Peninei Ein Chemed Haazinu 5770

‫גיליון ‪242‬‬

‫בס"ד‬

‫א ִזינוּ‪,‬‬ ‫ָפּ ָר ַשׁת ַה ֲ‬ ‫אָסוּר ִל ְקרֹא ִבּ ְשׁ ַעת ַה ְתּ ִפ ָלּה‪.‬‬

‫תש"ע‬

‫שּׁת ַה ִגּ ָלּיוֹן‬ ‫נָא ִל ְשׁמֹר ַעל ְקדוּ ַ‬

‫לרפואתו השלמה של צביקה בן גולה וזיווג הגון לאילן בן ג'ולייט‬

‫ַ‬ ‫ּתׁשּובָ ה‪-‬‬ ‫ׁשּבָ ת ְ‬

‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫יצחק אריאל בן טובה‬ ‫י‪.‬מ‪.‬י‪.‬ש כדורי וב"ב‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה‪ -‬יראת שמים‬ ‫יהודה אריה בן רחל ברכה עמית בן רבקה‬ ‫ארז בן שושנה‬ ‫שמעון בן זילפה‬ ‫עידן בן רבקה‬ ‫תומר בן רונית‬ ‫יוסף ליאור בן אפרת דליה‪ -‬פרנסה בשפע‬ ‫שמעון בן זלפה‬ ‫איילת בת נעמה‬ ‫ליאור יהושע בן זמירה אמנון נתן ומשפחתו‬ ‫אבי כהן ומשפחתו‬ ‫שלום כהן ומשפחתו‬ ‫כל עם ישראל‬

‫זווג הגון וכשר במהרה‬ ‫יעל בת טליה‬ ‫סיון בת אסתר‬ ‫יעקב בן חדוה‬ ‫חגית בת גילה‬

‫אורית בת רחל‬ ‫שלמה בן ציפורה‬ ‫אורן בן אסתר‬

‫שמואל בן אסתר זרי‬ ‫רחל מרים בת יהודית‬

‫הדבר הראשון שמוטל על בעל התשובה לעשות לאחר שהודה על מעשיו הרעים‪ ,‬הוא לפשוט את‬ ‫בגדי הפשע וללבוש בגדי ישע‪ ,‬בהם יוכל לכנוס בשער לה' ולא יידחה ממחיצתו של הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ .‬משל למה הדבר דומה? לעני לבוש קרעים שהיה יושב בקרנות השוק ופושט ידו לעבר עוברים‬ ‫ושבים‪ .‬נתקל בו אדם עשיר‪ ,‬ולמראה בגדיו המרופטים התמלא עליו רחמים‪ .‬גרר אותו לבית ממכר‬ ‫לחליפות וציווה על המוכר להלבישו מכף רגל ועד ראש בגדי יוקרה ופאר‪ ,‬שיסירו את מראהו‬ ‫האומלל‪ .‬נתן המוכר בידו של העני הנבוך חליפה נאה ומשובחת המיועדת לבני עשירים וציווה עליו‬ ‫ללובשה‪ ,‬לראות אם היא תפורה לפי מידתו‪ .‬פנה העני לצדדין ושב כשפניו מכורכמות‪" :‬לא‪ ,‬אדוני‬ ‫המוכר‪ ,‬החליפה אינה הולמת אותי!"‬

‫חזרה בתשובה שלמה‬ ‫אמיר בן ברוריה‬ ‫אורן בן ברוריה‬

‫אסף בן ברוריה‬

‫רפואת הנפש והגוף‬ ‫רשל"צ הרה"ג מרדכי בן מזל טוב שליט"א‬ ‫רשל"צ הרה"ג עובדיה יוסף בן גורג'יה‬ ‫הרה"ג יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה ברוך בן ורדה‬ ‫משה בן עליזה‬ ‫דליה אפרת בת נעימה‬ ‫אורן בן אסתר‬ ‫אביבה בת איירין‬ ‫יצחק בן עזרא‬ ‫תמר פורטונה בת מיסה‬ ‫משה בן תמרה‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה‬ ‫ציון בן צ'חלה‬ ‫עינת בת רחל ברכה‬ ‫יעקב בן גו'לייט‬ ‫רפאל משה בן רחל‬ ‫זבולון בן מרים‬ ‫יהודית בזז בת מרים‬ ‫פלורה בת זוהרה‬ ‫שירה שילת בת אורלי‬ ‫נעם דוד בן סימה‬ ‫מאיה בת עדי‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫לימור בת אהובה‬ ‫אביחי בן אסתר‬ ‫דוד יורם בן מרסל‬ ‫עדי בת ליאת‬ ‫הלל יוסף בן דקלה דיצה‬ ‫בניימין בן יקוט‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫עבודת ה' בשמחה‬ ‫נינה פנינה בת זיסל ‪-‬‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫דנה חפצדי בת סונה‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫כרמית נתן בת חנה‬ ‫כל עם ישראל‬ ‫רחל בת זוהרה‬

