Peninei Haparasha Haazinu 2009

‫בס"ד‬

‫
`‪ xi`nd xe‬‬

‫פרשת האזינו‬

‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א‬

‫עלון מס'‬

‫א‪ .‬שאלה‪ :‬האם אפשר שדפנות הסוכה יהיו מסדינים וכדומה?‬ ‫תשובה‪ :‬יש לדעת כי לפי ההלכה‪ ,‬צריך להקפיד שהדפנות יהיו חזקות‪ .‬לכן אלה‬ ‫הבונים דפנות מסדינים וכדומה שאינם יציבים כלל‪ ,‬אינם יוצאים ידי חובת ישיבה‬ ‫בסוכה‪ .‬על האדם לקיים מצוה בהידור‪ ,‬לבחור לו דפנות חזקות‪ ,‬ויבנה סוכה נאה‪,‬‬ ‫ובזה יקיים את הכתוב‪" :‬זה א‪-‬לי ואנוהו"‪ ,‬שדרשוהו חכמינו ז"ל‪" :‬התנאה לפניו‬ ‫במצוות"‪ ,‬לעשות טלית נאה‪ ,‬סוכה נאה וכדומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬בענין קריאת "חק לישראל" של פרשת וזאת הברכה‪ ,‬שבדרך כלל חל בחג‬ ‫הסוכות‪ ,‬והמנהג כיום שלא קוראים "חק לישראל" בחול המועד‪ ,‬האם בזה אין ענין‬ ‫להשלים את שאר הפסוקים ולימוד ליל ששי לפני הושענא רבה שאז קורא את כל‬ ‫הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום? ואת"ל שכן‪ ,‬מתי יקרא את שאר הפסוקים ואת‬ ‫פסוקי ליל ששי?‬ ‫תשובה‪ :‬המנהג הנ"ל בטעות יסודו )עיין בבן איש חי שנה ב' פרשת לך לך אות ט'‬ ‫ובכף החיים סי' קל"ב אות ז'( וצריך לומר לפחות פסוקי תנ"ך שבחק לישראל בחול‬ ‫המועד‪ ,‬ובליל הושענא רבה ישלים את הנשאר‪ .‬ובלאו הכי מנהגנו לקרוא פרשת‬ ‫"וזאת הברכה" בסוכה בליל הושענא רבה‪ ,‬ואח"כ שנית בתיקון שבספר "קריאי‬ ‫מועד"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬מי ששכח לברך ברכות השחר וברכות התורה וכבר התחיל ברוך שאמר‪,‬‬ ‫מה יעשה?‬ ‫תשובה‪ :‬אחרי העמידה יאמר ברכות השחר‪ ,‬חוץ מברכת המחזיר נשמות וברכות‬ ‫התורה )כף החיים סימן נ"ב אות ה'(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬נאמר במשלי )ג‪ ,‬טו( "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה"‪,‬‬ ‫לכאורה צריך היה להיכתב "וכל חפציך לא ישוו לה"?‬ ‫תשובה‪ :‬קושיא יפה‪ .‬אבל כנראה שאין אנו יודעים סגנון התנ"ך‪ ,‬וכמ"ש הרמב"ן‬ ‫בספר האמונה והבטחון‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪òåáùä úãéç‬‬ ‫מצא הוכחה שבזמן התנ"ך גילוח הזקן היה נחשב לגנאי!‬

‫‪íãå÷ä òåáùä úãéç ïåøúô‬‬

‫החידה‪ :‬מהיכן המקור לאמרה "מהלך בין הטיפות"?‬ ‫הפתרון‪ :‬מירושלמי חגיגה )פ"ב הלכה ב'(‪ :‬אמר להן "בין הטפין הייתי מהלך"‪.‬‬ ‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬שלחו בקשה ל‪[email protected] :‬‬

‫לע"נ רבי יצחק זצ"ל בן רחל הי"ו‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫לע"נ שלמה ז"ל בן אסתר נעמי הי"ו‬ ‫לרפואת לאה בת שרה הי"ו‬ ‫לרפואת ישראל בן אסתר הי"ו‬

