ראה תשס"ט
גליון ה
נתינת צדקה בשמחה ושורש הענין דע אחי כי עיקר הגדול בבחינת הצדקה הוא ליתן בשמחה כמובא ('ביו"ד הלכות צדקה )סימן רמ"ט סעיף ח כמו שאמרה תוה"ק נתן תתן ולא ירע והאיך אפשר לצוות על דבר,'לבבך וגו המסור ללב שלא ירע לו אם הוא אינו רק הכוונה שתראה לעקור.בזו הבחינה שלא ירע,מלבך מדת הקמצנות ורע עין .לבבך כלל בתתך לו רק שתתן בשמחה ובליקוטי תורה מהאר"י הק' פ' ראה וצדקה היה נותן מורי זלה"ה בשמחה,וז"ל גדולה ובטוב לב וידו פשוטה ולפעמים לא .הי' מסתכל אם הי' נשאר בידו או לא והנה אחי אוהבי אם תרצה ליתן אז העצה להפריש מעשר,צדקה בשמחה קודם מן הקרן ואח"כ מן הריוח כמובאר וממילא אם כבר יה' מופרש זה,בסה"ק אז לא ירע לבבך בתתתך,המעות מכיסך להעני ובזה תרגיל עצמך לקיים זו המצוה והנה כבר כתבתי בשם הרה"ק,בשמחה בעל מאור עינים כי נתינת מעשר .מסוגל לביטחון (')שולחן הטהור שער צדקה והכנ"א פרק ו
בדרך מליצה אפ"ל מה הענין של כי,"נתינת צדקה ב"ואתה מושל בכל האדם משבח את הקב"ה לך ה' הגדולה ,והגבורה וכו' והעושר והכבוד מלפניך הוא מוכן לעשות הכל אבל "ס'אלעס ביז ציא דיא קעשינע" ]הכל עד הכיס[ אבל ברגע שהאדם נותן צדקה אז מראה להקב"ה שהוא לא רק אומר שהכל של אלא גם מוש"ל,הקב"ה שזה קל לעשות ומתגבר על יצרו הקמצני כי הכ"ל וגם .הכסף של הקב"ה ()כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א – רשימות רא"ג
שב"ק פרשת ראה תשס"ט ר"ת 8:39 8:36 8:35 8:36
הדה"נ מוצ"ש 8:01 8:03 8:01 8:03
18:48 7:04 6:54 7:03
ירושלים בני ברק בית שמש אשדוד
כל הזמנים לפי שעון קיץ
הר"ר שלמה רוט הי"ו אשדוד äìì÷ä úàå íéæéøâ øä ìò äëøáä úà úúðå úúðå øîåì åì äéäù ÷ééãì ùé äøåàëìå .ìáéò øä ìò øîåì øùôàå .øä ìò åäîå íéæéøâ øäá äëøáä úà íéæéøâ øäì íéãáåò åéäù íéúåëä ìöà åðéöî äðäã ,(à"ò å ïéìåç) ïéáäì øùôà äæáå äøîà àìù íòè øäá äøåúä íçøî ä"á÷ä éë ,ïåöøäå íéîçøä éîé àø÷ð ìåìà ùãåç êåúî àìå ïåöøî åéìà áåùðù äæä ùãåçä úà åðì ïúðå åðéìò àìù éãëá ,íéæéøâ áåùð àìà ,êé÷ìà 'ä ãò úáùå 'åâå êåàöîå êì øöá éãé ìò çøëä úåòèì íå÷î úúì äëøáäù øîåìå .ïåöøå äáäà êåúî äîéìù äáåùúá ,øää êåúá úçðåî (æ"ðùú äàø äáø àùåãé÷) à÷ééã øîàð äæìå aaa íéæéøâ øä ì"ò äðùä ùàøáù íéùðà íúåà úåðâá øäåæ éðå÷éúá ù"î òåãé äëøáäù åðééäã .äçéìñ áä éðåæî áä ééç áä éðá áä ïéáìëë ïéçååö íéøåôéëä íåéå äéìòî ÷ø äøåù .ïáäå ,äëåúá àìå éëå ,áìëë çååö éåä äçéìñ áä ùøåãùë òåãî ïáåî åðéà äøåàëìå