‫ח' תשרי תש"ע‬

‫‪26/09/2009‬‬

‫שבת שובה‬

‫הפטרה‪" :‬שובה ישראל"‪ -‬הושע י"ד‬ ‫"תקעו שופר"‪ -‬יואל כ'‬

‫ש‪ .‬קיץ‬

‫כניסה‬

‫יציאה‬

‫ר"ת‬

‫ירושלים‬

‫‪17:57‬‬

‫‪19:06‬‬

‫‪19:49‬‬

‫ת‪ .‬אביב‬

‫‪18:14‬‬

‫‪19:04‬‬

‫‪19:46‬‬

‫חיפה‬

‫‪18:15‬‬

‫‪19:05‬‬

‫‪19:48‬‬

‫ב‪ .‬שבע‬

‫‪18:16‬‬

‫‪19:05‬‬

‫‪19:48‬‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הּמלְאָ ְך‪ַ ַ ַ ,‬‬ ‫צֹואים ו ְעָ ַמד ִלפְ ֵני ַ ַ‬ ‫ִ‬ ‫וּיען ַוּי ֹאמֶ ר אֶ ל‬ ‫הנביא זכריה )פ"ג( כותב‪ִ " :‬ויהֹוׁשֻ ַע הָ י ָה לָבּוׁש ְּבג ִָדים‬ ‫בר ִּתי ֵמעָ לֶיָך עֲ ֵ‬ ‫הָ עֹומְ ִדים לְפָ נָיו ֵלאמֹור‪' :‬הָ ִסירּו ַה ְּבג ִָדים ַ ִ‬ ‫וֹונְך‬ ‫הּצֹואים ֵמעָ לָיו!' ויאמר אליו‪ְ ' :‬ר ֵאה‪ ,‬הֶ עֱ ַ ְ‬ ‫ו ְַהל ֵ‬ ‫ְּבׁש אֹותְ ָך ַמחֲ לָצֹות וכו'"‪.‬‬ ‫כי אי אפשר לשוב בתשובה שלימה ולהידבק בטוב באמת‪ ,‬טרם פושטים את הבגדים הצואים‪ ,‬שהם‬ ‫בגָדּו‬ ‫בגדי הנידות והמלבושים‪ ,‬שהתלכלכו מן העוונות‪ ,‬כדברי הכתוב )ישעיה פכ"ד( "אֹוי ִלי בֹּג ְִדים ָ ּ‬ ‫בגָדּו"‪ ,‬הם הבגדים הצואים המונעים לשוב אל ה'‪ ,‬כי אין לבא אל שער המלך בלבוש‬ ‫ּו ֶבגֶד ּבֹוג ְִדים ָ ּ‬ ‫שק‪.‬‬

‫זרע קודש בר קיימא‬ ‫כרמית בת יהודית‬ ‫סיון בת אסתר אתי‬

‫לׁשּנֹות ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ּכּוּון‬

‫התחייך המוכר בהתנצלות‪ ,‬ונתן בידו חליפה אחרת‪ ,‬רחבה יותר‪ .‬הפעם היא בוודאי תתאים! אך לא‬ ‫עברו רגעים ארוכים‪ ,‬והעני שב כשפניו מכורכמות עוד יותר‪" :‬לא אדוני המוכר‪ ,‬גם הפעם החליפה‬ ‫אינה מתאימה! צרה מדי‪ ,‬קצרה ומציקה"‪ .‬המוכר הבחין שזה כבר מקרה יוצא דופן כשהוא מרכיב‬ ‫את משקפיו במאמץ להיטיב לראות‪ ,‬בחר חליפה שלישית בעלת אורך ורוחב תואמים להפליא לגופו‬ ‫של הקבצן‪ ,‬ומסר לידו בארשת ניצחון‪" ,‬הפעם תהלום אותך החליפה בוודאי"‪ .‬אך גם בפעם הזאת‬ ‫חזר העני והבעתו העלובה בפניו‪" :‬אדוני המוכר‪ ,‬גם חליפה זו אינה מתאימה"‪.‬‬ ‫פקעה סבלנותו של המוכר‪ ,‬והוא נשרך אחר העני לחדר ההלבשה‪" .‬לבש עכשיו!"‪ ,‬פקד עליו‪ ,‬ולעיניו‬ ‫הנדהמות החל העני מושך את החליפה היקרה והמפוארת על גבי מעילו הבלוי‪ ,‬נלחם בתפרים‬ ‫הגסים המתעקשים משום מה לקרוע בחליפה החדשה‪" .‬הנטרפה דעתך?"‪ ,‬זעק המוכר‪" ,‬בצורה‬ ‫שכזו לא תצליח ללבוש אף חליפה בעולם! סלק את בגדיך המצחינים מעל גבי גופך‪ ,‬ואחר תנסה‬ ‫למדוד את החליפה המפוארת שתפרתי"‪.‬‬ ‫כל עוד דבוק האדם בבגדיו המצחינים וממאן להיפרד מדרכיו המקולקלות ומסביבתו הרעה‪ ,‬הסיכוי‬ ‫מרע‬ ‫שיכול לדבוק בתורה ולחזור בתשובה אמיתית שואף לאפס‪ .‬דוד המלך בתהלים אומר "סּור ֵ ָ‬ ‫ַועֲ ֵ‬ ‫ׂשה טֹוב" ראשית דבר‪ ,‬סור מרע‪ .‬הסר מעליך את הבגדים הצואים‪ ,‬אחר כך "עשה טוב" לבש את‬ ‫בגדי הקודש והיכנס בהיכל ה'‪.‬‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫בברכת שבת שלום כתיבה וחתימה טובה‬ ‫הרב אליהו חיים פנחסי‬ ‫רב ק"ק "עין חמד"‪ -‬מבשרת ציון‬ ‫העלון מוקדש לרפואת‬ ‫רחל בת זוהרה‬ ‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫ציון אברהם ובני משפחתו‬ ‫‪1/4‬‬

