Neuroanatomy 09

‫נוירואנטומיה שיעור ‪)09/06/09(9‬‬ ‫חזרה מהירה על שיעור שעבר‬ ‫המסילה המוטורית העיקרית היא ה‪ pyramidal system -‬והיא בעלת שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬בשביל העיצבוב של שרירי הגוף (חזה‪ ,‬אגן וגפיים) – ‪ corticospinal tract‬מורכב משני‬ ‫נוירונים – ‪ ,upper motor neuron‬גוף התא נמצא בקורטקס‪ ,‬יורד ועובר את הקורונוה‬ ‫רדיאטה‪ ,‬אינטרנל קפסול‪ ,‬את השליש האמצעי של הקרוס סרברי‪ ,‬ואח"כ בבייזילר פארט‬ ‫אוף פונס (עוברים דרך הגוש של הסיבים הרוחביים) ואח"כ מתמזגים כדי ליצור את‬ ‫הפירמידה‪ .‬ממשיכים לרדת בפירמידה‪ ,‬בקצה התחתון שלה יש דקוזיישן‪,‬שאז ‪90%‬‬ ‫מהסיבים עוברים לצד השני (‪ )lateral‬ו‪ 10%-‬נשארים באותו צד (‪( .)anterior‬הוסיף‬ ‫את הסינפסה של ה‪ upper-‬עם ה‪.)lower-‬‬ ‫‪.2‬עיצבוב שרירים בראש – ‪ – corticobulbar tract‬גם כאן יש ‪upper motor neuron‬‬ ‫ו‪ .lower motor neuron-‬גוף התא של ה‪ upper motor neuron-‬נמצא בקורטקס‪,‬‬ ‫יורד למטה דרך האינטרנל קפסול‪,‬‬ ‫‪ bulbus = pons‬אצל העובר‪ ,‬ולכן זה נקרא ‪.corticobulbar tract‬‬ ‫דקוזציה (מעבר מצד לצד) של עצבים קרניאליים אין בד"כ‪ ,‬אבל יש כאלה שכן יש להם‪ .‬למשל עצב‬ ‫קרניאלי מס' ‪ ,4‬שעושה דקוזציה שלמה בתוך גזע המוח קדימה לאינפריור קוליקולוס‪ .‬יש עוד כמה‬ ‫עצבים קרניאליים כאלה שיש להם דברים מוזרים‪( .‬הגרעין הימני ‪ projects‬שמאלה‪ ,‬וההיפך בצד השני‪,‬‬ ‫אין שום דבר בטרוכליאר הימני שבא מצד ימין)‪ .‬זו דקוזציה רגילה‪.‬‬ ‫דוג' לגבי עצב מס' ‪ ,Facial nerve( :7‬מעצבב את שרירי ההבעה)‪ .‬הגרעין‬ ‫של עצב מס' ‪ 7‬נמצא בפונס ויש לו שני חלקים‪ ,‬חלק עליון וחלק תחתון‪ .‬החלק‬ ‫העליון של הגרעין מעצבב את שרירי ההבעה העליונים‪ ,‬והחלק התחתון את‬ ‫שרירי ההבעה התחתונים‪ .‬כדי לבדוק תקינות אומרים לחולה לעצום עיניים‬ ‫פעם אחת חזק ופעם אחת חלש‪ ,‬ואז לחייך‪ .‬החלק העליון מקבל עיצבוב משני‬ ‫הצדדים של הקורטקס‪ .‬החלק התחתון מקבל עיצבוב רק מהצד הנגדי‪.‬‬ ‫החלק העליון מקבל עיצבוב איפסילטראלי וקונטרה לטראלי‪ .‬החלק התחתון‬ ‫מקבל עיצבוב רק קונטרה‪-‬לטראלי‪.‬‬ ‫מבחינת העצבוב ביחס לפנים‪ ,‬גוף התא שיושב בגרעין הוא של עצב שמעצבב‬ ‫כל צד בהתאמה‪ ,‬כאשר החלק העליון שלו מעצבב את החלק העליון של הפנים‪,‬‬ ‫והחלק התחתון את החלק התחתחון של הפנים‪.‬‬

