Peninim Ki Tavo 2009

‫בסייעתא דשמיא!‬

‫ופרפראות נבחרים לפרשת השבוע‬ ‫"פרשת כי תבוא – חודש אלול"‬ ‫**************‬

‫עורך‪ :‬הרב יוסף ברגר‬ ‫לתגובות והנצחות – לשיעורים והרצאות‪ - 054 - 8455798 [email protected] :‬ניתן לקבל את העלון במייל‪.‬‬

‫ובאו עליך כל הברכות והשיגך )כח‪.‬ב(‬ ‫לשם מה כפילות הלשון‪" :‬ובאו עליך כל הברכות" "והשיגך"‪ .‬אלא מסביר האור‬ ‫החיים הק' זי"ע כי הקב"ה מידותיו רחמים‪ ,‬והמבקש והמתפלל ומצפה לרחמיו‬ ‫של הקב"ה עליו‪ ,‬ימלא ה' משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ‪ ,‬אלא‬ ‫שבהגעת הטוב ההוא למטה‪ ,‬ישפטו אותו סנהדרין של מעלה אם הוא ראוי‬ ‫לכך‪ ,‬ואם אינו ראוי‪ ,‬לא יגיעו אליו השפעות אלו‪ .‬ואף שיבקש הקב"ה להשפיע‬ ‫עליו שפע טוב‪ ,‬יתכן שהשפע יתעכב מלהגיע‪ ,‬לכן כתוב "והשיגוך" שהברכות‬ ‫ישיגוך‪ ,‬וזהו עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבית דין של מעלה‪...‬‬ ‫החתם סופר זי"ע פירש את הפסוק על פי מה דמפרש הרמב"ם בפירוש‬ ‫המשניות )סוף מסכת ברכות(‪ :‬שכאשר מתמלאת סאת עוונותיו של אדם‪,‬‬ ‫מסבב הקב"ה שיבוא העונש המגיע לו דווקא בעת עשיית העבירה ואז הוא‬ ‫עונש חזק וקשה‪ ,‬רחמ"ל‪ .‬אם כן‪ ,‬מסביר החתם סופר‪ :‬כן הוא במדה טובה‪,‬‬ ‫בעת שעושה אדם רצונו של מקום ומגיע לו שכר‪ ,‬אזי מסובב ה' שהברכות‬ ‫הבאות אל האדם "והשיגוך" – יגיעו אליו בעת קיום המצוות‪ ,‬כאשר "תשמע‬ ‫לקול אלוקיך" כי ברכות אלו מתקיימות יותר‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל הדגל מחנה אפרים זי"ע פירש‪ :‬דהרי אין אדם יודע מה שטוב‬ ‫בשבילו‪ ,‬והרבה פעמים הוא בורח ממנו‪ ,‬בחשבו בטעות שזה רע‪ .‬ולכן התפלל‬ ‫דוד המלך‪" :‬אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" – אף אם אברח מהם‪ ,‬וכן‬ ‫מבטיחה התורה כאן‪" :‬ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" – על כרחך‬ ‫ישיגוך…‬ ‫ואילו הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצה זי"ע הסביר"‪ :‬שאנו רואים הרבה‬ ‫פעמים‪ ,‬שכשיהודי מתעשר הרי הוא משתנה‪ ,‬נעשה לאדם אחר‪ ,‬ולכן זו ברכה‬ ‫מיוחדת‪ :‬אם יבואו עליך כל הברכות האלה – והשיגך‪ ,‬ומצאו אותך כפי שהיית‪,‬‬ ‫לא נחמצת ולא נפקרת‪.‬‬ ‫ובשם הרה"ק בעל האמרי שאול ממודז'יץ זי"ע מסבירים כך‪ :‬דיש אדם אשר‬ ‫חננו ה' בהון ועושר ורוב ברכות‪ ,‬אבל אין לו את ההשגה הנכונה איך‬ ‫להשתמש בעושרו וטובו‪ .‬ואז לכאורה‪ ,‬אין זו ברכה לו‪ .‬לכן אומר הכתוב‪:‬‬ ‫"והישגך" – לשון השגה‪ .‬שתהיה לך גם "השגה" איך להתנהג במידה טובה‪,‬‬ ‫וההשגה עצמה היא מן הברכות‪...‬‬

‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וכו' ולקחת‬ ‫מראשית כל פרי האדמה וכו' )כו‪.‬א‪-‬ב(‬ ‫יכול כל הפירות כולם חייבים בביכורים‪ ,‬תלמוד לומר "מראשית" ולא כל‬ ‫ראשית )רש"י – ספרי(‪ .‬רמז נפלא פירש הרה"ק בעל הבאר משה זי"ע בדברי‬ ‫רש"י אלו‪ ,‬בהקדם דברי חז"ל )ירושלמי מעשר שני ה‪.‬ה( 'בא וראה כמה גדולה‬ ‫כוחן של עושי מצוה‪ ,‬שכל "השקפה" שבתורה ארורה היא‪ ,‬ולא כתובה אלא‬ ‫לרעה‪ .‬אבל כאן בביכורים כדכתיב "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך‬ ‫את עמך" – היא לשון ברכה'‪ .‬רואים מכאן‪ ,‬דמצוות ביכורים יש בכוחה להפוך‬ ‫לשון קללה לברכה‪ .‬והנה‪ ,‬מצינו בבלעם שכתוב עליו )במדבר כד ‪.‬טז( "יודע‬ ‫דעת עליון"‪ ,‬שהיה יודע לכוין את אותה שעה שהקב"ה כועס בה )עבודה זרה‬ ‫ד‪ ,(:‬והקשה בתוספות )ד"ה רגע(‪ :‬ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעה מועטת‬ ‫כזאת‪ .‬ויש לומר‪ :‬היה אומר "כלם"‪ ,‬והקב"ה הפכו ואמר "מלך" כדכתיב‬ ‫"ותרועת מלך בו" )במדבר כג‪.‬א(‪ .‬וזהו הרמז כאן‪" :‬מראשית" ולא "כל‬ ‫ראשית"‪ :‬שבכח מצוות ביכורים תהיה האות "מ" ראשית – תיבת 'מ'לך‪ ,‬ולא‬ ‫האותיות 'כ''ל' ראשית – תיבת 'כ''ל'ם‪...‬‬

‫ושמחת בכל הטוב‪ ,‬אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך )כו‪.‬יא(‬ ‫ידועים כאן דברי האור החיים הקדוש זי"ע‪ ,‬ואף נביא אותם בלשונו המתוק‬ ‫והקדוש‪" :‬ירמוז באומרו 'בכל הטוב' אל התורה‪ ,‬כמאמרם ז"ל )ברכות ה'‪' (.‬אין‬ ‫טוב אלא תורה'‪ ...‬שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות וערבות התורה‪ ,‬היו‬ ‫משתגעים ומתלהטים אחריה‪ ,‬ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב‬ ‫למאומה‪ ,‬כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"‪...‬‬

‫מסופר‪ ,‬על אחד מגדולי הראשי ישיבות שבדור הקודם – שחוץ ממה שהיה ידוע כת"ח‬ ‫מופלג‪ ,‬היה גם עובד ה' גדול ומתנהג בחסידות‪ .‬ואחד מהדברים שעבד עליהם‬ ‫בשעתו‪ ,‬היה לשבור את תאוות האכילה שלו‪ ...‬לימים‪ ,‬נכנס אותו ראש הישיבה לבקר‬ ‫במעונו של הגה"ק בעל החזן איש זי"ע‪ ,‬ושאל בעצתו‪ ,‬כיצד כובשים את תאוות‬ ‫האכילה? תוך שהוא מוסיף‪ ,‬שאמנם אני ניסיתי לעבוד על כך‪ ,‬אך עדיין מרגיש אני‬ ‫טעם באכילה‪ ...‬ענה לו החזון איש כך‪ :‬אין עצה! רק זאת אוכל לומר לכם‪ ,‬כאשר אדם‬ ‫מתפעל מדבר מסויים‪ ,‬נמשך התפעלותו‪ ,‬עד‪ ...‬שמבחין בדבר יותר חשוב ומתפעל‬ ‫ממנו‪ .‬ההתפעלות המחודשת‪ ,‬מפסיקה ומבטלת את הראשונה‪ .‬כי מי שמרגיש טעם‬ ‫ערב באוכל‪ ...‬סיים החזון איש ואמר‪:‬‬ ‫אמיתי בלימוד התורה‪ ,‬אינו יכול להרגיש טעם ָ ֵ‬ ‫אינני מאמין‪ ,‬שהגאון בעל הקצות החושן זי"ע‪ ,‬הרגיש טעם ב"קוגל"!‪...‬‬ ‫ונאים הדברים הנ"ל למי שאמרם!‪ ...‬ואת זה נראה מדבריו של הגה"ק רבי איסר זלמן‬ ‫מלצר בעל האבן האזל זי"ע בהספדו על החזון איש זי"ע‪ ,‬וכך אמר בתוך דבריו‪:‬‬ ‫שנינו בפרקי אבות )פ"ו מ"א(‪" :‬רבי מאיר אומר‪ ,‬כל העוסק בתורה לשמה זוכה‬ ‫לדברים הרבה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו‪ .‬נקרא ריע‪ ,‬אהוב‪ ,‬אוהב‬ ‫את המקום‪ ...‬ומלבשתו ענוה ויראה‪ ,‬ומכשרתו להיות צדיק‪ ,‬חסיד‪ ,‬ישר ונאמן"‪...‬‬ ‫ומפרש הרה"ק המקובל רבי חיים ויטאל זי"ע דבר נורא! שכל האומר שהוא לומד‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬התנא רבי מאיר מכחישו! שאילו למד לשמה‪ ,‬היה זוכה לכל המעלות‬ ‫והמידות שֶ ָמנָ ה רבי מאיר‪ ,‬וכיון שחסרו לו כל המידות הללו‪ ,‬סימן שלא למד תורה‬ ‫לשמה‪ ...‬סיים רבי איסר זלמן זי"ע את הספדו‪ ,‬מתוך התרגשות יתירה‪ :‬אבל ה"חזון‬ ‫איש"‪ ,‬התנא רבי מאיר מעיד עליו שלמד תורה לשמה! שכן כל המידות שמנה רבי‬ ‫מאיר‪ ,‬היו מצויות בו ב"חזון איש"!‪...‬‬

