Neuroanatomy 08

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Neuroanatomy 08 as PDF for free.

More details

  • Words: 2,588
  • Pages: 8
‫נוירואנטומיה שיעור ‪02/06/09 – 8‬‬‫גזע המוח והעצבים הקרניאלים‬ ‫לגזע המח יש שלושה חלקים‪ .‬לכל אחד‬ ‫יש מקור עוברי אחר‪:‬‬ ‫‪midbrain.1‬‬ ‫‪pons.2‬‬ ‫‪medulla oblongata.3‬‬ ‫מכל החלקים של גזע המוח יוצאים זוגות‬ ‫של עצבים קרניאליים‪.‬‬

‫‪:Midbrain‬‬ ‫קדימה למידבריין נמצאת הכיאזמה‬ ‫האופטית שנוצרת ע"י הצטבלות של‬ ‫עצבי הראייה‪ ,‬וה‪ optic tract-‬שאמרנו עלייה שהיא חובקת את המידבריין‪.‬‬ ‫בציור הראשון בדף העזר אפשר לראות בחלק הקרניאלי את הגבעול של ההפיפופיזה‪( ,‬הנוירוהיפופיזה‬ ‫היא המשך של ההיפתלמוס)‪ ,‬הממילארי בודיס הם מבנים היפותלמיים מובהקים‪ ,‬ואנחנו רואים את ה‪-‬‬ ‫‪ ,crus cerebri‬הרגל של המוח‪ .‬זה חלק מהמידבריין‪ .‬כל ‪ crus cerebri‬הוא חלק ממבנה גדול יותר‬ ‫שנקרא ‪ .cerebral peduncle‬בהמשך נראה בדיוק מה היחס בין שתי ההגדרות האלה‪crus cerebri .‬‬ ‫הם הסיבים שמגיעים מה‪.corona radiata-‬‬ ‫הכיאזמה לא נחשבת לחלק מהמידבריין‪ ,‬אלא ממערכת הראייה‪.‬‬ ‫‪ crus cerebri‬זה חומר לבן‪ ,‬והוא מהווה ריכוז של הסיבים שהיו ב‪.internal capsule-‬‬ ‫כשמסתכלים על המידבריין במבט ונטראלי או במבט תחתון רואים שני קרוס סרברי‪ ,‬בין שניהם יש איזור‬ ‫מחורר שנקרא ‪.posterior perforated substance‬‬ ‫‪:Pons‬‬ ‫יוצא משם העצב הקרניאלי השמן ביותר – עצב קרניאלי מס' ‪( 5‬כל העצבים הקרניאליים הם זוגיים‪,‬‬ ‫תמיד יש אחד מימין ואחד משמאל)‪ .‬נקרא ‪ trigeminal nerve‬וחשוב לזכור שהוא החמישי‪.‬‬ ‫החשיבות של אזכורו פה – הוא עושה גבול בין הפונס לבין אלומה של חומר לבן שיוצאת מהפונס‬ ‫ומחברת אותו לצרבלום‪ .‬גזע המוח הוא זה שמחבר את הטלאנצפלון עם הצרבלום‪ .‬אין חיבורים ישירים‬ ‫בין המוח הגדול למוח הקטן‪ .‬כל החיבורים בין המוח הגדול לקטן הם של גזע המוח‪.‬‬ ‫כל אחד מ‪ 3-‬החלקים של גזע המוח מניב רגליות שמתחברות לצרבלום‪ .‬לרגליות האלה קוראים‬ ‫‪ .cerebellar peduncle‬סה"כ יש ‪ 3‬זוגות שלהם‪( .‬אחד לכל חלק)‪:‬‬ ‫‪midbrain – superior cerebellar peduncles.1‬‬ ‫‪pons – middle cerebellar peduncle.2‬‬ ‫‪medulla oblangata – inferior cerebellar peduncle.3‬‬ ‫כל מה שלטראלית לעצב הקרניאלי החמישי הוא כבר חלק מה ‪.middle cerebellar peduncle‬‬

