Mishmeret Hakashrus Rh 5770

‫‪÷"ôì ò"ùú äðùä ùàø äùãçä äðùä úàø÷ì‬‬ ‫‪ïîà é"áàë íéçéâùîäå î"äøä í"éáåùä íéáåùçäå íéø÷éä åðéàøå÷ì åðçéù êåôùð‬‬ ‫‪ Ú„È‬ומפורסם כי לפני בא הימים הגדולים והנוראים הלא‬ ‫המה ר"ה ויום הכיפורים ריחם ה' יתב"ש עלינו ונתן לנו‬ ‫החודש הזה חודש אלול לקדם פני מלך בתחינה ובבקשה‬ ‫לגמול אתנו חסד שלא יאבד שארית יעקב ח"ו ואז העת ‡‪È‬‬ ‫‪ ÈÏ È„Â„Â È„Â„Ï‬להתקרב אל הקב "ה‪.‬‬ ‫‡‪ ¯Ó‬התנא )ראש השנה ב‪ (.‬באחד באלול ראש השנה למעשר‬ ‫בהמה‪ ,‬הכוונה דבני אדם אינם מבינים ונמשלו לבהמה וצאן‪,‬‬ ‫נמשלו לבהמה דכתיב אדם ובהמה תושיע ה' )תהילים לו( ונמשלו‬ ‫לצאן דכתיב ואתן צאני צאן מרעיתו )יחזקאל לד( והיינו אם לא‬ ‫נותנים לב לדעת את ה' שבזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע‬ ‫אותי שזה מותר האדם מן הבהמה ‡‪ ÔÈ‬הנקרא חכמה כי‬ ‫החכמה מאין תמצא ואם אין בו חכמה אז נמשל כבהמה‪ ,‬א" כ‬ ‫איפה יש לו כח לשחוט את הבהמה במה יתאונן גבר להתגבר‬ ‫על הבהמה ולשוחטה‪ ,‬ואם לא יעשה חשבון נוקב בינו ולבין‬ ‫עצמו ואם כך יבוא ח"ו למשפט אז יכול לבוא בעל השור הלא‬ ‫הוא השטן והיצר הרע ויעמוד על שורו )ה" ה הבן אדם שלא מתבונן‬ ‫בתפקידו היטב( ויאמר חס ושלום סוף בהמה ‪ ...‬חס ושלום ולכן‬ ‫עשו ראש השנה למעשר בהמה נכנסין לדיר להתעשר בחינת‬ ‫"עשר" שמקור נשמתו הוא חלק אלוקי ממעל אשר נאצל מן‬ ‫העשר ספירות והקב "ה מעביר צאנו תחת שבטו דכל באי‬ ‫עולם יעברון לפניו כבני מרון‪ ,‬והאיש הירא והרך הלב ילך‬ ‫וישוב לביתו בבית הכנסת לבוא ולהתחנן לפני בוראו שירפא‬ ‫אותו ע"י תשובה נוטריקון ˙ענית ˘ק ‪Â‬אפר ·כיה ‪‰‬ספד‬ ‫)האריז"ל( והקב"ה רוצה בתשובת עמו ישראל ברחמים לפני יום‬ ‫הדין הגדול והנורא הזה שבו יעמיד במשפט כל יצורי עולמים‬ ‫אין מי שיודע אם יוציא לאור משפט כי המשפט לאלוקים הוא‬ ‫על כן בואו חשבון כל אחד יודע בלבבו את אשר המוטל עליו‪.‬‬ ‫‡‪ÌÈÎȯˆ ‡" ËÈÏ˘ Ó"‰¯‰ ÌÈÁÈ‚˘Ó‰Â Ì" È·Â˘‰ ‡ ,ÌÏÂ‬‬ ‫‪ÌÈ‚Á‰ ÈÙÏ Âχ ÌÈÓÈ· ÂÈÏÚ ÏËÂÓ‰ ˘„˜‰ ˙„·ڷ ˜ÊÁ˙‰Ï‬‬ ‫˘‪¯ÙÒ· ·˙΢ ‰Ó ‰‡¯È ‡Â·È ˙¯ÙΉ ÏÚ „Â‡Ó ¯·Â‚ ıÁω‬‬ ‫˘‪:Ï"Ê 'Ë ˜¯Ù ÍÏÓ‰ ¯Ú‬‬ ‫‪ ,ÔÈÎȯˆÂ‬להזהיר על השוחטים שבכל כרך וכל עיר‪ ,‬שיעמדו‬ ‫הרבה שוחטים לשחיטת הכפרות‪ ,‬ולכל אחד יהיה הרבה‬ ‫סכינים מוכנים לשחיטה‪ ,‬הגם שבכל המקומות הרבנים‬ ‫משגיחים על השוחטים‪ ,‬אע"פ כן ‪ÌÈÓÎÁ ÈÈÚ ¯ÂÚÈ ËÁ¢‰‬‬ ‫‪ ,ÛÏÚ˙ÈÂ‬מחמת שרוב מצויים אצל שחיטה‪ ,‬כי כל אחד משלח‬ ‫כפרתו לשחוט מיד‪ ,‬ואינו יכול לבדוק הסכין היטב בין שחיטה‬ ‫לשחיטה מחמת מהירות‪ ,‬ובפרט שצריך להיות כוונת השוחט‬ ‫בשחיטה זו שיעלה לבעלים לשם חובה ולכפר על נפשו‪ ,‬וגם‬ ‫לתקן את נפש התרנגול שיתוקן בשחיטה‪ ,‬כמובא בספרי מוסר‬ ‫כוונת השוחט ואין כאן המקום להאריך בזה‪ ,‬ואם יקלקל את‬ ‫שחיטתו אז רחמנות על הגבר אשר יבטח באדם כזה‬ ‫ששחיטתו פסולה‪ ,‬ואינו עולה לבעלים לשם חובה‪ ,‬והוא‬ ‫מאכיל טריפות חס ושלום בערב יום הכיפורים ולא יהיה לו‬ ‫כפרה‪ ,‬וכפרה בכדי לא אשכחן‪ ,‬לכן הוא חייב בתשלומי חמשה‬ ‫הלכות שחיטה כראוי‪ ,‬ויהא זהיר בהם וביותר בבדיקת הסכין‪,‬‬ ‫כי חמירא סכינא‪ ,‬ויהא הסכין מתוקן‪.‬‬ ‫‪ ,¯˙ÂÈ·Â‬צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס‪ ,‬שיהא לו אפר‬ ‫כירה מוכן מבעוד יום לכסות‪ ,‬כי רבים אינן מדקדקין אז אחר‬ ‫שממהרים ורצים דרכן לגלות ואין דרכן לכסות‪ ,‬ועל הארץ‬ ‫תשפכנו כמים והעפר למצוה מעכב‪ ,‬ואשרי נשוי פשע‬ ‫כסוי חטאה שלא יחשב ה' לו עון זה אחר שכסה יפה‬ ‫יפה‪ ,‬ודע שעכשיו שאין לנו לא מקדש ולא מזבח ולא‬ ‫קרבן ובשר תאוה הותר לנו‪ ,‬השחיטה ‪ÈÂÒÈΉÂ‬‬

