Nevei Hahechal Nitzavim 2009

‫בס"ד‬

‫יו"ל ע"י בית המדרש הגדול "היכל אברה צבי" נוה אחיעזר‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫בנשיאות מר הגה"צ רבי משה יעקב ווייס שליט"א גאב"ד נוה אחיעזר‬ ‫רח' נחשוני ‪ 3‬נוה אחיעזר בני ברק‬

‫נצבי ויל‬

‫כ"ב באלול תשס"ט‪ ,‬גליו מס'‬

‫ב "ב‬ ‫ירושלים‬

‫‪20‬‬

‫הדה "נ‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪6:15‬‬

‫מוצ "ש‬ ‫‪7:28‬‬ ‫‪7:26‬‬

‫ר"ת‬ ‫‪8:03‬‬ ‫‪8:06‬‬

‫‪òåáùä úùøôá éúëìä àùåð‬‬ ‫מתו! שיעוריו של הגאו רבי ‪ ñééåå 'éòùé ÷çöé‬שליט"א‬ ‫ראש בית ההוראה "נוה אחיעזר" – בני ברק‬ ‫הדברי נכתבו לה גדיל תורה ולהאדירה ‪ ,‬ולא להלכה למעשה‬

‫כתיבת ס"ת בעצמו או בהידור יותר ע"י שליח‬ ‫א ל ‪ .‬ובמס'‬ ‫יר ה ַה ּז ֹאת וְ לַ ְּמ ָד ּה ֶא ת ְּב ֵנ י יִ שְׂ ָר ֵ‬ ‫]דברי לא‪ ,‬יט[ וְ ַע ּ ָת ה ִּכ ְת ב ּו לָ ֶכ ם ֶא ת ַה ּ ׁ ִש ָ‬ ‫ב(‪ :‬אמר רבה‪ ,‬א על פי שהניחו לו אבותיו לאד ספר תורה‪ ,‬מצוה לכתוב משלו‪ ,‬שנאמר ועתה כתבו לכ את השירה‪.‬‬

‫סנהדרי )כא‪,‬‬

‫עדיפות עשיית מצוה בעצמו או ע"י אחר בהידור‬

‫אתרוג מהודר של אחר או פשוט שלו‬

‫בספר חיי אד )כלל סח‪ ,‬זהירות במצוה‪ ,‬ז( כתב‪ :‬מצוה בו יותר‬ ‫מבשלוחו‪ .‬צרי עיו א הוא יעשה המצוה לא יהיה מהודר‬ ‫כ"כ‪ ,‬כגו הרוצה לכתוב לו ספר תורה‪ ,‬ואי כתבו מהודר‪,‬‬ ‫וא ישכור סופר יהיה מהודר‪ ,‬איזה עדי‪ .‬וצ"ע בתשובות‬ ‫מבי"ט )ג‪ ,‬מט(‪ " .‬ומצאתי שד בזה הגאו הקדמו רבי יונה‬ ‫לאנדסופר בספרו בני יונה )קצר רעד‪ ,‬ג(‪ ,‬וז"ל‪ :‬יכתוב כתיבה‬ ‫נאה וכו' דכתיב זה אלי ואנוהו‪ ,‬התנאה לפניו במצוות‪.‬‬ ‫ומזה נהגו העול שנותני לכתוב הס"ת לסופר‪ ,‬א מי‬ ‫שיש לו פנאי לכתוב בעצמו‪ ,‬בשביל נוי כתיבת הספרי‪.‬‬ ‫ומ"מ נ"ל כל שכותב כתיבה מיושרת א שאינו בדומה לנוי‬ ‫לכתב סופר ישתדל לכתוב בעצמו‪] .‬האחרוני שדנו בספק‬ ‫זה לא ראוהו‪ ,‬ונדו רק במספר נקודות בנושא – וראה ג‬ ‫מ"ש בעני 'מצוה בו יותר מבשלוחו' בשיעור לפרשת תצא[‪.‬‬

