Maba Kolnoi 121108

‫יחידה של סיפור – סצינה‪.‬‬ ‫סצינה מוגדת ע"י המיקום שלה‪ ,‬כלומר החלפת מקום זה סצינה אחרת‪.‬‬ ‫שוט – פעולה של מצלמה בין קאט לקאט‪.‬‬ ‫סצינה קולנועית – סיקוואנס‬ ‫שוט סיקוואנס – יחדה סיפורית בשוט אחד‪.‬‬ ‫קגמושה – ביפנית מייצג גם צל וגם כפיל‪ .‬סרט של אקירה קרסוואה‪ .‬הסרט שימש כבסיס למחזה שהוצג‬ ‫בארץ ובויים ע"י גלעד אברון – הר לא זז (שם ההצגה)‪.‬‬ ‫אינטרפרטציה – פרשנות‪.‬‬ ‫המיתולוגיה של סיפור מלחמת ישראל מול עמלק‪ ,‬וכל עוד משה רבנו לא יוריד את הידיים עם ישראל‬ ‫ינצח‪.‬‬ ‫קרסוואה למד ציור – מוכר בתחומו הקולנועי והציורי‪.‬‬ ‫כל סרט על תקופת הרנסנס באירופה נראה כמו ציור מכיוון שרק ככה תועדה התקופה‪ ,‬הרבה ציורים‬ ‫נעשו בתקופת הרנסנס‪ .‬הבתים ששרדו הריהוט ששרד‪.‬‬ ‫תיאטרון יפני בשם "נו" שם מציגים בצורה מיושנת ביותר כמה שיותר קרוב למאה ה‪.16 -‬‬ ‫יש תרבויות שאנו מכנים אותם שהולכות לכיוון של הגזמה‪ ,‬ביטוי מוקצן של רגש‪ ,‬בחברה הישראלית יש‬ ‫הקצנה כזו של הרגשות‪ ,‬בניגוד לתרבות היפנית המינימליסטית (למה לצייר יער שאפשר לצייר עלה‬ ‫אחד) השפה שלהם גם מינימליסטית‪ .‬כמו ב"קגמוש" מינימום תנועות מצלמה וחיתוכים‪.‬‬ ‫הקטע שנצפה בכיתה הוא שוט אחד (סיקוואנס)‪ ,‬שני אחים שאחד מלך ואחיו שמשמש ככפילו (העם צריך‬ ‫את המלך כדי לנצח) המלך מפחד שיקרה משהו לו ולאחיו גם יחד ולכן הדמות השלישית שמוצע לו‬ ‫להיות כפיל שני‪.‬‬ ‫ניתוח הקטע כציור‪ :‬מיקומים קבועים פריים‪ ,‬חלל ואיפה נגמרת התמונה‪.‬‬ ‫מינימאליזם – יש צבע אחד שדומיננטי בקטע (אפור) פה ושם נקודות לבנות וכתם אחד אדום אצל כל‬ ‫אחת מהדמויות (להדגיש את הדמיון בניהם)‪ ,‬מיעוט באביזרים הבמה ריקה‪ .‬מינימום תמונה‪.‬‬ ‫הפריים – מכסה את כל מה שצריך‪ ,‬לא חתוך‪ ,‬כל הבמה‪ .‬הפריים מחולק לשלושה חלקים‪ ,‬מחולק ע"י‬ ‫העצמים (השרביט והנר)‪ .‬כל דמות נמצאת בשליש נפרד‪ .‬המלך נמצא במרכז הפריים‪ ,‬הוא הדמות‬ ‫הבולטת מבין שלושת הדמויות שנראות בדיוק אותו הדבר‪ .‬יש ריחוק של הפריים שלא מאפשר לראות‬ ‫ולהבדיל באמת בין הפרצופים זה בעזרת שימוש בלונג שוט‪ .‬הריחוק דומה לתיאטרון אתה מרגיש כאילו‬ ‫אתה יושב בשורה טובה באולם תיאטרון‪.‬‬ ‫קומפוזיציה (חזית ורקע) – המלך ואחיו באותו קו האופק‪ ,‬מי שמועמד להיות כפיל שני לא נמצא באותו‬ ‫הקו‪ ,‬יושב במישור אחר להבדיל בין כל הדמויות‪ .‬הבלטת שונותו של המלך נעשית ע"י הבמה שעליה‬ ‫יושב (מוגבה)‪ ,‬האמצעיות שלו בפריים גם הופכת אותו ליותר חשוב‪ .