Peninei Ein Chemed Haazinu 5770

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Peninei Ein Chemed Haazinu 5770 as PDF for free.

More details

  • Words: 3,515
  • Pages: 4
‫גיליון ‪242‬‬

‫בס"ד‬

‫א ִזינוּ‪,‬‬ ‫ָפּ ָר ַשׁת ַה ֲ‬ ‫אָסוּר ִל ְקרֹא ִבּ ְשׁ ַעת ַה ְתּ ִפ ָלּה‪.‬‬

‫תש"ע‬

‫שּׁת ַה ִגּ ָלּיוֹן‬ ‫נָא ִל ְשׁמֹר ַעל ְקדוּ ַ‬

‫לרפואתו השלמה של צביקה בן גולה וזיווג הגון לאילן בן ג'ולייט‬

‫ַ‬ ‫ּתׁשּובָ ה‪-‬‬ ‫ׁשּבָ ת ְ‬

‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫יצחק אריאל בן טובה‬ ‫י‪.‬מ‪.‬י‪.‬ש כדורי וב"ב‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה‪ -‬יראת שמים‬ ‫יהודה אריה בן רחל ברכה עמית בן רבקה‬ ‫ארז בן שושנה‬ ‫שמעון בן זילפה‬ ‫עידן בן רבקה‬ ‫תומר בן רונית‬ ‫יוסף ליאור בן אפרת דליה‪ -‬פרנסה בשפע‬ ‫שמעון בן זלפה‬ ‫איילת בת נעמה‬ ‫ליאור יהושע בן זמירה אמנון נתן ומשפחתו‬ ‫אבי כהן ומשפחתו‬ ‫שלום כהן ומשפחתו‬ ‫כל עם ישראל‬

‫זווג הגון וכשר במהרה‬ ‫יעל בת טליה‬ ‫סיון בת אסתר‬ ‫יעקב בן חדוה‬ ‫חגית בת גילה‬

‫אורית בת רחל‬ ‫שלמה בן ציפורה‬ ‫אורן בן אסתר‬

‫שמואל בן אסתר זרי‬ ‫רחל מרים בת יהודית‬

‫הדבר הראשון שמוטל על בעל התשובה לעשות לאחר שהודה על מעשיו הרעים‪ ,‬הוא לפשוט את‬ ‫בגדי הפשע וללבוש בגדי ישע‪ ,‬בהם יוכל לכנוס בשער לה' ולא יידחה ממחיצתו של הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ .‬משל למה הדבר דומה? לעני לבוש קרעים שהיה יושב בקרנות השוק ופושט ידו לעבר עוברים‬ ‫ושבים‪ .‬נתקל בו אדם עשיר‪ ,‬ולמראה בגדיו המרופטים התמלא עליו רחמים‪ .‬גרר אותו לבית ממכר‬ ‫לחליפות וציווה על המוכר להלבישו מכף רגל ועד ראש בגדי יוקרה ופאר‪ ,‬שיסירו את מראהו‬ ‫האומלל‪ .‬נתן המוכר בידו של העני הנבוך חליפה נאה ומשובחת המיועדת לבני עשירים וציווה עליו‬ ‫ללובשה‪ ,‬לראות אם היא תפורה לפי מידתו‪ .‬פנה העני לצדדין ושב כשפניו מכורכמות‪" :‬לא‪ ,‬אדוני‬ ‫המוכר‪ ,‬החליפה אינה הולמת אותי!"‬

‫חזרה בתשובה שלמה‬ ‫אמיר בן ברוריה‬ ‫אורן בן ברוריה‬

‫אסף בן ברוריה‬

‫רפואת הנפש והגוף‬ ‫רשל"צ הרה"ג מרדכי בן מזל טוב שליט"א‬ ‫רשל"צ הרה"ג עובדיה יוסף בן גורג'יה‬ ‫הרה"ג יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה ברוך בן ורדה‬ ‫משה בן עליזה‬ ‫דליה אפרת בת נעימה‬ ‫אורן בן אסתר‬ ‫אביבה בת איירין‬ ‫יצחק בן עזרא‬ ‫תמר פורטונה בת מיסה‬ ‫משה בן תמרה‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה‬ ‫ציון בן צ'חלה‬ ‫עינת בת רחל ברכה‬ ‫יעקב בן גו'לייט‬ ‫רפאל משה בן רחל‬ ‫זבולון בן מרים‬ ‫יהודית בזז בת מרים‬ ‫פלורה בת זוהרה‬ ‫שירה שילת בת אורלי‬ ‫נעם דוד בן סימה‬ ‫מאיה בת עדי‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫לימור בת אהובה‬ ‫אביחי בן אסתר‬ ‫דוד יורם בן מרסל‬ ‫עדי בת ליאת‬ ‫הלל יוסף בן דקלה דיצה‬ ‫בניימין בן יקוט‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫עבודת ה' בשמחה‬ ‫נינה פנינה בת זיסל ‪-‬‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫דנה חפצדי בת סונה‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫כרמית נתן בת חנה‬ ‫כל עם ישראל‬ ‫רחל בת זוהרה‬

