מור פלץ
1
אורטופדיה
אורטופדיה התחום שעוסק במע' המוסקוסקלטאלית .נוצר מתוך הצורך לתקן עיוות ,להחזיר תפקוד ולהקל כאב. מקצוע די וותיק וע"מ להבין מה קורה צריך לדעת אנטומיה -הבסיס להבנת תהליכים פתולוגים. מרכיבים עיקריים של המע' :עצם ושריר. עצם -נותנת לנו תמיכה ,תנועה .ישנן פתולוגיות מחבלה וישנן מבעיות מולדות ,מטבוליות וכו'. בנוסף לשריר ועצם עצמה ישנם סחוסים במפגשי עצמות שעוזרים לתנועה חלקה .הבעיה בסחוס שזו רקמה שקשה לה לשחזר את עצמה וקשה לנו לשחזרה. תפקידי המע' -הגנה ,תמיכה ותנועה. ייצור תאי הדם ומאגר הסידן התוך מע' השלד. האזור שמתרחב בעצם זה המטאפיזה שיושבת בין הדיאפיזה לאפיפזה. ישנה לוחית צמיחה שבבוגר יש רק דלקת שרואים וכבר לא רואים אותה -היא בין האפיפיזה למטאפיזה .האפיפיזה יושבת על יד המרפק. אפיפיזה -כמו אפיפיזה רק שלא מתחבר למפרק (לא בכל העצמות) -הכוח שפועל על לוחית הצמיחה הוא שריר שמושך את העצם. סוגי מפרקים -מפרק חיבור בין שתי עצמות ישנו חיבור שמאפשר תנועה וישנו שאין מאפשר תנועה. בסטרנוקוויקולה ג'וינט -יש המון תנועה לעומת מפרק בין הסטרנום לצלע שבה אין תנועה והוא כמו החיבורים בגולגולת. במפרק זה יש סחוס -כמו בין עצמות חוט השדרה. מפרק סינוביאלי -המפרק שבו יש הכי הרבה תנועה .המשטח המפרקי מכוסה בסחוס הילאני. ישנו חלל מפרקי שבו יש נוזל סינובאלי ,החלל עטוף מעטפת סינובאלית -קופסית חיצונית וקשה. בנוזל ישנם חומרי הזנה והוא מהווה סיבוך. לקופסית שני מרכיבים -חיצוני ונוקשה ופנימי סינוביאלי שמייצרת נוזל. הוא קיים ב -ברך ,ירך ,קרסול ,כתף ,מרפק -כל מפרק בעל המון תנועה. הערכת חולה -רוב הבעיות קלות לאבחון .צריכים לקחת אנמנזה ולשאול שאלו רלוונטיות ואז צריך לבדוק את החולה -לראות,בדיקות ספציפיות למפרקים. אנמנזה -כואב? איפה כואב? תלונה נוספת על כאב? נימול? (הפרעה בתחושה -פגיעה בעצבים) לשאול על עיוותים? הפרעה בתפקוד? כמה זמן? מה מנגנון החבלה? התבוננות -עיוותים? נפיחות? גוש? תנוחה? מבנה? תנועה? צבע? מישוש -רגישות? כאב? חום מקומי? הערכה עיצבית וסקולרית. בשבר פתוח -ככל שיש יותר פגיעה ברקמה רכה יש פרוגנוזה פחות טובה -פחות חזרה לתפקוד. בדיקות ליציבות המפרק (לכל מפרק בדיקה משלו) -Lachman tast :בדיקה לברך מעבדה -מדדי זיהום -לויקוציטים ,סוכר בנוזל הסינובאלי -נמוך ,לויקוציטים בנוזל הסינואבלי אמור להיות כ 200-בזיהום מעל 50אלף (גם בדם יהיה לויקוציטים). מדדי פעילות עצם,תרביות ,צביעת גרהם ,הערכת נוזל מפרקי ,שקיעת דם ו( CRP-חלבון שמיוצר ע"י הכבד ,מה שמיוחד שהוא מיוצר במצבי דלקת וכשהדלקת חולפת הייצור נפסק.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
2
אורטופדיה
