פרשת נח תש''ע לפ''ק
אלה תולדת נח נח איש צדיק וגו' )ו' ,ט'( צ''ע למה נקראת פרשה זו נח ופרשת תולדות נקראת תולדות .דבהתחלת הפרשה כא כתוב אלה תולדות נח והפרשה נקראת פרשת נח ,ובהתחלת פרשת תולדות כתוב אלה תולדות יצחק והפרשה נקראת תולדות ,ולמה לא נקראת הפרשה פרשה יצחק כמו פרשה זו נקראת נח .ועוד צ''ע שיצחק לא זכה לבני עד שהי' ב ששי שנה ,והתורה האריכה בעני התפילות שהי' מתפלל בשביל בני ,ונח לא זכה לבני עד שהי' ב חמש מאות שנה והתורה לא הזכירה כלל שהתפלל בשביל בני. וי''ל שיש חילוק גדול בי נח להאבות ,שהיסוד של האבות הוא לעשות תולדות, שרצו לעשות ע חדש ע ישראל ,ומחמת זה נקראת הפרשה תולדות ,דמבלי תולדות אי קיו לאבות .משא''כ נח אע''פ שרצה בני ובודאי והתפלל בעבור הוא רצה בני כמו כל אב הרוצה בני שהי' חשבו פרטי ולא בשביל שרצה לעשות ע חדש ,ולכ התורה לא הזכירה שנח התפלל בשביל בני ,שבודאי לא כל דבר שנח עשה בחייו נזכר בתורה ,ומחמת זה נקראת הפרשה נח ולא תולדות ,דש תולדות שיי רק א יש אבות )כמו שכתב בגמ' שבת אבות מכלל דאיכא תולדות( וזה לא שיי לנח) .ועיי בהגהות גליו הש''ס בחולי ד פ''ט דהקשה למה לא הביא הגמ' פסוק אחר וכתב דפסוק זה הוא בפ' תולדות .וצ''ע דהפסוק אינו בפר' תולדות אלא בפר' נח ,ומשמע מדבריו דג פרשת נח נקרא פר' תולדות(. וי''ל עוד עפ''י המדרש תנחומא וז''ל הה''ד )משלי י''א( פרי צדיק ע חיי אמר רבי יהודה הלוי בשעה שהאד מסתלק מ העול בלא בני הוא מיצר ובוכה אומר לו הקב''ה למה אתה בוכה מפני שלא העמדת פרי בעול הזה ,יש ל פרי יפה מ הבני ,אומר לפניו רבונו של עול איזה פרי שהעמדתי ,אומר לו הקב''ה התורה שכתוב בה פרי צדיק ע חיי ,בני אינו אומר אלא פרי צדיק ,וכ תולדותיו של אד אלו מעשיו הטובי וכ הוא אומר אלה תולדות נח נח איש צדיק תמי עכ''ד. ועיי ברא'' שהקשה הלא כמה פעמי מזכיר אברה יצחק ויעקב בתורה ואינו מספר בשבח .ועוד הקשה הפרי צדיק )להרה''ק ר' צדוק הכה זצ''ל( דלכאורה פסוק זה אי לה שו שייכות ע נח ,שהרי יש לו בני וכל העול יצא מזרעו, וכשרצתה התורה לרמז שעיקר תולדותיו של אד מעשי טובי הו''ל לרמז במי שמת בלא בני רח''ל ולא בנח שהניח בני. ותי' הפרי צדיק שהתורה בא ללמדנו שא מי שיש לו בני ,ואפילו אד כנח שהיה האב לכל העול כולו אעפ''כ אי זה נחשב עיקר תולדותיו ,דעיקר תולדותיו של אד הוא מצוות ומעש''ט .עיי בהקדמה לספר פרי צדיק לרבינו הרה''ק ר' צדוק הכה זצ''ל שנכתב ע''י חת חורגו הרב ברו דוב הכה זצ''ל שהביא המדרש תנחומא הנ''ל וכתב דכ היה אצל רבינו אשר עלה השמימה ט' אלול ,ואע''פ שלא זכה להניח בני אחריו ,הניח אחריו כמה וכמה מאות ניירות כתובי בכתי''ק בהלכות קבועות ,שו''ת ,וחידושי בבלי וירושלמי ,ורמב'' ,ושו''ע ,ומטע זה קרא ספרו פרי צדיק לרמז דזהו עיקר פירותיו שלו. ולפ''ז י''ל קושית הרא'' שהתורה כתבה ידיעה זו דוקא בנח שעליו יש הו''א לומר שעיקר תולדותיו היו בניו דהא כל העול יצא מזרעו קמ''ל דאפילו בנח עיקר תולדותיו היו מצוות ומעש''ט .