Neuroanatomy 04

‫שיעור ארבע ‪21/04/2009‬‬ ‫שתי ההמיספרות גדלות זו כלפי זו והן מבפנים (מהחלק המדיאלי) משטחות זו את זו‪ ,‬אבל בחלקים‬ ‫הלטראליים הן מעוגלות‪.‬‬ ‫‪ – Falx cerebri‬לא יורד עד בסיס הגולגולת‪ ,‬זוהי שכבה של ‪ dura mater‬שנמצאת ב ‪longtitudinal‬‬ ‫‪.fissure‬‬ ‫הציור הזה ריק ממוח‪:‬‬ ‫ה ‪ – Central sulcus of rolando‬מה שנמצא לפניו‬ ‫נקרא ‪ ,pre central gyrus‬ובו נמצא ה‪primary-‬‬ ‫‪.motor cortex‬‬ ‫מה שנמצא אחריו נקרא – ‪ ,post central gyrus‬והוא‬ ‫מהווה את ה‪.Primary somatosensory cortex-‬‬ ‫ברודמן – נוירואנטומיסט שנתן איפיונים פונקציונאליים‬ ‫לכל מיני דברים במח‪ .‬כשמגרים את הפריסנטרל ג'יירוס‪,‬‬ ‫מקבלים בעיקר תגובה מוטורית אבל גם תגובה סנסורית וכנ"ל הפוך אם מגרים את ה ‪Post central‬‬ ‫‪ – gyrus‬מקבלים לרוב תגובה סנסורית אבל גם קצ מוטורית‪ ,‬לכן לכל הג'יירוס הזה שמקיף את ה‬ ‫‪.central sulcus of rolando – Sensory-motor strip‬‬ ‫אם מסתכלים על ההמיספרה במבט מדיאלי‪,‬‬ ‫רואים חריץ עמוק שנקרא ‪Parieto-‬‬ ‫‪.occipital sulcus‬‬ ‫כל מה שנמצא לימינו שייך לאונה‬ ‫האוקסיפיטלית‪ .‬הוא פולש קצת מהמשטח‬ ‫המדיאלי למשטח הלטראלי‪.‬‬ ‫נק' נוספת היא ה‪ ,preoccipital notch-‬בו‬ ‫הזווית של האונה הטמפוראלית משנה את‬ ‫הכיוון שלה‪ .‬הוא נקרא ככה כי הוא נמצא‬ ‫לפני האונה האוקסיפיטלית‪ .‬אם מחברים את‬ ‫ה ‪ parieto occipital sulcus‬ואת ה‬ ‫‪ ,preoccipital notch‬מקבלים מהצד את האונה האוקסיפיטלית‪.‬‬ ‫ה‪ notch-‬הוא לא חריץ‪ .‬אין שם ‪ sulcus‬אנטומי (שקיים ב‪ 98%-‬מהמוחות)‪.‬‬ ‫האונות נקראות בעקרון ע"ש העצמות הרלוונטיות בגולגולת‪.‬‬ ‫ע"מ להפריד בין האונה הפריאטלית (מעל) לטמפורלית (מתחת)‪ ,‬הולכים עם האצבע לאורך ה ‪lateral‬‬ ‫‪ sulcus of sylvius‬ואז מעבירים קו מקביל לריצפה שפוגש בסופו של דבר את הקו הדימיוני שמתחנו‬ ‫קודם שכביכול תוחם את האונה האוקסיפיטלית‪.‬‬ ‫‪:Superior, middle and inferior frontal gyrus‬‬ ‫העליון הוא די דק‪ ,‬האמצעי הוא מאוד עבה‪ ,‬והתחתון נמצא ממש מעל ה‬ ‫‪.lateral sulcus of sylvius‬‬ ‫‪ )Island of Rail – )insulla‬כשמפסקים את ה ‪lateral sulcus of‬‬ ‫‪ sylvius‬רואים אי של קורטקס שנקבר במהלך ההתפתחות העוברית‪ .‬נקרא‬ ‫גם הקורטקס האינסולארי‪ .‬ה ‪ inferior frontal gyrus‬נח למעשה על‬ ‫האינסולה וצריך להסית אותו כדי לראות אותה‪.‬‬