אורך חיי החלבון קצר ולאחר מס' שעות מתפרק -כך שברגע שהזיהום חלף נראה ירידה של .)CRP בנוזל תקין ,WBC 200 -גלוקוז נורמליPMV 25% , בזיהום PMV% -מעל ,25רמת גלוקוז נמוכה WBC,עולים מאוד. הדמיה -שיטות עזר לאבחנה -רנטגן ,מיפוי עצמות .US, CT, MRI, EMG ,כשיש צורך צריך לבחור מה מבין הבדיקות שולחים -לא נשלח את האדם לכולם. מיפוי עצמות -מיפוי בכלל ,הכנסת חומר רדיואקטיבי ולראות איפה הוא מצטבר ,בהתאם לחומר נוצרת ,DDעם מתחברים לאריטרוציטים יראה פתולוגיות במע' ווסקולרית ,עם מחברים לפוספט הוא נכנס לקומפלקס מסויים שנכנס לעצם ואז נראה את המקום של שבי מאמץ וכדומה .ובאוסטאומיליטיס (תוך יומיים יראה חיובי) המיפוי יכול למקם זיהום. ב CT-רואים שינויים מהר יותר היא בדיקה רגישה יותר. במיפוי ניתן להשתמש בחומרים שנקשרים לחומרי דלקת -גליום .וכשעושים עם הידיום הוא נקשר ל.WBC- -USמראה פתולוגיות של רקמה רכה ,נראה כתף ,מפרק ירך בילדים ,ברכיים .בהמטומה, הכוונת מחט לגוש עמוק וכן הלאה. -Arthografiaצביעה של רקמה .מזריקים חומר שברנטגן הוא לבן וכשמזריקים נגיד לכתף הוא לא אמור לצאת אלה עם יש חור. -MRIבדיקה מצויינת לרקמה רכה .יכול להראות פתולוגיות בתוך העצם .עוזר הכי בפתולוגיות רקמה רכה .ניתן לעשות עם חומר ניגוד. -CTעוזר בפתולוגיות שרנטגן לא מראה ,יכול לעזור לכוון מחט לתוך נגע ,ניתן להוציא אזורים ,זיהוי קל יותר של הנגעים CT .תלת מימד מאפשר לזהות את הגאומטריה של העצם וזה עוזר בקביעת הציוד לניתוח והניתוח עצמו. שיטות טיפול באורטופדיה -פיזיוטרפיה (הטיפול הלא ניתוחי) ,ריפוי בעיסוק ,קיבוע חיצוני, ( Orthoticsמדרסים למשל) וטיפולים ניתוחיים. קיבוע שבר -ע"י גבס ,מסמרים בניתוח ,מקבע חיצוני בניתוח -Arthnoscopy .מצלמה שנכנסת לברך וכו' ומצלמת בפנים (ניתוח) וקיבוע ע"י פלטות והברגות. תת מקצועות -ילדים ,טראומה ,עמ"ש ,רפואת ספורט ,אונקולוגיה ,כף יד ,מיקרווסקולרי, קרסול וכף רגל ,שיקום ומחקר.Adult reconstructive surgery .
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
3
אורטופדיה
מבוא לשברים: התייחסות ע"פ ABC- Aהאם הוא חי וכו'. בטראומה אורטופדית מתייחסים למסביב ורק עם אין שום דבר מסכן חיים נטפל באורטופדיה. חייבים לדעת איך האדם נושם .אורטופד צריך לדעת שיש הרחבת בית חזה -שרירים בין צלעיים ,שרירי עזר והסרעפת C3, C4, C5 .הם המעצבבים את הסרעפת .עם הם נפגעו אז יש שיתוק נשימה ומת .תמיד נתייחס לחיים לפני גפה. שבר -פגיעה בהמשכיות החומר. פריקה -אובדן התאמה בין חלקי המפרק. תת פריקה -נותר מגע בין משטחי המפרק אך עם תזוזה. נקע -קרע חלקי של רצועות. ישנם הגדרות שברים -למשל שבר סגור -פשוט -אלכסוני ומיקומו .שבר דחיסה למשל. תיאור שברים -מיקום אנטומי,כיוון השבר ,פשוט או מורכב,פתוח או סגור ,פתולוגי (סרטן וכו') ומאמץ (הביטוי בעצם שעומדת תחת עומס יתר לנק' ממושכת גם ביטוי קליני וגם רנטגני -בניית עצם בעודף והעצם איה תקינה ,היא נחלשת ויש סכנה לשבר מלא). כשיש קרע של כלי דם באזור יהיה איסכמיה -אווזקולר נקרוזיס .למשל בראש הפמור .שבר אינטראטיקולרי שבר שמערב מפרק. תכונות ביומכניות של העצם -בעצם שוקעים מינרלים שנותנים נוקשות ואלו הקולגן גמישות. האיזון בניהם מבנה אלסטיות ופלסטיות. התעייפות -מסבריה שבר מאמץ ,קריסה של העצם תחת עומסים חוזרים. האלסטיות -החזרה למבנה התקין .