‫ֵ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבהלָ כָה –‬ ‫ׁשֹואל‬ ‫ּומׁשיב ַ ֲ‬

‫הלָ כֹות יֹום ִ‬ ‫ּכיּפּור‬ ‫ֲ‬

‫מהן הלכות יום הכיפורים ?‬ ‫להלן סיכום ההלכה מפי הרב אליהו חיים פנחסי‪ ,‬מפקח ענף הכשרות‪ -‬רבנות מבשרת‪:‬‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬נוהגים להתפלל תפילת מנחה‪ ,‬בעוד היום גדול‪ ,‬דהיינו בשעה מוקדמת‪ ,‬ובתפילת העמידה‪ ,‬אומר כל אחד‬ ‫פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי"‪ ,‬ואחר כך יאמר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים‪ .‬ואז ילך‬ ‫לביתו ויאכל סעודה מפסקת‪ ,‬ויש לפרוש מכל חמשת העינויים‪ :‬אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬נעילת נעלי עור‪ ,‬ותשמיש המיטה‪ ,‬מלפני‬ ‫שקיעת החמה‪) .‬ומצווה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם‬ ‫שקיעת החמה(‪.‬‬ ‫ומצווה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים‪ ,‬וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכיפורים"‬ ‫ואין לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו‪ ,‬אלא לאחר חליצת נעליים‪ ,‬משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום‬ ‫הכיפורים‪ .‬נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה )כדי שיוכל לברך עליה(‪ ,‬ומתפללים כל תפילות יום הכיפורים בטלית‪,‬‬ ‫כדי שיתפלל עמו בכוונה‪ .‬הכל חייבים להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות‬ ‫בו‪ .‬אסור לרחוץ במים ביום הכיפורים‪ ,‬ואפילו להושיט אצבעו במים אסור‪ ,‬ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג‪ ,‬אבל אם היו ידיו או‬ ‫שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה‪ ,‬מותר לרחצם‪ ,‬כיוון שאינה רחיצה של תענוג‪ .‬ביום הכיפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי‬ ‫אצבעותיו בלבד‪ ,‬ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה‪ ,‬ומברך על נטילת ידיים‪.‬‬

‫ִ‬ ‫הּפרּפָ ר‬ ‫ׁשל ַ ַ ְ‬ ‫ׁשיעּורֹו ֶ‬ ‫לעיתים האדם מוצא את עצמו בקשיים כלשהם ושאלה מנקרת בראשו‪" :‬מדוע הבורא מנסה אותי בכך? אין לי כח להתמודד‬ ‫עם זה‪ .‬למה? מדוע? מה רוצה ממני ה'?"‪ .‬כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬צריכים אנו לדעת כי ישנם תהליכי צמיחה שכל אחד‬ ‫חייב לעבור בכוחות עצמו ולטובתו הוא‪ .‬לפעמים מתוך כוונה טובה ורצון לעזור מנסים להקל ועושים בדיוק את ההיפך‪ .‬כפי‬ ‫שמובא בסיפורינו‪:‬‬ ‫מסופר על אדם שהביט בגולם של פרפר‪ .‬יום אחד‪ ,‬הופיע פתח קטן בגולם‪ .‬האדם ישב והביט במשך מספר שעות בפרפר‬ ‫ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן‪ .‬לפתע‪ ,‬הפרפר הפסיק להתקדם‪ .‬נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול‬ ‫יותר‪ ,‬אז מהיותו טוב‪ ,‬האדם החליט לעזור לפרפר‪ .‬בידיים רועדות החזיק בגולם ובעדינות אין קץ הרחיב את הפתח‪ .‬הפרפר‬ ‫יצא בקלות‪ ,‬אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות‪.‬‬ ‫האיש המשיך להתבונן‪ ,‬בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו‪ ,‬יגדלו וייפרסו – ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר‪ .‬אבל‬ ‫זה לא קרה! למעשה‪ ,‬הפרפר בילה את שארית ימיו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות‪ .‬הוא אף פעם לא הצליח לעוף‪.‬‬ ‫האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבקו של הפרפר לצאת ממנו‪ ,‬היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף‬ ‫הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו‪ .‬אם אלוקים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים‪ -‬זה היה גורם‬ ‫בעוכרנו‪ .‬לא היינו חזקים כמו שיכולים היינו להיות‪ .‬לא היינו יכולים לעוף‪.‬‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי קְ ׁשָ ִיים לְחָ ׁשְ ֵ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ּכ ַֹח… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫לני‪.‬‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי חָ כְמָ ה… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ּבְעָ יֹות ִלפְ ּת ֹר‪.‬‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ׁשֶ ַפע… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי מ ַֹח ו ְכ ַֹח ַלעֲ בֹוד‪.‬‬ ‫ְהתְ ַ ֵ‬ ‫ְׁשֹולים ל ִ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ִמכ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי א ֹמֶ ץ… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ּגּבר עֲ ֵליהֶ ם‪.‬‬ ‫ָתת לָהֶ ם ֵ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי אֲ נ ִ‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי ׁשֶ ַּיעֲ ִניקּו ִלי… ו ֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫מעצ ְִמי‪.‬‬ ‫אּוכל ל ֶ‬ ‫ָׁשים לָהֶ ם‬ ‫ּבּקׁשְ ִּתי טֹובֹות … וֶאֱ ִ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֹלקים נ ַָתן ִלי ִהז ְַּדּמְ נּויֹות‪.‬‬