‫יש כל מיני ענפים קטנים שעושים חריצים בתוך ה‪ ,inferior frontal gyrus-‬והם המשכיים עם ה‬ ‫‪ .lateral sulcus of sylvius‬הם מחלקים את ה‪ inferior-‬ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬ ‫‪.1‬הכי שמאלי – ‪orbital part )of the inferior frontal gyrus(, aka pars orbitalis‬‬ ‫נקרא ככה כי הוא קרוב לעיניים‪.‬‬ ‫‪ – )Triangular part )of the…(, aka – pars triangularis )44.2‬רואים שיש לו‬ ‫צורה משולשת‪ .‬חשוב גם לזכור שהחלק הזה קיבל מברודמן את המספר ‪ ,44‬חשוב לדעת‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫‪ – Opercularis part.3‬בעל משמעות מאוד סתמית – לפני כן כל השלושה נקראו ה‪-‬‬ ‫‪( operculum‬מכסה) של האינסולה‪ .‬נקרא גם ‪ ,pars opercularis‬והוא קיבל מברודמן‬ ‫את מס' ‪.45‬‬ ‫חלקים ‪ 2‬ו‪ 3-‬נקראים ביחד ה‪.motor speech area of Broca-‬‬ ‫כל מה שאנחנו רואים וראינו עד עכשיו זה ‪( .telencephalon‬הפיתולים של ההמיספרה)‪.‬‬

‫חלוקה לאונות‪ :‬באדום – פרונטלית‪ ,‬בכתום –‬ ‫טמפוראלית‪ ,‬בכחול – פריאטלית ובירוק‬ ‫אוקסיפיטלית‪.‬‬

‫האונה הטמפורלית‪:‬‬ ‫יש לה ‪ 3‬פיתולים ו‪ 2-‬חריצים‪ .‬הפיתולים נקראים ‪ superior, middle‬ו‪ .inferior-‬הקצה הקדמי ביותר‬ ‫שלה נקרא ‪ ,temporal pole‬הקודקוד הקדמי ביותר‬ ‫של האונה הפרונטלית נקרא ‪ frontal pole‬וזה של‬ ‫האונה האוקסיפיטלית נקרא ‪ occipital pole‬באופן‬ ‫מפתיע ובלתי צפוי לחלוטין‪.‬‬ ‫החריצים של האונה הטמפורלית נקראים ‪ inferior‬ו‪-‬‬ ‫‪.superior temporal gyrus‬‬ ‫אונה פריאטלית‪ :‬עוקבים עם האצבע אחרי ה ‪laterl‬‬ ‫‪( sulcus of sylvius‬מהחלק הקדמי לאחורי) ואז‬ ‫מגיעים לקצה‪ ,‬ושם אנחנו נמצאים על ה‪supra--‬‬ ‫‪ .marginal gyrus‬הבא אחריו זה ה‪angular-‬‬ ‫‪ .gyrus‬ואח"כ יש לנו ‪suerior and inferior‬‬ ‫‪.parietal lobules‬‬ ‫חלק מה‪ ,supramarginal gyrus-‬ה‪ Angular-‬וה‪ Inferior parietal lobule-‬וגם חלק מה ‪superior‬‬ ‫‪ temporal gyrus‬נקראים ביחד ‪( .Sensory speech area of Wernicke‬אוקסיפיטלית‪ ,‬פריאטלית‬ ‫וטמפורלית)‪.‬‬ ‫למעשה‪ 4 ,‬מבנים מכסים את האינסולה‪ :‬מהאונות הטמפורלית והפרונטלית – מהטמפורלית ‪superior‬‬ ‫‪ ,temporal gyrus‬מהפרונטלית – ‪ 3‬החלקים שמרכיבים את ה ‪.Inferior frontal gyrus‬‬

