Kol Yaacov Noach 5770

‫פרשת‬ ‫נח‬ ‫תש''ע‬ ‫לפ''ק‬

‫אלה תולדת נח נח איש צדיק וגו' )ו'‪ ,‬ט'( צ''ע למה נקראת פרשה זו נח ופרשת‬ ‫תולדות נקראת תולדות‪ .‬דבהתחלת הפרשה כא כתוב אלה תולדות נח והפרשה‬ ‫נקראת פרשת נח‪ ,‬ובהתחלת פרשת תולדות כתוב אלה תולדות יצחק והפרשה‬ ‫נקראת תולדות‪ ,‬ולמה לא נקראת הפרשה פרשה יצחק כמו פרשה זו נקראת נח‪ .‬ועוד‬ ‫צ''ע שיצחק לא זכה לבני עד שהי' ב ששי שנה‪ ,‬והתורה האריכה בעני התפילות‬ ‫שהי' מתפלל בשביל בני‪ ,‬ונח לא זכה לבני עד שהי' ב חמש מאות שנה והתורה‬ ‫לא הזכירה כלל שהתפלל בשביל בני‪.‬‬ ‫וי''ל שיש חילוק גדול בי נח להאבות‪ ,‬שהיסוד של האבות הוא לעשות תולדות‪,‬‬ ‫שרצו לעשות ע חדש ע ישראל‪ ,‬ומחמת זה נקראת הפרשה תולדות‪ ,‬דמבלי‬ ‫תולדות אי קיו לאבות‪ .‬משא''כ נח אע''פ שרצה בני ובודאי והתפלל בעבור הוא‬ ‫רצה בני כמו כל אב הרוצה בני שהי' חשבו פרטי ולא בשביל שרצה לעשות ע‬ ‫חדש‪ ,‬ולכ התורה לא הזכירה שנח התפלל בשביל בני‪ ,‬שבודאי לא כל דבר שנח‬ ‫עשה בחייו נזכר בתורה‪ ,‬ומחמת זה נקראת הפרשה נח ולא תולדות‪ ,‬דש תולדות‬ ‫שיי רק א יש אבות )כמו שכתב בגמ' שבת אבות מכלל דאיכא תולדות( וזה לא‬ ‫שיי לנח‪) .‬ועיי בהגהות גליו הש''ס בחולי ד פ''ט דהקשה למה לא הביא הגמ'‬ ‫פסוק אחר וכתב דפסוק זה הוא בפ' תולדות‪ .‬וצ''ע דהפסוק אינו בפר' תולדות אלא‬ ‫בפר' נח‪ ,‬ומשמע מדבריו דג פרשת נח נקרא פר' תולדות(‪.‬‬ ‫וי''ל עוד עפ''י המדרש תנחומא וז''ל הה''ד )משלי י''א( פרי צדיק ע חיי אמר רבי‬ ‫יהודה הלוי בשעה שהאד מסתלק מ העול בלא בני הוא מיצר ובוכה אומר לו‬ ‫הקב''ה למה אתה בוכה מפני שלא העמדת פרי בעול הזה‪ ,‬יש ל פרי יפה מ‬ ‫הבני‪ ,‬אומר לפניו רבונו של עול איזה פרי שהעמדתי‪ ,‬אומר לו הקב''ה התורה‬ ‫שכתוב בה פרי צדיק ע חיי‪ ,‬בני אינו אומר אלא פרי צדיק‪ ,‬וכ תולדותיו של‬ ‫אד אלו מעשיו הטובי וכ הוא אומר אלה תולדות נח נח איש צדיק תמי עכ''ד‪.‬‬ ‫ועיי ברא'' שהקשה הלא כמה פעמי מזכיר אברה יצחק ויעקב בתורה ואינו‬ ‫מספר בשבח‪ .‬ועוד הקשה הפרי צדיק )להרה''ק ר' צדוק הכה זצ''ל( דלכאורה‬ ‫פסוק זה אי לה שו שייכות ע נח‪ ,‬שהרי יש לו בני וכל העול יצא מזרעו‪,‬‬ ‫וכשרצתה התורה לרמז שעיקר תולדותיו של אד מעשי טובי הו''ל לרמז במי‬ ‫שמת בלא בני רח''ל ולא בנח שהניח בני‪.‬‬ ‫ותי' הפרי צדיק שהתורה בא ללמדנו שא מי שיש לו בני‪ ,‬ואפילו אד כנח שהיה‬ ‫האב לכל העול כולו אעפ''כ אי זה נחשב עיקר תולדותיו‪ ,‬דעיקר תולדותיו של‬ ‫אד הוא מצוות ומעש''ט‪ .