Nebetzal Ki Tavo 2009

‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬

‫ישיבת הכֹּתל ‪ -‬ירושלים‬

‫שיחת הגאון הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א‬ ‫לפרשת כי תבוא תשס"ט‬ ‫"אתה זוכר מעשה עולם"‬ ‫אבא עושה את הדברים האלו כי כך חינכו אותו וכך התרגל‪,‬‬ ‫" ֶאת ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָתּ ַהיּוֹם"‬ ‫וקשה לו להפסיק‪ .‬אבל אני ‪ -‬למה לי כל זה? אני אהיה חכם‬ ‫ֱמ ְר ָתּ ַהיּוֹם ִל ְהיוֹת ְל ָך‬ ‫התורה אומרת בפרשתנו‪ֶ " :‬את ה' ֶהא ַ‬ ‫יותר‪ ,‬ולא אעשה את הדברים האלו"! ואם הבן בכל זאת‬ ‫ֱמ ְיר ָך ַהיּוֹם ִל ְהיוֹת לוֹ ְל ַעם ְסג ָ‬ ‫ֵלאל ִֹקים‪ ...‬וַה' ֶהא ִ‬ ‫ֻלּה" )דברים כו‪ ,‬יז‪-‬יח(‪.‬‬ ‫עוד עושה משהו‪ ,‬וממשיך לאחוז קצת במסורת אביו‪ ,‬אבל‬ ‫מידה כנגד מידה יש כאן‪ .‬אתה האמרת את ה'‪ ,‬לכן גם ה' מאמיר‬ ‫הנכד ודאי כבר לא יעשה כלום‪ ,‬מפני שאינו מוצא בזה שום‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫תועלת‪ .‬התורה לא תעבור לדורות הבאים בלי שמחה‪ .‬לכן‬ ‫ֱמ ְר ָתּ" במובן של ְפּ ֵאר‪,‬‬ ‫ֱמ ְר ָתּ"? רש"י פירש " ֶהא ַ‬ ‫מה פירוש " ֶהא ַ‬ ‫יך‬ ‫באה התוכחה הנוראה‪ ,‬על זה ש"לֹא ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫תּ היום" )והביא ראיה לפירושו מפסוק‬ ‫רָ‬ ‫ֵאְַ‬ ‫כאילו נאמר‪" :‬את ה' פּ‬ ‫ֵבב"‪.3‬‬ ‫וּבטוּב ל ָ‬ ‫ְבּ ִשׂ ְמ ָחה ְ‬ ‫ֱמ ְר ָתּ" גם במובן אחר‪ .‬אפשר לפרש‬ ‫בתהלים(‪ .‬אבל ניתן לפרש " ֶהא ַ‬ ‫אבל חוץ מזה יש גם הסבר נוסף‪ ,‬למה זה נורא כל כך אם‬ ‫את' )עי' אב"ע שם(‪ִ ,‬ה ְכ ַר ְז ָתּ שה' נישא‬ ‫ִשּׂ ָ‬ ‫ֱמ ְר ָתּ" במובן של 'נ ֵ‬ ‫" ֶהא ַ‬ ‫ֱמ ְר ָתּ‬ ‫ומרומם מעל הכל‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬כתיב‪ֶ ,‬את ה' ֶהא ַ‬ ‫יהודי מקיים מצוות בלי שמחה‪ .‬יהודי שמקיים מצוות בלי‬ ‫שמחה‪ ,‬לא רק שאינו מעביר לבניו את ההרגשה שכדאי‬ ‫ַהיּוֹם‪ ...‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ :‬אתם עשיתוני חטיבה אחת‬ ‫לקיים מצוות‪ ,‬אלא גם הוא עצמו אינו מרגיש‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫בעולם ‪ -‬כלומר דבר יחיד ומיוחד בעולם שאין דומה לו‪ ,‬עליון‬ ‫ונישא מעל הכל ‪ -‬ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם‪ .‬אתם‬ ‫את התועלת שבעבודת ה'‪ .‬אם היה ֵמבין שהמצוות שנצטוינו‬ ‫עשיתוני חטיבה אחת בעולם‪ ,‬שנאמר‪" :‬שמע ישראל ה' אלהינו‬ ‫בהן הן הטובה הגדולה ביותר שה' הטיב עמנו‪ ,‬שבכל פעולה‬ ‫קטנה אנו זוכים לחיי נצח בעולם הבא‪ ,‬ובכל מילה של‬ ‫ה' אחד"‪ ,‬ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם‪ ,‬שנאמר‪" :‬ומי‬ ‫לימוד תורה אנו בונים פלטרין של מעלה ושל מטה ומקרבים‬ ‫כעמך ישראל גוי אחד בארץ" )ברכות ו‪ ,‬א(‪ .‬זהו שאומר הפסוק‪,‬‬ ‫את הגאולה )סנה' צט‪ ,‬ב( ‪ -‬לא היה שייך במציאות שיעבוד את‬ ‫ֱמ ְר ָתּ ַהיּוֹם"‪ .‬עשית אותו עליון על כל הבריאה‪ .‬לכן גם‬ ‫" ֶאת ה' ֶהא ַ‬ ‫ְיוֹן ַעל ָכּל‬ ‫על‬ ‫וּל ִת ְתּ ָך ֶ‬ ‫ֻלּה‪ְ ...‬‬ ‫ֱמ ְיר ָך ַהיּוֹם ִל ְהיוֹת לוֹ ְל ַעם ְסג ָ‬ ‫"ה' ֶהא ִ‬ ‫ה' בלי שמחה! אם נותנים לאדם מיליוני דולרים‪ ,‬הוא לא‬ ‫ישמח? ודאי שישמח! ממילא‪ ,‬אם אדם אינו שמח בקיום‬ ‫ֲשׁר ָע ָשׂה" ‪ -‬מיוחדים ונישאים מעל כל העמים‪.‬‬ ‫ַהגּוֹיִם א ֶ‬ ‫המצוות‪ ,‬סימן שחסר לו באמונה‪ .‬הוא אינו מבין שהמצוות‬ ‫הן חיי עולם שה' נטע בתוכנו‪ ,‬ושהן טובה לנו גם בעולם‬ ‫עבדו את ה' בשמחה!