Maadanei Ashar Reeh 2009

‫‪ã"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('å äðù‬‬ ‫‪è"ñùú äàø úùøô‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪È''Ú ‡‰ Ì˘‰ Ì˘ ˜ÂÁÓÏ ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ÍÏÓ‰ „„ ˜Ù˙Ò‰ Ú„Ó‬‬ ‫‚¯‪?Ì˘‰ ˙˜ÈÁÓ Ï˘ ¯ÂÒȇ ‡ÎÈÏ ‡Ó‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬י''ב ג' ‪˘‡· ÔÂÙ¯˘˙ ̉ȯ˘‡Â '‚ Ì˙ÂÁ·ÊÓ ˙‡ Ì˙ˆ˙Â‬‬ ‫‪.ÌÎȘÂχ '‰Ï ÔÎ Ô¢Ú˙ ‡Ï '‚Â‬‬

‫‡‪‰''·˜‰ Ï˘ ÂÓ˘ ÌÚ Ò¯Á ˜Â¯ÊÏ ÂÈ·¯ ‰˘ÓÏ ¯˙ÂÓ ‰È‰ ÍÈ‬‬ ‫‪?ÛÒÂÈ ˙ÂÓˆÚ ˙‡ ˙ÂÏÚ‰Ï È„Î ¯Â‡ÈÏ‬‬ ‫‡‪ ˘ÏÈ· ‡˙È‬פרשת בשלח סימן רכ''ז‪ ,‬מובא ברש''י פרשת כי תשא ל''ב ד'‬ ‫שבשעה שרצה משה להעלות את ארונו של יוסף מן היאור כתב‬ ‫שם על חרס והשליכו ליאור ומיד צף ועלה ארונו של יוסף‪.‬‬

‫‡‪ 'Ó‚· ‡˙È‬שבת ק''כ ע''ב דמי שהיה שם כתוב לו בבשרו ונזדמנה‬ ‫לו טבילה של מצוה יורד וטובל כדרכו‪ ,‬ובלבד שלא ישפשף‬ ‫דאמר קרא "לא תעשון כן לה' אלקיכם" עשייה הוא דאסור‪,‬‬ ‫גרמא שרי‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך הותר לו למשה רבינו לזרוק את החרס עם‬ ‫שמו של הקב''ה‪ ,‬הרי עובר על איסור מחיקת השם‪ ,‬ואע''ג שהיה‬ ‫גרמא‪ ,‬מ''מ היכא דבודאי ימחק לפי שיטות הרבה פוסקים אסור‪,‬‬ ‫עיין לעיל א''כ על מה סמך משה רבינו‪ ,‬כך הקשה בזית רענן על המדרש‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על הא דאיתא בגמ' סוכה נ''ג ע''א‪ ,‬מכות י''א ע''א שבשעה‬ ‫שכרה דוד המלך את היסודות של בית המקדש צף התהום ורצה‬ ‫להציף את כל העולם‪ ,‬הסתפק דוד המלך האם מותר לכתוב את‬ ‫שם השם ולזרוק במים כדי להציל את העולם שלא יהא שטפון‬ ‫מים‪ ,‬וקשה מדוע הסתפק הא לא הויא מחיקה אלא ע''י גרמא‪,‬‬ ‫א''כ בודאי מותר‪ ,‬כך הקשה בשו''ת מהר''ם שיק אור''ח סימן קט''ז‪ ,‬וכן בשו''ת טוב‬

‫בפרשת בשלחן‪ ,‬וכן בערוך לנר סוכה נ''ג‪ ,‬וכן בגליוני הש''ס סוכה נ''ג ע''א‪ ,‬וכן בבן יהודע‬ ‫סוכה נ''ג ע''א‪.‬‬

‫‪ Ô‡ÎÓ‬ילפינן דאסור למחוק שמו של הקב''ה‪.‬‬

‫טעם ודעת להגרש''ק זצ''ל מ''ק סימן רל''ט‪ ,‬וכן בשו''ת אבני נזר יור''ד סימן ש''ע בשם‬ ‫הרה''ק מבעלזא‪ ,‬וכן בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן צ''ט‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה שכתב הרשב''א שבת ק''כ ע''ב דהא דגרם מחיקה שרי‪,‬‬ ‫היא רק היכא שאפשר שלא יבא לידי מחיקה‪ ,‬אבל היכא‬ ‫שודאי וברור הוא שיבא לידי מחיקה‪ ,‬אז הויא כשפשוף בידים‬ ‫דאסור‪ ,‬א''כ הכא נמי ידע דוד שזה בודאי ימחק שישאר שם‬ ‫זמן רב‪ ,‬לכן הסתפק האם מותר‪ ,‬כך תירץ בשו''ת אבני נזר יור''ד סימן‬ ‫ש''ע‪ ,‬וכן בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן צ''ט‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב בתשב''ץ חלק א' סימן ב' דהא דמותר גרם מחיקה‬ ‫זה רק במקום שהוא עומד להימחק כגון בהיה כתוב שם על‬ ‫בשרו‪ ,‬אבל היכא דאינו עומד להימחק אסור מחיקת השם אף‬ ‫ע''י גרמא‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דכאן שאינו עומד להימחק‬ ‫אסור אפילו ע''י גרמא לכן הסתפק‪ ,‬מעדני אשר‪.‬‬ ‫‡·‪ Ìȯه ˙È· ˙''¢· Ï‬יור''ד סימן ס''א ד''ה היוצא „‪:Âȯ·„ ˙‡ ‰Á‬‬ ‫דא''כ מאי פריך בגמ' שבת ק''כ ע''ב על רבי יוסי דסבירא ליה‬ ‫דגרם כיבוי בשבת אסור‪ ,‬מדוע במחיקת השם מותר ע''י‬ ‫גרמא‪ ,‬ומדוע לא מתרץ דשאני התם דעומד להימחק‪ ,‬אלא‬ ‫ש''מ דאף היכא דאינו עומד להימחק גרם כיבוי שרי‪.‬‬ ‫‚‪ .‬ע''פ מה שכתב בנודע ביהודה מהדורא תנינא אור''ח סימן י''ז דהא‬ ‫דגרם מותר במחיקת השם הויא סוגיות חלוקות‪ ,‬דמהגמ'‬ ‫הנ''ל משמע שמותר‪ ,‬אבל מהא דאיתא בגמ' מגילה כ''ו ע''ב ספר‬ ‫תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם וצריך כלי חרס‬ ‫למען יעמדו ימים רבים‪ ,‬משמע שאסור לגרום למחיקת השם‬ ‫הואיל וצריך כלי חרס‪ ,‬א''כ לפי הנ''ל אתי שפיר דכיון דהויא‬ ‫סוגיות חלוקות לכן הסתפק דוד‪ ,‬מעדני אשר‪ ,‬וכעין זה תירץ בשו''ת טוב‬ ‫טעם ודעת להגרש''ק דכתב דהויא סוגיות חלוקות‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬שאני משה שהיה מושבע מיוסף שיעלה אותו ממצרים‬ ‫כדאיתא בגמ' סוטה י''ג ע''א לכן היה חייב לקיימו‪ ,‬כך תירץ בלחם פנים‬ ‫יור''ד בקונטרס אחרון סימן י''ח‪.‬‬