‫ח' תשרי תש"ע‬

‫‪26/09/2009‬‬

‫שבת שובה‬

‫הפטרה‪" :‬שובה ישראל"‪ -‬הושע י"ד‬ ‫"תקעו שופר"‪ -‬יואל כ'‬

‫ש‪ .‬קיץ‬

‫כניסה‬

‫יציאה‬

‫ר"ת‬

‫ירושלים‬

‫‪17:57‬‬

‫‪19:06‬‬

‫‪19:49‬‬

‫ת‪ .‬אביב‬

‫‪18:14‬‬

‫‪19:04‬‬

‫‪19:46‬‬

‫חיפה‬

‫‪18:15‬‬

‫‪19:05‬‬

‫‪19:48‬‬

‫ב‪ .‬שבע‬

‫‪18:16‬‬

‫‪19:05‬‬

‫‪19:48‬‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הּמלְאָ ְך‪ַ ַ ַ ,‬‬ ‫צֹואים ו ְעָ ַמד ִלפְ ֵני ַ ַ‬ ‫ִ‬ ‫וּיען ַוּי ֹאמֶ ר אֶ ל‬ ‫הנביא זכריה )פ"ג( כותב‪ִ " :‬ויהֹוׁשֻ ַע הָ י ָה לָבּוׁש ְּבג ִָדים‬ ‫בר ִּתי ֵמעָ לֶיָך עֲ ֵ‬ ‫הָ עֹומְ ִדים לְפָ נָיו ֵלאמֹור‪' :‬הָ ִסירּו ַה ְּבג ִָדים ַ ִ‬ ‫וֹונְך‬ ‫הּצֹואים ֵמעָ לָיו!' ויאמר אליו‪ְ ' :‬ר ֵאה‪ ,‬הֶ עֱ ַ ְ‬ ‫ו ְַהל ֵ‬ ‫ְּבׁש אֹותְ ָך ַמחֲ לָצֹות וכו'"‪.‬‬ ‫כי אי אפשר לשוב בתשובה שלימה ולהידבק בטוב באמת‪ ,‬טרם פושטים את הבגדים הצואים‪ ,‬שהם‬ ‫בגָדּו‬ ‫בגדי הנידות והמלבושים‪ ,‬שהתלכלכו מן העוונות‪ ,‬כדברי הכתוב )ישעיה פכ"ד( "אֹוי ִלי בֹּג ְִדים ָ ּ‬ ‫בגָדּו"‪ ,‬הם הבגדים הצואים המונעים לשוב אל ה'‪ ,‬כי אין לבא אל שער המלך בלבוש‬ ‫ּו ֶבגֶד ּבֹוג ְִדים ָ ּ‬ ‫שק‪.‬‬

‫זרע קודש בר קיימא‬ ‫כרמית בת יהודית‬ ‫סיון בת אסתר אתי‬

‫לׁשּנֹות ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ּכּוּון‬

‫התחייך המוכר בהתנצלות‪ ,‬ונתן בידו חליפה אחרת‪ ,‬רחבה יותר‪ .‬הפעם היא בוודאי תתאים! אך לא‬ ‫עברו רגעים ארוכים‪ ,‬והעני שב כשפניו מכורכמות עוד יותר‪" :‬לא אדוני המוכר‪ ,‬גם הפעם החליפה‬ ‫אינה מתאימה! צרה מדי‪ ,‬קצרה ומציקה"‪ .‬המוכר הבחין שזה כבר מקרה יוצא דופן כשהוא מרכיב‬ ‫את משקפיו במאמץ להיטיב לראות‪ ,‬בחר חליפה שלישית בעלת אורך ורוחב תואמים להפליא לגופו‬ ‫של הקבצן‪ ,‬ומסר לידו בארשת ניצחון‪" ,‬הפעם תהלום אותך החליפה בוודאי"‪ .‬אך גם בפעם הזאת‬ ‫חזר העני והבעתו העלובה בפניו‪" :‬אדוני המוכר‪ ,‬גם חליפה זו אינה מתאימה"‪.‬‬ ‫פקעה סבלנותו של המוכר‪ ,‬והוא נשרך אחר העני לחדר ההלבשה‪" .‬לבש עכשיו!"‪ ,‬פקד עליו‪ ,‬ולעיניו‬ ‫הנדהמות החל העני מושך את החליפה היקרה והמפוארת על גבי מעילו הבלוי‪ ,‬נלחם בתפרים‬ ‫הגסים המתעקשים משום מה לקרוע בחליפה החדשה‪" .‬הנטרפה דעתך?"‪ ,‬זעק המוכר‪" ,‬בצורה‬ ‫שכזו לא תצליח ללבוש אף חליפה בעולם! סלק את בגדיך המצחינים מעל גבי גופך‪ ,‬ואחר תנסה‬ ‫למדוד את החליפה המפוארת שתפרתי"‪.‬‬ ‫כל עוד דבוק האדם בבגדיו המצחינים וממאן להיפרד מדרכיו המקולקלות ומסביבתו הרעה‪ ,‬הסיכוי‬ ‫מרע‬ ‫שיכול לדבוק בתורה ולחזור בתשובה אמיתית שואף לאפס‪ .‬דוד המלך בתהלים אומר "סּור ֵ ָ‬ ‫ַועֲ ֵ‬ ‫ׂשה טֹוב" ראשית דבר‪ ,‬סור מרע‪ .‬הסר מעליך את הבגדים הצואים‪ ,‬אחר כך "עשה טוב" לבש את‬ ‫בגדי הקודש והיכנס בהיכל ה'‪.‬‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫בברכת שבת שלום כתיבה וחתימה טובה‬ ‫הרב אליהו חיים פנחסי‬ ‫רב ק"ק "עין חמד"‪ -‬מבשרת ציון‬ ‫העלון מוקדש לרפואת‬ ‫רחל בת זוהרה‬ ‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫ציון אברהם ובני משפחתו‬ ‫‪1/4‬‬

