Maadanei Asher Rh 5770

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Maadanei Asher Rh 5770 as PDF for free.

More details

  • Words: 4,133
  • Pages: 4
‫‪è"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('æ äðù‬‬ ‫‪ò"ùú äðùä ùàø‬‬ ‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‪‰˘‰ ˘‡¯ Ïη ¯Ù¢· Ú˜˙Ï Â¯Ò‡ ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯ÂÒ‡ Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ‰‡ˆÂ‰„ È‡Ó˘ ˙È· ˙ËÈ˘Ï‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬אור''ח סימן תקפ''ח ס''ק ה'‪ ,‬ומקורו גמ' ראש השנה כ''ט ע''ב יו''ט של‬ ‫ראש השנה שחל בשבת אין תוקעין בשופר‪.‬‬ ‫‪ :¯·„‰ ÌÚËÂ‬דחיישינן שמא ילך אצל הבקי ללמוד ויעברנו ד'‬ ‫אמות ברשות הרבים‪ ,‬והא דבזמן הזה אין תוקעין אע''ג דאין רשות הרבים‬ ‫דאוריתא בזמן הזה‪ ,‬והויא גזירה לגזירה‪ ,‬עיין מעדני אשר פרשת פנחס תשס''ט‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬לשיטת בית שמאי ביצה י''ב ע''א דסבירא ליה דלא‬ ‫אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש‪ ,‬הותרה נמי‬ ‫שלא לצורך‪ ,‬והוצאה שלא לצורך אוכל נפש אסור ביו''ט‪ ,‬א''כ יש‬ ‫לגזור בכל יו''ט שלא לתקוע‪ ,‬משום שמא יעברינו‪ ,‬וליכא למימר‬ ‫דלפי בית שמאי באמת אסור בכל יו''ט של ראש השנה לתקוע‪,‬‬ ‫א''כ מדוע לא מזכירה את זה המשנה או הגמ'‪ ,‬כך הקשה הטורי אבן‬ ‫ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן בספרו שאגת אריה סימן ע' וסימן ק''ז‪ ,‬וכן בשער המלך פרק ב '‬ ‫מהלכות שופר‪ ,‬וכן בפרי מגדים אור''ח סימן תקפ''ח במשבצות זהב‪ ,‬וכן בשו''ת חתם סופר‬ ‫אור''ח סימן ר''ח‪ ,‬וכן בשו''ת כתב סופר אור''ח סימן ק''ו‪ ,‬וכן בשו''ת בית יצחק אור''ח סימן‬ ‫צ''ג ס''ק ו'‪ ,‬וכן בישעות יעקב סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בדעת תורה אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן‬ ‫במנחת שלמה ביצה י''ב ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לא גזרו באופן שיתבטל המצוה לגמרי דלא רצו חכמים‬ ‫לעקור לגמרי את המצוה‪ ,‬דדוקא כשחל ראש השנה בשבת‬ ‫גזרו שלא לתקוע בשופר‪ ,‬כיון דאפשר לקיים המצוה בשאר‬ ‫השנים כשאינו חל בשבת‪ ,‬משא''כ אליבא בית שמאי אם‬ ‫ניגזור שמא יעברינו יצטרכו לבטל לגמרי המצוה‪ ,‬זה לא רצו‬ ‫חכמים‪ ,‬כך תירץ בטורי אבן ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬ ‫·‪ .‬רק בשבת החמורה שהיא בכרת גזרו שמא יעברינו‪ ,‬אבל‬ ‫ביו''ט שהיא רק לאו לא גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬לכן גם אליבא‬ ‫דבית שמאי שאסור ההוצאה לא גזרינן‪ ,‬דאפילו אם יעביר‬ ‫יעבור רק על לאו‪ ,‬כך תירץ בשו''ת שאגת אריה סימן ע' וסימן ק''ז‪ ,‬וכן בשער‬ ‫המלך פרק ב' מהלכות שופר‪ ,‬וכן בערוך לנר סוכה מ''ג ע''א‪ ,‬וכן במנחת שלמה ביצה י''ב‬ ‫ע''א‪.‬‬ ‫‪ :‰Ê ı¯˙ ÂÁ„˘ ˘È‬ע''פ הגמ' יבמות קי''ט מה לי איסור כרת מה‬

‫לי איסור לאו‪ ,‬חזינן דלא מחלקים‪,‬‬

‫עיין טעם המלך על שער המלך פרק‬

‫ב' מהלכות שופר‪.‬‬

‫‪ :˙¯ÎÏ Â‡Ï ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ‰ ¯È·ÒÓ˘ ˘È‬ע''פ מה שמסביר המרדכי‬ ‫פרק ג' דסוכה דבע''כ לא חיישינן שמא יעבור במזיד ויעברינו ד'‬ ‫אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלא דחיישינן שמא יעביר בשוגג‪ ,‬לפי‬ ‫הנ''ל אתי שפיר דהרבה פוסקים כתבו דאיסור דאוריתא של‬ ‫שגגת לאו לא בעי כפרה עיין מעדני אשר פרשת ויקרא תשס''ט אריכות‬ ‫גדולה בענין זה לכן לא גזרינן‪ ,‬משא''כ בשגגת כרת דבעי כפרה‬ ‫גזרינן‪ ,‬כך כתב המהרש''ם דעת תורה אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בישועות יעקב אור'' ח‬ ‫סימן תקפ''ח‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ דעת האחרונים‬ ‫שביו''ט אין איסור מעביר ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬שאיסור‬ ‫זה נלמד מהלכה כמבואר בגמ' שבת צ''ו ע''ב והלכה זו נאמרה רק‬ ‫בשבת‪ ,‬ועל הוצאה מרשות לרשות אין לגזור כמבואר בתוס' ראש‬ ‫השנה כ''ט ע''ב לפי הנ''ל אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בהגהות אמרי ברוך על הטורי‬