‫המה במקום הארבע עבודות השחיטה‪ ¯Ùډ ,‬שצריך ליתן‬ ‫למטה‪ ,‬הוא במקום ˜·‪ ÔÈÎÒ‰ ˙˜È„· ,Ì„‰ ˙Ï‬אחר השחיטה‬ ‫הוא במקום ‪ ¯Ùډ ,‰Îω‬שמכסה בו הדם למעלה הוא‬ ‫במקום ‪ËÁ¢‰ ¯Á‡ ÔÈÎω ˙·˘ÁÓ‰ ÏΠ,Ì„‰ ˙˜È¯Ê‬‬ ‫˘ˆ¯‪ ,˙¯˘Î· ˜ÊÁÂÓ ÌÈ·¯Ó '‰ ‡¯È ˙ÂÈ‰Ï ÍÈ‬והיותר נכון‬ ‫להיות אחד עומד על גביו והוא יראה ויבדוק את הסכין כמה‬ ‫פעמים‪ ,‬ויזכור אותו בכל עת וממש בכל פעם‪ ,‬ולא יבוא לידי‬ ‫מכשול חס ושלום וליום הדין יכנס בשלום‪.‬‬ ‫·‡ ‪˙‡·˙‰ ÂÈ·¯ ˜"‰‚‰ „Î) Ìȯه ‰ËÓ‰ ÂÈ·¯ ȯ·„ , ‰‡¯Â‬‬ ‫˘‪¯ÓÂÏ ˘È ,˙¯ÙΉ ÔÈ˘ÂÚ˘ ̄˜ Ï·ËÏ ÔÈ‚‰Â ˘È :(Ï"˜ÂˆÊ ¯Â‬‬ ‫‪˙¢ÚÏ ‰ˆÂ¯ ‡Â‰˘Î ÌÈÂÁ˙ ‰Ï„‚ ‰ÂÂÎ ÌÚ ÌȘÂÒÙ‰‬‬ ‫‪¯„Ò ˙¢ÚÏ ÂÏ ˘È ÌÈ„ÏÈÏ Â‡ ÔÈÚ„ÂÈ Ôȇ˘ ÌȯÁ‡Ï ·Â·ÈÒ‬‬ ‫‪‡Â‰ ̇ ͇ 'ÂÎ ¯ÙÎÈ ȇÎÊ ‡Â·È ¯Ӈ˘ ÂÓÎ ‰ÏÈÁ˙ Â˙¯ÙÎ‬‬ ‫¯‪Âψ‡ ·ÎÚ˙È ‡Ï ËÁ¢‰Â ‰ËÈÁ˘ ‰ÎÈÓÒÏ ÛÎÈ˙ ˙¢ÚÏ ‰ˆÂ‬‬ ‫‪Ôȇ˘ ‰ÏÈÁ˙ Ì‰Ï ˙¢ÚÏ ÏÎÂÈ ÔÎ Ì‚ Ì‰Ï ·Â·ÈÒ‰ ‰˘ÚÈ˘ „Ú‬‬ ‫‪.ÏÈÚÏ ¯ÎÊÎ ‡Ó‚Â„Ï ÏΉ ˜¯ ‰¯ÙÎ ·ÎÚÓ ¯·„ Ô‡Î‬‬ ‫‪ ‚‰Ó‬מדינותינו שהשוחטים נעורים כל הלילה והולכין‬ ‫לכל אחד ואחד אחר חצות הלילה עד אור היום ולכן מחוייב‬ ‫השוחט להכין לו כמה סכינים בדוקים וגם יראה לישון מקודם‬ ‫כדי שלא יתעלף‪ ,‬ובעת השחיטה יראה לבדוק סכינו כל פעם‬ ‫ולא יסמוך על מה שבדק תחילה על סמך שיבדקנו‪ ,‬והרבה‬ ‫מכשולים באים על ידי זה מחמת שכל אחד רוצה להיות‬ ‫ראשון לעשות כפרה כי הוא עליו כמשא ורוצה להיות פוטר‬ ‫ראשית והרצים יצאו דחופים זה מושך אילך כו' ומקול המונם‬ ‫ראשו נמלא עד שאין לו כונה לשחיטה רק על דרך הרגל ומזה‬ ‫יצאו מכשולים גדולים‪ÏÚ ˜¯ ËÁ¢‰ ÏÚ ‰Ó˘‡‰ Ôȇ ,‬‬ ‫‪ ÂÈÏÚ ÌÈÊÁÂÙ‰‬ויש שחורקים עליו שן מדוע אחרו פעמיו לבוא‬ ‫וגורמים לעצמם להיות כפרה סוררה ואומר לנפשם זה‬ ‫חטאתם וזה פרים תמורת כפרה ולא די שאין עושין כפרה‬ ‫אלא עולה להם לשם חובה‪ ,‬על כן כשבא השוחט יקח אותו‬ ‫בסבר פנים יפות ויאמר לו לנוח מעט מרתיחתו וטרדת הדרך‬ ‫ויוכל לבדוק סכינו בדעת מיושבת כדת ועושה מעשה שחיטה‬ ‫בישוב הדעת כראוי ונרצה לו לכפר עליו‪.‬‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬אנשי מעשה נוהגין שלוקחין יום או יומים קודם יום‬ ‫הכפורים סכין של שחיטה ובודקין אותו יפה או שמוסרין‬ ‫אותו לשוחט שיבדקנו יפה וחוזר ונוטלו ממנו ומצניעו ואחר‬ ‫כך מוסר להשוחט הסכין ושוחט בו‪ ,‬וטוב שמכל מקום יבדוק‬ ‫אותו גם עתה קודם שחיטה כי כל היד המרבה לבדוק הרי זה‬ ‫משובח ואם הוא שעת הדחק שצריך לשחוט כפרות הרבה‬ ‫ואין הזמן מספיק לבדוק ·‪˙˜Ȅ· ¯˘Ú ÌÈ˘ ÔÈ„Î ·Ï‰ ˙ÂÂÎ‬‬ ‫וקרוב הדבר שמחמת הנחיצה לא ידקדק היטב בבדיקה ואם‬ ‫שוחט בביתו באין הרבה שלוחים למקום הזה עם כפרות‪ ,‬ואם‬ ‫שוחט בבית הבעל הבית באו גם כן מבעלי הבתים הסמוכים‬ ‫וזאת העצה היעוצה שעל כל פנים אחר שחיטת כל העופות‬ ‫של בעל הבית אחר יבדוק טרם ילך השליח עם העופות כדי‬ ‫שיתברר לו אם נמצא סכינו יפה שאסור לאכול קודם הבירור‬ ‫ואם נמצא פגום יטריף כל העופות של הבעל הבית זה ומכל‬ ‫מקום אין צריך לשלם אע"פ ששוחט בשכר כיון דלא אפשר‬ ‫בענין אחר‪.‬‬