‫‪500‬‬ ‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬פלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' חטיבת כרמלי ‪ 10/4‬אזור ג' אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫שנה י' התשס"ט‬

‫עשייה וקנין נצחיים‬ ‫הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך ‪ -‬ידוע כי ישנו הבדל גדול בין קניין לעשיה‪ .‬אדם שקונה שולחן מנגר‪ ,‬ודאי‬ ‫שלא הוא עשה אותו‪ ,‬ומאידך הנגר שעשה את השולחן אינו צריך קנין כדי לזכות בו‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד ניתן לומר על‬ ‫הבורא יתברך שמו‪ ,‬יוצר הכל שהוא "קונה"? וכן יש להתבונן בשבח של הקב''ה ''קונה הכל'' המוזכר בברכת‬ ‫אבות‪ ,‬מה כוונת הדבר‪ ,‬הרי כאמור הבורא יתברך אינו צריך קניינים כי הוא עשה וברא את הכל? בספר "פנינים‬ ‫יקרים" מבאר שבלשון המקרא יש הבנה אחרת ללשונות עושה וקונה‪ .‬כשהולידה חוה את קין אמרה ''קניתי איש''‪.‬‬ ‫''קנין'' נאמר על יצירה ולידה טבעית‪ .‬ולכן באב ואם טבעיים נאמר לשון קנין‪ ,‬לעומת זאת המולידו ברוחניות נקרא‬ ‫''עושה''‪ ,‬כמו שנאמר באברהם ושרה‪'' :‬את הנפש אשר עשו בחרן''‪ ,‬שגיירום והכניסום תחת כנפי השכינה‪ .‬לפיכך‬ ‫אמר הכתוב שזכו עם ישראל שהקב''ה ''הוא אביך קנך''‪ ,‬שברא את עם ישראל בצורה טבעית ככל אב‪ ,‬ומעלה‬ ‫נוספת יש להם והיא עדיפה על אב טבעי ‪'' -‬הוא עשך ויכוננך'' ‪ -‬בעשיה מושלמת ע''י הנשמה שנתן בך‪ ,‬ועשיה זו‬ ‫היא נצחית‪ ,‬כי האב שעושה קנין זה לזמן מוגבל‪ ,‬אבל אחרי מעשה של המלך אין להשיב‪ .‬עם ישראל נבנה להיות‬ ‫מעל הטבע בכוחות רוחניים שאין לאומות העולם שייכות בהם ואין להם הגבלה ומחיצה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫מסופר על סוחר פרוות שהגיע לאכסניה קטנה בעיירה רוסית‪ .‬נתן לו בעל הבית את החדר הטוב ביותר והתמקם‬ ‫שם‪ .‬אך הנה בטרם עלה על יצועו‪ ,‬שמע קולות נרגשים הממלאים את הבית‪ .‬לאחר רגע‪ ,‬דופק בחדרו בעל‬ ‫האכסניה‪ ,‬דורש את סליחתו ומבקש כי יואיל לפנות לחדר אחר‪ ,‬כיון שהגיע האדמו''ר רבי דוד מטולנא‪ .‬עוד הוסיף‬ ‫ואמר לו כי יזכה במצוה גדולה‪ .‬למרות שהסוחר לא היה שייך לחסידות‪ ,‬בכל זאת שמח לתת מקומו לצדיק‪,‬‬ ‫ובעה''ב דאג לו לחדר טוב אחר‪ .‬אנשים רבים הגיעו להתברך‪ ,‬כאשר כל אחד מגיש פתקה ופדיון‪ .‬והאורח מתבונן‬ ‫ומשתאה‪ .‬מאוחר יותר שמע את בעה''ב מהחדר הסמוך כשהוא מספר לאשתו שהאדמו''ר דורש ‪ 300‬רובלים עבור‬ ‫ברכה עבורם‪ ,‬ומה יעשו וזה היה כל רכושם‪ .‬התפלא הסוחר על הרבי מאד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ראה הסוחר את הרבי‬ ‫ומשמשו מסתובבים בגינה ומדברים ליד חלונו‪ ,‬והנה הרבי אומר‪ :‬כאן ראוי לבנות בית רחב בן שתי קומות‪ ,‬ושם‪,‬‬ ‫גינה עם עצים ופרחים‪ .‬תמה הסוחר והחריש‪ .‬אחרי שנים‪ ,‬שב הסוחר לבית המלון הישן‪ ,‬ולא הכירו‪ .‬במקומו‪ ,‬עמד‬ ‫בית דו קומתי מפואר עם גינה‪ ,‬בדיוק נמרץ כמו שתכנן הרבי‪ .‬נכנס בסקרנות ולא הכיר את בעה''ב אשר נראה‬ ‫עתה כגביר בעמיו‪ .‬ישב עמו וסיפר לו בעה"ב כי כל הצלחותיו ועושרו נזקפים לזכות ברכת רבי דוד מטולנא‪.‬‬ ‫התפעל הסוחר והחליט שהוא חייב להגיע לצדיק‪ .‬נסע אליו ושח לו אודות המופת הגדול‪ ,‬בזה שזכה בעל האכסניה‬ ‫בעושר גדול‪ ,‬אך בפיו שאלה שמקננת בלבו‪ ,‬מדוע היה צורך לדרוש סכום עתק עבור הברכה‪ .‬השיבו הצדיק‪ :‬דע‬ ‫לך‪ ,‬שסכום זה היה כל רכושו של בעל האכסניה‪ ,‬ובכל עת קושי וצרה‪ ,‬נזכר בכסף וסמך עליו ונרגע והרגיע את‬ ‫אשתו‪ ,‬באומרו יש לנו ‪ 300‬זהובים לכל צרה‪ ,‬כסף זה יעזור לנו יצילנו ויושיענו‪ ,‬אם כן ‪ 300‬רובל היו לו כעין ע''ז‪,‬‬ ‫וברגע שלקחתי מהם את הכסף הזה‪ ,‬מיד האירה ההצלחה את פניה ומזלם עלה מעלה מעלה‪ ,‬כי זה הכח של‬ ‫רוחניות והשפעה אלוקית שנותנת בלי גבול‪ .‬כשמסירים את מחסום הגשמיות‪ ,‬זוכים לברכה עד בלי די‪.‬‬