‫בינה לעיתים על הרמב''ם פרק א ' מהלכות יו''ט הלכה ו '‬

‫אבן‪.‬‬

‫‡·‪ ÌÈ„‚Ó È¯Ù· Ï‬אור''ח סימן תקפ''ח „‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á‬ע''פ מה‬ ‫שכתב הר''ן שבת ע''ג ע''א דמעביר בכלל הוצאה היא‪ ,‬א''כ ביו''ט‬ ‫זה נמי שייך‪.‬‬ ‫„‪ .‬בכל יו''ט לא גזרו לבית שמאי‪ ,‬כיון דלא הויא אלא ספיקא‪,‬‬ ‫דממ''נ אי היום לאו יו''ט הרי גם איסור מלאכה ליכא‪,‬‬ ‫משא''כ ביו''ט שחל בשבת דגזרו דילמא לאו יו''ט והמלאכה‬ ‫אסורה מחמת השבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן ר''ח‪ ,‬וכן‬ ‫בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪.‬‬

‫‪ .‰‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' פסחים י''א ע''א הוא עצמו מחזר עליו‬ ‫לשרפו מיכל קאכיל מיניה בתמיה‪ ,‬וא''כ הכי נמי כיון שהוא‬ ‫עסוק בתקיעת שופר שהוא מצוה דיו''ט לא חיישינן שישכח‬ ‫שעכשיו יו''ט‪ ,‬ולפי זה לבית שמאי אף בראש השנה שחל‬ ‫בשבת מותר‪ ,‬כך תירץ בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪ ,‬עי''ש מה שדן א'' כ‬ ‫מדוע לא מבואר דבר זה שלבית שמאי מותר לתקוע בראש השנה שחל בשבת‪.‬‬

‫‪¯È·Ú‰Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ¯˙ÂÓ ‡‰ Âȯ·ÚÈ ‡Ó˘ Ôȯʂ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˙·˘ ‰Á„ ‰ÂˆÓ È¯È˘ÎÓ„ „''ÓÏ‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬לשיטת רבי אליעזר דסבירא ליה שבת קל''א דמכשרי‬ ‫מצוה נמי דוחה שבת‪ ,‬א''כ מדוע גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬הא מותר‬ ‫לכתחילה להעביר כדי ללמוד לדעת איך לקיים המצוה‪ ,‬עיין פסחים‬ ‫ס''ט ע''א וליכא למימר דלשיטתו מותר לתקוע אף בראש השנה‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬א''כ מדוע לא אמרה המשנה או הגמרא‪ ,‬כך מקשה‬ ‫במעין חכמה על תרי''ג מצוות‪ ,‬וכן בעטרת חכמים לברוך טעם ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן‬ ‫בגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪ ,‬וכן בשו''ת בית‬ ‫יצחק אור''ח סימן צ''ג‪ ,‬וכן בהגהות פורת יוסף ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬אפילו לשיטת רבי אליעזר‪ ,‬לא הותר רק הכשר הצריך‪,‬‬ ‫משא''כ ההעברה של הליכה אצל הבקי‪ ,‬הויא הכשר שאינו‬ ‫צריך‪ ,‬שהרי אפשר לו ללך בלא שופר וילמדנו הבקי בשופר‬ ‫של עצמו או יבא הבקי לביתו‪ ,‬אינו דוחה שבת‪ ,‬לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן במעין חכמה הנ''ל‪.‬‬ ‫·‪ .‬ע''פ המבואר בר''ן פרק ד' דסוכה שהטעם שדוחין התקיעה מפני‬ ‫גזירה זו‪ ,‬משום דלא בקיאים בקביעא דירחא ואפשר שהיום‬ ‫לא ראש השנה‪ ,‬א''כ אתי שפיר דגזרינן גם לר''א‪ ,‬דהא עיקר‬ ‫החשש שיבא להוציא את השופר בשבת אע''ג שאינו מצוה‬ ‫לתקוע בו דשמא לאו ראש השנה היא‪ ,‬והא דסבירא ליה‬ ‫לר''א שמכשירים דוחה רק באופן שיודעים בודאי שהיום‬ ‫יו''ט‪ ,‬כך תירץ באגודת אזוב חלק ב' עניני שופר‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ïîèåâ éáö äîìù éáø ïåàâä‬‬

‫‪íéìùåøé à''èéìù‬‬

‫‪äîìù éøáã ñ''çî‬‬

‫‪à''èéìù ïåòîù áøä åðøåî åðáì úá 'éçú åúãëð úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì äëæé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪‰Î¯·‰ ˙Ú· ¯Ù¢‰ ˙‡ ˙ÂÒÎÏ Â‚‰ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˜ÒÙ‰ ‡‰È ‡Ï˘ È„Î ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ·¯˜Ï Íȯˆ ‡‰‬‬ ‫‡‪ ·Ëȉ ¯‡·· ‡˙È‬אור''ח סימן תקצ''ג דיש לכסות את השופר בעת‬ ‫הברכה‪ ,‬אבל היעב''ץ היה אוחז את השופר בידו ולא היה‬ ‫מכסהו‪ ,‬ורוב העולם נוהגים לכסותו ויש שנהגו רק להכניס היד‬ ‫בתוכו‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬הלא ראוי לקרב הברכה אל המצוה בכל מה‬ ‫דאפשר‪ ,‬ומהאי טעמא מברכין בתפילין בין הנחה לקשירה‪ ,‬א''כ‬ ‫מדוע כאן מכסים את השופר ומרחיקים את הברכה למצוה‪ ,‬כך‬ ‫הקשה בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן תל''א‪ ,‬וכן בשו''ת ויצבור יוסף סימן י''ח‪ ,‬וכן בשדה‬ ‫חמד מערכת ראש השנה סימן ב' אות י''ד‪ ,‬וכן בקצה המטה סימן תקפ''ה ס''ק י '‪ ,‬וכן בשו''ת‬ ‫מנחת אלעזר חלק ד' סימן ל''ו‪ ,‬וכן בשו''ת דברי יציב חלק ה' סימן נ''ו‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לכאורה היה צריכים לברך על תקיעת שופר‪ ,‬אלא דהמצוה‬ ‫היא בשמיעה לכן מברכים לשמוע קול שופר‪ ,‬אולם התוקע‬ ‫עצמו היה יכול לברך על התקיעה‪ ,‬אך אז לא יהיה הברכה רק‬ ‫לתוקע ולא לשמוע‪ ,‬לכן מברכים לשמוע שברכה זו גם‬ ‫לציבור‪ ,‬ולכן מכסין השופר‪ ,‬דאל''כ כשמברך על קול ולא על‬ ‫השופר היה נחשב מעביר על המצוות לגבי התוקע שהוא‬ ‫באמת יכול לברך גם כן על תקיעת שופר לכן מכסין‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן תל''א‪.‬‬