‬ ‫אחרי כן באה הפרשה של התוכחה הגדולה‪ .‬על איזה חטא‬ ‫הזה וגם לעולם הבא‪ .‬וחסרון באמונה הוא כבר באמת עבירה‬ ‫עלולים ח"ו לבוא הקללות שבתוכחה? ‪ -‬לא נזכר ַבּפרשה חטא‬ ‫חמורה‪.‬‬ ‫לעניות דעתי‪ ,‬מתוך שלשה עשר עיקרי האמונה‬ ‫יך‬ ‫ֲשׁר לֹא ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫מסויים‪ .‬כל מה שנאמר הוא‪ַ " ,‬תּ ַחת א ֶ‬ ‫שהרמב"ם מונה‪ ,‬העיקר הי"א ‪ -‬שהבורא יתברך שמו גומל‬ ‫וּבטוּב ל ָ‬ ‫ְבּ ִשׂ ְמ ָחה ְ‬ ‫ֲשׁר לֹא‬ ‫ֵבב ֵמרֹב כֹּל" )שם כח‪ ,‬מז(‪ .‬לא " ַתּ ַחת א ֶ‬ ‫טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו ‪ -‬קצת מוזנח‬ ‫ֲשׁר לֹא ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה'‬ ‫יך" כלל‪ ,‬אלא " ַתּ ַחת א ֶ‬ ‫ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫היום‪ .‬לא מחנכים לנקודה הזאת‪ ,‬לראות בכל מעשה רווח‬ ‫ָב"‪" .‬יאשימנו הכתוב‪,‬‬ ‫לב‬ ‫ְטוּב ֵ‬ ‫ָה וּב‬ ‫מח‬ ‫שְׂ‬ ‫בִּ‬ ‫יך ְ‬ ‫ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫והפסד של עולם הבא‪ .‬חושבים ש"לא מתאים" לאנשים‬ ‫ְדוֹ השי"ת‪ ,‬ולא היתה העבודה בשמחה" )פירוש רבינו בחיי‬ ‫עב‬ ‫בָּ‬ ‫ְ‬ ‫"מתקדמים" ו"תרבותיים" כמונו לעבוד את ה' מתוך אהבת‬ ‫תּ מצוות ‪ -‬אבל בלי שמחה‪ .‬על זה‬ ‫ַדת את ה'‪ ,‬קיימָ‬ ‫עב‬ ‫שם(‪ָ .‬‬ ‫שכר ויראת העונש‪ .‬אבל זוהי טעות גדולה‪ .‬אנו צריכים‬ ‫באה התוכחה הנוראה‪.1‬‬ ‫את האמונה הזאת‪ .‬בלי להבין שעל כל פעולה‪ ,‬קטנה‬ ‫וצריך להבין‪ :‬אמנם הרמב"ם כותב‪ ,‬ש"השמחה שישמח אדם‬ ‫כגדולה‪ ,‬יש שכר עצום בעולם הבא‪ ,‬אדם לא עושה את‬ ‫בעשיית המצוה ובאהבת הא‪-‬ל שצוה בהן‪ ,‬עבודה גדולה היא‪ ,‬וכל‬ ‫הדברים‪ .‬הוא מגיע למסקנה שלא יֵצא לו מזה הרבה‪ ,‬ואם‬ ‫המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו" )הלכ' לולב פ"ח הט"ו(‪.2‬‬ ‫כך‪ ,‬למה לו להתאמץ? הוא קם בבקר‪ ,‬ומגיע קצת מאוחר‬ ‫אבל האם עד כדי כך חמור ענין זה‪ ,‬שמי שאינו מקיימו ראוי‬ ‫לבית הכנסת ‪" -‬נו‪ ,‬אז אחרתי קצת! אז מה יש? מה קרה"?‪...‬‬ ‫לעונשים נוראיים כאלו המוזכרים ַבּפרשה?! מה נורא כל כך‪ ,‬אם‬ ‫זה לא טוב‪ .‬היה צריך לחשוב‪" ,‬אוי! הפסדתי קדיש! איזו‬ ‫יהודי מקיים את כל תרי"ג המצוות בלי שמחה?‬ ‫אבדה גדולה! חבל שהפסדתי"! אמנם לפעמים אדם‬ ‫נראה לבאר ענין זה בשני אופנים‪ :‬האופן האחד הוא‪ ,‬שבלי‬ ‫באמת אנוס‪ ,‬אבל גם אז עליו להבין שזוהי אבדה גדולה‬ ‫שמחה‪ ,‬אין המשכיות לקיום התורה בדורות הבאים‪ .‬אם הבן רואה‬ ‫להפסיד קדיש או "ברכו"‪ .‬אנשים חושבים‪" ,‬נו‪ ,‬אז לא‬ ‫שאביו שמח כשמגיע ראש השנה‪ ,‬שמח כשמגיע יום הכפורים‪,‬‬ ‫שמעתי קדיש‪ .‬מה כבר קרה?‪ ...‬העיקר שהגעתי בזמן‬ ‫שמח כשמגיע פסח‪ ,‬שמח בציצית‪ ,‬בתפילין‪ ,‬בתפלה‪ ,‬בתלמוד‬ ‫לשמונה עשרה"!‪ ...‬אם היה מפסיד אלף שקל‪ ,‬הוא היה מבין‬ ‫תורה ובשאר כל המצוות ‪ -‬גם הבן ירצה ללכת ַבּדרך הזו‪ .‬אבל אם‬ ‫היטב "מה כבר קרה"‪ .‬היה כואב לו ההפסד‪ .‬כך צריך‬ ‫הבן רואה שאביו מקיים מצוות בלי שמחה ובלי חשק‪ ,‬בלי סיפוק‬ ‫ובלי התלהבות ‪ -‬הוא חושב לעצמו‪" :‬מה לי ולצרה זו? בשלמא‬ ‫להרגיש כשמפסידים קדיש‪ .‬מי שמפסיד קדיש‪ ,‬מפסיד‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬

‫‪2‬‬ ‫יותר מאלף שקל‪ .‬האבדה היא יותר גדולה‪ ,‬וזה חבל‪ .‬לא‬ ‫מחדירים את ההכרה הזאת ללב‪ .‬אם היו מחדירים ללב‪ ,‬אנשים היו‬ ‫נזהרים בזה יותר‪ .‬היה אכפת להם יותר לא לאחר לבית הכנסת‪ ,‬לא‬ ‫לאחר לקדיש‪ ,‬וכן שאר הדברים‪ .‬איננו אנשים גדולים שעובדים רק‬ ‫לשמה‪ ,‬בלי שום מחשבות של שכר ועונש‪ .‬עבודה כזו מתאימה‬ ‫לאנשים גדולים‪ ,‬לא לאנשים כמותנו‪ .‬אנשים כמותנו זקוקים‬ ‫להכרה בשכר ועונש כדי לעבוד‪.‬‬ ‫מה פירוש "יום הזכרון"?‬ ‫דיברנו בשבוע שעבר בענין המלכויות‪ ,‬והסברנו שזוהי עצמותו‬ ‫ומהותו של יום ראש השנה ‪ -‬קבלת מלכות שמים‪ .‬אבל לא רק‬ ‫מלכויות הן מהותו של יום ראש השנה‪ ,‬אלא גם זכרונות הן ממהות‬ ‫היום‪ .‬הרי לכן קראו חז"ל לראש השנה "יום הזכרון"‪ ,‬כי ביום זה‬ ‫זוכר ה' את כל המעשים‪ ,‬ועושה חשבון‪ .‬זהו שאומרים בברכת‬ ‫זכרונות‪" ,‬אתה זוכר מעשה עולם" וכו'‪.‬‬ ‫אלא שצריכים להבין באמת‪ ,‬מה פירוש "יום הזכרון"? הרי‬ ‫"אין שכחה לפני כסא כבודך"‪ .‬הקב"ה זוכר את הכל תמיד‪ ,‬בכל‬ ‫עת ובכל שעה‪ .‬שום ידיעה לא נוספת לו ביום הזכרון‪ ,‬ולא בשום‬ ‫זמן אחר‪ .‬הקב"ה הוא בלתי משתנה‪ ,‬וגם הידיעה שלו בלתי‬ ‫משתנה‪ .‬הוא יודע היום מה שיָדע אתמול‪ ,‬וגם מה שיֵדע מחר‪ .‬אז‬ ‫מה פירוש "יום הזכרון"? התשובה היא‪ ,‬שאכן הקב"ה לא "נזכר"‬ ‫ביום זה בשום דבר‪ .‬כל מה שקורה ביום הזכרון הוא‪ ,‬שביום זה‬ ‫הקב"ה פועל על פי הזכרונות הללו‪ .‬ביום זה נכתב ונחתם מה‬ ‫יהיה בשנה הבאה‪ ,‬לפי הזכרונות של השנה שחלפה‪ .‬ובאמת‪ ,‬גם‬ ‫זה אינו מדוייק‪ .‬שכן מתי באמת קבע הקב"ה מה יהיה בשנה‬ ‫ָאה אני וכל‬ ‫הבאה? הרי עוד לפני בריאת העולם ידע ה' כיצד ֵאר ֶ‬ ‫באי העולם בראש השנה תש"ע‪ .‬לא נוספה לו מאז שום ידיעה‬ ‫בענין זה‪ .‬הכוונה אפוא ב"יום הזכרון" היא‪ ,‬שה' יתנהג איתנו‬ ‫ָאה בראש השנה‪ .‬אבל לא שעכשיו בראש‬ ‫בשנה הבאה כפי ֶשׁ ֵנּר ֶ‬ ‫השנה נודע ונקבע והתחדש לו משהו‪ ,‬שכן אין תוספת ידיעה אצל‬ ‫הקב"ה‪ .‬צריך א"כ להשתדל להיות בסדר‪ ,‬שהרי ה"זכרונות"‬ ‫קובעים איך תראה השנה הבאה‪.‬‬ ‫דברנו על כך שהקב"ה הוא מלך שעושה מה שהוא רוצה‪ ,‬ואינו‬ ‫תלוי באף אחד‪ .‬אין לו ממשלה‪ ,‬או פרלמנט‪ ,‬או גוף אחר שיגביל‬ ‫אותו‪ .‬ובכל זאת יש אחד שמגביל אותו‪ ,‬וזה ‪ -‬הקב"ה בעצמו!‬ ‫הקב"ה קבע לעצמו כלל‪ ,‬שהוא לא פועל באופן שרירותי‪ ,‬אלא‬ ‫פועל ע"פ מעשי בני אדם‪ .‬לצדיקים הוא יעשה טוב‪ ,‬ולאחרים‬ ‫יעשה אחרת‪ .‬לכן חשוב שיהיו לנו מעשים טובים בר"ה וביוה"כ‪,‬‬ ‫כדי שעל פיהם הקב"ה יתנהג עמנו‪ .‬זהו "יום הזכרון"‪ ,‬היום‬ ‫שהזכרונות קובעים איך תראה השנה החדשה‪ .‬זהו שאומרים‬ ‫בברכת זכרונות‪" ,‬אתה זוכר‪ ...‬מעשה איש ופקודתו ועלילות‬ ‫מצעדי גבר‪ ,‬מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש"‪ .‬אחרי‬ ‫שאמרנו בברכת מלכויות שה' לבדו מחליט‪ ,‬ואין מי שמחליט חוץ‬ ‫ממנו ‪ -‬אנו אומרים בברכת זכרונות‪ :‬אכן‪ ,‬הקב"ה לבדו מחליט!‬ ‫אבל הקב"ה החליט לקבוע את החלטתו והנהגתו על פי‬ ‫ה"זכרונות" של בני האדם‪" .‬אתה זוכר‪ ...‬מעשה איש ופקודתו‬ ‫ועלילות מצעדי גבר"‪ ,‬ולפי זה אתה פועל‪ .‬אפילו על בעלי חיים‬ ‫אולי יש משפט‪ ,‬ואפילו על מלאכים‪ ,‬אבל קודם כל ‪ -‬על בני אדם‪.‬‬ ‫זה מה שנוגע לנו בעיקר‪ ,‬שיש משפט על בני אדם‪ ,‬ולפי המשפט‬ ‫הזה ה' יקבע איך תראה השנה החדשה‪.‬‬