‬יש באמצע מעל המלך דקורציה על‬ ‫הקיר עושה את המלך יותר חשוב‪ .‬תאורה גם יוצרת למלך צל ורק לו יש‪ ,‬לאחיו הצל הוא מחוץ לפריים‬ ‫(חיתוך מהפריים לשם האומנות וההבעה‪ .‬גם הנר שעומד בפריים נותן הרגשה כאילו הוא עושה למלך את‬ ‫הצל (מה שלא נכון כמובן כי צריך מקור אור גדול כדי ליצור צל כזה)‪.‬‬ ‫ניתוח הקטע כתיאטרון‪ :‬משחק‪ ,‬תנועות‪ ,‬קול‪.‬‬ ‫ג'סטות ‪ -‬המלך הוא מאוד מלכותי‪ ,‬כאילו יודע שכל במצלמות מכוונות אליו‪ .‬תנועות מחושבות‬ ‫ומלכותיות‪ .‬שני האחים יושבים בישיבה שתנוחת הגוף מתוכננת‪ .‬הקגמושה החדש (הכפיל השני) משפיל‬ ‫פנוי‪ ,‬ידיו קרובות יותר לגוף שלו‪ .‬האח לא כפיל מושלם כלומר הג'סטות באות להמחיש כי הוא לא בדיוק‬ ‫המלך ולהמחיש ההבדל בניהם‪ .‬האח מחכה את המלך‪ .‬הקגמושה לא זז‪ ,‬משפיל פנים‪ .‬תנועות המלך איטית‬ ‫ומלכותית‪ .‬הקגמושה כשמגיב הוא מגיב בספונטניות ונותן ביטוי לכל רגשותו‪ .‬באגרסיוביות‪ .‬הנר משמש‬ ‫כגבול וכשהקגמושה יוצר מהגבול האח רוצה להגן על המלך (בא לדקור אותו (אבל לא עושה זאת כי‬ ‫המלך עוצר אותו)‪.‬‬ ‫קול – המלך קר מלכותי‪ ,‬מדבר לאט ובאדישות‪ .‬הקגמושה כמו תנועותיו גם קולו נע עולה ויורד‪.‬‬ ‫בספונטניות‪ .‬האח בקול דומה למלך בתור היותו כפילו הקרוב ביותר‪.‬‬ ‫קרסוואה מדגיש בסרט זה את הדימיון בין ציור ותיאטרון במאה ה‪.16 -‬‬

‫עישון‪ ,‬ווין וואייט– בקטע שראינו בכיתה‪ ,‬סצינה מסוף הסרט‪ ,‬בו מוכר בחנות הטבק מספר סיפור לדמות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫המספר (ארווי קייטל) מצולם מספר סיפור ושומע הסיפור ולאט לאט שומע הסיפור נעלם‪ ,‬המצלמה אט‬ ‫אט עושה זום על המספר‪ ,‬אלו אלמנטים שבאאים רק מהקולנוע‪ .‬הקאט ותנועת המצלמה‪ .‬בסוף המצלמה‬ ‫מתרכזת בפה ולא מפסיקה לעשות קלוז אפ‪ .‬עד לשבירה של קאט ורואים אקסטרים קלוז אפ של עיניו של‬ ‫שומע הסיפור (וויליאם ארט)‪ .‬זה מאוד לא ריאליסטי וכך גם בולט‪.‬‬ ‫הסרט מתרחש בחנות טבק‪ ,‬יש סיטואציות מאוד ריאליסטיות בסרט‪ ,‬אט אט נעלמת הפרסונה מהסרט כמו‬ ‫בקטע האחרון שנצפה בכיתה‪ .‬מגיעים בסופו של דבר לפרסונה המספרת‪ ,‬הסרט מתעסק במשמעות‬ ‫המופשטת של קורא‪ ,‬מאזין והמספר‪ .‬כך הוא ממחיש את זה התמקדות בפה ואז קאט והעיניים של הצופה‪.‬‬ ‫המטרה של צפיה בסרט‪ ,‬קריאת ספר‪ ,‬הליכה לתיארטון‪ ,‬התמודדות עם אלו מהנה‪ ,‬מנסים לפענח את‬ ‫הטקסט‪ ,‬רק לאחר הפיענוח אנו מרגישים יותר מועשרים‪.‬‬