‫‪:corpus callosum‬‬ ‫קצר יותר מאשר המרחק האנטרו פוסטריורי של‬ ‫ההמיספרה (לא נמתח מהקצה הקדמי לאחורי של‬ ‫ההמיספרה)‪ ,‬אם כן היה‪ ,‬לא היתה סיבה שהוא יהיה בעל‬ ‫עובי לא זהה לכל אורכו‪ .‬מאחר שהוא לא‪ ,‬יש שוני בעובי‬ ‫בקצוות‪ ,‬הקצה השמאלי נקרא ‪Genu of corpus‬‬ ‫‪ ,callosum‬כאשר הקצה קצה שלו הוא ה‪,Rostum-‬‬ ‫אחריו יש לוח של תאי גליה שנקרא ‪Lamina‬‬ ‫‪( ,terminalis‬למינה =פלטה‪ ,‬טרמינאליס = סופי‪ ,‬ביחד‬ ‫– הפלטה שבסוף) זה לא בדיוק נכון‪ .‬לחלק האמצעי‬ ‫קוראים ‪ ,body‬ולחלק הימני קוראים ‪.Splenium‬‬ ‫‪ – Substansia alba‬חומר לבן‬ ‫‪ – Substansia grisea‬חומר אפור – ‪,grey matter‬‬ ‫נמצא בתוך ה‪ ,CNS-‬בתוך חוט השדרה (קרן קדמית‪,‬‬ ‫אחורית ולטראלית)‪ ,‬ובקורטקס‪ .‬חומר אפור שנמצא ב‬ ‫‪ CNS‬והוא לא קורטיקלי – נקרא גרעין‪.‬‬ ‫כלומר חשוב להבדיל בין‪ – Cortex, nucleus :‬חומר אפור של מע' העצבים המרכזית שהוא לא‬ ‫קורטיקלי‪ ,‬נקרא רק ‪ ,nucleus‬ו‪ ganglion-‬שנמצא במע' העצבים הפריפרית‪ ,‬מחוץ למע' העצבים‬ ‫המרכזית‪ .‬לכן לא ניתן לומר ‪ basal ganglion‬אלא צריך לומר ‪.basal nuclei‬‬ ‫((‪ – substansia nigra‬ממש שמרה על השם שלה‪.‬‬ ‫הרבה מתחת לקורפוס קאלוסום‪ ,‬נמצא גוש אפור (שבו מרוכזים גופי תאים)‪ ,‬זהו גרעין תחושתי גדול‬ ‫שנקרא תלמוס‪ .‬כמעט כל הסיבים התחושתיים בדרכם אל הקורטקס עושים סינפסה בתלמוס‪ ,‬אבל אי‬ ‫אפשר לומר שלתלמוס יש רק תפקידים סנסוריים‪ ,‬אלא יש בתוכו עוד דברים שהם בעלי אופי רגשי‪,‬‬ ‫לימבי‪ .‬אבל סיבי תחושה כמעט תמיד באים מה‬ ‫כל המבנים שנושאים בתוכם את המילה תלמוס הם מהדיאנצפלון ומקורם הוא דיאנציפלי‪ .‬על התלמוס יש‬ ‫נק' אפורה‪ ,‬המתייחסת לגוש אפור נוסף שנקרא ‪ ,massa intermedia‬או (‪interthalamic‬‬ ‫‪ .)adhesion‬בעקרון יש תלמוס אחד והוא אמור להתפצל‪ ,‬לפעמים החלוקה היא שלמה ולפעמים היא לא‬ ‫שלמה‪ .‬קיימת בערך ב‪ 80%-‬מהמוחות‪.‬‬ ‫בתוך כל אחת מההמיספרות יש חלל ששייך לצינור העצבי ונקרא החדר הלטראלי‪ .‬יש ימני ויש שמאלי‪.‬‬ ‫החדר השלישי הוא המרווח שבין שני התלמי‪ .‬בין הימני ובין שמאלי‪ .‬במוח שבו אין מסה אינטרמדיה‬ ‫הצורה של החדר השלישי היא של פיתה‪ ,‬אם יש זה בצורת בייגלה‪.