Nevei Hahechal Ki Tavo 2009

‫בס"ד‬

‫יו"ל ע"י בית המדרש הגדול "היכל אברה צבי" נוה אחיעזר‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫בנשיאות מר הגה"צ רבי משה יעקב ווייס שליט"א גאב"ד נוה אחיעזר‬ ‫רח' נחשוני ‪ 3‬נוה אחיעזר בני ברק‬

‫ב "ב‬ ‫ירושלים‬

‫עש"ק פרשת תבא ט"ו באלול תשס"ט‪ ,‬גליו מס' ‪19‬‬

‫הדה "נ‬ ‫‪6:39‬‬ ‫‪6:24‬‬

‫מוצ "ש‬ ‫‪7:37‬‬ ‫‪7:35‬‬

‫ר"ת‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪8:15‬‬

‫‪òåáùä úùøôá éúëìä àùåð‬‬ ‫מתו‪ %‬שיעוריו של הגאו רבי ‪ ñééåå 'éòùé ÷çöé‬שליט"א‬ ‫ראש בית ההוראה "נוה אחיעזר" – בני ברק‬ ‫הדברי נכתבו לה גדיל תורה ולהאדירה ‪ ,‬ולא להלכה למעשה‬

‫היתר אכילת הדבש והשעוה‬ ‫]דברי כו‪ ,‬ט[ וַ ִּי ּ ֶת ן לָ נ ּו ֶא ת ָה ָא ֶר ץ ַה ּז ֹאת ֶא ֶר ץ זָ ַב ת ָח לָ ב ּו ְד ָב ׁש ‪.‬‬ ‫רש"י ]לעיל כו‪ ,‬ב[‪ :‬מראשית‪ ...,‬ודבש ]המוזכר בין שבעת המינים[‪ ,‬הוא דבש תמרים‪.‬‬

‫‪ :äìàù‬לפני מספר שני פורס שלדעת מדעני הדונג ]היא השעוה[ מופרש מגו" הדבורי‪ ,‬שלא כדבש‬ ‫שהוא צו" הפרחי שנאס" על ידי הדבורי‪ .‬והיו שהורו מטע זה לאסור אכילת הדונג‪ - .‬מאיד‪ %‬מעול לא‬ ‫נשמע מחכמי ישראל בדורות עברו‪ ,‬שמ& חשש על השעוה והדונג‪ ,‬מה ההסבר להיתר אכילת הדונג‪.‬‬

‫היתר אכילת דבש דבורי‬ ‫הדבורה היא שר עו טמא ואסורה באכילה‪ ,‬ובמשנה‬ ‫בכורות )ה‪ ,‬ב( איתא שא היוצא מ הטמא טמא‪ .‬והגמ' ש‬ ‫)ז‪ ,‬ב( הביאה שתי דעות בטעמי היתר אכילת דבש הדבורי‬ ‫היוצא מ הטמא‪ ,‬לדעה אחת מפני שמכניסות אותו לגופ‬ ‫ואי ממצות אותו מגופ‪ .‬ולדעה אחרת מיעטה התורה‬ ‫שדבש אינו אסור‪ ,‬דתניא ר' יעקב אומר א‪ $‬את זה תאכלו‬ ‫מכל שר העו וכו'‪ ,‬אלא שר עו טמא אי אתה אוכל‪,‬‬ ‫אבל אתה אוכל מה שעו טמא משרי‪ ,‬ואיזה זה דבש‬ ‫דבורי ‪ .‬יכול א דבש הגזי והצירעי‪ ,‬אמרת לא‪ .‬ומה ראית‬ ‫לרבות דבורי ולהוציא הגזי והצירעי‪ ,‬מרבה אני דבש‬ ‫דבורי שאי לו ש לווי‪ ,‬ומוציא אני דבש הגזי והצירעי‬ ‫שיש לו ש לווי‪ .‬כמא אזלא הא דתניא דבש הגזי‬ ‫והצירעי טהור ומותר באכילה‪ ,‬דלא כרבי יעקב‪.‬‬

‫הדבש שנשתבחה בו אר ישראל‬ ‫ובספר חק נת כתב‪ ,‬ואי להקשות למה צרי‪ $‬לימוד להתיר‬ ‫אכילת הדבש‪ ,‬ואי לומדי להתיר מהפסוק )שמות ג‪ ,‬ח( אר‬ ‫זבת חלב ודבש‪ ,‬שמוכיח שהדבש מותר‪ ,‬שא לא כ לא‬ ‫הייתה התורה משבחת בו את אר ישראל‪ ,‬כדר‪ $‬שלמדה‬