‫·‪ .‬כמו שמכסין הפת בשעת קידוש שלא יראה בשתו שאין‬ ‫מקדשין עליו‪ ,‬הכי נמי כיון שיכול לברך התוקע על השופר‪,‬‬ ‫מכסין שלא יראה השופר בושתו‪ ,‬כך תירץ בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן‬ ‫תל''א‪.‬‬

‫‚‪ .‬כיון דלרוב פוסקים המצוה היא בשמיעה‪ ,‬לכן מכסין להורות‬ ‫הלכה זו‪ ,‬דאין המצוה בשופר‪ ,‬כך תירץ בשו''ת דברי יציב חלק ה' סימן נ''ו‪,‬‬ ‫וכן בשו''ת אפרקתא דעניא חלק א' סימן קט''ז‪ ,‬ועיין בספר אבני שוהם לידידי הגאון רבי‬ ‫ישעי' שלאמאביץ שליט''א מאנטווערפען ראש השנה סימן כ''ו‪.‬‬

‫„‪ .‬ע''פ מה דאיתא בבראשית רבה פרשה נ''ו שהצניע אברהם אבינו‬ ‫ליצחק בשעת בנין המזבח עד העקדה ממש שלא יזרק בו‬ ‫איזה דבר ויפסל‪ ,‬וכיון שהתקיעה בשופר איל הוא זכר‬ ‫לעקידה ואילו של יצחק‪ ,‬עשו זה גם כן כדי להראות את‬ ‫הזריזות של אברהם‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן נ''ו בשם‬ ‫הגאון רד''ל בספר קדמות ספר הזוהר ענף ב'‪ ,‬וכן מובא בשדה חמד אסיפת דינים‬ ‫מערכת ראש השנה סימן ב' אות י''ד‪.‬‬

‫‪ .‰‬ע''פ המעשה שמובא במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ה שפעם לא‬ ‫היה יכולים לתקוע והפכו השופר וקראו בו ויהי נועם ותקעו‪,‬‬ ‫מפני שהשטן היה שם ועיכב מלתקוע ולכן מכסין השופר עד‬ ‫התקיעות שלא ישלוט בו השטן‪ ,‬כך תירץ בלקוטי מהרי''ח חלק ג' על ראש‬ ‫השנה דף ע''ו‪.‬‬

‫‪ .Â‬ע''פ מה שדן בשו''ת בנין עולם סימן ל''א באם נטלו ממנו השופר‬ ‫בין הברכות לתחילת התקיעות והביאו לו אחר האם צריך‬ ‫לברך שנית‪ ,‬דיש לומר דלא דמי להא דמבואר באור''ח סימן ר''ו‬ ‫ס''ק ו' בנטל בידו פרי לאכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד או‬ ‫נאמס שצריך לחזור ולברך‪ ,‬דשם הברכה על הפרי‪ ,‬משא''כ‬ ‫כאן שמברך על מצות התקיעה עי''ש מה שהאריך בזה והביאו באלף המגן‬ ‫סימן תקפ''ה ס''ק י''ד ולזה מכסים השופר בשעת הברכה לגלות‬ ‫דעתו שאין הכוונה על שופר מסוים‪ ,‬ולא יצטרך לחזור ולברך‬ ‫אם יטלו ממנו שופר זה או שיתקלקל ויקח אחר‪ ,‬כך תירץ בשו''ת‬ ‫דברי יציב לקוטים סימן נ''ו‪.‬‬

‫‪ .Ê‬שלא יחשבו דבכח השופר בלבד יתכפרו כל העוונות ויתקנו‬ ‫כל החטאים‪ ,‬אלא העיקר בתשובה וחרטה אמיתית‪ ,‬ולכן‬ ‫מכסים השופר למען ידעו ויבינו שהשופר כשלעצמו אינו‬ ‫כלום ורק תכליתו רק להחריד לב העם לתשובה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת‬ ‫דברי יציב לקוטים סימן נ''ו‪ ,‬עי''ש עוד כמה טעמים‪.‬‬

