Neuroanatomy 06

‫נוירואנטומיה שיעור ‪6‬‬ ‫ב ‪ 26/05‬יש בוחן‪ 12 ,‬שאלות ממש פשוטות‪ ,‬עד החומר של השבוע (של היום) – כולל‪ .‬בלי ההרצאה של‬ ‫שבוע הבא שתהיה על קרומי המוח ואספקת הדם של המח‪ .‬הבוחן יהיה בבריטניה ‪ ,014‬ב‪ .16:15-‬הבוחן‬ ‫לוקח ‪ 20‬דק'‪ ,‬חצי שעה לכל היותר‪.‬‬ ‫עזבנו את המוח של העובר בשבוע השישי‪.‬‬ ‫תזכורת‪ :‬גלובוס פאלידוס – המקור שלו הוא דיאנצפלון ולא טלאנצפלון כמו שאר הגרעינים‪.‬‬ ‫דיברנו על המבנה של החדר הלטראלי‪ ,‬בעל צורה של האות ‪ C‬ויש לו ייצוג בכל אחת מהאונות‪( .‬אמרנו‬ ‫את זה כבר‪.)..‬‬ ‫דיברנו על ההיפוקמפוס‪ ,‬ועל הפס היפוקמפוס‪ ,‬שהוא‬ ‫המקור לסיבים בהיפוקמפוס‪ .‬חשוב להבדיל בין‬ ‫ההיפוקמפוס (‪ – Hippocampus‬היפו כמו סוס)‬ ‫והמילה ‪( hypo‬שמשמעה מתחת)‪.‬‬ ‫הפורניקס מטפס על ההיפוקמפוס ועושה סינפסה ב‪-‬‬ ‫‪ .mammilary bodies‬הסיבים של הפורניקס‬ ‫עושים סינפסה בהיפותלמוס‪( .‬כי הממילארי בודיס‬ ‫הם מרכיבים של ההיפותלמוס)‪.‬‬ ‫שני הפורניקס למעלה נקראים ‪.Body of fornix‬‬ ‫העמודים של הפורניקס שיורדים מקדימה לתלמוס נקראים ‪ .columns of fornix‬הם צמודים למעלה‬ ‫ואז מתרחקים זה מזה‪.‬‬ ‫בתוך למינה טרמינאליס יש בליטה שנקראת ‪ ,anterior commissure‬גם את זה אפשר לראות‬ ‫מהמשולש שנוצר בין שני עמודי הפורניקס‪ .‬בליטה זו מחברת את הקורטקס הטמפוראלי‪ .‬יש דרכה סיבים‬ ‫לבנים שעוברים‪.‬‬ ‫הפער בין עמודי הפורניקס והתלמוס הקדמי הוא הוא ה‪.foramen of monro-‬‬ ‫‪ CSF‬יכול לעבור מהחדר הלטראלי הימני והשמאלי לחדר השלישי דרך שני פתחים שנקראים –‬ ‫‪ .interventricular foramen of monro‬זה לא פתח במובן שהוא חור‪ ,‬זה פשוט הפער שבין‬ ‫התלמוס לבין הפורניקס‪.‬‬ ‫ספטום פלוסידום מחובר לפורניקס‪ .‬הוא עושה גבול של חדר‪ .‬אם‬ ‫אנחנו נמצאים בתוך חדר לטראלי‪ ,‬אחד הקירות של החדר הוא‬ ‫ספטום פלוסידום‪.‬‬ ‫ ציור של חתך קורונאלי של האיזור‪.‬‬‫‪ - Stria Terminalis‬יש אלומת סיבים שיוצאת מהאמיגדלה‬ ‫ועוקבת אחרי ה‪( caudate nucleus-‬גופי התא של הסיבים‬ ‫יושבים באמיגדלה)‪ ,‬גם לה יש את צורת האות ‪ ,C‬וגם לה יש את‬ ‫הצורה של הפורניקס של לרדת כלפי מטה‪ ,‬היא עושה סינפסה‬ ‫בגרעינים של הספטום‪.‬‬ ‫‪ – Septal area‬נמצא מתחת לספטום פלוסידום‪ ,‬יש שם ‪ 4‬קב' של גרעינים (‪ 4‬בימין ו‪ 4-‬בשמאל)‪ ,‬הם‬ ‫הגרעינים של הספטום – ‪ .Septal nuclei‬הסיבים של ה ‪ Stria terminalis‬עושים סינפסה עם ה‪-‬‬ ‫‪.Septal nuclei‬‬ ‫בחדר הלטראלי נמצא את אלומת הסיבים בגבול שבין התלמוס ל‪.Caudate nucleus-‬‬ ‫(סטריאה בלטינית = אלומה)‪ .‬בתוך האלומה (שקוע בין האקסונים) יש כלי דם – וריד ‪ -‬שנקרא ‪Vena‬‬ ‫‪ ,Terminalis‬והוא נקרא גם ‪ ..Thalamostriatic v‬הוריד מנקז חלקים מהתלמוס וחלק מהסטריאטום‪,‬‬ ‫בעיקר את ה‪.Caudate nucleus-‬‬

