Peninei Ein Chemed Souccot 5770

‫גיליון ‪243‬‬

‫בס"ד‬

‫ַשׁבָּ ת ַחג סֻ כּוֹת‪,‬‬ ‫אָסוּר לִ ְקרֹא ִבּ ְשׁעַ ת ַה ְתּ ִפלָּה‪.‬‬

‫תש"ע‬

‫שּׁת ַהגִּ לָּיוֹן‬ ‫נָא לִ ְשׁמֹר עַ ל ְקדוּ ַ‬

‫לרפואתו השלמה של צביקה בן גולה וזיווג הגון לאילן בן ג'ולייט‬ ‫העלון מוקדש להצלחת‬

‫ַ‬ ‫סּכֹות‪-‬‬ ‫חג ֻ‬

‫יצחק אריאל בן טובה‬ ‫י‪.‬מ‪.‬י‪.‬ש כדורי וב"ב‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה‪ -‬יראת שמים‬ ‫יהודה אריה בן רחל ברכה עמית בן רבקה‬ ‫ארז בן שושנה‬ ‫שמעון בן זילפה‬ ‫עידן בן רבקה‬ ‫תומר בן רונית‬ ‫יוסף ליאור בן אפרת דליה‪ -‬פרנסה בשפע‬ ‫שמעון בן זלפה‬ ‫איילת בת נעמה‬ ‫ליאור יהושע בן זמירה אמנון נתן ומשפחתו‬ ‫אבי כהן ומשפחתו‬ ‫שלום כהן ומשפחתו‬ ‫כל עם ישראל‬

‫ּבּסּכֹות‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫ּתׁשבּו ִ ְ ַ‬ ‫ידעּו‬ ‫אזרח ְ ִ ְ ָ‬ ‫ׁשבעת י ִָמים ּכ ֹל הָ ֶ ְ ָ‬ ‫למען ֵ ְ‬ ‫יׁשבּו ַ ֻ‬ ‫ּביׂשר ֵאל ֵ ְ‬ ‫ּבּסּכֹות ֵ ְ‬ ‫" ַ ֻ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫מצרים"‬ ‫הֹוׁשבּתי ֶאת ְּבני ְ ָ‬ ‫ּבּסּכֹות‬ ‫מארץ ְ‬ ‫יׂשראל ְּבהֹוציאי אֹותָ ם ֶ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ּדֹורֹותיכם ּכי ֻ‬ ‫ֶ‬

‫זווג הגון וכשר במהרה‬ ‫יעל בת טליה‬ ‫סיון בת אסתר‬ ‫יעקב בן חדוה‬ ‫חגית בת גילה‬

‫חג הסוכות הוא אפוא זכר ליציאת מצרים‪ ,‬גם חג הפסח הוא זכר ליציאת מצרים‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫ׂשיתָ ּפֶ ַסח לה' אֱ ֹלקֶ יָך ִּכי ּבְח ֹדֶ ׁש הָ ִ‬ ‫ָאביב‪ ,‬ו ְעָ ִ‬ ‫"ׁשָ מֹור אֶ ת ח ֹדֶ ש הָ ִ‬ ‫הֹוציאֲ ָך ה' אֱ ֹלקֶ יָך‬ ‫ָאביב‬ ‫ֹאכל עָ לָיו ַמּצֹות לֶחֶ ם ע ִֹני‪ִּ ,‬כי ּב ִ‬ ‫ׁשב ְַעת י ִָמים ת ַ‬ ‫ֹאכל עָ לָיו חָ ֵמץ ִ‬ ‫ְרים וכו'"‪ֹ" -‬לא ת ַ‬ ‫מּמצ ַ ִ‬ ‫ִ ִ‬ ‫ָאת‬ ‫ְחּפָ זֹון יָצ ָ‬ ‫ְמען ִּתזְּכֹור אֶ ת יֹום ֵצאתְ ָך ֵמאֶ ֶרץ ִמצ ַ ִ‬ ‫ְרים ל ַ ַ‬ ‫ֵמאֶ ֶרץ ִמצ ַ ִ‬ ‫ְרים ּכ ֹל י ְֵמי ַחּיֶיָך"‪.‬‬

‫אורית בת רחל‬ ‫שלמה בן ציפורה‬ ‫אורן בן אסתר‬

‫זרע קודש בר קיימא‬ ‫כרמית בת יהודית‬ ‫סיון בת אסתר אתי‬

‫ולכאורה צריך להבין וכי מה יש צורך בשני חגים כששניהם מופיעים לאות ולשם זכר יציאת‬ ‫מצרים? הרי זכר למתן תורה עושים רק פעם בשנה בחג השבועות‪ .‬וגם חגי ישראל אחרים‬ ‫שניתקנו על ידי חכמי ישראל כגון‪ :‬פורים‪ ,‬חנוכה‪ ,‬הם פעם אחת בשנה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה נשתנה‬ ‫זכר ליציאת מצרים המופיע בזמנים שונים פעמיים בשנה?‬