‫עצה טובה‬

‫ארבעת‬ ‫את‬ ‫המינים‪ ,‬מומלץ‬ ‫סמוך‬ ‫לרכוש‬ ‫לחג הסוכות‪,‬‬ ‫מחירם‬ ‫שאז‬ ‫ואילו‬ ‫סביר‪,‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬הם‬ ‫נמכרים במחיר‬ ‫מופקע‪.‬‬

‫שיא תורני‬ ‫המלה הקצרה ביותר בלשון הקדש‬ ‫מלה שהיא בת אות אחת בלבד ‪" -‬ה לה' תגמלו זאת" )האזינו לב‪ ,‬ו(‪ .‬ועיין לראב"ע ז"ל‬ ‫בספר "מאזניים" שכתב בשם רבי שמואל הנגיד שנתברר אצלנו שה"א – הלה' היא לבדה‬ ‫והיא זרה‪ .‬ע"ש‪ .‬והגאון הרמ"ה ז"ל כתב שבכל הנוסחים העתיקים והמדויקים נכתבה האות‬ ‫ה"א לחוד ושם השם שאחריה לחוד‪ .‬ואמרו במדרש תנחומא שההסבר לכך הוא מפני‬ ‫שהאות ה"א בפסוק היא סיום חתימתו של משה רבנו‪ ,‬שהרי אם נקח את ראשי התיבות של‬ ‫הפסוקים מהאות ה"א שבראש מלת "האזינו"‪ ,‬יו"ד מ"יערוף"‪ ,‬כ"ף מ"כי שם"‪ ,‬ה"א מ"הצור‬ ‫תמים"‪ ,‬שי"ן מ"שחת לו"‪ ,‬ה"א מ"הלה' תגמלו"‪ ,‬נמצא שהכל עולה בגימטריא כמנין "משה"‪,‬‬ ‫וזו היא חתימתו של משה בסיום התורה‪ ,‬כאדם שחותם את שמו בסיום ספרו‪.‬‬

