Maadanei Asher Rh 5770

‫‪è"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('æ äðù‬‬ ‫‪ò"ùú äðùä ùàø‬‬ ‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‪‰˘‰ ˘‡¯ Ïη ¯Ù¢· Ú˜˙Ï Â¯Ò‡ ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯ÂÒ‡ Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ‰‡ˆÂ‰„ È‡Ó˘ ˙È· ˙ËÈ˘Ï‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬אור''ח סימן תקפ''ח ס''ק ה'‪ ,‬ומקורו גמ' ראש השנה כ''ט ע''ב יו''ט של‬ ‫ראש השנה שחל בשבת אין תוקעין בשופר‪.‬‬ ‫‪ :¯·„‰ ÌÚËÂ‬דחיישינן שמא ילך אצל הבקי ללמוד ויעברנו ד'‬ ‫אמות ברשות הרבים‪ ,‬והא דבזמן הזה אין תוקעין אע''ג דאין רשות הרבים‬ ‫דאוריתא בזמן הזה‪ ,‬והויא גזירה לגזירה‪ ,‬עיין מעדני אשר פרשת פנחס תשס''ט‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬לשיטת בית שמאי ביצה י''ב ע''א דסבירא ליה דלא‬ ‫אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש‪ ,‬הותרה נמי‬ ‫שלא לצורך‪ ,‬והוצאה שלא לצורך אוכל נפש אסור ביו''ט‪ ,‬א''כ יש‬ ‫לגזור בכל יו''ט שלא לתקוע‪ ,‬משום שמא יעברינו‪ ,‬וליכא למימר‬ ‫דלפי בית שמאי באמת אסור בכל יו''ט של ראש השנה לתקוע‪,‬‬ ‫א''כ מדוע לא מזכירה את זה המשנה או הגמ'‪ ,‬כך הקשה הטורי אבן‬ ‫ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן בספרו שאגת אריה סימן ע' וסימן ק''ז‪ ,‬וכן בשער המלך פרק ב '‬ ‫מהלכות שופר‪ ,‬וכן בפרי מגדים אור''ח סימן תקפ''ח במשבצות זהב‪ ,‬וכן בשו''ת חתם סופר‬ ‫אור''ח סימן ר''ח‪ ,‬וכן בשו''ת כתב סופר אור''ח סימן ק''ו‪ ,‬וכן בשו''ת בית יצחק אור''ח סימן‬ ‫צ''ג ס''ק ו'‪ ,‬וכן בישעות יעקב סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בדעת תורה אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן‬ ‫במנחת שלמה ביצה י''ב ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לא גזרו באופן שיתבטל המצוה לגמרי דלא רצו חכמים‬ ‫לעקור לגמרי את המצוה‪ ,‬דדוקא כשחל ראש השנה בשבת‬ ‫גזרו שלא לתקוע בשופר‪ ,‬כיון דאפשר לקיים המצוה בשאר‬ ‫השנים כשאינו חל בשבת‪ ,‬משא''כ אליבא בית שמאי אם‬ ‫ניגזור שמא יעברינו יצטרכו לבטל לגמרי המצוה‪ ,‬זה לא רצו‬ ‫חכמים‪ ,‬כך תירץ בטורי אבן ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬ ‫·‪ .‬רק בשבת החמורה שהיא בכרת גזרו שמא יעברינו‪ ,‬אבל‬ ‫ביו''ט שהיא רק לאו לא גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬לכן גם אליבא‬ ‫דבית שמאי שאסור ההוצאה לא גזרינן‪ ,‬דאפילו אם יעביר‬ ‫יעבור רק על לאו‪ ,‬כך תירץ בשו''ת שאגת אריה סימן ע' וסימן ק''ז‪ ,‬וכן בשער‬ ‫המלך פרק ב' מהלכות שופר‪ ,‬וכן בערוך לנר סוכה מ''ג ע''א‪ ,‬וכן במנחת שלמה ביצה י''ב‬ ‫ע''א‪.‬‬ ‫‪ :‰Ê ı¯˙ ÂÁ„˘ ˘È‬ע''פ הגמ' יבמות קי''ט מה לי איסור כרת מה‬

‫לי איסור לאו‪ ,‬חזינן דלא מחלקים‪,‬‬

‫עיין טעם המלך על שער המלך פרק‬

‫ב' מהלכות שופר‪.‬‬

‫‪ :˙¯ÎÏ Â‡Ï ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ‰ ¯È·ÒÓ˘ ˘È‬ע''פ מה שמסביר המרדכי‬ ‫פרק ג' דסוכה דבע''כ לא חיישינן שמא יעבור במזיד ויעברינו ד'‬ ‫אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלא דחיישינן שמא יעביר בשוגג‪ ,‬לפי‬ ‫הנ''ל אתי שפיר דהרבה פוסקים כתבו דאיסור דאוריתא של‬ ‫שגגת לאו לא בעי כפרה עיין מעדני אשר פרשת ויקרא תשס''ט אריכות‬ ‫גדולה בענין זה לכן לא גזרינן‪ ,‬משא''כ בשגגת כרת דבעי כפרה‬ ‫גזרינן‪ ,‬כך כתב המהרש''ם דעת תורה אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בישועות יעקב אור'' ח‬ ‫סימן תקפ''ח‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ דעת האחרונים‬ ‫שביו''ט אין איסור מעביר ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬שאיסור‬ ‫זה נלמד מהלכה כמבואר בגמ' שבת צ''ו ע''ב והלכה זו נאמרה רק‬ ‫בשבת‪ ,‬ועל הוצאה מרשות לרשות אין לגזור כמבואר בתוס' ראש‬ ‫השנה כ''ט ע''ב לפי הנ''ל אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בהגהות אמרי ברוך על הטורי‬

