Otzrot Ekev 2009

‫גליון ‪13‬‬ ‫פרשת‬ ‫עקב‬ ‫תשס"ט‬

‫גֹליון שבועי מאוצרותיהם שֹל רביה"ֱק רבי נחמן מברסֹלב ותֹלמיִדיו זיע"א‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫הנקודה העיקרית‪ :‬שמחה‬ ‫טעמתם פעם טעם של אכזבה מרה‪ ,‬כזאת שעוטפת את‬ ‫הלב מכל הצדדים‪ ,‬מעיקה ומציקה עד מעמקי הנפש?‬ ‫זה רק מעט מאשר חש אותו בחור צעיר; הוא מאוכזב‬ ‫קשות‪ ,‬קנאתו בוערת‪ ,‬מרירותו מרקיעה שחקים‪.‬‬ ‫הוא מנסה בכל כוחו להצטיין בכל תחום‪ :‬בלימודים‪,‬‬ ‫ביחסי חברה‪ ,‬וגם במילוי רצון הוריו; הוא נענה לכל‬ ‫קריאה שלהם‪ ,‬משתדל מאוד לבצע כל בקשה שלהם‬ ‫בשלימות‪ ,‬כשהוא מתבקש לסדר את הבית‪ ,‬הוא אינו‬ ‫משאיר דבר מאחוריו‪ ,‬כשמוטלת עליו שליחות‪ ,‬היא‬ ‫תתבצע ללא סייג‪ .‬בקיצור‪ ,‬הישגיו מושלמים מבחינה‬ ‫מעשית‪.‬‬ ‫ואף על פי כן הוא מאוכזב קשות‪ .‬יש לו אח צעיר‪ ,‬עם‬ ‫שתי ידיים שמאליות‪ ,‬שאינו יכול לארגן אפילו עשירית‬ ‫ממה שהוא יכול ‪ -‬ולמרות זאת‪ ,‬ההורים מחבבים אותו‬ ‫פי כמה ממנו; הם לא מבטאים זאת בקול‪ ,‬אבל הוא‬ ‫רואה את זה לפי הבזקי העיניים; הם פשוט שמחים‬ ‫עם האח הצעיר‪ ,‬מעדיפים‬ ‫להטיל עליו מטלות על אף‬ ‫שיודעים בבירור שהוא‪,‬‬ ‫האח הגדול‪ ,‬היה מבצע אותן‬ ‫בצורה מושלמת פי כמה‪.‬‬

‫בין התעוררות להתחזקות‬ ‫אך כל הורה יבין עד עמקי נפשו עד כמה צדקו דברי‬ ‫האם‪.‬‬ ‫כולנו מקיימים מצוות‪ .‬עוסקים בתורה‪ .‬אשרי לנו‪ .‬ואף‬ ‫על פי כן‪ ,‬נופתע לראות עד כמה השמחה היא היסוד‬ ‫של המצווה‪ .‬מצווה ‪ -‬מלשון צוותא‪ ,‬כל מצווה מחברת‬ ‫את האדם לבוראו‪ ,‬אך ההתחברות הזאת תלויה במידת‬ ‫השמחה שיש לאדם בעת קיום המצווה‪.‬‬ ‫כאשר אדם עושה מצווה מתוך הכרח בלבד‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מנותק בלבו מהמצווה; וכך מלמדנו רבי נתן בהלכותיו‬ ‫)פריה ורביה ג' ח'(‪" :‬כי נקודת כל המצוות ומעשים טובים‬ ‫הוא השמחה; וכמו שאנו מבקשים תמיד‪' :‬ונשמח‬ ‫בדברי תורתך ובמצוותיך לעולם ועד'‪ ,‬כי עיקר שלמות‬ ‫העבודה של תורה ומצוות הוא דיקא כשזוכין לעשותם‬ ‫בשמחה"‪.‬‬

‫‪...‬השמחה היא הנקודה העיקרית‬ ‫של כל מצווה‪ .‬בכמה דקות של‬ ‫שימת לב‪ ,‬לפני ובאמצע קיום‬ ‫המצווה‪ ,‬הופכת המצווה שאנו‬ ‫בין כה וכה מקיימים‪ ,‬לאוצר שלא‬ ‫יסולא בפז‪...‬‬

‫הקנאה אוכלת בקרבו‪' :‬איך‬ ‫יתכן הדבר?' – הוא מהרהר‬ ‫בזעם עצור ‪' -‬למה הם לא‬ ‫מעריכים את כל מה שאני‬ ‫עושה ותורם לבית?! איך‬ ‫הם יכולים להעדיף את‬ ‫השלומיאל הזה עם שירותיו הכושלים‪ ,‬על פני עשייתי‬ ‫המוצלחת???'‬

‫ברגע של משבר‪ ,‬הוא שפך את לבו לפני אמו‪" :‬מה‬ ‫פשר ההתעלמות הזאת מהצלחתי הבולטת? שמא‬ ‫הינכם מחבבים דוקא את הבלתי מושלם?!‪"...‬‬ ‫אמו האוהבת מנצלת את ההזדמנות שנקרתה לפניה‪:‬‬ ‫"שמע בני יקירי‪ ,‬מזמן רציתי לומר לך את אשר עם לבי‪.‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬ביצועיך המושלמים ראויים לכל שבח‪ ,‬אך‬ ‫אליה וקוץ בה ‪ -‬אתה עושה את הכל בפנים חמוצות;‬ ‫אתה נענה מיד לכל קריאה‪ ,‬אבל יחד עם זאת הינך‬ ‫חושק שפתיים ומפגין מורת רוח על שניצלו אותך‪.‬‬ ‫אם היינו דנים מי מוכשר יותר‪ ,‬היית ודאי הזוכה בדיון‪,‬‬ ‫אך בשבילנו כהורים‪ ,‬העשייה כלל לא מספקת‪ ,‬אנחנו‬ ‫רוצים את השמחה בעת העשייה‪ ,‬רוצים קשר של‬ ‫אהבה בינינו; וכשאנו חשים שהעשייה היא בעיניך‬ ‫עבדות וניצול‪ ,‬אין לנו בכך כל טעם"‪.‬‬ ‫הוא לא מוכן להסכים‪ ,‬הוא סבור שהטענה הזאת‬ ‫קטנונית‪' :‬למה לערב רגשות? – הוא חושב בטרוניה –‬ ‫'יש כאן ביצוע מושלם ועליהם להעריך זאת!'‬

‫זוהי הנקודה הפנימית‬ ‫שבמצווה‪ ,‬זוהי הנקודה‬ ‫המחברת את העושה עם זה‬ ‫שציווה על העשייה‪ .‬בלי זה‪,‬‬ ‫העשייה כולה לוקה בחסר‬ ‫גדול‪.‬‬