‫‪‰Ú¯˙ Ô¯ÎÊ ¯Ó‡ „Á‡ ˜ÂÒÙ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˙·˘· Û‡ ÔÈÚ˜Â˙ ‰¯Â˙‰ ÔÓ 'Ó‚‰ ˙˜ÒÓÏ ‡‰‬‬ ‫‡‪ 'Ó‚· ‡˙È‬ראש השנה כ''ט ע''ב כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה‪,‬‬ ‫וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬לא קשיא כאן ביו''ט‬ ‫שחל להיות בשבת‪ ,‬דאז אין תוקעים ממש אלא מקראות של תרועה יאמרו‪ ,‬כאן‬ ‫ביום טוב שחל להיות בחול‪ ,‬והגמ' מדחה את זה משום כמה‬ ‫קושיות‪ ,‬ומסיק דאין תוקעין בשופר בשבת מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬למסקנת הגמ' דאסור רק מדרבנן‪ ,‬א''כ אינו מיושב‬ ‫סתירת הפסוקים מדוע כתוב זכרון תרועה‪ ,‬כך מקשה הגאון מהר''ם‬ ‫פאדוה בספר נחלי מים דרוש ו' לשבת תשובה‪ ,‬וחתם סופר ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬ובשו''ת‬ ‫כתב סופר אור''ח סימן ק''ד‪ ,‬ובגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬ובשו''ת משנה שכיר‬ ‫אור''ח סימן קנ''ט‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬יש לפרש על פי מה שדרשו חז''ל בריש פרק ב' דביצה ט''ו ע''ב לענין‬ ‫עירוב תבשילין דכתיב זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬זכרהו‬ ‫מאחר שבא להשכיחו‪ ,‬פירש רש''י מאחר שמרבין בשמחת‬ ‫יו''ט‪ ,‬קרוב להשתכח מזה כבוד השבת והזהיר הכתוב לזכרו‪,‬‬ ‫ומאחר שמערב עירובי תבשילין נמצא שזוכרו‪ ,‬א''כ יש לפרש‬ ‫בענין זה‪ ,‬דהא מצינו שחז''ל אסרו לגמרי בשבת לתקוע שמא‬ ‫יעברינו ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלמא דחששא גדולה הוא‬ ‫שמחמת שיהיה טרוד במצות שופר ישכח למצות שבת ויוציא‬ ‫ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלא שהתורה התירה זאת ולא חשה‬ ‫לזה‪ ,‬לכך כתיב זכרון תרועה‪ ,‬היינו כשיבא לתקוע בשבת‬ ‫יהיה שבת על זכרונו‪ ,‬כך תירץ הגאון מהר''ם פאדוה בספר נחלי מים דרוש ו'‬ ‫לשבת תשובה‪.‬‬

‫‡·‪ ¯È΢ ‰˘Ó ˙''¢· Ï‬אור''ח סימן קנ''ט ‪ :‰˘˜‰‬למה אסרו‬ ‫חז''ל לגמרי התקיעה בשבת‪ ,‬הוה ליה לעשות תקנה שלא‬ ‫ישכח את השבת‪ ,‬וכמו בעירוב תבשילין‪.‬‬ ‫·‪ .‬הגזירה היתה כבר בימי משה ומביא מהסמ''ג שהיה כבר גזירות בימי משה‬ ‫ולכן נאמר בשנה ראשונה זכרון תרועה כפי מה שהיתה‬ ‫העשיה בפועל רק זכרון ולא תקיעה‪ ,‬ואע''ג דהיה אז מקום‬ ‫שיש בו בית דין דתוקעין בשבת גם בגבולין‪ ,‬מ''מ יש לומר‬ ‫דזה רק אחר חורבן זכר למקדש‪ ,‬משא''כ אז בשנה ראשונה‬ ‫דלא היה עדיין מקדש לא היו תוקעין בשבת‪ ,‬כך תירץ בגליוני הש''ס‬ ‫להגאון רבי יוסף ענגיל ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡·‪ :‰Ê ÏÚ ‰˘˜Ó Ï‬דהא טעמא דתקעינן במקדש הוא משום‬ ‫דאין שבות במקדש‪ ,‬דכהנים זריזים הם‪ ,‬וא''כ כ''ש בבית דינו‬ ‫של משה רבינו‪ ,‬ומסיק וי''ל‪.‬‬ ‫‚‪ .‬כשחל בשבת אזי מקדושת השבת מדת הדין מבוסם וממותק‪,‬‬ ‫ומשום הכי יכלו חכמים להעמיד דבריהם שלא לתקוע כי‬ ‫בלאו הכי הדין רפה וממותק‪ ,‬ומה ענין מתיקתו‪ ,‬דלעולם‬ ‫הקב''ה יושב ודן את כל העולם‪ ,‬אלא שבשבת אין הקב''ה‬ ‫מוציא בפיו דיבור רע ופסק דין‪ ,‬אלא הטוב‪ ,‬כלומר כשרצה‬ ‫לומר פלוני ימות או יחלה או יעני ביום פלוני‪ ,‬אם חל בשבת‬ ‫יאמר פלוני יחיה עד יום פלוני או יהיה בריא עד יום פלוני או‬ ‫יהיה עושר עד יום פלוני‪ ,‬ומימילא מובן ההיפך‪ ,‬וההפרש רב‬ ‫ביניהם‪ ,‬כי מדיבור רע יוצא מלאך רע וההיפך מדיבור טוב‪,‬‬ ‫והנה לשון תרועה הוא מדת הדין והרעה‪ ,‬וקאמר שבתון‬ ‫כשהוא בשבת יש רק זכרון מחשבת תרועה ולא בפועל כי אם‬ ‫מכללא‪ ,‬מכלל טוב נשמע תרועה‪ ,‬ומדגילה לן קרא דבשבת‬ ‫הדין ממותק‪ ,‬מימילא היה כח ביד חכמים שלא לתקוע‬ ‫בשבת‪ ,‬כך תירץ בדרשות חתם סופר חלק ב' ע''מ שס''א טור ג' ד''ה ר''פ‪.‬‬ ‫„‪ .‬בא לומר שאין צריך שכל אחד יתקע בעצמו דהויא מצוה‬ ‫שבגופו‪ ,‬לכן כתוב זכרון תרועה שדי זכרון שהוא שומע‪ ,‬אבל‬ ‫אחד צריך לתקוע לכן כתב גם יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת כתב סופר אור''ח סימן ק''ד‪.‬‬