‫תשובת המבי"ט שציי אליה החיי אד‪ ,‬היא התשובה‬ ‫המפורסמת בעניי פסולי האתרוגי‪ ,‬ובה קובע שרוב‬ ‫החזזית שנמצאי באתרוג אינ חזזית‪ ,‬וכשר לכתחילה‪.‬‬ ‫וכתב ש שהמו ע הולכי לבר על האתרוג לבית אחד‬ ‫שיצא לו ש בעיר שקנה אתרוג בשני פרחי‪ ,‬ומזלזלי‬ ‫באתרוגי הכשרי שלה הקנויי בממונ‪ – .‬וכבר העירו‬ ‫האחרוני דלכאורה אי הנידו דומה לראיה‪ .‬כי בנידו ‬ ‫המבי"ט‪ ,‬מביע המבי"ט חשש אולי בעל האתרוג אינו נות ‬ ‫אותו במתנה גמורה בכל לבו‪ .‬ובמתנה על מנת להחזיר‪,‬‬ ‫צרי להזהר בארבעה דברי שהתנאי מתקיי בה‪– .‬‬ ‫כלומר שחושש המבי"ט‪ ,‬שיתכ שכלל לא מקיי המצוה‬ ‫באתרוג המהודר‪ ,‬לכ פשוט שעדי שיבר על האתרוג שלו‬ ‫הפשוט‪ ,‬כיו שיוצאי בו א לכתחילה‪ ,‬כמו שהארי‬

‫חידה לפרשת נצבי‬

‫ויל
‪ /‬נער ע"י א' ה'‬

‫תשובות נית להשאיר בתא קולי ‪03-6747754‬‬

‫עלי למצוא תיבה בפרשה‬

‫בראש השנה יכתבו שתי‬ ‫וטעו בחמור בי המשפתי‬ ‫אמנ סודי הוא שמח‬ ‫א לפעמי מספר וצומח‬ ‫ודע כי סודי השבוע נפטר‬ ‫א בי שיניו מספרו נסתר‬ ‫רמז‪ :‬ראש מרובע יגלה את החידה‪.‬‬

‫פתרו החידה לפרשת כי תבא ‪ָ -‬מ ֹנוחַ‬ ‫בזמ המבול היה לו מבקש – "וְ לֹא ָמ ְצ ָאה הַ יּוֹ נָה ָמנוֹ חַ ְלכַ ף ַרגְ לָ הּ " )בראשית ח‪ ,‬ט(‬ ‫לא המל חמותה תבקש – לרות ]א המל‪ ,‬ב"ב צא‪ ,‬ב‪ ,‬ומלכי א ב‪ ,‬יט[‪" ,‬ו ַּתֹאמֶ ר לָ ּה‬ ‫לכ רגל‪) ,‬דברי כח‪ ,‬סה(‪.‬‬

‫נָעֳ ִמי חֲמוֹ ָת ּה ִ ּב ִּתי ֲהלֹא אֲ בַ ֶּק ׁש לָ ְך ָמנוֹ חַ אֲ ׁ ֶשר יִיטַ ב לָ ְך" )רות ג‪ ,‬א(‬ ‫לישיבה של מעלה נתבקש – נפטר שנתבקש לישיבה של מעלה‪ ,‬מתואר ה‪" -‬מנוח"‪.‬‬

‫מפרי בטנו תואנה הוא מבקש –‬

‫מנוח אבי שמשו פרי בטנו‪ ,‬שהועד עליו )שופטי‬

‫יד‪ ,‬ד( " ִּכי תֹאֲ נָה הוּא ְמבַ ֵּק ׁש ִמ ְּפ ִל ְׁש ִּתים"‬

‫רמז‪ :‬כדי לוודא שהגעת אל היעד המבוקש‪ ,‬יש להקיש למספר דק ]‪ = [104‬מנוח ]‪.[104‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪2‬‬

‫להוכיח שאי החזזית הזו‪ ,‬או ניטל הפיט הזה‪ ,‬פוסל‪,‬‬ ‫ולדעתו ראויי אתרוגי אלו לבר עליה לכתחילה‪– .‬‬ ‫וממילא אי מדברי המבי"ט שו ראיה לנידו שלנו‪.‬‬

‫הידור מצוה מדאורייתא או מדרבנ‬ ‫בשו"ת חסד לאברה )תנינא יו"ד סא( כתב דכיו שפשוט‬ ‫שמצוה בו יותר מבשלוחו הוא מדברי סופרי‪ ,‬שהרי לא‬ ‫הביא הש"ס פסוק לזה‪ .‬ועוד שהרי בשבת )קלג‪ ,‬א( גבי מילה‬ ‫בצרעת ובשבת שואלת הגמ' שימול ע"י אחר‪ ,‬ומתרצת‬ ‫דליכא אחר‪ ,‬וא מצוה בו דאורייתא שנתר' שמצוה בו‬ ‫דוחה שבת א באיכא אחר‪ .‬ומדברי רש"י בקידושי )מא‪ ,‬א(‬ ‫שפי' דכי עסיק גופו במצוות מקבל שכר טפי‪ ,‬נראה דאינו‬ ‫אלא זהירות בעלמא‪ .‬ואילו עני הידור מצוה נראה שהוא‬ ‫לימוד גמור מואנוהו‪ ,‬והוא מדאורייתא‪ ,1‬והביא כמה ראיות‬ ‫לזה‪ .‬וממילא פשוט שהידור מצוה קוד‪.‬‬