‫היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים‬ ‫ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך )כו‪.‬טז(‬ ‫אמר הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע – המדקדק בפסוק יראה שלכאורה אין זה כתוב‬ ‫כסדר הנכון‪ ,‬דהיה צריך להיות כתוב "היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים‬ ‫ואת המשפטים ורק אח"כ את המילה 'האלה'‪ ,‬ולמה המילה 'האלה' כתובה בין‬ ‫'החוקים' ל'המשפטים'? אלא ענה והסביר‪ :‬ידוע הטעם למה סדרו בעלי הטור‪-‬שולחן‬ ‫ערוך את החלק 'חושן משפט' לבסוף אחר שלושה החלקים הראשונים – 'אורח חיים'‪,‬‬ ‫'יורה דעה'‪' ,‬אבן העזר'‪ ,‬והלא בתורה סודר ענייני משפט תיכף אחר מתן תורה –‬ ‫יתרו‪ ,‬משפטים‪ ,‬בעוד שהרבה הלכות בענייני אבן העזר ושאר חלקי שו"ע לא נמצאו‬ ‫רק בספר דברים בסופה של התורה? אלא ההסבר הוא‪ ,‬משום שאצל דיני ממונות‬ ‫מצינו ענין פשרה )חו"מ סימן י"ב(‪ ,‬ומצוה לדיין לומר לבעלי הדין שמגיעים להתדיין‬ ‫אצלו‪ ,‬שכדאי להם לעשות פשרה ולא להגיע לדין ממש‪ ,‬וכל בית דין המרבה בזה הרי‬ ‫זה משובח‪ .‬יוצא לנו מכך‪ ,‬שאם היו מסדרים את חלק חושן משפט בהתחלה‪ ,‬יטעו‬ ‫לומר שגם בשאר חלקי השו"ע שייך ענין פשרה‪ ...‬וע"כ סדרוה לבסוף לומר שבשלושה‬ ‫החלקים הראשונים אסור לעשות שום פשרה לא יגרע ולא יוסיף‪ ,‬רק בענייני חושן‬ ‫משפט בדיני ממונות ושאר תביעות שבין אדם לחבירו‪ ,‬באלה מצוה לעשות פשרה‪,‬‬ ‫לוותר משלו מצד השלום‪ .‬ובזה יובן היטב לשון הכתוב הנ"ל‪ ,‬וגם את המילה "האלה"‬ ‫שכתובה בין 'החוקים' לבין 'המשפטים'‪ ,‬משום דידוע שאיפה שכתוב 'האלה' הכוונה‬ ‫לומר‪ :‬אלה‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪) ,‬כמו שכתוב בפרשת יתרו "אלה הדברים אשר‬ ‫תדבר אל בני ישראל" – ומפרש רש"י "לא פחות ולא יותר"(‪ ,‬וזהו א"כ הסבר הפסוק‪:‬‬ ‫"היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה" לגבי החוקים בשלושת חלקי‬ ‫שו"ע הראשונים צריכים שיהיה בבחינת "האלה" דווקא‪ ,‬לא פחות ולא יותר! "ואת‬ ‫המשפטים" – בהם לא כתוב האלה‪ ,‬כי שם יש לעשות פשרות‪...‬‬