‫ֵ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבהלָ כָה –‬ ‫ׁשֹואל‬ ‫ּומׁשיב ַ ֲ‬

‫הלָ כֹות יֹום ִ‬ ‫ּכיּפּור‬ ‫ֲ‬

‫מהן הלכות יום הכיפורים ?‬ ‫להלן סיכום ההלכה מפי הרב אליהו חיים פנחסי‪ ,‬מפקח ענף הכשרות‪ -‬רבנות מבשרת‪:‬‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬נוהגים להתפלל תפילת מנחה‪ ,‬בעוד היום גדול‪ ,‬דהיינו בשעה מוקדמת‪ ,‬ובתפילת העמידה‪ ,‬אומר כל אחד‬ ‫פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי"‪ ,‬ואחר כך יאמר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים‪ .‬ואז ילך‬ ‫לביתו ויאכל סעודה מפסקת‪ ,‬ויש לפרוש מכל חמשת העינויים‪ :‬אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬נעילת נעלי עור‪ ,‬ותשמיש המיטה‪ ,‬מלפני‬ ‫שקיעת החמה‪) .‬ומצווה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם‬ ‫שקיעת החמה(‪.‬‬ ‫ומצווה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים‪ ,‬וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכיפורים"‬ ‫ואין לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו‪ ,‬אלא לאחר חליצת נעליים‪ ,‬משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום‬ ‫הכיפורים‪ .‬נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה )כדי שיוכל לברך עליה(‪ ,‬ומתפללים כל תפילות יום הכיפורים בטלית‪,‬‬ ‫כדי שיתפלל עמו בכוונה‪ .‬הכל חייבים להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות‬ ‫בו‪ .‬אסור לרחוץ במים ביום הכיפורים‪ ,‬ואפילו להושיט אצבעו במים אסור‪ ,‬ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג‪ ,‬אבל אם היו ידיו או‬ ‫שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה‪ ,‬מותר לרחצם‪ ,‬כיוון שאינה רחיצה של תענוג‪ .‬ביום הכיפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי‬ ‫אצבעותיו בלבד‪ ,‬ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה‪ ,‬ומברך על נטילת ידיים‪.‬‬

‫ִ‬ ‫הּפרּפָ ר‬ ‫ׁשל ַ ַ ְ‬ ‫ׁשיעּורֹו ֶ‬ ‫לעיתים האדם מוצא את עצמו בקשיים כלשהם ושאלה מנקרת בראשו‪" :‬מדוע הבורא מנסה אותי בכך? אין לי כח להתמודד‬ ‫עם זה‪ .‬למה? מדוע? מה רוצה ממני ה'?"‪ .‬כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬צריכים אנו לדעת כי ישנם תהליכי צמיחה שכל אחד‬ ‫חייב לעבור בכוחות עצמו ולטובתו הוא‪ .‬לפעמים מתוך כוונה טובה ורצון לעזור מנסים להקל ועושים בדיוק את ההיפך‪ .‬כפי‬ ‫שמובא בסיפורינו‪:‬‬ ‫מסופר על אדם שהביט בגולם של פרפר‪ .‬יום אחד‪ ,‬הופיע פתח קטן בגולם‪ .‬האדם ישב והביט במשך מספר שעות בפרפר‬ ‫ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן‪ .‬לפתע‪ ,‬הפרפר הפסיק להתקדם‪ .‬נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול‬ ‫יותר‪ ,‬אז מהיותו טוב‪ ,‬האדם החליט לעזור לפרפר‪ .‬בידיים רועדות החזיק בגולם ובעדינות אין קץ הרחיב את הפתח‪ .‬הפרפר‬ ‫יצא בקלות‪ ,‬אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות‪.‬‬ ‫האיש המשיך להתבונן‪ ,‬בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו‪ ,‬יגדלו וייפרסו – ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר‪ .‬אבל‬ ‫זה לא קרה! למעשה‪ ,‬הפרפר בילה את שארית ימיו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות‪ .‬הוא אף פעם לא הצליח לעוף‪.‬‬ ‫האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבקו של הפרפר לצאת ממנו‪ ,‬היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף‬ ‫הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו‪ .‬אם אלוקים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים‪ -‬זה היה גורם‬ ‫בעוכרנו‪ .‬לא היינו חזקים כמו שיכולים היינו להיות‪ .‬לא היינו יכולים לעוף‪.‬‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי קְ ׁשָ ִיים לְחָ ׁשְ ֵ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ּכ ַֹח… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫לני‪.‬‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי חָ כְמָ ה… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ּבְעָ יֹות ִלפְ ּת ֹר‪.‬‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ׁשֶ ַפע… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי מ ַֹח ו ְכ ַֹח ַלעֲ בֹוד‪.‬‬ ‫ְהתְ ַ ֵ‬ ‫ְׁשֹולים ל ִ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ִמכ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי א ֹמֶ ץ… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ּגּבר עֲ ֵליהֶ ם‪.‬‬ ‫ָתת לָהֶ ם ֵ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי אֲ נ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ׁשֶ ַּיעֲ ִניקּו ִלי… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫מעצ ְִמי‪.‬‬ ‫אּוכל ל ֶ‬ ‫ָׁשים לָהֶ ם‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי טֹובֹות … וֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ִהז ְַּדּמְ נּויֹות‪.‬‬