‫‪˙·˘· ÏÁ ‰˘‰ ˘‡¯˘Î ¯Ù¢ ÔÈÚ˜Â˙ Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫‪?‰¯Ê ‰„Â·Ú Ï˘ ¯Ù¢· Ú˜˙Ï ¯˘Ù‡ ‡‰‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע אין תוקעין בשופר כשראש השנה חל בשבת‬ ‫משום שמא יעבירנו‪ ,‬והא אמרינן בגמ' שבת ע''ה ע''ב כל הכשר‬ ‫להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב‪ ,‬וכל שאינו כשר‬ ‫להצניע וכו' אינו חייב‪ ,‬ואמרינן לאפוקי עצי אשירה‪ ,‬ופירש‬ ‫רש''י דאיסורי הנאה ניניהו ומאיסי‪ ,‬ומשום הכי אם הוציאו‬ ‫פטור‪ ,‬א''כ מדוע ביטלו לגמרי המצוה‪ ,‬הא אמרינן בגמ' ראש השנה‬ ‫כ''ח ע''א דשופר של עבודה זרע לא יתקע ואם תקע יצא בדיעבד‪,‬‬ ‫א''כ הויא ליה לתקן שיתקעו בשופר של עבודה זרה‪ ,‬ובזה ליכא‬ ‫חשש שמא יעברינו‪ ,‬דאפילו אם יוציא לא יהא חייב‪ ,‬כך הקשה‬ ‫בשו''ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן ע''ח‪ ,‬וכן בשו''ת גנזי יוסף סימן מ''ד‪ ,‬וכן בשו''ת אבני‬ ‫ציון חלק ב' סימן ע''ז ס''ק ו'‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה דאיתא במשנה שבת צ' ע''ב דהמצניע לזרע ולדוגמא‬ ‫ולרפואה חייב בכל שהוא‪ ,‬וכל אדם אין חייב אליו אלא‬ ‫כשיעורו‪ ,‬ופירש רש''י דהמצניע חייב בכל שהוא משום‬ ‫דאחשביה‪ ,‬וה''נ הגם דבשאר איסורי הנאה אינו חייב משום‬ ‫דמאיס עליה‪ ,‬ואינו חשיבות אצלו‪ ,‬משא''כ בשופר או בלולב‬ ‫של עבודה זרה כיון דלא יוכל לצאת ע''פ גזירת חכמים רק‬ ‫בשופר כזה‪ ,‬א''כ אחשביה ואין לך חשיבות גדולה מזה‪ ,‬ע''כ‬ ‫גם ישכח ויוציאו יהיה על דעת ראשונה שהצינעו והכינו‬ ‫לצאת בו‪ ,‬כדאמרינן התם כגון שהצניעו ושכח למה הוציאו‬ ‫והשתא קא מפיק ליה סתמא חייב‪ ,‬משום דכל העושה על‬ ‫דעת ראשונה הוא עושה‪ ,‬מכ''ש הכא דחייב כשיוציאו למען‬ ‫להתלמד האיך לצאת בו ויעברנו ד' אמות‪ ,‬דלצורך המצוה‬ ‫שייחדו הוא עושה‪ ,‬היינו על דעת ראשונה‪ ,‬א''כ מה יועילו‬ ‫חכמים בתקנתם אם יתקנו כזה‪ ,‬כך תירץ במנחת אלעזר חלק ד' סימן‬ ‫ע''ח‪.‬‬

‫·‪ .‬לא יתכן כלל לומר בשכל אנושי‪ ,‬דיתקנו חכמים לכתחילה‬ ‫לתקוע בשופר של עבודה זרה דווקא כשחל בשבת‪ ,‬דהא אין‬ ‫קטיגור נעשה סנייגור‪ ,‬כך תירץ במנחת אלעזר חלק ד' סימן ע''ח‪.‬‬ ‫‚‪ Ù''Ú .‬מה שהקשו באחרונים מדוע בתקע בשופר של עבודה‬ ‫זרה יצא בדיעבד‪ ,‬משום דמצוות לאו ליהנות ניתנו‪ ,‬הא‬ ‫קימ''ל גמ' עבודה זרה ס''ד ע''א דרוצה בקיומו אסור בעבודה זרה‬ ‫אף שאינו נהנה‪ ,‬א''כ אפילו שאין לו הנאה‪ ,‬אמאי יוצא‬ ‫בשופר של עבודה זרה הא רוצה בקיומו בשעת תקיעה והויא‬ ‫ליה מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬כך הקשה חתם סופר סוכה ל''ב ע''ב‪ ,‬וכן באמרי‬ ‫בינה אור''ח סימן ט'‪ ,‬וכן מנחת חינוך מצוה תכ''ט‪ ,‬וכן בשו''ת מהר''ם שיק אור''ח‬ ‫סו''ס רכ''ה‪ ,‬וכן על המצוות מצוה ת''ל‪ ,‬וכן בשו''ת חמדת אפרים אור''ח סימן נ''א‪ ,‬וכן‬

‫בשו''ת נחלת בנימין סימן קי''א‪ ,‬וכן בשו''ת פני מבין אור''ח סימן קנ''ב‪ ,‬ויש‬ ‫מהאחרונים בשו''ת חמדת אפרים במפתחות דף ע' ע''ד שתרצו כיון דאין‬ ‫רצונו שישאר עבודה זרה דווקא‪ ,‬אלא שרצונו שישאר‬ ‫השופר בעצמותו‪ ,‬דהא גם אם יתבטל יוכל לצאת בו‪ ,‬כיון‬ ‫דאיירי בשל נכרי‪ ,‬דהרי בישראל אינו יוצא מטעם כתותי‬ ‫מיכתת שעוריה עיין תוס' סוכה ל''ב ע''א ושוב לא שייך לומר בהא דע''י‬ ‫רצונו בקיומו מבטל מצות עשה דאבד תאבדון‪ ,‬כיון דיכול‬ ‫להיות נאבד שמא דעבודה זרה ויתקיים עצמותו‪ ,‬לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר דאם נתקן שיתקעו רק בשופר של עבודה זרה‪,‬‬ ‫א''כ יהא רומה בקיומו של עבודה זרה דאם לא‪ ,‬לא יהא יכול‬ ‫לצאת ושוב אסור משום מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬לכן אין זה‬ ‫תקנה כך תירץ בשו''ת אבני ציון חלק ב' סימן ע''ז‪.‬‬