‬עיי בהקדמה לספר פרי צדיק לרבינו הרה''ק ר' צדוק‬ ‫הכה זצ''ל שנכתב ע''י חת חורגו הרב ברו דוב הכה זצ''ל שהביא המדרש‬ ‫תנחומא הנ''ל וכתב דכ היה אצל רבינו אשר עלה השמימה ט' אלול‪ ,‬ואע''פ שלא‬ ‫זכה להניח בני אחריו‪ ,‬הניח אחריו כמה וכמה מאות ניירות כתובי בכתי''ק‬ ‫בהלכות קבועות‪ ,‬שו''ת‪ ,‬וחידושי בבלי וירושלמי‪ ,‬ורמב''‪ ,‬ושו''ע‪ ,‬ומטע זה קרא‬ ‫ספרו פרי צדיק לרמז דזהו עיקר פירותיו שלו‪.‬‬ ‫ולפ''ז י''ל קושית הרא'' שהתורה כתבה ידיעה זו דוקא בנח שעליו יש הו''א לומר‬ ‫שעיקר תולדותיו היו בניו דהא כל העול יצא מזרעו קמ''ל דאפילו בנח עיקר‬ ‫תולדותיו היו מצוות ומעש''ט‪ .‬ואיתא במדרש תנחומא לא מת נח עד שראה את כל‬ ‫העול כולו בישוב וראה שבעי אומות יוצאי מחלציו‪ ,‬ומכול לא נזכר אלא‬ ‫צדקו שנאמר איש צדיק תמי‪ ,‬וזה כדברינו הנ''ל‪ .‬ולפ''ז י''ל דמטע זה נקרא‬ ‫הפרשה נח ולא תולדות לרמז יסוד הנ''ל דאפילו בנח שכל העול יצא מזרעו עיקר‬ ‫תולדותיו הוא מצוות ומעש''ט שלו‪.‬‬ ‫ב( ותשחת האר לפני האלקי ותמלא האר חמס )ו'‪ ,‬י''א( כתב רש''י שלא נחת‬ ‫גזר די אלא על הגזל‪ .‬צ''ע למה דוקא על הגזל יותר משאר עבירות‪ .‬הגור ארי' תי'‬ ‫דכל זמ שהי' אפשר לה לעשות תשובה לא נחת גזר דינ‪ ,‬ולכ על שאר עבירות‬ ‫שעשו לא נחת גזר דינ ששיי לה עוד לעשות תשובה‪ ,‬אבל על גזילה לא שיי‬ ‫לעשות תשובה דהי' גזילה דרבי ולכ נחת גזר דינ עלי'‪.‬‬ ‫וכעי זה כתב זקני הפני יפות דעל כל עבירות לא נחת גזר די שמא יחזרו‬ ‫בתשובה אבל על הגזל אי מועיל התשובה עד שישיב את הגזילה‪ ,‬ולא די לשל שווי'‬ ‫דהא אחז''ל מה בי גזל לחמס‪ .‬גזל – לא יהיב דמי‪ .‬חמס – יהיב דמי‪ .‬ולכ א‬ ‫גזל חפ! או דבר מאכל ואכלו או שכילה החפ! א א משל שווי' עדיי חמס הוא‬ ‫שלקח מחבירו בע''כ והתורה אמרה והשיב את הגזילה אשר גזל‪ ,‬ובאנשי נינוה‬ ‫כתוב ומ החמס אשר בכפיה משמע אשר עדיי בעי בכפיה להשיב החפ! עצמו‪,‬‬ ‫ובדור המבול אמרו במדרש שגזילת הי' בדבר מאכל שהדבר כבר לא הי' בעי א‬ ‫שישלמו את הגזילה עדיי הוא חמס וכדברינו הנ''ל‪.‬‬ ‫העי יעקב )סנהדרי ק''ח( כתב חידוש גדול שג נח הי' חשוד על הגזל וכדי לכפר‬ ‫על הגזל דרבי עשה התיבה )דהרבה ריוח הצלה לפניו( שהי' צרכי רבי להציל כל‬ ‫חי‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר עפ''י דברי המלא העומר )הגה''ק ר' ארי' ליב צינ זצ''ל אב''ד‬ ‫פלאצק( שהקשה דמצינ אי בעל הרחמי פוגע בנפשות תחלה ובתחילה מעניש‬ ‫אד בממונו ואח''כ בגופו כדמצינ באיוב‪ ,‬ובדור המבול מצינו להיפ דכתיב אמחה‬