‫‡·‪ :ÂÈÏÚ ‰Ó˙ ¯Ï ͯڷ Ï‬דאפילו היתה השבועה בפירוש‬ ‫לזה להטיל שם במים‪ ,‬הרי הויא נשבע לבטל את המצוה ולא‬ ‫חלה השבועה‪.‬‬ ‫·‪ .‬שאני משה שהיה קודם מתן תורה ועדיין לא נצטוה על‬ ‫איסור מחיקת השם‪ ,‬ואף שמשה רבינו ודאי קיים את כל‬ ‫התורה עד שלא ניתנה‪ ,‬מ''מ זה היה רק ממדת חסידות‪ ,‬ולכן‬ ‫כיון שהיה מושבע מפי יוסף קיימו‪ ,‬כך תירץ בערוך לנר סוכה נ''ג ע''א‪,‬‬ ‫וכן בגליוני הש''ס שם‪.‬‬

‫‚‪ .‬השם היה חקוק בחרס דלא שייך מחיקה לכן היה מותר‪ ,‬ויש‬ ‫ראיה מהא דכתב רש''י פרשת כי תשא ל''ב ד' וז''ל ויש אומרים‬ ‫מיכה היה שם‪ ,‬והיה בידו שם וטס שכתב משה עלה שור‬ ‫עלה שור‪ ,‬להעלות ארונו של יוסף מתוך הנילוס‪ ,‬ואם היה‬ ‫עשוי לכתחילה להימחק‪ ,‬איך הגיע שוב לידי מיכה אח''כ‪ ,‬כך‬ ‫תירץ בלחם הפנים יור''ד בקונטס אחרון סימן י''ח‪ ,‬וכן בבן יהוידע סוכה נ''ג‪.‬‬

‫‪ ·˜ÚÈ ¯‡· ˙''¢·Â‬יור''ד סימן רע''ו ‪ :ÂÈÏÚ ‰˘˜‰‬דא''כ למה דוד‬ ‫לא עשה כן לחוק על החרס‪ ,‬וע''כ דאף בענין זה אסור שמא‬ ‫יבא טיט או דבר אחר באות אחת והויא כמוחק‪.‬‬ ‫„‪ .‬יתכן שמשה רבינו כתב שם משמות הנמחקים‪ ,‬ולא משמות‬ ‫שאינם נמחקים‪ ,‬כך תירץ בבן יהוידע‬ ‫‪ .‰‬יתכן שמשה רבינו כתב את השם והטבילו במים לרגע קט‬ ‫בלבד‪ ,‬ולאחריו הוציאו מיד מהמים‪ ,‬כך שלא היה שהות‬ ‫לקלקל את השם‪ ,‬ודי היה בזמן קצר כדי להעלות את ארונו‬ ‫של יוסף ממעמקי הנילוס‪ ,‬כך תירץ בבן יהוידע סוכה נ''ג ע''א‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ïîìæ ììä éëãøî éáø â''äøä‬‬

‫‪ïåãðåì à''èéìù äèàø‬‬

‫‪è''æîá åúá úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪åéöìç éàöåé ìëî úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪Ϸʯ٠Ԙ˙Ï Ïω Íȯˆ ‰È‰ Ú„Ó‬‬ ‫‪?ËÓ˘È ‡Ï˘ ȇ˙· ˙ÂÂÏ‰Ï ÌÈÏÂÎÈ ‡Ï‰‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬ט''ו ג' ‪.ÍÈ„È ˙‡ ËÓ˘˙ ÍÈÁ‡ ˙‡ ÍÏ ‰È‰È ¯˘‡Â‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬שביעית פרק ח' משנה י'‪ ,‬מובא בגמ' גיטין ל''ו ע''א פרוזבול אינו‬ ‫משמט‪ ,‬זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם‬ ‫שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה פן‬ ‫יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' עמד והתקין פרוזבול‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬למה היה צריך הלל לתקן פרוזבול כדי שלא ימנעו‬ ‫מלהלוות‪ ,‬הרי יכול היה לומר להם שניתן להלוות בתנאי על‬ ‫מנת שלא תשמטני בשביעית ואז אין השביעית משמטת כמבואר‬ ‫בגמ' מכות ג' ע''ב ולמה היה צריך לתקן פרוזבול‪ ,‬כך הקשה הרמב''ן מכות ג'‬ ‫ע''ב‪ ,‬וכן הריטב''א‪ ,‬וכן במנחת חינוך מצוה ת''פ‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬אם כולם יעשו כן תשתכח תורת שביעית‪ ,‬ולכן לא רצה הלל‬ ‫לומר להם עיצה זו‪ ,‬ואילו על ידי שתיקן פרוזבול יהיה ניכר‬ ‫הדבר שהשביעית משמטת‪ ,‬ויאמרו שרק משום שעשה‬ ‫פרוזבול בבית דין לא נשמט‪ ,‬ולא תשתכח תורת שביעית‪ ,‬כך‬ ‫תירץ הרמב''ן מכות ג' ע''ב‪.‬‬

