Peninei Haparasha Ekev 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Peninei Haparasha Ekev 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 1,900
  • Pages: 2
‫בס"ד‬

‫ `‪ xi`nd xe‬‬

‫פרשת עקב‬

‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א‬

‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬שמעתי שאסור לאדם לישון על גבי בגדיו שזה מביא לידי שכחה‪ .‬מה‬ ‫הדין אם הבגדים מכוסים כגון שהם מונחים בתוך מגרה שמתחת למטה?‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שמותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬אדם שנשען‪ ,‬האם נחשב כיושב לענין ישיבה באמצע קדיש או ישיבה‬ ‫כנגד המתפלל?‬ ‫תשובה‪ :‬בשעת הדחק אפשר להקל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬אם נזדמנו לו יחד שתי הברכות על המחיה ובורא נפשות‪ ,‬איזה מהם‬ ‫יקדים?‬ ‫תשובה‪ :‬לכתחילה על המחיה‪.‬‬ ‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪òåáùä úãéç‬‬ ‫פעם שאלו לחכם‪" :‬עיניך בראשך או בסופך?" ויען החכם‪" :‬גם בראשי וגם בסופי"‪.‬‬ ‫חכם מה הוא אומר?‬

‫‪íãå÷ä òåáùä úãéç ïåøúô‬‬

‫החידה‪ :‬באיזו שפה דיבר אדם הראשון?‬ ‫הפתרון‪ :‬בלשון ארמית‪ ,‬כמבואר במסכת סנהדרין )ל"ח ע"ב(‪" :‬ואמר רב יהודה אמר רב אדם‬ ‫הראשון בלשון ארמי סיפר‪ ,‬שנאמר )תהילים קל"ט( 'ולי מה יקרו רעיך אל'"‪ .‬ומ"ש בבראשית‬ ‫רבה )יח‪ ,‬ד(‪ ,‬עה״פ "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת"‪ ,‬שכשם שנתנה תורה בלשון הקודש‬ ‫כך נברא העולם בלשון הקודש‪ ,‬עיין שם בפירוש מהרז״ו שיישב את הסתירה בטוב טעם ודעת‪.‬‬

‫לע"נ רבי יצחק זצ"ל בן רחל הי"ו‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫לע"נ שלמה ז"ל בן אסתר נעמי הי"ו‬

‫‪494‬‬

‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬פלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' חטיבת כרמלי ‪ 10/4‬אזור ג' אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫שנה י' התשס"ט‬

‫לעצמו הוא עושה‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫א‪ .‬שאלה‪ :‬הגמרא בבבא מציעא )דף ס"ב ע"א( אומרת‪ :‬ורבי יוחנן האי "וחי‬ ‫אחיך עמך" מאי עביד ליה? מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד‬ ‫אחד מהן קיתון של מים‪ ,‬אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע‬ ‫לישוב‪ .‬דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם‬ ‫במיתתו של חברו‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ולימד "וחי אחיך עמך" ‪ -‬חייך קודמים‬ ‫לחיי חברך‪ .‬ע"כ‪ .‬אך קשה לפי ר' יוחנן למה הפסוק "וחי אחיך עמך" נמצא בין‬ ‫שני פסוקים של ריבית‪ ,‬האם יש קשר לריבית‪ ,‬או שאפשר להכניס פסוק בתוך‬ ‫נושא אחר ולדרוש אותו?‬ ‫תשובה‪ :‬זו שאלה יפה מאד‪ .‬ואפ"ל שזה שייך גם לענין הלוואה שלא תלווה‬ ‫לחברך כשחסר לך כסף כי חייך קודמין‪ .‬ועוד פירשתי על פי דברי מהרשד"ם‬ ‫)הובא בס' מלוה ה'( שאם ירד ערך הכסף‪ ,‬צריך לשלם במילואו כשעת ההלוואה‪,‬‬ ‫דכשם שחסה התורה על הלוה כן חסה על המלוה‪ .‬ע"כ‪ .‬וזהו "וחי אחיך עמך"‬ ‫חייך קודמין‪) .‬אמנם מצינו כיו"ב שדרשו "וחי בהם ולא שימות בהם" אע"פ‬ ‫שהפסוק נכתב בפרשת עריות שדינם ייהרג ואל יעבור‪ .‬ודו"ק(‪.‬‬