‫את האד וגו' מאד עד בהמה‪ .‬ותי' דרק א הממו שלו שיי שיפרעו מממונו‬ ‫תחילה‪ ,‬אבל כיו דהממו אינו שלו לא נחשב פרעו מה שנפרעי מממונו ולכ פוגע‬ ‫בנפשות תחלה‪ .‬ולפ''ז י''ל דבאמת היו ראויי לקבל עונש על שאר עבירות כמו על‬ ‫הגזל אבל לא נחת אלא על הגזל דבלי גזל לא הי' הקב''ה פוגע בנפשות תחלה אלא‬ ‫בממונ וא הי' פוגע בממונ תחלה אפשר שזה הי' די וכדאיתא בפסחי )קי''ח(‬ ‫שלפעמי נגזר מיתה על האד ומתכפר בממונו‪.‬‬ ‫וי''ל עוד עפ''י הגמ' בסנהדרי )ק''ח( ת''ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה‬ ‫שהשפיע לה הקב''ה‪ ,‬אמרו כלו צריכי אנו לו אלא לטיפה של גשמי יש לנו‬ ‫נהרות ומעינות שאנו מסתפקי מה‪ ,‬אמר הקב''ה בטובה שהשפעתי לה בה‬ ‫מכעיסי אותי ובה אני ד אות שנאמר ואני הנני מביא את המבול מי על האר‪.‬‬ ‫ולפ''ז י''ל דלא נחת גזר די על שאר עבירות דהטע שעברו עליה הי' בשביל‬ ‫היצר הרע של תאוה כמו שכתוב )ח'‪ ,‬כ''א( כי יצר לב האד רע מנעריו אבל זה‬ ‫שעברו על הגזל לא הי' בשביל תאות דהא כבר הי' לה כל טוב אלא עברו על גזל‬ ‫כדי למרוד בהקב''ה ולכ נחת גזר דינ עלי'‪.‬‬ ‫וי''ל עוד עפ''י דברי המדרש וז''ל וכ היו דור המבול עושי הי' א' מוציא קופתו‬ ‫תורמסיס זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה שאינו יכול להוציא בדי וכו' עכ''ד‪.‬‬ ‫ולכאורה צ''ע מהו הריוח לדור המבול שיש לה כל טוב לגזול פחות משוה פרוטה‪.‬‬ ‫ולפי דברינו הנ''ל י''ל דודאי דבר ששוה פחות משוה פרוטה אי לו שו חשיבות‬ ‫כלל והטע שגזלו הי' רק למרוד בהקב''ה וכדברינו הנ''ל‪.‬‬ ‫וי''ל עוד דודאי גזלו יותר משוה פרוטה כמו שעברו על שאר עבירות אבל בשביל זה‬ ‫בלבד הקב''ה הי' מארי אפו כמו שהארי לה בשביל שאר עבירות‪ ,‬אבל על מה‬ ‫שגזלו פחות מש''פ הקב''ה החתי גזר דינ כיו שעשו כ רק למרוד בהקב''ה‪.‬‬ ‫וי''ל עוד עפ''י דברי חז''ל שאי אד חוטא אלא א''כ נכנס בו רוח שטות ולכ יש‬ ‫לדור המבול אמתלא דבשעת עבירה הי' לה די שוטה ומעשה שוטה אינו כלו‪,‬‬ ‫משא''כ בגזל עשו העבירה בחשבו ובדקדוק גדול שגזלו רק פחות משוה פרוטה‬ ‫דע''פ די תורה פחות מש''פ לא נחשב ממו וע''ז לא שיי האמתלא הנ''ל שאי אד‬ ‫חוטא אלא א''כ נכנס בו רוח שטות לכ נחת גזר די עלי'‪ .‬ולפ''ז יש ליישב הפסוק‬ ‫מובא בהמדרש הנ''ל שנאמרה על דור המבול הלא נסע יתר ב ימותו ולא בחכמה‪.‬‬ ‫והמהרש''א )סנהדרי ק''ח( הסביר ולא בחכמה ר''ל ולא בחכמת התורה דהיינו‬ ‫שגזלו פחות משוה פרוטה כיו שאינו יכול להוציא בדי אבל לפי התורה ב נח נהרג‬ ‫על פחות מש''פ‪ .