‫שמואל בן אסתר זרי‬ ‫רחל מרים בת יהודית‬

‫חזרה בתשובה שלמה‬ ‫אמיר בן ברוריה‬ ‫אורן בן ברוריה‬

‫אסף בן ברוריה‬

‫וראיתי שהסבירו‪ :‬פסח בא להזכיר את יום היציאה ממצרים‪ ,‬ואילו סוכות בא להסביר את‬ ‫הימים שלאחר היציאה‪ .‬וניתן לדייק זאת מהפסוקים‪ ,‬שכן ביחס לפסח נאמר‪ " :‬ל ַ ַ‬ ‫ְמען ִּתזְּכֹור‬ ‫ְרים" ואילו לעניין חג הסוכות נאמר‪ּ" :‬ב ִ ִ‬ ‫אֶ ת יֹום ֵצאתְ ָך ֵמאֶ ֶרץ ִמצ ַ ִ‬ ‫ְהֹוציאי אֹותָ ם ֵמאֶ ֶרץ‬ ‫ִמצ ַ ִ‬ ‫ְרים" ולא נאמר "ביום הוציאי"‪ .‬גם תוכנם של החג מעידים על כך‪ ,‬בפסח אכלו בני ישראל‬ ‫בשעת היציאה בחיפזון‪ ,‬אותו מזכירה אכילת המצה‪ .‬גם כן הייתה בשעת היציאה‪ .‬ואילו‬ ‫ְּתי אֶ ת ּב ְֵני ִיׂשְ ָר ֵאל ּב ִ ִ‬ ‫הֹוׁשב ִ‬ ‫בסוכות מדגישה התורה‪ַ " :‬‬ ‫ְהֹוציאי אֹותָ ם" לאחר מכן אחר היציאה‬ ‫ולא בשעת היציאה‪.‬‬

‫רפואת הנפש והגוף‬ ‫רשל"צ הרה"ג מרדכי בן מזל טוב שליט"א‬ ‫רשל"צ הרה"ג עובדיה יוסף בן גורג'יה‬ ‫הרה"ג יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה ברוך בן ורדה‬ ‫משה בן עליזה‬ ‫דליה אפרת בת נעימה‬ ‫אורן בן אסתר‬ ‫אביבה בת איירין‬ ‫יצחק בן עזרא‬ ‫תמר פורטונה בת מיסה‬ ‫משה בן תמרה‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה‬ ‫ציון בן צ'חלה‬ ‫עינת בת רחל ברכה‬ ‫יעקב בן גו'לייט‬ ‫רפאל משה בן רחל‬ ‫זבולון בן מרים‬ ‫יהודית בזז בת מרים‬ ‫פלורה בת זוהרה‬ ‫שירה שילת בת אורלי‬ ‫נעם דוד בן סימה‬ ‫מאיה בת עדי‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫לימור בת אהובה‬ ‫אביחי בן אסתר‬ ‫דוד יורם בן מרסל‬ ‫עדי בת ליאת‬ ‫הלל יוסף בן דקלה דיצה‬ ‫בניימין בן יקוט‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫עבודת ה' בשמחה‬ ‫נינה פנינה בת זיסל ‪-‬‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫דנה חפצדי בת סונה‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫כרמית נתן בת חנה‬ ‫כל עם ישראל‬ ‫רחל בת זוהרה‬

‫טו' תשרי תש"ע‬

‫הּגאּולָ ה ְ ַ ֲ ִ‬ ‫התח ַ‬ ‫הּגאּולָ ה‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫ותהליְך ַ ְ‬ ‫לת ַ ְ‬

‫‪03/10/2009‬‬

‫זכר זה שלאחר היציאה הוא חשוב מאוד‪ ,‬הוא בא לעודד את בני בניהם של יוצאי מצרים‬ ‫בדורות שיבואו‪ ,‬שלא יתייאשו‪ ,‬הגם שבדרכם מהיציאה היו מכשולים ונחשולים‪ ,‬מלחמות‬ ‫ואויבים‪ .‬מדבר צחיח עם סוכות רעועות‪ ,‬ועל הכל אורך משך זמן הדרך עד הגיעם לגאולה‬ ‫השלמה‪ ,‬עד עת זכו להיכנס לארצם המובטחת‪ .‬בשורת חג הסוכות הוא אל ייאוש! העיקר‬ ‫בגאולה שהיא מתחילה‪ ,‬הגם שהגאולה מתמשכת‪ ,‬מתארכת ונערכת בשלבים‪ ,‬אין להיבהל‬ ‫אם היא מופיעה קמעה‪-‬קמעה‪ ,‬ובמינון קטן ואיטי‪ .‬היא דורשת סבלנות מהגאולים‪ .‬יש‬ ‫להתחזק בה תוך אמונה וביטחון‪ ,‬בתקווה ותפלה שתגיע לסופה וליעדה‪ .‬אם יהודי מתקשה‬ ‫לזכור זאת‪ ,‬באים שבעת האושפיזין להזכיר זאת כדוגמא אישית‪ .‬כיצד הייתה דרכם של‬ ‫אבותינו מגלות לגאולה‪ .‬והם מופיעים בסוכה בכל לילה ומספרים לנו את סיפורם האישי‪.‬‬

‫ׁשּבָ ת ַ‬ ‫ַ‬ ‫סּכֹות‬ ‫חג ֻ‬ ‫ההלכה שצריך לראות את הכוכבים הגדולים דרך הסכך‪ ,‬לרמז לנו‪ :‬הגם שאנו בגלות‬ ‫הפטרה‪ " :‬הנה יום בא לה' "‪ -‬זכריה פ' יג'‬ ‫ונמצאים בסוכה הרומזת על כך‪ ,‬יש לנו לצפות כלפי השמים‪ ,‬ודרך אמונה זו נראה בעזרתו‬ ‫סו"ז ברכת הלבנה‪ :‬מוצאי שבת כל הלילה‬ ‫יתברך את האור‪.‬‬ ‫ר"ת‬ ‫יציאה‬ ‫כניסה‬ ‫ש‪ .‬חורף‬ ‫בברכת שבת שלום וחג שמח‬ ‫ירושלים ‪18:39 17:57 16:48‬‬ ‫הרב אליהו חיים פנחסי‬ ‫ת‪ .‬אביב ‪18:36 17:55 17:05‬‬ ‫רב ק"ק "עין חמד"‪ -‬מבשרת ציון‬ ‫חיפה‬