‫עלון מס'‬

‫בפרשתנו‪ ,‬התורה מתייחסת לכאורה ליראת ה' כדבר קטן ולא קשה‪ ,‬כמו שנאמר "ועתה ישראל מה‬ ‫ה' אלוקיך דורש מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך"‪ .‬והדבר פלא‪ ,‬שהרי מצינו אצל אברהם אבינו‬ ‫שאחרי הנסיון הגדול של העקדה נאמר לו "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה"‪ ,‬א"כ מדרגת יראת‬ ‫השמים הינה גבוהה ביותר‪ ,‬וכיצד אפשר לומר "כי אם ליראה"‪ ,‬רק את הדבר הזה ולא יותר?‬ ‫אלא‪ ,‬מיישב בספר דעת זקנים שכוונת הפסוק "כי אם ליראה" היא על המשך הפסוק‪" :‬לשמור את‬ ‫מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך"‪ ,‬כלומר ה' אינו שואל ממך דבר זה בשבילו‪,‬‬ ‫אלא ע"י יראת שמים היהודי מקיים את מצוות ה' ואת חוקותיו בשלמות ובדקדוק‪ ,‬ודבר זה כולו רק‬ ‫לטובתו ולהנאתו‪ ,‬להרבות שכרו גם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬וממילא עבודת יראת‬ ‫שמים קלה יותר לאדם היודע שכל עבדות ה' עם יראת שמים נועדה עבורו‪.‬‬ ‫משל למלך שהיה לו משרת טוב במיוחד‪ .‬כל עבודה שהיה דורש ממנו‪ ,‬היה עושה בשלמות‪ .‬לימים‪,‬‬ ‫ביקשו המלך לסדר דירה אחת‪ ,‬לנקותה היטב ולרהטה בטוב טעם ברהיטים משובחים‪ .‬עשה המשרת‬ ‫כרצון אדונו‪ ,‬והעבודה לא היתה קלה כלל‪ .‬כשנשלמה המלאכה‪ ,‬שאלו המלך כיצד היתה העבודה?‬ ‫ענה לו את האמת‪ :‬זו היתה עבודה מאמצת‪ ,‬אך שמח אני כי עשיתי רצון אדוני‪ .‬אמר לו המלך דע לך‬ ‫כי הדירה שהכנת אינה מיועדת‪ ,‬אלא בשבילך! כל מה שעשית וטרחת ‪ -‬עשית לעצמך‪ .‬היתה כדאית‬ ‫טרחה זו שהרווח כולו שלך‪ .‬שמחה גדולה הציפה את לבו של המשרת‪ ,‬שלא רק שקיים את רצון מלכו‬ ‫אלא זכה לעצמו בכל טרחתו‪ .‬כך‪ ,‬כאשר עובד יהודי את ה' ביראת שמים ובשלמות בכל המעשים‬ ‫והמצוות‪ ,‬מזדכך הוא לטובה וברכה‪ ,‬ומכל מצוה ומצוה זוכה לכמה זכויות וישועות‪ ,‬כי הכל ניתן ע"י‬ ‫הקב"ה "לטוב לך"‪ ,‬להיטיב לנו בכל הטובות שהקב"ה חפץ להשפיע על כל אחד מעמו הנבחר‪.‬‬ ‫עצה טובה‬