‫פנינים ופרפראות‬

‫שחת לו לא בניו מומם )לב‪ .‬ה( ‪ -‬אפשר לפרש בהקדים דברי הגה"צ ר' ינון חורי זצוק"ל )הובא‬ ‫בספר שמש ינון( שעיקר חינוך הבנים ‪ -‬תפלה ודוגמא אישית‪ .‬ע"כ‪ .‬והיינו שעל ידי שרואה הבן‬ ‫את אביו דרך משל לומד או מעביר על מדותיו‪ ,‬זה ישמש לו דוגמא לעשות כן‪ ,‬וזהו "שחת"‬ ‫נוטריקון שיטת חינוך ‪ -‬תפלה‪ ,‬וגם "לו"‪ ,‬היינו שמחנך עצמו ומשמש דוגמא אישית לבנו‪ ,‬אז‬ ‫התוצאה "לא בניו מומם" ‪ -‬לא יהא מום וקלקול בחינוך בניו‪) .‬הבחור היקר ר' צבי הכהן הי"ו(‪.‬‬ ‫


‬ ‫שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל )לב‪ .‬ה( ‪ -‬פירש החזקוני "שחת הקב"ה לו לא" אין‬ ‫הדבר עליו‪ ,‬כמו שנאמר "כי לא ענה מלבו ויגה בני איש" )איכה ג'(‪ ,‬אלא "בניו מומם" הפגם‬ ‫הוא בבניו‪ .‬עכ"ד‪ .‬ולכאורה יש להבין מה ההו"א לומר שהמום כלפי הקב"ה ח"ו‪ ,‬ודאי שהמום‬ ‫הוא בבנים‪ ,‬שהרי הם חטאו? ויש לומר שכל השנה יש לאדם תירוץ לחטאיו‪ ,‬שיש לו יצר הרע‬ ‫ואין בכוחו להתגבר עליו‪ ,‬אך בחודש אלול מתבטלת אותה טענה‪ ,‬מכיון שנתן בו ה' את כח‬ ‫התשובה‪ ,‬שעל ידה הקב"ה מוחל וסולח לכל העוונות‪ ,‬ואותו אדם שניתנה בידו מתנה זו ואינו‬ ‫מתעורר לשוב בתשובה‪ ,‬הרי שיש בו מום‪ .‬ובזה יובן הפסוק‪ :‬שחת "לו לא" למפרע אותיות‬ ‫"אלול"‪ ,‬שהאדם משחת את חדש אלול‪ ,‬ואינו מנצלו לחזרה בתשובה‪ ,‬אזי מתגלה ש"בניו מומם"‪,‬‬ ‫שהמום בבנים ולא בהקב"ה‪ .‬ויש להוסיף לרמוז בזה מהפסוק הבא‪" :‬הלה' תגמלו זאת עם נבל‬ ‫ולא חכם" ‪" -‬נבל ולא" למפרע אותיות "אלול" "נב"‪ ,‬שיש לנו נ"ב יום מר"ח אלול עד שמחת‬ ‫תורה שאפשר לשוב בהם בתשובה‪) .‬הרב אלון ראני הי"ו(‪.‬‬ ‫


‬ ‫יסובבנהו יבוננהו וגו' )לב‪ .‬יוד( ‪ -‬פירש רש"י וז"ל‪ :‬וסבבן בתחתית ההר שכפאו עליהם‬ ‫כגיגית‪ .‬עכ"ל‪ .‬כתב הרב שפתי חכמים וז"ל‪ :‬והטובה בזה‪ ,‬כדי שיהיו כמו אנוסים‪ ,‬ולא יוכל‬ ‫לשלחם כל ימיו כדין אנוסה‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועוד יש לומר על פי מ"ש הגמ' בשבת )פ"ח ע"א(‪ :‬א"ר אחא‬ ‫בר יעקב מכאן מודעא רבה לאוריתא‪ ,‬ופירש"י וז"ל‪ :‬שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה‬ ‫שקבלתם עליכם‪ ,‬יש להם תשובה שקבלוה באונס‪ .‬עכ"ל‪) .‬חן בשפתותיך‪ ,‬כת"י(‪.‬‬