‫‪17:06‬‬

‫‪17:56‬‬

‫‪18:37‬‬

‫ב‪ .‬שבע‬

‫‪17:07‬‬

‫‪17:57‬‬

‫‪18:38‬‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫העלון מוקדש לרפואת‬ ‫רחל בת זוהרה‬

‫טו' תשרי תש"ע ·‬ ‫סוכות · טו'‬ ‫שבת סוכות‬

‫‪243‬‬ ‫גיליון ‪243‬‬

‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫ציון אברהם ובני משפחתו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪1/4‬‬

‫`‬

‫ֵ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבהלָ כָה‬ ‫ׁשֹואל‬ ‫ּומׁשיב ַ ֲ‬

‫ ֲ ִ‬‫ּבּסּכָה‬ ‫אכילָ ה ַ ֻ‬

‫מה הדין אם ירדו גשמים בליל חג הסוכות קודם שהתיישבו לאכול סעודת ליל החג?‬ ‫להלן סיכום ההלכה מפי הרב אליהו חיים פנחסי‪ ,‬מפקח ענף הכשרות‪ -‬רבנות מבשרת‪:‬‬ ‫אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג‪ ,‬פטור מלאכול בסוכה‪ ,‬שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים‪“ ,‬תשבו" כעין תדורו‪ ,‬מכאן‬ ‫שהמצטער פטור מן הסוכה‪ .‬ויש חולקים ומחמירים בלילה הראשון‪ ,‬שצריך לאכול כזית בסוכה‪ ,‬והעיקר להקל‪ .‬ואף המחמירים‬ ‫לא יברכו ברכת "לישב בסוכה"‪ ,‬שספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫ומי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון של החג‪ ,‬מחמת הגשמים‪ ,‬ונכנס לביתו וקידש‪ ,‬ובירך שהחיינו בעת הקידוש‪ ,‬ולמחרת‬ ‫בבוקר הייתה הרווחה ופסקו הגשמים‪ ,‬יש אומרים שיחזור לברך שהחיינו בקידוש‪ ,‬ויש חולקים וספק ברכות להקל‪.‬‬

‫לבּטלָ ה‬ ‫ּברכָה ְ ַ ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫בספר "אור דניאל" הובא הסיפור המופלא הבא שיש בו כדי ללמדנו עד כמה עלינו להיות זהירים בכל ברכה היוצאת מפינו שמא‬ ‫היא ברכה לבטלה‪ ,‬ועד כמה רבותינו נזהרו מאוד שאף בשגגה לא יארע להם מעין זה‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫הצדיק הירושלמי‪ ,‬ר' דוד בהר"ק זצ"ל‪ ,‬היה קם בכל לילה בחצות לאמירת תיקון חצות ולימוד עד אור הבוקר‪ ,‬את תפילת‬ ‫השחרית היה מקפיד להתפלל בנץ החמה‪ .‬פעם אחת‪ ,‬בכל המועד בשעת בוקר‪ ,‬עמד הצדיק בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬ועניו זולגות‬ ‫דמעות וקולו המתייפח נשמע למרחקים‪ .‬למשמע הדמעות‪ ,‬ניגש אליו הרב בצלאל ז'לוטי‪ ,‬מוותיקי תלמידי ישיבת חברון‬ ‫ושאלו‪" :‬מדוע הרב בוכה? האם קרה מקרה לא טוב חלילה?"‪" -‬אכן אסון קרה לי!"‪ ,‬השיב הרב בעודו מתייפח‪.‬‬ ‫"כאשר ברכתי הבוקר 'על נטילת לולב' נשמטו ההדסים מידי‪ ,‬ועל כן ברכתי ברכה לבטלה‪ .‬אכן אסון נורא"‪ ,‬סיים הרב‬ ‫כשבכיו מתגבר‪ .‬ר' בצלאל ניסה להרגיע את הרב באומרו‪" :‬ר' דוד‪ ,‬הרי ישנה שיטה שאומרת שנטילת ארבעת המינים בזה‬ ‫אחר זה פותרת גם היא‪ ,‬ויוצאים ידי ברכה‪ .‬על פי שיטה זו‪ ,‬הרב לא בירך ברכה לבטלה"‪.‬‬ ‫אך ר' דוד לא נתרצה ולא נרגע‪ ,‬הוא המשיך לבכות באומרו‪" :‬שיטה זו לא נתקבלה להלכה‪ .‬אם כן הברכה נשארת ברכה‬ ‫לבטלה!"‪ .‬כאשר סיפר ר' בצלאל את הסיפור לרב הצדיק ר' שלום שבדרון זצ"ל‪ ,‬נחקק סיפור זה‪ ,‬המראה את גדולתו של‬ ‫הצדיק מירושלים בראשו‪.‬‬ ‫כעבור מספר שנים‪ ,‬באחד מימי חול המועד סוכות‪ ,‬ניגש ר' שלום לבית‪-‬הכנסת בו נהג ר' דוד להתפלל‪ .‬וכמו ששיער‪ ,‬מצא‬ ‫את ר' דוד מתמוגג בבכי ובדמעות‪" .‬מדוע הרב בוכה?"‪ ,‬שאלו ר' שלום בדאגה‪" .‬לא קרה שום דבר"‪ ,‬מלמל ר' דוד והמשיך‬ ‫לבכות‪" .‬אולי בכל זאת תספר לי מה קרה? אולי אוכל להוות לעזר?" הפציר ר' שלום‪.‬‬ ‫למשמע הפצרותיו החוזרות ונשנות של ר' שלום‪ ,‬ענה ר' דוד ואמר‪" :‬לא קרה שום דבר‪ ,‬אבל לפני מספר שנים ביום זה‬ ‫ברכתי ברכה לבטלה‪ ,‬ועל כך אני בוכה"‪" .‬רשמתי לעצמי‪ ,‬כי לשנה הבאה כדאי להגיע שוב לבית‪-‬הכנסת ולראות מה יקרה"‪,‬‬ ‫סיפר ר' שלום‪" ,‬ואומנם הגעתי לבית‪-‬הכנסת ושוב ראיתי אותו עומד באותו מקום ובאותה שעה ומתייפח בבכי מר‪ .‬מובן‬ ‫מאליו‪ ,‬שלא שאלתי אותו שוב‪ ,‬מפני מה הוא בוכה"‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫עניָן ׁ ּ ֶשאָ ּ‬ ‫ָבנו ּ ָ ּ‬ ‫ׂינו הִ ְתחַ י ְ ּ‬ ‫במע ֵש ּ‬ ‫ס ּכָ ה ׁ ֶש ָ‬ ‫יש ָ‬ ‫אֶ חָ ד הַ ְּט ָ ִ‬ ‫גלות‪ֶ ְ ּ -‬‬ ‫מא ּ ְ ַ ֲ‬ ‫עמים לִ ׁ ִ‬ ‫חוץ‬ ‫נו יוֹ צְ אִ ים‬ ‫יבה ּ ְב ֻ‬ ‫ובעצֶ ם הָ ִ ְ‬ ‫נש הַ ּ ָ ּ‬ ‫מבית ּ‬ ‫נו ) ּ ֵבית הַ ּ ֶ ַ‬ ‫ס ּכָ ה )אַ ְ ַ‬ ‫גלות‪.‬‬ ‫רעי( א ֲַזי סָ ר עוֹ ֵ ׁ‬ ‫קבע( ְלתוֹ ך ְ הַ ּ ֻ‬ ‫ִ ֵּ ֵ‬