‫מּמה ֶ ִ ַ ְ ִ‬ ‫קּבלּתי ׁשּום ָּדבָר ִ ַ‬ ‫ֹלא ִ ַ ְ ִ‬ ‫ׁשּבּקׁשּתי… ֲאבָל ִ ַ ְ ִ‬ ‫קּבלּתי ֶאת ַהּכ ֹל‪.‬‬ ‫לשאלות בהלכה‪:‬‬ ‫נא לפנות לרב‬ ‫אליהו חיים פנחסי‬ ‫בטל' ‪054-7646633‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הקדשת העלון‬

‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬לרפואה שלמה‪ ,‬להצלחה‪ ,‬זווג הגון‪,‬‬ ‫חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל'‪0506-615031‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬עבור ליאור עצמון‬ ‫רח' הבושם ‪26‬א ת‪.‬ד‪ 83375 .‬מבשרת ציון‪ .‬מיקוד ‪90805‬‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫מנויים‪:‬‬

‫לקבלת העלון חינם‬ ‫ב‪ email-‬מידי שבוע‬ ‫שלח את כתובתך אל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪2/4‬‬

‫ראׁשֹונים ְ ַ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִאם ִ‬ ‫ּכמלָאכים‬

‫הּמּגיד ְ ְ ִ‬ ‫הֹופׁשטין‪ִ ַ ַ -‬‬ ‫ְ ֵ‬ ‫מקֹוזניץ זצ"ל‬ ‫יׂשר ֵאל‬ ‫‪ -‬האדמו"ר הָ ַרב ִ ְ ָ‬

