Neuroanatomy 11

‫שיעור אחרון בנוירואנטומיה – ‪)!!!!!!!OMG – DT concert in 3 and a half hours( 16/06/09‬‬

‫צרבלום‬ ‫יש לו משטח עליון ותחתון‪ .‬רואים חריצים‬ ‫ופיתולים‪ .‬ג'יירוס – פיתול – ‪ ,Folia‬סולקוס –‬ ‫חריץ – ‪ .Fissure‬יש חומר אפור בהיקף‪,‬‬ ‫קורטקס (‪ 3‬שכבתי)‪ ,‬וחומר לבן מרכזי –‬ ‫‪.Medullary center‬‬ ‫שטח הקורטקס הצרבלי הוא ‪ 85%‬מהקורטקס‬ ‫הסרברי‪.‬‬ ‫הסדקים נורא עמוקים ורוב הקורטקס בקירות‬ ‫הסדקים‪ .‬מרחוק רואים רק ‪ 1/4‬מהקורטקס‪.‬‬ ‫הקורטקס מחולק ל‪ 2-‬המיספרות‪ ,‬ימנית‬ ‫ושמאלית‪ ,‬וביניהם מבנה דמוי תולעת שנקרא – ‪ .Central Vermis‬קשה להפריד את ה‪Vermis-‬‬ ‫מההמיספרות במשטח העליון אך במשטח התחתון הוא שקוע בשקע שנקרא – ‪ Vallecula‬והוא נפרד‬ ‫בצורה ברורה מההמיספרות‪.‬‬ ‫אחד החריצים העיקריים של הצרבלום נקרא ה‪ Primary fissure-‬מפריד בין האונה האנטריורית‬ ‫והאונה הפוסטריורית‪ Transverse fissure .‬חריץ נוסף שנמצא על המישור ההוריזונטאלי‪ .‬הוא מפריד‬ ‫את המשטח העליון מהמשטח התחתון‪ .‬כשמסתכלים על הצרבלום ממש מלמעלה רואים שתי אונות‪.‬‬ ‫אם מסתכלים במבט ממתחת על הצרבלום‪,‬‬ ‫רואים את הוורמיס ורואים לידה שתי אונות‬ ‫בירוק‪( ,‬מתוך כל מה שירוק‪ ,‬מדובר על שני‬ ‫המשולשים שצמודים לוורמיס)‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫‪.Tonsil‬‬ ‫ציירו בציור הזה משני צידי החדר הרביעי‬ ‫שלוש מסות של חומר לבן – ‪Superior,‬‬ ‫‪inferior + middle cerebellar‬‬ ‫‪.peduncle‬‬ ‫כזכור‪ ,‬החדר הרביעי זה חלל של צינור‬ ‫העצבים שבגבולות הקדמיות שלו משתתפים‬ ‫הפונס והמדולה אובלנגטה‪ ,‬ומאחוריו‬ ‫הצרבלום משתתף בגבול שלו‪.‬‬ ‫האונה הכחולה בציור העליון‪:‬‬ ‫כאשר פורסים את הוורמיס בחתך מיד‪-‬סגיטאלי‪ ,‬רואים מבנה מסועף‪ ,‬כמו ענפים של עץ‪Arbor vitae( .‬‬ ‫ עץ החיים)‪ .‬לכל תפרחת יש שם ואנחנו לא צריכים לדעת את השם שלהן מלבד התפרחת הראשונה‬‫והאחרונה‪.‬‬ ‫התפרחת האחרונה נקראת ‪ .Nodule‬היא למעשה נמצאת בין שני ה‪ .Tonsils-‬הנודול מחובר על ידיד‬ ‫לאמינה של חומר לבן לשני מבנים דמויי פרחים שנקראים ‪ Floculus‬ולוילון הלבן שמחבר את הנודול‬ ‫לפלוקולוס קוראים – ‪.Inferior medullary velum‬‬ ‫ביחד לכל הגוש הזה קוראים ‪.Flocculonodular lobe‬‬