‫‡‪ÒÎÈ È‡„· ÌÈÈÁ ÌȘÂχ ȯ·„ ‰Ï‡ ÏÎ Ìȇ¯˘ ȯÁ‬‬ ‫·‪˙ÂÎÊ·Â ‰Ê Ïη ¯‰ÊÈ‰Ï Âχ ÌÈÓÊ· ‰¯È˙È ‰¯ÈÓ˘ Â‬‬ ‫˘‪ͯ·˙‰Ï ‰·ÂË ‰ÓÈ˙Á ‰·È˙ÎÏ ‰ÎÊ ‰¯È˙È ‰¯ÈÓ‬‬ ‫)˘‪( ¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬ ‫·‪.ÔÓ‡ ‰˘‰ ÏÎ ·ÂË ÏÎ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫·‪ 'ÈÒ‬תר"ג סעיף א' מובא בשו"ע ‡‪˙ÙÓ ¯‰Ê Âȇ˘ ÈÓ Û‬‬

‫‪ Ì¢Ó‬הכי החמירו חכמים מאוד בדברים המביאין לידי‬

‫˘‪ ,¯‰ÊÈÏ Íȯˆ ‰·Â˘˙ ÈÓÈ ˙¯˘Ú· ÌÈ˙ÂÎ Ï‬ומוסיף הרמ"א‪:‬‬

‫חיתון ח"ו שהרי עיקרי הדת תלוי בו‪ ,‬ומטעם זה עמדו‬

‫‪˙¯˘Ú· Ì‰Ó ·Â˘Ï ÂÈ˘ÚÓ· ˘Ù˘ÙÏ ˘ÙÁÏ Ì„‡ ÏÎÏ ˘ÈÂ‬‬

‫חכמינו ז"ל וגזרו לאכול פת עכו"ם‪ ,‬ותבשיל עכו"ם‪ ,‬ויין‬

‫‪˙ȇ„ ‰¯È·ÚÓ ‰·Â˘˙ ¯˙ÂÈ Íȯˆ ‰¯È·Ú ˜ÙÒ ,‰·Â˘˙ ÈÓÈ‬‬

‫שלהם‪ ,‬וכן לשתות שכר שלהם‪.‬‬

‫‪Ô·¯˜ ÔÎÏ ڄÂÈ Âȇ˘Ó ‰˘Ú˘ Ú„ÂÈ˘Î Ë¯Á˙Ó ¯˙ÂÈ ÈÎ‬‬ ‫‡˘‪ ,˙‡ËÁÓ ¯˜ÂÈ· ¯˙ÂÈ ˙ÂÈ‰Ï Í¯ˆÂ‰ ÈÂÏ˙ Ì‬ומוסיף‬ ‫המשנה ברורה בשם הרא"ש‪˙¯‚‡· ÌÈÓȉ Âχ· ‡¯˜È˘ :‬‬ ‫‪ȯÙÒ „ÂÓÏÏ ·ÂÈÁ˘ ·˙Î Ï"Êȯ‡‰Â ,‰ÂÈ ÂÈ·¯ Ï˘ ‰·Â˘˙‰‬‬ ‫‪ÌÈÓȉ Âχ· Ù"ÎÚ ÈÏ˘Ó· ‡"¯‚‰ ·˙ÂÎ ÔΠ,‰˘‰ ÏÎ ¯ÒÂÓ‬‬ ‫‪.'‚ ¯‰Âʉ ˙Ú„Î Ì„‡ ÏÎ ‰˘ÚÈ‬‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬לעיין בדברי הרמ"א מה הקשר עם דברי המחבר על‬ ‫ענין של "פת עכו"ם" ומה באמת ההלכה של פת עכו"ם‪,‬‬ ‫ומנהגו ?‬

‫‪? ÂÊ ‰¯ÈÊ‚ ÏÈÁ˙‰ È˙ÓȇÓ‬‬ ‫‪ ˙Ó‡‰‬שגזירת "‪ "Ì"ÂÎÚ ˙Ù‬התחיל לפי שיטת הרמב"ן‬ ‫שדניאל גזר על זה והיינו דכתיב בדניאל וישם דניאל על לבו‬ ‫אשר לא יתגאל בפת בג המלך וגו'‪ ,‬אבל בזמן ההוא עוד לא‬ ‫נתקבל הגזירה בכל כלל ישראל ובאו חכמינו ז"ל בעת שגזרו‬ ‫י"ח דברים שגזרו ב"ש וב"ה גזרו ג"כ על פת עכו"ם‪.‬‬ ‫‪? Ì"ÂÎÚ ˙Ù ‡Â‰ ‰Ó‬‬ ‫‪ ˙Ù‬של חמשת מיני דגן‬

‫)חטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬שבולת שועל‪ ,‬וכו'(‬

‫אבל‬

‫פת של קטנית אורז ודוחן וכדומה אין בו משום פת עכו"ם‬ ‫‪ ‡·ÂÓ‬בשו"ע אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי‬ ‫כוכבים משום חתנות‪ ,‬ומוסיף הרמ"א‪ ,‬ואפי' במקום דליכא‬ ‫משום חתנות אסור‪ ,‬ומסבירים הראשונים ובראשם הרמב"ם‬ ‫והרשב"א מובא בחכמ"א וכך יוצא מדבריהם‪ :‬שיש דברים‬ ‫שאף על פי שאין בהם שום חשש של מאכלות אסורות‬ ‫)דהיינו‪ :‬נבילות או טריפות או חלב ודם שקצים ורמשים וכדומה( מכל מקום‬ ‫אסרום חכמים כדי להבדיל אותנו מן העמים בתכלית‬ ‫ההבדל שלא נתערב ונרגיל עצמינו עמהם מפני שעל ידי זה‬ ‫ימשכו הלבבות ויקרבו דעתם אלו לאלו‪ ,‬ויש לחוש לזה‪,‬‬ ‫ובפרט בהתקרבות של אכילה ושתיה מפני שנוח לאדם‬ ‫להתפתות בהן ויבואו ח"ו לזנות ולהתחתן עמהם‪ ,‬וכמו‬ ‫שאירע לישראל בערבות מואב‪.‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬הזנות והחיתון עמהם מלבד מה שהן אסורים מצד‬ ‫עצמם באיסורי דאורייתא )כרת ומיתת בית דין‪ ,‬ושאר לאוים( הרי‬ ‫הם ג"כ מביאים לידי עבודה זרה שעל ידי הזנות והחיתון‬ ‫ימשכו לעבוד אל אלוהיהם‪ ,‬וכמו שאירע גם זה בערבות‬ ‫מואב‪ ,‬כדכתיב ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם‬ ‫לזבחי אלוהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן )שמות לד‪,‬טז(‬ ‫ועוד מקרא נאמר בזה )שם( ולקחת מבנותיו לבניך וזנו בנותיו‬ ‫אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן‪.‬‬