‫מּמה ֶ ִ ַ ְ ִ‬ ‫קּבלּתי ׁשּום ָּדבָר ִ ַ‬ ‫ֹלא ִ ַ ְ ִ‬ ‫ׁשּבּקׁשּתי… ֲאבָל ִ ַ ְ ִ‬ ‫קּבלּתי ֶאת ַהּכ ֹל‪.‬‬ ‫לשאלות בהלכה‪:‬‬ ‫נא לפנות לרב‬ ‫אליהו חיים פנחסי‬ ‫בטל' ‪054-7646633‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הקדשת העלון‬

‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬לרפואה שלמה‪ ,‬להצלחה‪ ,‬זווג הגון‪,‬‬ ‫חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל'‪0506-615031‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬עבור ליאור עצמון‬ ‫רח' הבושם ‪26‬א ת‪.‬ד‪ 83375 .‬מבשרת ציון‪ .‬מיקוד ‪90805‬‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫מנויים‪:‬‬

‫לקבלת העלון חינם‬ ‫ב‪ email-‬מידי שבוע‬ ‫שלח את כתובתך אל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪2/4‬‬

‫ראׁשֹונים ְ ַ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִאם ִ‬ ‫ּכמלָאכים‬

‫הּמּגיד ְ ְ ִ‬ ‫הֹופׁשטין‪ִ ַ ַ -‬‬ ‫ְ ֵ‬ ‫מקֹוזניץ זצ"ל‬ ‫יׂשר ֵאל‬ ‫‪ -‬האדמו"ר הָ ַרב ִ ְ ָ‬