ואיתא במדרש תנחומא לא מת נח עד שראה את כל העול כולו בישוב וראה שבעי אומות יוצאי מחלציו ,ומכול לא נזכר אלא צדקו שנאמר איש צדיק תמי ,וזה כדברינו הנ''ל .ולפ''ז י''ל דמטע זה נקרא הפרשה נח ולא תולדות לרמז יסוד הנ''ל דאפילו בנח שכל העול יצא מזרעו עיקר תולדותיו הוא מצוות ומעש''ט שלו. ב( ותשחת האר לפני האלקי ותמלא האר חמס )ו' ,י''א( כתב רש''י שלא נחת גזר די אלא על הגזל .צ''ע למה דוקא על הגזל יותר משאר עבירות .הגור ארי' תי' דכל זמ שהי' אפשר לה לעשות תשובה לא נחת גזר דינ ,ולכ על שאר עבירות שעשו לא נחת גזר דינ ששיי לה עוד לעשות תשובה ,אבל על גזילה לא שיי לעשות תשובה דהי' גזילה דרבי ולכ נחת גזר דינ עלי'. וכעי זה כתב זקני הפני יפות דעל כל עבירות לא נחת גזר די שמא יחזרו בתשובה אבל על הגזל אי מועיל התשובה עד שישיב את הגזילה ,ולא די לשל שווי' דהא אחז''ל מה בי גזל לחמס .גזל – לא יהיב דמי .חמס – יהיב דמי .ולכ א גזל חפ! או דבר מאכל ואכלו או שכילה החפ! א א משל שווי' עדיי חמס הוא שלקח מחבירו בע''כ והתורה אמרה והשיב את הגזילה אשר גזל ,ובאנשי נינוה כתוב ומ החמס אשר בכפיה משמע אשר עדיי בעי בכפיה להשיב החפ! עצמו, ובדור המבול אמרו במדרש שגזילת הי' בדבר מאכל שהדבר כבר לא הי' בעי א שישלמו את הגזילה עדיי הוא חמס וכדברינו הנ''ל. העי יעקב )סנהדרי ק''ח( כתב חידוש גדול שג נח הי' חשוד על הגזל וכדי לכפר על הגזל דרבי עשה התיבה )דהרבה ריוח הצלה לפניו( שהי' צרכי רבי להציל כל חי. וי''ל באופ אחר עפ''י דברי המלא העומר )הגה''ק ר' ארי' ליב צינ זצ''ל אב''ד פלאצק( שהקשה דמצינ אי בעל הרחמי פוגע בנפשות תחלה ובתחילה מעניש אד בממונו ואח''כ בגופו כדמצינ באיוב ,ובדור המבול מצינו להיפ דכתיב אמחה
את האד וגו' מאד עד בהמה .ותי' דרק א הממו שלו שיי שיפרעו מממונו תחילה ,אבל כיו דהממו אינו שלו לא נחשב פרעו מה שנפרעי מממונו ולכ פוגע בנפשות תחלה .ולפ''ז י''ל דבאמת היו ראויי לקבל עונש על שאר עבירות כמו על הגזל אבל לא נחת אלא על הגזל דבלי גזל לא הי' הקב''ה פוגע בנפשות תחלה אלא בממונ וא הי' פוגע בממונ תחלה אפשר שזה הי' די וכדאיתא בפסחי )קי''ח( שלפעמי נגזר מיתה על האד ומתכפר בממונו. וי''ל עוד עפ''י הגמ' בסנהדרי )ק''ח( ת''ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע לה הקב''ה ,אמרו כלו צריכי אנו לו אלא לטיפה של גשמי יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקי מה ,אמר הקב''ה בטובה שהשפעתי לה בה מכעיסי אותי ובה אני ד אות שנאמר ואני הנני מביא את