‫הידור עדי א א הוא מדרבנ‬ ‫שוב צידד החסל"א‪ ,‬שהידור הוא מדרבנ ‪ ,‬דאל"כ למה אמרו‬ ‫בהידור מצוה עד שליש במצוה‪ ,‬דהיינו להוסי שליש על‬ ‫מחיר המצוה‪ .‬וא ההידור מדאורייתא מדוע אינו מחוייב‬ ‫לבזבז עד חומש ממונו‪ .‬אול העלה דא א ואנוהו הוא‬ ‫מדרבנ מ"מ דוחה את המצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬והוכיח‬ ‫זאת ממה שהקשו בפסחי )סד‪ ,‬ב( על שחט ישראל וקיבל‬ ‫הכה ‪ ,‬לא סגי דלאו ישראל‪ ,‬ותירצו דקמ"ל דשחיטה בזר‬ ‫כשרה‪ ,‬ולכאורה מה מקשה לא סגי‪ ,‬דהרי שחיטת קדשי‬ ‫בעי שליחות‪ ,‬והכה שוחט בשליחות הבעלי‪ ,‬וא"כ לכ‬ ‫תני שחט ישראל‪ ,‬דמצוה בו יותר מבשלוחו‪ .‬אלא על כרח‬ ‫כיו שהכה שוחט בבגדי כהונה‪ ,‬שחיטתו הידור לגבי‬ ‫שחיטת הבעלי הישראל‪ ,‬וקודמת לשחיטת‪.‬‬

‫לבישת הכה בגדי כהונה לשחיטה‬ ‫אלא שיש לדו במה דפשיטא ליה להחסד לאברה דיש‬ ‫הידור בשחיטת הכה ‪ ,‬כיו שלובש בגדי כהונה‪ .‬חדא מנל ‬ ‫דשחיטה בבגדי כהונה נחשבת להידור בשחיטה‪ ,‬א אי ‬ ‫לבישת בגדי הכהונה שייכת לשחיטה‪ ,‬שהרי נמסרה לזר‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שכלל לא ברור א לבשו הכהני בגדי כהונה בשעת‬ ‫שחיטה‪ .‬עיי במשמר הלוי ברכות )פו"פז( ]ונכפל בזבחי )ס([‬ ‫שהארי מאוד בעניני לבישת בגדי כהונה בזמ שחיטת‬ ‫הכה ‪ ,‬והביא קושיית העול שהביא המלבי" בארצות‬ ‫החיי )יח‪ ,‬אר' יהודה בסופו( על הרמב" )כלאי י‪ ,‬לב( הסובר‬ ‫שלא הותר לכה ללבוש בגדי כהונה שלא בשעת עבודה‪,‬‬ ‫כיו שהאבנט כלאי‪ ,‬א"כ קשה בברכות )לא‪ ,‬ב( דמייתי‬ ‫שאמר עלי על שמואל שחייב מיתה מפני שהורה הלכה‬ ‫בפניו ששחיטה בזר כשרה‪ ,‬הרי היתה זו הוראה לאפרושי‬ ‫‪ .1‬כדעת השאגת ארי' )נ(‪ ,‬ודלא כמהרש"א שבת )קד‪ ,‬ב( שכ' דלא מסתבר‬ ‫שיהיה פסול מדאורייתא‪ ,‬והאחרוני הביאו דעות הראשוני מה הסוברי‬ ‫שהידור מצוה מדאורייתא‪ ,‬ומה שהוא מדרבנ ‪ ,‬עיי אנת"ל 'הדור מצוה'‪.‬‬