‫‪:Medulla Oblongata‬‬ ‫מהמבט הזה רואים כבר שיש גבול ברור בין הפונס למדולה‪ ,‬המסומן על ידי חריץ – ‪ponto-‬‬ ‫‪ .medullary sulcus‬מתחת יש את המדולה אובלונגטה‪ ,‬באורך של ‪ 2.5‬ס"מ‪ ,‬ומשם הלאה זה‬ ‫כבר חוט השדרה‪ .‬במבט הזה על מדולה אובלונגטה אנחנו רואים שהיא עשוייה מ‪ 3-‬בליטות‬ ‫בכל צד‪:‬‬ ‫‪ – pyramid.1‬הבליטה הקרובה ביותר לקו האמצע‪.‬‬ ‫‪ – olive.2‬בעל צורה של זית‪.‬‬ ‫‪ – inferior cerebellar peduncle.3‬מכיל סיבים שמחברים את המדולה עם‬ ‫הצרבלום‪.‬‬ ‫גזע המוח ממבט אחורי‬ ‫‪ :Midbrain‬כשמסתכלים עליו מאחור רואים את ה‪ tectum of midbrain-‬הגג של המידבריין‪ ,‬שם‬ ‫נרדף למושג ‪ .plata quadrigemina‬פלטה= לוח‪ ,quadri = 4 ,‬וזה כי זו פלטה שיש לה ‪ 4‬בליטות‪2 .‬‬ ‫עליונות ו‪ 2-‬תחתונות‪ .‬ל‪ 2-‬העליונות קוראים ‪ ,superior colliculus‬ברבים – ‪ .coliculi‬עהם שייכים‬ ‫למערכת הראייה‪ = Colliculus( .‬גבעה)‬ ‫‪ 2‬התחתונות נקראות באופן מפתיע ביותר – ‪ .Inferior colliculus‬והם‬ ‫שייכים למערכת השמיעה‪ .‬הם כפולים‪ ,‬יש שני ‪ superior‬ו‪.inferior 2-‬‬ ‫ביחד כל ה‪ 4-‬הם ‪ .plata quadrigemina‬טקטום כי בזוחלים הוא באמת היה‬ ‫גג ואצלנו הוא יותר קיר אחורי מאשר גג‪ .‬ה‪ superior colicullus-‬מתחבר‬ ‫ל‪ LGB )Lateral genniculate Body-‬ששייך למערכת הראייה)ע"י זרוע‬ ‫ארוכה ודקה של חומר לבן שנקרא ‪ .Superior brachium‬היא ארוכה ודקה‬ ‫כי היא צריכה להגיע ל‪ lateral-‬ולא ‪.medial GB‬‬ ‫ה‪ MGB-‬יותר קרוב‪ ,‬שולח סיבי ‪ projection‬להאשלס קונבולושנס‪ ,‬ומקבל סיבים מהאוזן‪ ,‬מאיבר‬ ‫השמיעה‪ ,‬וממנו יוצאות ה‪ .Auditory Radiations-‬הוא מחובר ל ‪ .inferior colliculus‬לזרוע‬ ‫שמחברת קוראים ‪ Inferior Brachium‬והיא קצרה ושמנה‪.‬‬ ‫זה נועד בשביל רפלקסים‪ .‬אם עין אחת מקבלת אור האישון מתכווץ (יש מיוזיס)‪ ,‬האישון השני יעשה‬ ‫מיוזיס בזכות הפוסטריור קומישר‪ .‬לא צריך את חוויית הראייה כדי שהאיון השני יתכווץ‪.‬‬ ‫הרס של ה‪ Superior colicullus-‬לא יפגע בחוש הראייה‪ ,‬אלא פשוט תהיה אנאיזוקוריה‪ .‬הסיבים‬ ‫מגיעים מה ‪ optic tract‬ומשם עוברים לקורטקס‪ ,‬המעבר דרך הסופריור קוליקולוס משמש לרפלקסים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ה‪ inferior colliculus-‬הוא חלק ממערכת השמיעה‪ .‬הסיבים מהשבלול מגיעים אליו קודם‪,‬‬ ‫משם הולכים ל‪ MGB-‬ורק משם הם מגיעים לקורטקס דרך האודיטורי ראדיאיישנס‪ .‬כלומר ה‬ ‫‪ inferior colliculus‬הם אחת התחנות בדרך מהרצפטור‪ -‬מהשבלול‪.‬‬ ‫מתחת ל‪ inferior colliculus-‬רואים את העצב הקרניאלי היחידי שיוצא מהאספקט האחורי של גזע‬ ‫המוח‪.‬עצב קרניאלי מס' ‪.4‬‬ ‫‪ – Rhombois fossa of the 4th ventricle‬השם של הרצפה של החדר הרביעי‪ .‬רומבו = מעויין‪,‬‬ ‫פוסה = שקע‪ .‬לרצפה של החדר הרביעי יש צורה של מעויין‪ .‬המשולש העליון הוא פונטיני ‪,pontine‬‬ ‫והתחתון הוא ה‪ .Medullary-‬את הגג של שני החלקים יוצר הצרבלום שחופה עליהם מאחור‪.‬‬ ‫בציור‪ ,‬יש לנו סימול של כוכב על הרצפה הזו‪ ,‬יש שם מבנה שנקרא ‪ ,facial colliculus‬זה המבנה‬ ‫היחיד של הרצפה של החדר הרביעי שאנחנו רואים היום‪.‬‬ ‫‪ :Medulla oblongata‬כשמסתכלים על המדולה אובלונגטה ממבט מאחור‪ ,‬רואים ‪4‬‬ ‫בליטות – ‪ 2‬בכל צד‪.‬‬ ‫הבליטה המדיאלית נקראת ‪ – nucleus gracilis‬מביא תחושה מהרגל‪.‬‬ ‫הבליטה הלטראלית נקראת ‪ – nucleus cuneatus‬מביא תחושה מהיד‪.‬‬ ‫הפעם מדובר ב ‪ ,nucleus‬כלומר גופי תאים‪ ,‬מה שאומר שיש שם סינפסה‪.‬‬ ‫בחוט השדרה אנחנו מכירים אותם כאגדים של חומר לבן‪ ,‬ועם השם ‪.Fasciculus‬‬