‫האדמו"ר ישראל הופשטין הידוע בכינויו המגיד מקוזניץ זצ"ל‪ :‬נולד באפטא בשנת‬ ‫ה'תרצ"ו )‪ .(1736‬מגדולי החסידים בפולין‪ .‬נולד למשפחה עניה‪ .‬עוד בצעירותו נודע כעילוי‪.‬‬ ‫העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד‬ ‫ממזריטש‪ .‬נקרא "המגיד מקוזניץ" על שום דרשותיו הרבות‪ .‬מפורסם כבעל מופת‪ .‬גאון‪.‬‬ ‫רוב ימיו היה חולני ורפה‪-‬אונים‪ ,‬בכל זאת היה מתגבר כארי בעבודת ה'‪ ,‬וקרוב לחמישים‬ ‫שנה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים‪ .‬מעולם לא התאונן על מחלותיו‪ .‬כשנשאל כיצד‬ ‫הוא מצליח לסבול את מחלותיו‪ ,‬ענה‪" :‬וכי מה יש לי לסבול‪ -‬את הרגע שעבר? כבר‬ ‫עבר‪ .‬את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע‪ ,‬אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו‪ ,‬רגע אחד‪-‬‬ ‫אני לא יכול לסבול?"‪ .‬על גדלותו בתורה העידו גדולי‪-‬דורו‪ .‬ר' חיים מוולוז'ין סיפר לרבה‬ ‫של בריסק‪ ,‬שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם ר' ישראל יום תמים‪ ,‬ומצאו בקי בבבלי‬ ‫כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות‪ ,‬מלבד בקיאותו בירושלמי‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬כאחד‬ ‫הגאונים‪ .‬נפטר ב‪-‬י"ד בתשרי התקע"ה )‪ .(1814‬חי כ‪ 78-‬שנים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' שבתאי‪ .‬ילדיו‪ :‬ר' משה אליקים בריעה )מילא את מקום אביו לאחר פטירתו(‪.‬‬ ‫רבותיו‪ :‬ר' שמואל שמלקי מניקלסבורג‪ .‬ר' דב בער )המגיד ממזריטש(‪ ,‬ר' אלימלך מליז'נסק‬ ‫מספריו‪• :‬בית ישראל‪ -‬פירוש על הש"ס •עבודת ישראל‪ -‬פירוש על התורה •אור ישראל‪ -‬פירוש על תיקוני הזוהר •נזר‬ ‫ישראל‪ -‬פירוש נוסף על הזוהר •תהילות ישראל‪ -‬על תהילים •יקר מפז‪ -‬על סדר ההפטרות •שארית ישראל‪ -‬פירוש על‬ ‫מדרשים •אבות ישראל‪ -‬פירוש על מסכת אבות •רמזי ישראל‪ -‬הערות על ספרי קבלה •נר ישראל‪ -‬קבלה‪.‬‬ ‫מתלמידיו‪ :‬ר' איתמר מקונסיווליה‪ ,‬ר' אליעזר בן רבי יעקב הלוי הורוויץ )רבי אלעזר מטרנוגרד(‪ ,‬ר' אריה לייבוש מלאנצוט‬ ‫וקישיניב )בעמ"ח "גבורות אריה" ו"חומת אריאל"(‪ ,‬ר' דוד יצחק ברומברג )חריף(‪ ,‬ר' יהודה ליב מזקילקוב‪ ,‬ר' יחזקאל בן צבי הירש‬ ‫טאוב )אבי חסידות מודז'יץ(‪ ,‬ר' יצחק מאיר אלתר רוטנברג )חידושי הרי"ם(‪ ,‬ר' ישעיהו מושקאט מוורשא‪ ,‬ר' יששכר דב בער )ה"סבא‬ ‫קדישא"(‪ ,‬ר' משה מזאלושין‪ ,‬ר' נפתלי צבי הורוויץ מרופשיץ‪ ,‬ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין )מאור ושמש(‪ ,‬ר' שמחה בונים‪.‬‬ ‫ר' יוסף היה מחסידיו של המגיד מקוזניץ‪ ,‬ולמרבה צערו לא זכה לפרי‪-‬בטן‪ .‬מדי חודש בחודשו היה נוסע אל רבו ומפציר בו לברכו בזרע של‬ ‫קיימא‪ ,‬אולם המגיד כמו התעלם מהפצרותיו או דחה אותן במילים סתומות‪ .‬אשתו של ר' יוסף לא הרפתה‪ .‬היא לחצה על בעלה לתבוע מרבו‬ ‫ברכה ולא להרפות ממנו‪ ,‬עד אשר יזכה בה‪ .‬ואמנם‪ ,‬פעם אחת התייצב ר' יוסף לפני רבו ואמר‪" :‬מורי ורבי הקדוש‪ ,‬איני זז מכאן עד שאזכה‬ ‫בברכתו!"‪ .‬הרהר המגיד מקוזניץ‪ ,‬פניו הרצינו מאוד‪ ,‬ולבסוף אמר‪" :‬אם תסכימו לאבד את כל ממונכם‪ ,‬אברך אתכם בזרע של קיימא"‪.‬‬ ‫החסיד קפא על עומדו והמילים נעתקו מפיו‪ .‬הוא הרגיש שאין לו הרשות להחליט החלטה כזאת בעצמו‪ .‬הוא שב לביתו‪ ,‬להיוועץ ברעייתו‪ .‬האישה‬ ‫הסכימה מיד לתנאי שהציב המגיד‪ ,‬והחסיד חזר לקוזניץ והודיע לרבו כי שניהם מוכנים לחיי עוני ומחסור אם בתמורה לכך יזכו לצאצאים‪" .‬אם‪-‬כן‪,‬‬ ‫סע אל ה'חוזה' מלובלין וכל אשר יאמר לך‪ ,‬עשה"‪ ,‬הפטיר המגיד מקוזניץ‪ .‬עשה ר' יוסף כמצוות רבו ונסע ללובלין‪ .‬סיפר ל'חוזה' מדוע בא אליו‬ ‫ובשליחות מי‪" .