‫ברכת זכרונות מבארת‪ ,‬כמה גדולים הם מעשי‬ ‫בני האדם‬ ‫אנו אומרים בברכת זכרונות‪" :‬וגם את נח באהבה זכרת‪,‬‬ ‫ַתּפקדהו בפקודת ישועה ורחמים בהביאך את ֵמי המבול‬ ‫וִ‬ ‫ְל ַשׁ ֵחת כל בשר מפני ר ַֹע מעלליהם"‪ .‬כלומר‪ ,‬מעשי בני אדם‬ ‫יכולים לגרום להחרבת העולם כולו‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬מעשי בני‬ ‫אדם‪ ,‬ואפילו של כמה יחידים מהם‪ ,‬יכולים להציל את‬ ‫הבריאה מכליון מוחלט‪ .‬העולם נחרב בגלל עבירות שונות‬ ‫שעשו אנשי דור המבול )עי' רש"י בראשית ו‪ ,‬יא(‪ ,‬ומקבל זכות‬ ‫קיום מחודשת בגלל מעשיהם של שמונה אנשים )נח‪,‬‬ ‫שלושת בניו‪ ,‬וארבע נשותיהם(‪ ,‬שעסקו במשך שנה שלמה‬ ‫במשימה ענקית של חסד‪ ,‬עם אלפי בעלי חיים שהגיעו‬ ‫לתיבה‪ .‬הקב"ה היה יכול להביא את כולם להרי אררט‪ ,‬או‬ ‫למקום אחר‪ ,‬ולהכין להם שם אוכל בעצמו‪ .‬אבל הקב"ה לא‬ ‫רצה‪ .‬הקב"ה רצה שנח ומשפחתו יעסקו שנה שלמה בחסד‪,‬‬ ‫ובכך יעניקו לעולם זכות מחודשת להמשיך ולהתקיים‪ .‬אחרי‬ ‫שהעולם נחרב בגלל גזל )רש"י שם‪ ,‬יג(‪ ,‬מוכרחים לבנות‬ ‫ך הגזל‪" .‬עולם ‪-‬‬ ‫פְ‬ ‫הֶ‬ ‫אותו מחדש על יסוד של חסד‪ ,‬שהוא ֵ‬ ‫חסד י ִָבּנֶה" )תהלים פט‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫אח"כ עושה נח עוד חסד גדול עם העולם כולו‪ .‬הוא יוצא‬ ‫מן התיבה ומקריב קרבנות לה'‪ .‬קרבנות שהביאו לכך‪ ,‬שה'‬ ‫נשבע שלא להביא עוד מבול על הארץ‪ ,‬ואף נתן אות‬ ‫לשבועה זו ‪ -‬הלא היא הקשת‪ .‬כמה מבולים היו עלולים‬ ‫להיות בעולם‪ ,‬לולא הבטחת ה' זו? ‪ִ -‬מימות נח עד היום‪,‬‬ ‫אלפי פעמים נראתה הקשת בשמים! כל קשת ‪ -‬פירושה‪,‬‬ ‫שהיה ראוי להיות מבול‪ ,‬והוא נמנע בזכות קרבנותיו של נח‪.‬‬ ‫אלפי מבולים היו צריכים אפוא לרדת לעולם‪ ,‬ואת כולם מנע‬ ‫נח ע"י הקרבנות שהקריב‪] .‬חוץ מכמה דורות של צדיקים שלא‬ ‫נראתה בהן הקשת‪ ,‬כי היתה להם זכות עצמית להנצל מן המבול‪ ,‬גם בלי‬ ‫להזדקק לזכותו של נח )עי' כתובות עז‪ ,‬ב רש"י ד"ה אם כן‪ ,‬ובמהרש"א‬ ‫שם([‪ .‬כמה קרבנות הקריב נח? ‪ -‬לא הרבה‪ .‬רק כמה בהמות‬

‫וכמה עופות‪] .‬ששה זוגות מכל מין מבעלי החיים הכשרים‬ ‫לקרבן‪ ,‬שהם בס"ה חמישה מינים‪ :‬בקר‪ ,‬כבשים‪ ,‬עזים‪,‬‬ ‫תורים ובני יונה )מהיונים לא הקריב ששה זוגות‪ ,‬כי יונה‬ ‫אחת חסרה לו‪ ,‬שעפה מן התיבה ולא שבה אליו‪ .[(...‬ובזכות‬ ‫קרבנות אלה ‪ -‬אין לנו מבול מאז ועד היום! רואים מכאן‪,‬‬ ‫כמה רב הוא משקלם של מעשי בני אדם‪ ,‬ואפילו מעשים‬ ‫קלים‪.‬‬ ‫בהמשך הברכה אנו מזכירים את שעבוד מצרים‪ַ .‬עם שלם‬ ‫נמצא בשעבוד נורא‪ ,‬גשמי ורוחני‪ ,‬שקוע במ"ט שערי‬ ‫טומאה‪ ,‬ובזכות מי הם יוצאים? ‪ -‬בזכות שלושה אנשים‪:‬‬ ‫ֶת‬ ‫ֲק ָתם‪ַ ,‬ו ִיּ ְזכֹּר ֱאל ִֹקים ֶאת ְבּ ִריתוֹ א‬ ‫" ַויּ ְִשׁ ַמע ֱאל ִֹהים ֶאת ַנא ָ‬ ‫ֲקֹב" )שמות ב‪ ,‬כד(‪.‬‬ ‫יע‬ ‫ֶת ַ‬ ‫וא‬ ‫ָק ְ‬ ‫צח‬ ‫יְ‬ ‫ֶת ִ‬ ‫ָם א‬ ‫רה‬ ‫בָ‬ ‫אְַ‬ ‫אמנם היו עוד צדיקים בדור ההוא‪ ,‬היו משה ואהרן‪ ,‬ופנחס‬ ‫ויהושע ועוד צדיקים‪ ,‬אבל התורה אומרת שיציאת מצרים‬ ‫היתה בזכות שלשת האבות הקדושים‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫זכותם של שלושה אנשים בלבד הועילה לשישים רבוא איש‬ ‫לצאת ממצרים‪ ,‬ולעשותם לעם בחירה שיקבלו תורה‪ ,‬יקבלו‬ ‫את ארץ ישראל‪ ,‬ויקבלו עוה"ב ונצחיות‪ ,‬מה שכל באי עולם‬ ‫לא זכו לו‪ .‬שוב רואים‪ ,‬כמה רב הוא כח מעשיו של האדם‪.‬‬ ‫זהו ענינה של ברכת "זכרונות"‪ :‬לבאר‪ ,‬שכל מעשה שלנו‪,‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬

‫‪3‬‬ ‫ולוּ הקטן ביותר‪ ,‬משפיע על הנהגת העולם‪.‬‬ ‫זה צריך לקחת ללב כשאומרים ברכת זכרונות בר"ה‪ .‬לדעת‬ ‫שהמעשים שלנו חשובים‪ ,‬וקובעים את הנהגת העולם‪ .‬אם אמרתי‬ ‫או לא אמרתי קדיש‪ ,‬זה מאד משנה‪ .‬שווה הרבה יותר מאלף שקל‪.‬‬ ‫הדברים מגיעים לשמי רום‪ .‬לא תמיד רואים את תוצאות המעשים‬ ‫הטובים מיד‪ ,‬היו יהודים טובים שהתפללו ואמרו קדיש ואח"כ‬ ‫באה עליהם השואה הנוראה והשמידה אותם‪ ,‬אבל אנחנו יודעים‬ ‫שיש סבות לכל דבר‪ .‬אם היתה שואה‪ ,‬היו לקב"ה סבות לזה‪ .‬אבל‬ ‫באופן כללי אנו צריכים לדעת שלצדיקים טוב בסופו של דבר‪ ,‬אם‬ ‫לא בעוה"ז אז בעוה"ב‪" .‬למען ייטב ָל ְך" )דברים כב‪ ,‬ז( לעולם‬ ‫שכולו טוב‪" ,‬והארכת ימים" )שם( לעולם שכולו ארוך )קדושין לט‪,‬‬ ‫ב(‪ .‬לא תמיד רואים שטוב לצדיקים בעולם הזה‪ .‬לפעמים ה'‬ ‫משתמש במדת הדין כלפי הצדיקים על עבירות קטנות שיש להם‪,‬‬ ‫כדי שיבואו נקיים יותר לעוה"ב‪ .‬אבל צריך לדעת שהמעשים שלנו‬ ‫קובעים‪ ,‬הם עומדים ברומו של עולם‪.‬‬ ‫וּבן ָ‬ ‫הפסוק אומר‪ָ " ,‬מה אֱנוֹשׁ ִכּי ִת ְז ְכּרֶנּוּ ֶ‬ ‫אָדם ִכּי ִת ְפ ְק ֶדנּוּ" )תהלים‬ ‫ח‪ ,‬ה(‪ .‬האדם הוא אין ואפס‪ .‬אבל מיד אח"כ אומר הפסוק‪,‬‬ ‫ַתּ ַח ְסּרֵהוּ ְמּ ַעט ֵמ ֱאל ִֹקים" )שם‪ ,‬ו(‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם הוא רק מעט‬ ‫"ו ְ‬ ‫פחות מאלקים! מה פירוש "רק מעט פחות מאלקים"? הרי הקב"ה‬ ‫הוא אין סוף‪ ,‬ואני ‪ -‬בקושי ארבע אמות של ר' חיים נאה; הקב"ה‬ ‫חי ָל ַעד וקיים לנצח‪ ,‬ואני ‪ -‬הלואי ואחיה מאה ועשרים שנה;‬ ‫הקב"ה כל יכול ויודע הכל‪ ,‬ואני איני כל יכול ואיני יודע כמעט‬ ‫ַתּ ַח ְסּרֵהוּ ְמּ ַעט‬ ‫כלום! כיצד אפוא אפשר לומר על האדם‪" ,‬ו ְ‬ ‫ֵמ ֱאל ִֹקים"?‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שבגשמיות ‪ -‬האדם הוא אכן כאין וכאפס‪ .‬אבל‬ ‫ַתּ ַח ְסּרֵהוּ ְמּ ַעט ֵמ ֱאל ִֹקים"‪ .‬האדם שולט על כל‬ ‫ברוחניות ‪" -‬ו ְ‬ ‫הבריאה כולה! לפי המצוות שלו‪ ,‬ולפי המעשים טובים שלו‪ ,‬או‬ ‫ח"ו להפך‪ ,‬מתנהלת הבריאה‪ .‬האדם הוא הסולם שמלאכי אלקים‬ ‫ַתּ ַח ְסּרֵהוּ ְמּ ַעט ֵמ ֱאל ִֹקים" ‪ -‬כי למרות‬ ‫עולים ויורדים בו‪ .‬ממילא‪" ,‬ו ְ‬ ‫שהקב"ה הוא כל יכול ומושל בכל‪ ,‬אבל האדם הוא זה שמכתיב‬ ‫לקב"ה מה לקבוע‪ .‬ע"י התורה שהוא לומד וע"י המצוות שהוא‬ ‫מקיים‪ ,‬קובע האדם לקב"ה כיצד להנהיג את הבריאה‪.‬‬ ‫היחיד משפיע במעשיו על כלם‬ ‫אדם יכול במעשיו הטובים להשפיע לא רק על עצמו‪ ,‬אלא גם‬ ‫על אחרים‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬הכהן הגדול היה עושה‬ ‫את העבודה ביום הכפורים ומזכה את כל ישראל‪ .‬הרמב"ם אומר‪,‬‬ ‫שכהן גדול שעושה את העבודה ביום הכפורים‪ ,‬מכפר על עבירות‬ ‫‪4‬‬ ‫קלות אפילו של אנשים שלא עשו תשובה )רמב"ם הלכ' תשובה פ"א‬ ‫ה"ב(‪ .‬למרות שאנו פוסקים שיום הכפורים אינו מכפר בלי תשובה‬ ‫)שם(‪ ,‬דעת הרמב"ם היא שזהו רק בעבירות החמורות‪ ,‬אבל על‬ ‫עבירות קלות ‪ -‬עבודת הכהן הגדול מכפרת אפילו בלי תשובה‪.‬‬ ‫]ומקור דבריו בזה אינו ברור‪ ,‬ואכמ"ל )עי' כס"מ ולח"מ שם([‪ .‬למה‬ ‫זה? כי "כל ישראל ערבים זה בזה" )שבועות לט‪ ,‬א(‪ ,‬וכשאחד מהם‬ ‫מתעלה‪ ,‬הוא מעלה איתו את כל כלל ישראל‪ .‬ממילא‪ ,‬כשהכהן‬ ‫הגדול מתעלה ועושה את עבודת היום כמו שצריך לעשות‪ ,‬הוא‬ ‫זוכה להעלות איתו את כל כלל ישראל‪ .‬זה בזמן שבית המקדש‬ ‫קיים‪ ,‬אבל גם בזמן הזה‪ ,‬כל אחד שמתעלה ‪ -‬מעלה איתו את כל‬ ‫כלל ישראל‪ .‬וכל אחד צריך גם לדעת את הצד השני‪ ,‬שכשהוא‬ ‫חוטא ח"ו‪ ,‬הוא לא רק חוטא לעצמו ומזיק לעצמו‪ ,‬אלא מזיק לכל‬ ‫כלל ישראל‪ .‬כי כל ישראל ערבים זה בזה‪ ,‬כלם קשורים יחד‬