‫בינה לעיתים על הרמב''ם פרק א ' מהלכות יו''ט הלכה ו '‬

‫אבן‪.‬‬

‫‡·‪ ÌÈ„‚Ó È¯Ù· Ï‬אור''ח סימן תקפ''ח „‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á‬ע''פ מה‬ ‫שכתב הר''ן שבת ע''ג ע''א דמעביר בכלל הוצאה היא‪ ,‬א''כ ביו''ט‬ ‫זה נמי שייך‪.‬‬ ‫„‪ .‬בכל יו''ט לא גזרו לבית שמאי‪ ,‬כיון דלא הויא אלא ספיקא‪,‬‬ ‫דממ''נ אי היום לאו יו''ט הרי גם איסור מלאכה ליכא‪,‬‬ ‫משא''כ ביו''ט שחל בשבת דגזרו דילמא לאו יו''ט והמלאכה‬ ‫אסורה מחמת השבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן ר''ח‪ ,‬וכן‬ ‫בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪.‬‬

‫‪ .‰‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' פסחים י''א ע''א הוא עצמו מחזר עליו‬ ‫לשרפו מיכל קאכיל מיניה בתמיה‪ ,‬וא''כ הכי נמי כיון שהוא‬ ‫עסוק בתקיעת שופר שהוא מצוה דיו''ט לא חיישינן שישכח‬ ‫שעכשיו יו''ט‪ ,‬ולפי זה לבית שמאי אף בראש השנה שחל‬ ‫בשבת מותר‪ ,‬כך תירץ בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪ ,‬עי''ש מה שדן א'' כ‬ ‫מדוע לא מבואר דבר זה שלבית שמאי מותר לתקוע בראש השנה שחל בשבת‪.‬‬

‫‪¯È·Ú‰Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ¯˙ÂÓ ‡‰ Âȯ·ÚÈ ‡Ó˘ Ôȯʂ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˙·˘ ‰Á„ ‰ÂˆÓ È¯È˘ÎÓ„ „''ÓÏ‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬לשיטת רבי אליעזר דסבירא ליה שבת קל''א דמכשרי‬ ‫מצוה נמי דוחה שבת‪ ,‬א''כ מדוע גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬הא מותר‬ ‫לכתחילה להעביר כדי ללמוד לדעת איך לקיים המצוה‪ ,‬עיין פסחים‬ ‫ס''ט ע''א וליכא למימר דלשיטתו מותר לתקוע אף בראש השנה‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬א''כ מדוע לא אמרה המשנה או הגמרא‪ ,‬כך מקשה‬ ‫במעין חכמה על תרי''ג מצוות‪ ,‬וכן בעטרת חכמים לברוך טעם ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן‬ ‫בגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‪ ,‬וכן בשו''ת בית‬ ‫יצחק אור''ח סימן צ''ג‪ ,‬וכן בהגהות פורת יוסף ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬אפילו לשיטת רבי אליעזר‪ ,‬לא הותר רק הכשר הצריך‪,‬‬ ‫משא''כ ההעברה של הליכה אצל הבקי‪ ,‬הויא הכשר שאינו‬ ‫צריך‪ ,‬שהרי אפשר לו ללך בלא שופר וילמדנו הבקי בשופר‬ ‫של עצמו או יבא הבקי לביתו‪ ,‬אינו דוחה שבת‪ ,‬לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬וכן במעין חכמה הנ''ל‪.‬‬ ‫·‪ .‬ע''פ המבואר בר''ן פרק ד' דסוכה שהטעם שדוחין התקיעה מפני‬ ‫גזירה זו‪ ,‬משום דלא בקיאים בקביעא דירחא ואפשר שהיום‬ ‫לא ראש השנה‪ ,‬א''כ אתי שפיר דגזרינן גם לר''א‪ ,‬דהא עיקר‬ ‫החשש שיבא להוציא את השופר בשבת אע''ג שאינו מצוה‬ ‫לתקוע בו דשמא לאו ראש השנה היא‪ ,‬והא דסבירא ליה‬ ‫לר''א שמכשירים דוחה רק באופן שיודעים בודאי שהיום‬ ‫יו''ט‪ ,‬כך תירץ באגודת אזוב חלק ב' עניני שופר‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ïîèåâ éáö äîìù éáø ïåàâä‬‬

‫‪íéìùåøé à''èéìù‬‬

‫‪äîìù éøáã ñ''çî‬‬

‫‪à''èéìù ïåòîù áøä åðøåî åðáì úá 'éçú åúãëð úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì äëæé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪‰Î¯·‰ ˙Ú· ¯Ù¢‰ ˙‡ ˙ÂÒÎÏ Â‚‰ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˜ÒÙ‰ ‡‰È ‡Ï˘ È„Î ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ·¯˜Ï Íȯˆ ‡‰‬‬ ‫‡‪ ·Ëȉ ¯‡·· ‡˙È‬אור''ח סימן תקצ''ג דיש לכסות את השופר בעת‬ ‫הברכה‪ ,‬אבל היעב''ץ היה אוחז את השופר בידו ולא היה‬ ‫מכסהו‪ ,‬ורוב העולם נוהגים לכסותו ויש שנהגו רק להכניס היד‬ ‫בתוכו‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬הלא ראוי לקרב הברכה אל המצוה בכל מה‬ ‫דאפשר‪ ,‬ומהאי טעמא מברכין בתפילין בין הנחה לקשירה‪ ,‬א''כ‬ ‫מדוע כאן מכסים את השופר ומרחיקים את הברכה למצוה‪ ,‬כך‬ ‫הקשה בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן תל''א‪ ,‬וכן בשו''ת ויצבור יוסף סימן י''ח‪ ,‬וכן בשדה‬ ‫חמד מערכת ראש השנה סימן ב' אות י''ד‪ ,‬וכן בקצה המטה סימן תקפ''ה ס''ק י '‪ ,‬וכן בשו''ת‬ ‫מנחת אלעזר חלק ד' סימן ל''ו‪ ,‬וכן בשו''ת דברי יציב חלק ה' סימן נ''ו‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לכאורה היה צריכים לברך על תקיעת שופר‪ ,‬אלא דהמצוה‬ ‫היא בשמיעה לכן מברכים לשמוע קול שופר‪ ,‬אולם התוקע‬ ‫עצמו היה יכול לברך על התקיעה‪ ,‬אך אז לא יהיה הברכה רק‬ ‫לתוקע ולא לשמוע‪ ,‬לכן מברכים לשמוע שברכה זו גם‬ ‫לציבור‪ ,‬ולכן מכסין השופר‪ ,‬דאל''כ כשמברך על קול ולא על‬ ‫השופר היה נחשב מעביר על המצוות לגבי התוקע שהוא‬ ‫באמת יכול לברך גם כן על תקיעת שופר לכן מכסין‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן תל''א‪.‬‬