‫נקודת חן ‪/‬‬ ‫ּ‬

‫עובדיה חן‬

‫ציון דרך‬

‫חמש מאות גליונות‪ ,‬הם בהחלט ציון דרך‬ ‫משמעותי‪ .‬עשר שנים הם כברת דרך ארוכה‪ ,‬שמי‬ ‫היה מאמין שנגיע לכך בימיו הראשונים של‬ ‫העלון‪ .‬והנה אנו כבר כאן‪ ,‬מסכמים חמש מאות‬ ‫עלונים‪ ,‬שכל אחד מהם לווה בסייעתא דשמיא‬ ‫מיוחדת‪ ,‬שאי אפשר לתארה‪.‬‬ ‫וכעת‪ ,‬עם סיום שנתו העשירית של גליוננו‪,‬‬ ‫נאלצים אנו להיפרד משני מדורים וותיקים‪.‬‬ ‫הראשון הוא מדור החידות שליווה אותנו במשך‬ ‫שמונה שנים‪ ,‬ובסך הכל באו בו‪ ,‬כארבע מאות‬ ‫חידות תורניות מקוריות ומאתגרות‪ .‬השני‪ ,‬הוא‬ ‫המדור הפופולארי "מכל מלמדי השכלתי"‪,‬‬ ‫שהשכלנו ללמוד ממנו בשש השנים האחרונות‪,‬‬ ‫מסרים קלילים ומרעננים לחיים בדרך מעניינת‬ ‫במיוחד‪ .‬מדור זה צבר שלוש מאות לקחי‬ ‫מוסר מהקיים בעולמנו‪.‬‬

‫מי יתן ונזכה לראות מדורים אלו‪ ,‬יוצאים לאור‬ ‫במהרה כספר להנאת הקוראים‪.‬‬ ‫החל מגליון בראשית‪ ,‬יפתח בעזרת ה' מדור‬ ‫חדש ומפתיע‪.‬‬ ‫זו ההזדמנות להודות לכל הכותבים‪ ,‬המגיהים‪,‬‬ ‫המסייעים‪ ,‬המפיצים והתומכים‪ .‬זכות הרבים‬ ‫תגן בעדכם אלף המגן‪ .‬והפרט מפורש למורנו‬ ‫ורבנו ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר רוחו ודרכו הקדושה מסוככים‬ ‫עלינו תדיר‪ .‬תודתנו שלוחה גם לאלפי הקוראים‬ ‫היקרים‪ ,‬אשר מעירים ומאירים‪ ,‬מחמיאים‬ ‫ומעודדים‪ ,‬ונותנים לנו את הכח להמשיך‪ .‬היו‬ ‫ברוכים!‬ ‫ונחתום בהודיה לבורא העולמים על כל החסד‬ ‫והטוב‪ .‬והננו מודים על העבר ומבקשים על‬ ‫העתיד שנהיה תמיד כלי לעשות רצונו‪ .‬אמן‪.‬‬

‫
אורחות משה
‬ ‫פרקי השקפה‪ ,‬הליכות חיים ואבני דרך בענייני לימוד תורה‪ ,‬ממשנתו של הגאון המופלא רבי משה הלוי זצוק"ל‬ ‫שזור בעובדות וסיפורים ממסכת חייו‬

‫מבחן העיון‬ ‫בלימוד הסוגיא בעיון‪ ,‬היה רבנו דואג במיוחד לכוון התלמידים שיבחינו מדיוק בלשון הגמרא‬ ‫והראשונים‪ ,‬לאן נוטה הגמרא לפסוק‪.‬‬ ‫מספריו רואים‪ ,‬כי אין עיון ישר‪ ,‬מעמיק וקשה יותר מאשר למי שמוטל על שכמו עול הפסיקה‪ ,‬שכן‬ ‫עליו לדקדק בכל מלה וענין בגפ"ת‪ ,‬לבדוק שלא יהיו סברות נוגדות‪ ,‬לברר את המקורות של הדברים‬ ‫ועוד‪.‬‬