‫האדמו"ר ישראל הופשטין הידוע בכינויו המגיד מקוזניץ זצ"ל‪ :‬נולד באפטא בשנת‬ ‫ה'תרצ"ו )‪ .(1736‬מגדולי החסידים בפולין‪ .‬נולד למשפחה עניה‪ .‬עוד בצעירותו נודע כעילוי‪.‬‬ ‫העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד‬ ‫ממזריטש‪ .‬נקרא "המגיד מקוזניץ" על שום דרשותיו הרבות‪ .‬מפורסם כבעל מופת‪ .‬גאון‪.‬‬ ‫רוב ימיו היה חולני ורפה‪-‬אונים‪ ,‬בכל זאת היה מתגבר כארי בעבודת ה'‪ ,‬וקרוב לחמישים‬ ‫שנה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים‪ .‬מעולם לא התאונן על מחלותיו‪ .‬כשנשאל כיצד‬ ‫הוא מצליח לסבול את מחלותיו‪ ,‬ענה‪" :‬וכי מה יש לי לסבול‪ -‬את הרגע שעבר? כבר‬ ‫עבר‪ .‬את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע‪ ,‬אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו‪ ,‬רגע אחד‪-‬‬ ‫אני לא יכול לסבול?"‪ .‬על גדלותו בתורה העידו גדולי‪-‬דורו‪ .‬ר' חיים מוולוז'ין סיפר לרבה‬ ‫של בריסק‪ ,‬שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם ר' ישראל יום תמים‪ ,‬ומצאו בקי בבבלי‬ ‫כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות‪ ,‬מלבד בקיאותו בירושלמי‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬כאחד‬ ‫הגאונים‪ .‬נפטר ב‪-‬י"ד בתשרי התקע"ה )‪ .(1814‬חי כ‪ 78-‬שנים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' שבתאי‪ .‬ילדיו‪ :‬ר' משה אליקים בריעה )מילא את מקום אביו לאחר פטירתו(‪.‬‬ ‫רבותיו‪ :‬ר' שמואל שמלקי מניקלסבורג‪ .‬ר' דב בער )המגיד ממזריטש(‪ ,‬ר' אלימלך מליז'נסק‬ ‫מספריו‪• :‬בית ישראל‪ -‬פירוש על הש"ס •עבודת ישראל‪ -‬פירוש על התורה •אור ישראל‪ -‬פירוש על תיקוני הזוהר •נזר‬ ‫ישראל‪ -‬פירוש נוסף על הזוהר •תהילות ישראל‪ -‬על תהילים •יקר מפז‪ -‬על סדר ההפטרות •שארית ישראל‪ -‬פירוש על‬ ‫מדרשים •אבות ישראל‪ -‬פירוש על מסכת אבות •רמזי ישראל‪ -‬הערות על ספרי קבלה •נר ישראל‪ -‬קבלה‪.‬‬ ‫מתלמידיו‪ :‬ר' איתמר מקונסיווליה‪ ,‬ר' אליעזר בן רבי יעקב הלוי הורוויץ )רבי אלעזר מטרנוגרד(‪ ,‬ר' אריה לייבוש מלאנצוט‬ ‫וקישיניב )בעמ"ח "גבורות אריה" ו"חומת אריאל"(‪ ,‬ר' דוד יצחק ברומברג )חריף(‪ ,‬ר' יהודה ליב מזקילקוב‪ ,‬ר' יחזקאל בן צבי הירש‬ ‫טאוב )אבי חסידות מודז'יץ(‪ ,‬ר' יצחק מאיר אלתר רוטנברג )חידושי הרי"ם(‪ ,‬ר' ישעיהו מושקאט מוורשא‪ ,‬ר' יששכר דב בער )ה"סבא‬ ‫קדישא"(‪ ,‬ר' משה מזאלושין‪ ,‬ר' נפתלי צבי הורוויץ מרופשיץ‪ ,‬ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין )מאור ושמש(‪ ,‬ר' שמחה בונים‪.‬‬ ‫ר' יוסף היה מחסידיו של המגיד מקוזניץ‪ ,‬ולמרבה צערו לא זכה לפרי‪-‬בטן‪ .‬מדי חודש בחודשו היה נוסע אל רבו ומפציר בו לברכו בזרע של‬ ‫קיימא‪ ,‬אולם המגיד כמו התעלם מהפצרותיו או דחה אותן במילים סתומות‪ .‬אשתו של ר' יוסף לא הרפתה‪ .‬היא לחצה על בעלה לתבוע מרבו‬ ‫ברכה ולא להרפות ממנו‪ ,‬עד אשר יזכה בה‪ .‬ואמנם‪ ,‬פעם אחת התייצב ר' יוסף לפני רבו ואמר‪" :‬מורי ורבי הקדוש‪ ,‬איני זז מכאן עד שאזכה‬ ‫בברכתו!"‪ .‬הרהר המגיד מקוזניץ‪ ,‬פניו הרצינו מאוד‪ ,‬ולבסוף אמר‪" :‬אם תסכימו לאבד את כל ממונכם‪ ,‬אברך אתכם בזרע של קיימא"‪.‬‬ ‫החסיד קפא על עומדו והמילים נעתקו מפיו‪ .‬הוא הרגיש שאין לו הרשות להחליט החלטה כזאת בעצמו‪ .‬הוא שב לביתו‪ ,‬להיוועץ ברעייתו‪ .‬האישה‬ ‫הסכימה מיד לתנאי שהציב המגיד‪ ,‬והחסיד חזר לקוזניץ והודיע לרבו כי שניהם מוכנים לחיי עוני ומחסור אם בתמורה לכך יזכו לצאצאים‪" .‬אם‪-‬כן‪,‬‬ ‫סע אל ה'חוזה' מלובלין וכל אשר יאמר לך‪ ,‬עשה"‪ ,‬הפטיר המגיד מקוזניץ‪ .‬עשה ר' יוסף כמצוות רבו ונסע ללובלין‪ .‬סיפר ל'חוזה' מדוע בא אליו‬ ‫ובשליחות מי‪" .