פלסטיות -מתן צורה חדשה בלי להישבר. כשישנו שבר -עברנו את התחום הפלסטי והחומר קרס תחת העומס. ענף ירוק -שבר בילדים -יותר קולגן מול מינרלים -כיפוף של העצם בלי שבר. עקרונות טיפול- * ""Life before limb * מנגנון חבלה * בדיקה גופנית קפדנית * שימוש באמצעי הדמיה שבר פתוח -קשר לסביבה החיצונית (פתוח באזור השבר) -ישנם סיבוכים משמעותיים .זיהום והחלמה איטיים ,סיווג -גודל ,מידת פגיעה ברקמה רכה ,שיטת סיווג- .Iשבר שהפתח בעור פחות מס"מ. Gustillo .IIשבר שהפתח מעל ס"מ אבל אין בו פגיעה משמעותית ברקמה רכה. .IIIפגיעה משמעותית ברקמה רכה ואספקת דם למקום. הטיפול -הטרייה -חיתוך הרקמה המלוכלכת ושטיפה תוך 8שעות ,אנטיביוטיקה ,IVקיבוע- למנוע המשך פגיעה ולהורדת כאב .מבחינה ניתוחית החזרת רקמה רכה וכיסוי טוב. יש להתייחס לפצע ירי כשבר פתוח! שיחזור :אימובליזציה -קיבוע מפחית כאב ומונע נזק ,פתוח או סגור יחד עם שיקולים נוספים. עם הקיבוע בגבס אינו מספק ישנם אמצעי קיבוע חיצוניים (לאגן ,רדיוס ,טיביה וכן הלאה). השבר מחלים ע"י יצירה של מבנה קלוס .שלב -Iהמטומה ,דימום ,לתוך הקריש דם מגיעים תאים שמתמיינים לתאי סחוס ובסופו של דבר לעצם.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
4
אורטופדיה
הדמיה -השיטה הראשונה -רנטגן ,לאותה משפחה יש ( CTבונה תמונה וירטואלית תלת מיימדית) עוזרים בתכנון הניתוח. סיבוכים :ישירות מהחבלה עקב או עם השפעה על איבר אחר בעיות בהחלמה -חיבור מאוחר ,חסר חיבור ,עיוות ,נקרוזיס ,אוסקולרנקרוזיס (-AVN בפמור, בקרסול ,שורש כף היד). הסיבוך יכול להיות מקומי או שיסבך מקום אחר כדוגמת .PE זיהום -יכול להופיע בשברים פתוחים או בניתוחים .כשהוא בעצם נקרא -אוסטומיליטיס .ישנה בעיה לטפל כי החיידקים מתחבאים. -Gas gangreneחיידקים אנאירובים שמייצרים גז ,תהליך סוער ומסוכן שגורם להרס נרחב של רקמה שהדרך היחידה לטפל זה גישה ניתוחית אגרסיבית. פגיעה ברקמה רכה -עורקית ,עיצבית תסמונת המדור -בשוק ,אמה ,ירך וזרוע קיימים מדורים -אזורים מסביב לשרירים -פסיה -ר"ח נוקשה .דימום מצטבר בשקית זו -נוצרת איסכמיה -נמק ומוות של תאים ,קודם ימות האזור שהכי רגיש להיפוקסיה .הרגישים יותר זה תאי עצב ולכן נראה שבעקבות התסמונת השריר חי אבל יש בעיה בתפקוד .האבחון ע"י מדידת לחץ ברקמה (במקרה של מעל mmhg 40צריכים לנתח ולעשות פתיחת מדור). סיבוכים ראתיים -ARDS, PE -תסחיף שומני ,שבר בעצם ארוכה שכתוצאה מיציאת שומן מן העצם מגיע לראיות וחוסם את זרימת הדם שם כך שיש פגיעה בשחלוף הגזים .ירידה ב,O2- נראה היפוקסיה ,ירידה במצב מנטלי ,פריחה פטכיאלית -מרוכזת בצוואר ובבית החזה ודלילה בפריפריה. סיבוך מאוחר -RDSמצב שבו עקב פגיעה במע' עצבים סימפטטית יש כאב יתר ,נפיחות ,שינוי צבע ,נוקשות ואוסטאופוריזיס. ישנם סיבוכים מאוחרים של חוסר חיבור או חיבור מאוחר בהתאם לגיל. סיבות לחוסר חיבור -אינטרפוזיציה של רקמה רכה ,אספקת דם לקויה ,מרחק רב בין חלקי השבר וזיהום.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