‫·‪ .‬כמו שמכסין הפת בשעת קידוש שלא יראה בשתו שאין‬ ‫מקדשין עליו‪ ,‬הכי נמי כיון שיכול לברך התוקע על השופר‪,‬‬ ‫מכסין שלא יראה השופר בושתו‪ ,‬כך תירץ בשו''ת אבני נזר אור''ח סימן‬ ‫תל''א‪.‬‬

‫‚‪ .‬כיון דלרוב פוסקים המצוה היא בשמיעה‪ ,‬לכן מכסין להורות‬ ‫הלכה זו‪ ,‬דאין המצוה בשופר‪ ,‬כך תירץ בשו''ת דברי יציב חלק ה' סימן נ''ו‪,‬‬ ‫וכן בשו''ת אפרקתא דעניא חלק א' סימן קט''ז‪ ,‬ועיין בספר אבני שוהם לידידי הגאון רבי‬ ‫ישעי' שלאמאביץ שליט''א מאנטווערפען ראש השנה סימן כ''ו‪.‬‬

‫„‪ .‬ע''פ מה דאיתא בבראשית רבה פרשה נ''ו שהצניע אברהם אבינו‬ ‫ליצחק בשעת בנין המזבח עד העקדה ממש שלא יזרק בו‬ ‫איזה דבר ויפסל‪ ,‬וכיון שהתקיעה בשופר איל הוא זכר‬ ‫לעקידה ואילו של יצחק‪ ,‬עשו זה גם כן כדי להראות את‬ ‫הזריזות של אברהם‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן נ''ו בשם‬ ‫הגאון רד''ל בספר קדמות ספר הזוהר ענף ב'‪ ,‬וכן מובא בשדה חמד אסיפת דינים‬ ‫מערכת ראש השנה סימן ב' אות י''ד‪.‬‬

‫‪ .‰‬ע''פ המעשה שמובא במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ה שפעם לא‬ ‫היה יכולים לתקוע והפכו השופר וקראו בו ויהי נועם ותקעו‪,‬‬ ‫מפני שהשטן היה שם ועיכב מלתקוע ולכן מכסין השופר עד‬ ‫התקיעות שלא ישלוט בו השטן‪ ,‬כך תירץ בלקוטי מהרי''ח חלק ג' על ראש‬ ‫השנה דף ע''ו‪.‬‬

‫‪ .Â‬ע''פ מה שדן בשו''ת בנין עולם סימן ל''א באם נטלו ממנו השופר‬ ‫בין הברכות לתחילת התקיעות והביאו לו אחר האם צריך‬ ‫לברך שנית‪ ,‬דיש לומר דלא דמי להא דמבואר באור''ח סימן ר''ו‬ ‫ס''ק ו' בנטל בידו פרי לאכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד או‬ ‫נאמס שצריך לחזור ולברך‪ ,‬דשם הברכה על הפרי‪ ,‬משא''כ‬ ‫כאן שמברך על מצות התקיעה עי''ש מה שהאריך בזה והביאו באלף המגן‬ ‫סימן תקפ''ה ס''ק י''ד ולזה מכסים השופר בשעת הברכה לגלות‬ ‫דעתו שאין הכוונה על שופר מסוים‪ ,‬ולא יצטרך לחזור ולברך‬ ‫אם יטלו ממנו שופר זה או שיתקלקל ויקח אחר‪ ,‬כך תירץ בשו''ת‬ ‫דברי יציב לקוטים סימן נ''ו‪.‬‬

‫‪ .Ê‬שלא יחשבו דבכח השופר בלבד יתכפרו כל העוונות ויתקנו‬ ‫כל החטאים‪ ,‬אלא העיקר בתשובה וחרטה אמיתית‪ ,‬ולכן‬ ‫מכסים השופר למען ידעו ויבינו שהשופר כשלעצמו אינו‬ ‫כלום ורק תכליתו רק להחריד לב העם לתשובה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת‬ ‫דברי יציב לקוטים סימן נ''ו‪ ,‬עי''ש עוד כמה טעמים‪.‬‬