‬שב כאן עמי עד אשר יאיר ה' את עיניי"‪ ,‬הורה לו ה'חוזה'‪ .‬יום אחד קרא לו ה'חוזה' ואמר‪" :‬בימי נעוריך היית משודך לנערה‬ ‫מבנות עירך‪ ,‬אך כשגדלת ביטלת את השידוך ופגעת בכבוד הנערה‪ .‬מעולם לא טרחת לפייסה‪ ,‬ומשום כך נמנע ממך פרי‪-‬בטן‪ .‬עד שלא‬ ‫תפייס אותה‪ ,‬לא יהיו לך ילדים‪ .‬סע אפוא אל היריד הגדול אשר בבלטה‪ ,‬שם תמצא את המשודכת שלך לשעבר ובקש ממנה מחילה"‪.‬‬ ‫ר' יוסף היה נרעש‪ .‬אמנם כן‪ ,‬בנעוריו שידכוהו הוריו לנערה בת‪-‬טובים‪ ,‬אסתר‪-‬שפרה שמה‪ ,‬אך כשהתבגר והגיע לפרק האיש מקדש‪ ,‬נשא עיניו‬ ‫להצעה אחרת‪ .‬מעולם לא טרח – לא קודם החתונה ולא אחריה – לפייס את הנערה על הפגיעה שגרם לה‪ .‬נסע ר' יוסף לבלטה‪ .‬בדרכו לשם‬ ‫חקר כל מי שפגש אם הוא מכיר אישה ושמה אסתר‪-‬שפרה מעיר פלונית‪ .‬גם ביריד עצמו ניסה לברר ולשאול‪ ,‬אך כל בירוריו העלו חרס‪ .‬שלושה‬ ‫ימים לפני תום היריד‪ ,‬בשעה שהסוחרים כבר החלו בהכנות לחזור לבתיהם‪ ,‬צעד ר' יוסף ברחובה של עיר‪ ,‬מבולבל ואובד‪-‬עצות‪ .‬לפתע החל גשם‬ ‫עז ניתך ארצה‪ .‬נכנס ר' יוסף לתוך אחת החנויות‪ ,‬למצוא מחסה מהגשם‪ .‬בין האנשים שנדחקו עמו לחנות הייתה אישה צעירה‪ .‬זז ר' יוסף‬ ‫הצידה‪ ,‬מטעמי צניעות‪ .‬נעלבה האישה וקראה בקול רם באוזני כל הנוכחים‪" :‬ראו איש זה‪ ,‬בצעירותי נטשני וגם עכשיו אין הוא רוצה לעמוד‬ ‫בקרבתי"‪.‬‬ ‫כששמע ר' יוסף את דבריה‪ ,‬הביט בה ומיד זיהה את המשודכת לו בעבר‪ .‬מיד פנה אליה בדברי תחנונים וביקש ממנה לסלוח לו‪ ,‬בספרו לה כי‬ ‫הרחיק ובא עד בלטה רק כדי למוצאה ולבקש את מחילתה‪ .‬בתוך כך פרץ בבכי שהעיד על כנות דבריו‪" .‬מוכנה אנוכי לסלוח לך"‪ ,‬אמרה האישה‪,‬‬ ‫"בתנאי אחד"‪ .‬ר' יוסף הנהן בראשו‪" .‬אקבל עליי כל תנאי שתשיתי עליי‪ ,‬אם רק אוכל לעמוד בו"‪ ,‬אמר‪" .‬ובכן"‪ ,‬אמרה האישה‪" ,‬סע לסובלק‪ ,‬שם‬ ‫מתגורר אחי המסכן‪ .‬עני וחסר‪-‬כול הוא‪ .‬תן לו מאתיים זהובים לנדוניית בתו‪ .‬אם כך תעשה‪ ,‬אסלח לך על הפגיעה שפגעת בי בעודי‬ ‫משודכת לך"‪ .‬חישב ר' יוסף ומצא‪ ,‬כי אם ימכור את כל רכושו ויצרף לכך את המזומנים שברשותו‪ ,‬יהיו בידיו כמאתיים זהובים‪ .‬הסכים לתנאי‬ ‫וחזר לביתו‪ .‬לאחר שהיו בידיו מאתיים זהובים‪ ,‬נסע לסובלק‪.‬‬ ‫חיפש את אחי האישה עד שמצאו יושב בביתו‪ ,‬מדוכא ועלוב‪" .‬קרב ובא יום נישואי בתי ואין בידי פרוטה לפורטה"‪ ,‬סיפר לו האח‪" .‬הנה לך‬ ‫מאתיים זהובים‪ ,‬טבין ותקילין‪ ,‬להכין את כל צורכי החתונה‪ ,‬כאחד הנגידים!"‪ ,‬אמר לו ר' יוסף והושיט לו צרור כסף שמן‪ .‬פתח האיש את הצרור‪,‬‬ ‫והביט בזהובים ובר' יוסף כלא מאמין‪" .‬מי אתה ומה פשר המתנה שהבאת לי?!"‪ ,‬השתאה‪" .‬אל חשש!"‪ ,‬הרגיעו ר' יוסף‪" ,‬הכסף כשר ואני מוסר‬ ‫לך אותו במצוות אחותך‪ ,‬שפרה‪-‬אסתר‪ .‬בצעירותי היינו משודכים זה לזה‪ ,‬עד שעזבתיה ונשאתי אישה אחרת‪ .‬לפני ימים אחדים פגשתיה כדי‬ ‫לפייסה‪ ,‬והיא ציוותה עליי לתת לך מאתיים זהובים‪ ,‬תנאי לסליחתה לי"‪ .‬עתה לבשו פני האח ארשת של תדהמה מוחלטת‪ .‬הוא הביט בר' יוסף‬ ‫כפי שמביטים באדם לא‪-‬שפוי‪" .‬האם באת לשטות בי?! הלוא כבר חמש‪-‬עשרה שנים שאחותי אינה בין החיים‪ .‬פה בסובלק נפטרה בדמי‪-‬‬ ‫ימיה‪ ,‬ואני בעצמי קברתיה!"‪ .‬רעד אחז בגופו של ר' יוסף‪ .‬לאחר שנרגע קמעה סיפר לבן‪-‬שיחו את השתלשלות הדברים – תחילה עם המגיד‬ ‫מקוזניץ ולאחר מכן עם ה'חוזה' מלובלין‪ .‬לבסוף תיאר את דמות האישה שפגש בבלטה‪ ,‬ולאח לא נותר אלא לאשר כי הייתה אכן זו שפרה‪-‬‬ ‫אסתר אחותו‪ ,‬היא ולא אחרת! כעבור פחות משנה נפקדו ר' יוסף ורעייתו בפרי‪-‬בטן‪ .‬בשנים הבאות זכו לבנים נוספים ולבני‪-‬בנים וכולם‬ ‫הלכו בדרך התורה‪.‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫‪3/4‬‬