‫‪¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ˙ÂˆÓ ˙‡ ‰˘ Ïη ÂÏËÈ· ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯È˘ ÈÏÎ Ô˜˙È ‡Ó˘ ‰¯ÈÊ‚ Ì¢Ó‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע לא ביטלו בכל שנה את מצות תקיעת שופר‬ ‫משום גזירה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דקימ''ל אור''ח סימן של''ח ס''ק א'‬ ‫אסור להשמיע קול שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬כך מקשה מהר''ם פאדווא מובא‬ ‫במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בט''ז אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בחתם סופר ראש‬ ‫השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬האי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר‪ ,‬דא''כ לא יתקעו לעולם‪,‬‬ ‫דגם ביו''ט שייך שמא יתקן ונמצא עוקר מצוה מן התורה‬ ‫לגמרי וזה לא רצו‪ ,‬משא''כ גזירה של שמא יעברינו שייך רק‬ ‫בשבת‪ ,‬א''כ אינו עוקר דבר מן התורה‪ ,‬דיכול לקיים מצוה זו‬ ‫בשאר שנים‪ ,‬כך תירץ מהר''ם פאדוורא מובא במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ח‪.‬‬ ‫‡·‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á„ ̉¯·‡ Ô‚Ó· Ï‬לפי מה שכתב הר''ן פרק ד'‬ ‫דסוכה שהטעם שדוחין התקיעה מפני גזירה זו‪ ,‬משום דלא‬ ‫בקיאים בקביעא דירחא‪ ,‬וא''כ הדרא קושיא לדוכתא‪ ,‬נימא‬ ‫דהגזירה הוא שמא יתקן כלי שיר כמו בכל תקיעות דרשות‪,‬‬ ‫ומאי דשרי ביו''ט משום דממא נפשך מותר‪ ,‬דאם יו''ט הוא‬ ‫עבד מצוה ודאית ולא גזרינן שמא יעברינו ויצא ידי חובתו‪,‬‬ ‫ואי חול לא עבדי כלום‪ ,‬משא''כ בשבת דעברינן אשבות‪ ,‬אם‬ ‫כן אכתי היה אפשר לגזור משום שמא יתקן כלי שיר‪.‬‬ ‫‪ :Ï''‰ ‰ÈÈÁ„ ·˘ÈÈÓ˘ ˘ÈÂ‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' ראש השנה ל'' ד‬ ‫ע''א איתקן ר' אבהו בקסרי שיהיו תוקעין תש''ת תר''ת‬ ‫תשר''ת משום ספיקא דלא ידעינן מה היא התרועה אי ילולי‬ ‫יליל אי גנוחי גנח‪ ,‬לכך צריך לתקוע תר''ת שמא ילולי יליל‪,‬‬ ‫וצריך לתקוע תש''ת שמא גנוחי גנח‪ ,‬ושמא הוא תרתי גנוחי‬ ‫גנח וילולי יליל צריך לתקוע גם תשר''ת כדי לצאת ידי כל‬ ‫הספקות‪ ,‬ומעתה מי שרוצה לצאת כל הספיקות יתקע ג'‬ ‫סדרים תש''ת תר''ת ותשר''ת‪ ,‬ורק אחד מהם למצוה ואידך‬ ‫מפני הספק‪ ,‬ולפי זה אתי שפיר‪ ,‬דאם הויא גזרינן משום‬ ‫שבות שמא יתקן כלי שיר לא יתקע לעולם‪ ,‬דהא בכל סדר‬ ‫וסדר איכא ספיקא שמא זה אינו מן המצוה ואיכא ביה משום‬ ‫שבות שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ובזה לא שייך הממה נפשך של‬ ‫המגן אברהם‪ ,‬דאף שאין אנו בקיאים בקביעי דירחא‪ ,‬מ''מ‬ ‫אסור שמא היום יו''ט ואסור לתקוע כל הסדרים מפני הספק‪,‬‬ ‫כיון דאיתא ביה שאינו מן המצוה‪ ,‬כך כתב הצל''ח ראש השנה כ''ט ע''ב‪,‬‬ ‫וכן החתם סופר ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫·‪ .‬קול השופר כיון שלא ניתן לשיר אלא לתקיעה של מצוה לא‬ ‫גזרו ביה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬כך תירץ הט''ז אור''ח סימן תקפ''ח ס''ק ה'‪.‬‬ ‫‚‪ .‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' פסחים י''א ע''א סברא הוא עצמו מחזר‬ ‫עליו לשרפו מיכל קאכיל מיניה‪ ,‬הכי נמי יש לומר שכיון‬ ‫שהוא עסוק בתקיעת שופר שהיא מצוה של יו''ט אין‬ ‫חוששים שישכח שעכשיו יו''ט ויעשה כלי שיר‪ ,‬אלא שיתכן‬ ‫שישכח ששבת היום ויעביר ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‬