‫ומעורבים יחד‪ .‬כשאחד עולה כלם עולים‪ ,‬וכשאחד ח"ו יורד‬ ‫כלם יורדים‪.‬‬ ‫חשבתי‪ ,‬שאולי זה הפשט בדברי הפייטן בסדר העבודה‪:‬‬ ‫"ואף הוא היה מתכוֵן לגמור את השם כנגד המברכים‪ ,‬ואומר‬ ‫להם‪ :‬תטהרו"‪ .‬מה הכוונה שכהן גדול אומר למברכים‬ ‫"תטהרו"? חשבתי בשני אופנים‪ :‬או שהוא מברך אותם‪,‬‬ ‫"הנה אמרתי עכשיו את הוידוי‪ ,‬ובזכות זה בעז"ה תטהרו"‪,‬‬ ‫או שהוא אומר להם‪" :‬אני את שלי עשיתי‪ .‬אמרתי את‬ ‫הוידויים על הפר והשעיר‪ ,‬ועשיתי את כל העבודות כמו‬ ‫שכתוב בתורה‪ .‬אבל בכך אין להסתפק‪ ,‬אלא גם אתם צריכים‬ ‫לעשות את שלכם‪ .‬ומה עליכם לעשות? ‪ -‬תטהרו"!‬ ‫כלומר‪ :‬לעשות תשובה ולהטהר ממעשיכם‪ .‬רבינו יונה למד‬ ‫מפסוק זה מצוַת עשה מיוחדת‪ ,‬לעשות תשובה ביום‬ ‫הכפורים‪" :‬מצוַת עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו‬ ‫יכם‬ ‫ֹאת ֶ‬ ‫לחזור בתשובה ביום הכפורים‪ ,‬שנאמר‪ִ :‬מכֹּל ַחטּ ֵ‬ ‫ִל ְפנֵי ה' ִתּ ְט ָהרוּ" )שערי תשובה שער ב' אות י"ד(‪ .‬אמנם תמיד טוב‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬אבל ביוה"כ לדעת רבינו יונה יש בזה מצוה‬ ‫מיוחדת‪ִ " ,‬ל ְפנֵי ה' ִתּ ְט ָהרוּ"‪ .‬להיות טהורים לפני ה'‪ .‬כי הכל‬ ‫תלוי בתשובה שלך ובמעשים הטובים שלך‪.‬‬ ‫כיצד נזכה בדין‬ ‫צריך א"כ להשתדל להרבות במצוות ומעשים טובים‬ ‫לקראת ר"ה ויום הכפורים‪ .‬חשבתי על עצה פשוטה מאד‪,‬‬ ‫איך אפשר לזכות ביום הדין‪ .‬כמובן‪ ,‬צריך לקיים את כל‬ ‫תרי"ג המצוות‪ ,‬אבל דבר אחד שקל מאד לקיים אותו‪ ,‬הוא‬ ‫פשוט‪ ...‬לברך יהודים! הרי הקב"ה מתנהג עם בריותיו‬ ‫במידה כנגד מידה )סנה' צ‪ ,‬א(‪ .‬ממילא‪ ,‬מי שמברך יהודים‪ ,‬גם‬ ‫הוא עצמו מתברך מפי הקב"ה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הרי הקב"ה הבטיח‬ ‫יך" )בראשית יב‪ ,‬ג(‪ .‬כלומר‪ ,‬מי‬ ‫ֲכ ָ‬ ‫ֲב ְר ָכה ְמ ָבר ֶ‬ ‫לאברהם‪ָ " ,‬וא ָ‬ ‫שמברך יהודי ‪ -‬הקב"ה מברכו‪ .‬כשאנו מאחלים זה לזה‬ ‫"שנה טובה"‪" ,‬כתיבה וחתימה טובה" ושאר איחולים‪ ,‬בזה‬ ‫לבד אנו זוכים לברכות מפי הקב"ה‪ .‬זה בזיל הזול‪ .‬יש מצוות‬ ‫שעולות יותר כסף‪ ,‬יותר מאמץ‪ ,‬אדם לפעמים מוציא הרבה‬ ‫כסף ליסוע לתלמיד חכם או לאדמו"ר שיתן לו ברכה‪ ,‬וכאן ‪-‬‬ ‫בזיל הזול אפשר לזכות לברכה מפי הקב"ה‪.‬‬ ‫בנוסף לזה‪ ,‬כאן בארץ ישראל‪ ,‬שהכהנים נושאים את‬ ‫כפיהם בכל יום‪ ,‬יש לנו גם עצה פשוטה נוספת לקבל ברכה‬ ‫מפי הקב"ה‪ ,‬והיא ‪ -‬לשמוע ברכת כהנים‪ .‬הרי זו ברכה מפי‬ ‫הקב"ה עצמו! )עי' רש"י במדבר ו‪ ,‬כז( אבל גם בלי ברכת‬ ‫כהנים‪ ,‬כשיהודי אומר לחברו "כתיבה וחתימה טובה"‪ ,‬יש‬ ‫לו כבר הבטחה שהקב"ה מברך אותו‪ .‬לא תמיד ברכת ה' היא‬ ‫בדיוק מה שהאדם רוצה‪ ,‬עובדה שאנשים גם מתים לפעמים‪,‬‬ ‫וחולים לפעמים‪ ,‬ומפסידים כסף‪ ,‬אבל בכל זאת הקב"ה יברך‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬כדאי להשתדל להתחזק במצוות שבין אדם‬ ‫למקום ובמצוות שבין אדם לחברו לפני ר"ה‪ ,‬לפני יוה"כ‪,‬‬ ‫שצוה‬ ‫ובעשרת ימי תשובה‪ .‬בירושלמי מסופר על רב חייא ִ‬ ‫חוּליו בטהרה במשך כל‬ ‫לרב‪ ,‬שאם יוכל להקפיד לאכול את ָ‬ ‫השנה ‪ -‬מה טוב‪ ,‬ואם לא יוכל להקפיד על כך במשך כל‬ ‫השנה ‪ -‬שיקפיד על כך לפחות שבעה ימים בשנה )ירו' שבת‬ ‫פ"א ה"ג(‪ .‬הראשונים הסבירו‪ ,‬שכוונתו של רב חייא לא היתה‬

‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬

‫‪4‬‬ ‫לסתם שבעה ימים בשנה‪ ,‬אלא לעשרת ימי תשובה‪ ,‬ומה שאמר‬ ‫שבעה ימים )ולא עשרה(‪ ,‬הוא מפני שביו"ט ממילא היו מקפידים‬ ‫לאכול בטהרה‪ ,‬כיון שחייב אדם לטהר עצמו ברגל )עי' טור וב"י‬ ‫או"ח סי' תר"ג(‪ ,‬וביום הכפורים הרי לא אוכלים כלל‪ ,‬אם כן בלא‬ ‫ר"ה ויוה"כ נשארו מעשרת ימי תשובה שבעה ימים בלבד‪.‬‬ ‫]הפוסקים הביאו את דברי הירושלמי הללו לגבי מי שאינו רגיל‬ ‫להזהר במשך כל ימות השנה בפת עכו"ם‪ ,‬וכתבו שמכל מקום‬ ‫בעשרת ימי תשובה יזהר בזה )שו"ע שם([‪.‬‬ ‫צריך להשתדל מאד שהמעשים שלנו יהיו טובים בימים האלה‪.‬‬ ‫זהו "יום הזכרון"‪ ,‬עכשיו ה' זוכר את המעשים שלנו‪ ,‬ודן לפיהם‬ ‫כיצד ֵתּראה השנה הבאה‪ .‬אמנם שום דבר לא הולך לאיבוד‪" ,‬אין‬ ‫שכחה לפני כסא כבודך"‪ ,‬כל המעשים של כל השנה כולה‬ ‫כולם נזכרים‪ ,‬אבל בימים האלה הקב"ה כותב וחותם מה יהיה‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬ולכן כדאי בימים האלה להרבות בזכויות‪ .‬הרמב"ם‬ ‫הרי אומר‪ ,‬שמפני זה "נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה‬ ‫ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים‬ ‫יתר מכל השנה‪ ,‬ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו‬ ‫ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור‬ ‫היום" )הלכ' תשובה פ"ג ה"ד(‪ ,‬מפני שבימים אלה כדאי מאד להיות‬ ‫רב זכויות לפני הקב"ה‪ ,‬כדי שיכתוב ויחתום אותנו לטובה בשנה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫הרי הרמב"ם אומר‪ ,‬שכל ההבטחות הטובות שהתורה הבטיחה‬ ‫ְעץ ַה ָשּׂ ֶדה י ִֵתּן ִפּ ְריוֹ"‬ ‫ְבוּלהּ ו ֵ‬ ‫ָתנָה ָהאָרֶץ י ָ‬ ‫לנו‪ִ " ,‬אם ְבּ ֻחקּ ַֹתי ֵתּ ֵלכוּ‪ְ ...‬ונ ְ‬ ‫ָת ִתּי ְמ ַטר‬ ‫וֹתי‪ְ ...‬ונ ַ‬ ‫וכו' )ויקרא כו‪ ,‬ג‪-‬י(‪ְ " ,‬ו ָהיָה ִאם ָשׁמ ַֹע ִתּ ְשׁ ְמעוּ ֶאל ִמ ְצ ַ‬ ‫ְשׂ ָב ְע ָתּ" )דברים יא‪ ,‬יג‪-‬טו(‪" ,‬אין אותן‬ ‫אָכ ְל ָתּ ו ָ‬ ‫אַר ְצ ֶכם ְבּ ִעתּוֹ‪ְ ...‬ו ַ‬ ‫ְ‬ ‫הטובות סוף מתן שכרן של מצוות‪ ...‬אלא‪ ...‬הבטיחנו )ה'( בתורה‪,‬‬ ‫שאם נעשה ָ‬ ‫אוֹתהּ בשמחה‪ 5‬ובטובת נפש‪ ,‬ונהגֶה בחכמתה תמיד‪,‬‬ ‫שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה‪ ,‬כגון חולי‬ ‫ומלחמה ורעב וכיוצא בהן‪ ,‬וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את‬ ‫ידינו לעשות התורה‪ ,‬כגון שׂובע ושלום‪ ,‬וריבוי כסף וזהב‪ ,‬כדי‬ ‫ֵשׁב פנויים‬ ‫שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להם‪ ,‬אלא נ ֵ‬ ‫ללמוד ַבּחכמה ולעשות המצוה‪ ,‬כדי שנזכה לחיי העולם הבא"‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬אם רוצים לזכות לטובות הללו‪ ,‬צריך להשתדל להתחזק‬ ‫בימים אלו בשמירת התורה ובקיום המצוות‪ .‬כשאנו משתדלים‬ ‫לקיים מצוות‪ ,‬הקב"ה עוזר לנו לקיים מצוות‪ .‬כשח"ו לא‬ ‫משתדלים‪ ,‬הקב"ה ישלח לנו חלילה מפריעים שלא יתנו לנו לקיים‬

‫את המצוות‪ ,‬אפילו כשכן נרצה‪.‬‬ ‫כל אחד יכול במעשיו להעלות את כל העולם כולו‪ .‬משה‬ ‫ָחם ה' ַעל‬ ‫רבינו מתפלל בעד ישראל‪ ,‬ובעקבות זה ‪ -‬מיד " ַו ִיּנּ ֶ‬ ‫ֲשׁר ִדּ ֶבּר ַלעֲשׂוֹת ְל ַעמּוֹ" )שמות לב‪ ,‬יד(‪ .‬ישראל למטה‬ ‫ָעה א ֶ‬ ‫ָהר ָ‬ ‫עדין רוקדים לפני העגל‪ ,‬ובכל זאת התפילה של משה כבר‬ ‫מועילה להתחיל את הכפרה של עם ישראל‪ .‬אח"כ צריכים‬ ‫עוד לשרוף את העגל ולדון את החוטאים ועוד‪ ,‬אבל עוד‬ ‫לפני שעושים את כל המעשים האלו‪ ,‬כבר התפילה של משה‬ ‫רבינו מועילה‪ .