המבול מי על האר. ולפ''ז י''ל דלא נחת גזר די על שאר עבירות דהטע שעברו עליה הי' בשביל היצר הרע של תאוה כמו שכתוב )ח' ,כ''א( כי יצר לב האד רע מנעריו אבל זה שעברו על הגזל לא הי' בשביל תאות דהא כבר הי' לה כל טוב אלא עברו על גזל כדי למרוד בהקב''ה ולכ נחת גזר דינ עלי'. וי''ל עוד עפ''י דברי המדרש וז''ל וכ היו דור המבול עושי הי' א' מוציא קופתו תורמסיס זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה שאינו יכול להוציא בדי וכו' עכ''ד. ולכאורה צ''ע מהו הריוח לדור המבול שיש לה כל טוב לגזול פחות משוה פרוטה. ולפי דברינו הנ''ל י''ל דודאי דבר ששוה פחות משוה פרוטה אי לו שו חשיבות כלל והטע שגזלו הי' רק למרוד בהקב''ה וכדברינו הנ''ל. וי''ל עוד דודאי גזלו יותר משוה פרוטה כמו שעברו על שאר עבירות אבל בשביל זה בלבד הקב''ה הי' מארי אפו כמו שהארי לה בשביל שאר עבירות ,אבל על מה שגזלו פחות מש''פ הקב''ה החתי גזר דינ כיו שעשו כ רק למרוד בהקב''ה. וי''ל עוד עפ''י דברי חז''ל שאי אד חוטא אלא א''כ נכנס בו רוח שטות ולכ יש לדור המבול אמתלא דבשעת עבירה הי' לה די שוטה ומעשה שוטה אינו כלו, משא''כ בגזל עשו העבירה בחשבו ובדקדוק גדול שגזלו רק פחות משוה פרוטה דע''פ די תורה פחות מש''פ לא נחשב ממו וע''ז לא שיי האמתלא הנ''ל שאי אד חוטא אלא א''כ נכנס בו רוח שטות לכ נחת גזר די עלי' .ולפ''ז יש ליישב הפסוק מובא בהמדרש הנ''ל שנאמרה על דור המבול הלא נסע יתר ב ימותו ולא בחכמה. והמהרש''א )סנהדרי ק''ח( הסביר ולא בחכמה ר''ל ולא בחכמת התורה דהיינו שגזלו פחות משוה פרוטה כיו שאינו יכול להוציא בדי אבל לפי התורה ב נח נהרג על פחות מש''פ .ולפי דברינו הנ''ל י''ל ולא בחכמה ר''ל זה שגזלו בחכמה דהיינו פחות משוה פרוטה לא הי' באמת בחכמה ,דחכמה זה גרמה המבול. וי''ל עוד בדר צחות דבאמת נחת גזר דינ על שאר עבירות ולא על הגזל ,וזה שאמרו חז''ל שלא נחת אלא על הגזל ר''ל דהטע שגזלו רק פחות מש''פ הי' כיו שע''פ די תורה אי זה נחשב ממו וכיו דע''י מעשה זה מתגלה שנהגו עפ''י דיני התורה לכ קבלו עונש על שאר עבירות כמו ישראל שמצווה על דיני התורה. וי''ל עוד שלכאורה צ''ע שדור המבול שעברו על הכל לא גזלו אלא פחות מש''פ .וי''ל שידעו שלא נחת גזר דינ אלא על הגזל דהיינו שעל שאר עבירות הקב''ה מארי אפו משא''כ על הגזל לכ היו מקפידי לא לגזול יותר כדי שלא יחת גזר דינ וכדברינו הנ''ל. הימי יוס" ))הרה''ג ר' בנימי שמעונובי זצ''ל(( תי' באופ אחר ,שמצינו שדניאל נת עצה לנבוכדנצר הרשע שחיק עצמות ,וחטא בצדקה פרוק ,וא''כ מצינו שע''י הצדקה יכולי לפרוק מעצמ עונות ,וא''כ למה לא נת נח עצה זו לדור המבול. ותי' דבאמת עצה זו ניחא א מעות הצדקה שלו המה ,אבל בצדקה שעושה ע מעות גזל ,בודאי אינו מתכפר ושפיר