‫לפג ֹ ַ‬ ‫ׁשֹּלא ִ‬ ‫כשיש ַ‬ ‫ע‬ ‫יש ְ‬ ‫ּובלבד ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫הכל‬ ‫שלום‪-‬‬

‫אלו שמבינים את חומרתה של פגיעה בזולת‪ .‬יעשו הכל כדי לא לפגוע‪ .‬וכדאי להם אפילו לבזות עצמם‪ ,‬העיקר שלא יבוש‬ ‫זולתם‪ ,‬ועל כך בסיפור המופלא שלפנינו‪ :‬תכונה רבה ניכרה בביתו הגדול של גביר העיירה‪ .‬בתו המהוללה נכנסה זה מזמן‬ ‫בברית האירוסין‪ ,‬ועתה הגיע עת דודים‪ .‬בעוד ימים מספר יחגגו בני העיירה את שמחת כלולותיה עם חתנה המהולל שנבחר‬ ‫בקפידה מתוך שלל ההצעות שהוגשו ע"י שדכנים מנוסים בשידוכים כגון זה‪.‬‬ ‫יודעי דבר סיפרו שהגביר הבטיח לבתו סכום עתק כנדוניה‪ ,‬ואף התחייב לזון את הזוג לכל ימי חייו‪ .‬השמועות הנוספות‬ ‫בדבר החתונה האגדית שעומדת להיערך‪ ,‬אך הגבירו את ציפייתם של בני העיירה לקראת החתונה‪ .‬דירה מפוארת ייחד‬ ‫הגביר לחתן שהגיע אל העיירה מספר ימים לפני החתונה ממקום מגוריו הרחוק‪ .‬החתן כמעט לא יצא מפתח חדרו‪ .‬ארון‬ ‫הספרים שהיה עמוס בספרי קודש נדירים ריתקו אותו ולמעט מספר אנשים בודדים‪ -‬לא ראה איש את פניו‪.‬‬ ‫יום השישי של ערב שבת ה"אויפרוף" החל בהכנות קדחתניות של משפחת הגביר ומשרתיו‪ ,‬ובמטבח ביתו של הגביר עמלו‬ ‫המבשלות על הכנת המאכל המרכזי של הקידוש‪ ,‬הלא הוא הקוגל המסורתי‪ .‬כמנהג אותם ימים‪ ,‬הכינו עובדי המטבח כמות‬ ‫אדירה של בצק שהוכנסה לקערה‪ ,‬או יותר נכון לחבית אדירת מימדים‪ ,‬והניחו את הבצק בשמש החמימה כדי שיתייבש‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה אמורים היו המומחים לפרוס רצועות דקות וארוכות מן הבצק וכך נוצרו האטריות שמהן הכינו את הקוגל‬ ‫המיוחל‪ .‬אותה שעה הניח החתן על אדן חלון בחדרו את אחד הספרים שבהם למד‪ ,‬ושאף מלא ריאותיו אוויר צח ובריא תוך כדי‬ ‫עיונו בספר‪.‬‬ ‫קריאת העידוד של מנהל המטבח לעבר הפועלים שנשאו את חבית הענק שבה היה הבצק עוררוהו משרעפיו והוא הביט בעניין‬ ‫רב בכמות הבצק הגדולה‪ .‬אותה שעה התבונן גם תרנגול נמרץ במעשה ולאחר שניות אחדות קיפץ במלא מרצו אל מרכז‬ ‫העיסה והחל מנקר בה במלא כוחו‪.‬‬ ‫החתן שקע שוב בספרו‪ .‬והנה‪ ,‬יצאה הכלה מן הבית והבחינה בקוגל ובתרנגול וחמתה בערה בה‪ .‬ללא אומר ודברים אחזה‬ ‫הכלה בתרנגול המבוהל והטיחה את ראשו בקיר‪ .‬לאחר דקות מספר נשא החתן את עיניו והבחין בתרנגול המת המוטל על‬ ‫הארץ‪ .‬לשאלתו מה אירע לו‪ ,‬השיב אחד מעובדי המטבח כי הכלה פרקה את זעמה על התרנגול שניקר בקוגל‪.‬‬ ‫בו ברגע החליט בלבו‪" :‬אינני רוצה להינשא לה!"‪ .‬לבו הרגיש ומידותיו הרחומות לא יכלו לשאת את אכזריותה של הנערה‪,‬‬ ‫שבאה לידי ביטוי מוחשי לנגד עיניו‪ .‬מיד סגר החתן את ספריו‪ ,‬לבש את בגדיו העליונים והפנה את פניו לעבר בית‪-‬המדרש‪.‬‬ ‫טובי הלומדים של העיירה היו עסוקים באותה שעה באוהלה של תורה ואיש לא שם לב אליו‪.‬‬ ‫קופת הצדקה שניצבה על הבימה הייתה מלאה עדיין במטבעות ששולשלו אליה בתפילת שחרית‪ .‬החתן החל מקרב ידיו‬ ‫אט‪-‬אט לעבר הקופה‪ .‬איש עדיין לא הבחין‪ .‬הוא פתח את המכסה של הקופה ולפתע השליכה ארצה‪ .‬הס הושלך בבית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר נשמעו קולות המטבעות שהתגלגלו על רצפת העץ ועיני הכל ננעצו בהלך שהסתתר מאחורי הבימה‪ .‬כעבור זמן‬ ‫לא רב מצא את עצמו ה'גנב' מאחורי סורג ובריח‪ .‬הגיעה שבת המלכה והגביר שהמתין זמן רב לחתנו שיתלווה אליו החליט‬ ‫ללכת לבית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫מחדרו ראה האסיר את בני הקהילה הלבושים חגיגית נכנסים לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הדי הקולות הגיעו לאוזניו והוא התאמץ בכל כוחו‬ ‫להשתתף בתפילת הציבור‪ .‬החתן עמד בדבקות והתנועע במרץ עם קולות שירת 'לכה דודי' שבקעו מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫חש מזוג עיניים נועצות בו‪.‬‬ ‫מן העבר השני של הסורגים עמד הגביר‪ ,‬המום ונדהם כולו‪ .‬מאן דהו שהבחין כי החותן מחפש את חתנו חיבר מאורע למאורע‬ ‫והבין כי החתן המהולל הוא‪-‬הוא הגנב המושחת‪ .‬במוצאי‪-‬שבת סולק ה'גנב' מן העיירה בבושת פנים‪ .‬כאשר הכל מהללים‬ ‫ומשבחים את מזלו של הגביר ובתו שלא נישאה לגנב פרחח שכזה‪.‬‬ ‫החתן שב אל בית הוריו הנדהמים‪ ,‬ששמעו מפו את דבר המעשה‪ ,‬כאשר הוא מסביר להם כי לא עלה בדעתו לבייש את‬ ‫בת ישראל‪ .‬לפיכך העמיד פנים כגנב ובלבד שלא להכלים את פניה‪ .‬חלפו שנים וה'חתן הגנב' התפרסם בעולם היהדות‬ ‫כגאון הרב העשיל מקראקא זצ"ל‪ ,‬רבו של הש"ך‪ ,‬ה'נחלת שבעה' ועוד רבים מגדולי הפוסקים‪.‬‬