‬‬ ‫מבנים שנמצאים מתחת לתלמוס‪:‬‬ ‫התלמוס מוגבל בחלקו התחתון ע"י חריץ שנקרא‬ ‫‪ – hypothalamic sulcus‬החריץ שמתחת לתלמוס‪.‬‬ ‫החריץ הזה מפריד בין התלמוס שמעליו לבין איזור‬ ‫משולש שגם הוא מתייחס לחדדר השלישי שנקרא‬ ‫‪ .hypothalamus‬החומר האפור של ההיפותלמוס‬ ‫למעשה מקיף את החדר השלישי משני צדיו‪.‬‬ ‫עוד מתחת להיפותלמוס יש בלוטה שנקראת היפופיזה‪:‬‬ ‫‪ .)Hypophysis Gland )Pituitary‬זוהי בלוטה‬ ‫אנדוקרינית כי היא מפרישה לתוך הגוף‪ ,‬בניגוד‬ ‫לבלוטה שמפרישה אל מחוץ לגוף‪.‬‬ ‫בלוטה שמפרישה לתוך חלל המעי היא אקסוקרינית‪.‬‬

‫להיפופיזה יש שני חלקים‪ ,‬קדמי ואחורי‪ .‬קדמי נקרא ‪ .Adenohypophysis‬ההתפתחות העוברית שלה‬ ‫ממש מעניינת כי היא לא שייכת ל‪ ,CNS-‬ובהתפתחות העוברית היא למעשה נתלשת מגג הפה של העובר‪.‬‬ ‫היא מפרישה מגוון גדול של הורמונים בקבות הוראה (המתווכת ע"י הורמון) מההיפותלמוס‪ .‬דוג' –‬ ‫הפרשת קורטיזול מהכליה‪ .‬קורטיזול מופרש מהכליה בתגובה למצב סטרס שבו נמצא הגוף‪ .‬אם לא‬ ‫אוכלים במשך המון שעות וריכוז הסוכר בדם יורד‪ ,‬הרמה של הקורטיזול עולה כדי לעודד פירוק גליקוגן‬ ‫וגם כדי לעודד ייצור מחודש של גלוקוז מכל מיני דברים‪ .‬את ההוראה להפריש קורטיזול היא מקבלת‬ ‫מההיפופיזה שמפרישה – ‪ ,ACTH‬שמקבלת הוראה מההיפותלמוס בצורת ‪.CRH‬‬ ‫הורמונים נוספים שמופרשים מהאדנו היפופיזה הם‪ GH, FSH, LH, TSH :‬ופרולקטין‪ .‬האדנו‬ ‫היפופיזה ממש קרובה לכיאזמה האופטית‪.‬‬ ‫החלק האחורי של ההיפופיזה באמת שייך ל‪ CNS-‬ונקרא ‪ ,Neuro-Hypophysis‬ממנו מופרשים‬ ‫‪( ADH‬אנטי דיורטיק הורמון ‪ -‬הורמון שמונע הפקת שתן בכליה)‪ ,‬וגם ‪ .Ox‬ההיפותלמוס אומר‬ ‫להיפופיזה שהאוסמולאריות של הגוף גדולה מדיי ולכן צריך לעצור את הפרשת השתן‪ .‬הורמון נוסף הוא‬ ‫וזופרסין‪ ,‬כשהולכים במדבר‪ ,‬מרגישים חולשה כי לחץ הדם יורד והאיברים לא מקבלים אספקת דם‬ ‫נאותה‪ .‬החוסר באספקת דם הזה נקרא שוק – הלם‪ ,‬יכולות להיות כל מיני סיבות לכך‪.‬‬ ‫אם הסיבה היא המוח – נקרא "הלם נוירוגני"‪ ,‬אם בגלל הלב זה נקרא "הלם לבבי"‪.‬‬ ‫על מנת להעלות את לחץ הדם חזרה צריך לכווץ את כלי הדם כי אז הנפח המועט שיש בכלי הדם ממלא‬ ‫אותו באמת‪ .‬וזו – כמו וסקולאר‪ ,‬פרסין כמו לחץ‪.