‫גזע המוח ממבט מיד סגיטאלי‬ ‫‪:Midbrain‬‬ ‫ה‪ aqueduct-‬מתייחס לשני מבנים של ה‪:midbrain-‬‬ ‫‪.1‬קדימה אליו – ‪Tegmentum of midbrain‬‬ ‫‪ .2‬אחורה אליו – ‪ =Tectum of midbrain. )Tectum‬פלטה קוואדריג'מינה)‪.‬‬ ‫האקוודוקט אח"כ מתרחב להיות החדר הרביעי‪.‬‬ ‫במבט המידסגיטאלי רואים שהפונס נחלק ל‪.2-‬‬ ‫החלק הקדמי שלו‪ ,‬הבליטה שמתייחסת לבסיס‬ ‫הגולגולת‪ ,‬נקראת ‪ ,Basilar part of pons‬החלק‬ ‫האחורי הוא כאילו המשכי עם המידבריין‪ ,‬ונקרא‬ ‫‪ ,Tegmentum of pons‬והוא מן הסתם המשכי‬ ‫עם ה ‪ .Tegmentum of midbrain‬זה אותו‬ ‫טגמנטום רק יש לו חלק במידבריין וחלק בפונס‪.‬‬ ‫התלמוס‬ ‫מחולק על ידיד למינה לבנה חומר לבן שיש לו‬ ‫צורה של ‪ ,y‬נקרא ‪ ,y band‬ל‪ 3-‬אזורים‪:‬‬ ‫האיזור האנטריורי (בעל תפקיד לימבי ומוטורי)‪.‬‬ ‫האיזור המדיאלי (ממש קרוב לאמצע‪ ,‬לחדר‬ ‫השלישי)‪ ,‬והחלק הונטראלי‪.‬‬ ‫החלק הונטראלי מחולק גם הוא ל‪ 3-‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ – VA‬ונטראלי אנטריורי‬ ‫‪ – VL‬ונטראלי לטראלי‬ ‫‪ – VP‬ונטראלי פוסטריורי‪.‬‬ ‫אם נשלוף את ‪ VP‬החוצה כמו בציור מס' ‪ 4‬בצד ימין בדף‪ ,‬נעשה דיסקציה‪ ,‬נראה שהוא עשוי מ‪2-‬‬ ‫יחידות – יחידה לטראלית ואחת מדיאלית‪( .‬אחת קרובה ואחת רחוקה מה‪.)Y band-‬‬ ‫ככה נותנים את השם ל‪ 2-‬גרעינים חשובים של התלמוס‪:‬‬ ‫‪( VPM – Ventral postero medial‬קרוב יותר ל‪ .)Y band-‬ו‪VPL – Ventral Postero-‬‬ ‫‪ Lateral‬שהוא רחוק יותר מה‪.)Y band-‬‬ ‫גרעין ‪ VPL‬מקבל אינפורמציה תחושתית מהגוף (כלומר מהצוואר ומטה)‪ ,‬האפרנטים העיקריים של ה‪-‬‬ ‫‪ post-cental gyrus‬הם מה‪.VPL of thalamus-‬‬ ‫גרעין ‪ – VPM‬מקבל אינפורמציה תחושתית מהראש‪ .‬גם הוא מקרין ל‪ postcentral gyrus-‬פשוט‬ ‫לחלקים אחרים של הומונקולוס‪.‬‬ ‫עצבים קרניאליים‪:‬‬ ‫‪.1‬עצב הריח –‬