‫הכה מאיסור לבישת בגדי בשעת שחיטה‪ ,‬ומותר להורות‬ ‫לאפרושי מאיסורא‪ ,‬עי"ש תירוצו הנחמד‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫כתב מהודר מדאורייתא מכל חלב לה'‬ ‫עוד נת החסל"א טע לעדיפות הכתיבה המהודרת על ידי‬ ‫הסופר‪ ,‬על פי מ"ש הרמב" )איסורי מזבח ז‪ ,‬יא( שהרוצה‬ ‫לזכות עצמו‪ ,‬יכו יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מ ‬ ‫היפה המשובח ביותר שבאותו המי שיביא ממנו וכו'‪ ,‬והוא‬ ‫הדי בכל דבר שהוא לש האל הטוב שיהיה מ הנאה‬ ‫והטוב‪ ,‬א בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו‪ ,‬האכיל‬ ‫רעב יאכיל מ הטוב והמתוק שבשולחנו‪ ,‬כסה ערו יכסה‬ ‫מ היפה שבכסותו‪ ,‬הקדיש דבר יקדיש מ היפה שבנכסיו‪,‬‬ ‫וכ הוא אומר כב לה' )ויקרא ג‪ ,‬טז(‪ .‬והובא בשו"ע ביו"ד )רמח‪,‬‬ ‫ח(‪ .‬וממילא בכתיבה נאה יותר יש בנוס לואנוהו שאולי‬ ‫הוא רק מדברי סופרי‪ ,‬יש ג מצוה דאורייתא דכל חלב‬ ‫לה'‪ .‬ופשיטא שדוחה הא דמצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬

‫תלמוד תורה דוחה מצוה בו‬ ‫וסיי החסד לאברה‪ ,‬מטע נוס‪ ,‬שהוא העיקר בעיניו‪,‬‬ ‫שכיו שבכתיבה יבטל מלימודו‪ ,‬עדי שיכתוב ע"י שליח‪,‬‬ ‫כדאמרינ במו"ק )ט‪ ,‬ב( כתיב )משלי ג‪ ,‬טו( יקרה היא מפניני‬ ‫וכל חפצי לא ישוו בה‪ ,‬הא חפצי שמי ישוו בה‪ ,‬וכתיב‬ ‫)משלי ח‪ ,‬יא( וכל חפצי לא ישוו בה‪ ,‬דאפילו חפצי שמי לא‬ ‫ישוו בה‪ ,‬כא במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרי‪ ,‬כא ‬ ‫במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרי‪ .‬שמענו דא‬ ‫במצוה שהאחר יכול לעשות בלא שליחותו‪ ,‬ואי המצוה‬ ‫נקראת כלל על שמו‪ ,‬כיו שאפשר לעשותה ע"י אחר אי ‬ ‫ראוי לבטל מלימודו‪ ,‬ותלמוד תורה קוד‪ .‬וק"ו בעושהו‬ ‫שליח‪ ,‬שהמצוה נקראת על שמו‪ ,‬ומקיי מצות כתיבת ס"ת‪,‬‬ ‫ואסור לבטל מתלמודו משו מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬

‫מהירושלמי מוכח שהידור קוד למצוה בו‬ ‫בתשובת דובב מישרי )א מז‪ ,‬ב( כתב להוכיח דהידור מצוה‬ ‫עדי‪ ,‬מירושלמי יומא )פ"ו‪ ,‬א( נשמעיניה מ הדא‪] ,‬מצא‬ ‫לעומר[ אביב ]=לח[ קצור‪ ,‬ויבש שאינו קצור‪ ,‬לקצור אביב‬ ‫קוד‪ ,‬ממצות קצירה של יבש‪ .‬הרי שמבטלי מצות קצירה‬ ‫כדי שיהי' משובח בגופו‪ ,‬מכ"ש לעני מצוה בו שמבטלי ‬ ‫כדי שהמצוה תהי' מהודרת ומשובחת‪ ,‬ע"ש‪.‬‬

‫אביב לח אינו הידור אלא מגו המצוה‬ ‫ובשו"ת שבט הלוי )ב‪ ,‬קלה( דחה הוכחת הדובב מישרי‪,‬‬ ‫דבעומר בעינ לח מגו המצוה ממש‪ ,‬ומסתבר שהוא מגו‬ ‫המצוה יותר ממצות קצירה שאינה במנחת העומר גופא‪,‬‬ ‫על כ נדחה הקצירה מפני האביב ולא האביב מפני‬ ‫הקצירה‪ ,‬אבל נוי הכתיבה‪ ,‬א עושה הכתיבה בכל פרטיה‬ ‫ודקדוקיה רק שאינו נאה כ"כ‪ ,‬יתכ דלא נקרא חסרו בגו‬ ‫המצוה‪] .‬וראה בקונ' מבש אשיב תשס"ז ס"ח‪ ,‬מה שיישב‬ ‫בטוב טע[‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מראה ומשובח שניה מגו המצוה‬