‬שב כאן עמי עד אשר יאיר ה' את עיניי"‪ ,‬הורה לו ה'חוזה'‪ .‬יום אחד קרא לו ה'חוזה' ואמר‪" :‬בימי נעוריך היית משודך לנערה‬ ‫מבנות עירך‪ ,‬אך כשגדלת ביטלת את השידוך ופגעת בכבוד הנערה‪ .‬מעולם לא טרחת לפייסה‪ ,‬ומשום כך נמנע ממך פרי‪-‬בטן‪ .‬עד שלא‬ ‫תפייס אותה‪ ,‬לא יהיו לך ילדים‪ .‬סע אפוא אל היריד הגדול אשר בבלטה‪ ,‬שם תמצא את המשודכת שלך לשעבר ובקש ממנה מחילה"‪.‬‬ ‫ר' יוסף היה נרעש‪ .‬אמנם כן‪ ,‬בנעוריו שידכוהו הוריו לנערה בת‪-‬טובים‪ ,‬אסתר‪-‬שפרה שמה‪ ,‬אך כשהתבגר והגיע לפרק האיש מקדש‪ ,‬נשא עיניו‬ ‫להצעה אחרת‪ .‬מעולם לא טרח – לא קודם החתונה ולא אחריה – לפייס את הנערה על הפגיעה שגרם לה‪ .‬נסע ר' יוסף לבלטה‪ .‬בדרכו לשם‬ ‫חקר כל מי שפגש אם הוא מכיר אישה ושמה אסתר‪-‬שפרה מעיר פלונית‪ .‬גם ביריד עצמו ניסה לברר ולשאול‪ ,‬אך כל בירוריו העלו חרס‪ .‬שלושה‬ ‫ימים לפני תום היריד‪ ,‬בשעה שהסוחרים כבר החלו בהכנות לחזור לבתיהם‪ ,‬צעד ר' יוסף ברחובה של עיר‪ ,‬מבולבל ואובד‪-‬עצות‪ .‬לפתע החל גשם‬ ‫עז ניתך ארצה‪ .‬נכנס ר' יוסף לתוך אחת החנויות‪ ,‬למצוא מחסה מהגשם‪ .‬בין האנשים שנדחקו עמו לחנות הייתה אישה צעירה‪ .‬זז ר' יוסף‬ ‫הצידה‪ ,‬מטעמי צניעות‪ .‬נעלבה האישה וקראה בקול רם באוזני כל הנוכחים‪" :‬ראו איש זה‪ ,‬בצעירותי נטשני וגם עכשיו אין הוא רוצה לעמוד‬ ‫בקרבתי"‪.‬‬ ‫כששמע ר' יוסף את דבריה‪ ,‬הביט בה ומיד זיהה את המשודכת לו בעבר‪ .‬מיד פנה אליה בדברי תחנונים וביקש ממנה לסלוח לו‪ ,‬בספרו לה כי‬ ‫הרחיק ובא עד בלטה רק כדי למוצאה ולבקש את מחילתה‪ .‬בתוך כך פרץ בבכי שהעיד על כנות דבריו‪" .‬מוכנה אנוכי לסלוח לך"‪ ,‬אמרה האישה‪,‬‬ ‫"בתנאי אחד"‪ .‬ר' יוסף הנהן בראשו‪" .‬אקבל עליי כל תנאי שתשיתי עליי‪ ,‬אם רק אוכל לעמוד בו"‪ ,‬אמר‪" .‬ובכן"‪ ,‬אמרה האישה‪" ,‬סע לסובלק‪ ,‬שם‬ ‫מתגורר אחי המסכן‪ .‬עני וחסר‪-‬כול הוא‪ .‬תן לו מאתיים זהובים לנדוניית בתו‪ .‬אם כך תעשה‪ ,‬אסלח לך על הפגיעה שפגעת בי בעודי‬ ‫משודכת לך"‪ .‬חישב ר' יוסף ומצא‪ ,‬כי אם ימכור את כל רכושו ויצרף לכך את המזומנים שברשותו‪ ,‬יהיו בידיו כמאתיים זהובים‪ .‬הסכים לתנאי‬ ‫וחזר לביתו‪ .‬לאחר שהיו בידיו מאתיים זהובים‪ ,‬נסע לסובלק‪.‬‬ ‫חיפש את אחי האישה עד שמצאו יושב בביתו‪ ,‬מדוכא ועלוב‪" .‬קרב ובא יום נישואי בתי ואין בידי פרוטה לפורטה"‪ ,‬סיפר לו האח‪" .‬הנה לך‬ ‫מאתיים זהובים‪ ,‬טבין ותקילין‪ ,‬להכין את כל צורכי החתונה‪ ,‬כאחד הנגידים!"‪ ,‬אמר לו ר' יוסף והושיט לו צרור כסף שמן‪ .‬פתח האיש את הצרור‪,‬‬ ‫והביט בזהובים ובר' יוסף כלא מאמין‪" .‬מי אתה ומה פשר המתנה שהבאת לי?!"‪ ,‬השתאה‪" .‬אל חשש!"‪ ,‬הרגיעו ר' יוסף‪" ,‬הכסף כשר ואני מוסר‬ ‫לך אותו במצוות אחותך‪ ,‬שפרה‪-‬אסתר‪ .‬בצעירותי היינו משודכים זה לזה‪ ,‬עד שעזבתיה ונשאתי אישה אחרת‪ .‬לפני ימים אחדים פגשתיה כדי‬ ‫לפייסה‪ ,‬והיא ציוותה עליי לתת לך מאתיים זהובים‪ ,‬תנאי לסליחתה לי"‪ .‬עתה לבשו פני האח ארשת של תדהמה מוחלטת‪ .‬הוא הביט בר' יוסף‬ ‫כפי שמביטים באדם לא‪-‬שפוי‪" .‬האם באת לשטות בי?! הלוא כבר חמש‪-‬עשרה שנים שאחותי אינה בין החיים‪ .‬פה בסובלק נפטרה בדמי‪-‬‬ ‫ימיה‪ ,‬ואני בעצמי קברתיה!"‪ .‬רעד אחז בגופו של ר' יוסף‪ .‬לאחר שנרגע קמעה סיפר לבן‪-‬שיחו את השתלשלות הדברים – תחילה עם המגיד‬ ‫מקוזניץ ולאחר מכן עם ה'חוזה' מלובלין‪ .‬לבסוף תיאר את דמות האישה שפגש בבלטה‪ ,‬ולאח לא נותר אלא לאשר כי הייתה אכן זו שפרה‪-‬‬ ‫אסתר אחותו‪ ,‬היא ולא אחרת! כעבור פחות משנה נפקדו ר' יוסף ורעייתו בפרי‪-‬בטן‪ .‬בשנים הבאות זכו לבנים נוספים ולבני‪-‬בנים וכולם‬ ‫הלכו בדרך התורה‪.‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫‪3/4‬‬