‫‪‰Ú¯˙ Ô¯ÎÊ ¯Ó‡ „Á‡ ˜ÂÒÙ Ú„Ó‬‬ ‫‪?˙·˘· Û‡ ÔÈÚ˜Â˙ ‰¯Â˙‰ ÔÓ 'Ó‚‰ ˙˜ÒÓÏ ‡‰‬‬ ‫‡‪ 'Ó‚· ‡˙È‬ראש השנה כ''ט ע''ב כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה‪,‬‬ ‫וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬לא קשיא כאן ביו''ט‬ ‫שחל להיות בשבת‪ ,‬דאז אין תוקעים ממש אלא מקראות של תרועה יאמרו‪ ,‬כאן‬ ‫ביום טוב שחל להיות בחול‪ ,‬והגמ' מדחה את זה משום כמה‬ ‫קושיות‪ ,‬ומסיק דאין תוקעין בשופר בשבת מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬למסקנת הגמ' דאסור רק מדרבנן‪ ,‬א''כ אינו מיושב‬ ‫סתירת הפסוקים מדוע כתוב זכרון תרועה‪ ,‬כך מקשה הגאון מהר''ם‬ ‫פאדוה בספר נחלי מים דרוש ו' לשבת תשובה‪ ,‬וחתם סופר ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬ובשו''ת‬ ‫כתב סופר אור''ח סימן ק''ד‪ ,‬ובגליוני הש''ס ראש השנה כ''ט ע''ב‪ ,‬ובשו''ת משנה שכיר‬ ‫אור''ח סימן קנ''ט‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬יש לפרש על פי מה שדרשו חז''ל בריש פרק ב' דביצה ט''ו ע''ב לענין‬ ‫עירוב תבשילין דכתיב זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬זכרהו‬ ‫מאחר שבא להשכיחו‪ ,‬פירש רש''י מאחר שמרבין בשמחת‬ ‫יו''ט‪ ,‬קרוב להשתכח מזה כבוד השבת והזהיר הכתוב לזכרו‪,‬‬ ‫ומאחר שמערב עירובי תבשילין נמצא שזוכרו‪ ,‬א''כ יש לפרש‬ ‫בענין זה‪ ,‬דהא מצינו שחז''ל אסרו לגמרי בשבת לתקוע שמא‬ ‫יעברינו ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלמא דחששא גדולה הוא‬ ‫שמחמת שיהיה טרוד במצות שופר ישכח למצות שבת ויוציא‬ ‫ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬אלא שהתורה התירה זאת ולא חשה‬ ‫לזה‪ ,‬לכך כתיב זכרון תרועה‪ ,‬היינו כשיבא לתקוע בשבת‬ ‫יהיה שבת על זכרונו‪ ,‬כך תירץ הגאון מהר''ם פאדוה בספר נחלי מים דרוש ו'‬ ‫לשבת תשובה‪.‬‬

‫‡·‪ ¯È΢ ‰˘Ó ˙''¢· Ï‬אור''ח סימן קנ''ט ‪ :‰˘˜‰‬למה אסרו‬ ‫חז''ל לגמרי התקיעה בשבת‪ ,‬הוה ליה לעשות תקנה שלא‬ ‫ישכח את השבת‪ ,‬וכמו בעירוב תבשילין‪.‬‬ ‫·‪ .‬הגזירה היתה כבר בימי משה ומביא מהסמ''ג שהיה כבר גזירות בימי משה‬ ‫ולכן נאמר בשנה ראשונה זכרון תרועה כפי מה שהיתה‬ ‫העשיה בפועל רק זכרון ולא תקיעה‪ ,‬ואע''ג דהיה אז מקום‬ ‫שיש בו בית דין דתוקעין בשבת גם בגבולין‪ ,‬מ''מ יש לומר‬ ‫דזה רק אחר חורבן זכר למקדש‪ ,‬משא''כ אז בשנה ראשונה‬ ‫דלא היה עדיין מקדש לא היו תוקעין בשבת‪ ,‬כך תירץ בגליוני הש''ס‬ ‫להגאון רבי יוסף ענגיל ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡·‪ :‰Ê ÏÚ ‰˘˜Ó Ï‬דהא טעמא דתקעינן במקדש הוא משום‬ ‫דאין שבות במקדש‪ ,‬דכהנים זריזים הם‪ ,‬וא''כ כ''ש בבית דינו‬ ‫של משה רבינו‪ ,‬ומסיק וי''ל‪.‬‬ ‫‚‪ .‬כשחל בשבת אזי מקדושת השבת מדת הדין מבוסם וממותק‪,‬‬ ‫ומשום הכי יכלו חכמים להעמיד דבריהם שלא לתקוע כי‬ ‫בלאו הכי הדין רפה וממותק‪ ,‬ומה ענין מתיקתו‪ ,‬דלעולם‬ ‫הקב''ה יושב ודן את כל העולם‪ ,‬אלא שבשבת אין הקב''ה‬ ‫מוציא בפיו דיבור רע ופסק דין‪ ,‬אלא הטוב‪ ,‬כלומר כשרצה‬ ‫לומר פלוני ימות או יחלה או יעני ביום פלוני‪ ,‬אם חל בשבת‬ ‫יאמר פלוני יחיה עד יום פלוני או יהיה בריא עד יום פלוני או‬ ‫יהיה עושר עד יום פלוני‪ ,‬ומימילא מובן ההיפך‪ ,‬וההפרש רב‬ ‫ביניהם‪ ,‬כי מדיבור רע יוצא מלאך רע וההיפך מדיבור טוב‪,‬‬ ‫והנה לשון תרועה הוא מדת הדין והרעה‪ ,‬וקאמר שבתון‬ ‫כשהוא בשבת יש רק זכרון מחשבת תרועה ולא בפועל כי אם‬ ‫מכללא‪ ,‬מכלל טוב נשמע תרועה‪ ,‬ומדגילה לן קרא דבשבת‬ ‫הדין ממותק‪ ,‬מימילא היה כח ביד חכמים שלא לתקוע‬ ‫בשבת‪ ,‬כך תירץ בדרשות חתם סופר חלק ב' ע''מ שס''א טור ג' ד''ה ר''פ‪.‬‬ ‫„‪ .‬בא לומר שאין צריך שכל אחד יתקע בעצמו דהויא מצוה‬ ‫שבגופו‪ ,‬לכן כתוב זכרון תרועה שדי זכרון שהוא שומע‪ ,‬אבל‬ ‫אחד צריך לתקוע לכן כתב גם יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת כתב סופר אור''ח סימן ק''ד‪.‬‬