‫מגילה עפה )ר"ת עלון פניני הפרשה( ‪ /‬מכתבים למערכת‬ ‫לכבוד עורך גליון "פניני הפרשה"‪ ,‬ברכות לרא'ש משבי'ר לרגל הגיעו לגליון ה‪ .500-‬יהי רצון שתזכה‬ ‫להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה בגליון זה ובמאמריך הנפלאים והמעוררים‪ ,‬להפיץ את תורת האמת בקרב‬ ‫דורשיה‪ ,‬ולהרחיב את מעגל הדורשים בתורת האמת‪.‬‬ ‫גליון שבמשך עשור מפיץ ומאיר את העולם בפניניו‪ ,‬בהגיגיו ובתורת והנהגת רבותינו‪ ,‬מובטח הוא לעורכו‬ ‫שיצא זכאי בדימוס‪ ,‬ויכתב לחיים טובים ולשלום בספר החיים‪ ,‬בשנה זו ובכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬נחום חנן‬ ‫ִמ ּ ָכל ְמלַ ּ ְמ ַדי ִה ְש ּ ַכ ְל ִּתי‬ ‫אופַ ּנַ יִ ם‬ ‫לו ְמ ִדים ִמ ‪ֹ -‬‬ ‫ַמה ֹ‬ ‫ְ‬ ‫שנִ י‪ ,‬אַ ך אֵ ין לְ ִה ְתיָאֵ ׁש‬ ‫ש ּלוֹ ְמ ִדים לִ ְר ּכַ ב ֲעלֵיהֶ ם‪ ,‬מֻ ְכ ָר ִחים לִ ּפֹל לְ צַ ד אֶ חָ ד ואח"כ לִ ּפֹל לַצַ ּ ד הַ ּ ׁ ֵ‬ ‫ַעד ׁ ֶ‬ ‫אֶ ּלָא לְ הַ ְמ ִׁש ְ‬ ‫שים זֹאת? הַ ְּכלָל‬ ‫ווי הַ ִּמ ְׁש ָקל‪ .‬וְ כֵ יצַ ד עוֹ ִ ׂ‬ ‫יך ּולְ נַ ּסוֹ ת‪ִּ ,‬כי ַרק ּכָ ְך לוֹ ְמ ִדים לְ אַ זֵּן אֶ ת ִׁש ּ ּ‬ ‫הוא‪ ,‬לִ ְמצֹא אֶ ת ֶ ּד ֶר ְך הָ אֶ ְמצַ ע ְּבלִ י לְ ִה ָׁש ֵען יוֹ ֵתר ִמ ַ ּדאי לְ אֶ חָ ד ִמן הַ ְ ּצ ָד ִדים‪ְּ .‬כמוֹ כֵ ן‪ִ ,‬אם הַ ּ ַמבָּ ט‬ ‫ּ‬ ‫ֵש‬ ‫ש ּי ׁ‬ ‫ער ֵער וְ נוֹ ְפלִ ים‪ַּ .