‫הגמ' )בכורות ו‪ ,‬ב( שאי בחלב משו אבר מ החי‪ ,‬כיו‬ ‫שנשתבחה בו אר ישראל‪ .‬זה אינו‪ ,‬שהרי הדבש‬ ‫שנשתבחה בו אר ישראל‪ ,‬הוא דבש תמרי ולא דבש‬ ‫דבורי ‪ ,‬דומיא דדבש שבשבעת המיני ‪ ,‬שכול פירות ה ‪.‬‬

‫הדבש שבמקרא מהו‬ ‫וכ פירש רש"י כא‪ ,‬שהדבש הנמנה בי שבעת המיני ‪ ,‬הוא‬ ‫דבש תמרי ‪ .‬וביאר הרא" ‪ ,‬שרש"י בא ללמדנו שאי לפרש‬ ‫שכוונת הפסוק לדבש דבורי ‪ ,‬שהרי המקרא של אר חטה‬ ‫ושעורה וגו' בשבח פירות א"י קמיירי‪ ,‬ודבש דבורי אינו‬ ‫מפירות האר‪ ,‬לכ צרי‪ $‬לפרש שהוא דבש תמרי ‪.‬‬

‫מירושלמי משמע שדבש במקרא הוא מדבורי‬ ‫אול במשנה למל‪) $‬פ"ב מביכורי הי"ט(‪ ,‬תמה על הרא" ‪,‬‬ ‫דהא בירושלמי פ"ק דבכורי )ה"ג( איתא הכי ודבש‬ ‫]שנשתבחה בו אר ישראל‪ ,‬ומביאי אותו ביכורי [‪ ,‬אלו התמרי ‪,‬‬ ‫יכול דבש ממש‪ ,‬רבי תנחומא בש רבי יצחק ב"א‪ ,‬כתיב‬ ‫)דברי הימי ב לא‪ ,‬ה( ובפרו הדֶ בֶ ר הרבו בני ישראל ראשית‬ ‫דג תירוש ויצהר ודבש‪ ,‬ודבש חייב במעשרות‪ ,‬אלא אלו ה‬ ‫התמרי שה חייבי במעשרות‪ ' .‬משמע דאי לאו קרא‬ ‫דובפרו הדבר‪ ,‬הוי אמינא דדבש דכתיב בקרא הוא דבש‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪2‬‬

‫דבורי ‪ ,‬ואע"ג דאינו מפירות האר הוה אמינא דהכי‬ ‫קאמר‪ ,‬אר שנמצאת בה חיטה ושעורה משובחי ‪ ,‬וג‬ ‫דבש דבורי משובחת‪] .‬וראה עוד מש"כ במשנה למל‪ $‬ריש‬ ‫פ"ה מאיסורי מזבח[‪.‬‬

‫פירוש חדש בירושלמי‬ ‫ובדברי שאול )מהדו"ת( פ' ויקרא הארי‪ $‬הגרי"ש נ"ז‪ ,‬ודחה‬ ‫דברי המשל"מ‪ ,‬דמה שכתב הירושלמי דהוה אמינא דבש‬ ‫ממש‪ ,‬כוונתו דהוה אמינא שיביא את הדבש הזב מ‬ ‫התמרי ולא תמרי עצמ ‪ ,‬וע"ז הביאו ראי' דהרי בדברי‬ ‫הימי 'תירוש ויצהר ודבש' כתיב‪ ,‬ודבש אינו חייב‬ ‫במעשרות אלא התמרי ‪ ,‬ולא מה שזב מה ‪ .‬אבל היה‬ ‫פשוט לירושלמי שדבש דקרא היינו תמרי ולא של‬ ‫דבורי ‪ ,‬שלא נשתבחה בו אר ישראל‪ ' .‬וביאר שרש"י בפ'‬ ‫ויקרא )ויקרא ב‪ ,‬יא( כל דבש לא תקטירו‪ ,‬שפירש 'כל מתיקת‬ ‫פרי קרוי דבש'‪ .‬בא לפרש דלאו רק דבש של ז' מיני אסור‬ ‫להקטיר‪ ,‬אלא כל דברי מתיקה אסור וא דבש דבורי ‪.‬‬ ‫]ובזה מוב מדוע הירושלמי‪ ,‬שד א מביא לביכורי דבש‬ ‫או תמר‪ ,‬לא הביא את הפסוק בנחמיה )י‪ ,‬לו(‪ :‬ולהביא את‬ ‫ביכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל ע‪ ,‬המדבר מביכורי ‪,‬‬ ‫אלא את הפסוק בדברי הימי ‪ ,‬ובפרו הדֶ בֶ ר הרבו בני‬ ‫ישראל ראשית דג תירוש ויצהר ודבש‪ ,‬המדבר בתרומה‬ ‫ומעשרות‪ .‬כיו שרק ממנו אפשר להוכיח שיביא פרי ולא‬ ‫דבש‪ ,‬שחיוב מעשר בתמרי הוא רק על התמר ולא על‬ ‫הדבש שיוצא ממנו‪ .‬אבל מהפסוק בנחמיה מוכח רק שדבש‬ ‫אינו מדבורי ‪ ,1‬שהרי רק מפרי ע הביאו ביכורי ‪ .‬אבל אי‬ ‫מוכח ממנו שצרי‪ $‬להביא את הפרי עצמו ולא את דבשו[‪.‬‬