‫אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מקוראי העלון לבוא ולסייע לנו בהפצת העלון‪ .‬כפי הידוע‪ ,‬עלונינו מודפס בכ‪ 4500-‬עותקים ומופץ‬ ‫לירושלים והסביבה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬מבשרת ציון‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬טבריה והצפון– במתכונת מצומצמת‪.‬‬ ‫העלון ממומן רק ע"י אנשים שהפצת התורה נמצאת בראש מעיינם ונדבה לבם לסייע בהפצה‪ .‬עריכת העלון והפצתו נעשית ע"י מתנדבים‪,‬‬ ‫כך שכל ההוצאות הכספיות הולכות ישירות להדפסת העלון בלבד! כ‪-‬ל תרומה תתקבל בברכה!!!‬ ‫היו שותפים בהפצת התורה וחיזוק באמונה וביטחון בבורא העולם‪ .‬למעוניינים‪ ,‬נא לפנות לליאור ‪050 6615031‬‬

‫לשאלות בהלכה‪:‬‬ ‫נא לפנות לרב‬ ‫אליהו חיים פנחסי‬ ‫בטל' ‪054-7646633‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הקדשת העלון‬ ‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬לרפואה שלמה‪ ,‬להצלחה‪ ,‬זווג הגון‪,‬‬ ‫חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל'‪0506-615031‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬עבור ליאור עצמון‬ ‫‪90805‬‬ ‫רח' הבושם ‪26‬א ת‪.‬ד‪ 83375 .‬מבשרת ציון‪ .‬מיקוד ‪90805‬‬

‫טו' תשרי תש"ע ·‬ ‫סוכות · טו'‬ ‫שבת סוכות‬

‫‪243‬‬ ‫גיליון ‪243‬‬

‫מנויים‪:‬‬ ‫לקבלת העלון חינם‬ ‫ב‪ email-‬מידי שבוע‬ ‫שלח את כתובתך אל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪2/4‬‬

‫ראׁשֹונים ְ ַ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִאם ִ‬ ‫ּכמלָאכים‬