‫יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמור את מצוות ה' וכו'‪,‬‬ ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך )כח‪.‬י(‬ ‫כח תורתם של צדיקי וגדולי הדורות שבכל דור‪ ,‬הביאו לכך‪ ,‬שיראת ה' היתה נסוכה‬ ‫על פניהם‪ ,‬ובכוחה הם גם זכו לפיקחות וסייעתא דשמיא מיוחדת בוויכוחיהם‬ ‫ובמאבקיהם עם הגויים עד שראו עליהם את הפסוק הנ"ל – "וראו כל עמי הארץ כי‬ ‫שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ .‬ועל כך יוכיח הסיפור הבא‪ :‬הגה"ק רבי חיים מבריסק‬ ‫זי"ע בעודו צעיר לימים‪ ,‬שימש כר"מ בישיבתו המפורסמת של הנצי"ב מוולוז'ין‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫זי"ע‪ ,‬ובתקופה ההיא‪ ,‬התנכלה הממשלה ללומדי התורה והחליטה להגביל את‬ ‫מספר התלמידים בישיבה‪ ,‬כשרק מאתיים מהם הורשו לשהות בהיכל הישיבה‬ ‫ותו לא‪ ,‬והכל ידעו שעבירה על חוק ממשלתי זה כרוכה בעונש חמור‪ ...‬ולמרות‬ ‫זאת המשיכו כל הבחורים )הרבה יותר ממאתיים( ללמוד בישיבה ולשהות בין‬ ‫כתליה‪ ,‬וכאשר היה מגיע מפקח מטעם הממשלה לבדוק האם מקפידים בוולוז'ין‬ ‫על קיום הצו‪ ,‬שלשלו לידיו שלמונים הגונים והמפקח דיווח לממונים עליו‬ ‫שהישיבה עושה כמצֻ ווה עליה‪ ...‬אבל‪ ,‬יום אחד הודיע השר הממונה שברצונו‬ ‫להגיע בעצמו להיכל הישיבה ולבדוק את העניינים מקרוב‪ ...‬עכשיו היה ברור‬ ‫שיש לנקוט בדרך אחרת‪ ,‬שכן לא הרי פקיד זוטר כהרי השר בעצמו ובכבודו‪,‬‬ ‫אותו אסור כמובן לשחד בממון‪ ...‬ההנהלה לא ידעה לשית עצות בנפשה‪ ...‬אבל‬ ‫ר' חיים בריסקע'ר‪ ,‬שכאמור בגיל צעיר מאוד כבר התמנה לר"מ בישיבת‬ ‫וולוז'ין‪ ,‬ניגש אל הנצי"ב ואמר לו‪ :‬יניח לי ראש הישיבה לסדר את העניינים על‬ ‫הצד הטוב ביותר‪ ,‬ובעז"ה תבוא הישועה במהרה‪ ...‬הרבה ברירות לא עמדו‬ ‫בפני הנהלת הישיבה ולכן הסכים הנצי"ב להצעתו של הגר"ח‪ ,‬ונתן לו הסכמה‬ ‫לבקשתו‪ .‬והנה‪ ,‬כאשר הגיע השר להיכל הישיבה‪ ,‬ביקש ר' חיים מאנשי‬ ‫הפמליה להתקבל לראיון אצל השר‪ .‬באותו יום שרר מזג אוויר קייצי‪ ,‬אבל‬ ‫הגר"ח‪ ,‬בהיכנסו אל השר‪ ,‬עטה על עצמו לא מעיל חורף אחד אלא מעיל על‬ ‫מעיל‪ ,‬וכולו מכוסה בגדי חורף חמים‪ .‬כשראה אותו השר‪ ,‬מיד שאלו‪ :‬מה קרה?‬ ‫מדוע הינך לבוש בבגדים אלה? השיב לו הגר"ח‪" :‬תראה‪ ,‬אדוני השר‪ ,‬סבתא‬ ‫שלי ניגלתה אליי אמש בחלום הלילה ואמרה לי שהיום יירד גשם עז ורוח‬ ‫זלעפות תישוב בחוצות"‪ ...‬השר החל לגחך למשמע הדברים‪ ,‬ואז אמר לו ר'‬ ‫חיים‪" :‬מה אתה צוחק? אני מוכן להתערב עימך על סך חמש מאות רובל‬ ‫שהיום יירד גשם כפי שסבתא שלי אמרה"‪ ...‬ואכן‪ ,‬השניים התערבו‪ ...‬ומה‬ ‫אתם חושבים? – ירד גשם באותו יום? כמובן שלא‪ ...‬ואז בא ר' חיים לשלם‬ ‫לשר את סכום הכסף שעליו התערבו‪ .‬ובתוך המעטפה הוסיף לו על הסכום‬ ‫שנקבע מראש עוד כהנה וכהנה‪ ,‬כשהוא נותן לשר להבין שאת היתרה‬ ‫מוסיפה לו הנהלת הישיבה‪ ...‬לא עבר זמן קצר מאז שקיבל את הכסף לידיו‪,‬‬ ‫וגם השר יצא בהודעה רשמית מטעם המשרד הממשלתי בראשו הוא עומד‬ ‫שבישיבת וולוז'ין אין יותר ממאתיים תלמידים!‪ ...‬מיד לאחר מכן התאספו כולם‬ ‫אצל הגר"ח ואמרו לו בהתפעלות‪ :‬איך הצלחת לעשות זאת? ענה להם הגר"ח‬ ‫ואמר‪ :‬שכאשר שמע שהשר עצמו אמור להגיע לישיבה‪ ,‬הוגיע את מוחו‬ ‫בשאלה כיצד ניתן יהיה בכל אופן לשחד גם אותו בממון‪ ,‬ואז העלה את‬ ‫הרעיון המפוקח להתערב איתו על דבר כזה שיאלץ אותו‪ ,‬את ר' חיים‪ ,‬לשלשל‬ ‫כסף – שלא בתורת שוחד – לידיו של איש השלטון‪ ,‬ומשיגיעו ה'מצלצלים'‬ ‫לכיסו‪ ,‬תהיה כבר אפשרות להוסיף עוד ועוד‪ ,‬ולרמוז באוזנו שהישיבה היא זו‬ ‫המעניקה לו את המצלצלין‪ ...‬כך ראו כולם את הפסוק הנ"ל מתקיים – "וראו‬ ‫כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך‪ ,‬ולכן ויראו ממך‪ ,‬כי אדם שמתנהג בתורה‬ ‫ויר"ש אז הקב"ה נותן לו פיקחות מיוחדת בכדי שגם הגוי הרשע ביותר‬ ‫מתמוסס מפניו‪...‬‬ ‫על הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע מסופר‪ ,‬שכאשר עלה לכהן כרב בסאטמר‪,‬‬ ‫התלוננו בפניו עסקני העיר על אחד ממושלי העיר שנתפרסם ברשעותו והרע‬ ‫לבני ישראל כמה וכמה פעמים‪ ,‬אמר להם הרבי בדרך צחות‪ :‬שיראו אם‬ ‫המושל הזה יש לו ידיים!‪ ...‬כי אם יש לו ידיים שיוכל לקחת בהם מתנת כסף‪ ,‬אז‬ ‫בוודאי יכולים לשחדו‪ ,‬כי הלא בשביל זה יש להגויים ידיים בכדי שיוכלו לקבל‬ ‫שוחד מיהודים‪ ,‬וימנעו על ידי זה מלהרע ליהודים‪ ...‬ואף אמר בדרך צחות שזה‬ ‫הפירוש מה שאומרים בהגדה של פסח‪" :‬והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬שבכל‬ ‫דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"‪ ,‬והכוונה שהרשעים‬ ‫עומדים עלינו לכלותינו‪ ,‬והעצה להנצל מהם על ידי שיקבלו שוחד בידיהם וזה‬ ‫הפירוש "והקב"ה מצילנו מידם" – על ידי שיש להם ידיים‪...‬‬

‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך )כח‪.‬י(‬ ‫נביא בפניכם סיפור נוסף על פסוק זה שמסופר על הרה"ק רבי שלומק'ה‬ ‫מזוועהיל זי"ע‪ :‬הרבי מזוועהיל עשה פעם את דרכו מירושלים למירון וחצה את‬ ‫העיר שכם‪ .‬יישוב זה שהיה מועד לפורענות עוד מימי קדם‪ ,‬לא האיר את פניו‬ ‫גם לאיש אלוקים קדוש זה‪ ,‬ובעוברו בין הסימטאות ניסו ערבים להתנכל‬ ‫לשיירה בה נסע‪ .‬הרבי ציווה על נהגו להמשיך ולנסוע‪ ,‬ולא להתחשב בפורעים‬ ‫הערביים שתאוות הרצח נישקפה כבר מפניהם‪" .‬אל תדאג‪ ,‬אם הם יתקרבו‬ ‫אלינו‪ ,‬אלחם נגדם ואנצחם"‪ ...‬ואכן‪ ,‬כאשר התקרבו הערבים אל המכונית‪ ,‬יצא‬ ‫הרבי ונופף בידו כמאיים עליהם‪ ,‬וצעק לנגדם שכל ערבי שלא יסתלק מכאן‬ ‫בזה הרגע‪ ,‬יינזק‪ .‬וראה זה פלא‪ .‬כל הרוצחים הללו ברחו כל עוד רוחם בם‬ ‫ונעלמו מן המקום כהרף עין‪ ...‬המקורבים שהיו עדים למעשה המופלא‪ ,‬שאלו‬ ‫לאחר מכן את הרבי הכיצד לא ירא לנפשו מאימת המרצחים‪ ,‬ובכלל – כיצד‬ ‫הצליח יהודי קשיש כמוהו להניס את הערבים הידועים בעזותם? השיב הרבי‬ ‫ואמר‪ :‬מטבע הבריאה אין לגוי שליטה על יהודי‪ ,‬אלא שהקב"ה ָטבַ ע את‬ ‫ההנהגה הזו בעולמו כל עוד היהודי נשאר יהודי‪ .‬ברם‪ ,‬כאשר ניכנס בו קצת מן‬