‫הדעות באכילת דבש גיזי‬ ‫לדעה הראשונה בגמ'‪ ,‬שאע"פ שהיוצא מהטמא אסור‪ ,‬דבש‬ ‫מותר כיו שאינו מתמצה מגו הדבורה‪ ,‬א"כ א דבש גיזי‬ ‫וצרעי‪ ,‬שנאס על ידי הטמא‪ ,‬א שיוצא מגופו‪ ,‬מותר‬ ‫באכילה‪ .‬אבל לדעה שניה‪ ,‬דעת רבי יעקב‪ ,‬יש ריבוי מיוחד‬

‫‪ .1‬האב עזרא ויקרא ש פירש‪ :‬ורבי אמרו שפירושו דבש תמרי ‪ ,‬וכ כל‬ ‫אר זבת חלב ודבש‪ ,‬ויש לה כדמות ראיה בספר עזרא‪– .‬‬ ‫מפרשי האב"ע שלא מצאו כל רמז בספר עזרא שלפנינו‪ ,‬רצו להגיה שכוונתו‬ ‫לפסוק בדברי הימי ב )לא‪ ,‬ה(‪ :‬ובפרו הדבר וגו' ראשית דג תירוש ויצהר ודבש‬ ‫וגו' שהביא הירושלמי‪] .‬וב'עזרה להבי' התחכ ‪ :‬הוא ספר דברי הימי שחיברו עזרא[‪ .‬א‪ $‬לא‬ ‫צדקו‪ ,‬כי ש לא נית לפרש דבש דבורי ‪ ,‬שהרי מדבר בתרומה ומעשרות‪,‬‬ ‫שאינ אלא בגידולי קרקע‪ .‬ואי מש הוכחה למ"ש האב"ע שג כשמזכירה‬ ‫התורה דבש בשבעת המיני ‪ ,‬שממנו נלמד ג לעניי ביכורי ‪ ,‬מתכוונת התורה‬ ‫דוקא לדבש מפירות ולא מדבורי ‪.‬‬ ‫הגרי"ש נ"ז בדברי שאול )תנינא פ' ויקרא( ביאר שכוונת האב עזרא לפסוק בנחמיה‬

‫להתיר אכילת דבש‪ ,‬והותר רק דבש דבורי שמכונה דבש‬ ‫סת ‪ ,‬ולא דבש שיש לו ש לואי‪ ,‬כדבש צרעה וגיזי‪.‬‬

‫שיטות הפוסקי בקשר לדבש צרעה‬ ‫הרמב" בהלכות מאכלות אסורות )ג‪ ,‬ג( כתב‪ :‬דבש דבורי‬ ‫ודבש צרעי מותר‪ ,‬מפני שאינו מתמצית גופ אלא כונסי‬ ‫אותו מ העשבי בתו‪ $‬פיה ומקיאי אותו בכורת‪ ,‬כדי‬ ‫שימצאו אותו לאכול ממנו בימות הגשמי ‪ .‬לדעתו אי הלכה‬ ‫כרבי יעקב‪ ,‬וכ דעת רבינו ת ‪ .‬ואילו הרא"ש והרמב" חששו‬ ‫לדעת רבי יעקב ואסרו דבש גיזי וצרעות‪ .‬ובשו"ע יורה דעה‬ ‫)פא‪ ,‬ט( הביא שתי הדעות בעניי דבש צרעי ‪ ,‬וכתב עליו‬ ‫הרמ"א‪ :‬ואי אנו צריכי לחוש לו כי אינו מצוי בינינו כלל‪.‬‬

‫הדונג – שעוה מה הוא‬ ‫אול לאחרונה נתעוררה שאלה זו מחדש‪ – .‬כידוע אוספי‬ ‫הדבורי את הדבש בכוורת בתו‪ $‬חלות דבש‪ ,‬חלות אלו‬ ‫נבני על ידי הדבורה בחומר שמופרש מגופ הנקרא דונג‪.‬‬ ‫חומר זה לאחר הרתחתו וניקויו קרוי שעוה‪ ,‬במש‪ $‬כל‬ ‫הדורות היה פשוט לכל שהדונג כשר לאכילה ככל תוצרת‬ ‫הדבש‪ ,‬אלא שלא השתמשו בו אלא לעשיית נרות וחתימת‬ ‫]=סגירת[ מכתבי ‪ ,‬ולכ לא נידו ונבדק היתרו‪ .‬בשני‬ ‫האחרונות החלו הטבעוני להשתמש בחומר זה לערבו‬ ‫במאכלי ‪ ,‬כיו שיש לו סגולות רפואיות‪ .‬וכ החלו‬ ‫להשתמש בו בתעשיית הממתקי והגלידות לש יצירת‬ ‫ציפוי וברק‪ .‬ולא עלה בדעת איש לחלק בינו לדבש ולאסרו‪.‬‬