‬‬ ‫לאגד הסיבים שמעל התלמוס קוראים ‪ .Fornix‬הוא שייך למערכת הלימבית‪ ,‬ועוד נלמד עליו‪ .‬בעומק‬ ‫האונה הטמפורלית מימין ומשמאל יש גרעין אפור שנקרא היפוקמפוס‪ .‬הסיבים שיוצאים ממנו יוצרים אגד‬ ‫שנקרא פורניקס‪ ,‬והוא מתקדם מהאונות הטמפוראליות (שהן יחסית לטראליות)‪ ,‬לכיוון מדיאלי‪.‬‬ ‫הפורניקס עולה למעלה מההיפוקמפוס‪ ,‬ומקבל מנך יותר מדיאלי‪ .‬כשהם קרובים יותר זה לזה (שני צידי‬ ‫הפורניקס)‪ ,‬הם עולים מעל לתלמוס ונמצאים במקום מדיאלי‪ .‬וזה מה שאנחנו רואים שם מתחת לקורפוס‬ ‫קאלוסום‪ .‬הוא ממשיך כברת דרך בתוך ההיפותלמוס והולך לעשות סינפסה ב‪.mamillary body-‬‬ ‫‪ - Septum pellucidum‬בין הפורניקס והמשטח התחתון של קורפוס קאלוסום מתוחה יריעה שעשוייה‬ ‫מתאי גלייה ומפרידה בין החדר הלטראלי של ההמיספרה הימנית לבין החדר הלטראלי של ההמיספרה‬ ‫השמאלית‪ .‬נקראת ספטום (מחיצה) פלוסידום (שקופה)‪.‬‬ ‫למעשה זה לא לוח אחד אלא אלה שתי יריעות שהן מאוד קרובות זו לזו וברוב המוחות הן אפילו מעוכות‪,‬‬ ‫‪ fused‬אחת לשניה‪ .‬לפעמים יש מרווח קטנטן בין שתי היריעות‪ ,‬וכשהוא קיים הוא נקרא ה‪5th-‬‬ ‫‪( .ventricle‬לפעמים נקרא גם ‪.)Cavum septi‬‬ ‫שתי הבחנות‪:‬‬ ‫‪.1‬בין חדר לטראלי ימין וחדר לטראלי שמאל‪ ,‬שהן החלל של צינור העצבים בתוך‬ ‫הטלאנצפלון‪ ,‬הגג של החדרים הוא הסיבים של הקורפוס קאלוסום‪.‬‬ ‫‪.2‬אם מסתכלים מהמסה אינטרמדיה לצדדים רואים תלמוס‪ .‬למטה נראה תהום של ‪ ,CSF‬אם‬ ‫ניפול יש לנו רצפה של היפותלמוס שסוגרת את החדר השלישי מלמטה‪ .‬למעלה יש את‬ ‫הפורניקס‪ .‬הפורניקס הוא הגג של החדר השלישי‪ .‬אם מסתכלים קדימה כשעומדים בתוך‬ ‫החדר השלישי‪ ,‬לא רואים רק פורניקס אלא גם למינה טרמינאליס‪ ,‬וזה כי הפורניקס מתפצל‬ ‫לצדדים ומגיע ל ‪ .mamillary bodies‬יש ‪ – divergence‬התרחקות מקו האמצע של‬ ‫הפורניקס‪ .‬נוצר בעצם משולש שמהווה חור הצצה מהחדר השלישי שדרכו רואים את‬ ‫הלמינה טרמינאליס‪ .‬ב‪ MB-‬הסיב של הנוירון שיצא מההיפוקמפוס עושה סינפסה עם נוירון‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫בין התלמוס והחלק היורד של הפורניקס יש חור‪ ,‬החור‬ ‫הזה יכול להעביר ‪ CSF‬מתוך החדר הלטראלי לתוך‬ ‫החדר השלישי‪ ,‬והוא נקרא ‪interventricular‬‬ ‫‪ .foramen of monro‬יש שניים כאלה כי צריך לנקז‬ ‫‪ CSF‬גם מהחדר הלטראלי הימני וגם מהשמאלי‪ .‬יש שני‬