‫לפג ֹ ַ‬ ‫ׁשֹּלא ִ‬ ‫כשיש ַ‬ ‫ע‬ ‫יש ְ‬ ‫ּובלבד ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫הכל‬ ‫שלום‪-‬‬

‫אלו שמבינים את חומרתה של פגיעה בזולת‪ .‬יעשו הכל כדי לא לפגוע‪ .‬וכדאי להם אפילו לבזות עצמם‪ ,‬העיקר שלא יבוש‬ ‫זולתם‪ ,‬ועל כך בסיפור המופלא שלפנינו‪ :‬תכונה רבה ניכרה בביתו הגדול של גביר העיירה‪ .‬בתו המהוללה נכנסה זה מזמן‬ ‫בברית האירוסין‪ ,‬ועתה הגיע עת דודים‪ .‬בעוד ימים מספר יחגגו בני העיירה את שמחת כלולותיה עם חתנה המהולל שנבחר‬ ‫בקפידה מתוך שלל ההצעות שהוגשו ע"י שדכנים מנוסים בשידוכים כגון זה‪.‬‬ ‫יודעי דבר סיפרו שהגביר הבטיח לבתו סכום עתק כנדוניה‪ ,‬ואף התחייב לזון את הזוג לכל ימי חייו‪ .‬השמועות הנוספות‬ ‫בדבר החתונה האגדית שעומדת להיערך‪ ,‬אך הגבירו את ציפייתם של בני העיירה לקראת החתונה‪ .‬דירה מפוארת ייחד‬ ‫הגביר לחתן שהגיע אל העיירה מספר ימים לפני החתונה ממקום מגוריו הרחוק‪ .‬החתן כמעט לא יצא מפתח חדרו‪ .‬ארון‬ ‫הספרים שהיה עמוס בספרי קודש נדירים ריתקו אותו ולמעט מספר אנשים בודדים‪ -‬לא ראה איש את פניו‪.‬‬ ‫יום השישי של ערב שבת ה"אויפרוף" החל בהכנות קדחתניות של משפחת הגביר ומשרתיו‪ ,‬ובמטבח ביתו של הגביר עמלו‬ ‫המבשלות על הכנת המאכל המרכזי של הקידוש‪ ,‬הלא הוא הקוגל המסורתי‪ .‬כמנהג אותם ימים‪ ,‬הכינו עובדי המטבח כמות‬ ‫אדירה של בצק שהוכנסה לקערה‪ ,‬או יותר נכון לחבית אדירת מימדים‪ ,‬והניחו את הבצק בשמש החמימה כדי שיתייבש‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה אמורים היו המומחים לפרוס רצועות דקות וארוכות מן הבצק וכך נוצרו האטריות שמהן הכינו את הקוגל‬ ‫המיוחל‪ .‬אותה שעה הניח החתן על אדן חלון בחדרו את אחד הספרים שבהם למד‪ ,‬ושאף מלא ריאותיו אוויר צח ובריא תוך כדי‬ ‫עיונו בספר‪.‬‬ ‫קריאת העידוד של מנהל המטבח לעבר הפועלים שנשאו את חבית הענק שבה היה הבצק עוררוהו משרעפיו והוא הביט בעניין‬ ‫רב בכמות הבצק הגדולה‪ .‬אותה שעה התבונן גם תרנגול נמרץ במעשה ולאחר שניות אחדות קיפץ במלא מרצו אל מרכז‬ ‫העיסה והחל מנקר בה במלא כוחו‪.‬‬ ‫החתן שקע שוב בספרו‪ .‬והנה‪ ,‬יצאה הכלה מן הבית והבחינה בקוגל ובתרנגול וחמתה בערה בה‪ .‬ללא אומר ודברים אחזה‬ ‫הכלה בתרנגול המבוהל והטיחה את ראשו בקיר‪ .‬לאחר דקות מספר נשא החתן את עיניו והבחין בתרנגול המת המוטל על‬ ‫הארץ‪ .‬לשאלתו מה אירע לו‪ ,‬השיב אחד מעובדי המטבח כי הכלה פרקה את זעמה על התרנגול שניקר בקוגל‪.‬‬ ‫בו ברגע החליט בלבו‪" :‬אינני רוצה להינשא לה!"‪ .‬לבו הרגיש ומידותיו הרחומות לא יכלו לשאת את אכזריותה של הנערה‪,‬‬ ‫שבאה לידי ביטוי מוחשי לנגד עיניו‪ .‬מיד סגר החתן את ספריו‪ ,‬לבש את בגדיו העליונים והפנה את פניו לעבר בית‪-‬המדרש‪.‬‬ ‫טובי הלומדים של העיירה היו עסוקים באותה שעה באוהלה של תורה ואיש לא שם לב אליו‪.‬‬ ‫קופת הצדקה שניצבה על הבימה הייתה מלאה עדיין במטבעות ששולשלו אליה בתפילת שחרית‪ .‬החתן החל מקרב ידיו‬ ‫אט‪-‬אט לעבר הקופה‪ .‬איש עדיין לא הבחין‪ .‬הוא פתח את המכסה של הקופה ולפתע השליכה ארצה‪ .‬הס הושלך בבית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר נשמעו קולות המטבעות שהתגלגלו על רצפת העץ ועיני הכל ננעצו בהלך שהסתתר מאחורי הבימה‪ .‬כעבור זמן‬ ‫לא רב מצא את עצמו ה'גנב' מאחורי סורג ובריח‪ .‬הגיעה שבת המלכה והגביר שהמתין זמן רב לחתנו שיתלווה אליו החליט‬ ‫ללכת לבית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫מחדרו ראה האסיר את בני הקהילה הלבושים חגיגית נכנסים לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הדי הקולות הגיעו לאוזניו והוא התאמץ בכל כוחו‬ ‫להשתתף בתפילת הציבור‪ .‬החתן עמד בדבקות והתנועע במרץ עם קולות שירת 'לכה דודי' שבקעו מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫חש מזוג עיניים נועצות בו‪.‬‬ ‫מן העבר השני של הסורגים עמד הגביר‪ ,‬המום ונדהם כולו‪ .‬מאן דהו שהבחין כי החותן מחפש את חתנו חיבר מאורע למאורע‬ ‫והבין כי החתן המהולל הוא‪-‬הוא הגנב המושחת‪ .‬במוצאי‪-‬שבת סולק ה'גנב' מן העיירה בבושת פנים‪ .‬כאשר הכל מהללים‬ ‫ומשבחים את מזלו של הגביר ובתו שלא נישאה לגנב פרחח שכזה‪.‬‬ ‫החתן שב אל בית הוריו הנדהמים‪ ,‬ששמעו מפו את דבר המעשה‪ ,‬כאשר הוא מסביר להם כי לא עלה בדעתו לבייש את‬ ‫בת ישראל‪ .‬לפיכך העמיד פנים כגנב ובלבד שלא להכלים את פניה‪ .‬חלפו שנים וה'חתן הגנב' התפרסם בעולם היהדות‬ ‫כגאון הרב העשיל מקראקא זצ"ל‪ ,‬רבו של הש"ך‪ ,‬ה'נחלת שבעה' ועוד רבים מגדולי הפוסקים‪.‬‬