אמרו חז''ל לא נחת אלא על הגזל ,כי לולא זאת הי' לה עצה של צדקה. וי''ל באופ אחר ,עפ''י מה דאיתא בספה''ק דבראש השנה צרי כל אד לכלול את עצמו בתו כלל ישראל ואז יותר קל לזכות ביו הדי ולהושע בכל מיני ישועות וכמ''ש ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל הע בשגגה כי סליחת העונות מקושר ע שלימות העדה ,אבל א ח''ו אחד פורש עצמו מ הציבור אז ידונו אותו בפני עצמו ומי יכול לומר שיזכה בדי .ולפ''ז י'ל דכיו שכל אחד גזל מחבירו א''א לדונ ביחד וכעדה שלימה דהא כל אחד שונא את חבירו עד כדי כ שגזל מחבירו ,וכיו שהי' ד כל אחד בפני עצמו יצאו חייבי בדינ ונאבדו במבול ,וזהו כוונת חז''ל לא נחת אלא על הגזל דהגזל גר לדו כל אחד בפני עצמו ולא כעדה שלימה וכדברינו הנ''ל. וי''ל באופ אחר ,דאיתא בחז''ל )זבחי קט''ז( ה' למבול ישב וישב ה' מל לעול # בשעת מת תורה נכנסו או''ה אל בלע ואמרו ה' למבול ישב והשיב לה בלע ה' עוז לעמו ית ה' יבר את עמו בשלו .והחת סופר הסביר כי הסבה שבעבורה נשבע הקב''ה שלא יוסי לקלל האדמה בעבור האד משו שיצר מחשבות לבו רע מנעוריו ,וא''א לאד להמלט ממנו וקצת נחשב כאונס ,א התינח קוד מת תורה אבל אח''כ הרי ברא הקב''ה תבלי ליצה''ר וא ירצה אד יכול לכבוש את יצרו
ונתבטלה הסבה ,וא''כ בטלה השבועה וחששו או''ה ה' למבול ישב והשיב בלע ה' יבר את עמו בשלו דבדור המבול לא נחת הגזר די אלא על הגזל ,וכיו שה' ברכ בשלו אפילו ח''ו לא יכבשו יצר ע''י תבלי של תורה מ''מ לא יביא מבול, דחמס אי כא שהרי ברכ בשלו. ומדבריו אנו רואי דעיקר החסרו של דור המבול הי' המחלוקת ביניה ,וזה שהי' גזל וחמס ביניה באו רק ממחלוקת ,דודאי מי שגר בשלו ע חבירו א''א לבוא לידי גזל וחמס .וכ איתא בהדיא ברש''י לקמ )י''א ,ט'( וכי אי זו קשה של דור המבול או של דור הפלגה ,אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלח בו, ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מ העול ,אלא שדור המבול היו גזלני והיתה מריבה ביניה לכ נאבדו ,ואלו היו נוהגי אהבה וריעות ביניה שנאמר שפה אחת ודברי אחדי למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלו. ולפ''ז מבואר למה כול מתו בהמבול אפילו הקטני ויונקי שדי שלא חטאו וכדאיתא במדרש )פרשת קרח( ובא וראה כמה קשה מחלוקת שב''ד של מטה עונשי מי''ג ולמעלה וכא נענשו אפילו יונקי שדי. ג( ותשחת האר לפני האלקי ותמלא האר חמס )ו' ,י''א( כתב רש''י שלא נחת גזר די אלא על הגזל .צ''ע דא''כ למה כתוב כלל כי השחית כל בשר את דרכו על האר שהוא עריות. המהרש''א )סנהדרי ק''ח( תי' דעיקר הגזירה כללית הי' בשביל הזנות מ''מ לא הי' נחת והי' אפשר ליחיד הצדיק להיות נענה בתפלתו וניצול אבל כיו שפשטו ידיה בגזל נחת גזר דינ וג היחיד לא יהי' נענה בו .ולפי דבריו מדויק הפסוק ק כל בשר בא לפני כי מלאה האר חמס מפניה וגו' ר''ל דבשביל חטא עריות נגזרה