‫·‪ .‬כיון שלפעמים בשעת הלואה אינם זוכרים להתנות ועלולים‬ ‫להפסיד‪ ,‬ויגרום הדבר שלא ילוו ותנעל דלת בפני לווים‪,‬‬ ‫ועתה שתיקן פרוזבול יזכרו הכל לכתוב פרוזבול בערב‬ ‫שביעית‪ ,‬כך תירץ הרמב''ן מכות ג' ע''ב‪.‬‬ ‫‪ :¯ÈÚ‰Ï ˘È‬דמדבריו כאן משמע שסבירא ליה דשמטה‬ ‫משמטת בתחלתה‪ ,‬ובפירושו על התורה בפרשתן ט''ו א' כתב‬ ‫וז''ל שיכול אדם לתבוע חובו ביום האחרון של שנת השמטה‬ ‫ולא תשמט עד הלילה‪ ,‬שכן מצינו בתוספתא שביעית פרק ח'‬ ‫שכותבים פרוזבול ערב ראש השנה של מוצאי שביעית‪.‬‬ ‫‚‪ .‬אין אדם רוצה לעשות תנאי בזמן ההלואה שנראה כאילו‬ ‫מתיאש מלגבות חוב בזמנו‪ ,‬שהרי מדובר שזמן פרעון החוב‬ ‫הוא לפני שמטה‪ ,‬וכאשר יעשה תנאי מראה ללוה שאינו‬ ‫חושב שישלם בזמן‪ ,‬כך תירץ הריטב''א מכות ג' ע''ב‪.‬‬ ‫„‪ .‬כשעושה תנאי נראה כאילו מראה עין רעה לשמיטת‬ ‫השביעית ונראה כמזלזל במצוה‪ ,‬כך תירץ הריטב''א מכות ג' ע''ב‪.‬‬ ‫‪ .‰‬ע''פ מה שכתב הבכור שור מכות ג' ע''ב שאם המלוה מוכן‬ ‫להלוותו בתנאי על מנת שלא תשמטני בשביעית‪ ,‬והלוה אינו‬ ‫מסכים לתנאי‪ ,‬ומחמת זה המלוה נמנע להלוות לו‪ ,‬עובר‬ ‫המלוה השמר לך פן יהיה וכו' וא''כ לא קשה כלל מדוע‬ ‫הוצרך לתקן פרוזבול‪ ,‬כיון שגם אחרי אפשרות התנאי ניתן‬ ‫לעבור על הלאו כאשר הלוה אינו מסכים‪ ,‬ועתה שתיקן‬ ‫פרוזבול אינו תלוי בדעת הלווה כלל‪ ,‬כך תירץ המנחת חינוך מצוה ת''פ‪.‬‬ ‫‪ .Â‬אפילו אם מתנה והלוה מסכים לתנאי עובר על לאו זה‪,‬‬ ‫ומבטל מצות כסף תלוה שרצון התורה היה להלוות אף‬ ‫שישמטנו בשביעת‪ ,‬והוא מתנה שאם ישמט אינו רוצה‬ ‫להלוות‪ ,‬ואמנם התנאי חל אך הוא עבר האיסור‪ ,‬כך תירץ בפתחי‬ ‫תשובה חו''מ סימן ס''ז ס''ק ב'‪.‬‬

‫‪ .Ê‬לא כולם יודעים את ההלכה שיש חילוק בין תנאי שאומר על‬ ‫מנת שלא תשמטני שביעית שאינו מועיל כיון שזה מתנה‬ ‫ע''מ שכתוב בתורה‪ ,‬לתנאי שאומר על מנת שלא תשמטני‬ ‫בשביעית שמועיל‪ ,‬ושמא יטעו ויעשו תנאי על מנת שלא‬ ‫תשמטני שביעית ואינו מועיל‪ ,‬כך תירץ במשנה ראשונה שביעית פרק י '‬ ‫משנה ג'‪.‬‬

‫‪?‰‡·‰ ‰ËÈÓ˘Ï È‰Ó ˙ӄ˜‰ ‰ËÓ˘· ‰˘Ú˘ Ϸʯ٠̇‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬מי שעשה פרוזבול בשמטה ובא אח''כ שמיטה אחרת‬ ‫ולא היה לו הלואות חדשים האם מהני הפרוזבול הישן או‬ ‫דילמא בכל שמטה צריך לעשות פרוזבול חדש אף שלא היה‬ ‫הלואות חדשים‪.‬‬ ‫‪ ‡''ȯ‰Ó ˙''¢· ‰‰‬חו''מ סימן סימן ק''פ נסתפק בזה ומסיק דלא‬ ‫מהני פרוזבול שעשה בשמיטה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ :‰È‡¯ ‡È·ÓÂ‬מהא דהקשו הראשונים עיין ר''ן גיטין ל''ו למה הוצרך‬ ‫לתקן פרוזבול הרי ניתן למסור את השטרות לבית דין‪ ,‬ולא‬ ‫תירצו שיש רוח בעשיית פרוזבול‪ ,‬מפני שבמסירת שטרות אם‬ ‫בנתיים לקחם מיד הבית דין צריך למסור מחדש בשמיטה‬ ‫האחרת‪ ,‬משא''כ בפרוזבול שדי לו שעשה פעם אחת ויועיל לו‬ ‫לכמה שמיטות‪ ,‬אלא ע''כ שאף בפרוזבול בעינן בכל שמטה‬ ‫פרוזבול חדש‪.‬‬ ‫‪ :‰È‡¯ ‡È·Ó ÔÎÂ‬מתרוץ הרמב''ן בטעם שהלל לא תיקן שיעשו‬ ‫תנאי עיין מאמר הקודם כיון דאם כולם יעשו כן תשתכח תורת‬ ‫שביעית‪ ,‬ולכן לא רצה הלל לומר להם עיצה זו‪ ,‬ואילו על ידי‬ ‫שתיקן פרוזבול יהיה ניכר הדבר שהשביעית משמטת‪ ,‬ויאמרו‬ ‫שרק משום שעשה פרוזבול בבית דין לא נשמט‪ ,‬ולא תשתכח‬ ‫תורת שביעית‪ ,‬ואם ננקוט שדי בפעם אחת הרי עדיין ישתכח‬ ‫בשמיטה השנייה אם לא יכתוב פרוזבול חדש‪.‬‬ ‫‪ :˜ÈÒÓÂ‬אבל אם לא תובעו בבית דין אחר ודאי דמהני הפרוזבול‬ ‫הישן שעשה‪.‬‬ ‫‡·‪ ÌÈÓÂ˙‰ ȯ·„Ó Ï‬חו''מ סימן ס''ז ס''ק כ''ה שכתב דיתומים אין‬ ‫צריכים פרוזבול אף בגדלותם‪ ,‬כיון שבהיותם קטנים נחשב‬ ‫שנעשה פרוזבול ע''י רבי גמליאל ובית דינו‪ ,‬חזינן דסבירא ליה‬ ‫דפרוזבול מהני על כל השמטות‪.‬‬ ‫‪¯ÙÂÒ Ì˙Á ˙''¢· ·˙Î ÔÎÂ‬‬ ‫גם לשנות הבאות‪.‬‬