‫דיברנו על קורונה רדיאטה‪ ,‬הסיבים שלה שמתרכזים מאחורי הלנטיפורם נוקלאוס נקראים אינטרנל‬ ‫קפסול‪ .Internal capsule – .‬היא נמצאת מאחורי הלנטיפורם נוקליאוס ויש עוד שני מבנים חוץ ממנו‬ ‫שעושים לה גבול (עושים גבול לקפסולה הפנימית)‪ .‬הסיבים הללו מתנקזים למידבריין‪( ,‬הולכים לקרוס‬ ‫סרברי)‪ .‬לטראלית הקפסולה מוגבלת ע"י הלנטיפורם נוקלאוס‪.‬‬ ‫בחלק הקדמי נמצא ‪.head of caudate nucleus‬‬ ‫החלק הקדמי של ה ‪ putamen‬מחובר ל ‪ .head of caudate nucleus‬אי אפשר לראות אותו בציור‬ ‫הרגיל של הקורונה כי היא מסתירה אותו‪ .‬כלומר מדיאלית מי שמגביל את הסיבים של ה‪internal-‬‬ ‫‪.capsule‬‬ ‫מהצד השני נמצא הלנטיפורם‪ .‬החיבור ביניהם לא מופיע בציור שקיבלנו‪.‬‬ ‫מה עושה גבול לטראלי לסיבים האחוריים של הקפסולה הפנימית? תמיד הגבול הלטראלי של הסיבים הוא‬ ‫הלנטיפורם נוקלאוס‪ ,‬מדיאלית לחלק האחורי נמצא התלמוס‪ .‬הסיבים האחוריים של הקפסולה הפנימית‪,‬‬ ‫יורדים לטראלית לתלמוס ומדיאלית ללנטיפורם נוקלאוס‪( .‬זה כי ה‪ tail of caudate nucleus-‬נהפך‬ ‫לממש דקיק)‪.‬‬ ‫נעשה חתך הוריזונטלי דרך הקפסולה הפנימית‪:‬‬ ‫חתך זה מראה ‪ 3‬מתוך ‪ 5‬החלקים של הקפסולה הפנימית‪.‬‬ ‫הסיבים של הקפסולה הולכים פנימה‪ ,‬לתוך הלוח אם הם מהקורטקס למטה‪ ,‬ואם הם הולכים מאיפשהו אל‬ ‫הקורטקס אז הם יוצאים מהלוח (מהמחשב אלינו‪ ...‬אמאלה!)‪.‬‬ ‫(‪gpe – globus pallidus externus, gpi-globus pallidus‬‬ ‫‪)internus‬‬ ‫החלקים‪- )Parts of internal capsule( :‬‬ ‫‪.1‬חלק ראשון ‪ – Caudolenicular part‬הוא נקרא גם‬ ‫‪( anterior limb‬הגפה הקדמית)‬ ‫‪.2‬חלק שני – ‪( – Genu of internal capsule‬ג'נו כמו‬ ‫ברך)‪ ,‬נמצא בין החלק הראשון לחלק השלישי‪.‬‬ ‫‪.3‬חלק שלישי – ‪Thalamolenticular limb part‬‬ ‫ונקרא גם ‪.posterior limb‬‬ ‫את שני החלקים הנוספים של הקפסולה קשה מאוד להדגים בחתך הזה‪ ..‬שניהם גם כן מתייחסים‬ ‫ללנטיפורם נוקלאוס‪.‬‬ ‫‪.4‬חלק רביעי – ‪ – Retro-lenticular part‬עובר מאחורי הלנטיפורם נוקלאוס ומוביל‬ ‫סיבים מהתלמוס אל הקורטקס הראייתי‪ .