‫מהירושלמי מוכח שמצוה בו קוד להידור‬

‫אול לענ"ד לכאורה טענת השבט הלוי אינה על הדובב‬ ‫מישרי‪ ,‬אלא על הירושלמי עצמו‪ .‬שהרי אי פשט ר' ירמי'‬ ‫מעדיפות בגו המצוה של האביב הלח‪ ,‬על הקצירה שאינה‬ ‫מגו המצוה‪ ,‬את ספק הירושלמי א שעיר משובח בגופו‬ ‫קוד לשעיר משובח במראה‪ ,‬שה מעלות שונות בגו‬ ‫השעיר והמצוה‪ .‬והרי עדיי יש לומר דמעלת האביב דומה‬ ‫למעלת משובח במראה‪ ,‬שהאביב מראהו נאה יותר‪.‬‬

‫אלא שהביא להוכיח מדברי הירושלמי יומא הנ"ל‪ ,‬להיפ‬ ‫מהוכחת הדובב מישרי‪ ,‬שכיו שהשעיר המשובח בגופו‬ ‫קוד למשובח במראה‪ ,‬א שהמראה עדי מצד ואנוהו‪,‬‬ ‫ה"ה בס"ת א שהסופר יכתוב כתב נאה יותר‪ ,‬מ"מ כתיבת‬ ‫עצמו נחשבת כשבח בגופו‪ ,‬וקודמת‪ .‬ולהבנתו הקשה‬ ‫מהירושלמי על כמה הלכות שהובאו בפוסקי‪ ,‬ואכ"מ‪.‬‬

‫הידור בהכנה או הידור בקיו המצוה‬

‫עדיפות אתרוג גדול או מהודר‬ ‫וכ"כ הגאו הנ"ל בספרו מתא דירושלי‬ ‫להוכיח מהירושלמי הזה לעני אתרוג הדר קט ‪ ,‬ואתרוג כשר‬ ‫גדול ממנו‪ ,‬דהמשובח בגופו דהיינו הגדול קוד‪ .‬מיהו לעני ‬ ‫שופר נאה ושופר שקולו משובח חילק‪ ,‬שכיו שעיקר המצוה‬ ‫היא הקול‪ ,‬שהרי יוצאי בשופר גזול‪ ,‬שאי גזל בקול‪ ,‬א"כ‬ ‫המשובח בקול הוא המשובח בגופו ועדי‪ .‬וציי למקומות‬ ‫נוספי בספריו שד בעדיפות משובח בגופו או במראה‪– .‬‬ ‫ג בחת סופר )סדר עבודת היו‪ ,‬שער הטוטפת‪ ,‬יח‪ ,‬ב( העלה‬ ‫כדבריו לעני אתרוג גדול ושופר‪ ,‬וביאר דשבח ומראה אי ‬ ‫בה ממשות לעומת שבח הגו‪.‬‬ ‫)ירושלמי יומא ש(‬