‫קובץ תשובות סימן פ''ו‬

‫שפרוזבול מועיל‬

‫‪?ÛÒΉ ˙‡ ˙ËÓ˘Ó ˙ÈÚÈ·˘ ̇‰ ÔË˜Ó ÛÒÎ ‰ÂÏ˘ ÈÓ‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬מי שלוה כסף מקטן האם שביעית משמטת את הכסף‬ ‫או דילמא כיון דקטן לאו בר מעיבד מצוה נינהו אין השביעית‬ ‫משמטת וצריך להחזיר את הכסף‪.‬‬ ‫‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· ‰‰‬מצוה תע''ז כתב דמצוה דהשמטת כספים הויא‬ ‫אפקעתא דמלכא‪ ,‬דהחוב נפקע כמבואר בגמ' גיטין ל''ז ע''ב דצריך‬ ‫לומר במתנה אני נותן לך כי החוב נפקע מימילא‪ ,‬ואף נותן לו‬ ‫ברצון הטוב אינו מועיל כי כבר נפקע‪ ,‬וכן מוכח כמה פעמים‬ ‫בגמ' אם תעיין‪ ,‬וא''כ אם יש לחרש שוטה וקטן מעות כגון‬ ‫בירושה או בשכר פעולה והלוו לאחר ועבר שמיטה אע''פ‬ ‫שאינם בני מצוות‪ ,‬מ''מ נחלט החוב כי הוא אפקעתא דמלכא‪.‬‬ ‫‪ Ì''„˘¯‰Ó ˙''¢·Â‬חו''מ סימן ס''א נסתפק בזה אם שביעית משמטת‬ ‫קטנים‪ ,‬כיון דלאו בני מיעבד מצוה נינהו‪.‬‬ ‫‡·‪ ÌÈÓÂ˙‰ Ï‬חו''מ סימן ס''ז ס''ק כ''ה כתב בפשטות דחוב של קטנים‬ ‫אינו נשמט‪ ,‬כיון דלאו בני מיעבד מצוה נינהו‪ ,‬ובכתב סופר גיטין ל''ז‬ ‫תמה עליו דהגם דאינם בני מצוה‪ ,‬מ''מ התורה הפקיע את כספם‪.‬‬

‫‪ :‰Îω ÔÈÚÏÂ‬כתב בשו''ת מנחת שלמה סימן מ''ז ס''ק ב' דאפילו קטן‬ ‫שהגדיל בשביעית אין שביעית משמטת‪ ,‬משום דכל דליתא‬ ‫בתחלתו תו לא משמט גם בסופו‪ ,‬עיין בספר הנפלא אמונת ישראל על‬ ‫שמיטה חלק ב' סימן צ''א לאחי הגאון רבי ישראל שוורץ שליט''א דברים נפלאים‪.‬‬

‫‡„‪?ÛÒΉ ˙‡ ˙ÂÂÏ‰Ï ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ‰˜„ˆÏ ˙ÂÚÓ ˘È¯Ù‰˘ Ì‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬ט''ו ז' ‪‡Ï ͷ·Ï ˙‡ ıÓ‡˙ ‡Ï '‚ ÔÂÈ·‡ Í· ‰È‰È ÈÎ‬‬ ‫˙˜‪.Í„È ˙‡ Á˙Ù˙ Á˙Ù ÈÎ '‚ ıÂÙ‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬אדם שהפריש כסף לצדקה האם מותר להלוות את‬ ‫הכסף או דילמא אסור דהלואה לא הויא בכלל צדקה‪.‬‬ ‫‪ Ì''·Ó¯‰ ‰‰‬הלכות מתנות עניים פרק י' הלכה ז' כתב שמנה מעלות יש‬ ‫בצדקה וכו' המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה‪,‬‬ ‫חזינן מדברי הרמב''ם שהלואה אף היא בכלל מצות צדקה‪ ,‬לפי‬ ‫הנ''ל בודאי מי שהפריש מעות לצדקה שמותר להלוות את‬ ‫הכסף‪.‬‬ ‫‡·‪ Ô''·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ Ï‬שנתינת הלואה לעני היא מצוה בפני עצמה‪,‬‬ ‫ואינה נכלל במצות צדקה‪ ,‬ולפי דבריו מי שהפריש מעות לצדקה‬ ‫יהא אסור להלוותן‪.‬‬ ‫‪ :‰ÎωÏÂ‬קימ''ל יור''ד סימן רמ''ט ס''ק ו' שהלואה הויא נמי בכלל מצות‬ ‫צדקה‪ ,‬א''כ לפי זה צריך להיות מותר להלוות מעות שהפרישו‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰˘˜ Ï‬דמחבר גופיה פסק לא כן‪ ,‬דכתב סימן רנ''ט ס''ק א' האומר‬ ‫סלע זו לצדקה או שאומר הרי עלי סלע לצדקה והפרישו עד‬ ‫שלא בא ליד הגבאי יכול לשנותו בין ללוות לעצמו בין להלוות‬ ‫לחבירו ויפרע אחר תחתיו‪ ,‬ואם איתא היה לו להשלחן ערוך‬ ‫לחלק ולאמר דלעני מותר ללוות דגם זה בכלל צדקה‪ ,‬ואם יחזיר‬ ‫לו העני ההלואה יהיה מותר להלוות עוד לעני וכן לעולם‪ ,‬וכן‬ ‫מה שפסק השלחן ערוך אחר כך‪ ,‬דמשבא ליד גבאי אסור ללותו‪,‬‬ ‫היה לו לחלק ולומר דלעני מותר להלוות‪ ,‬דגם זה הוא בכלל‬ ‫צדקה גופא‪ ,‬ואפילו לפוסקים דלשאר דבר מצוה אסור לשנות‬ ‫כשבא ליד גבאי‪ ,‬מ''מ הלואה מותר‪ ,‬כיון דהויא גופא צדקה‪ ,‬כך‬ ‫מקשה החפץ חיים בספרו אהבת חסד חלק ב' פרק י''ח ס''ק א' בהג''ה‪.‬‬