‫אבל משום בישול ישראל יכול להיות שיהי' בזה‬

‫)עיין בגליונות‬

‫הבאים בענין(‪.‬‬

‫‪‰Ê‰ ÔÓÊ· Ì"ÂÎÚ ˙Ù‬‬ ‫חוץ ההלכות והחששות על איסור "פת עכו"ם" שאיסורו‬ ‫חמור מאוד יש חששות מאיסורים עצמם דהיינו כמו‬ ‫מאכלות אסורות כמו נבילות וטריפות ודם וכו'‪,‬‬ ‫‡‪ÏÚ· ‡·Â ‰ËÈÁ˘· Â˯ÂË· È˙Èȉ ͯÂÚ‰ Ô˘‰ È‬‬ ‫‪˙‡Ê Íȯˆ ‰ÓÏ Â˙‡ È˙χ˘Â Ú·˘ ÏÎ Ì„ ˙Á˜Ï ‰ÈÙ‡Ó‬‬ ‫‪¯Â·Ú ¯ÂӇΠÌÁω ÍÂ˙Ï Â˙ ‰˜·‡ ‰ÊÓ ‰˘ÂÚ ÈÎ ÈÏ ‰ÚÂ‬‬ ‫‪ÂÓ¢ ÂÏ˘ ‰ÈÙ‡Ó‰Ó Â˯ÂË Ïη ·ÂË ¯˙ÂÈ ÌÁÏ Ôȇ ÌÈ‚‰‬‬ ‫˘‪!!! ÌÈÓ‬‬ ‫‪ ! ÔÎ ÏÚ‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬צריכים הרבה ריחוק מן‬ ‫הגוים כמטחוי קשת ולהיות מובדל מן הגוים בתכלית‬ ‫הריחוק ע"כ בא הרמ"א להוסיף בדרך התשובה ע"י ריחוק‬ ‫מן הגוים בתכלית הריחוק וההמשך הוא כדברי הרמ"א‬ ‫לחפש ולפשפש במעשיו כי ע"י אכילת פת עכו"ם אי אפשר‬ ‫להתקרב אל השי"ת וע"י כך קבעו לנו חכמינו ז"ל שהתחלת‬ ‫התשובה הוא ע"י והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת‬ ‫וחיי עולם נטע בתוכינו ואז נזכה לתשובה לשנה טובה‬ ‫ונכתב לאלתר ולחיים טובים ולשלום‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫בין כסא לעשור‬ ‫·‪ ÂÓÊ‬של רבינו מרן השר שלום מבעלזא זי"ע היה‬

‫‪‰ÏÒÎÏ ·È˘È ‡Ï˘ ˙ÂÓÂÏÚ˙ Ú„ÂÈ ÂÈÏÚ „ÈÚÈ˘ „Ú ˙ÂȉÏ‬‬

‫גאון גדול ושמו רבי ‪ „‡¯·Ó ÔÈÂÏ Ï‡È¯ÊÚ‬חבירו וחסידו‬

‫‪ ... ÌÏÂÚÏ ÂÊ‬רבוש"ע הלא יהודי הוא בעל בחירה והאיך‬ ‫יכול להיות שהתשובה צריך להיות שהקב"ה יעיד עליו‪,‬‬ ‫איזה יהודי יכול לעשות תשובה כ"כ גדולה שהיודע‬ ‫תעלומות יעיד עליו‪ ,‬מי יכול לעשות תשובה כזאת‪,‬‬ ‫וביותר הלא לכל יהודי יש לו בחירה וכעת שהגיע‬ ‫למדריגת תשובה די ותשובתו צריך להיות מקובלת מהו‬ ‫הלשון שהקב"ה יעיד עליו‪ ,‬ולמה הקב"ה יעיד הלא בן‬ ‫אדם הוא בעל בחירה ?‪.‬‬ ‫‪ ‰Ú‬הגאון ברוב ענותנותו למרן‪ ,‬רבינו יש לו ג"כ‬ ‫ראש טוב ורבינו יענה יותר טוב ואזני כאפרכסת לשמוע‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫‪ ‰Ú‬מרן מהר"ש זי"ע עם התלהבות גדולה שיכול‬ ‫להיות הפשט הוא‪ ,‬שידוע שכל בן אדם ישראלי החוטא‬ ‫אחרי החטא הוא מתגאל מן החטא‪ ,‬ויש לו חרטה‬ ‫גמורה‪ ,‬רק נכשל כי היצר התגבר עליו לאותו רגע‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬תיכף ומיד הוא מתחרט ויש לו צער רב על שלא‬ ‫הצליח להתגבר על היצר‪ ,‬נמצא כי החטא שעשה‬ ‫היהודי הזה נתרחק ממנה לגמרי‪ ,‬ושב בתשובה שלימה‬ ‫ואין לו שייכות עם זה כלל יותר ולא נשאר הפגם‪.‬‬ ‫‪ Â"Á ̇Â‬נכשל עוד פעם עם עבירה‪ ,‬זו עבירה חדשה‬ ‫שאין לה שייכות עם עבירה הישנה‪ ,‬כי העבירה הישנה‬ ‫התחרט עליו מעומק הלב והתודה עליו וקיבל על עצמו‬ ‫לא לעשותו יותר כמו שנאמר אם עול פעלתי לא‬ ‫אוסיף‪ ,‬וזה היה בשורת התשובה‪ ,‬ולא נשאר הפגם‪,‬‬ ‫וכעת שהיצר פעל עליו ונכשל עוד הפעם זו עבירה‬ ‫חדשה ולא המשך של עבירה הראשונה‪ ,‬וזהו הפירוש‬ ‫ברמב"ם ‪·È˘È ‡Ï˘ ˙ÂÓÂÏÚ˙ Ú„ÂÈ ÂÈÏÚ „ÈÚÈ˘ „Ú‬‬