‫דלקת של העצב השביעי היא דלקת של ‪.lower motor neuron‬‬ ‫‪ = Peripheral palsy )palsy‬שיתוק) של העצב השביעי נקרא ‪ .Bell's palsy‬נראה אצל בן אדם‬ ‫שיש לו שיתוק של חצי פנים‪.‬‬ ‫‪ – Bell's phenomenon‬כשעוצמים עיניים‪ ,‬יש רפלקס שגורם למצב כזה שהאישונים פונים למעלה‬ ‫ולטראלית‪ .‬זו תופעה תקינה ונורמלית בבני אדם‪ .‬התופעה עליה מדברים‪ ,‬זה במצב של בן אדם שיש לו‬ ‫‪ ,Bell's palsy‬הוא לא יכול לעצום את העיניים‪ ,‬אבל המוח לא יודע שהוא לא‬ ‫יכול לעצום‪ ,‬וכשהאדם רוצה לעצום את העיניים‪ ,‬העין שלו מסתכלת למעלה‬ ‫וימינה כמו כשהעין עצומה רק שהעפעף פתוח‪.‬‬ ‫במקרה של שבץ‪ ,‬נניח בקורטקס ימין‪ ,‬הגרעין העליון של שבע מצד ימין לא‬ ‫נפגע‪ ,‬כנ"ל התחתון של צד ימין‪ ,‬העליון של צד שמאל גם בסדר‪ ,‬והתחתון של צד‬ ‫שמאל פגום‪ .‬אם נבקש מהאדם לעצום את העיניים – אין לו בעיה לעשות את זה‪,‬‬ ‫אבל לחייך – צד שמאל שלו לא יכול‪ ,‬רק צד ימין יכול‪.‬‬

‫מסילות סנסוריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסילה ראשונה ‪ – Medial lemniscus -‬מסילה שמובילה מגע כללי מהעור ותחושה עמוקה‬ ‫(=פרופריוספציה) גם מהעור אבל מהשרירים ומהמפרקים‪ .‬במסילה הזו יש ‪ 3‬נוירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪( .‬‬ ‫‪=lemniscus‬סרט‪ ,‬סה"כ הסרט המדיאלי)‪.‬‬ ‫גוף התא של הנוירון הראשון יושב ב‪ ,DRG-‬לצידי חוט השדרה‪ ,‬בסגמנט הרלוונטי‪ .‬האקסון הלבן שיוצא‬ ‫ממנו עולה בחומר הלבן האחורי בלי לעשות סינפסה בלבד‪ .‬הוא עולה ויוצר את פסיקולוס גראסיליס או‬ ‫את פסיקולוס קונֶאטוס‪ ,‬בלי קשר לאם זה יוצא‪ ...‬הוא עולה עד לגרעין שנקרא נוקלאוס‬ ‫גראסיליס‪/‬קונאטוס‪ .‬הוא עושה סינפסה לראשונה בגרעין‪ ,‬וברמה של המדולה‪ ,‬מיד אחרי הסינפסה‪ ,‬העצב‬ ‫עובר לצד השני‪ ,‬עושה דקוזציה‪ ,‬וזה כבר נוירון ‪ .2‬האקסון שלו חוצה את קו האמצע‪ ,‬ואז יוצר את ה‪-‬‬ ‫‪ ,medial lemniscus‬שעובר בהתחלה בטגמנטום של הפונס‪ ,‬ואח"כ בטגמנטום של המידבריין‪ ,‬מיד‬ ‫אחרי ‪ .substansia nigra‬הסיבים הולכים לגרעין ‪ VPL‬של התלמוס‪ ,‬עוברים שם סינפסה שניה‪,‬‬ ‫ומשם הם הולכים לקורטקס הסנסורי עם הנוירון השלישי‪.‬‬ ‫** ‪ lateral lemniscus‬לא קשור למערכת התחושה הכללית בכלל אלא למערכת השמיעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסילה שניה ‪ – Spinothalamic tract -‬קשורה לתחושות של כאב וטמפרטורה‪ ,‬גם בה יש ‪3‬‬ ‫נוירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪ .‬גם כאן‪ ,‬גוף התא‬ ‫יושב ב‪ ,DRG-‬רק שהוא נכנס לקרן‬ ‫האחורית ועושה בה סינפסה‪ ,‬בניגוד לקודמת‬ ‫שבה אין סינפסה ב ‪ spinal cord‬ולכן אין‬ ‫שום סיבה לקרוא לה ‪.Spinothalamic‬‬ ‫ברמה של חוט השדרה הוא עובר לצד השני‬ ‫(חוצה את קו האמצע)‪ ,‬ועולה למעלה בתוך‬ ‫החומר הלבן הקדמי‪ AKA ,‬אנטריור‬ ‫פוניקולוס‪ .‬הוא עולה עד שהוא מגיע ל‪-‬‬ ‫‪ VPL‬של התלמוס‪ ,‬שם הוא עושה סינפסה‪.‬‬ ‫גרעיני הבסיס‪:‬‬ ‫חומר אפור של ההמיספרה שהוא לא קורטקס‪ ,‬הם לא נקראים גנגליוני הבסיס‪ .‬יש את ה‪Corpus-‬‬ ‫‪ ,striatum‬והוא מופרד ל‪ 2-‬חלקים‪:‬‬ ‫‪ – Paleostriatum.1‬החלק הישן מבחינה אבולוציונית‪ .‬אליו שייך רק ה‪Globus-‬‬ ‫‪ pallidus‬והוא מתחלק גם לשני חלקים‪:‬‬ ‫‪GPinternus.a‬‬ ‫‪GPexternus.b‬‬ ‫‪ – Neostriatum.2‬החלק החדש יותר מבחינה אבולוציונית‪ ,‬כולל את ה‪Caudate-‬‬ ‫‪ nucleus‬ו‪.putamen-‬‬ ‫הגדרה אנטומית – ‪.Putamen + GPinternus+externus= Lentiform nucleus‬‬ ‫חוץ מהם יש גם את ה‪ ,)Subthalamic nucleus )STN-‬הוא אינו שייך לקורפוס סטריאטום‪ ,‬ויש לו‬ ‫קשרים איתם‪.‬‬ ‫יש גם את ה‪ Substantia Nigra-‬שהוא גם לא קשור‪ ,‬אוסף של גרעינים דופמינרגיים‪ .‬יש את החלק‬ ‫הקדמי שנקרא ‪ ,SN Compacta‬ואת ה ‪.SN Reticulata‬‬ ‫גרעיני הבסיס מסוגלים להשפיע על התנועה אבל הם לא חלק ממערכת התנועה‪ ,‬הם יכולים לעשות‬ ‫מודולציה של תנועה אבל הם לא מסוגלים לגרום ל‪ Execution-‬של תנועה‪.‬‬