‫‪ :ÌÈÈÁ ıÙÁ‰ ı¯˙ÓÂ‬דאף דמן התורה הלואה לעני הוא בכלל‬ ‫צדקה‪ ,‬מכל מקום בנדרים הלך אחר לשון בני אדם‪ ,‬ולשון בני‬ ‫אדם כשאומרים צדקה אין כונתם להלואה לעני‪ ,‬רק למתנה‬ ‫גמורה‪ ,‬וכעין שכתב המהרי''ק מובא בט''ז יור''ד סימן רנ''ו ס''ק ד' דמי‬ ‫שהפריש מעות לצדקה אסור להשתמש עם זה לפדיון שבוים‪,‬‬ ‫כיון שאין זה בכלל צדקה בלשון בני אדם‪.‬‬ ‫‪?‰‡‰ ȯÂÒȇ· ‰˜„ˆ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ¯˙ÂÓ Ì‡‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬האם מותר לקיים מצות צדקה עם איסורי הנאה‪.‬‬ ‫‪ „„ ˙È· ˙''¢· ‰‰‬ליטער סימן י''ט חקר אם יוצאים מצות צדקה‬ ‫באיסורי הנאה‪ ,‬למשל מי שיש לו בביתו איסורי הנאה‪ ,‬ויש עני‬ ‫חולה שיש בו סכנה‪ ,‬אם מקיים בזה מצות צדקה‪ ,‬דאם נאמר‬ ‫דיצא ידי צדקה‪ ,‬א''כ נהנה באיסורי הנאה‪ ,‬ואף דמצות לאו‬ ‫ליהנות‪ ,‬מ''מ היכא דמשתרשי ליה דהיה צריך להוציא מעות על‬ ‫המצוה‪ ,‬לכ''ע אסור‪.‬‬ ‫‪ :Ï''‰ ‰È‡¯ Ë¢ÙÏ ‰‡¯Â‬מהא דכתב בשו''ת האלף לך שלמה‬ ‫חו''מ סימן ח' דאסור לקיים מצות פריעת בעל חוב באיסורי הנאה‪,‬‬ ‫ואע''ג דמצות לאו ליהנות‪ ,‬מ''מ היכא דמרויח שאינו צריך‬ ‫להוציא ממון אחר בגלל זה אסור‪ ,‬וי''ל‪.‬‬

‫‪?˙˙Ï ·˘Á„ ÔÂÈÎ ÏÁ ÈΉ ‡Ϸ ‡‰ ˙Â„È ÔÈ„ ‰˜„ˆ· Íȯˆ Ú„Ó‬‬ ‫‡‪ 'Ó‚· ‡˙È‬נדרים ז' ע''א יש יד לצדקה או אין יד לצדקה היכי דמי‬ ‫אלימא דאמר הדין זוזא לצדקה והדין נמי‪ ,‬ההוא צדקה עצמה‬ ‫היא‪ ,‬אלא כגון דאמר הדין‪ ,‬ולא אמר מה הדין‪ ,‬נמי צדקה קאמר‬ ‫או דילמא מאי והדין לנפקותא בעלמא קאמר‪ ,‬ודבורא הוא דלא‬ ‫אסקיה‪.‬‬ ‫‪ :‰ÎωÏÂ‬קימ''ל יור''ד סימן רנ''ח ס''ק ב' דהמפריש סלע ואמר הרי זה‬ ‫צדקה ואמר על אחר וזה גם‪ ,‬השני צדקה‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬לשיטת הפוסקים מובא ברמ''א יור''ד סימן רנ''ח ס''ק י''ג דאם‬ ‫חשב בלבו לתת איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו‪ ,‬א''כ‬ ‫למאי צריך כלל דיני ידות בצדקה‪ ,‬הא כיון דחשב לתת‪ ,‬הרי‬ ‫מימילא מתחייב לתת‪ ,‬כך הקשה בשיטה מקובצת נדרים ז' ע''א‪ ,‬וכן במקור חיים‬ ‫אור''ח סימן תקס''ב‪ ,‬וכן בשו''ת בית שלמה חלק ב' יור''ד סימן פ''ח‪ ,‬וכן בטורי אבן חגיגה י '‬ ‫ע''א בקונטרס אחרון‪ ,‬וכן בשו''ת אבני נזר יור''ד סימן רצ''ב‪ ,‬וכן בקרן אורה נדרים ב' ע''א‪,‬‬ ‫וכן בטל תורה נדרים ז' ע''א‪ ,‬וכן בקהלת יעקב נדרים ב' ע''א‪ ,‬וכן בשו''ת עונג יו''ט סימן‬ ‫קי''ז ד''ה ובזה יש ליישב‪ ,‬וכן בשו''ת אחיעזר חלק ב' יור''ד סימן כ''ד‪ ,‬וכן בשו''ת הר צבי‬ ‫יור''ד סימן ר'‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬שמא לא מועיל גמר בלבו‪ ,‬אלא דווקא כשהתיישב בלבו כל‬ ‫כך לעשות את הצדקה בלא שיתחרט‪ ,‬אבל כאן לא התיישב‬ ‫עליו לבו כל כך‪ ,‬אבל אם יש יד לצדקה הרי זה כדיבור גמור‪,‬‬ ‫ואף אם לא נתיישב בלבו לגמרי‪ ,‬אין הולכים אחר כוונת לבו‬ ‫שכן דברים שבלב אינם דברים‪ ,‬כך תירץ בשיטה מקובצת נדרים ז' ע''א‪.‬‬ ‫‪ ·˜ÚÈ ˙ω˜·Â‬נדרים סימן ב' ‪:˙ˆ·Â˜Ó ‰ËÈ˘‰ ȯ·„ ˙‡ ¯‡·Ó‬‬ ‫שמכיון שלא אמר לכתחילה שני סלעים אלו לצדקה‪ ,‬אלא‬ ‫אמר והדין‪ ,‬נראה שרק לאחר שהתפיס את הראשון לצדקה‪,‬‬ ‫נמלך להתפיס גם את השני והיתה מחשבתו מבוהלת ובלתי‬ ‫מיושבת ואינה בכלל נדיב לב‪.‬‬ ‫·‪ .‬אף אם מהני מה שגמר בלבו‪ ,‬מכל מקום כל שהתכוין להוציא‬ ‫מפיו אין חל נדרו על ידי כוונת לבו‪ ,‬אלא בדיבור דווקא‪ ,‬ואם‬ ‫אין דין יד בצדקה אין לו תורת דיבור‪ ,‬א''כ בין מה שחשב‬ ‫ובין מה שאמר לא הויא כלום‪ ,‬לכן נפק''מ אם הויא ידות‬ ‫מתחשבים עם הדיבור‪ ,‬כך תירץ בקרן אורה נדרים ב' ע''א‪ ,‬וכן בשו''ת בית‬ ‫שלמה יור''ד חלק ב' סימן פ''ח‪ ,‬וכן בשו''ת בית דוד יור''ד סימן פ''ו‪.‬‬