‫פורניקס ושני תלמוס‪ ,‬לכן יש משני הצדדים‪ ,‬בין הפורניקס לתלמוס ‪interventricular foramen of‬‬ ‫‪.monro‬‬ ‫להיפוקמפוס יש צורה של כף רגל של אריה‪ ,‬הוא נקרא ‪ Pes Hippocampus‬וה‪ pes-‬הוא צורה של כף‬ ‫רגל של אריה‪"( .‬אתם תראו את זה במעבדה ואז תצטערו שצחקתם עלי")‪.‬‬ ‫יש את ה ‪ ,cingulate sulcus‬ויש לו ענף קדמי וענף אחורי‪ .‬בין שני הענפים האלה יש אונית קטנה‬ ‫שנקראת ‪ paracentral lobule‬ובתוכה יש חריץ שזהו ההמשך של ה‪central sulcus of rolando-‬‬ ‫שבא מהמשטח הלטראלי של ההמיספרה והמשיך לתוך המשטח המדיאלי של ההמיספרה ואיתו ה ‪ pre‬וה‪-‬‬ ‫‪.post central cortex‬‬ ‫מתחת ל ‪ cingulate sulcus‬יש ‪ gyrus‬שמגיע עד מתחת לקורפוס קאלוסום‪ .‬הוא מתחיל מה‪-‬‬ ‫‪ ,subcallosal area‬ממשיך אל מעל (סביב) הקורפוס קאלוסום ופתאום נעלם מהמשטח המדיאלי‪ ,‬כי‬ ‫המשטח המדיאלי נגמר‪ ,‬אבל הג'יירוס שהוא ה‪ cingulate gyrus-‬לא נגמר בעצמו‪.‬‬ ‫בציור רואים את המשטח התחתון של‬ ‫ההמיספרה‪ ,‬כמו שנראה אם מוציאים את‬ ‫הצרבלום וגוזרים את גזע המוח‪.‬‬ ‫לאחר שהוא נעלם יש את ה‪Isthmus-‬‬ ‫שהוא המשכי עם ‪ gyrus‬שמן שנקרא‬ ‫‪,parahippocampal gyrus‬‬ ‫שמסתיים במבנה דמוי אצבע שנקרא‬ ‫בשם ‪ .Uncus‬הוא יוצר מעין שוליים‬ ‫להמיספרה‪ ,‬הוא עושה לה שוליים‪.‬‬ ‫שוליים בלטינית נקראים ‪ ,limbus‬ולכן‬ ‫ברוקה נתן לה את השם ‪.limbic lobe‬‬ ‫האונה הלימבית עשויה מה‪cingulate-‬‬ ‫‪,gyrus in the subcallosal area‬‬ ‫מה‪ cingulate gyrus proper-‬ומה‪ parahippocampal gyrus-‬וה‪ .uncus-‬זה גם מה שנקרא‬ ‫‪ – Entorinal area‬החלק הקדמי של ה ‪ parahipocampal gyrus‬וה ‪ .uncus‬עובר דרך כל האונות‪.‬‬ ‫כל המידע החושי‪ ,‬וגם באיזור של האונקוס נמצא רוב המידע על הריח‪ ,‬אינפורמציה על דברים שקרו‬ ‫עכשיו נאסף ע"י האנטורינל אריאה‪ ,‬שמעביר את האינפו' להיפוקמפוס שמעביר לפורניקס ולתלמוס‪ ,‬ו‪.....‬‬ ‫להשלים‪.‬‬