‫מטיסמניץ ַ ַ‬ ‫איגרא ְ ִ ְ ֵ ִ‬ ‫– ַ ִ‬ ‫זצ"ל‬ ‫מׁשּלָ ם ִ ְ ָ‬ ‫רּבי ְ ֻ‬

‫רבי משולם איגרא מטיסמניץ זצ"ל‪ :‬רב‪ ,‬פוסק‪ ,‬ומגאוני דורו בגליציה‪ .‬נולד‬ ‫בוטשאטש )אוקראינה( בשנת ה'תקי"ב )‪ .(1752‬התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו‬ ‫בקולומיא‪ .‬מילדות ניכר בגאונותו‪ ,‬בגיל ‪ 8‬התפרסם כעילוי והחל לכתוב חידושי‪-‬‬ ‫תורתו בספר‪ .‬בן ‪ 9‬היה בקי ברוב סדרי הש"ס עם מפרשי הראשונים והאחרונים‬ ‫וכבר דרש בבית הכנסת בעיר ברודי לפני גדולי חכמי הקלויז‪ .‬ר' יצחק הלוי איש‬ ‫הורוויץ התווכח עמו בעת הדרשה ולא יכל לו‪ ,‬וכאשר שב לביתו הניח את ידו על‬ ‫ראש בתו ובירך אותה "יהי רצון שתזכי להינשא לגברא‪-‬רבא כמו ילד‪-‬שעשועים זה‬ ‫שניצחני עכשיו בהלכה"‪ .‬ובאמת בזיווג שני זכתה בתו להנשא עם ר' משולם‪.‬‬ ‫היה פרוש מכל ענייני עולם הזה ומיום עומדו על דעתו לא הלך ד' אמות בלא‬ ‫תורה‪ ,‬לא שח שיחה בטלה‪ ,‬ישן במיטה רק בליל שבת‪ ,‬כל יום טבל במקווה‪,‬‬ ‫התפלל בהתלהבות רבה‪ ,‬אכל פעם אחת במשך היום בכדי להחיות את נפשו ובשר‬ ‫ודגים אכל רק ביום שבת‪ .‬בגיל ‪ 17‬מונה לרב העיר טיסמניץ )אוקראינה(‪ ,‬התנגד‬ ‫לחסידות‪ ,‬פרסם מכתב חריף בגנותה וחתם על חרם נגד החסידים‪ .‬עקב מחלוקת‬ ‫עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא )הקהילה חויבה למסור בכל שנה מספר מסוים‬ ‫של אנשים לשירות הצבאי‪ ,‬הפרנסים פטרו מגיוס בני‪-‬תורה ות"ח ומסרו במקומם לצבא את עמי‬