‬גם ְּכ ׁ ֶ‬ ‫ווי הַ ִמ ְׁש ָקל ִמ ְת ַ ְ‬ ‫מֻ ְפנֶה ַמ ּ ָטה‪ַ ,‬לא ֲָד ָמה‪ִּ ,‬ב ְמקוֹ ם לְ ִה ְס ּ ַת ּכֵ ל ָק ִד ָ‬ ‫ימה‪ִׁ ,‬ש ּ ּ‬ ‫עקול בַּ ֶ ּד ֶר ְך‪ ,‬צָ ִר ְ‬ ‫שנִ י‪,‬‬ ‫סור לְ ִה ּלָחֵ ם ּבוֹ ּולְ ִה ָׁש ֵען לַצַ ּ ד הַ ּ ׁ ֵ‬ ‫וונוֹ ‪ ,‬אָ ּ‬ ‫יך לִ זְ רֹם ִא ּתוֹ ‪ ,‬לְ ִה ְת ּכוֹ פֵ ף ְמ ַעט לְ ִּכ ּ‬ ‫ִ ּ ּ‬ ‫וכ ׁ ֶ‬ ‫עלולִ ים לִ ּפֹל‪ְ ּ .‬‬ ‫לו ל ֲַעשׂ וֹ ת‬ ‫יע ַמ ּ ָמ ׁש ָרחוֹ ק‪ ,‬וַ ִ‬ ‫אֲפ ּ ּ‬ ‫ִּכי אָ ז ֲ ּ‬ ‫ש ּצוֹ ְב ִרים נִ ּסָ יוֹ ן ְּבכָ ל זֶה‪ ,‬אֶ ְפ ָׁשר לְ הַ ִ ּג ַ‬ ‫עלולִ ים ְמיֻחָ ִדים‪ְּ ,‬כמוֹ לְ הָ ִרים אֶ ת הַ ַּגלְ ַּגל הַ ִ ּק ְד ִמי וְ לִ נְ ס ַֹע ַרק ַעל הַ ַּגלְ ַּגל הָ ֲאחוֹ ִרי‪.‬‬ ‫ּפַ ֲ ּ‬ ‫ְ‬ ‫של לְ ִמי ָדה ִמ ּ ָט ֻ ּ‬ ‫ּכָ ְך הַ חַ יִ ּים הֵ ם ִס ְד ָרה ׁ ֶ‬ ‫חומֵ י הַ חַ יִ ּים‪.‬‬ ‫נו צוֹ ְמ ִחים ּ ִ‬ ‫ומ ְת ּפַ ְּת ִחים ְּבכָ ל ְּת ּ‬ ‫עיוֹ ת‪ ,‬וְ כָ ך אָ ּ‬ ‫ְ‬ ‫נו‪,‬‬ ‫ִּב ְׁש ִביל ל ַָד ַעת אֶ ת הַ ֶ ּד ֶרך הַ יְ ָׁש ָרה וְ הָ אֶ ְמצָ ִעית‪ ,‬מֻ ְכ ָר ִחים ק ֶֹדם לִ ּפֹל לְ כָ אן‪ּ ,‬ולְ הָ ִבין ׁ ֶ‬ ‫שנָּ פַ לְ ּ‬ ‫שים‬ ‫נו‪ ,‬וְ ַרק ּכָ ְך יוֹ ְד ִעים אֶ ת הַ ֶ ּד ֶר ְך הָ אֶ ְמצָ ִעית‪ .‬וְ כֵ יצַ ד עוֹ ִ ׂ‬ ‫ש ּ ָמ ַ ְ‬ ‫וְ אַ חַ ר ּכָ ְך לִ ּפֹל לְ ָׁשם‪ ,‬וְ לִ ְקלֹט ׁ ֶ‬ ‫עד ּ‬ ‫זֹאת? י ׁ‬ ‫ש ּכוֹ ֵתב‬ ‫עלולִ ים לִ ּפֹל‪ְּ ,‬כ ִפי ׁ ֶ‬ ‫ֵש לְ ִהזָּהֵ ר לֹא לִ נְ טוֹ ת ְ ּב ִקיצוֹ נִ ּ ּ‬ ‫יות לְ אֶ חָ ד ִמן הַ ְ ּצ ָד ִדים‪ִּ ,‬כי אָ ז ֲ ּ‬ ‫ְ‬ ‫של‬ ‫שאָ ָדם צָ ִריך לִ ְמצֹא אֶ ת ְׁש ִביל הַ זָּהָ ב ׁ ֶ‬ ‫כונוֹ ת‪-‬א ִֹפי‪ֶ ׁ ,‬‬ ‫הַ ַר ְמבַּ "ם‪ְּ ,‬ב ִה ְת ַיחֲסוֹ לְ ִמ ּדוֹ ת ׁשוֹ נוֹ ת ּ ְ‬ ‫ות ּ‬ ‫ְ‬ ‫נו‪.‬‬ ‫יות זוֹ אוֹ אַ חֶ ֶרת‪ְּ .