‬ולפי דברינו הנ''ל י''ל ולא בחכמה ר''ל זה שגזלו בחכמה דהיינו‬ ‫פחות משוה פרוטה לא הי' באמת בחכמה‪ ,‬דחכמה זה גרמה המבול‪.‬‬ ‫וי''ל עוד בדר צחות דבאמת נחת גזר דינ על שאר עבירות ולא על הגזל‪ ,‬וזה‬ ‫שאמרו חז''ל שלא נחת אלא על הגזל ר''ל דהטע שגזלו רק פחות מש''פ הי' כיו‬ ‫שע''פ די תורה אי זה נחשב ממו וכיו דע''י מעשה זה מתגלה שנהגו עפ''י דיני‬ ‫התורה לכ קבלו עונש על שאר עבירות כמו ישראל שמצווה על דיני התורה‪.‬‬ ‫וי''ל עוד שלכאורה צ''ע שדור המבול שעברו על הכל לא גזלו אלא פחות מש''פ‪ .‬וי''ל‬ ‫שידעו שלא נחת גזר דינ אלא על הגזל דהיינו שעל שאר עבירות הקב''ה מארי‬ ‫אפו משא''כ על הגזל לכ היו מקפידי לא לגזול יותר כדי שלא יחת גזר דינ‬ ‫וכדברינו הנ''ל‪.‬‬ ‫הימי יוס" ))הרה''ג ר' בנימי שמעונובי זצ''ל(( תי' באופ אחר‪ ,‬שמצינו שדניאל‬ ‫נת עצה לנבוכדנצר הרשע שחיק עצמות‪ ,‬וחטא בצדקה פרוק‪ ,‬וא''כ מצינו שע''י‬ ‫הצדקה יכולי לפרוק מעצמ עונות‪ ,‬וא''כ למה לא נת נח עצה זו לדור המבול‪.‬‬ ‫ותי' דבאמת עצה זו ניחא א מעות הצדקה שלו המה‪ ,‬אבל בצדקה שעושה ע‬ ‫מעות גזל‪ ,‬בודאי אינו מתכפר ושפיר אמרו חז''ל לא נחת אלא על הגזל‪ ,‬כי לולא‬ ‫זאת הי' לה עצה של צדקה‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬עפ''י מה דאיתא בספה''ק דבראש השנה צרי כל אד לכלול את‬ ‫עצמו בתו כלל ישראל ואז יותר קל לזכות ביו הדי ולהושע בכל מיני ישועות‬ ‫וכמ''ש ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל הע בשגגה כי סליחת העונות מקושר‬ ‫ע שלימות העדה‪ ,‬אבל א ח''ו אחד פורש עצמו מ הציבור אז ידונו אותו בפני‬ ‫עצמו ומי יכול לומר שיזכה בדי‪ .‬ולפ''ז י'ל דכיו שכל אחד גזל מחבירו א''א לדונ‬ ‫ביחד וכעדה שלימה דהא כל אחד שונא את חבירו עד כדי כ שגזל מחבירו‪ ,‬וכיו‬ ‫שהי' ד כל אחד בפני עצמו יצאו חייבי בדינ ונאבדו במבול‪ ,‬וזהו כוונת חז''ל לא‬ ‫נחת אלא על הגזל דהגזל גר לדו כל אחד בפני עצמו ולא כעדה שלימה וכדברינו‬ ‫הנ''ל‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬דאיתא בחז''ל )זבחי קט''ז( ה' למבול ישב וישב ה' מל לעול ‪#‬‬ ‫בשעת מת תורה נכנסו או''ה אל בלע ואמרו ה' למבול ישב והשיב לה בלע ה'‬ ‫עוז לעמו ית ה' יבר את עמו בשלו‪ .‬והחת סופר הסביר כי הסבה שבעבורה‬ ‫נשבע הקב''ה שלא יוסי לקלל האדמה בעבור האד משו שיצר מחשבות לבו רע‬ ‫מנעוריו‪ ,‬וא''א לאד להמלט ממנו וקצת נחשב כאונס‪ ,‬א התינח קוד מת תורה‬ ‫אבל אח''כ הרי ברא הקב''ה תבלי ליצה''ר וא ירצה אד יכול לכבוש את יצרו‬