ìëåúù ,úòîùå äæ çëáå ,äìåë äøåúä ìë åúåà .ù"ééò ,ùîî ìòåôá ú"éùä úååöî ìà òåîùì äúàù é"ùø ùåøéôá åùã÷ éøáã æåîøì øùôàå íãàä ãîìù äøåúä ìò æîø ,ê"ðèáá äøîùì êéøö éòîá åúåéäá .÷"åãå ,åîà äàø ÷"áù ìéì) (ç"ñùú
.øùòú øùò êøã ìò æåîøé èåù÷ ì"æ íøîåà êë øçàå êîöò .íéøçà èåù÷ åøîåà åäæå øùò äìéçúáù ïå÷éúá êîöò úà ïë øçàå ,êéúåãî íâ äëæúå øùòú .íéøçà úà
ìåìà ùãåç
äàø äáø àùåãé÷)
.äçéìñ ù÷áîù éîî áåè øúåé ùé (ç"ñùú åòãé àì ùôð éæò íéáìëäå áéúëã øùôà êøãá øîåì äàøðå äàø ÷"áù ìéì) 'ä é"øçà (ñ"ùú úøéîàá íéøåôéëä íåéá äçéìñ ù÷áì ùâéðù éî ïë ìòå ,äòáù 'éô ,åëìú íëé÷ìà ùãåç ìë êùîá äáåùúá áù àìù ,äðëä íåù àìá ,àèç ìò øùàë åìéôà íúà íéðá úà ÷ø íéàåø .íëé÷ìà 'äì øîåìë ,äçéìñ áä ïéáìëë ïéçååö åøîà äæìå .äôöåç åäæ ,ìåìà øùôà äæ ÷åñôá äðëä íåù àìá áìëë ùôð úåæò êåúî ,äçéìñ ù÷áîå ÷òåö àåä íééøåçà úðéçá ,òôùä òðîðå éðá ìò õéìîäì (å"ñùú äàø ïéåòøã àåòø) .ïëì íãå÷ äáåùúå å"ëìú ë"ôòà êë ïéáù ìàøùé úà íéé÷î 'éáë ä"á÷ä äðäã ,íéðá íééåø÷ êë ïéáå äæ ïôåàáå ,ú"éùä úà ãåáòìå úëìì åëéùîú øîåìë .áìä úåéîéðô êåúîù ú"éùä úáäà äìâúð áàù ïáä ïåéãôå äìéî úåöîá åðéöîå ,äøåúä .åðáì íãå÷ (æ"ñùú äàø ÷"áù ìéì) ïéìéôú øåîùì òãåéä ïè÷ ì"æç åøîà ïëå êëæî íãàäùë äðäã æîø ,'åâå éëðà äàø åì ïéà íà ìáà ,ïéìéôú åì úåð÷ì áééç åéáà äøäèá ãéîú äàåøù äëåæ æà òøá úåàøî åéðéò íöåòå .íãå÷ åéáà ,ãçà âåæ àìà 'éô ä"àø åäæå .äðåéìòä äçâùää úà úåìâúäá ïéìéôú çéðî ä"á÷äù ïéðî àøîâá àúéà äðäå úåìâúäì äëåæ åäéøä ,åúééàø úà ùã÷î íãàäùë êîòë éîå åäá áéúë äî àîìò éøàîã ïéìéôú ,'åëå ìëá äðåéìòä äçâùää úà äàøéùë ,êé÷ìà 'ä é"ëðà .'åâå ìåãâ éåâ éî éë 'åâå ìàøùé .øáãå øáã ïéãä ,ìàøùé éðáì úåëæ ïéà íà åìéôà ïë ìòå (ï"ùú äàø ÷"áù ìéì) ïéìéôú çéðäì íéã÷äì êéøö ä"á÷äù ïúåð é"ùøéôå .äìàä íéøáãä ìë úà úòîùå øåîù éðá ìù ïúåáéùç áúëð åáù àîìò éøàîã àìù êðèáá äøîùì êéøö äúàù äðùî åæ øåîù .ìàøùé éë íéòð éë (çé áë éìùî) øîàðù ïéðòë ,çëùú êë ïéáå ,íëé÷ìà 'äì íúà íéðá éë éðôî úàæå .'åâå êðèáá íøîùú íåé÷á åðáì íãå÷ áàäå ,íéðá íééåø÷ êë ïéáå øåîù éë à"òéæ àæìòáî à"øäî ÷"äøä ùøéôå .úååöîä íéãîìîù åîà éòîá åúåéäá ãîìù äøåúä ìò ïååëî (ã"ñùú äàø ïéåòøã àåòø)