‫רבי ּ ָ ּ‬ ‫ממז' ּ ּ‬ ‫בלע ְ ָ‬ ‫בני אָ דָ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ֹ ּלא לִ ְ ֹ ַ‬ ‫מר‪ְ " :‬זהִ ִ‬ ‫הָ ַרהָ "ק ַ ּ ִ‬ ‫בוז' אוֹ ֵ‬ ‫נמלָ ה‬ ‫ברוך ְ ִ ֵ ְ‬ ‫ירים הֵ ם ּ ְ ֵ‬ ‫נזהָ ִרים ׁ ֶש ֹ ּלא לִ ְ ֹ ַ‬ ‫חַ יָּה‪ַ ּ ּ ַ ,‬‬ ‫בלע אָ דָ ם חָ י?"‬ ‫מדוע אֵ ין הֵ ם ִ ְ‬ ‫הרב שמואל דרזי בן שמחה זצ"ל‬ ‫מאיר מורד בן שושנה ז"ל‬ ‫שרה בת חבובה ע"ה‬ ‫מנחם בן טובה ז"ל‬ ‫סוליקה מלכה בת עישה ע"ה‬ ‫אברהם בן יונה ז"ל‬ ‫חנניה ז"ל בן יעקב ויהודית הי"ו‬ ‫סלים בן ורדה שבו ז"ל‬ ‫יגאלׁ בן מונאבאר אורה ז"ל‬ ‫אברהם בן אסתר ז"ל‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הרב יצחק כדורי בן תפאחה זצ"ל‬ ‫משה כרמלי בן נעימה ז"ל‬ ‫מצליח בן אסתר ז"ל‬ ‫גילי אוהלי בן חווה ז"ל‬ ‫נעמי בת כתון ע"ה‬ ‫עליזה בת שמחה מרילי ע"ה‬ ‫מרים בת בלה ע"ה‬ ‫דוד בן רחל ז"ל‬ ‫אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל‬ ‫עידה בת יקוטה ע"ה‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬

‫תנצב"ה‬

‫הרב אטון שבתי בן אסתריא זצ"ל‬ ‫יעקב בן סלימה ז"ל‬ ‫שבתאי בן רנדה ז"ל‬ ‫יוסף מלכה בר סעדה ז"ל‬ ‫משה בן רוזה ז"ל‬ ‫עמי בן אורה ז"ל‬ ‫שבתאי בן חזלה ז"ל‬ ‫שמואל בן יוכבד ז"ל‬ ‫שושנה בת חבובה ע"ה‬ ‫כל נשמות עם ישראל‬

‫יעקב בן בת‪-‬ציון ז"ל‬ ‫נעימה בת גורג'יה ע"ה‬ ‫ליליאן בת רבקה ע"ה‬ ‫מצליח בן נזה ז"ל‬ ‫אסתר בת נעמי ע"ה‬ ‫משה בן עישה ז"ל‬ ‫חוה בת אילנה ע"ה‬ ‫אלברט ציון בן נעימה ז"ל‬ ‫יצחק נעים בן ג'חלה ז"ל‬

‫‪4/4‬‬

Related Documents