לגיונלה

‫לגיונלה‬ ‫•מתג (קוקובצילוס) גרם שלילי (מבנית –‬ ‫בצביעה לא קולט פוקסין היטב) נצבע בצביעת‬ ‫כסף ובחימנז (‪.)Gimenze stain‬‬ ‫•אירובי‪ .‬לא פרמנטטיבי‪ .‬מייצר ‪.β-lactamase‬‬ ‫אוקסידאז(‪ ,)+‬קטלאז(‪.)+‬‬ ‫•לגיונלה פניאומופיליה הוא הזן הפתוגני הנפוץ‪,‬‬ ‫חובב יצירת ד‪.‬ריאות‪ 26 .‬מינים שונים בתוכם‬ ‫סרוטיפים שונים‪.‬‬ ‫•מועבר באירוסול (מזגנים בכנס לגיונרים)‪.‬‬ ‫גדל במים בתוך אמבות מאוד מוטיליות‪ .‬לחיידק‬ ‫מנגנון המונע ‪ fusion‬של הליזוזום עם‬ ‫הפאגוזום וכך החיידק לא נפגע‪ .‬כשהאמבה‬ ‫בתנאי יובש‪/‬סביבה עוינת היא הופכת לציסטה‬ ‫והחיידק נשאר בצורה לא פעילה בתוכה‪.‬‬ ‫כשהאמבה "מתעוררת" החיידק מאוקטב שוב‪.‬‬ ‫האמבה עוברת באירוסול‪ ,‬מפורקת בגוף‬ ‫והחיידק משתחרר ועובר למקרופג' – המקבילה‬ ‫האמבית בגוף האדם‪ ,‬ומשתמש באותם מנגנונים‬ ‫ע"מ לא להתעכל‪.‬‬ ‫•גידול על קרקע מזון ‪BCYE – Buffer‬‬ ‫‪ .Charcoal Yeast Extract‬קרקע בצבע‬ ‫שחור עליה גדלות מושבות בצבע לבן‪-‬תכלת‪.‬‬ ‫מושבה מחוספסת ונראית כמו זכוכית חלבית‪.‬‬ ‫הבופר והפחם מונעים גדילה של אורגניזמים‬ ‫אחרים‪ .‬בנוסף יש ציסטאין‪α-ketoglutarate ,‬‬ ‫וברזל – ‪ GF‬חיוניים לחיידק‪ ,‬בלעדיהם לא‬ ‫יגדל‪ .‬אם חיידק גדל על מצע זה וגם על המצע‬ ‫בלי ציסטאין – הוא לא לגיונלה‪.‬‬ ‫•חיידק מאוד אינרטי‪ ,‬מעט פעילות מטבולית‪,‬‬ ‫מקשה על אבחון‪ .‬עיקר האנרגיה מח‪.‬אמינו ולא‬ ‫מפחמימות‪.‬‬ ‫•זיהוי ואבחון – קרקע ‪ + BYCE‬אנטיביוטיקות‬ ‫(הלגיונלה עמידה לאנט' רבות)‪ .‬אם צומח (‪6‬‬ ‫ימים) מעבירים לקרקע ללא ציסטאין (יומיים)‪.‬‬ ‫אם לא גדל בלי ציסטאין (חיובי ללגיונלה)‬ ‫אוספים חומר ממושבה ומערבבים עם פורמלין‬ ‫שהורג ומשמר את החיידק‪ .‬מטפטפים את‬ ‫התמיסה עם הפורמלין על זכוכית ומייבשים‪.‬‬ ‫אם מדובר בלגיונלה יהיה אנטיגן על דופן‬ ‫החיידק – בדיקה עם קיט נוגדנים‪ ,‬וסנדביץ' עם‬ ‫נוגדנים פלורוסצנטים אנטי‪-‬נוגדנים‪.‬‬ ‫לל‪.‬פניאומופיליה יש לפחות ‪ 12‬סרוטיפים‬ ‫שונים המציגים ‪ 15‬אנטיגנים שונים‪ .‬סרוטיפ ‪1‬‬ ‫הכי נפוץ (מעל ‪ )50%‬ונבדוק אותו ראשון‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ע"פ שכיחות‪,4 ,3 ,2 ,)10%( 6 :‬‬ ‫‪.15...,7 ,5‬‬ ‫אם לא מגיב לאף אחד– לא ל‪.‬פניאמופיליה‪.‬‬ ‫•השכיח ביותר אחרי פניאומפיליה –‬ ‫‪ .)L.micdadei )5-6%‬באוסטרליה יש גם‬ ‫‪.L.longbeachae‬‬ ‫שיטת הנוגדנים מאפשרת זיהוי של לגיונלות‬ ‫ידועות בלבד‪.‬‬ ‫קליניקה‬