‫הארץ‪ .‬הרב טען שיש לערוך הגרלה‪ ,‬ואף אם בנו יצא‪ -‬ישלח אותו לצבא(‪ ,‬עבר לכהן בשנת‬ ‫ה'תקנ"ד )‪ (1794‬כראב"ד וראש ישיבה כשמונה שנים בפרשבורג )סלובקיה(‪ .‬נפטר‬ ‫ב‪-‬י"ח תשרי ה'תקס"א )‪ .(1801‬חי כ‪ 49-‬שנים‪ .‬ציונו בסלובקיה‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' שמשון‪ .‬אמו‪ :‬מרת רייזל )בתו של ר' אפרים פישל אבדק"ק קולומיא(‪.‬‬ ‫נשותיו‪ :‬בתו של הגביר ר' שמואל ביק )בזווג ראשון כשהיה בן ‪ .(13‬מרת רבקה אסתר )בתו של ר' יצחק הלוי איש הורוויץ ‪ -‬בזיווג שני‬ ‫כשהיה בן ‪ .(16‬בנו‪ :‬יצחק אליהו )אביו העיד עליו שבחריפות מוחו‪ ,‬יפה כוח הבן מכוח האב‪ ,‬אבל הוא נפטר בימי עלומיו(‪.‬‬ ‫מתלמידיו‪ :‬ר' אריה לייב הכהן הלר )בעל "קצות החושן"(‪ ,‬ר' יעקב מליסא )בעל "נתיבות המשפט"(‪ ,‬ר' מרדכי בנט מניקלשבורג‪ .‬רבי‬ ‫נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬איגרא רמה‪ -‬שו"ת •הלכות קביעות במכירת חמץ‪) .‬חידושיו ידועים בעמקנותם ובקושי הרב בהבנתם(‬ ‫על קורות שידוכו של ר' משולם איגרא‪ ,‬סיפר הגה"צ אהרון קוטלר זצ"ל את המעשה הבא‪ :‬במקום ההוא היה מנהג להזמין את החתן לסעודה‬ ‫בבית‪-‬הכלה‪ ,‬וכך עשה גם אבי הכלה הגביר ר' שמואל ביק שהיה פרנס העיר‪ .‬באותה תקופה התחילו להשתמש בקפה‪ ,‬אבל מכיוון שהיה זה‬ ‫מוצר חדש‪ ,‬מטבע הדברים מחירו היה יקר‪ ,‬ולכן רק אנשים אמידים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו‪ ,‬ואילו עניים כלל לא ידעו עליו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מגיע ר' משולם לבית‪-‬הכלה וכיבדו אותו בקפה‪ .‬הביאו לשולחן כוס עם קפה שחור‪ ,‬וליד זה קנקן חלב וצלחת סוכר כדי שיוכל ליטול מזה‬ ‫ומזה כמה שיחפוץ ומהל בהם את הקפה‪ .‬אבל בהיותו ילד עני שלא ראה קפה מימיו‪ ,‬לא ידע מה אוכלים ומה שותים קודם‪ ,‬וכיצד נוהגים במה‬ ‫שהוגש‪.‬‬ ‫חכך הנער בדעתו למספר רגעים והחליט‪ :‬הלא בגמרא כתוב שאכילה קודמת לשתיה‪ .‬ולכן לקח את הסוכר ואכלו כמות שהוא‪ .‬עתה צריך היה‬ ‫להחליט מה לשתות קודם את החלב או את הקפה‪ .‬והפעם הוא עושה שימוש בתורה הקדושה‪ ,‬הלא בבראשית כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר"‪ ,‬מכאן‬ ‫הלילה קודם ליום‪ ,‬מכאן אפוא‪ ,‬שצריך להקדים את השחור ללבן‪ .‬הלך ושתה את הקפה השחור ולאחר מכן שתה את החלב‪ .‬כשסיים לשתות‬ ‫את הקפה‪ ,‬ראה כי נותר בכוס המשקע של הקפה‪ .‬מה עושים בו? ומיד מצא את התשובה לכך‪ ,‬הרי נתנו לו כפית‪ ,‬אם כן העלה בכפית את‬ ‫משקע הקפה מן הכוס ואכל אותו‪.‬‬ ‫כל אותו זמן התבוננה הכלה במעשיו התמוהים של ר' משולם‪ ,‬ולאחר שראתה כיצד הרב אוכל את משקע הקפה‪ ,‬קמה ממקומה ונמלטה היישר‬ ‫אל המטבח ודמעות זולגות ללא הרף מעיניה‪ ,‬כשהיא מגוללת לאמה את שהתרחש‪ .‬לבכי הבת הצטרפה גם האם‪ .‬לשמע הבכי הנשמע מן‬ ‫המטבח הגיח האב במרוצה ושאל לסיבת בכייתם‪ .‬בסיכומו של עניין‪ ,‬ראה האב כי הזיווג אינו עולה יפה )היות והיה פרוש מכל ענייני העולם הזה(‬ ‫והתחיל גם הוא לדבר על ליבו לגרש את אשתו‪ .‬בבד"צ השתוממו ואמרו‪" :‬הלא הוא ספר תורה ממש?"‪ ,‬והכלה השיבה לעומתם‪" :‬ספר תורה‪,‬‬ ‫מקומו בארון הקודש"‪ .‬לאחר זמן קצר נשא לו לאישה את בתו של רבי יצחק הורביץ‪ ,‬רבה של ברודי‪ .‬ונתקיימה ברכתו של אותו גאון וצדיק‪.‬‬ ‫בימים ההם פרצה מחלוקת בין גדולי ברודי וחכמיה בדבר גט אחד‪ ,‬הללו פסלוהו‪ ,‬הללו הכשירוהו‪ ,‬ובמלחמת‪-‬הלכה זו השתתף גם ר' משולם‬ ‫שהיה אז כבן חמש‪-‬עשרה שנה‪ .‬חכמי ברודי שהיו אז מפורסמים בגדולת‪-‬תורתם החליטו לשאול את חוות‪-‬דעתו של ר' ישעיה ברלין רבה של‬ ‫ברסלוי‪ ,‬שבקיאותו הנפלאה בכל חדרי‪-‬תורה הרעישה את כל גדולי דורו‪ .‬כל אחד מחכמי ברודי כתב את תשובתו‪ ,‬וכל התשובות ככתבן וכלשונן‬ ‫נשלחו לרבי ישעיה ברלין‪ .‬ובתוכן גם תשובתו של הגאון‪-‬הצעיר רבי משולם‪ .‬קרא רבי ישעיה את התשובות זו אחר זו וכשגמר לקרוא את תשובתו‬ ‫של רבי משולם‪ ,‬קרא מתוך השתוממות והתפעלות‪" :‬זהו זקן שקנה חכמה! בחריפותו ובקיאותו יכול הוא להתחרות עם רבים מגדולי הדורות‬ ‫שקדמונו"‪ .‬נכספה גם כלתה נפשו של ר' ישעיה לדעת מי הוא בעל התשובה הזאת אשר עד עכשיו לא ידע את שמו ולא שמע על אודותיו‪ .‬באותו‬ ‫פרק נזדמן ר' שמואל ביק‪ ,‬הקצין מברודי‪ ,‬לעיר ברסלוי‪ .‬שבא לרגל מסחרו‪ ,‬ובבואו‪ ,‬מצא לעצמו לחובה לבקר את בית הרב‪ .‬ר' ישעיה קיבל את‬ ‫פניו ברצון ותוך כדי שיחה‪ ,‬שאל אותו אם הוא מכיר בעירו תלמיד‪-‬חכם אחד בשם רבי משולם איגרא‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬השיב ר' שמואל‪" ,‬הוא עדיין צעיר‪-‬לימים‪ ,‬כבן חמש‪-‬עשרה שנה"‪" .‬כל‪-‬כך צעיר?‪ ,‬קרא הרב בהשתוממות‪" ,‬ואנוכי לא ידעתי ולא שמעתי‬ ‫על‪-‬אודותיו כלום?"‪" -‬ולמה משתומם הרב על זה?"‪ ,‬שאל ר' שמואל‪" ,‬ר' משולם זה הוא גאון אדיר‪ ,‬מיחידי‪-‬הסגולה שבגדולי הדור" ענה הרב‪.‬‬ ‫שמע ר' שמואל ביק את הדברים האלה שיצאו מפי זקן‪-‬הגאונים שבדור הזה‪ ,‬נתכווץ ליבו בקרבו והתעלף‪ .‬לאחר שהשיבו את רוחו‪ ,‬שאלהו ר'‬ ‫ישעיה‪" :‬מה לך כי התעלפת?"‪" -‬גאון‪-‬צעיר זה חתני היה ואני השפעתי עליו שיגרש את אשתו‪ ,‬זו בתי" ‪ -‬החזיר ר' שמואל מתוך אנחה צורבת‪.‬‬ ‫"אם כלי מחזיק ברכה זה היה בביתך ואתה בעצמך בערת הקודש מן הבית"‪ ,‬אמר לו רבי ישעיה‪" ,‬צריך אתה להתעלף פעם שנייה!"‪.‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫טו' תשרי תש"ע ·‬ ‫סוכות · טו'‬ ‫שבת סוכות‬