‫‪˙·˘· ÏÁ ‰˘‰ ˘‡¯˘Î ¯Ù¢ ÔÈÚ˜Â˙ Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫‪?‰¯Ê ‰„Â·Ú Ï˘ ¯Ù¢· Ú˜˙Ï ¯˘Ù‡ ‡‰‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע אין תוקעין בשופר כשראש השנה חל בשבת‬ ‫משום שמא יעבירנו‪ ,‬והא אמרינן בגמ' שבת ע''ה ע''ב כל הכשר‬ ‫להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב‪ ,‬וכל שאינו כשר‬ ‫להצניע וכו' אינו חייב‪ ,‬ואמרינן לאפוקי עצי אשירה‪ ,‬ופירש‬ ‫רש''י דאיסורי הנאה ניניהו ומאיסי‪ ,‬ומשום הכי אם הוציאו‬ ‫פטור‪ ,‬א''כ מדוע ביטלו לגמרי המצוה‪ ,‬הא אמרינן בגמ' ראש השנה‬ ‫כ''ח ע''א דשופר של עבודה זרע לא יתקע ואם תקע יצא בדיעבד‪,‬‬ ‫א''כ הויא ליה לתקן שיתקעו בשופר של עבודה זרה‪ ,‬ובזה ליכא‬ ‫חשש שמא יעברינו‪ ,‬דאפילו אם יוציא לא יהא חייב‪ ,‬כך הקשה‬ ‫בשו''ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן ע''ח‪ ,‬וכן בשו''ת גנזי יוסף סימן מ''ד‪ ,‬וכן בשו''ת אבני‬ ‫ציון חלק ב' סימן ע''ז ס''ק ו'‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה דאיתא במשנה שבת צ' ע''ב דהמצניע לזרע ולדוגמא‬ ‫ולרפואה חייב בכל שהוא‪ ,‬וכל אדם אין חייב אליו אלא‬ ‫כשיעורו‪ ,‬ופירש רש''י דהמצניע חייב בכל שהוא משום‬ ‫דאחשביה‪ ,‬וה''נ הגם דבשאר איסורי הנאה אינו חייב משום‬ ‫דמאיס עליה‪ ,‬ואינו חשיבות אצלו‪ ,‬משא''כ בשופר או בלולב‬ ‫של עבודה זרה כיון דלא יוכל לצאת ע''פ גזירת חכמים רק‬ ‫בשופר כזה‪ ,‬א''כ אחשביה ואין לך חשיבות גדולה מזה‪ ,‬ע''כ‬ ‫גם ישכח ויוציאו יהיה על דעת ראשונה שהצינעו והכינו‬ ‫לצאת בו‪ ,‬כדאמרינן התם כגון שהצניעו ושכח למה הוציאו‬ ‫והשתא קא מפיק ליה סתמא חייב‪ ,‬משום דכל העושה על‬ ‫דעת ראשונה הוא עושה‪ ,‬מכ''ש הכא דחייב כשיוציאו למען‬ ‫להתלמד האיך לצאת בו ויעברנו ד' אמות‪ ,‬דלצורך המצוה‬ ‫שייחדו הוא עושה‪ ,‬היינו על דעת ראשונה‪ ,‬א''כ מה יועילו‬ ‫חכמים בתקנתם אם יתקנו כזה‪ ,‬כך תירץ במנחת אלעזר חלק ד' סימן‬ ‫ע''ח‪.‬‬

‫·‪ .‬לא יתכן כלל לומר בשכל אנושי‪ ,‬דיתקנו חכמים לכתחילה‬ ‫לתקוע בשופר של עבודה זרה דווקא כשחל בשבת‪ ,‬דהא אין‬ ‫קטיגור נעשה סנייגור‪ ,‬כך תירץ במנחת אלעזר חלק ד' סימן ע''ח‪.‬‬ ‫‚‪ Ù''Ú .‬מה שהקשו באחרונים מדוע בתקע בשופר של עבודה‬ ‫זרה יצא בדיעבד‪ ,‬משום דמצוות לאו ליהנות ניתנו‪ ,‬הא‬ ‫קימ''ל גמ' עבודה זרה ס''ד ע''א דרוצה בקיומו אסור בעבודה זרה‬ ‫אף שאינו נהנה‪ ,‬א''כ אפילו שאין לו הנאה‪ ,‬אמאי יוצא‬ ‫בשופר של עבודה זרה הא רוצה בקיומו בשעת תקיעה והויא‬ ‫ליה מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬כך הקשה חתם סופר סוכה ל''ב ע''ב‪ ,‬וכן באמרי‬ ‫בינה אור''ח סימן ט'‪ ,‬וכן מנחת חינוך מצוה תכ''ט‪ ,‬וכן בשו''ת מהר''ם שיק אור''ח‬ ‫סו''ס רכ''ה‪ ,‬וכן על המצוות מצוה ת''ל‪ ,‬וכן בשו''ת חמדת אפרים אור''ח סימן נ''א‪ ,‬וכן‬

‫בשו''ת נחלת בנימין סימן קי''א‪ ,‬וכן בשו''ת פני מבין אור''ח סימן קנ''ב‪ ,‬ויש‬ ‫מהאחרונים בשו''ת חמדת אפרים במפתחות דף ע' ע''ד שתרצו כיון דאין‬ ‫רצונו שישאר עבודה זרה דווקא‪ ,‬אלא שרצונו שישאר‬ ‫השופר בעצמותו‪ ,‬דהא גם אם יתבטל יוכל לצאת בו‪ ,‬כיון‬ ‫דאיירי בשל נכרי‪ ,‬דהרי בישראל אינו יוצא מטעם כתותי‬ ‫מיכתת שעוריה עיין תוס' סוכה ל''ב ע''א ושוב לא שייך לומר בהא דע''י‬ ‫רצונו בקיומו מבטל מצות עשה דאבד תאבדון‪ ,‬כיון דיכול‬ ‫להיות נאבד שמא דעבודה זרה ויתקיים עצמותו‪ ,‬לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר דאם נתקן שיתקעו רק בשופר של עבודה זרה‪,‬‬ ‫א''כ יהא רומה בקיומו של עבודה זרה דאם לא‪ ,‬לא יהא יכול‬ ‫לצאת ושוב אסור משום מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬לכן אין זה‬ ‫תקנה כך תירץ בשו''ת אבני ציון חלק ב' סימן ע''ז‪.‬‬