‫יש ‪ 2‬מעגלים של תנועה‪ .‬אחד יודע להגביר תנועה‪ ,‬והשני גורם להנמכה של התנועה‪:‬‬ ‫מעגל ישיר – גורם להגברת תנועה‪.‬‬ ‫הקורטקס הסנסורי הוא אקסיטטורי‬ ‫לתאים של הפוטמן‪ .‬משתמש בח‪.‬‬ ‫אמינו גלוטמאט‪ .‬התאים של‬ ‫הפוטאמן הם אינהיביטוריים בשביל‬ ‫אוכלוסיות של תאים‪ SNR -‬ו‪.GPi-‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬הם תמיד עם אותו‬ ‫כיוון‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫מעגל עקיף – גורם להפחתת תנועה‪.‬‬ ‫הקורטקס הסנסורי מפעיל את התאים של פוטאמן שמדכאים את‬ ‫התאים של גלובוס פאלידוס אקסטרנוס‪ .‬הוא עכשיו לא יכול לדכא‬ ‫את ה ‪ ,STN‬שמאקטב את ה‪ GPi-‬ואת ה‪.SNR-‬‬

‫השפעת ‪:Substantia Nigra‬‬ ‫במעגל הישיר ‪ SNC‬תגרום לאפקט של הגברת תנועה‪ ,‬במעגל הישיר‬ ‫היא אקסיטטורית לתאי הפוטאמן באמצעות רצפטור ‪.D1‬‬ ‫במעגל העקיף‪ SNC ,‬גם תגרום לנט אפקט של הגברת תנועה באמצעות רצפטור ‪.D2‬‬ ‫למסילות הללו קוראים ‪ ,Nigro-striatal tract‬והמחלה שבה מתנוונים נוירונים של מסילה זו נקראת‬ ‫פרקינסון‪.‬‬