‫כדי לא להיכשל בברכה‬ ‫לבטלה‪ ,‬או בהחלפת‬ ‫הברכה באחרת‪ ,‬מומלץ‬ ‫להפסיק רגע אחד אחר‬ ‫שאומרים "ברוך אתה"‪,‬‬ ‫ואז להמשיך ולסיים את‬ ‫הברכה‪ .‬העצירה‪ ,‬תביא‬ ‫את המברך לחשוב רגע‬ ‫על מה הוא מברך ואם‬ ‫הוא בכלל צריך לברך‬ ‫)שמעתי מהרה"צ רבי‬ ‫צמח מאזוז שליט"א‪,‬‬ ‫שכך היה נוהג סבו רבי‬ ‫רפאל מאזוז זצ"ל‪,‬‬ ‫שאגב‪ ,‬השבוע חל יום‬ ‫פטירתו(‪.‬‬

‫שיא תורני‬ ‫הספרייה הממוחשבת הגדולה בעולם‬ ‫'אוצר החכמה' הינו ספריה וירטואלית אדירת מימדים‪ ,‬המהווה שינוי‬ ‫תפיסה בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם‪ .‬הספרייה‬ ‫מכילה אוסף ענק של ‪ 34.300‬ספרי קודש‪ ,‬מצולמים דף אחר דף כצורתם‬ ‫המקורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מנוע חיפוש מהיר מאפשר חיפוש מלה או צירוף מלים‬ ‫בתוך הדף המצולם‪ .‬הספריה כוללת בראש ובראשונה את כל ספרי היסוד‬ ‫ורוב הספרים השימושיים ללומדים‪ ,‬לצד ספרים עתיקים ונדירים‪ ,‬הרואים‬ ‫אור לראשונה מזה מאות שנים‪ ,‬וכן מהדורות עתיקות של ספרים‬ ‫מפורסמים‪ ,‬מהדורת פקסימיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים‪ ,‬קונטרסים‪,‬‬ ‫כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית‪ ,‬וכן אלפי‬ ‫ספרי יהדות חדשים בני דורנו‪ .‬הספריה הולכת וגדלה‪ ,‬ומדי יום נוספים‬ ‫עוד ועוד ספרים חדשים למאגר‪ .‬התכנה בנויה בצורה חכמה וידידותית‬ ‫המאפשרת להגיע לכל ספר כהרף עין‪ .‬כל ספר מקוטלג לפי נושא ותת‬ ‫נושא בצרוף ביבליוגרפיה‪ .‬התכנה גם מאפשרת לעיין‪ ,‬לחפש‪ ,‬להדפיס‪,‬‬ ‫ואפילו לרשום הערות בשולי הגליונות‪.‬‬

‫פנינים ופרפראות‬ ‫והיה עקב תשמעון )ז‪ .‬יב(‬ ‫אפשר לפרש בהקדים מ"ש הרב בעל הטורים )בסדרין בפסוק זה( שתיבת "עקב" כינוי לענוה‪,‬‬ ‫ע"ש‪ ,‬ובהקדים מ"ש חכמי המוסר שהעניו תמיד שמח‪ .‬והנה במדרש )במדבר רבה פרשה י"ג‬ ‫פיסקא ה'( אמרו‪" :‬כל והיה ‪ -‬לשון שמחה"‪ .‬וזהו "והיה" רמז לשמחה שיזכה לה האדם בזכות‬ ‫"עקב" דהיינו ענוה‪) .‬הבחור היקר ר' צבי הכהן הי"ו(‪.‬‬

‫נקודת חן ‪ /‬שלמה אפריון‬ ‫ּ‬ ‫אשת רב בגילוי ראש?!‬ ‫עופר‪ :‬אהלן‪ ,‬כבוד הרב! מה קורה?‬ ‫אני מבין את הטעות שלך‪...‬‬

‫הרב מרדכי‪ :‬ברוך ה'‪ .‬מה נשמע? איך אתם‪ ,‬עופר‪ :‬מה קרה? למה כבודו מחוויר‪ ,‬להביא‬ ‫כוס מים?‪...‬‬ ‫מתחזקים?‬