‫‪¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ˙ÂˆÓ ˙‡ ‰˘ Ïη ÂÏËÈ· ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯È˘ ÈÏÎ Ô˜˙È ‡Ó˘ ‰¯ÈÊ‚ Ì¢Ó‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע לא ביטלו בכל שנה את מצות תקיעת שופר‬ ‫משום גזירה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דקימ''ל אור''ח סימן של''ח ס''ק א'‬ ‫אסור להשמיע קול שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬כך מקשה מהר''ם פאדווא מובא‬ ‫במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בט''ז אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וכן בחתם סופר ראש‬ ‫השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬האי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר‪ ,‬דא''כ לא יתקעו לעולם‪,‬‬ ‫דגם ביו''ט שייך שמא יתקן ונמצא עוקר מצוה מן התורה‬ ‫לגמרי וזה לא רצו‪ ,‬משא''כ גזירה של שמא יעברינו שייך רק‬ ‫בשבת‪ ,‬א''כ אינו עוקר דבר מן התורה‪ ,‬דיכול לקיים מצוה זו‬ ‫בשאר שנים‪ ,‬כך תירץ מהר''ם פאדוורא מובא במגן אברהם אור''ח סימן תקפ''ח‪.‬‬ ‫‡·‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á„ ̉¯·‡ Ô‚Ó· Ï‬לפי מה שכתב הר''ן פרק ד'‬ ‫דסוכה שהטעם שדוחין התקיעה מפני גזירה זו‪ ,‬משום דלא‬ ‫בקיאים בקביעא דירחא‪ ,‬וא''כ הדרא קושיא לדוכתא‪ ,‬נימא‬ ‫דהגזירה הוא שמא יתקן כלי שיר כמו בכל תקיעות דרשות‪,‬‬ ‫ומאי דשרי ביו''ט משום דממא נפשך מותר‪ ,‬דאם יו''ט הוא‬ ‫עבד מצוה ודאית ולא גזרינן שמא יעברינו ויצא ידי חובתו‪,‬‬ ‫ואי חול לא עבדי כלום‪ ,‬משא''כ בשבת דעברינן אשבות‪ ,‬אם‬ ‫כן אכתי היה אפשר לגזור משום שמא יתקן כלי שיר‪.‬‬ ‫‪ :Ï''‰ ‰ÈÈÁ„ ·˘ÈÈÓ˘ ˘ÈÂ‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' ראש השנה ל'' ד‬ ‫ע''א איתקן ר' אבהו בקסרי שיהיו תוקעין תש''ת תר''ת‬ ‫תשר''ת משום ספיקא דלא ידעינן מה היא התרועה אי ילולי‬ ‫יליל אי גנוחי גנח‪ ,‬לכך צריך לתקוע תר''ת שמא ילולי יליל‪,‬‬ ‫וצריך לתקוע תש''ת שמא גנוחי גנח‪ ,‬ושמא הוא תרתי גנוחי‬ ‫גנח וילולי יליל צריך לתקוע גם תשר''ת כדי לצאת ידי כל‬ ‫הספקות‪ ,‬ומעתה מי שרוצה לצאת כל הספיקות יתקע ג'‬ ‫סדרים תש''ת תר''ת ותשר''ת‪ ,‬ורק אחד מהם למצוה ואידך‬ ‫מפני הספק‪ ,‬ולפי זה אתי שפיר‪ ,‬דאם הויא גזרינן משום‬ ‫שבות שמא יתקן כלי שיר לא יתקע לעולם‪ ,‬דהא בכל סדר‬ ‫וסדר איכא ספיקא שמא זה אינו מן המצוה ואיכא ביה משום‬ ‫שבות שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ובזה לא שייך הממה נפשך של‬ ‫המגן אברהם‪ ,‬דאף שאין אנו בקיאים בקביעי דירחא‪ ,‬מ''מ‬ ‫אסור שמא היום יו''ט ואסור לתקוע כל הסדרים מפני הספק‪,‬‬ ‫כיון דאיתא ביה שאינו מן המצוה‪ ,‬כך כתב הצל''ח ראש השנה כ''ט ע''ב‪,‬‬ ‫וכן החתם סופר ראש השנה כ''ט ע''ב‪.‬‬

‫·‪ .‬קול השופר כיון שלא ניתן לשיר אלא לתקיעה של מצוה לא‬ ‫גזרו ביה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬כך תירץ הט''ז אור''ח סימן תקפ''ח ס''ק ה'‪.‬‬ ‫‚‪ .‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' פסחים י''א ע''א סברא הוא עצמו מחזר‬ ‫עליו לשרפו מיכל קאכיל מיניה‪ ,‬הכי נמי יש לומר שכיון‬ ‫שהוא עסוק בתקיעת שופר שהיא מצוה של יו''ט אין‬ ‫חוששים שישכח שעכשיו יו''ט ויעשה כלי שיר‪ ,‬אלא שיתכן‬ ‫שישכח ששבת היום ויעביר ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בקהלת יעקב ראש השנה סימן כ''ג‬