5
אורטופדיה
אנטומיה: כתף -אזור שלם שבו יש הרבה שרירים גדולים כשהכוחות הפועלים עליו גדולים .מקדימה הפקטוריס מיג'ור ובצד הדלתואיד ולהם משמעות בכוח שהגפה מפעילה. לפקטוריס יש תפקיד בסיבוב הגפה והבאת היד קדימה. באזור זה 4מפרקים: * -Sternoclavicularבין הסטרנום לקוויקולה יש תנועה. * -Acromioclavicularשלוחה של עצם השכם והקוויקולה ללא תנועה ,אקרומין מבנה בשכם -בליטה מעל ההומרוס שמפריעה .הבסיס הרחב הזה הינו הבסיס של שריר הדלתואיד וזאת ע"מ שהפעילות תהיה יעילה יותר וכוחה גדול יותר .צורתו מלווה בפתולוגיות -בליטות שמפריעות לתנועה ,צובטת את השרוול המסובב .פתולוגיות ספציפיות -פגיעה בין עצם הבריח לאקרומין מלמעלה תגרום להיפרדות בניהם דבר שנקרא ( ACJ sprainקרע חלקי של רצועה). * -Glerohumeralהכי הרבה תנועה ,המפרק בין עצם הזרוע לשכם -הגלנואיד (אזור בסקפולה) -עיקר התנועה מתרחשת בו טווח התנועה עצום ,קיימת סכנה גדולה לפריקה (שכיחות גבוהה מאוד) ,הקופסית המקשרת בין הגלמואיד להומרוס וסוגרת את חלל המפרק .יש בה אזורים של התעבות שנקראים רצועות -ליגמנטים -לכולם תפקיד ביציבות המפרק .עם היא גמישה מידי נראה גמישות יתר מצד שני -תהליך כיווץ של הקופסית ובו טווח התנועה קן ומוגבל. * הסקפולה -יושבת על בית החזה ומחוברת עליו בשרירים ומאחר ויש שם תנועה יש יחוס כמפרק אך אינו אמיתי .ישנם אזורים קעורים מהם יוצאים שרירים .מוצא השרירים הוא בחלק העליון של הסקפולה ,בחלק התחתון ובשטח הקידמי .נוצר שרוול של שרירים שנקרא השרוול המסובב .המוצא הנרחב של השרירים התחתונים ע"מ להתנגד לדלתואיד ,הוא נקרא אינפראספינטוס. זרוע :Hrm -בהומרוס מגדירים צוואר כירוגי ואנטומי .האנטומי זה מה שמתחת לראש ההומרוס והכירוגי הינו תחתון יותר והוא זה שנוטה להישבר .לאחר מכן ישנה הדיאפזה ( )Shaftואז ההומרוס הדיאסטלי שהינו גם אזור שנוטה להישבר בילדים (אז יש בניה מחדש והאזור חלש). שרירים גדולים -מלפנים הביספס (דו ראשי) ,חלק שהם מכופפים קדימה את היד .עוברים גם כלי דם ועצבים .העצב הרדיאלי עובר צמוד ל shaft -של ההומרוס וכאשר ישנו שבר במרכז הדיאפיזה העצב עלול להיפגע ונראה נפילה של שורש כף היד מטה וחוסר ישירות של האצבעות -נקרא דרופ ריסט .במצב כזה צריך לבדוק האם הנזק הוא מקיבוע או שהיה קודם, לכן לפני הקיבוע יש לבדוק מהו הנזק הקיים. מרפק :מפגש ההומרוס ( ,)hemerusרדיוס ( )Radiusואולנה ( .)ulnaזהו מבנה יציב מאוד אך בעל תנועה מוגבלת .מבנה של ציר .הרדיוס מוחזק למקום באמצעות Annular ligament שבילדים ישנו מצב שהרדיוס נשלף ממקומו בליגמנט זה (מצב שנקרא .)Pulled Elbow שורש כף היד :רדיוס (גדולה בשורש וקטנה במרפק) בסיס השורש ,ישנן 8עצמות קרפליות. מתוכן עצם ה Scaphoid -שלה אספקת דם מיוחדת -מגיע לחלק המרוחק ואז חוזר אחורה כך שבמקרה של שבר האזור התחתון יעבור נמק. בתוך קערת העצמות יש קב' גידים ועצב בודד שנקרא -מדיל נירב -עצב מידיני -עובר בתוך הקרפלית .בלחץ גבוה שם יהיה הפרעה בתחושה באצבעות ( 1-4חצי =1 ,4בוהן) זה יכול להיות עקב צבירת נוזל למשל בבעיה בתריס או סוכרת ,ע"מ לשחרר את הלחץ נעשה חתך ברצועה.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