www.ladaat.net/gilionot.phpגיליונות פרשת השבוע להורדהא
הר"ר א .ה .ר .הי"ו בית שמש
הר"ר גמליאל הכהן רבינוביץ הי"ו בני ברק
באיזה אופנים מצרף הקב"ה מחשבה טובה למעשה
הכנת מאכל ביצה עם בצל בשבת הנה בהכנת מאכל ביצה עם בצל בשבת, אפשר להיכשל ח"ו בכמה איסורים, ולכן סיכמנו כאן בס"ד מספרי הפוסקים ,האיך צריך להכין זאת
בפרשתינו )י"א ,כ"ז כ"ח( את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וגו' והקללה אם לא תשמעו וגו'. בספר תפארת יהונתן להרה"ק ר"ר יהונתן אייבשיץ זצ"ל כתב וז"ל: נראה לבאר דהנה המחשבה הטובה הקב"ה מצרפה למעשה ,אבל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה רק בעבודת אלילים )וכדאיתא בקידושין ל"ט ע"ב( ,וזהו שאמר הכתוב את הברכה אשר תשמעו ר"ל אפילו אם תרצה רק לשמוע יבוא לכם הברכה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, אמנם בקללה אם לא תשמעו כי יעלה במחשבתכם לעבור על פי ה'' אין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה' רק בעבודה זרה' והיינו ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם )עכ"ל(. ויתכן לפרש באו"א קצת עפ"י מה שדקדק באוה"ח הק' דגבי ברכה כתיב אשר תשמעו ]ופירש"י על מנת[ ,ובקללה כתיב אם לא תשמעו עיי"ש ,והיינו משום דאת הברכה יקבלו תיכף שכר על מה שקיבלו על עצמם לשמוע ,משום דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ,משא"כ בקללה רק אם ח"ו לא ישמעו אבל על מחשבה לחוד לא יענשו ]ואף דבהמשך הפסוק כתיב עון ע"ז ,ובזה הקב"ה מצרף למעשה ,י"ל עפ"י שיטת הרא"ש )ר"ה פ"א ס"ה( דדוקא לאחר שעובר אז הקב"ה מעניש על המחשבה ,ועיין בקרבן נתנאל שם ובהערות הגריש"א לקידושין ,ואכמ"ל[.
א( יזהר לקלף את הבצלים ואת הביצים תוך חצי שעה שמתחיל הסעודה ,ולא קודם לכן. )שו"ע או"ח סימן שכ"א סעיף י"ט ברמ"א(
ב( המחמיר לקלוף את הבצלים מערב שבת ,תבוא עליו )שו"ת באר משה ח"א סימן ל"ח( ברכה. ג( יתן שמן בקערה לפני הביצים והבצלים משום לש) ,פסקי תשובות סימן שכ"א אות ו'( ,ויש שסוברים שעיקר הקפידא הוא רק שיתן השמן לפני נתינת המלח ,וכך נוהג כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א )וע"ע בספר עם מקדשי שביעי חלק א' עמוד קל"ה באריכות(. ד( יזהר לחתוך את הבצלים חתיכות גדולות קצת ממנהגו )משנה ברורה סימן שכ"א ס"ק מ"ה( בימות החול. ה( הביצים יכול למעך כהרגלו בשינוי מזלג ,אבל לא במגרדת.