‬יש לו שם נפוץ יותר – ‪( Optic Radiations‬הם‬ ‫מובילים סיבים מהתלמוס לקורטקס הראייתי והם עוברים מאחורי הלנטיפורם נוקלאוס ולכן‬ ‫נקראים רטרולנטיקולאר פייברס)‪ .‬כשאנחנו אומרים שהקפסולה הפנימית נמצאת מאחורי‬ ‫הלנטיפורם נוקלאוס אנחנו מתכוונים ביחס מדיאלי‪ ,‬פה אנחנו מתכוונים ממש מאחורי‪.‬‬ ‫‪th‬‬ ‫‪.5‬חלק חמישי – גם לו יש שם שנגזר מהיחס – נקרא –‪( Sub-lenticular part‬או ה‪5 -‬‬ ‫‪ )part of internal capsule‬מוביל סיבים מהתלמוס אל הקורטקס האודיטורי שבאונה‬ ‫הטמפורלית והם נקראים ‪ .Auditory radiations‬בחלק החמישי הסיבים הם סיבים‬ ‫קורטיקופטאליים כי הם מובילים מידע מאיפשהו לקורטקס‪.‬‬ ‫בשלושת החלקים הראשונים (שלמעלה יותר) של הקפסולה הפנימית מפוזרים סיבים שנקראים‬ ‫‪ .Corticopontine fibers‬האוריינטציה שלהם היא מהקורטקס לגריעינים של הפונס‪( .‬גרעיני הגשר)‪.‬‬ ‫•בגפה האחורית אנחנו מוצאים ‪ corticospinal fibers‬והם חלק מהמערכת המוטורית‪ .‬הוא‬ ‫עובר בתוך ה ‪ posterior limb‬של ה ‪ .internal capsule‬שייכים למע' המוטורית של‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫•‪ – Corticobulbar fibers‬סיבים ששייכים גם כן למערכת המוטורית‪ ,‬והם עוברים רק‬ ‫ב‪ .Genu of internal capsule-‬שייכים למערכת המוטורית של הראש‪ .‬הם מובילים‬ ‫מידע מהקורטקס אל גזע המוח (שנקרא בשפה אנטומית קלאסית בולבוס)‪.‬‬

‫ההבדל בין שניהם הוא שהמערכת המוטורית שלה גוף והמערכת המוטורית של הראש הן מופרדות‬ ‫(כמו עם ההבדל בין עצבים קרניאליים ועצבים ספינליים)‪.‬‬ ‫‪ 3‬סוגים של סיבים של חומר לבן‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוג ‪ – Commissural fibers‬סיבים שיכולים לחבר קורטקס של המיספרה אחת לקורטקס של‬ ‫ההמיספרה השניה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בין ‪ 2‬ההמיספרות יש חיבור (הקיר הוא רציף לא משנה מה)‪ ,‬הקיר שמחבר את החלקים של מערכת‬ ‫העצבים נקרא ‪ – Telencephalon impar‬ממנו מתפתחות הקומיסורות של ההמיספרות‪ .‬הוא נמצא על‬ ‫קו האמצע והוא אי‪-‬זוגי ולא מתחלק‪.‬‬ ‫בציור רואים את הטלאנצפלון אימפר שממנו מתפתחות ‪ 5‬הקומיסורות של‬ ‫המוח‪:‬‬ ‫(ציור של עובר בן ‪ 10‬שבועות)‬ ‫נתעלם מה ‪ ,optic chiasma‬ונראה מה יש לנו מקדימה‪ :‬יש לנו בליטה של‬ ‫הלמינה טרמינאליס‪.‬‬ ‫אח"כיש את האנטריור קומיסור‪ ,‬ההיפוקמפל קומיסור ואז מעליה יש את ה‬ ‫‪.baby corpus callosum‬‬ ‫בציור התחתון יותר (ציור של עובר בגיל ‪ 16‬שבועות) הוא מתפתח מאוד‪,‬‬ ‫צומח אחורית ומכסה את שני התלמוסים‪ ,‬בעוד שההיפוקמפל נשארת אותו‬ ‫דבר‪ .