‫אלא שהדובב מישרי דקדק וכתב שראייתו מהא דמבואר‬ ‫בירושלמי 'נשמעינה מ הדא'‪ ,‬כלומר שראייתו אינה מהדי ‬ ‫של העומר‪ ,‬אלא מראיית הירושלמי מדי זה לספיקו‪ .‬כי‬ ‫לכאורה צדדי ספק הירושלמי ה‪ ,‬שמחד המשובח במראה‬ ‫מעלתו היא כל זמ שחי‪ ,‬שנראה יפה יותר בכל סדר‬ ‫העבודה והטלת הגורלות‪ ,‬ואילו משובח בגופו‪ ,‬א שאינו‬ ‫נאה בחייו כחבירו‪ ,‬מ"מ לאחר ההכנה שהיא שחיטה ניתוח‬ ‫והפשט‪ ,‬בשעת העלאת האיברי למזבח ועיכול מעלתו‬ ‫גדולה על המשובח במראה‪ .‬כלומר הספק הוא הא עדי‬ ‫יופי שבשעת ההכנה או היופי שבשעת המצוה עצמה‪ .‬וספק‬ ‫זה פשט רבי ירמיה מעומר‪ ,‬אביב קצור יבש לקצור‪ ,‬אביב‬ ‫קצור קוד‪ ,‬הדא אמרה משובח בגופו משובח במראיו‬ ‫משובח בגופו קוד‪ .‬כלומר ג בעומר‪ ,‬מבחינת שלימות‬ ‫ההכנה עדי לקיי מצות קצירה‪ ,‬שהיא החלק העיקרי‬ ‫בהכנות לעומר‪ ,‬אלא שעצ ההקרבה של העומר תהיה‬ ‫בדרגה פחותה של לא מצא אביב יביא יבש‪ .‬על כ אנו‬ ‫מעדיפי את האביב המשובח בשעת קיו הקרבת העומר‪,‬‬ ‫ומפסידי את הקצירה שהיא חלק מרכזי בהכנת המצוה‪.‬‬ ‫וא כ מובנת היטיב הוכחת הדובב מישרי‪ ,‬שא בכתיבת‬ ‫ספר תורה‪ ,‬עדי שיהיה הכתב מהודר שמעלתו בשעת‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬שהיא הקיו והתכלית של מצות כתיבת‬ ‫ספר תורה‪ .‬על ההידור של כתיבת הבעלי לבד‪ ,‬משו‬ ‫מצוה בו‪ ,‬שהוא רק הידור בשעת ההכנה‪.‬‬

‫נתינת הכתיבה לסופר כנתינת המילה למוהל אחר‬ ‫אלא שראיתי להגרמא"ל ליטש בספר מאיל המילואי‬ ‫פי"ז ו( שהביא את דעת זקינו הבני יונה הנ"ל בתחילת‬ ‫דברינו‪ ,‬וכתב דתלוי במחלוקת הש" )חו"מ שפב‪ ,‬ד( הסובר‬ ‫שהיודע למול ומכבד לאחרי ביטל מ"ע‪ ,‬והתבואות שור‬ ‫)כח‪ ,‬יד( והאחרוני החולקי עליו וסוברי שרק כשעושה‬ ‫שליח משו שאינו רוצה לטרוח‪ ,‬אבל בדר כיבוד נחשב‬ ‫ששניה קיימו המצוה כביומא )לט‪ ,‬א( בא למדוד אפרסמו ‬ ‫אומר לו בא ונתבש אני ואתה‪ ,‬שהוא גר המצוה והאחר‬ ‫עשאו ונתבשמו שניה‪ .‬ולשיטת התבואות שור עדי‬ ‫לכתוב ע"י סופר‪ ,‬שלא משו טרחתו נות לו אלא כדי‬ ‫שיהיה הס"ת נאה יותר‪.‬‬ ‫)רעג‬

‫הידור באתרוג הוא שבח בגופו‬ ‫אול לדידי שוה די האתרוג לדי השופר‪ ,‬וכמו שברור שא‬ ‫שיש עניי תקיעה בשופר נאה‪ ,‬כש שיש עניי לבישת טלית‬ ‫נאה‪ ,‬מ"מ ברור שאי לו שו עדיפות על שופר שקולו נאה‪,‬‬ ‫שעיקר המצוה היא קול התקיעה‪ .‬כ ג באתרוג ברור‬ ‫שההידור נחשב שבח גו המצוה‪ ,‬שהרי ציותה תורה על‬ ‫לקיחת פרי ע' 'הדר'‪ ,‬והידורו הוא חלק מהמצוה עצמו‪,‬‬ ‫וברור שיש עדיפות לאתרוג קט בעל שיעור מהודר על גדול‬ ‫שאינו מהודר‪ – .‬שוב מצאתי שכבר השיג הגאו בעל זכר‬ ‫יהוס )ד‪ ,‬או"ח רכז‪ ,‬ג( על המאיל המילואי‪ ,‬וכתב דא‬ ‫שבאתרוג גדלו הוא ג"כ בכלל הידור עד שליש כמ"ש התוס'‬ ‫)ב"ק ט‪ ,‬ב(‪ ,‬מ"מ משובח במראה עדי טפי ממשובח בגודל‪,‬‬ ‫דהתורה הקפידה באתרוג על ההידור‪ ,‬והוא גו חשיבות‬ ‫המצוה‪ .‬וממילא ג א יהיה אתרוג הדר שאינו מתקיי זמ ‬ ‫הרבה מהרקבו ‪ ,‬פשוט שעדי על חזק שאינו הדר‪ .‬ולא דמי‬ ‫לקרב דמצוותו יותר בשמ ‪ ,‬וכ בעומר שהיא משובח בגופו‬ ‫שהוא אביב עדי‪ ,‬שעיקר חשיבות המצוה באביב‪ ,‬לכ דוחה‬ ‫קצירה‪ .‬והביא משו"ת בית שלמה )או"ח ח"ב סו"ס קז( שביש לו‬ ‫אתרוג גדול שיש עליו איזה פקפוק וקט נקי‪ ,‬ודאי שצרי‬ ‫לבזבז שליש כדי להדר על הקט ‪.‬‬