‫של מרן רבינו ‪ ‡ÊÏÚ·Ó ˘"¯‰Ó Ô¯Ó ÌÂÏ˘ ¯˘‰‬זי"ע‪.‬‬ ‫ושמעתי סיפור זה מהרה"ח ר' יהושע העשיל פירר‬ ‫שליט"א ששמע זאת מהרה"ח רבי אברהם לייב ברגופן ז"ל‬ ‫הבעל תפלה )שחרית( אצל מרן מהר"א מבעלזא זי"ע‪ ,‬וכן‬ ‫שמעתי זאת מהרה"ח ר' ברוך ווינד שליט"א מלמד מומחה‬ ‫זה יותר משלושים שנה בת"ת בעלזא י‪-‬ם‪ ,‬וכן שמעתי זאת‬ ‫מהרה"ג' ר' אהרן אויסבעל שליט"א ששמע זאת מהגה"ח‬ ‫רבי שלום פויגל זצ"ל משמש בקודש אצל מרן מהר"א זי"ע‪.‬‬ ‫‪ Ô‡‚‰‬רבי ‪ ÔÈÂÏ Ï‡È¯ÊÚ‬היה גאון הגאונים‪ ,‬ואומרים‬ ‫בשם הגאון מטארנפיל בעל המנחת חינוך שאמר עליו‬ ‫"באם ר' עזריאל היה מוציא ספרים לא היה לי מה‬ ‫למכור" והוא היה ידידו של מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫פעם בא על ראש השנה לבעלזא לשהות במחיצתו של‬ ‫מרן‪ .‬אחרי תפילת שחרית בהפסקה לפני תקיעת שופר‬ ‫לא הרגיש בטוב הגאון הנ"ל‪ ,‬והתעקש שרוצה להיכנס‬ ‫לחדרו של מרן מהר"ש זצ"ל‪ ,‬המשמשים ביודעם כי כעת‬ ‫העת שמרן מכין עצמו לקראת התקיעות ולא כדאי‬ ‫להפריע את מרן במחשבותיו הטהורים המתעמקות‬ ‫בההכנה דרבה לפני קיום מצות "תקיעת שופר" לסלק‬ ‫את הקטיגור ולרומם את הציבור לתשובה‪ ,‬שהשופר‬ ‫מרמז על זה לא הניחו לו‪.‬‬ ‫‡‪ ,ÌÏÂ‬הגאון התעקש שמוכרח כעת להיכנס‪ ,‬והיות‬ ‫שידעו את הידידות שיש בינו ובין מרן מהר"ש נתנו לו‬ ‫רשות להיכנס לחדרו המיוחד של מרן זי"ע‪.‬‬ ‫‪ Ô‡‚‰‬נכנס וראה האיך שמרן מהר"ש יושב וצולל‬ ‫בעומק הספר הקדוש ˙·‪ ¯Â˘ ˙‡Â‬זצוק"ל באחד‬ ‫ההלכות בהל' טריפות‪ ,‬הגאון נשאר עומד כמה דקות עד‬ ‫שמרן הרגיש בו ואמר לו לשבת ומיד שאל אותו מרן‬ ‫בזה"ל ידידי ר' עזריאל יש לי רמב"ם קשה מאוד אולי‬ ‫תוכל לענות לי על"ז הלא יש לך ראש טוב וחזק ?‪.‬‬ ‫‪ ‰Ù‬ר' עזריאל ברוב חכמה למרן שישאל‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ידוע שהרמב"ם הל' תשובה )פ"א( פוסק שהתשובה צריך‬

‫‪ ,ÌÏÂÚÏ ‡˜Â„ ÂÊ ‰ÏÒÎÏ‬ז"א לא יהיה שייך עם עבירה‬ ‫הראשונה‪ ,‬וזאת אמת שלא ישוב לעבירה הראשונה‪,‬‬ ‫ועבירה השניה זו אין לה שייכות עם עבירה הראשונה‬ ‫רק היא עבירה חדשה שהיצר הכשיל אותו‪ ,‬וזהו מה‬ ‫שהרמב"ם התכוון‪‡Ï˘ ˙ÂÓÂÏÚ˙ Ú„ÂÈ ÂÈÏÚ „ÈÚÈ˘ „Ú ,‬‬ ‫‪ ,ÌÏÂÚÏ ‡˜Â„ ÂÊ ‰ÏÒÎÏ ·È˘È‬ודפח"ח‪.‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘Ï ¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘"·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ ˘ Ú„È‬‬ ‫]‡‚· ‪‰¯‡˘ ıÈ¢· ,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰‬‬ ‫‚‪:‰‡Ï‰ ‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‬‬ ‫‪‡¯˜Â ,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰‬‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪Ô„‡‰ È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î"Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪È"Ú ÔÙ‡· ˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰‬‬ ‫‪‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú ‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪.̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ"·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬

‫‪ ȇ„ÎÂ...‬לדעת שבמדינת שוודיה נאסרה שחיטת בהמות בלא‬ ‫הימום מטעם הממשלה‪ ,‬ומאחר שההימום ע"י חשמל נאסרה ע"י‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬המציאו שם אופן הימום חדש שאינו מזיק לבריאות‬ ‫הבהמה ואינו גורם שום שינויים לא באברים הפנימיים ולא באברים‬ ‫החיצוניים של הבהמה‪ ,‬נעשו שם נסיונות ע"י מומחים גדולים גם‬ ‫בבני אדם ואלה העידו פה אחד שההימום החדש המוזכר לא גרם‬ ‫להם שום כאב וחולשה‪ ,‬ושלאחר פסיקת ההימום הרגישו את עצמם‬ ‫בריאים וחזקים כמקודם ללא כל שינוי‪ ,‬הימום זה נעשה באופן‬