‫ה'גוי'‪ ,‬אין לו עדיפות על פני הגוי האמיתי‪ ...‬וכאשר הערבים החלו להתגרות בנו‪,‬‬ ‫הוצאתי מליבי את כל ההרגשות ה'עמלקיות' שאולי‪-‬אולי נותרו בי ע"י שעשיתי‬ ‫תשובה‪ ,‬וממילא לא היתה להם כל שליטה עליי‪ ...‬מאוחר יותר אף הוסיף הרבי ואמר‪:‬‬ ‫שאפילו המחשבות הקונות שביתה במוחו של אדם‪ ,‬גם הן צומחות לפעמים מכוחו של‬ ‫עמלק‪ ,‬דהיינו משורש הגאווה‪ ,‬וזה כבר יכול לקרות גם כאשר אומרים לו פעמיים‬ ‫ושלוש שהוא בל מדריגה‪ ,‬כבר יתכן שתיכנס בו מידת הגאווה‪ ,‬היא מדתו של עמלק‪...‬‬ ‫– גם כאן אנו רואים פירוש מוחשי לכך שבשעה ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬ ‫נקרא עליך‪ ,‬אז ויראו ממך"‪...‬‬

‫והיית משוגע ממראה עינך אשר תראה )כח‪.‬לד(‬ ‫מראה עינך מהו ? מסביר הגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע מתפללים אנו יום יום "והאר‬ ‫עיננו בתורתך" והדבר תימה‪ ,‬וכי בורים ועמי ארצות‪ ,‬אשר מהם אף אינם יודעים‬ ‫קרוא וכתוב‪ ,‬יכולים לשים שקר בפיהם ולהתחנן אל ה' שיאיר עיניהם להביט נפלאות‬ ‫בתורתו‪ .‬אכן נראה לפרש ש"עינינו" הכוונה על עיני העדה‪ ,‬חכמי ישראל‪ ,‬רבנים‬ ‫ומורים‪ ,‬אשר מצינו כמה פעמים שנקראו עיניים‪ ,‬וכל העם מתפללים בעבורם‪ ,‬כי יאיר‬ ‫הקב"ה עיניהם בתורה לבל תבוא כל תקלה על ידם‪ .‬וא"כ מקרא שלנו אף הוא יבואר‬ ‫על דרך זו‪" .‬והיית משוגע ממראה עינך אשר תראה" היינו‪ ,‬ממראה המנהיגים וראשי‬ ‫העדה שיקומו עליך ביום יבוא‪ ,‬אשר אין לך קללה גדולה מזו‪ ,‬לחזות בחרפה ובביזיון‬ ‫שימיטו על ישראל‪.‬‬