‫כתב נאה הוא שבח בגופו‬ ‫ולא הבנתי אי הבי המאיל המילואי מהירושלמי‪ ,‬שהמושג‬ ‫שבח גופו שולל את יופי הכתב‪ ,‬ומתייחס לכתיבה ע"י גו‬ ‫הבעלי‪ ,‬וממילא הסיק שבס"ת כתיבת עצמו קודמת‪,‬‬ ‫וכתיבת סופר נאה יותר נחשבת רק משובח במראיו ואינה‬ ‫קודמת‪ ,‬היפ הבנת הדובב מישרי‪ .‬ג לא ידעתי כיצד‬

‫‪4‬‬

‫יפרש את דמיו העומר לשעירי‪ .‬מדוע נוי ויופי השעיר‬ ‫דומה ליבש שאינו קצור‪ ,‬ולא לאביב קצור שבוודאי יפה‬ ‫יותר‪ .‬ומדוע ספר בכתב פשוט שנכתב ע"י עצמו‪ ,‬דומה יותר‬ ‫לאביב שנקצר על ידי אחרי‪ ,‬ולא ליבש שנקצר ע"י עצמו‪" .‬‬ ‫וכבר ביארתי לעיל היטיב דברי הירושלמי‪ ,‬כהבנת הגאו בעל‬ ‫דובב מישרי‪ ,‬שהדמיו הוא בי מעלת ההקרבה שהיא‬ ‫באביב ובמשובח בגופו‪ ,‬וה"ה יופי הספר המוכ בשעת‬ ‫הקריאה בו‪ .‬לבי מעלת העיסוק בהכנה‪ ,‬שהדמיו הוא בי ‬ ‫עסק הקצירה לעסק הטיפול בשעיר החי הנאה יותר‪ .‬וה"ה‬ ‫עסק הכתיבה של הספר‪.‬‬

‫אתרוג שלו נחשב שבח גופו לעומת מהודר חבירו‬ ‫וראיתי בשו"ת משנה שכיר )או"ח ח"ב קפא‪ ,‬ג( שפסק שעדי‬ ‫לצאת על ד' מיני שלו פשוטי מאשר מהודרי של חבירו‪,‬‬ ‫והוכיח כ מהירושלמי הנ"ל‪ ,‬דמה שהוא שלו ממש הוא‬ ‫משובח בגופו‪ ,‬ועדי על מהודר במראה שהוא שלו רק לזמ ‬ ‫מועט במתנה ע"מ להחזיר‪ ,‬מלבד חששות ההקנאה ]וכעי ‬ ‫המבי"ט שהבאנו בפתח דברינו[‪ .‬והביא שכ"כ בשו"ת שערי דעה‬ ‫)ח"ב‪ ,‬השמטות לסי' יט(‪] .‬אלא שדעת השע"ד שהידור באתרוג‬ ‫הוא מדרבנ ‪ ,‬כי ע"י כשר מקיימי 'הדר' דאורייתא‪ ,‬ודלא‬ ‫כמ"ש לעיל‪ ,‬ואכמ"ל[‪.‬‬

‫הבבלי חולק וסובר שמשובח בגופו אינו עדי‬ ‫אלא שראיתי להגה"ק בעל הדרכי תשובה זצוק"ל‪ ,‬בספרו‬ ‫שו"ת צבי תפארת )נ( שהארי בדברי הירושלמי‪ ,‬ותמה מדוע‬ ‫השמיט הרמב" את הדיני שנאמרו בירושלמי‪ ,‬ה די שעיר‬

‫מכירת מקומות‬ ‫לרגל החובות הכבדי של בית הכנסת‬ ‫מתבקשי כל המתפללי לשל בהקד‬ ‫את התשלו השנתי עבור מקו התפילה‬

