Lecture 3

‫מת"ם ‪3‬‬ ‫נדבר על‪ :‬מבנים והקצאה דינמית‬ ‫‪-1‬מבנים – ‪STRUCT‬‬ ‫נרצה להגדיר מה זה סטודנט מבחינת מרצה בקורס מת"ם‪:‬‬ ‫–שם פרטי‬ ‫–שם משפחה‬ ‫–תעודת זהות‬ ‫–ציון תרגילי בית‬ ‫–ציון מבחן‬ ‫–ציון סופי‬ ‫מה זה סטודנט מבחינת פרופ" לרפואה‪:‬‬ ‫–שם‬ ‫–כרטיס אשראי‬ ‫–מחלה‬ ‫–עבר רפואי‬ ‫איך נגדיר סטודנט במת"ם בספת ‪? C‬‬ ‫{‪typedef struct student‬‬ ‫;]‪char 1name [20‬‬ ‫;]‪char 2name[30‬‬ ‫;‪long id‬‬ ‫;‪float HW_grade‬‬ ‫‪char EXAM_grade; //char a number between 0‬‬‫‪255 - enough‬‬ ‫;‪char final_grade; } Tel_Hai_Student‬‬ ‫סיכום ‪:1‬‬

: typedef ‫ניתן להגדיר סוגים חדשים של משתנים ע"י שימוש ב‬ typedef

‫שם חדש‬

typedef

int

‫סוג‬ new_int;

new_int new // same as int new; ‫דוגמה‬ #include <stdio.h> typedef struct student{ …

‫אותם השדות יופיעו פה‬ {Tel_Hai_Student;

void main() { Tel_Hai_Student moshe; Tel_Hai_Student *olga; Tel_Hai_Student arr_stud[15]; moshe.Exam_grade=100; //‫ישנה את הציון של משה ל‬ 100 Arr_stud[2].HW_grade=30; (*olga).Exam_grade=100; (‫)כתיבה שקולה‬

olga->Exam_grade=100; ?‫מה קורה בזכרון בעת הגדרת המבנה‬ ‫נניח הגדרנו‬

Tel_Hai_Student moshe;

‫מקצה מקום בזכרון בגודל סה"כ גודל השדות‬ 20*1byte + 30*1byte + 4byte + … + 1byte Name1

name2

final_grade ‫ בתים‬60 ‫סה"כ מקצה‬

Tel_Hai_Student *olga; 4byte ‫מקצה‬ :‫שימו לב‬ ‫כאשר מגדירים‬ Type *name; ‫( בתים‬sizeof(int ‫ הוא מוגדר להיות כתובת עבורו מוקצה‬Name :‫למשל‬ Int* int_name; ‫ בתים כי זה פוינטר למשל‬4 ‫מוקצה‬ Char *char_name; // ‫ בתים כי זה פוינטר‬4 ‫גם מוקצה‬ Tel_Hai_Student *THS_name; // ‫ בתים כי זה פוינטר‬4 ‫גם מוקצה‬ :‫נסתכל על הדוגמה עם הפרופ" לרפואה‬ typedef struct{ char *name; double credit_card_number; char* desease_name; struct past_condition{ //‫עבר רפואי‬ int num_of_red_balls;

…… } }student_for_doctor; union (‫ )איגוד‬:‫סוג נוסף של מבנה‬ typedef union { char c_val;  1byte char *str; 4byte float f_val;}union_type; 4byte union_type example;  ‫מוקצה זיכרון בגודל של השדה הגדול‬ ‫ביותר‬ 4byte ‫במקר שלנו יוקצה זכרון‬ example.c_val=7; example.f_val=8.2; :‫הקצאה דינמית‬ ?‫מתי משתמשים‬ :1 ‫דוגמה‬ #include.. void main() { int N; int arr[N];  ‫טעות‬ scanf(“N: %d”&N);

‫}‬ ‫!אי אפשר לעשות זאת כי זה נעשה בזמן ריצה‬ ‫כאשר צריך להקצות מקום בגודל שלא ידוע לפני ריצת התוכנית‬ ‫משתמשים בהקצאה דינמית‪.‬‬ ‫ישנן ‪ 4‬פונקציות המנהלות הקצאה דינמית ושחרור של הזכרון‬ ‫‪(memory allocation) malloc‬‬ ‫)‪void* malloc(size‬‬ ‫אופן הפעולה – מבקשת ממערכת הפעלה מספר בתים השווה ל‪-‬‬ ‫‪ SIZE‬מחזירה פוינטר להתחלת שטח הזכרון שמצאה או ‪ NULL‬אם‬ ‫נכשלה‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫;‪char* line‬‬ ‫הקצה עבורו מקום בגודל ‪ 80‬בתים ‪line = (char *)malloc(80); ‬‬ ‫) ‪( casting‬‬ ‫דרך אחרת‪:‬‬ ‫;))‪line= (char *)malloc(80*sizeof(int‬‬ ‫‪ byte320‬יוקצה‬ ‫‪calloc:‬‬ ‫‪void *calloc(N , S) ‬‬ ‫‪ – N‬מס האלמנטים‬ ‫‪ – S‬גודל של כל אלמנט‬ ‫זהה ל ‪ MALLOC‬רק שהיא מאפסת את המערך‬

‫מקצה מחדש שטח ‪void *realloc(void *block, int size); ‬‬ ‫בזכרון‬ ‫פעולה יקרה ‪ -‬יש להשתמש בה כמה שפחות‬ ‫כתובת התחלת הבלוק הישן – ‪void *block‬‬ ‫הגודל החדש שנדרש – ‪int size‬‬ ‫פעולה אחרונה‪FREE :‬‬ ‫פונקציה משחררת את הזכרון שהוקצה‬ ‫להיזהר עם ‪ – FREE‬לא לשחרר פעמיים את אותו הפוינטר – לא‬ ‫האם‬ ‫לבדור‬ ‫תמיד‬ ‫–‬ ‫‪NULL‬‬ ‫שהוא‬ ‫פוינטר‬ ‫לשחרר‬ ‫‪ malloc/calloc/realloc‬הצליחו!‬