6
אורטופדיה
ישנם עצבים רבים שלכל אחד מהם תפקיד משלו -לדוגמא Musculocutanecus -שמעצבב את הדו ראשי וחלק מסויים בזרוע .עלול להיפגע בפריקת כתף .העצב האולנרי משלים את העיצבוב שהמידאלי לא עושה ( + 5חצי ,)4העצב הרדיאלי שדואג ליישור כף היד והמרפק, מעצבב את התלת ראשי. עמ"ש :מחולק לצווארי ( ,)7חזי ( ,)12לוברלי ( ,)5סקרום וקוקסיק .כשמסתכלים מלפנים אמור להיות ישר ואילו מהצד יש 2עקומות .1 -הלומברולורדיטי (יישור יתר) ו .2טורקלי (כיפוף לפנים) .בחוליה בודדת ישנו אזור קידמי= גוף החוליה .אזור אחורי= קשת החוליה ובאמצע יעבור חוט השדרה .חוט השדרה נגמר בין L1ל L2-ומתחת לקו זה ישנם שורשים בלבד. אגן :שבר משמעותי באגן 50%-תמותה .מורכב מ 3-עצמות 2 .גדולות -אינומיניט בון (עצם ללא שם) בנויה מ 3עצמות נפרדות שהתחברות -היליום ,היסכיום ופוביס (ilium, ischium, )pubisהן יוצרות את טבעת האגן וכך מתייחסים ליציבות המבנה -ישנם שברים שאינם פוגעים בטבעת עצמה והם יציבים לעומת אלו שפוגעים והם אינם יציבים. היציבות ניתנת ע"י רצועות קשיחות שמגשרות בין העצמות השונות. בתוך האגן ישנם איברים פנימיים ממע' העיכול ,שתן ורבייה .ישנם כלי דם גדולים (כך ששבר עלול להוביל לדימום משמעותי). ירך :מפרק הפמור ,יציב מאוד ,המגרעת של המפרק עמוקה מאוד מסביבה סחוס ,קופסית עבה וטרוכנטרים -זידי עצם מהם יוצאים שרירים ומחזיק את העצם במקום .כלי דם קרובים מאוד למפרק. פמור :ראש הפמור ,יש לה שני זידים שעליהם שרירים ,זה עטוף בקופסית מגיעה עד לאזור פרהטוכנטרי (בין הזיזים) -עם יהיה שם שבר יהיה נמק של ראש הפמור. קרסול :טיביה +פיבולה והטלוס -הן יחדיו יוצרות את מפרק הקרסול .בצד הפנימי רצועה עבה וגדולה שנקראת דלתואיד ליגמנט .בצד החיצוני רואים רצועות קטנות יותר ועדינות יותר ולכן שכיח יותר למצוא שם נקע .בד"כ הרצועה בין הפיבולה לטלוס (בקשה יותר גם החיבור לעקב). רצועה חשובה -syndesmosis -בין טיביה לפיבולה -בפגיעה תהיה הרחבה של המרווח בין הטיביה לפיבולה בפגיעה תהיה הרחבה של המרווח בין הטיביה לפיבולה (המנגנון שבר גבוה בפיבולה לכיוון החוצה). בשורש כף הרגל 6עצמות.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
7
אורטופדיה