‫מבחינה אבולוציונית ‪-‬‬ ‫•ה‪ Flocculonodular lobe -‬זאת האונה הקדומה ביותר של‬ ‫הצרבלום מבחינה אבולוציונית‪( .‬לצרבלום של דג יש רק את‬ ‫הפלוקולונודולאר לוב)‪( .‬רק הנודול מחובר משני הצדדים לשני‬ ‫הפלוקולר)‪ .‬האונה הזו עסוקה בשיווי משקל ולכן היא יוצרת‬ ‫קשרים עם העצב השמיני‪ .‬בגלל הקשרים החזקים עם העצב‬ ‫הוסטיבולארי זה נקרא גם ה‪Vestibulocerebellu,-‬‬ ‫‪ – ))Archicerebellum‬חשוב לדעת‪ .‬נמצאת מבודדת רק בדגים‬ ‫ובדו‪-‬חיים‪.‬‬ ‫•‪ – Spinocerebellum‬כולל את הורמיס ואת ה‪Paravermal-‬‬ ‫‪ .zones‬מצוי בעופות ובזוחלים‪.‬‬ ‫•‪ - Pontocerebellum‬עשוי בעיקר מהחלקים הלטראליים של‬ ‫ההמיספרה‪ ,‬שרוב הקשרים שלהם עם הפונס נקראים‬ ‫פונטוסרבלום‪.‬‬ ‫בציור – ‪ A‬זה הפלוקולוס ו‪ B-‬זה המידל סרבלאר פדנקל‪.‬‬

‫בציור אנחנו רואים חתך מיד סגיטאלי ושלושה חיצים‪ ,‬כאשר החץ‬ ‫הראשון מבין ה‪ 3-‬הוא התפרחת הראשונה‪ ,‬נקראת לינגולה (=‬ ‫לשונית) והתפרחת למטה היא האחרונה‪ ,‬שנקראת כזכור נודול‪.‬‬

‫עוד ציור שמראה למעלה את ה ‪ Superior colliculi‬וה‪-‬‬ ‫‪ ,Inferior colliculi‬ומתחת את הפדנקלס‪ ,‬ויש וילון‬ ‫(צבוע באפור) בין הפדנקלס‪ ,‬ועל הוילון מונחת הלינגולה‬ ‫(שנראית כמו לשון)‪.‬‬