‫ההבדלי בי תהלי ייצור הדונג לייצור הדבש‬ ‫אול בשנת תשנ"א פורס בשנתו 'שנה בשנה' היו"ל ע"י‬ ‫היכל שלמה‪ ,‬מאמר מאת הרב חגי פנחס בר גיורא‪ ,‬ובו‬ ‫נטע שבזמנינו הוברר לחוקרי ‪ ,2‬שהדונג אינו נוצר מהצו‬ ‫שמלקטי מהפרחי ‪ ,‬ואינו יוצא ע הדבש‪ ,‬אלא יש‬ ‫בלוטה מיוחדת הנמצאת בצידי ראש הדבורה‪ ,‬והדבורה‬ ‫בימיה הראשוני אינה יוצאת כלל מפתח הכוורת‪ ,‬ואינה‬ ‫מייצרת כלל דבש‪ ,‬אלא מייצרת דונג מפחמימות‪ ,‬ומוציאה‬ ‫אותו בנפרד מבלוטה זו‪ .‬וכשהדבורה חדלה לייצר דונג‪,‬‬ ‫יוצאת לאסו צו‪ ,‬ומתחילה לייצר דבש‪ ,‬שיוצא מפיה‪.‬‬ ‫כלומר הדונג מיוצר וגדל בגו הדבורה כמו חלב וביצי ‪,‬‬ ‫ולא נאס מבחו ועובר זיקוק בגו הדבורה כמו הדבש‪.‬‬ ‫וא כ מנא ל להתירו‪.‬‬

‫ראיות האוסר שהדונג מותר‬ ‫והביא שיש להביא ראיה שהיתר הדונג היה פשוט לרבותינו‬ ‫הראשוני ‪ ,‬שהרי דנו להתיר הדבש על א שמעורב בו רגלי‬

‫)י‪ ,‬לו( ] שעל פי המסורה שלנו הוא המש‪ $‬של ספר עזרא‪ ,‬אלא שהמדפיסי הפרידוהו בהתא לחלוקה‬

‫לקאפיטל‪ ,$‬כפי שנחלק על ידי מתרגמי אומות העול ‪ ,‬כנודע[‪ :‬ולהביא את ביכורי אדמתנו‬ ‫ובכורי כל פרי כל ע‪ ,‬שפירש הראב"ע ש ‪ :‬ה הנזכרי בפסוק‪ ,‬הגפ ותאנה‬ ‫ורמו ושאר העצי ‪ ,‬וה שבעה מיני ‪ .‬וכ אחז"ל אי מביאי ביכורי אלא‬ ‫משבעת המיני בלבד‪ ,‬כעניי ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪ ' .‬ומוכח דדבש‬ ‫דקרא דבש תמרי ולא דבש דבורי ‪.‬‬

‫‪ .2‬בשו"ת מעשה חושב )להגל"י הלפרי‪ ,‬ח"ה‪ ,‬ז( העתיק מספר 'גידול דבורי '‬ ‫)תשכ"ד עמ' ‪ :(260‬שעוה היא חומר המופרש מבלוטות שבגו הדבורה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מעיכול פחמימות‪ ,‬השעוה מופרשת מהבלוטות בצורה נוזלית‪ ,‬א‪ $‬בבואה במגע‬ ‫ע האויר היא נקרשת ומקבלת צורה של לוחית דקיקה‪ ,...‬מתחילה להפריש‬ ‫שעוה מראשית פעילותה בגיל ‪ 10'19‬יו ‪ ,‬לאחר מכ מתנוונות בלוטות אלו‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הדבורי ‪ ,‬ולא דנו כלל בחשש עירוב הדונג‪ .‬כ הביא ראיה‬ ‫ממה שהביא המג אברה )רצח‪ ,‬ד( מהכנפי יונה להבדיל בנר‬ ‫שעוה‪ ,‬ולא חשש שכיו שמכבי נר ההבדלה בתו‪ $‬צלחת‪,‬‬ ‫תאסר הצלחת‪ .‬וממ"ש השו"ע )תלג‪ ,‬ב( שאי בודקי חמ‬ ‫בנר של חלב שמא יטי על הכלי ויאסר ‪ ,‬אלא יבדוק בנר‬ ‫שעוה‪ ,‬הרי ששעוה כשרה‪.‬‬