‫‡·‪ ‰¯Â˙ ÏË· Ï‬נדרים ז' ע''א „‪ :‰Ê ı¯˙ ‰Á‬מהא דכתב הרא''ש‬ ‫נדרים ב' ע''א וז''ל ואע''ג דגמר בלבו לדור‪ ,‬אי לאו דחשבינן ליה‬ ‫כמוציא בשפתיו לא הויא נדר כדאמרינן גמר בלבו צריך‬ ‫להוציא בשפתיו‪ ,‬עי''ש ותיפוק ליה כיון דרצה לדור במוצא‬ ‫שפתיו לא מהני גמר בלבו‪ ,‬אלא ע''כ דלא סבירא ליה לרא''ש‬ ‫סברא הנ''ל‪.‬‬ ‫‚‪ .‬ע''פ מה דמבואר ברמ''א יור''ד סימן רנ''ח ס''ק י''כ דאף לשיטות‬ ‫דמחשבת צדקה חייבים לתת‪ ,‬מ''מ אין בית דין יכולים לכפות‬ ‫על זה‪ ,‬ובטעם הדבר כתב בהגהות אמרי ברוך שם דכיון דכפייה ילפינן מקרא‬ ‫דועשית ומשם ילפינן אזהרה לבית דין שיעשוך ושם כתיב בפיך זו צדקה והיינו על‬

‫דיבור בפה דווקא ולא על מחשבה‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דצריכים דין‬ ‫ידות בצדקה לומר דהויא דיבור ממש ואפשר לכפות על זה‬ ‫דאם מדין מחשבה בעלמא לא היה יכולים לכפות על זה‪ ,‬כך‬ ‫תירץ בטל תורה להגאון רבי מאיר אריק נדרים ז' ע''א‪.‬‬

‫„‪ .‬אף דבמחשבה גם חייב ליתן‪ ,‬מ''מ אין הסלע גופא נתפס‬ ‫בצדקה שיהא הסלע בעין כמו שהוא ממונא דעניים‪ ,‬לענין‬ ‫שיכול להתפיס בו סלע אחר‪ ,‬ולכן הויא נפק''מ‪ ,‬כך תירץ בשו''ת‬ ‫עונג יו''ט סימן קי''ז ד''ה ובזה‪.‬‬

‫‡‪ÌÁ˙ ‡Ï ÏÚ ¯·ÂÚ ‡‰ ÌÈ‚‰ ˙‡ Á·˘Ï ‡·È˜Ú È·¯Ï ¯˙ÂÓ ‰È‰ ÍÈ‬‬ ‫מה שהעיר במכתבים למערכת הרב יוסף דויטש שליט''א על הא דהקשתם בשם‬ ‫אחרונים על הא דאיתא בגמ' ברכות ח' ע''ב תניא אמר רבי עקיבא בשלשה‬ ‫דברים אוהב אני את המדיים כשחותכין בשר אין חותכין אלא על גבי השולחן‪,‬‬ ‫שנושקין אין נושקין אלא על גב היד‪ ,‬וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה‪ ,‬דיש‬ ‫להקשות האיך שיבח ר''ע את המדיים הא איתא בגמ' ע''ז כ' ע''א דבכלל איסור‬ ‫לא תחנם הוא שלא ליתן להם חן‪ ,‬והעיר הנ''ל מאי שנא מהא דמבואר בגמ'‬ ‫ב''מ ע''א ע''א שתלמיד חכם מותר להלוות לנכרי בריבית‪ ,‬ובמאירי שם דתלמיד‬ ‫חכם לא ילמד ממעשיו‪ ,‬דהתורה תגין עליו שלא ילמד ממעשיו‪ ,‬א''כ מדוע לגבי‬ ‫לא תחנם לא אמרינן דתלמיד חכם מותר כיון שאין חשש שיבא ללמוד מעשיו‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה לתרץ דכשתלמיד חכם משבח גוים הדרך לשבח בפני אחרים‪ ,‬ושייך אכתי‬ ‫אצל השומעים החשש שמא י למוד ממעשיו כששומע שבח על הגוים‪ ,‬משא'' כ‬ ‫בריבית לא שייך החשש אצל הרואים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ Ô˯‚ʯ ¯È‡Ó È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪ÈÒ‡Ó ‡''ËÈÏ˘ ¯Ú‚¯Ú·È ԉΉ È΄¯Ó ·¯‰‬‬

‫נראה לתרץ דיש לחלק דהגמ' ב''מ מיירי בגזירה דרבנן ועל זה קאמר הגמ'‬ ‫טעמא מאי גזרו רבנן שלא ילמד ממעשיו בת למיד חכם לא גזרו‪ ,‬אבל באיסור‬ ‫דאוריתא‪ ,‬מאן דכר שמיה להתיר כשלא שייך הטעם‪ ,‬הא קימ''ל דלא דרשינן‬ ‫טעמא דקרא‪ ,‬היכא דיש נפק''מ להלכה‪.‬‬