‫‪243‬‬ ‫גיליון ‪243‬‬

‫‪3/4‬‬

‫`‬

‫שלום‪ַ -‬‬ ‫סּכֹות ַ‬ ‫ָהר‬ ‫יש ָ‬ ‫הּנ‬ ‫על‬ ‫הכל‬ ‫כשיש‬ ‫ֻ‬

‫קייב‪ ,‬אוקראינה‪ .‬ערב חג הסוכות תרע"ו‪ ,‬בדיוק לפני תשעים שנה‪ .‬מושל מחוז קייב באותם ימים היה הגנרל דרנטלן‪ ,‬שהיה‬ ‫ממוצא גרמני ושונא‪-‬ישראל‪ .‬זמן‪-‬מה לפני חג‪-‬הסוכות חיפש הגנרל דרך להציק ליהודים המתגוררים במחוזו‪ .‬הוא ידע כי בחג‪-‬‬ ‫הסוכות היהודים נוהגים לשבת ולסעוד בסוכות שהקימו בחצרות בתיהם‪ .‬לאחר מחשבה ממושכת והתייעצות עם חבר מרעיו‬ ‫הגה רעיון מרושע‪.‬‬ ‫כשבוע לפני החג פרסם הגנרל פקודה האוסרת להקים סוכות על אדמת קייב והמחוז‪ .‬הנימוק הרשמי לכך היה ‪ -‬חשש‬ ‫מדליקות‪ .‬ללשון הפקודה צורף איום ב"עונשים חמורים" שיינקטו כנגד מפיריה‪ .‬איכרי הסביבה אף נצטוו‪ ,‬בצו נפרד‪ ,‬שלא‬ ‫להכניס עצים וסכך לקייב בעת הקרובה‪ .‬העיר קייב הייתה כמרקחה‪ .‬הנשמע כדבר הזה?! לבטל מעם‪-‬ישראל את מצוות‬ ‫סוכה?!‬ ‫עוד באותו היום התארגנה משלחת שתדלנים נכבדה‪ ,‬שבה העשיר ברודסקי‪ ,‬העסקן זלוטופולסקי ועורך‪-‬הדין קופרניק‪.‬‬ ‫השלושה ביקשו פגישה דחופה עם מושל המחוז‪ .‬אולם הגנרל דרנטלן‪ ,‬שניחש את מטרת הפגישה הדחופה‪ ,‬סירב לקבלם‬ ‫ודחה אותם ּב ְַקׁש‪ .‬ההתמרמרות הייתה גדולה‪ .‬הדעה הרווחת הייתה שאסור להיכנע לגזרה זו‪ .‬אך גם להפר אותה אי‪-‬אפשר‪.‬‬ ‫סוכות אי‪-‬אפשר להקים בחדרי‪-‬חדרים ולהסתירן מעין רואים‪ .‬שוטרי העיר הגבירו את פיקוחם‪ ,‬וכל פעולה שנחשדה בעיניהם‬ ‫כהכנה להקמת סוכות‪ ,‬סיכלוה מיד‪.‬‬ ‫עשירי קייב ונכבדיה היהודים התאספו לטכס עצה‪ .‬לפתע הבריק רעיון מקורי במוחו של אחד המשתתפים‪ ,‬מנהל חברת‬ ‫הספנות המקומית‪ ,‬מרגולין שמו‪" .‬הרבה אוניות שטות על נהר הדנייפר"‪ ,‬אמר‪" .‬על סיפונה של אחת האניות נקים סוכה‬ ‫גדולה‪ ,‬ותושבי העיר יוזמנו לסעוד בה את סעודותיהם!"‪ .‬עורך‪-‬הדין קופרניק חיווה את דעתו כי בהתחכמות זו לא יהיה‬ ‫משום הפרה של פקודת המושל‪ ,‬שכן הוא אסר להקים סוכות על אדמת קייב והמחוז‪ ,‬אך לא על המים‪ .‬ההבדל בין שתי‬ ‫הפעולות אף הגיוני ומנומק היטב‪ ,‬שכן סיבת האיסור ‪ -‬החשש מהתפרצות דליקות – איננה קיימת על המים‪.‬‬ ‫משתתפי האספה התלהבו מהרעיון והחליטו לשמור עליו בסוד גמור‪ ,‬כדי שלא ידלוף ויגיע לאוזני הגנרל‪ ,‬אשר ללא‪-‬ספק יעשה‬ ‫הכול להכשילו‪ .‬יומיים לפני החג הוכשר מקום על אחת האניות‪ ,‬להקמת שתי סוכות ענקיות‪ .‬סוכה אחת הוקמה על סיפון‬ ‫המחלקה הראשונה‪ ,‬והיא נועדה לעשירי העיר‪ .‬סוכה נוספת הוקמה על סיפון המחלקה השנייה‪ ,‬לכל שאר תושבי העיר‪.‬‬ ‫הסוכות הוקמו בהידור רב וברוב פאר‪ .‬צוות האנייה הכשיר את המטבח‪ ,‬והוכן מזון בשפע לכל האורחים הצפויים להגיע‪.‬‬ ‫מרגולין הודיע כי הסעודות יוגשו חינם אין‪-‬כסף לכל מי שיבוא לקיים את מצוות החג‪.‬‬ ‫התחכמותם של יהודי קייב נשמרה בסוד עד ערב החג ממש‪ .‬או‪-‬אז נפוצה השמועה על הסוכות השטות‪ ,‬שהוקמו על אחת‬ ‫האניות‪ .‬יהודי העיר הוזמנו בהמוניהם לבוא בערב אל הנהר ולקיים את מצוות הישיבה בסוכה‪ .‬שעות אחדות לפני החג גילו‬ ‫שוטרי קייב את האונייה עם הסוכות שעליה‪ .‬השוטרים שפשפו את עיניהם בתדהמה והיו חסרי‪-‬אונים‪ .‬ההוראות שבידיהם לא‬ ‫נגעו לנעשה על ֵמי הדנייפר‪ .‬גם לא הייתה להם כל עילה להורות על פירוק הסוכות‪ ,‬שהרי שום סכנת דליקה לא נשקפה‬ ‫מהן‪.‬‬ ‫מפקד המשטרה אץ‪-‬רץ אל המושל ודיווח לו על ההתפתחות המפתיעה‪ ,‬שאיש מהם לא חזה אותה מראש‪ .‬הגנרל דרנטלן‬ ‫התקשה להאמין למשמע אוזניו‪ ,‬וביקש לראות במו‪-‬עיניו את הסוכות שהוקמו על הנהר‪ .‬הערב ירד והמוני יהודי קייב החלו‬ ‫לזרום לעבר נהר הדנייפר‪ ,‬כדי לקיים את המצווה ולחוג את החג כדת וכדין‪ .‬בתוך הסוכות נערכו הסעודות בשמחה יתרה‪.‬‬ ‫לפתע עבר הקול בשתי הסוכות – "דרנטלן בא"‪ .‬הגנרל לא ידע את נפשו מרוב חמה‪ .‬הוא איים לשלוח את הנוכחים לערבות‬ ‫סיביר‪ .‬באותו רגע התרומם רב העיר מלוא קומתו וביקש את רשות הדיבור‪" .‬אדוני הגנרל‪ ,‬המושל הנכבד!"‪ ,‬פתח הרב ואמר‪.‬‬ ‫"יהיה ברור לו‪ ,‬כי אין דבר המסוגל להעביר את היהודים על דתם‪ .‬בכל העולם כולו לא נמצא הכוח לעקור מליבנו את‬ ‫מצוות התורה שקיבלנו מבורא העולם לפני אלפי שנים‪ .‬תורתנו הקדושה מורה לנו לשבת בסוכה‪ ,‬ועל‪-‬אף היותנו בגלות‬ ‫קרוב לאלפיים שנה‪ ,‬לא נטשנו ולא ניטוש את הוראותיה"‪.‬‬ ‫המושל שמע את דברי הרב בתשומת‪-‬לב‪ .‬בגמר דבריו הנרגשים הושיט המושל את ידו ולחץ את ידו של הרב‪ .‬לאחר מכן עזב‬ ‫את המקום‪ ,‬ועמו כל השוטרים שנלוו אליו‪ .‬אותו חג סוכות נחוג על‪-‬ידי יהודי קייב בשמחה יתרה‪ .‬הם חגגו את חג‪-‬הסוכות וחגגו‬ ‫גם את ניצחונם המתוק על מי שביקשו לעקור מהם את המצווה ונכשלו כישלון חרוץ‪.‬‬ ‫מאותו יום נהפך ליבו של המושל לטובה והוא חדל מלהציק ליהודים‪ .‬גם גזרות אחרות שהטיל עליהם בעבר‪ ,‬ביטל‪.‬‬ ‫הרב שמואל דרזי בן שמחה זצ"ל‬ ‫מאיר מורד בן שושנה ז"ל‬ ‫שרה בת חבובה ע"ה‬ ‫מנחם בן טובה ז"ל‬ ‫סוליקה מלכה בת עישה ע"ה‬ ‫אברהם בן יונה ז"ל‬ ‫חנניה ז"ל בן יעקב ויהודית הי"ו‬ ‫סלים בן ורדה שבו ז"ל‬ ‫יגאלׁ בן מונאבאר אורה ז"ל‬ ‫אברהם בן אסתר ז"ל‬