‫עופר‪ :‬מתקדמים לאט לאט‪ ...‬תראה‪ ,‬לכבוד ה' הרב מרדכי‪ :‬לא‪ ,‬תראה‪ ,‬מה שראית זה לא‬ ‫אני לא נוסע בשבת‪ .‬אני גם משתדל להניח השיער שלה‪ ,‬זו פאה‪...‬‬ ‫תפילין‪ ,‬לא בארון‪ ...‬ככה‪ ,‬בעיקר בשבת כשיש‬ ‫לי זמן ואני לא לחוץ ללכת לעבודה‪ ,‬ת'יודע‪ ,‬עופר‪ :‬מה אמר כבודו‪ ,‬מה זה 'פאה'?‬ ‫העיקר יש אמונה בלב‪...‬‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬אתה לא יודע? זה שיער טבעי‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬אשריך‪ ,‬צ‪-‬דיק! אבל זה לא שלוקחים מאשה אחרת גויה‪ ,‬ומכסים בזה את‬ ‫מספיק‪ ...‬רגע‪ ,‬מה עם כיסוי ראש‪ ,‬לפחות תגיד השערות‪...‬‬ ‫לאשה שתלך בכיסוי ראש‪ ,‬אתה יודע? זה חיוב‬ ‫גדול מאוד! ובזכות זה‪ ,‬תזכו לכל הישועות עופר‪ :‬אה‪ ,‬הבנתי‪ ,‬כמו שיש לשחקניות‬ ‫אצלנו‪...‬‬ ‫ולכל הנחמות‪.‬‬ ‫עופר‪ :‬מה???! חייבים ללכת עם כיסוי ראש? הרב מרדכי‪ :‬אמממ‪ ..‬כן משהו כזה‪...‬‬ ‫הייתי בטוח שזו חומרא או מנהג?!‬ ‫עופר‪ :‬יפה‪ ,‬שחקו אותה הדתיים‪ .‬אבל רגע‪,‬‬ ‫לא הבנתי‪ ,‬למה צריך שיער על שיער? זה לא‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬חומרא???! מנהג???!‬ ‫כמו שעובדים על הקב"ה?!‪ ...‬אני חושב שזה‬ ‫עופר‪ :‬אה‪ ...‬לא יודע‪ ...‬כי ראיתי פעם את אשתו אפילו יותר גרוע מהשיער‪ ,‬עובדה‬ ‫של כבודו בלי כיסוי ראש‪ ,‬אז אמרתי‪ ,‬אם אשתו שהשחקניות אצלנו חובשות פאה‪...‬‬ ‫של הרב שלי הצדיק לא מכסה ת'ראש‪ ,‬כנראה‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬את האמת‪ ,‬אתה צודק‪ .‬חשבתי‬ ‫שזו איזו חומרא‪ ...‬לא ככה?!‬ ‫על זה כמה פעמים שזה לא ראוי שאשתו של‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬מה אמרת?‪ ...‬אשתי?! בלי כיסוי רב ועוד רב מחזיר בתשובה תלך בצורה כזו‪.‬‬ ‫ראש?! זה לא יכול להיות!!!‪ ...‬אתה בטח כנראה שקודם כל‪ ,‬אני בעצמי צריך לחזור‬ ‫בתשובה‪...‬‬ ‫טועה‪ ...‬ח"ו‪ ,‬איך אתה מוציא עלי לעז כזה?‬ ‫עופר‪ :‬לא‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬זו בטוח היתה הרבנית! )בשולי הדברים‪ :‬הסיפור נכתב על רקע‬ ‫אמיתי‪ ,‬כפי שסופר לי מידיד בעל תשובה‬ ‫הלכתם ביחד!‬ ‫שכך קרה עמו‪ ,‬והדברים מדברים בעד‬ ‫הרב מרדכי‪ :‬אההההההה‪ ...‬ל‪-‬א! א‪-‬ו‪-‬י!!! עצמם!(‪.‬‬