שברים בעמ"ש: בכל טראומה יש לחשוד בפגיעה בעמ"ש (עמש"צ) -המשמעות של הנעת אדם עם שבר לא יציב בעמ"ש זה שיתוק. ע"מ למנוע שיתוק יש לעשות אימובליזציה ולכן שייך ל A-בטראומה. במחוזר הכרה שאין ידע איפה כואב ויש אי יציבות נוירולוגית אנו צריכים למנוע יצירת נזק נוסף. כשחולה מחוסר הכרה ניתן להעריך האם יש פגיעה -חוסר רפלקסים ,טונוס רקטלי חסר ,שוק נוירוגני (שוק -ל"ד נמוך ,חוסר פרפוזיה על רקע עיצבי ,אין עיצבוב ששומר על טונוס כלי הדם) ושוק ספינאלי (עמ"ש בשוק ,הוא אינו מתפקד ולא כל הגוף בשוק .יכול להיות מטראומה וכו', נראה בעיה בתפקוד עמ"ש ולא יהיה סימנים כלליים ,יהיה חוסר רפלקסים). C3-4-5מעצבבים את הסרעפת. נרצה לעשות צילום לטראלי -לשים לב לקו קידמת החוליות וקו אחורי של החוליות ,קו בפדיקלס כשיש שבירה של קווים אלו נחשוד בפריקה /שבר בעמ"שצ. ( A.Pקו הקרניים) זהו קו שבשבר או פריקה נראה בו תזוזה .צילום -Densדרך פה פתוח, רואים את הדנס ( C2), C1טבעת שבתוכה יושב הדנס של .C2המרחק בין 2הצדדים של גוף הדנס לצד הטבעת של C1צריך להיות שווה וכך גם הרוחב של המסה הלטראלית (בצד .)C1 ניתן לעשות CTבכל מיני דרכים ,אבחנה של פגיעה גרמית בעמש"צ. ניתן לעשות -MRIפריצה של דיסק -פגיעה ברקמה רכה שעלולה גם עם אין פגיעה גרמית ליצור שיתוק. כשאדם נכנס עם צווארון בהכרה מלאה ,מהלך ,בלי פציעות מעל קוויקולה ובלי כאבים בצוואר אין צורך בצווארון או בצילום .עם יש כאבים בצוואר -מבקשים שיגיד איפה כואב ,בשכיבה לפתוח צווארון ולשאול האם תנועות רצוניות ניתן לעשות בלי כאב ,מישוש -גובה רגישות, הערכה נוירולוגית מלאה .במידה ויש כאב ,אין תנועה וכו' נעשה את הצילומים שזקוק להם. סוגי שברים -שבר בטבעת ,C1שבר ב -C2-בדנס עצמו או ניתוק הדנס מהחוליה (נפוץ בתליה) .זהו האזור עם התנועתיות הגדולה ביותר ולכן הם פחות יציבים. -C3-7שברים יציבים יותר והטיפול הוא צווארון .עם הם לא יציבים ישנו טיפול דפינטיבי. עמ"ש ( -)L,Tחלוקת שברים ע"פ דניס .התייחסות ע"פ 3עמודות שמקנות יציבות. דניס -1רק קדימה= יציב דניס -2לא יציב דניס -3לא יציב ( 2+3נחשבים מיג'ור טראומה) טיפול -קיבוע ,מתן נוזלים ,IVבפגיעה עיצבית חלקית נטפל בסטרואידים כי משפר תוצאה.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
8
אורטופדיה
אגן: טראומה באגן -עלולה ליצור קרעים בפלקסוסים הוורידיים ולגרום לדימום מסיבי -דימום בלתי נשלט .צפיפות כלי הדם גדולה ואין יכולת לשלוט על הכלים .ניתוח שלהם מעלה תמותה- פתחנו את לחץ שכבר סגר כלים .ישנה אפשרות לאימובליזציה. אדם שבר אגן -ABC -זיהוי שבר באגן -מנגנון ,שט"ד ,סימן חבלה ,המטומה בשק האשכים/פרינאום באישה ,דמם רקטלי ,דמם האורטא .עם נזיז אגן לראות יציבות עלולים לפתוח קריש שכבר נתקע .כמו כן היפותרמיה פוגעת בתפקודי קרישה וגם אז עלולים לפתוח קריש ולהמשיך דימום .חשוב לעשות קיבוע לאגן . מנגנוני חבלה -מכה בצד ,נפילה מגובה ,מכה מלפנים. הדמיה -הטלים שונים נותנים מבטים שונים של האגן. אימובליזציה -תחת אנגיוגרפיה סלקטיבית. גפה תחתונה: סד תומס -לשברים בפמור -ייצוב החלקים של העצם אחד מול השני -משיכה עלייך וחזרה. ניתוח בשבר בפמור כמה שיותר מהר -ימנע סיבוכים ,ימנע עוד דימום וכו' ובניתוח מכניסים מסמר תוך שילדי. כשרואים ברך בפריקה -חובה להחזירה למקום -אסור שיגיע לצילום פרוק ,מתיחה כלפייך. גפה עליונה: ישנם שברים שניתן להחזיר בלי בעיה וישנם שחובה ניתוח ע"מ להחזיר למקום .