‫המשטח התחתון של ההמיספרות‪:‬‬ ‫למעלה זה קדימה‪ ,‬למטה זה אחורה‪ ,‬פנימה זה אלינו מהלוח‪/‬מחשב‪ ,‬החוצה זה לכיוון הלוח‪/‬מחשב‬ ‫מאיתנו‪.‬‬ ‫באיזור הפרונטלי רואים את שתי האונות הפרונטליות במבט תחתון‪ .‬הכפית מושכת את האונה השמאלית‬ ‫ימינה וחושפת את ה ‪ .longtitudinal fissure‬רואים סיבים מבצבצים – ה‪ genu-‬של ה ‪corpus‬‬ ‫‪ .callosum‬שכנים זה לזה כאשר ביניהם ה ‪ longtitudinal fissure‬שנקראים ‪.gyrus rectus‬‬ ‫ה ‪ "Olfactory sulcus, "nerve‬הוא ה‪ .1st comissural-‬מתחת לעצב עצמו יש את הסולקוס שלו‪.‬‬ ‫ל‪ Olfactory nerve-‬יש את ה ‪ O. bulb‬בקצה שלו‪ ,‬את ה‪( tract-‬הגבעול)‪ ,‬ובסוף שני ‪ Medial‬ו‪-‬‬ ‫‪( .lateral olfactory striae‬ה‪ e-‬בסוף של ה‪ striae-‬מציינת רבים‪ ,‬ומשמעות המילה היא סיבים‪ ,‬כמו‬ ‫סיבים של חומר לבן)‪.‬‬ ‫חלק מהסיבים של ה ‪ lateral olfactory stria‬הולכים‬ ‫לאונקוס וחלק הולכים למקום אחר‪ -‬יש גרעין‪ ,‬שהחלק‬ ‫המדיאלי שלו מקבל ממנה סיבים והחלק הלטראלי שלו‬ ‫הוא לא קשור לריח והוא בעל תפקוד לימבי וזה‬ ‫האמיגדלה‪( .‬קומפלקס של גרעינים)‪.‬‬ ‫בין המדיאל והלאטראל אולפקטורי סטריאה יש ‪,trigon‬‬ ‫ובו יש ‪ – Anterior perforated substance‬יש שני‬ ‫איזורים כאלה – מימין ומשמאל‪ .‬זה מאחורי ה ‪,trigon‬‬ ‫שיש לו ייחוסים אנטומיים אחרים‪.‬‬ ‫בהמשך יש שני עצבי ראייה שמגיעים ביחד ל‪optic-‬‬ ‫‪ ,chiasm‬המקור של כל המערכת האופטית כולל‬ ‫התלמוס הוא הדיאנצפלון‪ .‬אח"כ רואים את ההיפופיזה‪,‬‬ ‫ואז את ה ‪ .mammillary body‬כל המבנים האלה‬ ‫שייכים לדיאנצפלון והם המבנים היחידים שכשמסתכלים‬ ‫מבחוץ הם לא טלאנצפליים‪ .‬זה בגלל הטלסקופיזציה‬ ‫שמאפשרת לנו לראות מי המבנים האחרונים שנכנסו‬ ‫פנימה‪.‬‬ ‫מאחורי ה ‪ mamillary bodies‬רואים שני גזעים של חומר לבן (‪ )cerebral peduncles‬בין שניהם‬ ‫ובין ה ‪ mammillary bodies‬יש איזור מחורר נוסף שנקרא ‪ posterior perforated substance‬וגם‬ ‫דרכו נכנסים כלי דם קטנים כמו שערות לתוך רקמת המוח‪.‬‬ ‫כמה נקודות‪:‬‬ ‫•נק' ממקודם – האיזור שנמצא בין ה‪ paracentral lobule-‬לבין ה‪parietooccipital-‬‬ ‫‪ sulcus‬יש איזור שנקרא ‪ Precuneus‬והוא אינו כולל את ה ‪.cingulate gyrus‬‬ ‫•למטה באונה האוקסיפיטלית נמצא ה‪( calcarine sulcus-‬סביבו נמצא הקורטקס‬ ‫הראייתי) שנקרא ע"ש בליטה שהוא יוצר בתוך החדר הלטראלי (בעקרון החדר הלטראלי‬ ‫נמצא בכל האונות של המוח)‪ .‬הבליטה בתוך החדר נקראת ‪.calcar avis‬‬ ‫בתוך כל המיספרה קיים חדר לטראלי‪ ,‬שיש לו ‪ 4‬חלקים בתוך כל המיספרה‪ ,‬וכל חלק נקרא ע"ש האונה‬ ‫שבה הוא נמצא‪,frontal part, temporal part .‬‬