‫רבי ּ ָ ּ‬ ‫ממז' ּ ּ‬ ‫בלע ְ ָ‬ ‫בני אָ דָ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ֹ ּלא לִ ְ ֹ ַ‬ ‫מר‪ְ " :‬זהִ ִ‬ ‫הָ ַרהָ "ק ַ ּ ִ‬ ‫בוז' אוֹ ֵ‬ ‫נמלָ ה‬ ‫ברוך ְ ִ ֵ ְ‬ ‫ירים הֵ ם ּ ְ ֵ‬ ‫נזהָ ִרים ׁ ֶש ֹ ּלא לִ ְ ֹ ַ‬ ‫חַ יָּה‪ַ ּ ּ ַ ,‬‬ ‫בלע אָ דָ ם חָ י?"‬ ‫מדוע אֵ ין הֵ ם ִ ְ‬ ‫הרב שמואל דרזי בן שמחה זצ"ל‬ ‫מאיר מורד בן שושנה ז"ל‬ ‫שרה בת חבובה ע"ה‬ ‫מנחם בן טובה ז"ל‬ ‫סוליקה מלכה בת עישה ע"ה‬ ‫אברהם בן יונה ז"ל‬ ‫חנניה ז"ל בן יעקב ויהודית הי"ו‬ ‫סלים בן ורדה שבו ז"ל‬ ‫יגאלׁ בן מונאבאר אורה ז"ל‬ ‫אברהם בן אסתר ז"ל‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הרב יצחק כדורי בן תפאחה זצ"ל‬ ‫משה כרמלי בן נעימה ז"ל‬ ‫מצליח בן אסתר ז"ל‬ ‫גילי אוהלי בן חווה ז"ל‬ ‫נעמי בת כתון ע"ה‬ ‫עליזה בת שמחה מרילי ע"ה‬ ‫מרים בת בלה ע"ה‬ ‫דוד בן רחל ז"ל‬ ‫אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל‬ ‫עידה בת יקוטה ע"ה‬

‫תשרי תש"ע ·‬ ‫ח' תשרי‬ ‫שובה· ח'‬ ‫שבת שובה·‬

‫‪242‬‬ ‫גיליון ‪242‬‬

‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬

‫תנצב"ה‬

‫הרב אטון שבתי בן אסתריא זצ"ל‬ ‫יעקב בן סלימה ז"ל‬ ‫שבתאי בן רנדה ז"ל‬ ‫יוסף מלכה בר סעדה ז"ל‬ ‫משה בן רוזה ז"ל‬ ‫עמי בן אורה ז"ל‬ ‫שבתאי בן חזלה ז"ל‬ ‫שמואל בן יוכבד ז"ל‬ ‫שושנה בת חבובה ע"ה‬ ‫כל נשמות עם ישראל‬

‫יעקב בן בת‪-‬ציון ז"ל‬ ‫נעימה בת גורג'יה ע"ה‬ ‫ליליאן בת רבקה ע"ה‬ ‫מצליח בן נזה ז"ל‬ ‫אסתר בת נעמי ע"ה‬ ‫משה בן עישה ז"ל‬ ‫חוה בת אילנה ע"ה‬ ‫אלברט ציון בן נעימה ז"ל‬ ‫יצחק נעים בן ג'חלה ז"ל‬

‫‪4/4‬‬