‫שהאדם או הבהמה נושמים לתוכם אוויר המחזיק רק יסוד החנקן‪,‬‬ ‫היינו אוויר שמתרוקן מיסוד החמצן‪ ,‬ונשימת אוויר שכזה מביאה‬ ‫לידי התעלפות ואיבוד התודעה‪ ,‬וכמובן גם לידי חדלון הרגשה של‬ ‫צער וכאב‪ ,‬לאחר הפסקת נשימה שכזו חוזר המצב הנורמאלי של‬ ‫האדם או של הבהמה לקדמותו ואינו ניכר בהם שום רושם של‬ ‫ההימום שנעשה בהם‪.‬‬ ‫‪ ˙ÂÂÈÒ‬אלה נעשו במעמדו של הרב החכם ד"ר שמעון‬ ‫פדרבוש‪ ,‬מי שהי' רב הכולל בהלזינגפורס והמדינה‪ ,‬ונתעוררה‬ ‫השאלה‪ :‬אם יש להתיר הימום שכזה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬בארצות‬ ‫שהשחיטה הכשרה נאסרה לפי החוק הממשלתי‪ ,‬הרב פדרבוש מביא‬ ‫בספרו בנתיבות התלמוד )הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,(217-222‬את‬ ‫חוות דעת המומחים הגדולים‪ ,‬שמתארים בפרטיות מדעית את‬ ‫פעולת ההימום המוזכר ובאים לידי מסקנה שאין כל חשש של נזק‬ ‫או של כאב או של שינוי וקלקול לבעלי חיים בהימום הנעשה ע"י‬ ‫אוויר נקי מיסוד חמצן‪.‬‬ ‫‪ ·¯‰‬פדרבוש דן )שם עמ' ‪ (209-216‬בשאלה זו מטעם ההלכה‪ ,‬הוא‬ ‫הולך ומבאר פרטי החששות האפשריים‪ ,‬מצד יסודות ההלכה כפי‬ ‫שמבוארים בש"ס ופוסקים‪ ,‬והוא בא על יסוד דיון מפורט‪ ,‬בהגיון‬ ‫ישר ובבקיאות צלולה‪ ,‬לידי מסקנא‪ ,‬שאין כל חשש ופקפוק בהימום‬ ‫שכזה‪ ,‬ומכל שכן אם נחמיר להצריך פירכוס לכל בהמה מהוממת‬ ‫אחר שחיטתה‪ ,‬גם מובאת שם תשובה מאת הגאון ר' שלמה דוד‬ ‫כהנא זצ"ל ראב"ד דק"ק ורשה‪ ,‬בה הוא מסיק‪ ,‬שמגוף הדין מן‬ ‫הראוי להזדקק להיתרא‪ ,‬אלא שיש להסתייג מלדון בשאלה זו‪ ,‬כדי‬ ‫שלא לתת חרב בידי שונאי ישראל ומנדי דת קדשנו‪ ,‬שבסתר לבבם‬ ‫הם רוצים להכרית אוכל מפני בני ישראל החרדים על דתם‪.‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬

‫מרכיב ראשי ביין הקיאנטי‪ ,‬הזן מגודל ברחבי איטליה‪ ,‬נטיעתו התרחבה‬ ‫גם לאזורים אחרים בעולם הגון קליפורניה‪ ,‬ארגנטינה צ'ילי ועוד‪ ,‬איכות‬ ‫הזן משתנה‪ ,‬ישנם יצרנים המגיעים לאיכויות גבוהות מאוד בטיפול נגון‬ ‫בכרם )יבול נמוך וממשק נכון(‪ ,‬בארץ ניטעו בשנים האחרונים מספר מוגבל של‬ ‫חלקות מזן זה לבדיקה‪ ,‬זן פורה מאוד‪ ,‬האשכול גדול עם גרגר די גדול(‪.‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬ ‫‪ÌÈÓÒ¯ÂÙÓ ˙ÂÈÈ È‚ÂÒ‬‬ ‫‪˙ÂÈÂÈÏ‚·Â ÌÏÂÚ·Â ı¯‡· ÌÈÓÒ¯ÂÙÓ ˙ÂÈÈ È‚ÂÒ Ï˘ ‰ÓÈ˘¯ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:˙¯˘Î‰ ˙ÂÈÚ· ˙‡ ¯È·Ò Ìȇ·‰‬‬ ‫‪) ÈÂÊÓ (20‬יין לבן מזן מכלוא איטלקי )שרדונה‪ :‬ריזלינג לבן( תפוצתו במרכז‬ ‫וצפון איטליה התרחבה בשנים האחרונות בצורה משמעותית‪ ,‬הזן יכול‬ ‫להגיע לאיכויות‪ ,‬יבוליו טובים משל השרדונה(‪.‬‬ ‫‪) ÂÏ¯Ó (21‬יין אדום מזן צרפתי מאזור בורדו‪ ,‬הזן שני בחשיבותו באזור זה‪,‬‬ ‫אולם באזורים מסויימים הזן ראשון בחשיבותו כגון אזור פומרול עם‬ ‫שאטו פטרוס המפורסם‪ ,‬שם המרלו מהווה ‪ ,95%‬הזן איכותי מאוד‪,‬‬ ‫היינות המיוצרים ממנו רכים יותר ועדינים מהקברנה סובניון‪ ,‬הזן נמצא‬ ‫כיום ברוב אזורי הגידול‪ ,‬התפשטותו בעולם חלה רק בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫כיום הוא תופס מקום מכובד בגידול הגפן בעולם‪ ,‬בארץ החלה נטיעת‬ ‫הזן רק באמצע שנות ה ‪ ,80-‬ונטיעה מסיבית רק כעבור ‪ 10‬שנים‪ ,‬כיום‬ ‫נטועים בארץ כ‪ 350-‬דונם‪ ,‬הזן התאקלם טוב בארץ‪ ,‬הוא מגיע לאיכויות‬ ‫יין טובות ברוב האזורים‪ ,‬חשיבות רבה יותר למיקום הכרם בתוך האזור‬ ‫מאשר לאזור עצמו(‪.‬‬ ‫‪) ‰ÏÒ¯Ó (22‬יין מתוק שמקורו בסיציליה‪ ,‬הוא מכיל כ ‪ 10%-16%-‬כוהל‬ ‫וכ‪ 03.5%‬סוכר‪ ,‬הוא דומה לשרי ולמדאירה‪ ,‬אך צבעו זהוב(‪.‬‬ ‫‪) ÂÏÂÈ· (23‬יין אדום מזן איטלקי מאזור פיימונטה בצפון מערב איטליה‪,‬‬ ‫מזן זה מיצרים את יין הברולו המפורסם‪ ,‬לזן תפוצה קטנה בעולם‪,‬‬ ‫נסיונות לגדלו באזורים אחרים לא נתנו תוצאה נאותה‪ ,‬הזן איכותי‬ ‫מאוד אולם רגיש באיכות‪ ,‬מיועד לאזורים קרים‪ ,‬בארץ נמצא בחלקות‬ ‫זנים לבחינה(‪.‬‬ ‫‪(24‬‬