‫•ברב המקרים – דלקת ריאות‪ .‬בחלק קטן‬ ‫מהחולים בד‪.‬ריאות (מקרים חריפים של דלקת)‬ ‫תהיה בקטרמיה‪ .‬במקרים נדירים אנדוקרדיטיס‪.‬‬ ‫•יש פרזנטציה לא קלאסית של המחלה –‬ ‫‪ .Pontiac fever‬ידוע שיש קשר ללגיונלה אך‬ ‫מהותו לא ברורה‪ .‬נגרם מחשיפה למקור מים‬ ‫נגוע‪ .‬מחלה דמוית שפעת – כאבי ראש ופרקים‬ ‫ללא ד‪.‬ריאות‪ .‬לא מוצאים לגיונלות‪ ,‬כנראה‬ ‫מדובר בחשיפה לאנדוטוקסין‪ .‬כיח עם‬ ‫לויקוציטים ללא חיידק שנצבע בצביעת גרם‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהנחשפים יסבלו מסימפטומים‪ ,‬אין‬ ‫העברה מאדם לאדם‪ ,‬אינקובציה קצרה (‪1-2‬‬ ‫ימים)‪ ,‬אין תמותה (‪.)self limiting‬‬ ‫•אוכלוסיות רגישות לד‪.‬ריאות מלגיונלה –‬ ‫זקנים‪ ,‬מעשנים ואימונוסופרסיביים (מחלה‬ ‫ממארת‪ ,‬כימותרפיה‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬אי ספיקה‬ ‫כלייתית עם דיאליזה‪ ,‬סכרת וכו'‪ ).‬באוכלוסיה‬ ‫רגישה – ה ‪ -infective dose‬יותר נמוך‪.‬‬ ‫בכמות גדולה יותר גם לא רגישים יידבקו‪.‬‬ ‫דיאגנוזה קלינית‬ ‫•שיטת המצעים היא ה‪ Gold standard-‬אבל‬ ‫היא איטית מדי לחולה במצוקה‪.‬‬ ‫•יש שיטת ערבוב כיח עם נוגדנים – בעיות‬ ‫רגישות (צריך הרבה לגיונלה) וסגוליות (עם‬ ‫מיני פסאודומונס) – טסט גרוע‪.‬‬ ‫•סרולוגיה – לא מספיק זמן להתפתחות נוגדנים‪,‬‬ ‫בעיה עם חולים אימונוסופרסיביים‪.‬‬ ‫•‪ – PCR‬טוב אך לא נפוץ‪ ,‬אין קיט מסחרי‬ ‫•הטסט המועדף – ‪ – Ag detection‬יש קיט‬ ‫שמתבסס על כך שחולים מפרישים כמות‬ ‫מספקת של ‪ Ag‬בשתן אחרי ‪ 2-3‬ימים‪ .‬מאבחן‬ ‫רק לגיונלות מוכרות – אם יש לגיונלה שאין‬ ‫את הנוגדן אליה בקיט לא יגלה‪.‬‬ ‫•מחלה לא מועברת אדם לאדם – אין צורך‬ ‫בבידוד חולים‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫•כמו ברוצלה ‪ -‬הפתוגן אינטרצלולרי פקולטטיבי‬ ‫(גדל בתרבית ללא תאים) ולכן רק‬ ‫אנטיביוטיקה שפועלת ‪ in vitro‬וגם חודרת‬ ‫מקרופג' תהיה יעילה‪.‬‬ ‫•פניצילינים לא עובדים בגלל ‪.β-lactamase‬‬ ‫פניצילינים וצפלוספורינים גם לא חודרים‬ ‫מקרופג'‪.‬‬ ‫•התרופות בשימוש – אריטרומיצין‪ ,‬טטרציקלין‪,‬‬ ‫ריפמפין‪ ,‬פלורוקווינולונים‪.‬‬ ‫•מתן התרופות בנפרד או בשילובים‪ .‬די יעיל‪.‬‬ ‫הערת סיום‬ ‫•בדלקת ריאות מלגיונלה‪ :‬תק' דגירה ‪1-10‬‬ ‫ימים‪ ,‬אחוז ההדבקה קטן מ‪ ,5%-‬אין מעבר‬ ‫מאדם לאדם‪ ,‬אפידמי או ספורדי‪ ,‬תמותה ‪15-‬‬ ‫‪ ,20%‬תקופת התפרצות – סוף קיץ וסתיו‪.‬‬