‫‪.2‬עצב הראיה‪ ,‬אפשר לראות אותו בציור במצגת‪ .‬רואים שם גם שיש יחס מיוחד בין‬ ‫הכיאזמה להיפופיזה‪ .‬התחנה הראשונה היא ה‪ LGB-‬והסיבים שיוצאים ממנה הם ה‪optic-‬‬ ‫‪ radiations‬שהולכים לקורטקס האוקסיפיטלי‪ .‬בין שתי העיניים‪ ,‬קצת מעליהם יש את‬ ‫האף‪ ,‬בלטינית הוא נקרא ‪ .Nasus‬הצדדים של הגלגולת טמפורליים‪ .‬ככה מחלקים את‬ ‫הרשתית‪ .‬יש רשתית נזאלית ורשתית טמפורלית‪ .‬העצבים (אקסונים) של הרשתית‬ ‫הטמפוראלית (הקיצוניים יותר) שומרים על הצד שלהם‪ ,‬הם עוברים בשוליים של הכיאזמה‬ ‫ולא מפריעים‪ .‬בכיאזמה ישנה החלפה רק של הרשתיות הנזאליות‪ .‬הרשתית הנזאלית של עין‬ ‫ימין עוברת שמאלה‪ .‬הרשתית הנזאלית של עין שמאל עוברת ימינה והן‬ ‫מצטלבות במרכז‪.‬‬ ‫‪ LGB‬מסויים מקבל את הרשתית הטמפורלית האיפסילטראלית‪ ,‬ואת הרשתית‬ ‫הנזאלית הקונטרלטרלית‪.‬‬ ‫עוד נדבך – שדה הראייה‪ ,‬מה שנמצא מחוץ לעין‪ .‬טמפוראלי – רחוק מהאף‪,‬‬ ‫נזאלי – קרוב לאף‪ .‬בגלל ההיפוך שהעדשה עושה‪ ,‬שדה הראייה השמאלי‬ ‫(נזאלי) של העין הימנית הולך לרשתית הטמפוראלית‪ ,‬ושדה הראייה הימני של‬ ‫העין הימנית הולך לרשתית הנזאלית‪ .‬כתוצאה‪ ,‬בצד ימין‪ LGB ,‬מקבל את‬ ‫שדה הראייה הנזאלי של צד ימין‪ ,‬והטמפוראלי של צד שמאל‪ .‬כלומר את צד‬ ‫שמאל של העולם‪.‬‬ ‫‪ LGB‬השמאלי מקבל את שדה הראייה הימני‪/‬נזאלי של העין השמאלית ואת‬ ‫שדה הראייה הימני של העין הימנית‪.‬‬ ‫כלומר שדות הראייה השמאליים עוברים ימינה והימניים עוברים שמאלה‪.‬‬ ‫‪ – Bitemporalhemianopsia‬אם יש גידול של בלוטת ההיפופיזה והיא לוחצת על הכיאזמה‪ ,‬הסימפט'‬ ‫יהיה שהמטופל יאמר שיש לו קתמים שחורים בשדה הראייה בצדדים‪(.‬זה כתוצאה ממסה שלוחצת על‬ ‫מרכז הכיאזמה)‪.‬‬ ‫צריך לזכור את זה ואת ‪( .blindness‬מופיעים במצגת)‬ ‫‪ 3‬עצבים קרניאלים מעצבבים את השרירים של גלגל העין‪:‬‬ ‫‪ – .Oculomotor n .3‬יוצא בין שני ‪ .crus cerebri‬אוקולומוטור – אוקולארי =‬ ‫מתייחס לעין‪.‬‬ ‫‪ – Trochlear .4‬מחבק את המידבריין מאחור‪ ,‬ויוצא משני הצדדים‪ - .‬טרוכליאה =‬ ‫גלגלת בלטינית (בעברית נקרא "העצב הגלגילתי")‪.‬‬ ‫‪ – Abducens .6‬יוצא מהפונטומדולארי סולקוס‪ ,‬הכי קרוב למידליין ‪ -‬אבדוסנס‪.‬‬ ‫אבדוקציה = התרחקות מקו האמצע‪ .‬כאשר אני מסתכל ימינה‪ ,‬העין הימנית שלי היא‬ ‫באבדוקציה‪ ,‬והעין השמאלית היא באידדוקציה‪ – aBduction( .‬התרחקות מקו האמצע‪,‬‬ ‫‪ .)aDduction‬בעין השניה אמור לקרות ההיפך כשמסתכלים ימינה‪ .‬זו החשיבות של‬ ‫הקומיסורות‪ .‬זהו עצב מיוחד‪ ,‬כי הוא מעצבב רק את השריר שעושה אבדוקציה‪ .‬כאשר‬ ‫העין היא במבט קדימה‪ ,‬יש שו"מ בין שני השרירים‪ .‬השריר שמושך אותה לקו האמצע‬ ‫וזה שמושך אותה הרחק מקו האמצע מושכים באותה מידה‪ .‬העיין נשארת במה שנקרא‬ ‫"מבט קדמי"‪.‬‬