‫מתפללי ימי החול ושבתות ‪, 120‬‬ ‫‪, 80‬‬ ‫מתפללי ימי החול בלבד‬ ‫‪, 70‬‬ ‫מתפללי שבתות בלבד‬ ‫‪, 120‬‬ ‫עזרת נשי‬ ‫נית לשל לגבאי בי מנחה לערבית‬

‫שיעורי הדף היומי בביהמ"ד הגדול "היכל אברהם צבי"‬ ‫לפנות בוקר ע"י הגרי"י ווייס שליט"א ‪:‬‬

‫בימים א‪-‬ו בין השעות ‪6:00-7:00‬‬ ‫לפנות ערב – ע"י הגר"ג הנפלינג שליט"א ‪:‬‬ ‫בימים א‪-‬ה ובשב"ק שעה ורבע לפני זמן הדה"נ‬ ‫בערב – ע"י הגר"צ גריינמן שליט"א ‪:‬‬ ‫בימים א‪-‬ה בשעה ‪ .7.00‬ביום ו' בשעה ‪ ,4.00‬בש"ק בשעה ‪5.00‬‬

‫משובח בגופו עדי‪ ,‬וה די לח קצור ויבש שאינו קצור‪ ,‬לח‬ ‫קצור עדי‪ .‬והרי דרכו להביא דיני הירושלמי במקו‬ ‫שהבבלי אינו חולק‪ .‬לכ כתב שהרמב" ס"ל שהבבלי סובר‬ ‫דשוה מעלת משובח במראה למשובח בגופו‪ ,‬דבמשנה‬ ‫מנחות )פו‪ ,‬א( אמרו דבשמ זית השני שבראשו והראשו ‬ ‫שבשני שוי ‪ ,‬ופירשה הגמ' ששוי למנחות‪ .‬והרא" )ריש פר'‬ ‫תצוה‪ ,‬סו ד"ה כתית( כתב דגבי מאור ראשו עדי שנמש יותר‬ ‫מהשני לפתילה‪ ,‬ולמנחות שני עדי מהראשו שיש בו טע‬ ‫המתיקות יותר מ הראשו ‪ .‬א"כ כיו דבעינ מובחר‪ ,‬אמאי‬ ‫שוי ‪ ,‬הרי הראשו שבשני יש לו מעלה שהוא נקי יותר‪,‬‬ ‫והשני שבראשו משובח בגופו‪ ,‬ועדי לשיטת הירושלמי‪.‬‬ ‫אלא ע"כ ס"ל לבבלי שמעלת משובח בגופו ומשובח במראה‬ ‫שוי ‪ " .‬ואי להקשות על הירושלמי מהמשנה במנחות‪,‬‬ ‫שהירושלמי יפרש שהמשנה אינה מלמדת ששוי למצוה מ ‬ ‫המובחר‪ ,‬אלא שראשו שבשני כשר למנחות במקו שאי ‬ ‫שני שבראשו ‪ ,‬אבל כששניה לפנינו באמת עדי השני‬ ‫שבראשו שמשובח בגופו‪ .‬אבל הבבלי מפרש ששוי ‬ ‫כששתיה לפניו‪ ,‬כמ"ש רש"י )ש ע"ב ד"ה למנחות‪ ,‬לגירסת הצ"ק‬ ‫שבגליו (‪ ,‬ועל כרח לא ס"ל דמשובח בגופו עדי‪ – .‬ולפי‬ ‫מסקנתו זו דחה את דברי החת סופר ]והמאיל המילואי[‬ ‫הסוברי על פי הירושלמי שיש להעדי אתרוג גדול פשוט‬ ‫על אתרוג הדר קט ‪ .‬דמהרמב" נראה שהבבלי ס"ל שה‬ ‫שוי‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬

‫זמני הסליחות‬ ‫א' דסליחות‪:‬‬

‫מוצש"ק בשעה ‪12.30‬‬ ‫~~~~~~‬

‫בשאר ימות השבוע )ב‪-‬ה(‪:‬‬ ‫מני א' ‪ 5.40 -‬לפנות בוקר‬ ‫מני ב' ‪ 6.45 -‬בבוקר‬

‫~~~~~~‬ ‫ליל ערב ראש השנה‪:‬‬ ‫ביו חמישי בשעה ‪12:30‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫לתרומות לפנות בטל'‪ .0527686794 :‬לקבלת העלו בדוא"ל‪ ,‬נא לשלוח בקשה ל‪[email protected] :‬‬