‫אין לתאר את אוצר הזכויות‬ ‫השמורות למי שמתאמץ‬ ‫לקיים את המצוות בשמחה‪.‬‬ ‫האר"י הקדוש העיד‪ ,‬שזכה‬ ‫לכל מדרגותיו רק בכח‬ ‫שמחת המצוות‪ .‬בכך גם תלויות כל רפואות הנפש‪,‬‬ ‫רבינו הקדוש )'ליקוטי מוהר"ן' ח"א קס"ט( מפרש את‬ ‫הכתוב בפרשתנו‪" :‬והיה עקב תשמעון‪ ...‬ושמר ה'‬ ‫אלוקיך לך את הברית" – שאם יעשה אדם מצוות‬ ‫בשמחה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא בעצמו ישמור אותו מפגם‬ ‫הברית!‬

‫דא עקא‪ ,‬שבני אדם מזלזלים בכך‪ ,‬הם עסוקים יותר עם‬ ‫המושלמוּת של העשייה ולא מבינים שהשמחה היא‬ ‫הנקודה העיקרית שמחייה את כל העשייה; הם רואים‬ ‫בכך דבר קטנוני‪ ,‬ואין לך מצווה שאדם דש בעקב כמו‬ ‫מצוות השמחה‪ ,‬שנקל וקטן בעיני האדם הדבר הזה‬ ‫עד שאינו נחשב למצווה כלל )על פי 'כוכבי אור' ‪ -‬ששון‬ ‫ושמחה(‪.‬‬

‫אך עלינו לזכור את האמת הנסתרת מעיני כל‪ :‬השמחה‬ ‫היא הנקודה העיקרית של כל מצווה‪ ,‬אסור לנו לזלזל‬ ‫בה‪ .‬בכמה דקות של שימת לב‪ ,‬לפני ובאמצע קיום‬ ‫המצווה‪ ,‬הופכת המצווה שאנו בין כה וכה מקיימים‪,‬‬ ‫לאוצר שלא יסולא בפז‪.‬‬

‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬הרב שמעון טייכנר‪ .‬עורך‪ :‬נתן אנשין ‪ [email protected]‬הפקה‪ :‬נחום א‪ .‬ברזעסקי‬

‫אם לא יעירו לאדם על שגיאותיו‪ ,‬הוא‬ ‫לא ידע היכן הוא טועה‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬אם לא יעודדו אותו‪ ,‬הוא ייפול‬ ‫ברוחו ויפסיק להתקדם‪.‬‬ ‫מה אם כן המינון הנכון? כמה להעיר‬ ‫וכמה לעודד?‬ ‫רבי נתן‪ ,‬שידע את כוונותיו של רבינו‬ ‫הקדוש יותר מכל אדם אחר‪ ,‬אמר פעם‪:‬‬ ‫"על כל כף של התעוררות‪ ,‬צריכים קערה‬ ‫שלימה של התחזקות"‪.‬‬ ‫הרי שחיזוקים יש להרעיף הרבה יותר‬ ‫מאשר הערות‪.‬‬ ‫רק לחשוב כמה כפות יש בקערה‪...‬‬ ‫העורך‬

‫יום‬

‫יום‬ ‫בחוִדש‬

‫אב‬ ‫שבת יח‬ ‫א יט‬ ‫ב כ‬ ‫ג כא‬ ‫ִד כב‬ ‫ה כג‬ ‫ו כד‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫מוהר"ן‬

‫ח"א‬ ‫סה‪:‬‬ ‫סו‪.‬‬ ‫סו‪:‬‬ ‫סז‪.‬‬ ‫סז‪:‬‬ ‫סח‪.‬‬ ‫סח‪:‬‬

‫חוֱק‪.‬‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫הֹלכות‬

‫ח"ח‬ ‫ס‬ ‫סא‬ ‫סב‬ ‫סג‬ ‫סד‬ ‫סה‬ ‫סו‬

‫הֹלימוִד היומי‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫תפיֹלות‬

‫ח"א‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫ה‪-‬ו‬ ‫ז‪-‬ח‬ ‫ט‪-‬י‬ ‫יא‪-‬יב‬ ‫יג‪-‬יד‬

‫הִדף‬ ‫היומי‬

‫ב"מ‬ ‫קה‬ ‫קו‬ ‫קז‬ ‫קח‬ ‫קט‬ ‫קי‬ ‫קיא‬

‫יום שֹל הפצה‬ ‫י"ט לחודש אב‬ ‫להצלחת ר' ישעיהו שלמה שי‬ ‫בן דבורה וכל משפחתו‬ ‫כ"א לחודש אב‬ ‫לעילוי נשמת מרת יונה בת גורמה‬ ‫יו"ֹל ע"י‬

‫ת‪ִ.‬ד‪ 50617 .‬בית שמש‬ ‫טֹל' במשרִד‪ 02-9993338 :‬פֱקס‪02-9926066 :‬‬ ‫ִדוא"ֹל‪[email protected] :‬‬

‫ניתן ֹלֱקבֹל את הגֹליון מיִדי שבוע גם בִדוא"ֹל‬

‫ווי העמוִדים‬

‫עיונים ב'עמוִד היומי'‬

‫צדיקים‪ ,‬בינונים ורשעים מתפללים יחד‬

‫"צריך להכניע הרע ‪ -‬בין בפרט בין בכלל ‪-‬‬ ‫תחת הטוב‪ .‬הרע שבפרט‪ ,‬היינו גופו המגושם‬ ‫וחומרו‪ ,‬יבטל בשעת התפילה‪ ...‬והרע שבכלל‪,‬‬ ‫היינו התפילות של פושעי ישראל שמתפלל‬ ‫עמהם‪ ,‬יבטל הרע שלהם‪ ...‬ויקשר את עצמו‬ ‫עם‪ ...‬שוכני עפר ויעורר אותם שיתפללו עמו‪,‬‬ ‫בבחינת 'הקיצו ורננו שוכני עפר'‪ .‬וזהו נקרא‬ ‫תפילה בציבור‪ ,‬כי אותיות צבר – ראשי תיבות‪:‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬בינונים‪ ,‬רשעים"‪.‬‬ ‫)'ליקוטי מוהר"ן' ח"א נ"ה(‬