‫חודש אלול‬ ‫המגיד מדובנא זי"ע נתן הסבר מיוחד לעבודתנו בחודש אלול ופתח ושאל‪ :‬לשם מה‬ ‫נצרכת הכנת חודש אלול וימי הסליחות‪ ,‬ודאי שהיא נצרכת לשם חשבון נפש‬ ‫ותשובה‪ ,‬אבל לא רק לשם כך‪ ,‬והסביר את הדברים כדרכו ע"פ משל מעניין‪ :‬מעשה‬ ‫בגנב‪ ,‬ששם עינו בחנות גדולה‪ ,‬ובה תנועה ערה של לקוחות ומחזור כספים ענק‪ .‬הוא‬ ‫החל להתחקות אחר העברת הכספים מן החנות אל הבנק‪ ,‬וראה שבכל יום‪ ,‬בשעת‬ ‫הסגירה‪ ,‬צועד הנער המשרת עם תיק הכסף‪ ,‬להפקידו בסניף הבנק הקרוב‪ .‬הגנב ידע‪,‬‬ ‫שבשעה זו הרחוב הומה אנשים‪ ,‬ואין כל אפשרות לשדוד את התיק לאור היום‪ .‬הוא‬ ‫כמעט התייאש מביצוע תכניתו‪ ,‬אבל לפתע הבחין בחנות חליפות המצויה בדרכו של‬ ‫הנער השליח‪ ,‬שבין החנות לבנק‪ ,‬נצנץ במוחו רעיון‪ .‬דקות אחדות לפני מועד‬ ‫הסגירה‪ ,‬הופיע הגנב בחנות החליפות‪ ,‬והציג את עצמו בפני בעל החנות‪" .‬אני‬ ‫משרת בביתו של עשיר פלוני‪ ,‬ואדוני מבקש לקנות חליפה מהודרת‪ .‬המחיר אינו‬ ‫משמעותי עבורו‪ ,‬ובלבד שהתפירה תהיה מעולה והבד משובח‪ .‬היש לכם חליפות‬ ‫כאלו"‪" .‬הגעת למקום הנכון"‪ ,‬אמר המוכר בלהיטות‪" ,‬אמור לאדונך שיכנס לכאן‬ ‫וימדוד חליפה הולמת‪ ,‬אין לי כל ספק שיצא מכאן מרוצה"‪" .‬גם אני בטוח בכך"‪ ,‬אמר‬ ‫הגנב במבוכה‪" ,‬אך זו בדיוק הבעיה‪ .‬אין לו פנאי לבוא לכאן ולמדוד‪ .‬הוא עסוק וטרוד‬ ‫עד מאד‪ .‬משום כך שלח אותי במקומו‪ ,‬שאביא לו חליפה במידתו"‪" .‬וכיצד אדע מה‬ ‫מידתו"‪ ,‬שאל המוכר‪ .‬הלקוח נבוך‪ ,‬אך מיד התעשת‪" .‬מצאתי עצה‪ ,‬בוא נעמוד בחוץ‪.‬‬ ‫כאשר אראה מישהו שמידותיו דומות‪ ,‬אומר לך‪ ,‬ותמדוד את החליפה לפי מידותיו"‪.‬‬ ‫עמדו שניהם בפתח החנות‪ ,‬וסקרו את העוברים והשבים‪ .‬לפתע הצביע הלקוח על‬ ‫נער שעבר ברחוב‪ ,‬וקרא‪" :‬הנה‪ ,‬בחור זה – מידותיו תואמות את מידות אדוני"‪ ,‬היה‬ ‫זה הנער המשרת‪ ,‬שהלך להפקיד את תיק הכסף בבנק‪ .‬פילס המוכר דרך בקהל‪ ,‬ניגש‬ ‫אל הנער ואמר לו‪" :‬אבקשך להיכנס לחנותי לרגע קט‪ .‬הייתי רוצה למדוד עליך‬ ‫חליפה יקרה"‪ .‬חליפה יקרה מדוע לא‪ .‬הוא התלווה אל המוכר לחנותו‪ ,‬הניח לרגליו‬ ‫את התיק ולבש את החליפה היפה‪ .‬הוא נהנה לראות את דמותו במראה‪ ,‬וסקר את‬ ‫עצמו בשביעות רצון‪ .