‬כל אחד יכול לזכות גם לעצמו וגם לאחרים‪,‬‬ ‫להתפלל גם בעד אחרים שיזכו כלם להכיר עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬להכיר את אהבת ה' ואת יראת ה'‪ ,‬וכל מה שצריך‪ .‬אם‬ ‫יזכה להתפלל בעד זכות הרבים‪ ,‬ודאי תהיה זו זכות גדולה‬ ‫גם לו בעצמו‪ ,‬שהקב"ה יכתוב ויחתום אותו לטובה‪ ,‬ויעזור‬ ‫לו לקיים מצוות‪ ,‬ושיזכה לבנים תלמידי חכמים ויראי שמים‪.‬‬ ‫הרי זה מה שיהודי צריך לשאוף אליו‪ ,‬שבניו ודורותיו אחריו‬ ‫יהיו תלמידי חכמים ויראי שמים‪ .‬מנין שזו עיקר השאיפה‬ ‫של יהודי? שהרי כתוב על אברהם אבינו‪ִ " ,‬כּי י ְַד ְע ִתּיו ְל ַמ ַען‬ ‫ֶך ה'" )בראשית‬ ‫ְשׁ ְמרוּ ֶדּר ְ‬ ‫ֲשׁר י ְַצוֶּה ֶאת ָבּנָיו ְו ֶאת ֵבּיתוֹ אַ ֲחרָיו ו ָ‬ ‫אֶ‬ ‫יח‪ ,‬יט(‪ .‬הרי לפנינו‪ ,‬שמכל המעלות של אברהם אבינו‪ ,‬שאי‬ ‫אפשר לשער כלל את מעלותיו‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬כאשר ה' מסביר‬ ‫מדוע הוא אוהב את אברהם אבינו‪ ,‬הסיבה היא ‪ִ " -‬כּי י ְַד ְע ִתּיו‬ ‫ֲשׁר י ְַצוֶּה ֶאת ָבּנָיו ְו ֶאת ֵבּיתוֹ אַ ֲחרָיו"‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫ְל ַמ ַען א ֶ‬ ‫המשך לאברהם אבינו‪ .‬ממילא‪ ,‬זה מה שכל אחד מאיתנו‬ ‫צריך לשאוף אליו‪ ,‬ללמוד תורה ולקיים את מצוותיה באהבה‬ ‫וביראה‪ ,‬בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כדי שגם בניו ותלמידיו יזכו‬ ‫ללמוד תורה ולקיים מצוות באהבה ובשמחה‪ ,‬ובע"ה יהיה‬ ‫גם בנחת ובבריאות‪ ,‬והקב"ה יכתוב ויחתום את כולנו לטובה‬ ‫עם כל בית ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫השיחה נערכה על פי הבנתו של העורך‪ ,‬וכל טעות או‬ ‫חסרון )אם ישנם( יש לתלות בעורך בלבד‪.‬‬

‫‪ .1‬ולכן תשעים ושמונה כבשים שמקריבים בחג הסוכות מסלקים ומבטלים את תשעים ושמונה הקללות שבתוכחה )רש"י במדבר כט‪ ,‬יח ד"ה ולכבשים(‪.‬‬ ‫כי חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו"‪ ,‬ובו אנו מתקנים מה שקלקלנו בעבודת ה' בלי שמחה‪ ,‬ולכן ע"י זה מסתלקות ומתבטלות הקללות הבאות כעונש על עבודת‬ ‫ה' בלא שמחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬וגם רבינו יונה כותב‪" :‬כי השמחה במצוות ‪ -‬מעיקרי העבודה" )פירוש רבינו יונה לספר משלי ד‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש שהקשו‪ ,‬הרי בגמרא מבואר שבית ראשון חרב בגלל עבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים‪ ,‬ובית שני חרב בגלל שנאת חינם )יומא ט‪ ,‬ב(‪ ,‬ואין זכר‬ ‫בגמרא ְלחטא זה של עבודת ה' בלא שמחה )עי' "שם משמואל" כי תבוא תרע"א‪ ,‬ד"ה תחת אשר לא עבדת(‪ .‬ובפשטות צ"ל‪ ,‬שאם היו עובדים את ה' בשמחה‪,‬‬ ‫לא היו מגיעים לכל החטאים החמורים שנזכרו בגמרא‪ ,‬ורק עבודת ה' בלי שמחה היא זו שגרמה שיגיעו לעבירות הללו‪ ,‬מהטעם שנתבאר כאן‪ ,‬שבלי שמחה ‪-‬‬ ‫אין המשכיות לקיום התורה בדורות הבאים‪.‬‬ ‫‪ .4‬עבירות קלות הן כל מצוות עשה ולא תעשה שאין בהן כרת )חוץ משבועת שקר ושבועת שוא‪ ,‬שאע"פ שאין בהן כרת‪ ,‬הן מן העבירות החמורות(‬ ‫)רמב"ם הלכ' תשובה פ"א ה"ב(‪.‬‬ ‫‪ .5‬גם מלשון הרמב"ם כאן מוכח‪ ,‬שכדי לזכות בטובות שהתורה הבטיחה לשומרי מצוותיה‪ ,‬צריך לקיים את התורה "בשמחה ובטובת נפש"‪ ,‬ולא די‬ ‫לקיימה סתם‪ ,‬בלי שמחה‪ .‬וכפי שנתבאר בתחילת השיחה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬למשפחת נבנצל ולישיבת הכותל‪ ,‬ירושלים‬

‫‪http://www.hakotel.org.il -‬‬