‫נניח שיש איזושהי פגיעה שגורמת להחלשות של העצב הקרניאלי השישי‪ ,‬מה שיקרה זה שנראה משהו‬ ‫שנראה כמו סוג של פזילה‪ .‬השריר שאמור למשוך את העין הצידה חולה‪ ,‬לכן יש פזילה וזו פזילה‬ ‫שנקראת ‪ .Medial strabismus‬זה יכול להיות תוצאה של שריר חולה‪ ,‬וגם של עצב חולה‪ .‬מבחינתנו‬ ‫הפגיעה היא בעצב השישי‪.‬‬

‫‪ - trigeminal.3‬נמצא בגבול בין הפונס ל‪middle cerebellar-‬‬ ‫‪ peduncle‬והוא נקרא העצב המשולש כי יש לו ‪ 3‬חלקים‪ ,‬שלושתם‬ ‫סנסוריים‪:‬‬ ‫‪ – V1‬נקרא הסעיף ה‪ ,Ophthalamic-‬הוא מביא תחושה מהעור של המצח‬ ‫מעל הגבול שבין העפעף העליון והעפעף התחתון‪ .‬זו הטריטוריה של ‪V1‬‬ ‫(מעצבב גם פיסה קטנה של האף)‪.‬‬ ‫‪ – V2 – Maxillary‬מעצבב את מרכז הפנים‪ ,‬עד הגבול שבין השפה העליונה‬ ‫לשפה התחתונה‪ .‬גם מביא תחושה מהשיניים העליונות‪.‬‬ ‫‪ – V3 – Mandibular‬מביא תחושה מהחלק התחתון של הפנים – מהשפה‬ ‫התחתונה ומטה ומהשיניים התחתונות‪ .‬זה היחיד מבין השלושה שיש לו גם‬ ‫מרכיב מוטורי‪ .‬בשביל שרירי הלעיסה‪ .‬כל השרירים האלה מעוצבבים על ידי ‪.V3‬‬ ‫מהפונטומדולארי סלקוס יוצאים שלושה עצבים קרניאליים – הכי מדיאלי – ‪ ,6‬לטראלית אליו ‪ ,7‬הכי‬ ‫לטראלי – ‪( .8‬בשני הצדדים)‪:‬‬ ‫‪ – Facial nerve .7‬מעצבב את שיריר ההבעה של הפנים‪ .‬כל ההבעות הן הודות‬ ‫לעיצבוב של עצב זה‪ .‬הוא גם מביא תחושת טעם משני השלישים הקדמיים של הלשון‪.‬‬ ‫(מה שמסומן בציור באדום)‪.‬‬