‫ונתבטלה הסבה‪ ,‬וא''כ בטלה השבועה וחששו או''ה ה' למבול ישב והשיב בלע ה'‬ ‫יבר את עמו בשלו דבדור המבול לא נחת הגזר די אלא על הגזל‪ ,‬וכיו שה'‬ ‫ברכ בשלו אפילו ח''ו לא יכבשו יצר ע''י תבלי של תורה מ''מ לא יביא מבול‪,‬‬ ‫דחמס אי כא שהרי ברכ בשלו‪.‬‬ ‫ומדבריו אנו רואי דעיקר החסרו של דור המבול הי' המחלוקת ביניה‪ ,‬וזה שהי'‬ ‫גזל וחמס ביניה באו רק ממחלוקת‪ ,‬דודאי מי שגר בשלו ע חבירו א''א לבוא‬ ‫לידי גזל וחמס‪ .‬וכ איתא בהדיא ברש''י לקמ )י''א‪ ,‬ט'( וכי אי זו קשה של דור‬ ‫המבול או של דור הפלגה‪ ,‬אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלח בו‪,‬‬ ‫ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מ העול‪ ,‬אלא שדור המבול היו גזלני והיתה מריבה‬ ‫ביניה לכ נאבדו‪ ,‬ואלו היו נוהגי אהבה וריעות ביניה שנאמר שפה אחת‬ ‫ודברי אחדי למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלו‪.‬‬ ‫ולפ''ז מבואר למה כול מתו בהמבול אפילו הקטני ויונקי שדי שלא חטאו‬ ‫וכדאיתא במדרש )פרשת קרח( ובא וראה כמה קשה מחלוקת שב''ד של מטה עונשי‬ ‫מי''ג ולמעלה וכא נענשו אפילו יונקי שדי‪.‬‬ ‫ג( ותשחת האר לפני האלקי ותמלא האר חמס )ו'‪ ,‬י''א( כתב רש''י שלא נחת‬ ‫גזר די אלא על הגזל‪ .‬צ''ע דא''כ למה כתוב כלל כי השחית כל בשר את דרכו על‬ ‫האר שהוא עריות‪.‬‬ ‫המהרש''א )סנהדרי ק''ח( תי' דעיקר הגזירה כללית הי' בשביל הזנות מ''מ לא הי'‬ ‫נחת והי' אפשר ליחיד הצדיק להיות נענה בתפלתו וניצול אבל כיו שפשטו ידיה‬ ‫בגזל נחת גזר דינ וג היחיד לא יהי' נענה בו‪ .‬ולפי דבריו מדויק הפסוק ק כל‬ ‫בשר בא לפני כי מלאה האר חמס מפניה וגו' ר''ל דבשביל חטא עריות נגזרה‬

‫גזירה רק בדר כללית ואפשר ליחיד הצדיק עוד להנצל אבל כשפשטו ידיה בגזל ג‬ ‫היחיד לא הי' אפשר להנצל וע''ז נאמר ק כל בשר‪.‬‬ ‫החת סופר )כתבתי זאת בכ''ה תשרי יומא דהילולא של מר החת סופר זצ''ל‬ ‫זכותו יג עלינו( תי' באופ אחר‪ ,‬דגזל וחמס הוא מפאת עז פני כי אפילו החומד‬ ‫ממו חבירו וגונב בסתר אינו מעיז פניו לגזול או לחמוס בפניו א לא ע''י מדת עז‬ ‫פני וזה מצוי בממזרי‪ ,‬וכ כל מחלוקות לא נמצא במיוחסי אלא בבני התערובות‬ ‫ע''כ בדור המבול יע כי השחית כל בשר את דרכו על האר והיו ממזרי ועזי פני‬ ‫עי''ז מלאה האר חמס ומריבה בי איש לחבירו‪.‬‬ ‫וכעי זה כתב המלא העומר דע''י הזנות מלאה האר חמס כיו שהרסו בזנות‬ ‫והבני ממזרי‪ ,‬א''כ זה היורש ירש את שאינו אביו‪ ,‬דאפילו רוב בעילות לא הי'‬ ‫מהבעל‪ ,‬וזהו כוונת הכתוב ק כל בשר בא לפני שכ''כ רבה הזנות עד שמלאה האר‬ ‫חמס‪ ,‬כי הממזר ירש את שאינו אביו‪ ,‬וזהו כוונת הכתוב ותשחת האר לפני‬ ‫האלקי היינו דבר ערוה כפירש''י ועי''ז ותמלא האר חמס‪.