‫‪‰ÊÈ·Â'‚‡Ò‬‬

‫)יין אדום מזן איטלקי אופייני לאזור טוסקנה ומהווה‬

‫‪(25‬‬ ‫‪(26‬‬

‫‪ÔÂÈÈ·ÂÒ‬‬ ‫‪) ԇϷ ÔÂÈ·ÂÒ‬יין לבן מזן צרפתי איכותי מאוד‪ ,‬מקורו מאזור בורדו‪,‬‬ ‫)יין שולחני המוכן מענבי קברנה‪ ,‬מקורו מצרפת(‪.‬‬

‫כיום נפוץ בעולם כולו ומבוקש בשל תכונותיו הייחודיות השונות‬ ‫השרדונה‪ ,‬הזן וותיק מהשרדונה בארץ‪ ,‬גדל בצורה טובה ברוב אזורי‬ ‫הארץ‪ ,‬היקף הגידול כ‪ 1500-‬דונם‪ ,‬הזן נמצא ברוויה מסויימת בארץ‪,‬‬ ‫בעקבות הנטייה ליין אדום(‪.‬‬ ‫‪) Ô¯ËÂÒ (27‬יין בורדו לבן וידוע יותר כיין שולחן‪ ,‬מקורו בצרפת‪ ,‬מכינים‬ ‫אותו בארץ כיין יבש כשהוא לבן וכיין מתוק כשהוא זהוב‪ ,‬הוא מכיל כ‪-‬‬ ‫‪ 10%-15%‬כוהל‪ ,‬יין זה משתפר עם התיישנותו(‪.‬‬ ‫‪) (ʇ¯È˘) ‰¯ÈÒ (28‬יין אדום מזן צרפתי‪ ,‬זן אופייני לעמק הרון בצרפת‪,‬‬ ‫בעיקר ידועים היינות מצפון העמק‪ ,‬כמו כן ידועים יינות זן זה הבאים‬ ‫מאוסטרליה וגם מדרום אפריקה‪ ,‬הזן איכותי מאוד ובשנים האחרונות‬ ‫נפוץ לרוב אזורי היין בעולם כגון לקליפורניה לאיטליה לדרום צרפת‬ ‫ועוד‪ ,‬בעבר לא התקבל הזן בארץ‪ ,‬אולם כיום ישנה התעניינות רבה‬ ‫סביב הזן גם בארץ(‪.‬‬ ‫‪) ÔÂÈÓÒ (29‬יין לבן מזן צרפתי הגדל בכל מדינות היין כמעט‪ ,‬אך שני אזורים‬ ‫העניקו לו את שמו הטוב‪ ,‬אזור סוטרן שבצרפת עם יינותיו המתוקים‬ ‫העשויים מענבים הנגועים בבוטריטיס הגורם ל"ריקבון האציל"‪,‬‬ ‫ואוסטרליה ובמיוחד אזור הנטר הידועים ביינות היבשים מזן זה‪ ,‬בעולם‬ ‫נחשב הזן לבינוני באיכותו ומשמש ליינות מתוקים או יינות יבשים‬ ‫בתערובות שונות שהמקובל שזן זה משמש תוספת משלימה לסובניון‬ ‫בלאן(‪.‬‬ ‫)‪( ‰Îω· Ìȇ˘Â· ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