גזירה רק בדר כללית ואפשר ליחיד הצדיק עוד להנצל אבל כשפשטו ידיה בגזל ג היחיד לא הי' אפשר להנצל וע''ז נאמר ק כל בשר. החת סופר )כתבתי זאת בכ''ה תשרי יומא דהילולא של מר החת סופר זצ''ל זכותו יג עלינו( תי' באופ אחר ,דגזל וחמס הוא מפאת עז פני כי אפילו החומד ממו חבירו וגונב בסתר אינו מעיז פניו לגזול או לחמוס בפניו א לא ע''י מדת עז פני וזה מצוי בממזרי ,וכ כל מחלוקות לא נמצא במיוחסי אלא בבני התערובות ע''כ בדור המבול יע כי השחית כל בשר את דרכו על האר והיו ממזרי ועזי פני עי''ז מלאה האר חמס ומריבה בי איש לחבירו. וכעי זה כתב המלא העומר דע''י הזנות מלאה האר חמס כיו שהרסו בזנות והבני ממזרי ,א''כ זה היורש ירש את שאינו אביו ,דאפילו רוב בעילות לא הי' מהבעל ,וזהו כוונת הכתוב ק כל בשר בא לפני שכ''כ רבה הזנות עד שמלאה האר חמס ,כי הממזר ירש את שאינו אביו ,וזהו כוונת הכתוב ותשחת האר לפני האלקי היינו דבר ערוה כפירש''י ועי''ז ותמלא האר חמס. וי''ל באופ אחר ,דמבואר בחז''ל שגזלו רק פחות משוה פרוטה ולכאורה צ''ע מהו התועלת לגזול דבר ששוה פחות מש''פ .וי''ל דודאי לא הי' לה שו חשיבות לגזול דבר כזה אבל כיו שעברו על עריות נשתנה טבע לרעה ועשו דברי רעי אע''פ שלא הי' לה שו תועלת מזה כמו גזלת פחות מש''פ. וכעי זה איתא בפרדס יוס" עפ''י ספרי מוסר דמרומז בפסוק זה דא יחטא בינו למקו סופו שיחטא ג בינו לחבירו ,וכ מצינו בפרשת ויקרא )ה' ,כ'( ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה' אז ג''כ וכחש בעמיתו.
ג' חשו הוא יומא דהילולא של ש''ב הרה''ק ר' ישראל פרידמא מריזי' ב הרה''ק ר' שלו שכנא זצ''ל שנפטר בשנת תרי''א .הרה''ק ר' שלו היה ב הרה''ק ר' אברה המלא שהיה ב המגיד הקדוש ר' דוב בער ממעזריטש זצ''ל. פע אחת בנו הרה''ק ר' דוד משה מטשארטקוב זצ''ל אמר בש אביו דבשביל שהיה בזמ הבעש''ט והמגיד צדיקי גדולי שהעול לא האמינו בה ,והיה התנגדות גדולה עליה ,לכ העונש להעול יהיה שקוד ביאת המשיח יאמינו בעצי ובמקלות )מנהיגי שה במדריגות של עצי ומקלות( .והסביר הרה''ק הנ''ל את דבריו בדר משל מי שיש לו מורה שעות זהב יקרה ופתאו עמדה מלכת ,הנה הרגילות הוא שהאד מנסה תמיד לנענע את המורה שעות א" שיודע היטב שעי''ז לא יתחיל ליל כראוי וטעמו הוא כדי שלא יחלידו הגלדי עד שיכבד מלתקנ .כ הוא בישראל בנוגע לכלי אמונה שהוא סגולה יקרה ובזכות נגאלו .דלכ א" מי שאינו זוכה לעת עתה להיות מקושר לצדיק אמיתי ע כל זה לבל ישחיתו ויחלידו כל כלי אמונת מסבב הקב''ה ברוב חסדו שישתמש האד לעת עתה בכלי האמונה שלו במי שאינו כדאי להאמי באמת ,ורק מחמת שהאד המאמי סובר שג זה הוא צדיק מרגיל עצמו באמונה .