ניתן להפעיל משקל וכובד ע"י גבס ותנוחת יד. ישנה סכנה שהעצב הרדיאלי יקלע בתוך השבר. שברים בשאפט ההומרוס בד"כ טיפול שמרני אך ישנם אינדיקציות לניתוח. -Colles fractureשבר של הרדיוס הדיסטאלי -בד"כ בנפילה על יד מושטת ואז נוצרת מדרגה -המשטח המפרקי נשאר שלם .רואים בנהג בתאונות דרכים או באנשים עם אוסטאופרוזיס שנופלים על היד. לשבר זה יש סיבוכים 0פגיעה בעצב המידאני ,תזוזה ואובדן השחזור כך שזקוק לניתוח ,הגיד שמיישר את האגודל עובר במיקום השבר ולפעמים הוא נתפס בקלוס או נגרם קרע של הגיד- לכן צריך לבדוק כל הזמן את התפקוד. שברים של האמה -המון שרירים ולכן אי אפשר לשלוט על שיחזור בגבס ולכן לרוב זה פלטה וברגים. שבר של הרדיוס והאולנה -בד"כ טיפול ע"י פלטות וברגים -ניתוחית. שברי צוואר הירך: 90%מעל גיל ,50מוכפל בכל עשור מעל זה .גבוה פי 2בנשים ,שיעור תמותה 14-50% בשנה הראשונה. גורמי סיכון -שברי צוואר הירך באם ,צריכת אלכוהול וקפה ,פעילות גופנית ירודה ,משקל נמוך וקומה גבוהה (אסטרוגן נוצר בשומן ולכן במשקל גבוהה יהיה יותר אסטרוגן שמונע אוסטאופרוזיס ,לכן משקל נמוך הינו גורם סיכון). אוסטאופורוזיס -ירידה בצפיפות העצם ליח' עצם (יחס מינרלים משתית -קולגן -תקין).
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
9
אורטופדיה
סיווג -ראשוני :יודעים מה הגורם אך אין פתולוגיה כגורם ,זהו תהליך נורמלי של אובדן סידן בנשים (מעל גיל 70גם גברים) .ישנם מצבים שבהם זהו אדם צעיר שבכל זאת אין סיבה לזה= אדיופטי. משני :עקב מחלה אחרת (סרטן ,אוסטאוגנזיס אינטפקטה) סביבתי וגנטי וכו'. טיפול בשברי ירך -המטרה החזרת תפקוד (מניעה -שיפור ראיה וכדומה) ,זיהוי ואיבחון מוקדם של אוסטאופרוזיס. תרופות -סידן ,ויטמין ,Dחשיפה לשמש ,פוסלן (דיפוספנט -נכנס לקריסטל -מולקולה הבסיסית של העצם ויוצרת מולקולה עמידה לפירוק כך שהעצם חזקה יותר ולא מתפרקת). טיפול שמרני -ניתוח .לא מנתחים כשיש סכנה למוות -סיכון גבוהה ,אלו שלא הלכו לפני החבלה ,דמנציה. מועד הניתוח -כמה שיותר מהר -כשתוך 24שעות שיעור התמותה גבוהה אך עם מחכים 5-2 ימים השיעור יורד .זה כי אז עושים אנמנזה מלאה לגבי מחלות רקע וכדומה ומאזנים אותה גם מבחינת שאר הדברים. קיבוע השברים ע"י פלטות ,ברגים ומסמרים. יש סיכון לנמק של ראש הפמור -במצבים אלה מחליפים את ראש בפרוטזה (גם כשהסיכון לעתיד נימקי קיים וזאת ע"פ חומרת השבר ברנטגן -קלסיפיקציה ע"ש גרדן -כל שהתזוזה גדולה יותר הדירוג גבוה יותר וכך גם הסיכון לנמק). סיבוכים :שכיבה ממושכת ולכן ,DVT -פצעי לחץ ,זיהומים בדרכי שתן וסיבוכים ריאתיים כמו .PE החלמה תפקודית רק אצל 30%יחזרו לרמה שלפני המקרה. שברים בילדים: פקטורים -גיל הילד ,מרחק השבר מקצה העצם וזווית. יש קלסיפקציה שמדברת על לוחית הצמיחה וככל שהדירוג גבוהה יותר כך הפגיעה בלוחית קשה יותר (.)5 גורמים פרוגנוסטים -חומרת הפציעה -פגיעה בשכבה הגרמנלית. טיפול -Immobilization -לרוב גבס אלה עם קשה לשחזר או שהם תוך מפרקים שמחייבים שיחזור מדויק לחלוטין. סוגים -במרפק -הומרוס דאסטלי -יש שינוי בצורת העצם לכיוון מבוגר בין גיל -8-10טיפול: קיבוע בזווית ,30-20תיקון אנגולציה ,קיבוע פתוח ,שיחזור תחת שיקוף +החדרת מסמרים. שבר בתוך המרפק -ניתוח. פולד אלבו -משיכת היד בפרונציה ואז בעצם יציאה של ראש הרדיוס מהליגמנט הטבעתי שתופס אותה -תת פריקה .