‬‬ ‫וי''ל באופ אחר‪ ,‬דמבואר בחז''ל שגזלו רק פחות משוה פרוטה ולכאורה צ''ע מהו‬ ‫התועלת לגזול דבר ששוה פחות מש''פ‪ .‬וי''ל דודאי לא הי' לה שו חשיבות לגזול‬ ‫דבר כזה אבל כיו שעברו על עריות נשתנה טבע לרעה ועשו דברי רעי אע''פ‬ ‫שלא הי' לה שו תועלת מזה כמו גזלת פחות מש''פ‪.‬‬ ‫וכעי זה איתא בפרדס יוס" עפ''י ספרי מוסר דמרומז בפסוק זה דא יחטא בינו‬ ‫למקו סופו שיחטא ג בינו לחבירו‪ ,‬וכ מצינו בפרשת ויקרא )ה'‪ ,‬כ'( ונפש כי‬ ‫תחטא ומעלה מעל בה' אז ג''כ וכחש בעמיתו‪.‬‬

‫ג' חשו הוא יומא דהילולא של ש''ב הרה''ק ר' ישראל פרידמא מריזי' ב הרה''ק ר' שלו שכנא זצ''ל שנפטר בשנת תרי''א‪ .‬הרה''ק ר' שלו היה ב הרה''ק ר' אברה‬ ‫המלא שהיה ב המגיד הקדוש ר' דוב בער ממעזריטש זצ''ל‪.‬‬ ‫פע אחת בנו הרה''ק ר' דוד משה מטשארטקוב זצ''ל אמר בש אביו דבשביל שהיה בזמ הבעש''ט והמגיד צדיקי גדולי שהעול לא האמינו בה‪ ,‬והיה התנגדות‬ ‫גדולה עליה‪ ,‬לכ העונש להעול יהיה שקוד ביאת המשיח יאמינו בעצי ובמקלות )מנהיגי שה במדריגות של עצי ומקלות(‪ .‬והסביר הרה''ק הנ''ל את דבריו בדר‬ ‫משל מי שיש לו מורה שעות זהב יקרה ופתאו עמדה מלכת‪ ,‬הנה הרגילות הוא שהאד מנסה תמיד לנענע את המורה שעות א" שיודע היטב שעי''ז לא יתחיל ליל כראוי‬ ‫וטעמו הוא כדי שלא יחלידו הגלדי עד שיכבד מלתקנ‪ .‬כ הוא בישראל בנוגע לכלי אמונה שהוא סגולה יקרה ובזכות נגאלו‪ .‬דלכ א" מי שאינו זוכה לעת עתה להיות‬ ‫מקושר לצדיק אמיתי ע כל זה לבל ישחיתו ויחלידו כל כלי אמונת מסבב הקב''ה ברוב חסדו שישתמש האד לעת עתה בכלי האמונה שלו במי שאינו כדאי להאמי‬ ‫באמת‪ ,‬ורק מחמת שהאד המאמי סובר שג זה הוא צדיק מרגיל עצמו באמונה‪ .‬ולכ בעת שיעזור הקב''ה שתמלא האר דעה אז ידעו ממילא לשמש בכלי אמונת כי‬ ‫העיקר הוא כלי אמונה ובלא כלי אמונה לא יועיל‪.‬‬ ‫וידוע שפע אחת בג' חשו בהילולא דמר הרה''ק מריזי זצ''ל כשבנו הרה''ק ר' אברה יעקב מסדיגורא זצ''ל ישב על השלח הטהור ע חסידיו בעת אמירתו של הדברי‬ ‫תורה אמר בזה הלשו ''דוד המל אמר על עצמו ואנכי תולעת ולא איש חרפת אד פי' שהוא חרפה לאד הראשו מי שנת לו שבעי שנה משלו ובזוי ע פי' או עס איז א‬ ‫ביזוי פאר דער עול אז אי בי דער מל איבער זיי‪ .‬ובסיו דבריו נשתנו פניו לכמה גווני‪) .