‫‪ .8‬עצב בעל שני חלקים‪ ,.vestibulocochlear n ,‬וסטיבולו = של שיווי המשקל‪,‬‬ ‫וקוכליאר = שמיעה‪.‬‬ ‫בין האוליב של המדולה‪ ,‬לחלק ‪ 3‬שלה‪ ,‬יוצאים עצבים ‪ 10 ,9‬ו‪ 9 .11-‬ו‪ 10-‬מעצבבים‬ ‫סנסורית ומוטורית את השרירים בלוע‪( Glossopharyngeal – 9 .‬גלוסה = לשון)‪ ,‬ו‪– Vagus 10-‬‬ ‫תועה‪ 9 .‬מביא טעם מהשליש האחורי של הלשון‪ 7( .‬מביא משני השלישים הקדמיים)‪ - 10 .‬ואגוס‪ ,‬עיקר‬ ‫התפקיד שלו הוא לספק עיצבוב פאראסימפתטי כמעט לכל איברי הבטן ואיברי החזה‪ .‬הכוונה היא‬ ‫שהתפקוד הבסיסי הרגיל של הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬הקיבה‪ ,‬וכו' הוא בתיווך של הואגוס‪ ,‬כולם מעוצבבים על ידי‬ ‫הואגוס‪.‬‬ ‫‪ – 11‬נקרא ‪ Accessory‬הוא מעצבב את שריר הטרפז ועוד שריר בצוואר‪ ,‬השריר האלכסוני שם‪ .‬אם יש‬ ‫מחלה של ה‪ ,Accessory-‬הראש יהיה שמוט לאותו צד של המחלה‪.‬‬ ‫‪ .12‬נקרא עצב תת הלשון – ‪ ,hypoglossal nerve‬והוא היחיד שיוצא ממעל ה ‪ olive‬של המדולה‪ .‬הוא‬ ‫מגיח ממתחת למסה השרירית של הלשון‪ .‬זה העצב שמספק עיצבוב מוטורי לכל השרירים של הלשון‪.‬‬

‫בדיקות תקינות עצבית‪:‬‬ ‫את העצב הראשון בודקים עם ריח‪ ,‬נותנים לו להריח משהו‪.‬‬ ‫את העצב השני‪ ,‬בודקים עם לוח של מספרים ואותיות וכו'‪.‬‬ ‫את העצב השלישי‪ ,‬הרביעי והשישי‪ ,‬בודקים עם בקשה מהחולה להזיז עיניים אחרי האצבע של הרופא‪.‬‬ ‫(אם יש בעיה ב‪ 3-‬האדם יתלונן על דיפלופיה – ראייה כפולה)‪.‬‬ ‫את ‪ 5‬בודקים על ידי זה שנוגעים בפנים עם קיסם‪ ,‬ושואלים את החולה אם הוא מרגיש‪ ,‬ואם הוא מרגיש‬ ‫אותו דבר ב‪ 2-‬הצדדים‪ .‬בנוסף בודקים את שרירי הלעיסה‪ ,‬על ידי זה שמצמידים את האגרוף ללסת של‬ ‫החולה והוא צריך לפתוח את הפה נגד ההתנגדות של הרופא‪( .‬עושים משני הצדדים)‪.‬‬ ‫את ‪ 7‬בודקים עם זה שאומרים לו לעשות כל מיני הבעות פנים‪.‬‬ ‫אם רוצים לבדוק את הטעם מטפטפים משהו עם טעם על שני השלישים הקדמיים של הלשון (את האחורי‬ ‫אף פעם לא בודקים)‪.‬‬ ‫את ‪ – 8‬שיווי משקל בודקים עם מבחני הליכה‪ ,‬ושיעמוד עם עיניים עצומות וידיים פרוסות וכולי‪.