ולכ בעת שיעזור הקב''ה שתמלא האר דעה אז ידעו ממילא לשמש בכלי אמונת כי העיקר הוא כלי אמונה ובלא כלי אמונה לא יועיל. וידוע שפע אחת בג' חשו בהילולא דמר הרה''ק מריזי זצ''ל כשבנו הרה''ק ר' אברה יעקב מסדיגורא זצ''ל ישב על השלח הטהור ע חסידיו בעת אמירתו של הדברי תורה אמר בזה הלשו ''דוד המל אמר על עצמו ואנכי תולעת ולא איש חרפת אד פי' שהוא חרפה לאד הראשו מי שנת לו שבעי שנה משלו ובזוי ע פי' או עס איז א ביזוי פאר דער עול אז אי בי דער מל איבער זיי .ובסיו דבריו נשתנו פניו לכמה גווני) .זכות ישראל( הרב המפורס מיסד האורטודוקסיה בגרמניה הרה''ג ר' שמשו רפאל הירש זצ''ל בקר אצלו ואמר עליו שקשה להאמי שאד ע זוהר שכינה על פניו כמוהו הוא ילוד אשה ,והערי אותו במלי אלה קשה להבי כיצד אד שכל הכס" והזהב שבעול מביאי אליו וכל הכבוד ביותר חולקי לו והוא עצמו עסוק רק בדבר אחד אי להרבות כבוד שמי וישראל בעול. מתנגד אחד שאל פע את הרה''ק מרוזי' זצ''ל שמענו כי צדיקי ראשוני חיו בדחקות ומדוע שהצדיקי של היו חיי ברוחה ונוסעי במרכבות מהודרות .השיב לו בי אלה שבאי היו אל הצדיק ישנ ג' סוגי א( חסידי ואנשי מעשה .ב( בעלי בתי .ג( אנשי פשוטי .את הכס" שהצדיק מקבל מאת החסידי ואנשי מעשה הוא נות לדברי שבקדושה ,הכס" מבעלי בתי הוא נות לכלכלת ביתו ,ומהכס" של האנשי פשוטי הוא קונה עגלה וסוס ,והנה בדורות הראשוני היו מעטי מהסוג השלישי וע''כ לא היה בידיה לקנות סוס ועגלה ,משא''כ היו) .מגדולי התורה והחסידות( כאשר רבינו זצ''ל יצא מבית הסוהר )שהי' תפוס בקיוב כ''א חדשי ע''י עלילת שקר רח''ל( אמר בדר צחות לא יכולתי להבי מדוע קוראי ליצר הרע מל ,זק ,וכסיל, מל קוראי אותו כי הוא מפתה את האד ,זק קוראי לו כי הוא בא אל האד עוד בעודנו צעיר ,אבל כסיל מדוע הלא איננו טיפש כלל .אבל כשהייתי עצור ואסיר בכלא הבנתי מדוע קוראי לו כסיל ,כי כל הזמ לא עזבני ,ואני טענתי בשלמא אני כא ,כי אי לי ברירה אחרת ,אבל אתה שוטה מה אתה עושה כא ,וע''כ הוא שוטה. מכל אשר בחרבה מתו )ז' ,כ''ב( כתב רש''י וז''ל ולא דגי שבי עכ''ד .פע אחת כשהרה''ק מריזי' ישב בשלחנו הטהור אכל את עיני הדגי אע''פ שלא הי' דרכו לאכל והסביר שהטע שאנו מהדרי לאכול דגי בשבת ,הוא בשביל שהדגי לא השחיתו את דרכ לפני המבול כמו שאמרו חז''ל מכל אשר בחרבה מתו חו מ הדגי שבי, ולכ אינ צריכי שחיטה ,כי מתוקני המה ,דהטע דבהמה חי' ועו" טעוני שחיטה משו שקלקלו בדור המבול וע''כ צריכי תיקו ,משא''כ הדגי לא קלקלו ,וידוע כי העיני ה סרסורי עבירה )ירושלמי ברכות א' ,ה'( והדגי שלא חטאו עיני שלה נקיות וזכות ,לכ אכלתי את העיני) .גנזי ישראל( חז''ל אמרו שישראל נמשלו לדגי אמר הרה''ק מריזי' זצ''ל מה דגי אי צריכי שחיטה ובדיקה אלא אסיפת היא טהרת והתרת ,כ ישראל אי צריכי כלו רק אסיפת היינו אחדות והתחברות זה ע זה הוא טהרת והתרת) .