‫‪„ÒÁ ‰¯Â˙ ÏÏÂÎ ˜¯· È· ‡''ËÈÏ˘ ˘ËÈ„ ÛÒÂÈ ·¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ את את הקושיא על הגמ' ברכות ע''פ מה דאיתא בגמ' ע''ז כ' ע''א‬ ‫דהגמ' שואלת כיצד רשב''ג ור''ע שיבחו את אותן גויות והרי יש איסור לא‬ ‫תחנם‪ ,‬ומתרצת הגמ' אודיי הוא דקא מודה‪ ,‬דאמר מר הרואה בריות טובות‬ ‫אומר ברוך שככה בעולמו‪ ,‬דהיינו מתרצת הגמ' שמה שרשב''ג ור''ע אמרו זה‬ ‫לא מצד שבח אלא מצד הודאה וברכה להקב''ה‪ ,‬א''כ נוכל ליישב את הגמ'‬ ‫בברכות ח' ע''ב שמה שר''ע אמר אוהב אני את המדיים וכו' אמר זאת לא מצד‬ ‫שבח אלא מצד הודאה וברכה להקב''ה כמה חכמה יש בעולם כמו שהגמ'‬ ‫אומרת בברכות נ''ח ע''א הרואה חכמי עובד כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו‬ ‫לבריותיו‪.‬‬

‫‪Ì„‡ È· „˘ÁÓ ÌÈȘ Ì˙ÈÈ‰Â Ï˘ ‰ÂˆÓ‰ ÌÈÈ˜Ï ˙Â‡ÈˆÓ ˘È ̇‰‬‬ ‫מה שהבאתם בשם שו''ת חתם סופר חלק ג' בלקוטי תשובות סימן נ''ט שכתב‬ ‫וז'' ל כל ימי היתי מצטער על המקרא הזה והייתם נקיים מה' ומישראל‪ ,‬וב'‬ ‫חובות אלו נקיות מה' יתברך והנקיות מישראל עמו‪ ,‬הרי הם שני רוכבים‬ ‫צמדים על גבנו‪ ,‬ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון היינו ידי שמים יותר‬ ‫הרבה מלצאת ידי הבריות כי הם חושבים מחשבות זרות‪ ,‬ומסיק ואני הרהרתי‬ ‫כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו‪ ,‬ואולי על זה‬ ‫נאמר אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬רצונו לומר שאפילו‬ ‫בעשייתו כל טוב אי אפשר שלא יחטא עכ''פ באופן השני ביציאת ידי הבריות‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ıÈÊ ȄÈÒÁ ˆ''Ó„ Ë''ËÈÏ˘ Í·Ó· ·˜ÚÈ Ì‰¯·‡ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫יש לציין דאאזמו''ר הגה''ח רבי מרדכי אריה הורביץ אב'' ד באנילא הראה לי‬ ‫דבספר חסידים סימן תרכ''ו כתב וז''ל כתיב והייתם נקיים מה' ומישראל‪ ,‬ולא‬ ‫מכל ישראל‪ ,‬ינקה אדם עצמו מן המאמינים ולא ממי שאין מאמינים‪ ,‬כי אדם‬ ‫שאם תנקה עצמך לפניו לא יאמין‪ ,‬א'' כ מה תועיל שתנקה את עצמך‪ ,‬כיון‬ ‫שאינו מאמינך‪ ,‬פירוש שהיה לו לכתוב והייתם נקיים מה' וישראל‪ ,‬ומדכתב‬ ‫ומישראל‪ ,‬משמע שלא מכולם צריך לנקות עצמו‪ ,‬ואמר לי מורי זקיני שאילו‬ ‫ראה החתם סופר את דברי ספר חסידים אלו היתה נחה דעתו‪.‬‬

‫‪ÔÈÏÈÙ˙· ÂÓÎ ˙ÂÊÂÊÓ '· ÌÈÁÈÓ Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע בתפילין דנחלקו רש''י ור''ת יש מניחים‬ ‫תרוויהו‪ ,‬משא''כ במזוזות אין עושים כב' השיטות להניח שתים אחת בשכיבה‬ ‫ואחת בעמידה‪ ,‬רק מניחים בשיפוע‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ¯ÈÓ ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈ·‚È٠χ˜ÊÁÈ È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש לציין דבשו''ת בנין ציון לבעל הערוך לנר סימן ק' דן באריכות בענין שלא‬ ‫להניח ב' מזוזות‪ ,‬משום בל תוסיף עי'' ש‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬

‫לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪[email protected] :‬‬

‫‡‪ÔÈ„ ˙È· ·‡Â ‡È˘Ï ÔÂÈÏË·‡Â ‰ÈÚÓ˘ ˙‡ ˙ÂÓÏ ¯˙ÂÓ ‰È‰ ÍÈ‬‬ ‫‪‰¯¯˘ ÌÂ˘Ï Ìȯ‚ ˙ÂÓÏ ¯ÂÒ‡ ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים‪ ,‬איך מינו את שמעיה ואבטלין שהיו גרים‪,‬‬ ‫לנשיאים ואב בית דין‪ ,‬הא בעינן מקרב אחיך‪ ,‬וגר פסול לכל שררה ותרצתם‬ ‫בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ ˘‡¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שתרצתם באחד מן התרוצים בשם הראשונים ואחרונים‪ ,‬דכיון שלא היה‬ ‫בישראל חשוב כמותם‪ ,‬לכן היה מותר למנות אותם‪ ,‬נראה להעיר א''כ מדוע לא‬ ‫כתב הרמב''ם שאע''פ שאין ממנים גרים לשום שררה‪ ,‬מ''מ גדול הדור מותר‬ ‫למנות‪.‬‬ ‫‪'ÈϯËÒ‡ Ô¯·ÏÓ ‡''ËÈÏ˘ ÔÈÂÏ ‰È¯‡ ·¯‰‬‬ ‫מה שתרצתם באחד מן התרוצים בשם אחרונים שלא היו גרים ממש אלא בני‬ ‫גרים‪ ,‬והבאתם פוסקים שהביאו ראיות שהיו ממש גרים‪ ,‬נראה לציין שמהא‬ ‫שכתב רש''י יומא ע''א ע''ב ד''ה דלא עבד עובדא דאהרן‪ ,‬על הא דאיתא התם‬ ‫דהכהן גדול אמר לשמעיה ואבטליון ייתון בני עממין לשלם‪ ,‬דהינו לשון גנאי‪,‬‬ ‫ואמרו לו שמעיה ואבטליון ייתון בני עממין לשלם דעבדי עובדא דאהרון ולא‬ ‫ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן‪ ,‬כתב שהוניתנו אונאת דברים‪,‬‬ ‫ואמר מר ב''מ נ''ח ע'' ב לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר‬ ‫אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך‪ ,‬משמע שהיו גרים ממש‪.‬‬