חישב לעשות מצוה שלא לשמה
)כשו"ע או"ח סימן שכ"א ,סעיף ט' -י' ,ובמ"ב שם ס"ק ל"א(
והנה בעיקר הכלל הנ"ל דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה והיינו באופן שנאנס ולא עשאה )וכדאיתא בברכות ו' ע"א( ,יש להסתפק האם זהו דוקא בחישב לעשות מצוה או דה"ה בחישב לעשות מצוה שלא לשמה. ומצאתי שכבר נחלקו בזה האחרונים דבספר דעת קדושים לרבי רפאל הכהן מהמבורג זצ"ל כתב דבחישב לעשות שלא לשמה אינו כלום כיון שאין כאן לא מחשבה ולא מעשה )ולפי"ז מדוייק דילפינן זה מדכתיב "ולחושבי שמו" והיינו שמחשבתו לשם שמים( ,אבל בספר דברי סופרים לרבי צדוק הכהן מלובלין )אות כ"א בד"ה ונראה( כתב דגם בחישב לעשות שלא לשמה הוי כאילו עשאה ,דאע"ג דהמחשבה היא שלא לשמה זהו מצד השאור שמבלבלו אבל עומק מחשבתו אינו כן.
ו( יערבב ע"י שינוי ,דהיינו שיערבב באצבעו ,או ע"י העברת הכף הנה והנה ,וטוב שיוציא הכף מן התערובת באמצע שמערבב) .שמירת שבת כהלכתה פרק ח' סעיף ט'( וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נוהג לערבב בנחת ,ומעביר את הכף הנה הנה. ז( מי ששגג וקילף הבצלים שלא בסמוך לסעודה ,אין לאסור המאכל בדיעבד. )ארחות שבת ,ח"א פ"ג סעיף קכ"ט ,ובהערה קנ"א(
ח( הקולף ביצה שיש על גבה אות או ציור ,צריך להזהר לעשות זאת באופן שלא ישברו האות והציור.
באומות העולם ודע דדוקא בישראל מצרף הקב"ה מחשבה טובה למעשה אבל לא באומות העולם )ירושלמי פאה פ"א ה"א ,תוס' קידושין ל"ט ע"ב(.
)קצות השלחן סימן קמ"ד(
ט( ביצה מבושלת ,הכל נחשב כמין אחד ,ולכן מותר להפריד החלבון ]הוא לבן הביצה[ מהחלמון ]הוא הצהוב הנמצא באמצע[ ,או להיפך ,ואין בזה איסור בורר.
האם מחשבה טובה הוי ממש כמעשה ויש לדון בעיקר כלל זה דחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה ,האם הכונה דהוי ממש כמו שעשאה או לא. ונראה שזה תלוי בכלל השני דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ,האם הכונה דלא הוי ממש כמעשה אבל מ"מ הוי עבירה ,או שאינה נחשבת לכלום )וכבר נחלקו בזה האחרונים ,ועמש"כ בקול הפרשה גליון א'( ,דאם נאמר דמחשבה רעה אינו כלום א"כ יתכן דמחשבה טובה לא הוי ממש כמעשה ,אבל אם נאמר דמחשבה רעה הוי עבירה אלא שאינה ממש כמעשה ,א"כ יוצא דמחשבה טובה הוי ממש כמעשה )וכן מבואר בספר שיר מעון פרשת מטות(. ובשו"ת מהרש"ם )ח"ה סמ"ו ד"ה אכן( כתב דהא דאמרינן מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה היינו בכ"ף הדמיון אבל לא נחשב כעשאה ממש דהרי קיי"ל דאונס לא נחשב כמאן דעביד וכמבואר בש"ך בחו"מ )סכ"א( עיי"ש ]וע"ע בשו"ת בית שערים )ס"ו וסימן שנ"ה( ובשו"ת פרי השדה )ח"ב סק"ו אות מ'([.