‬כשהוא עושה את זה‪ ,‬הספלניום שלו מושך אחריו את הקומיסורה של‬ ‫ההיפוקמפוס וככה היא מגיעה למיקום הסופי שלה‪.‬‬ ‫לאלה קוראים ‪:The anterior commissures‬‬ ‫‪Corpus callosum‬‬ ‫‪Hippocampal commissure‬‬ ‫‪Anterior Commissure‬‬ ‫ישנן שתי קומיסורות אחוריות‪ ,‬שנקראות‪:‬‬ ‫‪ – Habenular commissure‬בעלת תפקיד לימבי‪.‬‬ ‫‪ – Posterior commissure‬אחראית ל‪ .Pupillary light reflex-‬כשמקרינים על עין אחת אור‪,‬‬ ‫האישון קטן‪ ,‬אבל מי שמתכווץ זה השרירים‪ .‬להקטנה שלו קוראים ‪( miosis‬ולא עם ‪ .)y‬בעין השניה גם‬ ‫יהיה ‪ ,miosis‬זה קורה בזכות ה ‪ posterior commissure‬שמקבלת אינפו' מהאופטיק נרב בצד אחד ויש‬ ‫לה אפשרות להשפיע על שרירי האישון בצד השני‪ .‬למב שבו האישון גדל‪ ,‬קוראים ברפואית מידריאזיס‪.‬‬ ‫אם גוזרים לבן אדם את ה ‪ .posterior comm‬ומקרינים אור בעין אחת זה יתכווץ ובשני לא יהיה כלום‪.‬‬ ‫ל‪-‬א‪-‬סימטריה הזו קוראים ‪( .anisocoria‬חשוב לדעת את זה)‪( .‬נוירואופטלמולוג – רופא מוח שמתמחה‬ ‫בתגובתם של ה‪ .)optic nerves-‬כשהרופא מקרין עין אחת באור ובודק את הסימטריה של התגובה‪,‬‬ ‫נאמר שהוא בודק את התגובה הקונסנסואלית‪ .‬אם היא לא תקינה‪ ,‬זה אומר שכשהקרינו עין אחת באור‪,‬‬ ‫האישון השני לא הגיב‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מסיבי הפרוג'קשן ‪.‬של ההמיספרה‬ ‫נמצאים באינטרנטל קפסול‪ ,‬וחלקם נמצאים‬ ‫לטראלית‪.‬‬ ‫‪ - Association fibers‬סיבים שמחברים‬ ‫אזורים קורטיקליים בתוך אותה המיספרה‪.‬‬ ‫ממיינים אותם ל‪-‬‬ ‫‪ – Short association fibers.1‬נקראים גם‬ ‫סיבי ‪ ,U‬הם מחברים קורטקס של פיתולים (‬ ‫‪ )gyri‬שכנים‪.‬‬ ‫אפשר לראות בתמונה את ה‪U-‬ים האלה‪:‬‬

‫* אטלס טוב ששווה לקנות הוא האטלס של ‪.England‬‬ ‫‪ -Long association fibers .2‬מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬ ‫•סיבים שנמצאים במשטח המדיאלי של ההמיספרה‪.‬‬ ‫•סיבים שנמצאים במשטח הלטראלי של ההמיספרה‪.‬‬ ‫הרחבה על סיבים שנמצאים במשטח‬ ‫המדיאלי של ההמיספרה –‬ ‫יש סיבים שנמצאים ב‪lobus )limbic-‬‬ ‫‪ ,)lobe‬יש איזור שנקרא ‪.cingulate gyrus‬‬ ‫נמצא מסביב לקורפוס קאלוסום‪ ,‬ובנקודה‬ ‫שאחרי זה‪ ,‬הוא מתרחב שוב ונכנס לאיזור‬ ‫הטמפוראלי ומסתיים במבנה דמוי וו‪/‬אצבע‬ ‫מכופפת‪ .‬יש אלומה של סיבים שעוברת‬ ‫בתוכו והיא נקראת ‪ .cingulum‬ה‪-‬‬ ‫‪ cingulate gyrus‬הוא קורטקס‪.‬‬ ‫‪ 16‬ו‪ 1-‬זה תלמוס‪.‬‬