‫אחד הנושאים הטעונים במשנתה של חסידות ברסלב‪,‬‬ ‫הינו ללא ספק המושג "לקשר את התפילה לצדיקים"‪.‬‬ ‫לא נתיימר להקיף את הנושא‪ ,‬הספר החשוב 'חיי נפש'‬ ‫שחיבר החסיד רבי גדליה אהרן קניג דן בכך בהרחבה‬ ‫ובעומק‪ ,‬אבל רבינו שופך במאמר זה מעט אור על הצורך‬ ‫להתקשר לצדיקים לפני התפילה‪.‬‬ ‫שעת התפילה היא כידוע שעה של מלחמה‪ ,‬יעיד על כך‬ ‫כל מי שמשתדל להתפלל בכוונה‪ .‬היצר מפריע לתפילה‬ ‫בכל כוחו‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שבתפילה אנו מכריזים שה'‬ ‫הוא המנהיג את העולם ולו ראוי להתפלל ובכך אנו‬ ‫קוראים תגר נגד כוחות הרע שמתקוממים נגדנו בשל‬ ‫כך‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בתפילה אנו מתקרבים אליו יתברך‪ ,‬כפי שאמר‬

‫רבינו הקדוש )'ליקוטי מוהר"ן' ח"א א' י"ד( שתפילה נקראת‬ ‫'קרבן' משום שהיא "מקרבת" את הבריאה לשלמות‬ ‫רוחנית‪ ,‬מעין הנאמר בשולחן ערוך‪ ,‬ששיא התפילה היא‬ ‫ להגיע "קרוב" לנבואה )אורח חיים צ"ח‪ ,‬א'(‪.‬‬‫יתירה מזו‪ ,‬בתפילה האדם מקרב לקדוש ברוך הוא לא רק‬ ‫את עצמו אלא את כל עם ישראל‪ ,‬ולכן שלימות התפילה‬ ‫היא בציבור ולכן היא מנוסחת בלשון רבים‪ ,‬כי היא כנגד‬ ‫העבודה במקדש שהייתה משותפת לכל כלל ישראל‪.‬‬ ‫כשאנו מתחזקים באמונה בתפילה‪ ,‬אומר רבינו‪ ,‬אנו‬ ‫מתקנים את אלו שנפלו לאמונות כוזבות‪ ,‬וכשאנו‬ ‫משקיעים את הלב בתפילה‪ ,‬אנו מעלים את אלו שחטאו‬ ‫בגלל הלב הפגום שלהם‪.‬‬ ‫אנחנו מתמודדים אפוא בתפילה‪ ,‬לא רק עם הרע שלנו‪,‬‬ ‫אלא עם הרע שבכל אחד מישראל‪ .‬מובן אם כן מדוע‬ ‫החומריות שלנו מתמרדת נגד התקרבות זו לה' יתברך‪,‬‬ ‫ומדוע כל המחשבות הזרות צצות מחדש בכל תפילה‬ ‫שלנו‪.‬‬

‫אם תשאלו‪ ,‬איך דורשים זאת מאתנו ‪ -‬לא רק לנצח את‬ ‫הרע הפרטי שלנו‪ ,‬שזוהי משימה לא פשוטה כלל וכלל‪,‬‬ ‫אלא גם להלחם לבדנו כנגד כל הרע שבעולם ‪ -‬הרי זה‬ ‫פשוט קרב אבוד מראש?‬

‫התשובה היא‪ :‬שום מתפלל איננו לבד! התפילה שלו‬ ‫משותפת לכל עם ישראל‪ ,‬שכולם כאחד משבחים‬ ‫ומתפללים למלכם‪ .‬במדרש מובא‪ ,‬שיש מלאך המחבר‬ ‫את כל התפילות של עם ישראל וקושר מהם כתר למלכו‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬כשם שאני אמור לתקן את הרע שיש בכל אחד‬ ‫מישראל‪ ,‬כך אני יכול להיעזר בכל הטוב שיש בכל אחד‬ ‫מישראל‪ ,‬ובפרט בצדיקים הקדושים שמהם אני יכול‬ ‫לשאוב עוז ותעצומות כדי להיאבק כנגד הרע שמפריע‬ ‫לי בתפילה ו‪...‬לנצח‪.‬‬

‫כל זה נעשה מאליו בכל תפילה של כל אדם‪ ,‬בין אם‬ ‫הוא מודע לכך בין אם לא‪ ,‬כי התפילה שלנו היא של כל‬ ‫הציבור‪ ,‬השורש צבר הוא בראשי תיבות‪ :‬צדיקים‪ ,‬בינונים‪,‬‬ ‫רשעים‪ ,‬הבינוני הוא המתפלל שמקבל כח מהצדיקים כדי‬ ‫להתמודד עם הרע של הרשעים‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬כמו בכל הדברים שבקדושה‪ ,‬אם האדם מודע‬ ‫לתוצאות מעשהו הטוב ומתכוון לכך‪ ,‬אזי הוא פועל יותר‬ ‫ויותר בכמות ואיכות‪ .‬לכן כדאי לחשוב ואף לומר לפני‬ ‫התפילה‪" :‬הריני מקשר עצמי בתפילתי לכל הצדיקים‬ ‫וכו'" ‪ -‬ובכך להיות חלק מהתפילה הנפלאה של כל‬ ‫ישראל לכל שדרותיו‪ ,‬שמשבחים ומתפללים לקונם‪.‬‬

‫בעֱקבות הִדורות בחסיִדות‬

‫רבי נפתלי – תלמיד רבינו‬ ‫זכה להתקרב לרבינו‪ ,‬יחד עם חברו רבי נתן‪ ,‬בחודש אלול שנת‬ ‫תקס"ב‪ .‬היה זה לאחר שסוחרי נמירוב‪ ,‬עיר מגוריהם‪ ,‬סיפרו‪ ,‬כי‬ ‫לעיר הסמוכה ברסלב הגיע רבי חדש‪ ,‬שאינו מדבר כלל על ענייני‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אלא רק על ענייני עבודת ה'‪.‬‬ ‫כששמעו השניים את הדברים הללו‪ ,‬הם אמרו זה לזה‪" :‬הרי את‬ ‫זה אנחנו מחפשים!"‬ ‫בליל שבת הראשון לבואם‪ ,‬כששר רבינו את הזמר "אזמר‬ ‫בשבחין"‪ ,‬התרגש רבי נפתלי כל כך‪ ,‬עד שנאלץ לקשור את ראשו‬ ‫במטפחת לבל יינזק חלילה‪.‬‬ ‫לימים היה רבי נפתלי אחד המיוחדים מבין תלמידי רבינו הקדוש‪.‬‬ ‫תעיד על כך העובדה שרבינו התבטא פעם‪" :‬אותי מכירים ‪ -‬נתן‬ ‫ונפתלי מעט"‪.‬‬ ‫בהזדמנות אחת גילה לו רבינו הקדוש את שורש נשמתו‪ ,‬כשאמר‬ ‫לו‪" :‬למרות שאותיות שמך כאותיות 'תפילין'‪ ,‬הרי עניינך הוא‬ ‫ציצית"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ידוע היה בהידורו הרב במצווה זו‪ .‬כשארע פעם שאחד‬ ‫מחוטי ציציותיו נקרע )באופן שהטלית נותרת בכשרותה(‪ ,‬לא זז‬ ‫ממקומו עד שתיקנו‪.‬‬ ‫רבי נפתלי היה אחד משני העדים שייחד רבינו להבטחתו הגדולה‬ ‫לכל מי שיאמר את עשרת מזמורי התהלים המכונים 'תיקון‬ ‫הכללי' על ציונו הקדוש‪ ,‬שיוציאו מן הגיהנום‪.‬‬ ‫הוא אף זכה לשמוע‪ ,‬יחד עם רבי נתן‪ ,‬מפי רבינו הקדוש את רזי‬ ‫ה'מגילת סתרים' העוסקת בביאת משיח צדקנו‪ .‬כששאל אותו‬ ‫פעם ר' אהרן ליפובצקי "היכן עומדים העניינים כעת?" השיבו‬ ‫רבי נפתלי בשאלה‪" :‬מרבה הנך להגות בספרו של רבינו?! כך‬