לא יניע את היד .שיחזור פשוט! סופינציה מלאה וסיבוב המפרק .עניין של שניה וללא הרבה כאב. שבר צוואר הירך -מסוכן וחובה קיבוע -תוך זהירות על לוחית הצמיחה. שבר בפמור -בד"כ כתוצאה מת.ד .הטיפול תלוי בגיל ,ניתן ע"י גבס או ע"י מוטות שעוברות בתוך העצם למשך זמן מה עד התאחות. -Child abuseשברים מרובים ,שכיח מתחת לגיל .3 המבוגר שולל חבלה ,מציין שינוי בהתנהגות ,צורת הליכה או נפיחות .מתחת לגיל שנה -סיכוי זהה שבר בגולגולת יווצר עקב זה או תאונה.
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
10
אורטופדיה
אוסטאוטריטיס: מבנה מפרק סינובילי :סחוס הילאני +נוזל סינובילי. מחלה שגורמת לדלקת במפרק נקראת אטריטיס. מחולק ל .1 :ללא תהליך דלקתי בולט .2תהליך דלקתי משמעותי .3אורגניזם זר שחודר .4דימום למפרק (בעיית קרישה) לכל קב' יש נציגים של מחלות שונות. לוקחים נוזל ובודקים כמה כדוריות דם לבנות יש ,כמה גלוקוז ,מה צבע הנוזל (גאוט= לבן)- עם יש מעל 80אלף תאים פולימורפיק נוקלארים זה כנראה זיהום -כנ"ל גלוקוז נמוך. באוסטאוריטיס הנזק בעיקר לסחוס. מחלה ניוונית של המפק -הרס של הסחוס וחוסר ייצור של סחוס חדש. תאי סחוס מייצרים נוזלים וכך הסחוס מאבד מחוזקו ואינזימים מפרקי חלבון הורסים עוד ממנו- בסוף הסחוס נהרס ויש ניסיון תיקון אך זה יהיה ע"י עצם חדשה (אוסטאוריטיס) ויהי דפורמציה. הגורם השכיח ביותר :גיל ,גנטי (פגם בייצור קולגן סוג ,)2עודף משקל ,טראומה (היום ובעבר). השינויים שרואים -בתקין ישנה עצם סובכונדרלית צפופה ומתחתיה עצם ספוגית אך לאט לאט רואים סדיקה של הסחוס עד העצם -סחוס נראה כמו שערות ובסוף נושר ורואים עצם חשופה. זה יכול לקרות בכל מפרק סינוביאלי .מתחת לעצם הסינוביאלית נוצרת ציסטה. גורמי סיכון -טראומה חוזרת ,השמנת יתר ואי יציבות מפרק. בדיקה גופנית -עיוות ,תפליט ,הגבלת טווח תנועה ,כאב וחריקות. רנטגנית -היצרות המרווח המפרקי ,ציסטות סובכונדרליות ואוסטאופיטים. טיפול שמרני -התאמת פעילות ,מקל ,פזיותרפיה ,NSAID ,דיאטה( Glucoseamine ,שומר סחוס). ישנה אפשרות להזריק חומר צמיג שיקטין חיכוך -ח' הילוניק Hyaluronicacidחלבון שמקל ואינו מרפה (כרבולת של תרנוגלת) ועוזר לתק' קצרה. ניתן גם להזריק סטרואידים למפרק. טיפול ניתוחי -אוסטאוטומיה -הוצאת עצם ושמים פלטה במקום או פתיחה של העצם והכנסת חתיכה. קיבוע עם מסמרים. החלפת מפרק (שיפור בתפקוד ,ירידה בכאבים) אסור להעמיס מידי. החלפת חלק מן המפרק. סיבוכים DVT -וכו'
רפואת חירום
שנה ב'
מור פלץ
רפואת חירום
11
אורטופדיה
שנה ב'