‫‪ Long association fibers‬במשטח הלטראלי‪:‬‬ ‫עכשיו אנחנו מדברים על מבנים יחסית‬ ‫שטחיים בהמיספרה‪.‬‬ ‫‪– Superior longitudinal fasciculus‬‬ ‫אלומה גדולה של סיבים שמחברת את‬ ‫הקורטקס הפרונטאלי עם כל הקורטקס והיא‬ ‫עולה על כל האינסולה‪.‬‬ ‫ביתר פירוט מתייחסים ל ‪fronto-‬‬ ‫‪temporal fibers of superior‬‬ ‫‪ longitudinal fasciculus‬הולכים‬ ‫מהאונה הפרונטאלית לתוך האונה‬ ‫הטמפוראלית‪ .‬לאלומה הזו קוראים גם‬ ‫‪ .Arcuate fasciculus‬למה היא נקראת‬ ‫ככה‪ ,‬בנפרד מהשאר? הם מחברים בין‬ ‫האיזור על שם ורניקה והאיזור ע"ש ברוקה‪.‬‬ ‫לכן "הפרידו" אותה כביכול משאר הסופריור‬ ‫לונגיטודינאל פסיקולוס‪.‬‬

‫‪ – Aphasia‬הפרעה בדיבור באופן כללי‪.‬‬ ‫‪ Broca's Aphasia‬טהורה – זה משהו שיש לחולה שאצלו חסומים כלי הדם הספציפיים של ברוקה‪.‬‬ ‫שואלים את החולה "איך קוראים לך?" הוא מתחיל לעשות סימנים של לחפש את התשובה‪ ,‬ואז זה נהיה‬ ‫לא נוח‪ .‬כי הוא יודע מה התשובה אבל הוא לא מצליח להגות את זה‪ ,‬אם נותנים לו רמזים זה יכול לעזור‬ ‫לו‪( .‬אם קוראים לו ארז ואומרים לו א‪ ,....‬זה יכול לעזור לו)‪ .‬זה אף פעם לא קורה ככה‪ .‬זה נקרא‬ ‫‪ motor Aphasia‬או ‪( Expressive Aphasia‬כי לאיזור של ברוקה קוראים גם ‪Expressive‬‬ ‫‪ ,language area‬ולאיזור ורניקה קוראים גם ‪.)Receptive language area‬‬ ‫ב‪ – Wernike's Aphasia-‬יש דיבור מילים לא הגיוניות‪ .‬ורניקה = האיזור ההבנתי של השפה‪.‬‬

‫ה‪ Arcuate fasciculus-‬מקשר ביניהן‪ ,‬ולהפרעה בו קוראים ‪ – Conduction Aphasia‬ושם מה‬ ‫שנפגע זה היכולת של חזרה על מילה‪.‬‬ ‫אפאזיה שפוגעת בשלושתם נקראת ‪ .Global Aphasia‬אם הסתימה בעורק הראשי לפני ההתפצלויות‬ ‫שלו לכל אחד מהם בנפרד – שלושתם ייפגעו‪.‬‬ ‫‪( – Uncinate Fasciculus‬לא האונקוס!!!) נמצא ביו מהצד‪.‬‬ ‫יש גם ‪ ,inferior longitudinal fasciculus‬שמחבר בין האונה הטמפוראלית והאונה האוקסיפיטלית‪.‬‬ ‫הסיבים של החלק האחורי של ה‪ ,body of corpus callosum-‬ביחד עם הסיבים הקדמיים של‬ ‫הספלניום‪ ,‬עושים גג בדיוק לאיזור הפריאטאלי של החדר הלטראלי‪ ,‬וביחד קוראים להם ‪.Tapetum‬‬ ‫(טפטום = גג‪ ,‬גבול עליון)‪.‬‬ ‫אם מסתכלים על הקורפוס קאלוסום מלמעלה רואים מלבן‪ ,‬ויש סיבים שעוברים דרך הספלניון וסיבים‬ ‫שעוברים דרך ה ‪.Genu‬‬ ‫לאלה שעוברים דרך ה ‪ Genu‬קוראים ‪Forceps minor‬‬ ‫לסיבים שעורים דרך ה‪ Splenium-‬קוראים‪..‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪.1‬החדרים מצופים מבפנים בשכבת תאים שנקראים ‪ ,Ependymal cells‬זהו למעשה‬ ‫נוירואקטודרם שהתמיין ליצור את ה ‪ .lining of the ventricles‬לדוג' – מסה אינטרמדיה‬ ‫מצופה באפנדימה‪ ,‬הטפטום מצופה באפנדימה‪ ,‬התלמוס מצופה באפנדימה‪ ,‬הפוטאמן גם‪.‬‬ ‫האמיגדלה לא‪ .‬ה ‪ tail of caudate nucleus‬כן‪ ,‬כי הוא נמצא בגג הקרן הטמפוראלית של‬ ‫החדר‪.‬‬ ‫‪.2‬בתוך החדרים הלטראליים‪ ,‬השלישי והרביעי יש פלקסוסים‪ -‬מקלעות אורכיות קטנות (‬ ‫‪ – )Choroid plexus‬הדם עובר שם סינון ומה שנשפך לתוך החדרים זה ‪ .CSF‬זו לא‬ ‫פלסמה בדיוק‪ ,‬תכולת המלחים שלו דומה מאוד לזו של הפלסמה‪ ,‬יש בו גלוקוז כמו‬ ‫בפלסמה‪ ,‬אין בו כמעט תאים‪ ,‬יש בו ‪ 40-45‬מיקרוגרם לדציליטר של חלבון‪ CSF .‬נוצר‬ ‫בתוך המערכת החדרית כ‪ 500-‬מיליליטר כל ‪ 24‬שעות‪ ,‬זה אומר שחייבים לנקז אותו‪ .‬אם‬ ‫הוא לא ינוקז תהיה הרחבה של המערכת החדרית‪.‬‬ ‫‪.a‬זה חשוב‪ .‬אם אדם מגיע לחדר מיון עם כאב ראש ובבדיקה הפיזיקלית‬ ‫שלו מגלים סימנים של קשיון עורף‪( ,‬משכיבים את האדם על המיטה כך‬ ‫שהראש שלו מבעד לגבול הקדמי של המיטה‪ ,‬מנסים להעלות את הראש‬ ‫שלו ואז נתקלים בהתנגדות‪ ,‬זה גם כואב במצב של דלקת)‪ .‬כדי לאשר‬ ‫שזה לא נגרם ע"י חיידק עושים ‪( .LP‬הוצאת נוזל שדרתי‪ ,‬בדלקת אולי‬ ‫נמצא בו תאים לבנים‪ ,‬המוגלובין‪ ,‬חלבון‪ ,‬ולא נמצא בו סוכר בכלל משום‬ ‫שהסוכר נאכל ע"י החיידקים)‪.‬‬ ‫•האונה האוקסיפיטלית היא האחרונה לגדול‪ .‬את ה‪ Choroid plexus-‬מוצאים בכל‬ ‫החדרים אבל לא בקרן האוקסיפיטלית‪( .‬אין אותו גם באקוודוקט)‪.‬‬

‫נושא חדש‪ :‬תאים במערכת העצבים המרכזית‪:‬‬ ‫אפשר למיין אותם בגדול ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬ ‫‪.1‬נוירונים‬ ‫‪.2‬תאי גליה (מהמילה דבק)‪ ,‬גם מתחלקים לשני סוגים‪.‬‬ ‫‪.a‬קטנים – ‪ – Microglia – modified phagocytes‬הנציגות של המע'‬ ‫החיסונית במוח‪ .‬הם אלה שמגיבים לנזק לנוירונים‪ .‬הם ה‪antigen-‬‬ ‫‪ presenting cell‬של מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬ ‫‪– Macroglia.b‬‬ ‫אוליגודנדרוציטים – יוצרים את מעטפת המייאלין ב‪CNS-‬‬ ‫‪.i‬‬ ‫תאי שוואן – יוצרים את מעטפת המייאלין ב‪PNS-‬‬ ‫‪.ii‬‬

‫‪.iii‬‬