‫קיבלנו מפה קדשו‪' :‬כשיתקבל ספרי בעולם – ניתן יהיה להתכונן‬ ‫למשיח"‪.‬‬ ‫תפילתו הייתה בדביקות גדולה‪ .‬פעם סיפר רבינו מעשה פלא‪:‬‬ ‫"ראיתי בעולם העליון שהכול רצים לכיוון מסוים‪ .‬שאלתי 'לאן‬ ‫רצים?' השיבוני‪' :‬ישנו אברך אחד שמתפלל בנעימות מופלאה!'‬ ‫רצתי אף אני עמם‪ ,‬וכשהגענו אל אותו אברך‪ ,‬הפשלתי את טליתו‬ ‫מעל פניו וגיליתי את נפתלי שלי‪"...‬‬ ‫על אמונתו העצומה ברבינו הקדוש‪ ,‬מעידים דבריו במכתב ששיגר‬ ‫לידיד נעורים‪" :‬והנה פנימיות לבבך ולבבי‪ ,‬אשר יודעים ומרגישים‬ ‫נקודת האמונה הקדושה‪ ,‬מושרשת בלבבנו מנעורינו‪ ,‬מהזכייה אשר‬ ‫זכינו בנעורינו להתקרב לאור האורות‪ ,‬צח הצחצחות‪ ,‬בחיר מבחירי‬ ‫צדיקיא‪ ,‬אדוננו מורנו ורבינו‪ ,‬הנחל נובע מקור חכמה" ‪- - -‬‬ ‫בימיו נכנסה לתוקפה גזירת הקנטוניסטים הנוראה – עקירת ילדי‬ ‫ישראל מחיק הוריהם וגיוסם לצבא הצאר לתקופה של עשרים‬ ‫וחמש שנה‪.‬‬ ‫אחד מתושבי אומן שחשש לגורל בנו‪ ,‬הסתירו בביתו של רבי‬ ‫נפתלי‪ .‬אצל אדם מבוגר לא יחפשו‪ ,‬סבר‪ .‬באחד הימים שיחק‬ ‫הילד לתומו בחצר הבית‪ .‬אותה שעה פשטו בלשים על העיר‪.‬‬ ‫משראו את הילד‪ ,‬תפסוהו והתכוונו לקחת אותו אתם‪ .‬בן‪-‬רגע‬ ‫יצאו יהודים רבים מבתיהם והקימו קול זעקה‪ ,‬עד שחילצו את‬ ‫הילד המפוחד מידיהם‪.‬‬ ‫במשך כל אותה מהומה עמד רבי נפתלי בתפילה סמוך למקום‬ ‫ההתרחשות‪ .‬כשסיים את תפילתו‪ ,‬ניגש אבי הילד וביקש את‬ ‫סליחתו על הרעש הגדול שבוודאי הפריע לו בתפילתו‪ .‬להפתעתו‬ ‫הגדולה שאלו רבי נפתלי בתמיהה‪" :‬על איזה רעש אתה מדבר?"‬ ‫או אז הבין‪ ,‬כי כלל לא היה שם‪ ,‬אלא בעולם אחר‪...‬‬

‫מאז הסתלקות רבינו עבר רבי נפתלי לגור באומן‪ ,‬שם היה לו מניין‬ ‫מיוחד לתפילה‪ .‬באותם ימים טרם נוסד מניין של חסידי ברסלב‬ ‫בעיר‪ .‬ארע פעם שחסר היה להם עשירי למניין‪ ,‬ביקש אחד‬ ‫המתפללים הקבועים‪ ,‬ר' חיים כהן‪ ,‬מאחד מחבריו שיתפלל עמם‪.‬‬ ‫האיש שהיה חשוך בנים הציב תנאי‪" :‬אם יבטיח לי רבי נפתלי‬ ‫שאזכה לבנים ‪ -‬אתפלל איתו"‪ .‬כששמע זאת רבי נפתלי נענה‪:‬‬ ‫"שיבוא‪ ,‬שיבוא"‪.‬‬ ‫כעבור תקופה ועדיין לא נושע אותו יהודי‪ ,‬הביע תרעומת באוזני‬ ‫ר' חיים‪ .‬שמע רבי נפתלי את טרונייתו ואמר‪" :‬אמנם יש לנו קבלה‬ ‫מרבינו לנצור את לשוננו‪ ,‬אך כשאנו כבר מבטיחים‪ ,‬הרי הדבר‬ ‫מתקיים"‪ .‬ואכן‪ ,‬אותו אדם זכה ונפקד בבנים‪.‬‬ ‫ביום י"ט לחודש אב שנת תר"כ‪ ,‬נסתלק לשמי רום‪ .‬מנוחתו כבוד‬ ‫בעיר אומן‪.‬‬

‫נֱקוִדה‪.‬‬

‫לפעמים אדם נהיה עצוב‬ ‫מכך ש‪...‬‬ ‫צריך להיות בשמחה‪.‬‬ ‫)על פי 'שיחות הר"ן' קנ"ה(‬