‫פניני עין חמד‬

‫·‬

‫הרב יצחק כדורי בן תפאחה זצ"ל‬ ‫משה כרמלי בן נעימה ז"ל‬ ‫מצליח בן אסתר ז"ל‬ ‫גילי אוהלי בן חווה ז"ל‬ ‫נעמי בת כתון ע"ה‬ ‫עליזה בת שמחה מרילי ע"ה‬ ‫מרים בת בלה ע"ה‬ ‫דוד בן רחל ז"ל‬ ‫אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל‬ ‫עידה בת יקוטה ע"ה‬

‫לע"נ‬

‫תנצב"ה‬

‫הרב אטון שבתי בן אסתריא זצ"ל‬ ‫יעקב בן סלימה ז"ל‬ ‫שבתאי בן רנדה ז"ל‬ ‫יוסף מלכה בר סעדה ז"ל‬ ‫משה בן רוזה ז"ל‬ ‫עמי בן אורה ז"ל‬ ‫שבתאי בן חזלה ז"ל‬ ‫שמואל בן יוכבד ז"ל‬ ‫שושנה בת חבובה ע"ה‬ ‫כל נשמות עם ישראל‬

‫‪243‬‬ ‫השבוע"ע ·‬ ‫פרשתתשרי תש‬ ‫טו'‬ ‫סוכות‬ ‫להורדה גיליון ‪243‬‬ ‫גיליונות · טו'‬ ‫שבת סוכות‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫יעקב בן בת‪-‬ציון ז"ל‬ ‫נעימה בת גורג'יה ע"ה‬ ‫ליליאן בת רבקה ע"ה‬ ‫מצליח בן נזה ז"ל‬ ‫אסתר בת נעמי ע"ה‬ ‫משה בן עישה ז"ל‬ ‫חוה בת אילנה ע"ה‬ ‫אלברט ציון בן נעימה ז"ל‬ ‫יצחק נעים בן ג'חלה ז"ל‬

‫‪4/4‬‬