‫„‪ .‬ע''פ מה שכתבו התוס' ביצה ל' ע''א שעכשיו בזמננו שאין אנו‬ ‫בקיאין לעשות כלי שיר לא שייך למיגזר‪ ,‬ולפי זה יש לומר‬ ‫שרבה הוצרך לומר טעם שמא יעברינו‪ ,‬כיון שכבר בזמנו לא‬ ‫היה בקיאין לעשות כלי שיר‪ ,‬כך תירץ בספר קרבן ראשית‪.‬‬ ‫‪ .‰‬באמת היה אפשר לאסור גם משום שמא יתקן כלי שיר אלא‬ ‫דגזירת שמא יעברינו כבר היתה קדומה ממשה רבינו עליו‬ ‫השלום‪ ,‬כך תירץ החתם סופר דרשות חלק ג' ע''מ ל''ב‪.‬‬

‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰·Â˘˙ ˙ÂˆÓ˘ ‡˙·¯‰ ‰Ó‬‬ ‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰˘Ú Ï''ÓȘ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בגמ' יומא פ''ו ע''ב גדולה תשובה שדוחה לא‬ ‫תעשה שבתורה דכתיב דברים כ''ד ד' לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב‬ ‫לקחתה‪ ,‬ואחר שחטאו בני ישראל ושבו בתשובה הקב''ה מקרבן אליו וכמאמר‬ ‫כנסת ישראל אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה והקב''ה‬ ‫עובר כביכול על לאו דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה‪ ,‬דיש להקשות מה‬ ‫גדולתה של תשובה‪ ,‬הרי כל מצות עשה קימ'' ל דעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ומדוע‬ ‫נקט בגמ' גדולה תשובה‪ ,‬ותרצתם בששה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ השיטות דבלא תעשה שיש בו כרת לא אמרינן עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬א'' כ זה הרבותא של תשובה דאפילו בלא תעשה שיש בה כרת מהני‬ ‫תשובה‪ ,‬ואמרינן ביה עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫‪ÏÈʯ· ‡Ï‡٠.Ò ‡''ËÈÏ˘ „ȯ٠‰„Â‰È ‰˘Ó È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לציין דבספר איי הים ביומא כתב דהחידוש היא לאשמעינן שהתשובה‬ ‫היא בגדר מצות עשה‪ ,‬ומה שכתוב בתורה ושבת עד ה' אין זה רק הבטחה‬ ‫טובה‪ ,‬אלא גם כן מצות עשה ומצד זה דוחה לא תעשה‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ ¯ÚÏÚÙ‡˜ ÌÂÁ ÌÁÓ ·¯‰‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ ÏÙ‡ ‰ÓÏ˘ ·¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ דהרבותא אף דלא הויא בעידנא‪ ,‬א''כ לא שייך בהו עשה דוחה לא‬ ‫תעשה אפילו הכי לגבי תשובה מהני‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬צריך ביאור מדוע לא הויא בעידנא‪ ,‬ועיין בקובץ עץ חיים צאנז‬ ‫גליון ה' ע''מ קע''ז שידידי ה גאון רבי אלחנן בוים שליט''א הביא מכמה אחרונים‬ ‫תרוץ כמו שכתבתם ודן מדוע לא הויא בעידנא‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‰ÓÏ˘ ˙¯È˘ Ò''ÁÓ‬‬

‫‪ÌÈ·ÚÏ˘ ‡''ËÈÏ˘ ÔÂÓ„˜ ˜ÁˆÈ ·¯‰‬‬ ‫מה שתרצתם באחד מן התרוצים בשם אחרונים ע''פ מה שכתבו התוס' קדושין‬ ‫ל''ח ע''א דעשה של קודם הדיבור אינו דוחה לא תעשה‪ ,‬ובמדרש רבה פרק א'‬ ‫ס''ק ד' מבואר דעשה דתשובה ניתנה קודם שנבראו העולם‪ ,‬א''כ לא שייך עשה‬ ‫דוחה לא תעשה‪ ,‬אפילו הכי גדולה תשובה שאמרינן בהו עשה דוחה לא תעשה‪,‬‬ ‫יש להעיר דהא בגמ' בבלי יבמות ה' ע''ב מבואר דחולק על הירושלמי וסבירא‬ ‫ליה דעשה דקודם הדיבור אלים טפי ודוחה בודאי לא תעשה‪ ,‬א''כ אי אפשר‬ ‫לתרץ כן‪.‬‬

‫‪ÍÏÓ· ‡˜Â„ ‡È‰ ω˜‰ ˙ÂˆÓ Ì‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא במשנה סוטה מ''א ע''א פרשת המלך כיצד מוצאי‬ ‫יו''ט הראשון של חג עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה וכו' והמלך‬ ‫עומד ומקבל וקורא ויושב‪ ,‬דיש להקשות היכן כתוב בתורה שחיוב קריאה זו‬ ‫של הקהל‪ ,‬תלוי במלך‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪ ,‬ובאחד מן התרוצים הבאתם‬ ‫בשם אחרונים דמקור הדבר הוא ממה שציוה משה ליהושע תקרא את התורה‬ ‫הזאת נגד כל ישראל באזניהם ויהושע מלך ישראל‪ ,‬לכן יש ללמוד שהמלך צריך‬ ‫לקרוא‪ ,‬והבאתם דבחמדת ישראל עשין ט''ז תמה עליו מנין שהיה ליהושע דין‬ ‫מלך הרי לא נמשח בשמן המשחה‪ ,‬ולא נזכר בשום מקום בקרא בשם מלך‪,‬‬ ‫והבאתם שיש ראשונים שסבירא ליה דיהושע מלך היה‪.‬‬ ‫‪ÔÂËÒÊÏË ˙Ú„Â ÌÚË „''Ӊȷ ·¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔÈÈˢ„Ï‚ ‰ÓÏ˘ È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש לציין שכן דעת הרמב''ם בהלכות מלכים פרק ג' הלכה ל''ח דיהושע דין מלך‬ ‫גמור היה לו‪.‬‬