‫הגג של החדר הרביעי‬ ‫נפריד בין הגג בחלק העליון (קרניאלי( לבין הגג בחלק התחתון (קאודלי)‪.‬‬ ‫בחלק העליון‪ ,‬מי שיוצר את הגג הוא ה‪.Sup. medullary velum-‬‬ ‫בחלק התחתון‪ ,‬זה לא הסופריור מדולארי וולום כי הוא פרוס לצדדים‪ .‬חתך מלמעלה למטה לא ייגע בו‪.‬‬ ‫בין שניה ה‪ Inferior medullary velum-‬נמצא מבנה עוברי שנקרא ‪ ,Tela choroidea‬שתפקידו‬ ‫להביא כלי דם שייצרו את הכורואיד פלקסוס של החדר הרביעי‪ .‬כלומר זה בעקרון הטלה שעושה את הגג‬ ‫בחלק הקאודאלי של החדר הרביעי‪.‬‬ ‫אבל – משני הצדדים שלה ובחלקה התחתון היא פתוחה‪ .‬ה‪ Superior medullary velum-‬כן מצליח‬ ‫לסגור אותה‪ .‬אבל לאיפה שהטלה נמצאת יש ‪ 3‬פתחים‪ ,‬וכאן ‪ CSF‬יכול לזלוג מהמערכת החדרית ולעבור‬ ‫ל‪ .Subarachnoid space-‬יש ‪ 2‬פתחים לטראליים ויש פתח אחד שהוא על קו האמצע‪:‬‬ ‫‪.1‬הפתחים הצדדיים נקראים ‪.(Lateral apertures (of Lushka‬‬ ‫‪.2‬לפתח השלישי קוראים – ‪.(Median aperture (of Magendie‬‬ ‫אין מקום נוסף שבו המערכת החדרית פתוחה חוץ מ‪ 3-‬הפתחים הללו שבחדר הרביעי‪.‬‬ ‫האיזורים ברצפת החדר הרביעי נקראים ע"ש העצבים הקרניאליים שגופי התא שלהם נמצאים‬ ‫מתחת‪/‬עמוק לאיזור ברצפה‪.‬‬ ‫לרצפת החדר הרביעי יש שני חלקים – פונטיני ומדולארי‪.‬‬ ‫למדולה יש גם שני חלקים‪:‬‬ ‫‪.1‬ה‪ Upper part of medulla-‬שהוא‬ ‫החלק התחתון של החדר הרביעי‪ ,‬והוא‬ ‫‪ Open part‬כי היא פתוחה לחלל של‬ ‫החדר הרביעי‪.‬‬ ‫‪.2‬ה‪ Lower part-‬הוא למעשה ‪Closed‬‬ ‫‪ part‬לכיוון ה‪ .Central canal-‬נקודת‬ ‫המפגש בין שניהם נקראת ‪ .Obex‬ממש‬ ‫לפני שהחדר הרביעי נסגר‪ ,‬מוצאים איזור‬ ‫קטן שנמצא לפני המחסום‪.‬‬ ‫מעל ה‪ Obex-‬יש איזור קטן שנקרא ‪Area‬‬ ‫‪ postrema‬וזהו אחד מ‪ 5-‬המקומות היחידים‬ ‫במוח שאין בהם מחסום דם מוח‪ .‬כשהמוח קולט‬ ‫נוכחות של טוקסינים בתוכו‬ ‫איזור חשוב נוסף שבו אין ‪ BBB‬הוא ‪Lamina‬‬ ‫‪ terminallis‬וזה קורא כי זהו אחד ממרכזי‬ ‫הצמא‪.‬‬ ‫בקורטקס של הצרבלום יש ‪ 3‬שכבות‪:‬‬ ‫העיקרית היא השכבה האמצעית והיא השכבה על שם ‪ .Porkinje‬שם נמצאים רק גופי התאים‪ ,‬בעוד‬ ‫שהדנדריטים נמצאים בשכבה החיצונית מבין ה‪ .3-‬השכבה החיצונית נקראת – ‪Mollecular layer‬‬ ‫והיא נקראת ככה כי היא מהווה – נמצאות בה סינפסות גם של הדנדריטים של תאי פורקינייה עם‬ ‫אקסונים של תאים אחרים‪ ,‬וגם של תאים אחרים שנמצאים בשכבה הזו כמו ה‪ .Bascket cell-‬השכבה‬ ‫השלישית‪ ,‬העמוקה ביותר מבין השלוש נקראת השכבה הגרנולארית‪ ,‬ובתוכה מוצאים כתא אופייני בעיקר‬ ‫את ה‪.Golgi cells-‬‬ ‫יש ‪ 3‬עקרונות חשובים שצריך לדעת לגבי הקורטקס של הצרבלום –‬ ‫‪.1‬סיבים שמגיעים לקורטקס של הצרבלום מה‪ Olive-‬של המדולה‪ ,‬נקראים ‪Climbing‬‬ ‫‪ fibers‬והם משתתפים בתכנון של תנועות שעוד לא בוצעו‪ .‬הם מגיעים מה‪Inferior-‬‬ ‫‪ ,olive‬הם עולים עד לשכבה החיצונית ועושים סינפסה עם הדנדריטים של תאי פורקינג'י‪.‬‬ ‫סיבים שמגיעים ממקומות אחרים ולא מהאוליב של המדולה‪ ,‬נקראים ‪.Mossy fibers‬‬