‫‪Ô·¯Á‰ ÏË·˙È˘ ̯‚ ‰Ê ‰˙ÂÁ‡Ï ‰¯˙È¢ ÏÁ¯ Ï˘ ˙ÂÎʉ Ú„Ó‬‬ ‫‪˜ÁˆÈ ˙„È˜Ú Ï˘ ˙ÂÎÊÓ ¯˙ÂÈ‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא במדרש איכה פתיחתא כ''ד דבשעת החרבן בכה‬ ‫אברהם והתחנן שיבטלו את החרבן וכן יצחק וכן יעקב וכן משה ולא נענו אבל‬ ‫כשרחל ביקשה שמעו לקולה והבטיחו לה ושבו בנים לגבולם‪ ,‬דיש להקשות איך‬ ‫יכול להיות שהזכות של רחל שויתרה לאחותה היא זכות יותר גדול מעקידת‬ ‫יצחק‪ ,‬ותרצתם‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ Ï·‡Ï ‰ÓÏ˘ '¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש לתרץ בפשטות ע''פ לשון המפרש שם באיכה וז''ל ומה אני שאני בשר ודם‬ ‫לא קנאתי לצרה שלי וכו' ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת‬ ‫כוכבים שאין בה ממש והגלית בני היינו שסיבת החרבן היה בגלל עבודה זרה‬ ‫שזה היה בחינת צרה להקב''ה כביכול ע''כ מעשה רחל הוה משקל מדה כנגד‬ ‫משה‪ ,‬וביותר מפורש ברש''י ירמיה ל''א י''ד על הפסוק רחל מבכה על בניה‪,‬‬ ‫שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב''ה על שהעמיד מנשה צלם בהיכל ולא‬ ‫נתפייס נכנסה רחל ואמרה לפניו רבש''ע רחמי מי מרובים וכו' והלא אני‬ ‫הכנסתי צרתי בתוך ביתי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לו סמני‪ ,‬אף אתה אם‬ ‫הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם‪ ,‬אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר‬ ‫לפעולתך וכו'‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬

‫‡‪ÔÂÊÓ‰ ˙ί· ͯ·Ï ·ÈÈÁ ̇‰ ‰ÊÓ Ú·˘ ‰˘Ú ¯ÂÚÈ˘ÎÓ ˙ÂÁÙ ÏÎÂ‬‬ ‫מה שדנתם שמי שלא אכל שיעור אכילה אבל נעשה שבע מזה האם חייב לברך‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬והבאתם מחלוקת הפוסקים בזה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ¯ÈÓ ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ı˯‡Â¢ Ìȯه ·¯‰‬‬ ‫נראה לציין מה שמובא בספר דברי יחזקאל )הליכות והלכות שכח( סיפר הרה''ח רבי‬ ‫משה ענגלענדער שמרן ז''ל משינאווא שבת פעם בעיירת בלאזוב ואת הסעודה‬ ‫השלישית אכל ביחד עם הגה''ק בעל צבי לצדיק מבלאזוב בסוף הסעודה כאשר‬ ‫הכניסו נרות לפני ברכת המזון הסתכל מרן משינאווא על פרוסת המוציא‬ ‫שחתך לעצמו והבחין שאכל רק אפס קצהו נענה ואמר להגה''ק מבאלוזב‬ ‫שפטור הוא מבזרכת המזון יען לאכל כזית כי היה שבע מסעודת היום‪ ,‬העיר‬ ‫הצבי לצדיק שכתבו הפוסקים עיין שו''ת חתם סופר אור''ח סימן מ''ט דאף מי‬ ‫שלא אכל כזית חייב בברכת המזון כל שהוא במצב של שביעה‪ ,‬השיב מרן‬ ‫משינאווא דבמה דברים אמורים במי שהיה רעב לפני הסעודה ואכל קימעה‬ ‫ובא לידי שביעה במשהו פחות מכזית אז חייב בברכת המזון‪ ,‬אבל מי שהיה‬ ‫שבע מעיקרא טרם התחיל הסעודה ולא היה יכול לאכול רק משהו פטור‬ ‫מברכת המזון‪ ,‬דעל שביעתו זו כבר בירך ברכת המזון בגמר סעודה הקודמת‬ ‫עכ''ל‪.‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪à''èéìù ÷ñðéîáåðî ø''åîãàä ïøî ÷''ëì‬‬

‫‪÷øàô àøàá‬‬

‫‪å''éð áåìøàô ÷çöé äîìù ç''äáä åãëð éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪÷øàô àøàá à''èéìù áåìøô òùåäé éáø â''äøä åðáì ïá‬‬ ‫‪åéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì äëæéù àåòø àäé‬‬ ‫‪÷''äøàá åéãéîìú :íéëøáîä‬‬ ‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪÷çöé ìàìöá áøä‬‬

‫‪à''èéìù ÷éìâ‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪à''èéìù õéáåôñåé 'éòîù éáø â''äøä‬‬

‫‪ùîù úéá‬‬

‫÷‪äå÷ú çúô è''ùòá úéø‬‬

‫‪åéçéù úáäå ïáä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪åéöìç éàöåé ìëî úçð äåøé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå‬‬

‫‪åéáà úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ì''æ äéòîù áøä ö''äøä ïá ïøäà ìàåîù áøä‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú áà íçðî ä''ë ò"áìð‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