‫נימוקי האוסר להתיר אכילת הדונג‬ ‫לאור ראיות אלו‪ ,‬לא העיז הכותב לאסור למעשה את‬ ‫הדונג‪ ,‬וצידד להתיר מכמה סיבות‪ .‬א‪ .‬בגלל שנגדירו כמוצר‬ ‫הנלוה לדבש‪ ,‬ושמעורב בו דבש‪ .‬ונאמר שגזרת הכתוב‬ ‫שהתירה דבש התירה ג את הדונג המעורב בו‪ .‬ב‪ .‬מפני‬ ‫שהדונג טפל ובטל לדבש ואי לו טע בפני עצמו‪ .‬ג‪ .‬בגלל‬ ‫מה שנאמר בגמ' )שבת כ‪ ,‬ב( אמר רמי בר אבי עטרנא‬ ‫פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא‪ ,‬למאי נפקא מינא‬ ‫למקח וממכר‪ .‬ובאמת לשעוה אי טע עצמי‪ ,‬ולכ אולי‬ ‫נחשב פירשא בעלמא ומותר‪ .‬ד‪ .‬הסמ"ג התיר אכילת דבש‪,‬‬ ‫א שמעורבי בו חלקי הדבורה‪ ,‬שנחשבי כנבילה סרוחה‬ ‫מעיקרא שמותרת‪ .‬וא"כ הוא הדי דונג שאי לו טע ‪.‬‬

‫סברה לחדש כיו איסור על דונג‬ ‫והביא ש ‪ ,‬שאי לומר שכיו יש לאסור את הדונג‪ ,‬כיו‬ ‫שהחלו כיו לאכלו‪ ,‬שהרי תמיד היו אוכלי אותו כשהוא‬ ‫מעורב בדבש‪ .‬וא כ פשוט שמותר לאכלו א כשהוא‬ ‫מעורב בממתקי ‪ .‬אול יתכ שיהיה אסור לאכלו בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬כיו שלא מצינו שהתירוהו‪.‬‬

‫דעת האוסרי דונג ושעוה‬ ‫בעקבות מאמר זה‪ ,‬החלו רבני חשובי לחשוש על היתר‬ ‫אכילת הדונג‪ ,3‬ומכיו שכל ההיתרי הנ"ל תמוהי‬ ‫ומיוסדי על השערות‪ ,‬ואכמ"ל בדחיית היתרי אלו‪,‬‬ ‫פורס בהמודיע בערב ראש השנה תשנ"ב על ידי הגר"ד‬ ‫לנדא‪ ,‬שנחשב כאחד מגדולי המומחי בכשרות‪ ,‬שהדונג‬ ‫והשעוה אסורי באכילה‪ ,‬כיו שאינו פסולת הדבש ונוצר‬ ‫מגו הדבורה‪ ,‬והיוצא מהטמא טמא‪ .‬ופירס שאכ גופי‬ ‫הכשרות אוסרי עירוב דונג ובשעוה במוצריה ‪ ,‬שאי‬ ‫מבטלי איסור לכתחילה‪ .‬וכ נהגו בגופי כשרות במש‪$‬‬ ‫מספר שני ‪ ,‬וכ הובא בספרי קיצורי הלכות של חכמי‬ ‫זמנינו שרצוי להמנע מאכילת דונג ושעוה‪.‬‬

‫המתנגדי להמצאת איסור חדש על השעוה‬ ‫אול פירסו איסור חדש זה עורר סערה בתפוצות ישראל‪,‬‬ ‫שהרי היתר הדונג היה נהוג בכל תפוצות ישראל‪ .‬ובפרט‬ ‫שידוע מנהג עתיק של גדולי הצדיקי ‪ ,‬שבליל ראש השנה‬ ‫‪ .3‬הגרי"י פישר זצ"ל‪ ,‬הובא בשו"ת משנה הלכות )יג‪ ,‬קיז(‪] ,‬אול בשו"ת אב‬ ‫ישראל )ט‪ ,‬סה( מצדד להסכי ע המש"ה להיתר[‪ .‬הגרי"ש אלישיב הובא ע"י‬ ‫הגר"ד לנדא )עש"ק חוקת תשנ"ב( ובשמו בצפונות טו‪ ,‬עמ' מח‪ ,‬והגרל"י הלפרי‬ ‫בשו"ת מעשה חושב )הנ"ל( מתיר א‪ $‬מסיק שיש להחמיר‪ .‬ועוד מחכמי זמנינו‪.‬‬