‫סיפורים מהווי החסיִדות‬

‫הצדקה שהצילה ממוות‬ ‫כאשר פשט חיים‪ ,‬האברך הצעיר‪ ,‬את בגדי החתן ונכנס‬ ‫לעול חיי הנישואין‪ ,‬הגה בנפשו מה לעשות כדי לפרנס‬ ‫את ביתו בכבוד‪ .‬אביו של חיים "בעל עגלה" היה כל ימיו‪.‬‬ ‫הוא לא התאונן על קושי‪ ,‬על נסיעות לא נוחות בדרכי‬ ‫חורף מלאות בוץ ורפש או על נסיעות קיץ כאשר להט‬ ‫השמש מייבש את לחלוחיתו‪.‬‬ ‫ולפי שבן עגלון היה‪ ,‬חשב ר' חיים כי מעשי אבות סימן‬ ‫לבנים‪ .‬הלחם לא חסר מעולם על שולחן אביו וגם בבגד‬ ‫ללבוש לא היה מחסור‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬יהודי ירא שמים‪ ,‬סר מרע ומשתדל להיטיב‪ ,‬לא‬ ‫נמנה עם גאוני עולם‪ ,‬אבל יהודי פשוט וטוב לב היה; עובד‬ ‫ה' בכל יכולתו ואינו זונח חוק לימודיו‪.‬‬ ‫רצה חיים להמשיך באומנות אביו‪ ,‬אבל דא עקא‪ ,‬עגלון‬ ‫ללא עגלה וסוסים אינו עגלון‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בין מנחה למעריב‪ ,‬ישב ר' חיים בבית הכנסת‬ ‫בקיבליטש עיירת מגוריו ואמר פרקי תהילים ברגש רב‪.‬‬ ‫באותה עת נכנס פנימה רבי אהרן קיבליטשער‪ .‬הביט רבי‬ ‫אהרן כה וכה והבחין באברך‪ ,‬שפניו עדיין כפני נער תמים‪,‬‬ ‫השופך דמעות בספר תהילים‪.‬‬ ‫ניגש אליו רבי אהרן ובחיוך על שפתיו הפטיר לעומתו‪:‬‬ ‫"חתן בשנה ראשונה הרי הוא כמלך‪ ,‬ומה לך לקונן?"‬ ‫נשא חיים את עיניו הדומעות מן התהילים‪ ,‬וכשהבחין בר'‬ ‫אהרן הצדיק‪ ,‬נענה ואמר‪:‬‬

‫"חיוב הפרנסה רובץ כרחיים על צווארי ואיני יודע איך‬ ‫להתחכם כנגדו‪ ,‬וכבר הגעתי עד כדי פת לחם"‪.‬‬ ‫"הקב"ה זן ומפרנס את כל ברואיו! גם עבורך חיים‪ ,‬יש לו‬ ‫באוצרו די פרנסתך!" – עודדו ר' אהרן‪.‬‬ ‫חיים נענע בראשו‪ ,‬דמעותיו יבשו והוא סח את אשר עם‬ ‫לבבו לפני רבי אהרן הצדיק‪:‬‬ ‫"לו היו ברשותי עגלה וסוסים‪ ,‬פטור הייתי מדאגת‬ ‫פרנסה"‪.‬‬ ‫הביט רבי אהרן בפניו התמימות של חיים ואמר‪" :‬לה'‬ ‫הישועה"‪.‬‬ ‫רבי אהרן הצדיק מקיבליטש‪ ,‬שהוא עצמו עני מרוד היה‪,‬‬ ‫לא הסתפק בדברי עידוד‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬נטל על עצמו‬ ‫את המצווה והחל לקבץ מעות למען המטרה‪.‬‬

‫ימים עברו וגם שנים‪ .‬ביום מן הימים חלה רבי אהרן‬ ‫קיבליטשער ורותק למיטת חוליו‪ .‬בימים הבאים לא‬ ‫הוטב לו‪ ,‬ומצבו רק התדרדר‪.‬‬ ‫בבוקר חורפי סגריר וגשום נדמה לבני ביתו כי החולה‬ ‫גוסס‪ ...‬מתוך בהלה גדולה הזעיקו "חברא קדישא" להיות‬ ‫עמו במעבר נשמתו מעולם זה לעולם הבא ולעשות לו‬ ‫כל צרכיו‪.‬‬ ‫הגיעו אנשי ח"ק ובכובד ראש הקיפו את מיטתו של רבי‬ ‫אהרן‪.‬‬ ‫באותה עת נמנה ר' חיים העגלון עם אנשי חברא קדישא‪,‬‬ ‫ואף הוא נזעק עם חבריו למיטתו של השכיב מרע‪.‬‬

‫יהודי קיבליטש שלא הורגלו לראות את רבי אהרן‬ ‫המסתפק בפת חריבה‪ ,‬מקבץ ממון‪ ,‬נתנו לו בלב חפץ‬ ‫למרות דלותם‪.‬‬

‫כאשר אך נכנס ר' חיים לבית החולה‪ ,‬הבחינו מיד כי פני‬ ‫הבר מינן שינו גוונים ומצבו החל להשתפר‪ .‬שינוי של‬ ‫ממש חל בהיכנסו של העגלון‪ .‬פנים חדשות באו לכאן!‬ ‫החולה האנוש החל להתעורר! משמע נס ארע כאן‪ ,‬לא‬ ‫גסיסה ולא מיתה‪ ,‬כי אם שיבה לחיים‪.‬‬

‫הביט חיים ברבי אהרן כמו במלאך מושיע‪ ,‬נטל‬ ‫בהתרגשות את רסן הסוס‪ ,‬ומני אז נמנה עם העגלונים‬ ‫שבקיבליטש המפרנסים את בתיהם ביושר‪.‬‬

‫לאחר מעשה נודע הדבר‪ .‬ר' חיים לא נצר את הדברים‬ ‫לעצמו ופירסם ברבים את אשר בלבו‪ :‬בעת משבר עמד‬ ‫לעזרתו רבי אהרן ורכש עבורו מעמד פרנסה בדמים‬ ‫מרובים שקיבץ בצדקה‪ .‬אין זאת כי אם עתה‪ ,‬כשהגיעה‬ ‫שעתו להיפטר מן העולם ונזדמן לפניו אותו עגלון‪,‬‬ ‫התעוררה אותה מצווה שרבי אהרן קיים בו‪ ,‬וצווחה לפני‬ ‫בית דין של מעלה‪' :‬הרי צדקה תציל ממוות‪ ,‬ורבי אהרן‬ ‫דנן קיים מצווה זו בהידור רב עם העומד אצלו!'‬

‫כאשר הצליח לאסוף את הסכום הנצרך‪ ,‬קרא לחיים‬ ‫לבוא עמו‪ .‬הם יצאו לשוק ורבי אהרן רכש במעות הצדקה‬ ‫שקיבץ‪ ,‬עגלה עם סוסון עבור החתן הצעיר‪.‬‬