‫אסטרוציטים – עושים מלא דברים‪ .‬תומכים בנוירונים מבחינה מבנים‪,‬‬ ‫משתתפים בהזנת הנוירונים‪ ,‬בפינוי נוירוטרנסמיטורים מתוך הסינפסה‪ ,‬בעלי‬ ‫תפקיד חשוב ביצירת ה‪.BBB-‬‬ ‫* פעם חשבו וזה גם כתוב בהרבה מקומות – שהאסטרוציטים הם שאחראים‬ ‫ליצור את ה‪ ,BBB-‬אבל זה לא נכון‪ .‬מה שיוצר את הדופן של הקפילארות‪,‬‬ ‫הם תאים אנדותליאליים‪ .‬בגוף בד"כ זה נוצר מכמה תאים‪ ,‬שני תאים כביכול‪,‬‬ ‫ויש ביניהם חלון (‪ .)endothelial fenestration‬במוח‪ ,‬אין את החלון הזה‪.‬‬ ‫כלומר הסגירה הזו היא תכונה של המוח‪ .‬אבל הוא מוקף בפדוציט –‬ ‫‪ – pedocyte‬כף רגל של האסטרוציט‪ .‬לכן אי אפשר לומר שהוא לא משתתף‬ ‫בסגירה הזו‪.‬‬

‫לגבי הנוירונים‪ ,‬תאי הקורטקס‪ ,‬מבדילים בין תאים ששייכים ל‪ 3-‬איזורי קורטקס‪( :‬ממיינים לפי‬ ‫מיקום)‬ ‫‪.1‬חלק ‪ – Paleocortex‬שייך למערכת הריח‪ ,‬שם מוצאים לכל היותר ‪ 5‬שכבות (לאמינות)‬ ‫של קורטקס‪.‬‬ ‫‪ - Archicortex.2‬הקורטקס של ההיפוקמפוס‪ ,‬בעל לכל היותר ‪ 3‬שכבות‪.‬‬ ‫‪ – Neocortex.3‬מהווים מרבית הקורטקס‪ ,‬קורטקס ‪ 6‬שכבתי‪.‬‬ ‫נוירונים בקורטקס יכולים להיות אחד מ‪ 2-‬סוגים‪( :‬מיון עפ"י אורך האקסון)‪:‬‬ ‫‪.1‬סוג ‪ – Principal cells‬בעלי אקסונים ארוכים‪ .‬יכולים להיות מ‪ 2-‬סוגים –‬ ‫‪ Pyrimidal cells – 2/3.a‬מהקורטקס הם תאים פירמידליים‪ .‬בעלי צורה‬ ‫של פירמידה‪ ,‬הדנדריטים הם צדדיים (לטראליים)‪ ,‬ודנדריטים אפיקליים‬ ‫(לכיוון החוד)‪ ,‬והאקסון יורד מבסיס הפירמידה‪.‬‬ ‫‪Fusiform.b‬‬ ‫‪ – Interneurons.2‬יכולים להיות מכמה סוגים והם בעלי אקסונים קצרים‪.‬‬ ‫בין השכבות של הניאוקורטקס אפשר למנות שש שכבות‪ ,‬לא חייבים לזכור את כולם‪ .‬כן חשוב לדעת‬ ‫שבקורטקס מוטורי מוצרים ששכבות ‪ 2‬עד שש מאוחות לשכבה אחת גדולה של נוירונים פירמידאליים‪,‬‬ ‫כאשר באיזור של ‪ 4/5‬כזה‪ ,‬ב ‪ primary motor cortex‬יש ‪giant pyramidal cells of Betz‬‬ ‫(חשוב לזכור את זה)‪ .‬תאים פירמידליים גדולים במיוחד‪.‬‬ ‫המע' הפירמידלית היא מערכת התנועה העיקרית‪.‬‬

‫מצגת חדשה – קורטקס‪:‬‬ ‫ברודמן‪ ,‬חוקר אדיר‪ ,‬יש הרבה מספרים על שמו‪ ,‬חלק אנחנו מצופים לדעת‪.‬‬ ‫‪( -Somatotopism‬סומה‪ -‬גוף‪ ,‬טוטופיזם – מקום) הגוף מוצא את עצמו‬ ‫ממופה על ה ‪gyrus‬ים העיקריים בקורטקס‪ .‬הומונקולוס‪ .‬יש כזה סנסורי‬ ‫ומוטורי‪.‬‬ ‫בשני המקרים רואים שכף היד מיוצגת מאוד‪ ,‬והתנועות העדינות של היד‬ ‫מתווכת ע"י ‪ neuro-mascular-junctions‬רבים מאוד‪ .‬גם הפנים עצמם‬ ‫מאוד רגישים לכאב ולתנועה‪ ,‬במיוחד השפתיים‪.‬‬ ‫לגב יש ייצוג דל – מבחינה סנסורית הוא מעוצבב בפחות‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫הרגליים ואיברי המין מיוצגים על המשטח המדיאלי של ההמיספרה‪ ,‬ולא‬ ‫הלטראלי‪ .‬חשוב כי אספקת הדם ללטראלי ולמדיאלי נעשית ע"י כלי דם‬ ‫שונים‪.‬‬