‬כמוֹ כֵ ן אֵ ין לְ ִה ְס ּ ַת ּכֵ ל לְ ַמ ּ ָטה‪ַ ,‬על ַ ְ‬ ‫עצמֵ ּ‬ ‫צוע וְ לֹא לִ נְ טוֹ ת לְ ִקיצוֹ נִ ּ ּ‬ ‫ֶ ּד ֶרך הַ ִּמ ּ ּ ַ‬ ‫נו לֹא ַרק‬ ‫עסוקים ְ ּב ַ ְ‬ ‫בועה הַ ְ ּק ַטנָּ ה ׁ ֶ‬ ‫ָנו וְ לִ ְהיוֹ ת ֲ ּ ִ‬ ‫נו‪ .‬אֲ בָ ל אָ ז‪ ,‬אָ ּ‬ ‫עצמֵ ּ‬ ‫ש ּל ּ‬ ‫בַּ חַ יִ ּים‪ַ ,‬קל לְ ִה ְת ּכַ ּנֵס בַּ ּ ּ ָ‬ ‫עצ ְמכֶ ם‪,‬‬ ‫חוץ לְ ַ ְ‬ ‫נות ִקים מֵ הָ עוֹ לָם ‪ -‬אֶ ּלָא ַּגם מֵ ַ ְ‬ ‫ְמ ּ ּ ָ‬ ‫יטו סָ ִביב‪ִ ,‬מ ּ‬ ‫ימו אֶ ת הַ ּ ַמבָּ ט וְ הַ ִ ּב ּ‬ ‫נו‪ .‬הָ ִר ּ‬ ‫עצמֵ ּ‬ ‫עמ ִידים‬ ‫עמים ַמ ֲ ִ‬ ‫לו לִ ְפרֹחַ וְ לֹא לִ ּפֹל‪ַּ .‬גם הַ חַ יִ ּים לִ ְפ ָ ִ‬ ‫ש ְס ִבי ְבכֶ ם‪ַ ,‬רק אָ ז ּ ּ ְ‬ ‫רו לָעוֹ לָם ׁ ֶ‬ ‫תוכ ּ‬ ‫ִה ְתחַ ְ ּב ּ‬ ‫יע‬ ‫וכ ֵדי ׁ ֶ‬ ‫ופ ַתלְ ּ ַתלוֹ ת‪ְ ּ ,‬‬ ‫עקלְ ַק ּלוֹ ת ּ ְ‬ ‫ֵינו ְּד ָר ִכים ֲ ַ‬ ‫ש ּל ֹא נִ ּפֹל‪ָ ,‬על ּ‬ ‫ְ ּבפָ נ ּ‬ ‫ֵינו לִ זְ רֹם ִעם הַ ִּמ ְת ַרחֵ ׁש‪ִ .‬אם ַמ ִ ּג ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵש ּ ָת ְכנִ ית‬ ‫ק ִֹׁשי אוֹ חָ לִ ילָה ִמ ְת ַרחֵ ׁש אָ סוֹ ן‪ ,‬חָ ׁש ּוב לְ ַק ּבֵ ל אֶ ת הַ ְּכאֵ ב ּולְ הַ ִּכיר ְ ּבכָ ך שלקב"ה י ׁ‬ ‫נו רוֹ ִצים‬ ‫של ָּדבָ ר לְ הָ ִביא לְ טוֹ ב! אַ ח ֲֵרי ׁ ֶ‬ ‫עדה ְּבסוֹ פוֹ ׁ ֶ‬ ‫ש ּנוֹ ֲ ָ‬ ‫ומ ִ ּקיפָ ה‪ֶ ׁ ,‬‬ ‫ּכוֹ ֶללֶת ּ ַ‬ ‫נו ּולְ אָ ן אָ ּ‬ ‫נו ִמי אָ ּ‬ ‫שהֵ בַ ּ ּ‬ ‫עתי(‬ ‫יע ָרחוֹ ק ּולְ חוֹ לֵל נִ ִסים ׁ ֶ‬ ‫של ַמ ּ ָמ ׁש! ) ָׁש ַמ ְ ִּ‬ ‫יע‪ּ ,‬‬ ‫נוכַ ל לְ הַ ִ ּג ַ‬ ‫לְ הַ ִ ּג ַ‬