‫ אורחות משה ‬ ‫פרקי השקפה‪ ,‬הליכות חיים ואבני דרך בענייני לימוד תורה‪ ,‬ממשנתו של הגאון המופלא רבי משה הלוי זצוק"ל‬ ‫שזור בעובדות וסיפורים ממסכת חייו‬

‫הסגולה המתגלגלת מתחת לעקבינו‬ ‫תדיר היה רבנו מדבר בשבח שמירת העקביות בשיעורי תורה בפרט ובעבודת ה' בכלל‪" .‬אין לוותר על‬ ‫אף שיעור!" היה קורא "יהיה מה שיהיה!"‪ .‬והיה מבטיח לבאי השיעור כי העקביות מביאה ברכה‬ ‫עון אֵ ת‬ ‫וסייעתא דשמיא‪ .‬כסמך נאה לכך‪ ,‬הביא את הפסוק בתחילת פרשת עקב‪" :‬וְ הָ יָה ֵע ֶקב ִּת ְ ׁש ְמ ּ‬ ‫וש ַמ ְר ּ ֶתם וַעֲ ִ ׂש ֶ‬ ‫הַ ִּמ ְ ׁש ּפָ ִטים הָ אֵ ּלֶ ה ּ ְ ׁ‬ ‫יתם א ָֹתם"‪ ,‬וכך הביא שדרשו‪" :‬והיה עקב תשמעון" ‪ -‬אם אתם שומרים‬ ‫על עקביות בתורה ובמצוות‪ ,‬אז מתקיים המשך הפסוק‪" :‬וְ ָׁש ַמר ה' אֱ לֹ ֶק ָ‬ ‫יך ְל ָך אֶ ת הַ ְ ּב ִרית וְ אֶ ת הַ חֶ סֶ ד‬ ‫שר נִ ְׁש ַּבע לַ אֲ ב ֶֹתיך‪ .‬וַאֲ הֵ ְב ָך ּובֵ ַר ְכ ָך וְ ִה ְר ֶּב ָך ּובֵ ַר ְך ּ ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך" וגו' )דברים ז‪ ,‬יב‪-‬יג(‪ .‬לכל הברכות הללו‬ ‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫זוכים כאשר שמירת התורה והמצוות נעשות בדרך קבע‪ ,‬ולא רק מתי שנוח‪.‬‬ ‫ומדוע רק בתנאי זה? כי השומר על עקביות‪ ,‬מוכיח בכך כי הוא אוהב באמת את הקב"ה‪ ,‬ואף מוותר‬ ‫על רצונותיו ומאווייו הגשמיים בשביל רצון ה' יתברך‪ ,‬כפי שמגדיר זאת התנא במסכת אבות "בטל‬ ‫רצונך מפני רצונו"‪ .‬בכך שאתה מראה את אהבתך לקב"ה‪ ,‬הקב"ה מעניק לך אהבה מדה כנגד מדה‬ ‫וכמים פנים לפנים ‪" -‬ואהבך וברכך‪."...‬‬ ‫ובזה היה מפנה את תשומת לב השומעים לכך שכאשר אדם זקוק לפעמים לישועה‪ ,‬הוא רץ ומתרוצץ‬ ‫בין צדיקים מהצפון עד לדרום‪ ,‬כשהוא כלל אינו מודע לכך כי ממש מתחת לעקביו מתגלגלת סגולה‬ ‫פשוטה ‪ -‬סגולת העקביות‪ ,‬שהמקפיד עליה‪ ,‬הקב"ה בכבודו ובעצמו מבטיח ואומר לו אני אברך אותך‬ ‫באופן אישי‪ ,‬שהרי לא כתוב "ואהבכם והרבכם"‪ ,‬אלא "ואהבך והרבך" בלשון יחיד‪ ,‬למרות שפתח‬ ‫בלשון רבים )"והיה עקב תשמעון" וגו'(‪ ,‬ומזה למדו חז"ל שכל אחד בפני עצמו מתברך‪.‬‬