‫נוהגי להביא חלת דבש‪ ,‬שנקראת דבש חי‪ ,‬ולאכול הדבש‬ ‫ע הדונג שבו‪ .‬והוזכר מנהג קדוש זה באל למטה סי‬ ‫תקפ"ג סק"ו בש הרה"ק רבי פנחס מקורי בספר מדרש‬ ‫פנחס‪ .‬ובספר לקט יושר מנהגי בעל תרומת הדש‪ ,‬שהיה‬ ‫רב של כל חכמי אשכנז כותב )עמ' ‪" (124‬דבש חי טוב לאכול‬ ‫בר"ה‪ ,‬ודבש דבורי מ המובחר‪ ,‬כי הדבורי דמי למשפט‪,‬‬ ‫כי עושי נקמה לפעמי ‪ ,‬ומה שיוצא מה הוא מתוק‪,‬‬ ‫וסימ לדבר שאנו יוצאי ממידת הדי למידת הרחמי ‪.‬‬ ‫ודוקא חי‪ ,‬סימ לחיי "‪.‬‬ ‫מו"ר הגאו החסיד רבי שלו בראנדער זצ"ל הרעיש על‬ ‫עושי חדשות הבאי לאסור את המותר‪ ,‬ופירס בהמודיע‬ ‫שאי להחמיר במה שנהגו צדיקי היתר‪ ,‬ובקוב "צפונות"‬ ‫)טו( פירס תשובה להיתר‪ .‬אי כא מקו להביא כל דבריו‪,‬‬ ‫נעתיק רק מהקדמתו‪:‬‬ ‫בעני שאמרת לי בש בתי די קבועי ורבני ידועי‬ ‫היושבי על מדי‪ ,‬שפסקו שהשעוה של הדבש הוא דבר‬ ‫אסור‪ .‬ונימוק בנוי על יסוד ידיעה שקיבלו מאנשי מדע‪...‬‬ ‫מאד קשה להאמי‪ ,‬שרבני בעלי הוראה מובהקי אמרו‬ ‫דבר זה‪ .‬וא האמת כ כדאי לברר על פי דברי חז"ל‬ ‫ופוסקי אשר מפיה אנו חיי "‪.‬‬ ‫ג הגרש"ז אויערב‪ $‬זצ"ל התנגד למחדשי האיסור‪" ,‬שלא‬ ‫יפה עשו המערערי להטיל ספק בדבר הנהוג מאז ומקד "‪.‬‬ ‫ונהג בעצמו עד סו ימיו לאכול דבש ודונג בראש השנה‪.‬‬ ‫ואמר שא א צודקי חכמי הטבע‪ ,‬והדונג נוצר על ידי‬ ‫הדבורה‪ ,‬הרי אינו בגדר אוכל כלל אלא כעפר או סיד יבש‪,‬‬ ‫הילכ‪ $‬אי בה תורת איסור כלל‪ ,‬וא א יש מוצצי אות‬ ‫אי זה אלא כמוצ עצי ואבני להוציא טע הבלוע‬ ‫מה ‪.4‬‬

‫משנה מפורשת שהדונג מותר‬ ‫והביאו המתירי כמה ראיות חזקות להיתר‪ ,‬ונביא‬ ‫מקצת ‪ .‬במשנה במס' עבודה זרה )לט‪ ,‬ב(‪ ,‬ואלו מותרי‬ ‫באכילה וכו' והדבש והדובדבניות אע"פ שמנטפי אי בה‬ ‫משו הכשר משקה‪ .‬ופירש רש"י אשכולות של ענבי ‪,‬‬ ‫אול הרמב" בפיה"מ והברטנורא פירשו‪ ,‬והדובדבניות‪,‬‬ ‫אות החתיכות שרודי מ הכוורת שבה הדבש‪ ,‬ואע"פ שה‬ ‫נוטפות לחות‪ ,‬לא נאמר שמא הזיל עליה יי‪ ,‬וג אותה‬ ‫לחות לא תכשיר‪ .‬הרי שלפירוש הרמב" יש משנה‬ ‫מפורשת המתירה באכילה את הדונג מצד עצמו‪ ,‬ומלמדת‬ ‫שא בקונהו מגוי אי בו חשש יי נס‪ .$‬וברור א"כ שאי בו‬ ‫איסור אכילה מצד עצמו‪.‬‬

‫גמרא מפורשת שהדונג מותר‬ ‫בבא בתרא )פ‪ ,‬א(‪ ,‬אמר ר"כ דבש בכורת אינו יוצא מידי‬ ‫מאכל לעול ‪ ,‬אלמא לא בעי מחשבה‪ .‬וכ תניא הת דבש‬ ‫‪ .4‬הליכות שלמה תשרי פ"א אורחות הלכה ‪.76‬‬