‬‬ ‫‪ – 10‬בצוואר אפשר לזהות אותו אבל אח"כ אי אפשר כי הוא נהיה מקלעות מקלעות‪.‬‬ ‫‪ – 11‬מבקשים מהחולה להרים את הכתפיים נגד התנגדות וגם לסובב את הראש נגד התנגדות‪.‬‬ ‫עצב מספר ‪ - 12‬ענבית (‪ .)uvula‬לעובר יש ‪ 2‬לשונות‪ ,‬כל‬ ‫אחת מקבל עצבוב משלה‪ ,‬בסופו של דבר יש מעטפת‬ ‫שעוטפת את שתיהן‪ .‬איך בודקים את ההיפוגלוסל – מבקשים‬ ‫מהחולה להוציא את הלשון ולהניע אותה לצדדים‪ .‬אם‬ ‫ההיפוגלוסל הימנית נדפקה תהיה סטייה של הלשון לצד‬ ‫החולה‪ .‬אם יש אוטם במוח‪ ,‬האוטם יהיה בצד הנגדי‪ .‬גם‬ ‫במקרה של הענבית יש לעובר ‪ 2‬כאלה (‪ ,)bifidUvula‬ה‬ ‫‪ uvula‬זה שריר מושך‪ .‬כשהחולה אומר "אההה"‪ ,‬היובולה‬ ‫אמורה לעלות מיד למעלה‪ .‬במקרה הזה אם אחד מהם חולה‪,‬‬ ‫היובולה תסטה לצד הבריא‪( .‬ההיפך ממה שקורה עם הלשון)‪.‬‬ ‫ציור מספר ‪ 5A‬בדפים‪ .‬מחפשים איפה גופי התאים של האקסונים שאנחנו רואים בעצבים הקרניאליים?‬ ‫בציור רואים חתך במידבריין בגובה הסופריור קוליקולוס‪.‬‬ ‫‪ – Substansia nigra‬הפסים בשחור‪ .‬השטח שנמצא מתחת ל ‪ .S.N‬זה הקרוס סרברי‪.‬‬ ‫השטח שנמצא מעל ה‪ SN-‬זה הטגמנטום‪.‬‬ ‫טגמנטום ‪ +‬קרוס סרברי = ‪( peduncles‬טגמנטום = סיפון של ספינה)‪.‬‬ ‫קרוס סרברי = אלומת הסיבים שהגיעה מה ‪.internal capsule‬‬ ‫מסביב לאקוודוקט יש גרעין שנקרא ‪ – Periaqueductal grey‬שולח סיבים שמפריעים‪ ,‬עושים‬ ‫אינהיביציה למידע על כאב‪.‬‬ ‫קדימה ל ‪ PAG‬נמצא הגרעין של עצב מס' ‪ .3‬פה יושב גוף התא שהאקסון שלו נמצא בחבילה שיוצאת‬ ‫של עצב ‪.3‬‬ ‫בתוך הטגמנטום יש גם גרעין שנקרא ‪ .Red Nucleus‬אם נעשה את החתך קצת יותר נמוך‪..‬‬ ‫ממשיכים לעקוב בעמ' מס' ‪ .4‬בציור ‪ ,B‬מסתכלים על חתך בגובה ה‪ .inferior colliculus-‬הפעם רואים‬ ‫את עצב ‪ ,4‬הפעם כשהעצבים מגיעים לכאן הם מצטלבים‪ .‬בתוך גזע המוח יושב הגרעין‪ ,‬מתחת לאקוודקט‬ ‫(בתוך הטגמנטום של המידבריין)‪.‬‬ ‫ציור ‪ – C‬עושים חתך בפונס‪ .‬הגרעין של עצב ‪ 5‬נמצא בטגמנטום של הפונס‪.‬‬ ‫ציור ‪ - D‬חתך בפונס‪.‬‬