‫האיזור הסנסורי של הפוסט‪-‬סנטרל ג'יירוס‪ ,‬מקבל את מספרי ברודמן ‪ ,2 ,1‬ו‪ .3-‬זה האיזור הסנסורי‬ ‫העיקרי‪ .‬אם עושים נזק לאזור זה יהיה איבוד תחושה‪ .‬חווית המגע למשל תפגע‪ .‬יש כל מיני סוגים של‬ ‫תחושה‪ :‬כאב‪ ,‬טמפ'‪ ,‬תחושה עמוקה‪ ,‬תחושת העצמי וגם מגע כללי‪ .‬לצידם יש את אזורים ‪ 5‬ו ‪ 7‬שנמצאים‬ ‫גם במשטח הלטראלי וגם במשטח המדיאלי והם נקראים האיזור האסוציאטיבי של המגע‪.‬‬ ‫איזור אסוציאטיבי = איזור שאינו סנסורי ואינו מוטורי‪.‬‬ ‫האיזורים האסוציאטיביים שנמצאים בסמוך לאיזורים הפרימריים‪ ,‬מעבדים את האינפו' שנוצרת באיזורים‬ ‫הפרימריים בהתייחס לחוויה שחויינו לאור הזכרון‪ .‬איזורי הקורטקס האסוציאטיביים למעשה מכילים את‬ ‫הזכרון לטווח ארוך‪.‬‬ ‫ספציפית ‪ 5‬ו‪ 7-‬הם איזורים אסוציאטיביים של מגע כללי – כאב‪ ,‬טמפ'‪ ,‬תחושת העצמי וכד'‪.‬‬ ‫‪ - Agnosia‬מחלה של קורטקס אסוציאטיבי‪.‬‬ ‫‪ – tactile agnosia‬אגנוזיה של מגע‪ .‬חולה במחלה זו מגיע‪ ,‬מבקשים ממנו לעצום עיניים ונותנים לו ביד‬ ‫מספריים (תלוי בחומרת האגנוזיה)‪ ,‬הוא יוכל לומר אם זה קר‪/‬חם‪/‬עשוי ממתכת‪/‬פלסטיק‪/‬עץ וכו' – יצליח‬ ‫לתאר מאפיינים אבל לא יצליח לומר שאלה מספריים‪ .‬הפגיעה היא בזכרון לטווח ארוך של חוויה מהסוג‬ ‫לגעת במספרים‪ .‬הקורטקס האסוציאטיבי של הראייה תקין‪ ,‬לכן הוא ידע שזה מספריים כשהוא יפתח את‬ ‫העיניים‪.‬‬ ‫‪ – Astereoagnosia‬האדם מתכחש לחלק מהאיברים בגוף שלו‪ .‬הוא לא מזהה את התחושה של קיומה‬ ‫של יד‪ .‬הוא לא יילך עקום כי המסילות המוטוריות תקינות וגם הקורטקס הפרה‪-‬מוטורי תקין‪.‬‬ ‫‪ – Cortical neglect‬הזנחה של חצי גוף‪ ,‬של פלג גוף אחד‪ ,‬והואו הכי חמור‪ ,‬כי זו הזנחה גם של חצי‬ ‫מהעולם‪ .‬את זה אנחנו מכירים כבר יותר מדיי טוב‪...‬‬ ‫שני מרכיבים של התלמוס שעד היום לא הכרנו‪:‬‬ ‫שני הגרעינים התלמיים נמצאים במשטח התחתון והאחורי שלו‪ .‬החלק האחורי של התלמוס נקרא‬ ‫‪=( pulvinar‬כרית)‪ .‬מתחת אליה ישנן שתי בליטות – אחת מדיאלית ואחת לטראלית‪ .‬זה גם בתלמוס‬ ‫מימין וגם בלמוס משמאל‪.‬‬ ‫לבליטה המדיאלית קוראים ‪ Medial Geniculate Body )MGB‬ולא ‪ ,MGN‬לא גרעין כי הוא צף‬ ‫והופך בעצמו לחלק משטח הפנים של ההמיספרה)‪ .‬הוא קשור למע' השמיעה‪.‬‬ ‫‪ – )Lateral Geniculate Body )LGB‬שייך למערכת הראייה‪.‬‬