‫„‪ .‬ע''פ מה שכתבו התוס' ביצה ל' ע''א שעכשיו בזמננו שאין אנו‬ ‫בקיאין לעשות כלי שיר לא שייך למיגזר‪ ,‬ולפי זה יש לומר‬ ‫שרבה הוצרך לומר טעם שמא יעברינו‪ ,‬כיון שכבר בזמנו לא‬ ‫היה בקיאין לעשות כלי שיר‪ ,‬כך תירץ בספר קרבן ראשית‪.‬‬ ‫‪ .‰‬באמת היה אפשר לאסור גם משום שמא יתקן כלי שיר אלא‬ ‫דגזירת שמא יעברינו כבר היתה קדומה ממשה רבינו עליו‬ ‫השלום‪ ,‬כך תירץ החתם סופר דרשות חלק ג' ע''מ ל''ב‪.‬‬

‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰·Â˘˙ ˙ÂˆÓ˘ ‡˙·¯‰ ‰Ó‬‬ ‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰˘Ú Ï''ÓȘ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בגמ' יומא פ''ו ע''ב גדולה תשובה שדוחה לא‬ ‫תעשה שבתורה דכתיב דברים כ''ד ד' לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב‬ ‫לקחתה‪ ,‬ואחר שחטאו בני ישראל ושבו בתשובה הקב''ה מקרבן אליו וכמאמר‬ ‫כנסת ישראל אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה והקב''ה‬ ‫עובר כביכול על לאו דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה‪ ,‬דיש להקשות מה‬ ‫גדולתה של תשובה‪ ,‬הרי כל מצות עשה קימ'' ל דעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ומדוע‬ ‫נקט בגמ' גדולה תשובה‪ ,‬ותרצתם בששה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ השיטות דבלא תעשה שיש בו כרת לא אמרינן עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬א'' כ זה הרבותא של תשובה דאפילו בלא תעשה שיש בה כרת מהני‬ ‫תשובה‪ ,‬ואמרינן ביה עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫‪ÏÈʯ· ‡Ï‡٠.Ò ‡''ËÈÏ˘ „ȯ٠‰„Â‰È ‰˘Ó È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לציין דבספר איי הים ביומא כתב דהחידוש היא לאשמעינן שהתשובה‬ ‫היא בגדר מצות עשה‪ ,‬ומה שכתוב בתורה ושבת עד ה' אין זה רק הבטחה‬ ‫טובה‪ ,‬אלא גם כן מצות עשה ומצד זה דוחה לא תעשה‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ ¯ÚÏÚÙ‡˜ ÌÂÁ ÌÁÓ ·¯‰‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ ÏÙ‡ ‰ÓÏ˘ ·¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ דהרבותא אף דלא הויא בעידנא‪ ,‬א''כ לא שייך בהו עשה דוחה לא‬ ‫תעשה אפילו הכי לגבי תשובה מהני‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬צריך ביאור מדוע לא הויא בעידנא‪ ,‬ועיין בקובץ עץ חיים צאנז‬ ‫גליון ה' ע''מ קע''ז שידידי ה גאון רבי אלחנן בוים שליט''א הביא מכמה אחרונים‬ ‫תרוץ כמו שכתבתם ודן מדוע לא הויא בעידנא‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‰ÓÏ˘ ˙¯È˘ Ò''ÁÓ‬‬

‫‪ÌÈ·ÚÏ˘ ‡''ËÈÏ˘ ÔÂÓ„˜ ˜ÁˆÈ ·¯‰‬‬ ‫מה שתרצתם באחד מן התרוצים בשם אחרונים ע''פ מה שכתבו התוס' קדושין‬ ‫ל''ח ע''א דעשה של קודם הדיבור אינו דוחה לא תעשה‪ ,‬ובמדרש רבה פרק א'‬ ‫ס''ק ד' מבואר דעשה דתשובה ניתנה קודם שנבראו העולם‪ ,‬א''כ לא שייך עשה‬ ‫דוחה לא תעשה‪ ,‬אפילו הכי גדולה תשובה שאמרינן בהו עשה דוחה לא תעשה‪,‬‬ ‫יש להעיר דהא בגמ' בבלי יבמות ה' ע''ב מבואר דחולק על הירושלמי וסבירא‬ ‫ליה דעשה דקודם הדיבור אלים טפי ודוחה בודאי לא תעשה‪ ,‬א''כ אי אפשר‬ ‫לתרץ כן‪.‬‬

‫‪ÍÏÓ· ‡˜Â„ ‡È‰ ω˜‰ ˙ÂˆÓ Ì‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא במשנה סוטה מ''א ע''א פרשת המלך כיצד מוצאי‬ ‫יו''ט הראשון של חג עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה וכו' והמלך‬ ‫עומד ומקבל וקורא ויושב‪ ,‬דיש להקשות היכן כתוב בתורה שחיוב קריאה זו‬ ‫של הקהל‪ ,‬תלוי במלך‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪ ,‬ובאחד מן התרוצים הבאתם‬ ‫בשם אחרונים דמקור הדבר הוא ממה שציוה משה ליהושע תקרא את התורה‬ ‫הזאת נגד כל ישראל באזניהם ויהושע מלך ישראל‪ ,‬לכן יש ללמוד שהמלך צריך‬ ‫לקרוא‪ ,‬והבאתם דבחמדת ישראל עשין ט''ז תמה עליו מנין שהיה ליהושע דין‬ ‫מלך הרי לא נמשח בשמן המשחה‪ ,‬ולא נזכר בשום מקום בקרא בשם מלך‪,‬‬ ‫והבאתם שיש ראשונים שסבירא ליה דיהושע מלך היה‪.‬‬ ‫‪ÔÂËÒÊÏË ˙Ú„Â ÌÚË „''Ӊȷ ·¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔÈÈˢ„Ï‚ ‰ÓÏ˘ È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש לציין שכן דעת הרמב''ם בהלכות מלכים פרק ג' הלכה ל''ח דיהושע דין מלך‬ ‫גמור היה לו‪.‬‬