‫‪.2‬האקסונים היחידים שעוזבים את הקורטקס של הצרבלום הם האקסונים של תאי פורקינג'י‪.‬‬ ‫כאשר אנחנו חושבים לבצע פעולה‪ ,‬אקסונים נשלחים מהקורטקס המוטורי האסוציאטיבי‪ ,‬נשלחים‬ ‫לקורטקס הפרימארי‪ .‬במוטור קורטקס‪ ,‬יש מעבר הלאה דרך המסילה המוטורית‪ .‬אבל מהן המסילות‬ ‫הנוירואנטומיות שקשורות לצרבלום? באותו זמן שהסיב הראשון נשלח לפריימרי מוטור קורטקס‪ ,‬סיב‬ ‫נוסף נשלח מהמוטור אסוסייישן קורטקס דרך קורונה רדיאטה (סיב מסוג פרוג'קשן)‪ ,‬אח"כ דרך‬ ‫הקפסולה אינטרנה ומגיע למידבריין‪ .‬המסילה הקורטיקופונטינית עוברת בשני הצדדים של ה‪-‬קרוס‬ ‫סרברי‪ .‬בשליש הצדדי הלטראלי‪ ,‬ובשליש המדיאלי‪ .‬הסיבים ממשיכים לרדת ומגיעים לפונס של אותו‬ ‫צד‪ ,‬שם הם עושים סינפסה בגרעינים של הפונס‪ ,‬אלה לא גרעינים של עצב קרניאלי‪ ,‬והם נקראים באופן‬ ‫מפציע – ‪.Pontine nuclei‬‬ ‫הסיב השני‪ ,‬יוצא מהפונטיין נוקלאוס והולך לצרבלום של הצד השני‪ .‬זה מה שנותן לפונס את הצורה הזו‬ ‫הרוחבית‪ .‬זה נקרא ‪ .Ponto-cerebellar‬עכשיו הוא עושה סינפסה בקורטקס‪ ,‬ששולח אקסונים של תאי‬ ‫פורקינג'י לתוך גרעינים פנימיים של הצרבלום (שעליהם אסף עוד לא דיבר)‪.‬‬ ‫הסיבים שיוצאים מהקורטקס עושים סינפסה בדנטייט ומשם הוא ‪ Projects‬לתוך ה‪Superior-‬‬ ‫‪( cerebellar peduncle‬האלומה הלבנה שמחברת את הצרבלום עם המידבריין)‪ .‬הסופריור סרבלאר‬ ‫פדנקלז מעבירים את הסיבים האלה דקוזציה שניה‪ ,‬כלומר הסיב עכשיו חוזר לסופריור צרבלר פדנקל‬ ‫שבו התחלנו את כל הסיפור הזה‪.‬‬ ‫הסיב ממשיך לעשות‪ ,‬עושה סינפסה בתוך גרעין ‪ VL‬של התלמוס‪ ,‬ומשם מגיע לקורטקס של אותו צד‬ ‫שבו התחלנו‪ .‬כתוצאה – ההמיספרה הימנית של הצרבלום מפקחת על צד שמאל של הגוף‪.‬‬ ‫כלומר ההמיספרה השמאלית של המוח הגדול שולטת על צד ימין של הגוף‪ ,‬אבל‪..‬‬ ‫הצרבלום מתאם את המהירות של התנועה‪ ,‬את כמות הכוח של ביצוע התנועה‪ ,‬כמה שרירים יתכווצו‬ ‫ובאיזו צורה יתכווצו‪ ,‬וגם על מידת החלקות של התנועה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬נזק לפונטוצרבלום (החלקים הלטראליים של האונות של הצרבלום) גורם לכל מיני‬ ‫תוצאות‪ ,‬בין היתר – ‪.Past-pointing‬‬ ‫זה גם גורם לתנועה להיות ‪.Fractioned movement‬‬ ‫בנוסף גם יש הפרעה בדיבור – ‪ – Dysartria‬במובן של ארטיקוליישן‪ ,‬זו הפרעה בדיבור אבל היא לא‬ ‫אפאזיה‪ .‬גורם גם ל‪.Tremor-‬‬ ‫זה לא ייגרום לחולשה בשרירים כי הם מעוצבבים על ידי עצב ספינאלי‪.‬‬