‬זכות ישראל(‬ ‫הרב המפורס מיסד האורטודוקסיה בגרמניה הרה''ג ר' שמשו רפאל הירש זצ''ל בקר אצלו ואמר עליו שקשה להאמי שאד ע זוהר שכינה על פניו כמוהו הוא ילוד‬ ‫אשה‪ ,‬והערי אותו במלי אלה קשה להבי כיצד אד שכל הכס" והזהב שבעול מביאי אליו וכל הכבוד ביותר חולקי לו והוא עצמו עסוק רק בדבר אחד אי להרבות‬ ‫כבוד שמי וישראל בעול‪.‬‬ ‫מתנגד אחד שאל פע את הרה''ק מרוזי' זצ''ל שמענו כי צדיקי ראשוני חיו בדחקות ומדוע שהצדיקי של היו חיי ברוחה ונוסעי במרכבות מהודרות‪ .‬השיב לו בי‬ ‫אלה שבאי היו אל הצדיק ישנ ג' סוגי א( חסידי ואנשי מעשה‪ .‬ב( בעלי בתי‪ .‬ג( אנשי פשוטי‪ .‬את הכס" שהצדיק מקבל מאת החסידי ואנשי מעשה הוא נות‬ ‫לדברי שבקדושה‪ ,‬הכס" מבעלי בתי הוא נות לכלכלת ביתו‪ ,‬ומהכס" של האנשי פשוטי הוא קונה עגלה וסוס‪ ,‬והנה בדורות הראשוני היו מעטי מהסוג השלישי‬ ‫וע''כ לא היה בידיה לקנות סוס ועגלה‪ ,‬משא''כ היו‪) .‬מגדולי התורה והחסידות(‬ ‫כאשר רבינו זצ''ל יצא מבית הסוהר )שהי' תפוס בקיוב כ''א חדשי ע''י עלילת שקר רח''ל( אמר בדר צחות לא יכולתי להבי מדוע קוראי ליצר הרע מל ‪ ,‬זק‪ ,‬וכסיל‪,‬‬ ‫מל קוראי אותו כי הוא מפתה את האד‪ ,‬זק קוראי לו כי הוא בא אל האד עוד בעודנו צעיר‪ ,‬אבל כסיל מדוע הלא איננו טיפש כלל‪ .‬אבל כשהייתי עצור ואסיר בכלא‬ ‫הבנתי מדוע קוראי לו כסיל‪ ,‬כי כל הזמ לא עזבני‪ ,‬ואני טענתי בשלמא אני כא‪ ,‬כי אי לי ברירה אחרת‪ ,‬אבל אתה שוטה מה אתה עושה כא‪ ,‬וע''כ הוא שוטה‪.‬‬ ‫מכל אשר בחרבה מתו )ז'‪ ,‬כ''ב( כתב רש''י וז''ל ולא דגי שבי עכ''ד‪ .‬פע אחת כשהרה''ק מריזי' ישב בשלחנו הטהור אכל את עיני הדגי אע''פ שלא הי' דרכו לאכל‬ ‫והסביר שהטע שאנו מהדרי לאכול דגי בשבת‪ ,‬הוא בשביל שהדגי לא השחיתו את דרכ לפני המבול כמו שאמרו חז''ל מכל אשר בחרבה מתו חו מ הדגי שבי‪,‬‬ ‫ולכ אינ צריכי שחיטה‪ ,‬כי מתוקני המה‪ ,‬דהטע דבהמה חי' ועו" טעוני שחיטה משו שקלקלו בדור המבול וע''כ צריכי תיקו‪ ,‬משא''כ הדגי לא קלקלו‪ ,‬וידוע‬ ‫כי העיני ה סרסורי עבירה )ירושלמי ברכות א'‪ ,‬ה'( והדגי שלא חטאו עיני שלה נקיות וזכות‪ ,‬לכ אכלתי את העיני‪) .‬גנזי ישראל(‬ ‫חז''ל אמרו שישראל נמשלו לדגי אמר הרה''ק מריזי' זצ''ל מה דגי אי צריכי שחיטה ובדיקה אלא אסיפת היא טהרת והתרת‪ ,‬כ ישראל אי צריכי כלו רק‬ ‫אסיפת היינו אחדות והתחברות זה ע זה הוא טהרת והתרת‪) .‬אורות ישראל(‬ ‫ג עשיתי זכר לנשמת חתנו ש''ב הרה''ק ר' מנח מענדל ב דו''ז הרה''ק ר' חיי האגער זצ''ל האדמו''ר מויזני בעל מחבר צמח צדיק שנפטר כ''ט תשרי תרמ''ה‪ .‬כדאי‬ ‫להזכיר דבשעת מיתתו המורה שעות בחדרו נפל ארצה‪ ,‬וג המורה שעות בבית מדרשו נשאר על עמדו בלי הליכה והתנודדות‪.‬‬ ‫רבינו הי' רק ב שש שני כנתקשר בקשר שידוכי ע הצדקת מרי בת האדמו''ר מריזי זצ''ל‪ .‬השדכ הי' הה''צ ר' דוד ליב זצ''ל ב המגיד הק' מנאדבורנא זצ''ל וקשר‬ ‫השידוכי נעשה בבאטישא‪ ,‬ובשעת כתיבת התנאי שאל הרה''ק מריזי זצ''ל את דו''ז מקאסוב זצ''ל שיאמר לו איזה מעלות טובות מהחת‪ ,‬אמר לו המעלה הראשונה‬ ‫הוא שנקרא בש אבי הרה''ק מקאסוב זצ''ל ובודאי יהי' בדומה לו‪ .‬בשנת תר''ד הי' הפארשפיעל בסקאלא )שהרה''ק מריזי לא הי' יכול לשוב לרוסיא בשביל עלילת‬ ‫שקר ולא הי' על החתונה( אמר הרה''ק מריזי זצ''ל לחתנו בני זאת נדע שחת דומה למל ובפרט אתה שהנ ב מלכי‪ ,‬ובכ תגזור בגזרה שיבוטל מעלי ומעל כל בית‬ ‫ישראל כל גזירות קשות ורעות ואמר אמ‪.‬‬ ‫אחר פטירת אביו הרה''ק ר' חיי זצ''ל נהרו רוב החסידי לרבינו בנו הצעיר הרה''ק ר' מנח מענדל זצ''ל שהי' אז רק ב כ''ה שני‪ .‬ותדבק נפש בו‪ ,‬והסתופפו בצלו צל‬ ‫החכמה‪ ,‬והוא השפיע עליה מרוחו הכביר וילמד עבודת השי''ת‪ ,‬וידריכ בדר הסלולה‪ ,‬אשר דרכו בו אבותיו הקדושי והפי מעינות חכמתו חוצה‪ .‬בראש השנה שנת‬ ‫תרט''ו הוא ר''ה הראשו אחר פטירת אביו הק'‪ ,‬נקבצו אליו חסידי רבי והי' קיבו גדול‪ ,‬ורבינו זצ''ל הי' מקריא התקיעות וביר ברכת השופר ושהחיינו ולא הניח‬ ‫שיבר התוקע‪ ,‬והי' הדבר לפלא בעיני החסידי‪ ,‬ואמר כי דמות דיוקנו של אביו נראה אליו בהקי ואמר לו שיתנהג כ‪.‬‬ ‫שמעתי שאמר מדוע תקנו לומר ברכי נפשי קוד הנחת הטלית‪ ,‬כי ידוע שהחסידי הראשוני היו שוהי שעה אחת קוד התפלה‪ ,‬ובזו השעה הי' משיגי גדלות הבורא‬ ‫ולעשות חשבו ע נפש‪ ,‬ומצינו בברכות )י'( שדוד המל אמר חמשה פעמי ברכי נפשי כנגד הקב''ה וכנגד הנשמה וכו' לכ אנו שאי לנו פנאי לשהות השעה במה‬ ‫שמזכירי ברכי נפשי הוא על דר זה‪.‬‬ ‫כשהי' הגה''ק מו''ה יחזקאל שרגא זצ''ל אב''ד שינאווע אצל רבינו זצ''ל דיבר ש ע בנו הרה''ק ר' ברו זצ''ל מדוע לא ילבש טלית טירקיש‪ ,‬והשיב לו הלא אבי ג''כ אינו‬ ‫לובש טלית כזה‪ ,‬וענהו הרה''ק משינאווע זצ''ל ברור לי כי את הטלית של אביכ ישמרו המלאכי בשעת עשייתו מחשש שעטנז‪) .‬אב שתי'( יהי' זכרו ברו ‪.‬‬

‫הרוצה לנדב גליו נא להתקשר‪ 732#370#1927 :‬להוספות או לבירורי נא לשלוח פקס‪732#370#0102 :‬‬ ‫‪KOL‬‬ ‫‪YAAKOV 89 RIVINGTON ST. (RABBI YAAKOV‬‬ ‫‪SPIEGEL‬‬ ‫)‪WAY‬‬ ‫‪N.Y. N.Y.‬‬ ‫הכתובת‪10002 :‬‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬

‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