אורות ישראל( ג עשיתי זכר לנשמת חתנו ש''ב הרה''ק ר' מנח מענדל ב דו''ז הרה''ק ר' חיי האגער זצ''ל האדמו''ר מויזני בעל מחבר צמח צדיק שנפטר כ''ט תשרי תרמ''ה .כדאי להזכיר דבשעת מיתתו המורה שעות בחדרו נפל ארצה ,וג המורה שעות בבית מדרשו נשאר על עמדו בלי הליכה והתנודדות. רבינו הי' רק ב שש שני כנתקשר בקשר שידוכי ע הצדקת מרי בת האדמו''ר מריזי זצ''ל .השדכ הי' הה''צ ר' דוד ליב זצ''ל ב המגיד הק' מנאדבורנא זצ''ל וקשר השידוכי נעשה בבאטישא ,ובשעת כתיבת התנאי שאל הרה''ק מריזי זצ''ל את דו''ז מקאסוב זצ''ל שיאמר לו איזה מעלות טובות מהחת ,אמר לו המעלה הראשונה הוא שנקרא בש אבי הרה''ק מקאסוב זצ''ל ובודאי יהי' בדומה לו .בשנת תר''ד הי' הפארשפיעל בסקאלא )שהרה''ק מריזי לא הי' יכול לשוב לרוסיא בשביל עלילת שקר ולא הי' על החתונה( אמר הרה''ק מריזי זצ''ל לחתנו בני זאת נדע שחת דומה למל ובפרט אתה שהנ ב מלכי ,ובכ תגזור בגזרה שיבוטל מעלי ומעל כל בית ישראל כל גזירות קשות ורעות ואמר אמ. אחר פטירת אביו הרה''ק ר' חיי זצ''ל נהרו רוב החסידי לרבינו בנו הצעיר הרה''ק ר' מנח מענדל זצ''ל שהי' אז רק ב כ''ה שני .ותדבק נפש בו ,והסתופפו בצלו צל החכמה ,והוא השפיע עליה מרוחו הכביר וילמד עבודת השי''ת ,וידריכ בדר הסלולה ,אשר דרכו בו אבותיו הקדושי והפי מעינות חכמתו חוצה .בראש השנה שנת תרט''ו הוא ר''ה הראשו אחר פטירת אביו הק' ,נקבצו אליו חסידי רבי והי' קיבו גדול ,ורבינו זצ''ל הי' מקריא התקיעות וביר ברכת השופר ושהחיינו ולא הניח שיבר התוקע ,והי' הדבר לפלא בעיני החסידי ,ואמר כי דמות דיוקנו של אביו נראה אליו בהקי ואמר לו שיתנהג כ. שמעתי שאמר מדוע תקנו לומר ברכי נפשי קוד הנחת הטלית ,כי ידוע שהחסידי הראשוני היו שוהי שעה אחת קוד התפלה ,ובזו השעה הי' משיגי גדלות הבורא ולעשות חשבו ע נפש ,ומצינו בברכות )י'( שדוד המל אמר חמשה פעמי ברכי נפשי כנגד הקב''ה וכנגד הנשמה וכו' לכ אנו שאי לנו פנאי לשהות השעה במה שמזכירי ברכי נפשי הוא על דר זה. כשהי' הגה''ק מו''ה יחזקאל שרגא זצ''ל אב''ד שינאווע אצל רבינו זצ''ל דיבר ש ע בנו הרה''ק ר' ברו זצ''ל מדוע לא ילבש טלית טירקיש ,והשיב לו הלא אבי ג''כ אינו לובש טלית כזה ,וענהו הרה''ק משינאווע זצ''ל ברור לי כי את הטלית של אביכ ישמרו המלאכי בשעת עשייתו מחשש שעטנז) .אב שתי'( יהי' זכרו ברו .
הרוצה לנדב גליו נא להתקשר 732#370#1927 :להוספות או לבירורי נא לשלוח פקס732#370#0102 : KOL YAAKOV 89 RIVINGTON ST. (RABBI YAAKOV SPIEGEL )WAY N.Y. N.Y. הכתובת10002 : www.ladaat.net/gilionot.php להורדה השבוע פרשת גיליונות
בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי