Kol Yaacov Berechit 2009

‫פרשת‬ ‫בראשית‬ ‫תש''ע‬ ‫לפ''ק‬

‫בראשית ברא אלקי וגו' )א'‪ ,‬א'( הסביר זקני הרה''ק ר' משה לייב‬ ‫מסאסוב זצ''ל בראשית – הדבר הראשו שאד צרי לידע הוא שהקב''ה‬ ‫ברא את השמי ואת האר‪ .‬וי''ל עוד עפ''י דברי הרה''ק מקאלשיט‬ ‫זצ''ל בראשית נוטריק – באמת רצו אלקי שמחת ישראל תמיד‪.‬‬ ‫ב( בראשית ברא אלקי וגו' )א'‪ ,‬א'( איתא במגילה )ט'( מעשה בתלמי‬ ‫המל שכנס ע''ב זקני והושיב בע''ב בתי ולא גילה לה על מה כנס‬ ‫ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר לה כתבו לי תורת משה רבכ נת הקב''ה‬ ‫עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעת לדעת אחד וכתבו לו )בראשית א'(‬ ‫אלקי ברא בראשית וגו'‪ .‬ופי' רש''י שלא יאמר בראשית ש הוא וב'‬ ‫רשויות ה הא' ברא את השני‪.‬‬ ‫והתוס' ש הקשו עליו שבראשית אי ש כלל אלא בתחלה‪ ,‬ועוד שכתבו‬ ‫לו בלשו יונית בתחלה‪ .‬ותי' משו דמסתבר להו למיני שהפסוק הזכיר‬ ‫הבורא ראשו הלכ א כתבו בראשית ברא אלקי היה טועה תלמי המל ‬ ‫לומר בראשית הוא הבורא שלעול יש להזכיר הבורא תחלה‪ ,‬ולכ היה‬ ‫אומר דשתי רשויות ה ותיבה הראשונה הוא בורא אחד‪ ,‬והאלקי הוא‬ ‫השני מש''ה הפכו לו עכ''ד‪ .‬וצ''ע כוונתו דהאי יעשו טעות כזה שיאמרו‬ ‫דבראשית הוא בורא‪ ,‬הא מלת בראשית היא מלה שמשמעותה הוא תחלה‬ ‫וא''כ מפורש שאלקי ברא השמי והאר‪.‬‬ ‫והיערות דבש )דרוש ב'( תי' דהיוני ה חכמי פילוסופי אריסטו‬ ‫וחביריו‪ ,‬וה אמרו שאי ש לבורא בשו תואר‪ ,‬כי הוא נשגב מכל‬ ‫תוארי‪ ,‬אבל ש הנאות לו לקרוא קדמו‪ ,‬ולכ אילו היו כותבי בתחלה‬ ‫ברא אלקי שמי ואר היו אומרי דבתחלה היא סבה ראשונה‪ ,‬כי כ ‬ ‫שמו הנאות לו‪ ,‬היותו ראשו וקדמו לכל‪ ,‬והוא ברא אלקי סיבה ועלול‬ ‫שני'‪ ,‬ובזה היו מוצאי מקו לטעות אילו פתחו בו בלשו יונית בתחלה‬ ‫שהיו אומרי בתחלה הוא ש הנכו לסבה ראשונה‪ ,‬ולכ כתבו אלקי‬ ‫ברא בתחלה וליכא למטעי דבתחלה הוא ש‪ ,‬דהא א הוא נברא מ אלקי‬ ‫אינו קדמו ואינו סיבה ראשונה‪ ,‬ולא שיי לו ש בתחלה‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬עפ''י דברי מר הרה''ג ר' אלחנ וסרמא זצ''ל )קוב‬ ‫הערות( שהקשה דכיו דאמונה היא מכלל המצוות אשר כל ישראל חייבי‬ ‫בה תיכ משהגיעו לכלל גדלות‪ ,‬דהיינו תינוק ב י''ג שנה ותינוקת בת י''ב‬ ‫שנה‪ ,‬והנה ידוע כי בעני האמונה נכשלו הפילוסופי היותר גדולי כמו‬ ‫אריסטו אשר הרמב'' העיד עליו ששכלו הוא למטה מנבואה ור''ל שמלבד‬ ‫הנבואה ורוה''ק לא הי' חכ גדול כמותו‪ ,‬ומ''מ לא עמדה לו חכמתו להשיג‬ ‫אמונה אמיתית‪ ,‬וא''כ אי אפשר שהתוה''ק תחייב את כל התינוקות‬ ‫שישיגו בדעת הפעוטה יותר מאריסטו‪ ,‬וידוע שאי הקב''ה בא בטרוניא‬ ‫ע בריותיו‪ .‬ותי' דבעצ יסודי האמונה ה פשוטי ומוכרחי לכל אד‬ ‫שאיננו בכלל שוטה אשר א''א להסתפק באמיתת‪ ,‬וכדמוכח מהמעשה‬ ‫)מובא במדרש( שבא מי אחד לרבי עקיבא‪ ,‬אמר המי לר''ע מי ברא את‬ ‫העול אמר לו ר''ע הקב''ה‪ ,‬אמר המי הראני דבר ברור‪ ,‬אמר לו ר''ע מי‬ ‫ארג את בגד ‪ ,‬אמר המי אורג‪ ,‬אמר לו ר''ע כש שהטלית מעידה על האורג‬ ‫והדלת מעידה על הנגר‪ ,‬והבית מעיד על הבנאי‪ ,‬כ העול מעיד על הקב''ה‬ ‫שבראו‪ .‬אמנ יסוד זה של אמונה תלוי בתנאי אחד שלא יהא האד‬ ‫משוחד‪ ,‬היינו חפשי מתאות עול הזה ומרצונותיו‪ ,‬וא''כ סיבת המינות‬ ‫והכפירה אי מקורה בקלקול השכל מצד עצמו‪ ,‬כי א מפני רצונו לתאוותיו‬ ‫המטה ומעור את שכלו‪ .‬ולפ''ז י''ל דודאי מצד הלשו בראשית ברא אלקי‬ ‫א''א לטעות שב' רשויות ה וכמו שהקשו התוס' הנ''ל אבל כיו שתלמי‬ ‫המל! וחביריו משוחדי לתאות עול הזה ה ראויי לעשות אפילו טעות‬ ‫כזה ולומר שבראשית בורא הוא לכ כתבו לו אלקי ברא בראשית‪.‬‬ ‫ג( ובאמת צ''ע דא יש מקו לטעות בזה שכתב בראשית ברא אלקי למה‬ ‫באמת לא התחיל התורה ''אלקי ברא בראשית''‪ .‬המהרש''א תי' בש‬ ‫הלקח טוב כדאמרינ שלא יאמר אד לה' קרב אלא קרב לה' דשמא‬ ‫יתחרט בתו דיבורו ולא יסיי ונמצא שהוציא ש שמי לבטלה הכי נמי‬ ‫הכא א היה אומר אלקי ברא והיה פוסק ולכ התחיל בראשית‪.‬‬ ‫העי יעקב תי' עפ''י דברי המדרש דהתורה לא התחיל באל'' לפי שהוא‬ ‫לשו ארירה אבל ה שכתבו בלשו יונית אינה מתחלת באל'' כי א כמו‬ ‫שקורי בל''א אלקי גאט ובלשו לעז דיע‪.‬‬

‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬עפ''י הפסוק במלכי א' )ח'‪ ,‬מ''ג( אתה תשמע השמי‬ ‫מכו שבת! ועשית ככל אשר יקרא אלי! הנכרי וגו' ופי' רש''י וז''ל ישראל‬ ‫שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדי לא יקרא עלי תגר‪ ,‬לפיכ ונתת‬ ‫לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו‪ ,‬אבל נכרי מחוסר אמנה‪ ,‬לפיכ אמר‬ ‫אתה תשמע השמי ועשית ככל אשר יקרא אלי! הנכרי‪ ,‬בי ראוי בי שאינו‬ ‫ראוי ת לו‪ ,‬כדי שלא יקרא עלי תגר עכ''ד‪ .‬ולפ''ז י''ל דכיו דהיסוד של‬ ‫פרשה זו הוא אמונה בהקב''ה כמו שאמר רש''י כח מעשיו הגיד לעמו‪ ,‬לכ‬ ‫כתבה התורה בראשית ברא אלקי לרמז דאע''פ שיש לו קושיות באמונה‬ ‫צרי! להאמי בהקב''ה ומצדיק עליו את הדי‪ ,‬משא''כ נכרי א יש לו‬ ‫קושיות באמונה מיד הוא נעשה כופר ומטע זה כתב בשבילו אלקי ברא‬ ‫בראשית‪ ,‬דא''א לנכרי להיות מאמי כשיש לו ספיקות באמונה‪.‬‬ ‫פע אחת פגע הגאו ר' חיי סולובייצי'ק זצ''ל אב''ד בריסק ביהודי‬ ‫ששנה ופירש רח''ל אמר לו רבי יש לי הרבה קושיות על הנהגת הבורא‪,‬‬ ‫ענה הגר''ח א יש ל! קושיות אני מוכ לתר‪ ,‬אבל אני חושש שאי ל!‬ ‫קושיות רק תירוצי על הנהגותי!‪ ,‬ועל תירוצי לא אוכל לתר‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬עפ''י דברי רש''י לקמ על הפסוק ויאמר אלקי נעשה‬ ‫אד בצלמנו וגו' )א'‪ ,‬כ''ו( שכתב וז''ל דאע''פ שלא סייעוהו ביצירתו ויש‬ ‫מקו למיני לרדות לא נמנע הכתוב מללמד דר! אר ומדת ענוה שיהא‬ ‫הגדול נמל! ונוטל רשות מ הקט וכו' עכ''ד‪ .‬ולפ''ז י''ל דהא מבואר‬ ‫במדרש רבה )פ''א( מל בשר וד מזכיר שמו ואח''כ שבחו אבל הקב''ה‬ ‫משברא צרכי עולמו אח''כ מזכיר שמו שנאמר בראשית ברא ואח''כ‬ ‫אלקי‪ .‬והטע לזה הוא שאי ה' ניכר מצד עצמו רק מצד מעשיו‪ ,‬וזהו‬ ‫מוסר השכל לכל אחד ואחד האי להתנהג שהאד צרי להיות ניכר מצד‬ ‫מעשיו ולא מצד עצמו )ובאמת בהמעשה של תלמי המל שינו הזקני ג‬ ‫הפסוק נעשה אד בצלמנו וכתבו אעשה אד בצל(‪.‬‬ ‫ד( ויכל אלקי ביו השביעי וגו' פירש''י וז''ל מה הי' העול חסר מנוחה‪,‬‬ ‫באת שבת באת מנוחה‪ ,‬כלתה ונגמרה המלאכה עכ''ד‪ .‬איתא במגילה )ט'(‬ ‫מעשה בתלמי המל שכנס ע''ב זקני והושיב בע''ב בתי ולא גילה לה‬ ‫על מה כנס ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר לה כתבו לי תורת משה‬ ‫רבכ נת הקב''ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעת לדעת אחד‬ ‫וכתבו לו )בראשית ב'‪ ,‬ב'( ויכל ביו הששי וישבות ביו השביעי וגו'‬ ‫ופירש''י שלא יאמר א''כ עשה מלאכה ביו השבת דהא כתיב ויכל אלקי‬ ‫ביו השביעי והוא לא יקבל עליו מדרש חכמי שדרשו בו מה הי' העול‬ ‫חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה עכ''ד‪ .‬וכעי זה כתב המהרש''א ש‬ ‫שתלמי המל לא יאמי בזה מדרש חכמי מה הי' העול חסר מנוחה וכו'‪.‬‬ ‫וצ''ע למה לא יאמי תלמי המל במדרש זה‪ .‬וי''ל דכיו שאי לו נשמה‬ ‫יתירה הוא מופקע מהמנוחה של שבת‪ ,‬דרק ע ישראל יכולי להרגיש‬ ‫המנוחה של שבת ע''י נשמת יתיר‪ ,‬ולכ כתבו ויכל אלקי ביו הששי‬ ‫דלגבי תלמי המל הבריאה באמת נגמרה ביו הששי‪.‬‬ ‫ה( ויהי מק ימי ויבא קי מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא ג הוא‬ ‫וגו' )ד'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד'( הכלי יקר הקשה מהו ''ג''‪ .‬וכתב שראה בספר שמאשי‬ ‫קצת את הבל שלא נתעורר מעצמו על הקרב כי לא הביאו עד אחר שראה‬ ‫את קי הול ומקריב‪ ,‬וע''כ נאמר והבל הביא ג הוא במלת ג רמז שאיחר‬ ‫קרבנו והביא מצד הקנאה באחיו עכ''ד‪.‬‬ ‫זקני הרה''צ ר' גרשו האגער זצ''ל אדמו''ר מזבאלטוב הסביר באופ אחר‪,‬‬ ‫שא שמלת ג מורה על שלמד מקי להביא קרב אי בזה אש להבל‪ ,‬אלא‬ ‫שהטע שהבל לא הביא קרב מעצמו הוא שהבל חשב את עצמו כ''כ שפל‬ ‫שאינו ראוי להביא קרב להקב''ה‪ .‬משא''כ קי היה בעל גאוה ולא חש‬ ‫לחשבו זה‪ ,‬לכ עד שהביא קי קרבנו ג הבל לא הביא‪ ,‬וזה מרומז במלת‬ ‫ג שהסיבה שהבל הביא קרב הוא רק מחמת שקי כבר הביא‪.‬‬ ‫וג זקני הפני יפות פי' לטובה אבל באופ אחר‪ ,‬עפ''י דברי חז''ל אד כי‬ ‫יקריב מכ שהקרבת הקרב הוא שימסור אד את נפשו לה' ויחשוב כל‬ ‫מה שנעשה להקרב כאילו עשה בעצמו‪ ,‬וכ מצינו באילו של יצחק שנאמר‬ ‫ויעלהו לעולה תחת בנו פי' רש''י כל עבודות שעשה כאילו היא בבנו עשוי'‬ ‫והיינו דכתיב והבל הביא ג הוא פי' הביא את קרבנו וג את עצמו מסר‬ ‫לה' שהקרבת הקרב יהי' כאילו הקריב את עצמו והיינו דכתיב וישע ה' אל‬

‫הבל ואל מנחתו דהיינו אל הבל שהסביר לו פני של חיבה בעבור מסירות‬ ‫נפשו ואל מנחתו לקבל ברצו‪.‬‬ ‫ו( ויק קי אל הבל אחיו ויהרגהו וגו' )ד'‪ ,‬ח'( צ''ע דלכאורה נראה דחוטא‬ ‫נשכר‪ ,‬דקי שהרג את הבל הארי ימי אל תרנ''ו שני כדאיתא במדרש‬ ‫)שמות רבה‪ ,‬ל''א‪ ,‬י''ח( וזכה לראות בני ובני בני‪ ,‬והבל שנאבד בצדקו לא‬ ‫ארכו לו חמישי יו כמבואר במדרש )ב''ר‪ ,‬כ''ב‪ ,‬ז'(‪ .‬והחת סופר כתב‬ ‫דמכא ראי' שאי שכר לצדיקי בעול הזה אלא בעול הבא‪.‬‬ ‫וי''ל עוד עפ''י דברי המקובלי )מובא במהרש''א עירובי י''ח( שנשמת הבל‬ ‫נתגלגלה בשת אחיו וע''י הושתת העול משא''כ קי וכל יוצא חלציו מתו‬ ‫בהמבול‪.‬‬ ‫ז( כי שבעתי יק קי ולמ! שבעי ושבעה וגו' )ד'‪ ,‬כ''ד( פירש''י וז''ל‬ ‫ומדרש בראשית רבה לא הרג למ כלו‪ ,‬ונשיו פורשות ממנו משקיימו פרי'‬ ‫ורבי' לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קי לאחר שבעה דורות וכו' בא לו‬ ‫למ אצל אד הראשו וקבל על נשיו אמר לה וכי עליכ לדקדק על‬ ‫גזירתו של מקו‪ ,‬את עשו מצותכ והוא יעשה את שלו‪ ,‬אמרו לו קשוט‬ ‫עצמ תחלה והלא פרשת מאשת זה ק''ל שנה משנקנסה מיתה על יד ‪ ,‬מיד‬ ‫וידע אד עכ''ד‪ .‬צ''ע אמאי קיבל אד הראשו את טענת דלכאורה לא‬ ‫ראי זה כראי זה‪ ,‬נשי למ פרשו מלמ מחמת גזירת המקו על זרעו של‬ ‫קי‪ ,‬וע''ז השיב לה אד כהוג את עשו מצותכ והוא יעשה את שלו‪,‬‬ ‫אבל אד פרש מחוה מחמת החטא שעשה ובדר תשובה פרש מאשתו ולא‬ ‫שיי לומר לו עשו מצותכ והוא יעשה את שלו‪.‬‬ ‫וי''ל דעת עפ''י הגמ' בערובי )י''ח( ר''מ אומר אד הראשו חסיד גדול‬ ‫הי' כיו שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה ושלשי שנה‬ ‫ופירש מ האשה מאה ושלשי שנה‪ .‬ונראה מזה שנשי למ חשב דג אד‬ ‫פרש מחמת מיתה דהיינו כיו שחוה הביא מיתה לעול אי כא תועלת‬ ‫לקיי פרי' ורבי' כיו דלבסו מת ולא יהי' קיו להזרע‪.‬‬

‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬עפ''י דברי זקני הפני יפות שרש''י פי' על הפסוק ואחות‬ ‫תובל קי נעמה וז''ל היא אשתו של נח עכ''ד‪ .‬ומשמע מדבריו דזה שנגזרה‬ ‫גזירה על זרעו של קי לכלות אחר ז' דורות היינו דוקא בהזכרי ולא‬ ‫בהנקיבות‪ ,‬לכ נעמה אע''פ שהיתה מזרעה של קי לא נכללה בהגזירה‬ ‫וניצלה מהמבול‪ ,‬והיינו דאמר אד לה וכי עליכ לדקדק על גזירתו של‬ ‫מקו שהרי הנקיבות יכולות להתקיי‪ ,‬וכעני שאמרה מרי לאבי' עמר‬ ‫גזרת קשה משל פרעה‪ ,‬שפרעה לא גזר אלא על הזכרי‪ ,‬וכ משמע‬ ‫משאחז''ל שחסד הוא שנשא קי את אחותו ולא אמרו שנשא שת את‬ ‫אחותו משמע ששת באמת נשא מזרע קי )ונראה שחו! מזה שהנקיבות לא‬ ‫נכללו בהגזירה ג הזכרי שהיו מזרע של קי ע''י אמ ג''כ לא נכללו‬ ‫בהגזירה( כמו נח שה לא נכללו בהגזירה‪ .‬ולפ''ז י''ל טענת של נשי למ ‬ ‫לאד הראשו קשוט עצמ! תחלה דהיינו אפילו לדברי שהנקיבות לא‬ ‫נכללו בהגזירה אבל עכ''פ א כל הזכרי ימותו בהמבול אי כא קיו‬ ‫לעול‪ .‬ולכ מיד וידע אד עוד את אשתו דהיינו שהסכי לטענת ותלד‬ ‫את שת והוא נשא מזרע קי וכדברי הפני יפות הנ''ל‪.‬‬ ‫וי''ל עוד דבאמת הגזירה הי' על הנקיבות כמו על הזכרי‪ ,‬וזה שנעמה א‬ ‫שהיתה מזרע קי ניצלה הי' בזכות אד הראשו שאמר לנשי למ את‬ ‫עשו מצותכ והוא יעשה את שלו‪ ,‬דזה גופא פעל שאחד מזרע ניצול‬ ‫מהגזירה‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬שכדי להיות מורה ע ולהנהיג בדר התורה צרי ‬ ‫שמעשיו יהיו טובי וישרי לכל רואה‪ ,‬ולא שמתחלה יחשבו הרואי‬ ‫שאינו בטוב ורק אחר שיסביר לה הטע יבינו ישרותו‪ ,‬אלא צרי להתנהג‬ ‫באופ שלא יהיה עליו שו קושי' וכיו שראה אד שיש עליו קושיא א‬ ‫שלא היתה הקושיא רק לפו ריהטא‪ ,‬מיד וידע אד עוד את אשתו‪,‬‬ ‫שמנהיג הע צרי! להתנהג באופ שלא יהיה עליו שו קושי'‪.‬‬

‫בראשית ברא אלקי וגו' )א'‪ ,‬א'( הצמח צדק זצ''ל מליובאוויטש שלח פע את אחד מחסידיו הגדולי הגאו ר' אייזיק זצ''ל אל האדמו''ר מרוזי זצ''ל‬ ‫בעניני ציבור‪ .‬כשהיה ש ראה שני חסידי שבאו לקבל מאת הרבי מריזי הסכמות על ספריה‪ .‬אחד היה גדול בתורה וחבר ספר בהלכה‪ ,‬השני היה‬ ‫חסיד וחבר ספורי מעשיות מצדיקי‪ .‬וראה שהאדמו''ר נת הסכמתו תחלה לספר ספורי מעשיות והתפלא על כ!‪ .‬אמר לו הרבי מרוזי למה יתפלא ע''ז‪,‬‬ ‫ג הקב''ה נוהג ככה בתחלת ספר בראשית אומר רש''י לא היה צרי! להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכ שהוא עני של הלכה אבל התחיל‬ ‫בספורי מעשיות וג אנחנו כ!‪) .‬חסידי מספרי(‬ ‫כ' תשרי הוא יומא דהלולא של זקני הרה''ק ר' נפתלי ארי' ב הרה''ק ר' משה שפיגעל זצ''ל אדמו''ר מאסטראוו קאלושי‪ .‬נולד בלובלי בשנת תרכ''ט‬ ‫לאביו הרה''צ ר' משה‪ ,‬נקרא על שמו של זקנו הגאו הגדול ר' משה נפתלי קאצענעלנבוגי זצ''ל אב''ד טארנאגרד )תשובותיו בשו''ת דברי חיי‪ ,‬ונפש‬ ‫חי'( ר' משה נפתלי היה נכד הגאו הגדול ר' אברה קאצענעלנבוגי זצ''ל שהיה אב''ד בריסק‪ .‬בשנת תפ''ו כשהיה ר' אברה בווילנא ראה ש ילד פלא‬ ‫ועילוי גדול הביאו אותו לאביו הרה''ג ר' דוד זצ''ל ולמד אצלו כמה חדשי‪ ,‬הילד הזה נתגדל להיות הגאו מווילנא‪.‬‬ ‫בנעוריו זקני זצ''ל נסמ! להוראה ע''י מר הרה''ג ר' חיי מבריסק זצ''ל‪ .‬נשא את שרה בת הרה''ק ר' יעקב יצחק אונגר זצ''ל אדמו''ר השני מקאלושי‬ ‫)שהיה ב הרה''צ ר' אברה אלחנ אדמו''ר הראשו מקאלשי ב הרה''ק ר' מרדכי דוד זצ''ל אדמו''ר הראשו מדומברוב שהיה מתלמידי זקני החוזה‬ ‫מלובלי‪ .‬ומצד אמו היה ר' יעקב יצחק זצ''ל ב הרבנית רחל נחמה בת הרה''צ ר' קלמיש מפאריצק זצ''ל )מנוחתו כבוד בהר הזיתי‪ ,‬כשזקני הרה''צ ר'‬ ‫משה מנח זצ''ל נסע לאר ישראל הראה לו אחד קבורתו של ר' קלמיש זצ''ל והיה דבר גדול אצלו כי חיפש בפנקסאות של החברא קדישא ולא נזכר ש (‬ ‫ב הרה''צ ר' ישראל ב הרה''ק ר' יעקב יצחק החוזה מלובלי זצ''ל( שהיה מפורס לפועל ישועות‪ .‬בשנת תרפ''ה יצא מאסטראוו וקבע את מושבו בניו‬ ‫יארק ע''פ עצתו של רבו וידידו הרה''ג ר' מאיר ד פלאצקי בע''מ ספר הנפלא כלי חמדה שאמר לו שהיהודי באמעריקא צריכי לאדמורי'' להנהיג‪.‬‬ ‫ש פתח את בית מדרשו ורבי הלכו לאורו‪ ,‬הצליח לקרב לתורה ולחסידות אנשי מפשוטי הע שדבקו בו‪ .‬בעדינות ובאצילות היה משאו ומתנו ע‬ ‫אנשי בי בפולי בי באמעריקא‪ .‬חסידיו ומעריציו וכל אשר באו במגע אתו אהבוהו מאד ושמעו הל! למרחקי‪ .‬כ''ג שנה ניהל בית מדרשו בניו יארק‪,‬‬ ‫ונפטר ביו כ' תשרי תש''ט בטר מלאו לו שמוני שנה‪ .‬בניו‪ ,‬הרה''צ ר' אלחנ יוחנ‪ ,‬זקני הרה''צ ר' משה מנח‪ ,‬והרה''צ ר' פינחס אליהו‪ ,‬וחתנו‬ ‫הרה''צ ר' אברה אלחנ ספקטור‪ ,‬המשיכו במסורתו בשמש באדמורו''ת בניו יארק‪.‬‬ ‫פע אחת כשזקני זצ''ל שימש באדמורו''ת בעיר מוקוביד הסמוכה לוונגרוב פולי )היה אדמו''ר ש י''ב שני ואח''כ קבע את דירתו בעיר אסטראוו פל!‬ ‫לומזא וש נעשה קאלושינער רבי ע''ש חותנו הרה''ק ר' יעקב יצחק זצ''ל האדמו''ר מקאלושי שנפטר אז( והיה מלחמה ש בי הרוסי והפולני‪,‬‬ ‫והקהל נאספי לבית המדרש ויושבי על הרצפה ונחבאי תחת השלחנות והספסלי מפני הפגזי והחצי הפורחי ממעל לגגות העיר‪ ,‬וזקני זצ''ל‬ ‫לבוש קיטל וטלית ועומד אצל העמוד ואומר צ''א פעמי למנצח יענ! ה' והקהל עוני אחריו בקול בכי ויללה וע''י נס נגלה ניצלו כול וג העיר ניצלה‬ ‫משריפה‪.‬‬ ‫זקני היה רגיל להסתופ" בצל צדיקי הדור‪ ,‬פע אחת הל! לראדי ע בנו לבקר החפ חיי זצ''ל שהי' גר ש‪ .‬כשבא לבית החפ חיי פתח את הדלת‬ ‫ושאל אות מי את מבקשי אמר לו שהוא מבקש החפ חיי אומר לו דאס בי אי!‪ ,‬והיה פלא גדול בעיני זקני דר! הפשטות של החפ חיי‪ ,‬ותמיד‬ ‫התפעל מהעניוות שלו‪.‬‬ ‫זקני זצ''ל היה תלמיד חכ גדול וכל ימיו הי' שקוע בד' אמות של הלכה‪ ,‬שמעתי בש הגאו ר' משה ביק זצ''ל שאמר שהשתת" בהסיו שזקני זצ''ל‬ ‫עשה על שו''ע יו''ד שלמדו מאה ואחד פעמי‪.‬‬ ‫וראיתי בש הבעש''ט לפרש מאחז''ל )חגיגה ט'( אינו דומה שונה פרקו מאה פעמי לשונה פרקו מאה ואחד‪ ,‬דלכאורה הול''ל מאה פעמי ואחת כי פע‬ ‫לשו נקיבה‪ .‬אלא הכוונה דמי ששונה התוה''ק לש חכמה בלי האמונה לש אחד ומיוחד‪ ,‬אפילו למד מאה פעמי לא יצא ידי חובתו‪ ,‬כי העיקר ללמוד‬ ‫ע ''האחד'' לתכלית קיו מצות הבורא יתבר! שמו‪.‬‬ ‫ובכל שנה ושנה ביומא דהילולא שחל ביומא דאושפיזא של יוס" צדיקא בסעודת יארצייט הי' זקני ר' משה מנח זצ''ל ביחד ע אחיו הרה''צ זצ''ל‬ ‫אומרי דברי תורה לזכר נשמתו‪ ,‬וכל אחד הי' משבח ומהלל מעשיו של אביה שהתנהגותו לפי דורו הי' כדמותו של יוס" צדיקא‪ ,‬שהיה משיירי כנסת‬ ‫הגדולה מצדיקי פולניא והיו מהראשוני שהגיעו לאמעריקא שהכי אדמת אמעריקא לקבל יהדות החרדית ודר! הבעש''ט כמו שעשה יוס" הצדיק‬ ‫במצרי‪ ,‬וזכה בענותנותו ועזות קדושתו שמטתו שלימה שמיו שהגיע לאמעריקא עד היו כל ניניו ונכדיו יראי ושלמי‪ .‬יהי זכרו ברו!‪.‬‬ ‫הרוצה לנדב גליו נא להתקשר‪ 732'370'1927 :‬להוספות או לבירורי נא לשלוח פקס‪732'370'0102 :‬‬ ‫הכתובת‪KOL YAAKOV 89 RIVINGTON ST. (RABBI YAAKOV SPIEGEL WAY) N.Y. N.Y. 10002 :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