‫‪4‬‬

‫בכוורתו מטמא טומאת אוכלי שלא במחשבה‪ .‬וכתבו שמקדמת דנא‪ ,‬הללו מתירי והללו אוסרי ‪ ,‬והללו עוני‬ ‫התוס' ד"ה אינו‪ ,‬דבמס' מכשירי תני דבש בי ז' משקי‪ ,‬אמ בעל כרח בשפה רפה‪ .‬משו מה לא ראו כל‬ ‫ואומר ר"י דהיינו אחר שהופרש מ השעוה‪ ,‬אבל כל זמ המתעסקי בזה‪ ,‬ששנה לאחר שנתפרס המאמר שעורר‬ ‫שהוא ע השעוה יש עליו תורת אוכל‪ .‬וא נאמר שהשעוה את כל השאלה ב'שנה בשנה' הנ"ל‪ ,‬שהכריז והודיע בשערי‬ ‫אסורה‪ ,‬הרי אי אפשר לאוכלו רק אחר שמפרישו מהדבש‪ ,‬תורה את דברי המדעני ‪ ,‬שהדונג אינו מיוצר יחד ע‬ ‫הדבש‪ ,‬ומיוצר מבלוטה מיוחדת מגופה‪ .‬פורס באותו‬ ‫ואי‪ $‬יחשב אוכל‪.‬‬ ‫כל הנאמר בש חכמי הטבע אינו יכול לאסור מה‬ ‫מקו ‪ ,‬קוב 'שנה בשנה' תשנ"ב‪ ,‬מאמר בנושא זה מהרב‬ ‫שראינו שנהגו בו ישראל קדושי להיתר‬ ‫אברה קורמ‪ ,‬ולאחר שהביא כמה טעויות גסות בהבנת‬ ‫כאמור‪ ,‬כיו שמצאנו לרבותינו שנהגו היתר בדונג ושעוה‪ ,‬הסוגיה שטעה בה הכותב הראשו‪ .‬הארי‪ $‬לפרט את דעת‬ ‫חכמי הטבע כיו ]לאחר שהורכבו מצלמות המתעדות את כל‬ ‫הרי א א יתקבצו כל חכמי מזרח ומערב לומר שאינו‬ ‫נאס מהצומח‪ ,‬אלא יוצא מהדבורה‪ ,‬לא יעלה על הדעת המתרחש בכוורת[ במהות הדונג ויצירתו‪ ,‬שאינה כדעה שצייר‬ ‫לאסור מה שראינו שנהגו להיתר‪ ,‬ואי הקב"ה מביא תקלה הרב האוסר‪ ,‬אלא להיפ‪.$‬‬ ‫לצדיקי ‪ ,‬ובפרט במידי דאכילה‪ – .‬ואי מהצור‪ $‬להזדקק לעדותו בש חכמי הטבע‪ ,‬הצמחי מייצרי ה החומר‬ ‫להסברי חדשי ‪ ,‬כגו ששעוה אינו דבר מאכל כלל‪ ,‬ולא ממנו נוצר הדבש‪ ,‬וה את החומר ממנו נוצר הדונג‪ ,‬שנמצא‬ ‫שיי‪ $‬ביה איסור והיתר כלל‪ ,‬שאי בו טע והוא כע על העלי בקליפות ובזרעי ‪ ,‬ומשמש לצמחי להגנה מפני‬ ‫איוד לחות ‪ .‬למעשה נית להפיק שעוה מכל הצמחי ללא‬ ‫בעלמא‪ ,‬והטע שבו הוא רק מתערובת הדבש שבו‪.‬‬ ‫עזרת הדבורה‪ ,‬אלא שבשל הכמות הזעירה שבכל צמח‪ ,‬אי‬ ‫הסבר הלבוש להיתר אכילת הדבש והדונג‬ ‫הלבוש )יו"ד סי' פא‪ ,‬ח( בהסברו להיתר אכילת הדבש‪ ,‬כתב‪ :‬דר‪ $‬מסחרית לייצר שעוה‪ ,‬מלבד מצמח הקראנובה שהוא‬ ‫דבש דבורי אינו דבר המתמצה מגו הדבורה‪ ,‬אלא מי דקל הגדל בברזיל‪ .‬את הדונג מייצרות אמנ א‪ $‬ורק‬ ‫עשבי שה מאכל הדבורה מה יוצא הדבש מליחותה‪ ,‬הדבורי הצעירות‪ ,‬מ היו השתי עשרה לבקיעת מ‬ ‫והדבורה יונקת אותו באכילתה מ העשבי ‪ ,‬ומכנסת הביצה‪ ,‬שאז מבשילות בלוטות הדונג‪ ,‬ועד היו השמונה‬ ‫הדבש לתו‪ $‬גופה‪ ,‬ואחר כ‪ $‬מקיאה אותו לתו‪ $‬הכוורת‪ .‬עשרה‪ ,‬ורק החל מ היו העשרי ואחד ה יוצאות לאסו‬ ‫והשעוה הוא הפסולת של אותה יניקה‪ .‬הלכ‪ $‬דבש דבורי‬ ‫צו פרחי ושעוה טבעית‪ ,‬ומביאות אותו לצעירות כדי‬ ‫מותר‪ – .‬והדברי נראו תמיד כהסבר מדעי בלבד‪ ,‬שאי לו שה יעבדו ממנו דונג ודבש‪ .‬ג הדונג וג הדבש מעובדי‬ ‫צור‪ $‬הלכתי‪ ,‬עד שהגיעו חכמי המדע למסקנה שונה‪ ,‬שאי ע"י הדבורי הצעירות מ החומרי שמביאי לה‬ ‫השעוה פסולת אותה יניקת עשבי ‪ ,‬שהרי הדבורה הצעירה הדבורי האוספות‪ .‬אלא שצורת העיבוד שונה‪ ,‬וא‬ ‫עדיי לא יצאה מהכוורת‪ .‬ומצאו עוז להציע לחכמי ישראל האנזימי המוספי לצו שוני ‪ .‬כלומר כל העלאת החשש‬ ‫לאסור השעוה באכילה‪ .‬אז הובנה חשיבות תיאורו של בטעות במציאות הטבע יסודה‪ ,‬וכיו א חכמי הטבע‬ ‫הלבוש על דר‪ $‬יצור השעוה‪ ,‬להבנת היתר אכילתה‪.‬‬ ‫מודי לנאמר בחז"ל‪ ,‬והרב הלבוש בהסברו נתקיי בו‬ ‫חכ עדי מנביא‪ .‬וכ נקטו פוסקי זמנינו בספרי שהוציאו‬ ‫ג המדע כיו מסכי ע דברי חז"ל בייצור הדונג‬ ‫לסיו ‪ ,‬מעניי לציי‪ ,‬שא שתחילה תפסו רבי לאמת את לאחרונה‪ .‬ראה בספר בדיקת המזו כהלכה של הרב ויא‪,‬‬ ‫דברי חכמי הטבע‪ .‬ובעקבות עדות דנו לערער על ההיתר פ"ז‪ ,‬שהגר"ש וואזנר והגרי"ש אלישיב שליט"א מתירי ‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫שיעורי הדף היומי בביהמ"ד הגדול "היכל אברהם צבי"‬ ‫חידה לפרשת כי תבוא‬ ‫לפנות בוקר ע"י הגרי"י ווייס שליט"א ‪:‬‬