‫‪áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪á"á à"èéìù øëøá ãåã‬‬

‫‪íééç áøä åðéãéãé é"ò‬‬ ‫‪ç"äáä åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪'éçú â"áò å"éð ìùéô íéøôà ìàøùé åðéøåî‬‬ ‫‪î"åèòùáå è"æîá‬‬ ‫‪íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì äëæé‬‬

‫‡‪˙·˘· ÂÓÊ ÏÁ˘Î ω˜‰ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ˘È ¯ÂÒȇ ‰ÊÈ‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא במשנה מגילה ה' ע''א דכשחל מוצאי יו''ט‬ ‫הראשון בשבת דאז היא זמן חיוב קיום מצות הקהל‪ ,‬דוחין את זה ליום ראשון‪,‬‬ ‫דיש להקשות מדוע אי אפשר לקיים את זה בשבת איזה חילול יש בקיום מצות‬ ‫הקהל בשבת‪ ,‬ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ ˘‡¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שהבאתם בשם הרמב''ם דלכן היו דוחין את זה משום שהמלך היה אומר‬ ‫תחינות בהקהל ובשבת אסור לומר תחינות לכן דחו את זה‪ ,‬יש להעיר וכי‬ ‫התחינות מעכבות שבשביל זה דוחים מצוה דאוריתא בזמנה‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ ¯Óˢ ϯڷ ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם הירושלמי דאי אפשר לעשות את‬ ‫הבימה שלא יעברו על האיסור של לא תטע לך אשירה‪ ,‬פירוש דשבת אסור‬ ‫לבנות‪ ,‬ומאתמול אי אפשר שלא יעברו על לא תטע לך אשירה שיש איסור‬ ‫לבנות שום עץ בבית המקדש‪ ,‬ובשלמא כשעושה לזמן מועט ליכא איסור אבל‬ ‫לעשות מערב יו''ט יהא איסור‪ ,‬יש להעיר דחידוש גדול הוא שלעשות בימה‬ ‫הויא בכלל לא תטע לך אשרה הא לשון הכתוב נטיעה‪ ,‬ומנלן שאף בימה שאין‬ ‫בזה נטיעה אסור‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬דבר זה הויא מחלוקת גדולה בראשונים דרש''י בפרשת שופטים‬ ‫על הפסוק לא תטע לך אשירה כתב שאסור לבנות בית בהר הבית‪ ,‬אבל הרמב''ן‬ ‫חולק דהויא רק מדרבנן‪ ,‬דמן התורה אסור רק נטיעה ממש‪ ,‬וכן איתא בילקוט‬ ‫פרשת שופטים מובא בפנים יפות שאסור לבנות סוכה משום לא תטע לך‬ ‫אשירה‪.‬‬ ‫‪‰È˙ ʇˆ ˙„ÒÂÓ ÊÎ¯Ó Ï‰Ó‬‬

‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ÛÒÂÈ ¯‡· ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈ·¯È· ÈÂω ÌÈÈÁ ÛÒÂÈ ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם רש''י דמפני הבימה שהיו עושים בהקהל‬ ‫כמו דמבואר במשנה סוטה מ''א ע''א שבימה של עץ היו עושין למלך בעזרה‬ ‫ויושב עליה‪ ,‬הילכך כיון דבשבת אי אפשר לבנות לכן היו דוחים את זה‪ ,‬והא‬ ‫דלא היו עושים את הבימה מערב שבת כדי שלא לדחוק את העזרה‪ ,‬והקשתם‬ ‫על זה בשם תוס' איך מבטלים מצוה דאוריתא של הקהל בזמנה‪ ,‬בגלל שאי‬ ‫אפשר לעשות בימה‪ ,‬וכי בימה מעכב‪ ,‬יש לציין מה שתירץ הפנים יפות דכיון‬ ‫שכתוב במועד זה בא לומר שאם לא קרא ביום א' מחמת איזה אונס יש לו‬ ‫תשלומין כל המועד כמו לענין חגיגה וכיון שראו חכמים לתקן בימה על כן היה‬ ‫רשות בידם לדחות כיון דיש לה תשלומים מן התורה‪.‬‬

‫‪ÏÂËÈÏ ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ‰Ê ÏÚ Ò¯Ù ÂÏ ˙˙Ï ÌȈ¯˘ ‰„È·‡ ¯ÈÊÁÓ‬‬ ‫מה שחקרתם מי שמחזיר אבידה ורוצים לתת לו פרס על זה האם מותר ליטלו‬ ‫או דילמא אסור דהויא שכר מצוה‪ ,‬והבאתם מהפוסקים שאסור‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ¯ÒÓ Ô˙ÂÈ ·¯‰‬‬ ‫נראה להעיר דזה שנותנים פרס זה לא שכר רק תמריץ לפעם הבא‪ ,‬או הכרת‬ ‫הטוב ומדוע יהא אסור‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬ ‫לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪[email protected] :‬‬ ‫‪057-3166560 :ÏË· ,˙ίÚÓ‰ ÈÈÈÚ Ïη Ìȯ¯ȷÏ‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪÷çöé áøä‬‬

‫‪÷øá éðá à''èéìù øâðéìøá‬‬

‫‪åîà úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ä''ò ïäëä ÷çöé áøä úá äðç ìçø úøî‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú éøùú 'ç äøèôð‬‬

‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøá‬‬ ‫‪íéáøä úà íéëæîä úëøòîä éðáøì‬‬

‫‪íéáøä úà íéëæîä íéîøåúì‬‬

‫‪íéáøä úà íéëæîä ì'åçáå é''øàá íéöéôîì‬‬

‫‪íéáøä úà äëæîä øãä ñåôã éìòáì‬‬

‫‪íéáøä úà äëæîä úëøòîä æëøì‬‬

‫‪íéàøå÷ä éôìàì‬‬

‫‪íéøåîâ íé÷éãö ìù ïøôñá äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì åëæú íéáøä éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

Related Documents