‪" ,‬מכל מקום לא יוכל‬ ‫המלך להענישו על כך‪ ,‬כי יטען המושל‪ ,‬שמכיון‬

‫שנצבו לפניו שתי דרכים שמוטל בהן ספק‪ ,‬העדיף‬ ‫לבחור בוודאית יותר"‪ ,‬סיים השר את פתרונו‬ ‫בתחושת סיפוק‪ .‬בדיוק לתשובה זו ציפה הרב‪ .‬הוא‬ ‫הנהן בראשו לאות הסכמה‪" ,‬תנוח דעתך שהנחת את‬ ‫דעתי" אמר‪ ,‬והמשיך בנינוחות "כעת אחר שמוחי‬ ‫פנוי מחידה זו‪ ,‬נוכל לעסוק בשאלתך בענין הדת"‪.‬‬ ‫הניח הרב את ידו על מצחו‪ ,‬ועשה עצמו כמתבונן‬ ‫וחושב בשאלת השר‪ ,‬ולפתע הזדעק בתמיהה "כלום‬ ‫עדיין לא מצאת מענה לשאלתך על אמונתי?!‬ ‫ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר! הלא אך לפני רגע‬ ‫קט משפטך אתה חרצת‪ ,‬במו פיך ענית על השאלה‬ ‫בטוב טעם ודעת!"‪ .‬השר לא הבין למה כוונתו‪,‬‬ ‫והרב פירש את דבריו‪" :‬במעמד הר סיני‪ ,‬דיבר עמנו‬ ‫ה' אלוקינו פנים אל פנים במראה ולא בחידות‪ ,‬שם‬ ‫ציונו ה' את עשרת הדברות‪ .‬חוקים אלו שמענו מפי‬ ‫מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו‪ ,‬ואם כן כיצד‬ ‫נקבל דברי שליח האומר לנו כי עלינו לשנות‬ ‫החוקים ולקבל עלינו דת אחרת"‪ .‬כשמוע השר את‬ ‫דברי הרב‪ ,‬חוורו פניו ופיו נאלם דום‪ .‬הוא הופתע‬ ‫ונדהם מפקחותו ושנינותו של הרב‪ ,‬שהוציא מפיו‬ ‫את התשובה בצורה כה מתוחכמת‪" .‬כעת‪ ,‬רואה אני‬ ‫כי האמת אתך"‪ ,‬הודה השר‪ ,‬והבטיח בהכנעה "יותר‬ ‫לא אטרידך בשאלות בענינים אלו"‪.‬‬

‫ִמ ּ ָכל ְמלַ ּ ְמ ַדי ִה ְש ּ ַכ ְל ִּתי‬ ‫לו ְמ ִדים ִמ ‪ִ -‬מ ְׁש ָקפַ יִ ם‬ ‫ַמה ֹ‬ ‫רו‪ְ ,‬מ ַק ּ ֵבל ְסחַ ְרח ֶֹרת‪ָ .‬א ָדם ָצ ִר ְ‬ ‫רו‪.‬‬ ‫הוא ְולֹא לְ ִפי חֲבֵ ֹ‬ ‫יך ָללֶכֶ ת לְ ִפי ַמה ׁ ֶ‬ ‫ש ּ ַמ ְר ִּכיב ִמ ְׁש ְקפֵ י חֲבֵ ֹ‬ ‫ְּכ ׁ ֶ‬ ‫ש ּ‬ ‫שבֶ ת הַ ּ ָטה ֳָרה"(‬ ‫)סֵ פֶ ר " ַמ ְח ׁ ֶ‬