‫מגילה עפה ‪ /‬מכתבים למערכת‬ ‫לפני שבועיים פרסמתם "מכתב גלוי למנהלי המוסדות"‪ ,‬והדברים נראים הגיוניים מאוד‪ .‬כמו שמובן שחסיד‬ ‫חב"ד לא יכול ללמוד בישיבת רחמסטרויוקא‪ ,‬כי המנטאליות שונה‪ ,‬כיוון המחשבה שונה‪ ,‬הבעיות‬ ‫החינוכיות שונות וכו'‪ ,‬הוא הדין ויתירה מכך בין אשכנזים לספרדים‪ .‬אין זה אומר כי ישנה עדיפות אחת על‬ ‫רעותה‪ ,‬אבל המנטאליות שונה‪ ,‬חד וחלק‪ ,‬ולא משנה כמה זמן כל אחד מהם נמצא בארץ‪.‬‬ ‫החום והאהבה שאצל בני המזרח‪ ,‬אינם הציניות והקרות של האשכנזים‪ ,‬לטוב ולמוטב‪ ,‬הלך המחשבה‬ ‫וכיוון תפיסת העולם של אנשי אשכנז‪ ,‬אינם נחלת בני ספרד‪ ,‬לטוב ולמוטב‪ ,‬וכהנה רבות‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬לבחור ספרדי הלומד בישיבה אשכנזית יש הרבה חסרונות‪ ,‬כמו‪ :‬תחושת בדידות ורדידות‪ ,‬חוסר‬ ‫בטחון עצמי‪ ,‬רגשי נחיתות‪ ,‬ועוד דברים המלווים אותו למשך ימי חייו‪.‬‬ ‫אז מדוע רק לחסידי גור ויזניץ בעלז וכו' מותר וראוי ורצוי לעשות לעצמם חדרים בתי"ס סמינרים וישיבות‬ ‫לעצמם‪ ,‬ואילו הספרדים "חייבים" להכנס למוסדות אשכנזים‪ ,‬ולהרגיש כל פעם סרח העודף?!‬ ‫אחד שאכפת לו‬ ‫ִמ ּ ָכל ְמלַ ּ ְמ ַדי ִה ְש ּ ַכ ְל ִּתי‬

‫לו ְמ ִדים ִמ ‪ִ -‬אילָן‬ ‫ַמה ֹ‬ ‫הוא נָ ּ ְ‬ ‫נו ְפלִ ים ָק ֹ‬ ‫רות ֹ‬ ‫מוך‪ ,‬הַ ּפֵ ֹ‬ ‫נו ְפלִ ים ל ַּמֶ ְרחָ ק‪ַ ,‬א ְך ְּכ ׁ ֶ‬ ‫ירו ָתיו ֹ‬ ‫בו ּהַ ‪ּ ,‬פֵ ֹ‬ ‫הוא ּגָ ֹ‬ ‫ְּכ ׁ ֶ‬ ‫רוב ֵאלָ יו‪ּ .‬כָ ְך‪,‬‬ ‫ש ּ‬ ‫ש ּ‬ ‫שר‬ ‫פוגֵ ם ֹיו ֵתר מֵ אֲ ׁ ֶ‬ ‫הוא ּ ֹ‬ ‫הוא ָ ֹ‬ ‫נון‪ֹ ,‬‬ ‫ש ּ ַבלְּ בָ ֹ‬ ‫שר ּ ַתלְ ִמיד חָ כָ ם הָ ֶא ֶרז ׁ ֶ‬ ‫ּכַ אֲ ׁ ֶ‬ ‫עוון ַקל‪ּ ,‬‬ ‫לו ִאם ּ‬ ‫חוטֵ א‪ ,‬אֲ ִפ ּ ּ‬ ‫דול ׁ ֶ‬ ‫ּ ְפגָ ם ּגָ ֹ‬ ‫תו ָרה ּ ָבלָ ק(‪.‬‬ ‫קוטֵ י ּ ֹ‬ ‫של ָא ָדם ּפָ ׁש ּוט )לִ ּ ּ‬

Related Documents