‫השבוע ֹלפני‪...‬‬

‫השבוע לפני ‪ 189‬שנה‬

‫ט"ז באב שנת תק"פ – מוהרנ"ת נפגש עם רבי שמעון באודסה‬ ‫באותה שנה‪ ,‬בערב ראש חודש אב‪ ,‬יצא מוהרנ"ת מברסלב לאומן‪ ,‬בדרכו לניקולאייב‪ ,‬כדי לפגוש שם את מחותנו של‬ ‫רבינו הקדוש‪ ,‬רבי לייב מדוברובנה ולעניין אותו במפעל ההדפסה שתיכנן להקים‪.‬‬ ‫מוהרנ"ת וויתר לפי שעה על תוכניתו המקורית לנסוע משם הישר לארץ ישראל‪ ,‬ולכן לא צירף אליו את שותפו למסע‬ ‫המתוכנן לארץ‪ ,‬ר' יהודה אליעזר‪.‬‬ ‫כשהגיע מוהרנ"ת לאומן‪ ,‬נודע לו שידידו‪ ,‬רבי שמעון‪ ,‬נמצא באודסה‪ ,‬בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬ושכנראה גם ר' נפתלי עומד‬ ‫להצטרף לנסיעה‪" .‬תיכף ששמעתי זאת" ‪ -‬כותב מוהרנ"ת ‪" -‬נתלהב לבי לארץ ישראל‪ ,‬והתחלתי לחשוב מחשבות‪ ,‬אולי‬ ‫אזכה לנסוע עם רבי שמעון הנ"ל יחד לארץ ישראל" )'ימי מוהרנ"ת' ב'‪ ,‬י"ג(‪.‬‬ ‫מיד נסע מוהרנ"ת לניקולאייב‪ ,‬שהה שם בשבת נחמו‪ ,‬אך רבי לייב לא נענה לבקשתו‪ ,‬והוא החליט לנסות להשיג את רבי‬ ‫שמעון באודסה‪.‬‬ ‫בחמשה עשר באב הגיע מוהרנ"ת לאודסה‪" ,‬ובכל אותו היום לא נודע עדיין לרבי שמעון שבאתי‪ ,‬עד הלילה‪ .‬ובא אצלי‪ ,‬והיה‬ ‫בינינו שמחה גדולה‪ ,‬לגודל אהבתנו העצומה מאד" )שם(‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬יום חמישי לשבוע‪ ,‬הגיע רבי שמעון למוהרנ"ת בעודו מתפלל‪ ,‬והודיע לו שהוא יכול לסדר בקלות את כל‬ ‫הסידורים הנחוצים לקראת הנסיעה‪ .‬אולם על מוהרנ"ת להחליט מיד‪.‬‬ ‫מוהרנ"ת‪ ,‬שלא היה בידו די כסף לנסיעה‪ ,‬וגם היה מסופק האם לנסוע עכשיו לארץ ישראל‪ ,‬ביקש ממנו שהות כדי לשקול‬ ‫את הדבר‪ .‬בסוף השיב בחיוב‪ ,‬ואף נתן דמי קדימה עבור הנסיעה‪.‬‬ ‫אולם לאחר שבת‪ ,‬החלו שוב ספקות לקנן בלבו‪" ,‬עד שהיתה דעתי תלוי במשקל ולא יכולתי להכריע לכאן ולכאן‪ .‬סוף דבר‪,‬‬ ‫האדרוּף )=דמי הקדימה( וביום ה' חזרתי לאומן ולא נסעתי לארץ ישראל"‪.‬‬ ‫שנים או שלשה ימים אחר שבת‪ ,‬הנחתי לאיבוד ַ‬ ‫רק כעבור שנתיים‪ ,‬בשנת תקפ"ב‪ ,‬זכה מוהרנ"ת להגשים את שאיפתו העצומה לחונן את עפרה של ארץ ישראל‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬זכות המצווה הגדולה הכריעה את הכף‪ .‬רבי אהרן‬ ‫החלים ושב לחיים חיותו‪ .‬ולא עוד אלא שהוסיפו לו‬ ‫שנות חיים‪ ,‬בעוד המחלה לא השאירה רישום בגופו‪.‬‬

‫מעשה "תחית המתים" היכה גלים בקיבליטש‪ .‬היה זה‬ ‫שיעור חי ומוחשי בקיום ההבטחה‪ :‬צדקה תציל ממות!‬

‫ֹלחיִדוִדא‬

‫חיִדון השבוע ֹלצעירים‬

‫חידה מס'‬

‫‪20‬‬

‫כמה חלקים היו ב'ספר הנשרף'‬ ‫שחיבר רבינו הקדוש?‬ ‫לתשובות ‪ -‬התקשרו למערכת הממוחשבת 'אוצרות ברסלב'‬ ‫‪ .02-99-50000‬לאחר בחירת שפה‪ ,‬הקישו ‪ 1-9-2-1‬והשאירו‬ ‫הודעה עם שם‪ ,‬כתובת ומס' טלפון‪.‬‬ ‫בין הפותרים נכונה עד יום שני בשעה ‪ 12‬בלילה‪ ,‬תיערך‬ ‫הגרלה על זכות קניה בסך ‪.₪ 50‬‬

‫הפתרון לחידה מספר ‪:19‬‬ ‫באיזה חודש ובאיזו שנה התקרב רבי נתן לרבינו‬ ‫הקדוש?‬ ‫בחודש אלול שנת תקס"ב‪ ,‬יחד עם חברו רבי נפתלי‬ ‫)ראה מדור 'דורות' בגליון זה(‬

‫זכה בהגרלה לחידה מס' ‪:18‬‬

‫יוסף נחמן טוטיאן‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫בזכות קניה בסך ‪ ₪ 50‬בחנות ספרים 'ברסלב'‬ ‫רחוב מאה שערים ‪ 110‬ירושלים‪.‬‬