‫** זה שהעצב עובר בסולקוס לא אומר שהגרעין שלו נמצא בגובה של הסולקוס‪** .‬‬ ‫הגרעין של ‪ 6‬קרוב יותר לחדר הרביעי‪ .‬הוא שולח את הסיבים שלו קדימה והם יוצאים‪ .‬האקסונים של ‪7‬‬ ‫מסתובבים סביב ‪ 6‬ואז יוצאים‪ .‬כש‪ 7-‬מסתובב סביב ‪ 6‬הוא עושה בליטה בחדר הרביעי‪ .‬זו הבליטה‬ ‫בצורת כוכב שנמצאת בחדר הרביעי‪ .‬זה ה‪ ,facial colliculus-‬אבל אם נעשה נזק לרצפה‪ ,‬נפגע בגרעין‬ ‫של ‪ 6‬ולא בגרעין של ‪.7‬‬ ‫ציור ‪ – E‬כתוב ‪ .ICP- Inferior cerebellar peduncle‬מי שיוצא בין ה‪ Olive-‬ל‪ pyramid-‬זה רק‬ ‫עצב ‪ .12‬בין ה‪ ICP-‬וה‪ Olive-‬יוצאים ‪ 10 ,9‬ו‪ 11-‬לפי הגובה שלהם‪.‬‬ ‫** המקום שממנו יוצא העצב לא קשור למקום שבו הגרעין נמצא **‬ ‫מסילה עצבית מוטורית (יורדת)‬ ‫המערכת המוטורית העיקרית של הגוף נקראת ‪ .The Pyramidal system‬המסילה הזו (מסילה יורדת)‬ ‫כוללת ‪ 2‬נוירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪ .‬סינפסה ‪ 1‬בין נוירון ראשון לשני‪ ,‬וסינפסה שניה‪ ,‬היא בין הנוירון‬ ‫לשריר‪.‬‬ ‫אם סופרים רק סינפסות בין נוירונים אז יש לנו שני נוירונים וסינפסה ‪.1‬‬ ‫גוף התא של הנוירון הראשון יושב בקורטקס המוטורי (איפשהו בהומונקולוס המוטורי על ה‪-‬‬ ‫‪ .)precentral gyrus‬המקום הראשון שבו האקסון עובר הוא ‪ .Corona radiata‬אח"כ הואמתרכז‬ ‫עם חבריו הסיבים האחרים בתוך ה ‪ ,capsula interna‬אח"כ הוא עובר בשליש האמצעי של קרוס‬ ‫סרברי‪( .‬בשני הצדדים)‪.‬‬ ‫הטגמנטום של הפונס תפוס על ידי מסילות עולות‪ .‬החבילה של הסיבים מתפרקת למספר אלומות‪ .‬הוא‬ ‫עובר בבייסילר פארט אוף פונס‪ ,‬כי הטגמנטום תפוס כבר‪ .‬החבילות יורדות בין הסיבים שיש שם‬ ‫שהולכים לצדדים‪ .‬מדולה – החבילות שהתפרקו מתאחדות מחדש ויוצרות את ה ‪ pyramid‬של המדולה‪.‬‬ ‫(אנחנו עדיין בנוירון הראשון)‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬במדולה ‪ 90%‬מהסיבים עוברים לצד השני באיזור שנקרא ‪decussation‬‬ ‫‪ .of pyramids‬הם נקראים ‪ .Lateral corticospinal tract‬כי הם עברו לצד‬ ‫השני‪ .‬זה משהו שקורה ברמת המדולה‪.‬‬ ‫‪ 10%‬הנותרים נקראים ‪ Anterior corticospinal tract‬והם נשארים באותו‬ ‫צד‪.‬‬ ‫אנחנו ממשיכים עם ה‪ ,Lateral-‬ורואים שהוא מתחבר לקרן הקדמית של חוט‬ ‫השדרה‪ ,‬שם הוא עושה סינפסה עם הנוירון השני‪ .‬הנוירון השני יוצר את השורש‬ ‫הקדמי של העצב הסיפנאלי ועובר לשריר שצריך לעצבב‪.‬‬ ‫הנוירון הראשון‪ ,‬שגוף התא שלו יושב בקורטקס קוראים ‪.upper motor neuron‬‬ ‫לנוירון השני קוראים ‪ ,lower motor neuron‬וגוף התא שלו נמצא ב‪ventral horn of spinal-‬‬ ‫‪.cord‬‬ ‫לשרירים של הראש אין עצבים ספינאליים‪ .‬גם פה יש ‪ upper motor neuron‬ו‪lower motor-‬‬ ‫‪ ,neuron‬גם כאן הוא יוצא‪ ,‬עובר דרך קורונה רדיאטה‪ ,‬עובר בג'נו של האינטרנל קפסול‪ ,‬כאן הסינפסה‬ ‫היא בגזע המוח‪ ,‬איפה שיושבים הגרעינים של העצב הקרניאלי‪.‬‬ ‫ה‪ lower motor neuron-‬נמצא בעצב הקרניאלי שיש לו מרכיב מוטורי‪.‬‬ ‫העצבים הקרניאליים עם מרכיב מוטורי‪:‬‬ ‫‪( 3‬שרירים שמניעים את גלגל העין)‪( 5 ,4 ,‬שרירי לעיסה)‪( 7 ,6 ,‬שרירי פנים ‪ -‬הבעה)‪( 9 ,‬שרירים‬ ‫בלוע)‪( 10 ,‬שרירים בלוע‪ ,‬מעים‪ ,‬קיבה‪ ,‬לב וכו')‪( 11 ,‬צוואר ושרירי הכתפיים)‪( 12 ,‬שרירי לשון)‪.‬‬

‫כל העצבים הקרניאליים שיש להם מרכיב מוטורי הם ‪ ,lower motor neurons‬הסינפסה של‬ ‫ה‪ upper-‬איתם הוא בגרעין של עצמם בגזע המוח‪ .‬גופי התא של ה‪ upper neurons-‬יושבים‬ ‫בקורטקס‪.‬‬

Related Documents

Neuroanatomy 08
May 2020 4
Neuroanatomy Mcq
April 2020 5
Neuroanatomy 06
May 2020 7
Neuroanatomy 11
May 2020 11
Neuroanatomy 09
May 2020 3
Neuroanatomy 04
May 2020 3