‫נער ע"י א' הרבני מחשובי קהלתינו‬

‫‪6:00-7:00‬ביי נס‬ ‫בהקטרה ומתיר‬ ‫שנאסר‬ ‫מהו הדבש‬ ‫בין השעות‬ ‫בימים א‪-‬ו‬

‫מצא אותי כתובה בפרשה‬

‫לפנות ערב – ע"י הגר"ג הנפלינג שליט"א ‪:‬‬ ‫בימים א‪-‬ה ובשב"ק שעה ורבע לפני זמן הדה"נ‬ ‫בערב – ע"י הגר"צ גריינמן שליט"א ‪:‬‬ ‫בימים א‪-‬ה בשעה ‪ .7.00‬ביום ו' בשעה ‪ ,4.00‬בש"ק בשעה ‪5.00‬‬

‫)עלי למצוא מילה בפרשת השבוע התואמת להגדרות דלהל(‬

‫‪óúåùîä äðëîä‬‬ ‫בזמ המבול היה לו מבקש‬ ‫לא המל חמותה תבקש‬ ‫לישיבה של מעלה נתבקש‬ ‫מפרי בטנו תואנה הוא מבקש‬ ‫רמז‪ :‬כדי להגיע אל היעד המבוקש‪ ,‬יש להקיש למספר דק‪.‬‬ ‫תשובות נית להשאיר בתא קולי ‪03-6747754‬‬

‫בית ההוראה "נוה אחיעזר"‬ ‫בנשיאות מרן גאב"ד נוה אחיעזר שליט"א‬ ‫רח' נחשוני ‪ ,7‬בחצר ביהמ"ד "היכל אברהם צבי"‬

‫שעות קבלת קהל‬

‫בימים א‪ -‬ה‬

‫בוקר‪ 8:45 – 8:15 :‬אחה"צ‪ :‬מזמן הדלקת הנרות במשך שעה‪.‬‬ ‫טל' ‪ .03-6747754‬בשאר שעות היום סל' ‪052-7625793‬‬

‫לתרומות לפנות בטל'‪ .0527686794 :‬לקבלת העלו בדוא"ל‪ ,‬נא לשלוח בקשה ל‪[email protected] :‬‬