‫מסיֹלות‬

‫מאורות‬

‫ֹליבון המסיֹלות בעבוִדת ה'‬ ‫שאלה‪:‬‬

‫איך אנו יכולים לדעת אם אנו מתקדמים בעבודת ה' אם לאו?‬

‫תשובת הרב מאיר שלמה‪:‬‬ ‫הרצון הטבעי של כל אדם הוא לדעת באופן הברור ביותר היכן הוא אוחז בעבודת ה' ומה פעל במה‬ ‫שעשה עד עתה‪.‬‬ ‫אך בכוונה תחילה העלים הבורא את הידיעה הזאת מאיתנו‪ ,‬כדי שלא תופרע בחירתנו החופשית‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫אם היינו יודעים כמה גדולה ועצומה היא בשמיים כל תזוזה שלנו לכיוון החיובי‪ ,‬היינו כל כך מתעודדים‬ ‫מזה עד שלא היינו מהססים לבחור בטוב ושוב לבחור בטוב‪ ,‬ולא היה לנו שום פיתוי לבחור ברע!‬ ‫כותב מוהרנ"ת לבנו ר' יצחק‪" :‬שעיקר נסיון האדם ובחירתו הוא‪ ,‬מחמת שאינו יודע מה נעשה עמו‪ ,‬כי אם‬ ‫היה יודע האדם כל מה שנעשה עמו בכל עת‪ ,‬והיכן הוא עומד ואוחז בכל עת‪ ,‬ואיך גם עתה יקר בעיני ה'‬ ‫יתברך מאוד מאוד כל תנועה טובה וכו' ‪ -‬בודאי היו הכל רודפים בכל כוחם לה' יתברך והיו הכל ‪ -‬צדיקים‪.‬‬ ‫אך עיקר הנסיון והבחירה הוא על ידי ֶה ְעלֵם הידיעה‪ .‬ועל כן באמת אי אפשר בשום אופן שידע האדם בחייו‬ ‫היכן הוא אוחז‪ ,‬כאשר שמעתי בשמו ]של רבינו[ ז"ל‪ ,‬כי בזה תלוי הבחירה" )'עלים לתרופה' רכ"ד(‪.‬‬ ‫זו הסיבה שרבינו הקדוש בכל דבריו הקדושים‪ ,‬אינו בא להראות לנו מה פעלנו ומה זכינו‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫עניינו הוא לתת לנו וודאות וידיעה ברורה שאנחנו עדיין בדרך העולה אל‪-‬על‪ ,‬כדי שיהיה לנו כוח‬ ‫להמשיך הלאה בחיפוש וברצונות קדושים‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬עיקר הצלחת האדם בעבודת ה' היא‪ ,‬שהוא ממשיך הלאה ולא מתבלבל מהתוצאות‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫בזוהר הקדוש "מאן נצח? מאן דאחיד מאני דקרבא בידוי" לאמור‪ ,‬מי המנצח? זה שמחזיק את הנשק‬ ‫בידיים‪ ,‬לאו דווקא זה שמצליח להרוג את האויב‪ ,‬אלא זה שממשיך להלחם‪ ,‬הוא המנצח!‬ ‫ולכן‪ ,‬רבינו הקדוש בכל דברי החיזוק שלו‪ ,‬רק בא לשלול את הראיות של היצר האומר לנו שאם נעלם לנו‬ ‫החשק והאור בעבודת ה'‪ ,‬זה כביכול מעיד על ירידה‪ ,‬אלא להיפך ‪ -‬זוהי רק עליית מדריגה‪ .‬כמו למשל‬ ‫דבריו הקדושים ב'ליקוטי מוהר"ן' ח"א כ"ה‪ ,‬ש"באמת אין זה נפילה כלל‪ ,‬רק מחמת שצריכין לעלות‬ ‫ממדרגא לדרגא ‪ -‬ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות‪ ,‬שהם התאוות והבלבולים והדמיונות‬ ‫והמחשבות והמניעות כנ"ל‪ ,‬על כן צריכין להתגבר בכל פעם מחדש לחזור ולהכניע ולשבר הקליפות‬ ‫והמניעות וכו' שבכל מדרגה ומדרגה מחדש‪ ,‬אבל באמת אין זה נפילה כלל"‪ .‬כך גם ב'ליקוטי מוהר"ן'‬ ‫ח"א ע"ב מזכיר רבינו את דברי חז"ל )סוכה נ"ב( שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו‪ ,‬וקובע‪ ,‬שלכן כשאדם‬ ‫עולה לדרגה רוחנית גדולה יותר "יש לו עתה יצר הרע גדול ממה שהיה לו תחלה‪ ,‬על כן אם אינו מתחזק‬ ‫נגדו‪ ,‬אזי מתגבר עליו זה היצר הרע החדש ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה‪ ,‬כי צריך התגברות חדש‬ ‫ביותר נגד זה היצר הרע החדש שבא לו"‪ ,‬אבל לא יעלה אדם על דעתו שהוא נפל מדרגתו הקודמת‪.‬‬

‫אם תרצו‪ ,‬לרובנו אין מראים מן השמיים שום תוצאה כמעט‪ ,‬ואכן מקובל מזקני חסידי ברסלב שכך‬ ‫קורה לרוב האנשים‪ ,‬שאין מראים להם כל ימי חייהם את תוצאות העבודה שלהם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במשך הזמן רואה כל עובד ה' שינויים חיוביים קטנים‪ ,‬אך אין אלה שינויים קטנים כלל וכלל‪,‬‬ ‫אלא שינויים גדולים מאוד מאוד‪ .‬על השינויים החיוביים ה"מזעריים" של האדם אומר רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫"שאף שבכאן‪ ,‬בהארץ התחתונה לא נתרחק והלך רק פחות מחוט השערה‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬שם בעולמות‬ ‫העליונים נתרחק כמה וכמה אלפים עולמות ופרסאות" )השיחות שאחרי 'סיפורי מעשיות'(‪.‬‬ ‫כמו שניתן לראות בגלגל של אופניים‪ .‬במרכז הגלגל עיגול קטן ומוטות ברזל יוצאים ממנו לכל כיוון‪.‬‬ ‫בעיגול הקטן קרובים המוטות זה לזה‪ ,‬אך ככל שהם מתקרבים אל הגלגל החיצוני‪ ,‬הם מתרחקים זה‬ ‫מזה‪ .‬כך כל תזוזה קטנה בעולם הזה‪ ,‬ככל שהיא עולה למעלה‪ ,‬היא גדלה והולכת עד אין סוף!‬