‬לפתע גחן הלקוח הזר במהירות הבזק‪ ,‬אחז בתיק המעות‪,‬‬ ‫וחמק עמו החוצה‪" .‬גנב‪ ,‬גנב‪ ,‬תפסוהו"‪ .‬קרא הנער בהתרגשות‪ ,‬ופנה לרדוף אחר‬ ‫הגנב‪ .‬אך אז לפת המוכר את כתפו ואמר לו‪" :‬לא‪ ,‬אדוני‪ ,‬אתה לא תצא מכאן לבוש‬ ‫בחליפתי‪ .‬עליך לפשוט אותה בתחילה‪ ,‬רק לאחר מכן תלך לדרכך"‪" ,‬אבל הוא יברח"‪,‬‬ ‫"אין זה עניני‪ ,‬ראשית כל פשוט את החליפה"‪ ,‬ועד שהוא פשט אותה ויצא לחוץ‪,‬‬ ‫נעלם הגנב ואיננו‪ .‬עד כאן המשל‪ .‬והנמשל פשוט‪ ,‬אנו מופקדים על "תיק מלא‬ ‫מעות"‪ ,‬שנצטווינו למסרו לתעודתו‪ .‬דהיינו‪ ,‬מחובתנו להרבות בתורה ובמצות‪ ,‬למלא‬ ‫בם את ימינו‪ ,‬ולהביאם עמנו בשלמותם ליום הדין‪ .‬מה עושה הגנב הערום היצר הרע‬ ‫הזומם להכשילנו‪ ,‬מסית אותנו להיכנס לחנות לא לנו‪ ,‬ולמדוד בה חליפות לא לנו‪.‬‬ ‫להשתעשע בהבלים שאין לנו מהם תועלת‪ ,‬לא לגוף ולא לנפש‪ .‬לבטל את הזמן‬ ‫ולבלות את העת בשטויות‪ ,‬כדי להציגנו לבסוף ככלי ריק‪ ...‬ועדיין יכולים אנו לרדוף‬ ‫אחריו‪ ,‬לקרוא‪" :‬גנב"‪ ,‬וללכדו‪ .‬להשיב את הגזילה‪ .‬כיצד‪ ,‬בכך שנשוב בתשובה וננחם‬ ‫על הרעה‪ ,‬בכך שנערוך חשבון נפש נוקב‪ ,‬שנעמוד ביום הדין בתפילה מעומק הלב‪,‬‬ ‫נבקע שערי שמים ותכנס תפילתנו בשערי הדמעות שלא ננעלו מעולם‪ .‬אבל מה‬ ‫נורא יהיה‪ ,‬אם יכנס יום הדין‪ ,‬ואנו נבקש לעמוד בתפילה נרגשת ולשוב בתשובה‬ ‫שלמה – ולא נוכל‪ ,‬משום שנהיה לבושים עדיין בחליפה המטופשת‪ ,‬נהיה אחוזים‬ ‫עדיין בכבלי ההבל‪ ,‬מלופפים בחבלי השוא הנואלים‪ .‬מה מאושר יהיה הנער השליח‪,‬‬ ‫אם לאחר שנתפתה ונכנס לחנות‪ ,‬מדד את החליפה והצטעצע בה מול הראי‪ ,‬יבוא‬ ‫מישהו וילחש באזנו‪" :‬ראה‪ ,‬האיש הניצב לצדך הוא גנב מועד וידוע לשמצה – הזהר‬ ‫מפניו"‪ .‬אם יזהיר אותו מישהו מבעוד מועד‪ ,‬והוא יתפכח ויפשוט את החליפה רגע‬ ‫קט לפני שיושיט הגנב את היד אל אוצרו – ויסכל את הגניבה‪ ,‬כמה טובה יהא עליו‬ ‫להכיר לאותו אדם שהצילו‪ ,‬וזהו חודש אלול‪...‬‬

‫‪ìëì ïåùàøå ùàø ãáëðäå ìåâãä åðãéãé úáãð - ïåéìâä úöôäå úñôãä‬‬ ‫‪å"éä íéøî ïá ìàððç 'ø ä"ä äùåã÷áù øáã‬‬

‫‪ò"éæ éç ùéà ïáä ìòá ÷"äâä ìù àìåìéäã àîåé ãåáëì‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