‫‪áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪á"á à"èéìù øëøá ãåã‬‬

‫‪íééç áøä åðéãéãé é"ò‬‬ ‫‪ç"äáä åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪'éçú â"áò å"éð ìùéô íéøôà ìàøùé åðéøåî‬‬ ‫‪î"åèòùáå è"æîá‬‬ ‫‪íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì äëæé‬‬

‫‡‪˙·˘· ÂÓÊ ÏÁ˘Î ω˜‰ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ˘È ¯ÂÒȇ ‰ÊÈ‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא במשנה מגילה ה' ע''א דכשחל מוצאי יו''ט‬ ‫הראשון בשבת דאז היא זמן חיוב קיום מצות הקהל‪ ,‬דוחין את זה ליום ראשון‪,‬‬ ‫דיש להקשות מדוע אי אפשר לקיים את זה בשבת איזה חילול יש בקיום מצות‬ ‫הקהל בשבת‪ ,‬ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ ˘‡¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שהבאתם בשם הרמב''ם דלכן היו דוחין את זה משום שהמלך היה אומר‬ ‫תחינות בהקהל ובשבת אסור לומר תחינות לכן דחו את זה‪ ,‬יש להעיר וכי‬ ‫התחינות מעכבות שבשביל זה דוחים מצוה דאוריתא בזמנה‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ ¯Óˢ ϯڷ ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם הירושלמי דאי אפשר לעשות את‬ ‫הבימה שלא יעברו על האיסור של לא תטע לך אשירה‪ ,‬פירוש דשבת אסור‬ ‫לבנות‪ ,‬ומאתמול אי אפשר שלא יעברו על לא תטע לך אשירה שיש איסור‬ ‫לבנות שום עץ בבית המקדש‪ ,‬ובשלמא כשעושה לזמן מועט ליכא איסור אבל‬ ‫לעשות מערב יו''ט יהא איסור‪ ,‬יש להעיר דחידוש גדול הוא שלעשות בימה‬ ‫הויא בכלל לא תטע לך אשרה הא לשון הכתוב נטיעה‪ ,‬ומנלן שאף בימה שאין‬ ‫בזה נטיעה אסור‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬דבר זה הויא מחלוקת גדולה בראשונים דרש''י בפרשת שופטים‬ ‫על הפסוק לא תטע לך אשירה כתב שאסור לבנות בית בהר הבית‪ ,‬אבל הרמב''ן‬ ‫חולק דהויא רק מדרבנן‪ ,‬דמן התורה אסור רק נטיעה ממש‪ ,‬וכן איתא בילקוט‬ ‫פרשת שופטים מובא בפנים יפות שאסור לבנות סוכה משום לא תטע לך‬ ‫אשירה‪.‬‬ ‫‪‰È˙ ʇˆ ˙„ÒÂÓ ÊÎ¯Ó Ï‰Ó‬‬

‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ÛÒÂÈ ¯‡· ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈ·¯È· ÈÂω ÌÈÈÁ ÛÒÂÈ ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם רש''י דמפני הבימה שהיו עושים בהקהל‬ ‫כמו דמבואר במשנה סוטה מ''א ע''א שבימה של עץ היו עושין למלך בעזרה‬ ‫ויושב עליה‪ ,‬הילכך כיון דבשבת אי אפשר לבנות לכן היו דוחים את זה‪ ,‬והא‬ ‫דלא היו עושים את הבימה מערב שבת כדי שלא לדחוק את העזרה‪ ,‬והקשתם‬ ‫על זה בשם תוס' איך מבטלים מצוה דאוריתא של הקהל בזמנה‪ ,‬בגלל שאי‬ ‫אפשר לעשות בימה‪ ,‬וכי בימה מעכב‪ ,‬יש לציין מה שתירץ הפנים יפות דכיון‬ ‫שכתוב במועד זה בא לומר שאם לא קרא ביום א' מחמת איזה אונס יש לו‬ ‫תשלומין כל המועד כמו לענין חגיגה וכיון שראו חכמים לתקן בימה על כן היה‬ ‫רשות בידם לדחות כיון דיש לה תשלומים מן התורה‪.‬‬

‫‪ÏÂËÈÏ ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ‰Ê ÏÚ Ò¯Ù ÂÏ ˙˙Ï ÌȈ¯˘ ‰„È·‡ ¯ÈÊÁÓ‬‬ ‫מה שחקרתם מי שמחזיר אבידה ורוצים לתת לו פרס על זה האם מותר ליטלו‬ ‫או דילמא אסור דהויא שכר מצוה‪ ,‬והבאתם מהפוסקים שאסור‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ¯ÒÓ Ô˙ÂÈ ·¯‰‬‬ ‫נראה להעיר דזה שנותנים פרס זה לא שכר רק תמריץ לפעם הבא‪ ,‬או הכרת‬ ‫הטוב ומדוע יהא אסור‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬ ‫לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪[email protected] :‬‬ ‫‪057-3166560 :ÏË· ,˙ίÚÓ‰ ÈÈÈÚ Ïη Ìȯ¯ȷÏ‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪÷çöé áøä‬‬

‫‪÷øá éðá à''èéìù øâðéìøá‬‬

‫‪åîà úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ä''ò ïäëä ÷çöé áøä úá äðç ìçø úøî‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú éøùú 'ç äøèôð‬‬

‫‪äáåè äîéúçå äáéúë úëøá‬‬ ‫‪íéáøä úà íéëæîä úëøòîä éðáøì‬‬

‫‪íéáøä úà íéëæîä íéîøåúì‬‬

‫‪íéáøä úà íéëæîä ì'åçáå é''øàá íéöéôîì‬‬

‫‪íéáøä úà äëæîä øãä ñåôã éìòáì‬‬

‫‪íéáøä úà äëæîä úëøòîä æëøì‬‬

‫‪íéàøå÷ä éôìàì‬‬

‫‪íéøåîâ íé÷éãö ìù ïøôñá äáåè äîéúçå äáéúë úëøáì åëæú íéáøä éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