‫ַך ְּפ ִרי ִב ְט ְנ ָך ו ְּפ ִרי ַא ְד ָמ ֶת ָך‬ ‫ׁפ ִטים ָה ֵא ֶּלה‪ ...‬ו ֵּבר ְ‬ ‫ׁמעוּן ֵאת ַה ִּמ ְש ָּ‬ ‫"ו ְָהיָה ֵע ֶקב ִּת ְש ְ‬ ‫ָפי ָך ו ְַע ְש ְּ‬ ‫ֹש ָך ְוי ְִצ ָה ֶר ָך ְׁשגַר ֲאל ֶ‬ ‫ְּד ָג ְנ ָך ו ְִתירְׁ‬ ‫ׁתרֹת צֹאֶנךָ" )דברים ז' י"ב‪ ,‬י"ג(‪.‬‬ ‫הקב"ה רוצה תמיד להשפיע לנו כל טוב‪ ,‬אבל לפעמים השפע מתעכב משום שהשפע‬ ‫עלול להביא אותנו לחטא‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬פן תאכל ושבעת‪ ...‬ושכחת את ד' אלוקיך"‬ ‫)דברים ח' י"ב‪ ,‬י"ד(‪.‬‬ ‫מובן אפוא‪ ,‬שמי שרוצה פרנסה בשפע‪ ,‬עליו לקדש את ממונו ולהשתמש בו כראוי‬ ‫לצדקה ולמצוות כדי שלא יביא אותו הממון לידי חטא‪.‬‬ ‫זה הפירוש של "והיה עקב תשמעון"‪ .‬עקב הוא הממון‪ ,‬הבסיס שעליו עומדים חיי‬ ‫האדם‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "היקום אשר ברגליהם" )דברים י"א ו'( "זה ממונו‬ ‫של אדם שמעמידו על רגליו" )פסחים קי"ט ע"א(‪ .‬היינו‪ ,‬כשתקדש את ממונך‪ ,‬כי אז‬ ‫"וברך פרי אדמתך" ‪ -‬שתזכה לפרנסה בשפע‪.‬‬ ‫)על פי 'ליקוטי הלכות' מילה ה' י"ד(‬

‫ֶחם" )דברים ח' ט'(‪.‬‬ ‫ׁר לֹא ְב ִמ ְס ֵּכנֻת ּתֹאכַל ָּב ּה ל ֶ‬ ‫ֲש‬ ‫"ארֶץ א ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫אדם שאוכל רק לחם ולא שאר מעדנים‪ ,‬פעמים שזה נובע מכך שאין לו כסף לקנות‬ ‫מעדנים‪ ,‬ופעמים שזה נובע מהתרחקותו מתאוות אכילה ולכן די לו בלחם לשובע כי‬ ‫הוא אינו מעוניין בתענוגי האכילה‪.‬‬ ‫זה שהתורה משבחת את ארץ ישראל ‪" -‬אשר לא במסכנות" – לא מחמת עוני –‬ ‫"תאכל בה לחם" בלבד‪ ,‬שכן בארץ ישראל יש שפע של פרנסה; הסיבה שתאכל בה רק‬ ‫לכם היא משום שהארץ קדושה ומקדשת את אוכלי יבוליה‪ ,‬שאינם מתאווים למעדנים‬ ‫ודי להם בלחם לשובע‪.‬‬ ‫)על פי 'ליקוטי מוהר"ן' א' מ"ז(‬

‫ׁאל ֵמ ִע ָּמ ְך ‪ִּ -‬כי ִאם ְלי ְִר ָאה ֶאת ה' אֱלו ֶֹקךָ"‬ ‫ָאל ָמה ה' אֱלו ֶֹק ָך שֹ ֵ‬ ‫ׂר ֵ‬ ‫"ו ְַע ָּתה י ְִש‬ ‫)דברים י' י"ב(‪.‬‬ ‫"אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? לגבי משה מילתא זוטרתא היא!" )= האם יראת‬ ‫שמים דבר קטן הוא? לגבי משה הוא דבר קטן! ברכות ל"ג ע"ב(‪.‬‬

‫תשובת הגמרא אינה מובנת לכאורה‪ ,‬אמנם לגבי משה רבינו יראת שמים היא דבר קטן‪,‬‬ ‫אך משה מדבר אלינו ‪ -‬ועתה ישראל מה ה' אלוקיך דורש "מעמך" ‪ -‬ואצלנו היא איננה‬ ‫דבר קטן כלל וכלל‪.‬‬ ‫הביאור הוא‪ ,‬שהצדיקים משפיעים בדבריהם הקדושים כל כך על מקורביהם‪ ,‬עד שכל‬ ‫מי מהם שרק ירצה‪ ,‬יוכל להגיע לדרגות גבוהות של יראת שמים‪.‬‬ ‫לכן אמר משה רבינו "ועתה ישראל" ‪ -‬אחרי שלימדתי אתכם חכמה ומוסר במשך‬ ‫ארבעים שנה ‪" -‬מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה"‪ ,‬כי עכשיו גם אתם יכולים‬ ‫כמוני‪ ,‬לזכות ליראת שמים אמיתית‪ ,‬אם רק תרצו‪.‬‬ ‫)על פי 'ליקוטי הלכות' פדיון בכור ה' ל"ג(‬

‫אוצרות ברסלב‬ ‫לשמיעת שיעורים בשפות שונות ‪02-9950000 ............................................‬‬ ‫בארה"ב ‪(1)718-8552121 .........................................................................................‬‬ ‫מוקד הישועות העברת בקשות‬ ‫לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן ‪1-800-255-522.............................‬‬

‫התאחדות הבחורים דחסידי ברסלב בארץ הקודש‬

‫מיִדעון‬

‫יותר מזה אומר רבינו‪" :‬שיש בני אדם עובדי ה' שאין ה' יתברך מראה להם מה שפעלו ‪ -‬כל ימי חייהם‪.‬‬ ‫רק אחרי מותם בעולם הבא‪ ,‬אז יראו מה שפעלו" )'שיחות הר"ן' רמ"ד(‪ .‬בעקבות הדברים האלה כותב‬ ‫מוהרנ"ת‪" ,‬שיש ]אדם[ שעיקר גמר טהרתו יזכה רק אחר ביאת שמשו לגמרי‪ ,‬ביומו האחרון‪ ,‬כי אז‪ ,‬ביומו‬ ‫האחרון מתקבצים כל מה שחטף טוב בזה העולם בכל יום ויום‪ ,‬וכל רצון ורצון טוב שהיה לו בכל יום כל ימי‬ ‫חייו‪ ,‬ורק זה הוא תקוותו והשארתו לנצח" )'ליקוטי הלכות' ברכת השחר ה' מ"ב(‪.‬‬

‫צוהר ֹלפרשת השבוע‬

‫אגף שיבוץ בישיבות ‪02-9928999 ..................................................................‬‬

‫חנות ספרים ברסלב‬ ‫מא"ש ‪ 110‬ירושלים ‪02-6286823 ..................................................................‬‬

‫חדר ספרי ברסלב‬ ‫אלשיך ‪ 5‬בני ברק ‪052-7653662 ..................................................................‬‬ ‫הרב דוד קרמר‪-‬מוהל מוסמך מוהל בית החולים "ביקור חולים"‬ ‫בעמח"ס "מסורת הברית"‪052-7656777............................................................‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫עה הגִדוֹלה‬

‫הנסי אומן‬ ‫ראש השנה‬ ‫ירושֹלים‪ :‬רח' בית ישראֹל ‪ 38‬בני ברֱק‪ :‬רח' רבי עֱקיבא ‪62‬‬

‫‪02-5410100‬‬

‫)ארצי(‬