)ארחות שבת פ"ג סעיף ל"ז ועע"ש בהערה ל"ד(
י( מצא קליפת ביצה בתוך הביצה ,לא יוציאנה לבדה ,אלא יוציא את הביצה מהצלחת ,וישאיר הקליפה בצלחת. )שמירת שבת כהלכתה פ"ח סעיף כ"ג(
התשובה הגדולה לעתיד יהיה בשבת כתיב ושבת עד ה' אלוקיך ,האיך יתכן שכל ישראל יחזרו בתשובה באותו זמן וכל אחד יזכור כל מה שעשה ,ובבת אחת לשוב על זה ,אלא שקולה שבת ככל התורה כולה, ולכן התשובה יהיה בשבת ,וכשישובו בשבת אזי ישובו על כל התורה כי שקולה שבת ככל התורה ,וזהו ושב"ת בנקודות אחרות זהו ושב"ת שבשבת תשוב עד ה' אלוקיך, ואז והשבות אל לבבך תוכל להשיב אל לבבך ותזכור כל מה שעשית בכדי לשוב על זה.
שכר מחשבה טובה בעולם הזה בספר ערבי נחל )ראה דרוש א' בד"ה והנה( כתב בשם המפרשים דאע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ שכר מחשבה טובה יש גם בעולם הזה משום שאין שכר המחשבה גדול כ"כ כמו המעשה ,ולכן יכול להיות השכר גם בהאי עלמא ,ולכאורה זה תלוי בפלוגתא הנ"ל האם הוי ממש כאילו עשאה. והנה בחידושי החת"ס לסוכה )ל"א ע"ב( הביא קושיית הר"ן מדוע הנוטל לולב של ע"ז יצא יד"ח משום דמצות לאו להינות נתנו ,והרי נהנה מן השכר ,ותירץ דגם בלא"ה היה מקבל שכר משום שנאנס וא"כ לא הרויח כלום ,ומוכח דס"ל דמקבל שכר שלם כמו העושה ממש.
)סעודת היום ואתחנן – נחמו תשס"ט(
ב
הרה"ק רבי חנוך העניך דוב זצוקלל"ה מאלעסק א' אלול תרמ"ד הר"ר יואל בנעט הי"ו בני ברק הרה"ק נולד לאביו החסיד ר'בי שמואל מבעלזא ,נכד רבי מאיר את רבו האם מסכים הוא לניתוח ,ובלילה ההוא שכב לישון ,ויחלום שהי' הקדוש מבעלזא ,תלמיד הבעש"ט הק' זיע"א. באלעסק ,והרה"ק עשה סעודה וחילק שיריים למסובין ,ולו לא נתן ,והי' בזיווג ראשון היה חתן מרן השר שלום מבעלזא זיע"א ,ובזיווג שני רעב מאד ,והי' לו עגמ"נ על שאינו יכול להשביע רעבונו ובפרט על שרבו נשא את נכדת הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א ,הי' תלמיד של רביה"ק מרחק אותו ,ופתאום עמד הרה"ק מכסאו ,ונתן לו לחם גדול ומעי גדול מלובלין זיע"א ,חותנו השר שלום מבעלזא זיע"א ,השרף מסטרעליסק מבושל שיאכל ,ובשעת האכילה הרגיש רפואה במעיו ,כל זה חלם סמוך זיע"א ,והרה"ק מראפשיץ זיע"א ,נסתלק בשנתו הפ"ד כמנין שמו "חנוך" לאור הבוקר ,ובהקיצו משנתו ,שאלה אותו האחות ששירתה אותו בבית ביום א' אלול שנת תרמ"ד. החולים ,מה הי' לך באמצע השינה, מובא בספר אור חדש אשר פעם שעשית תנועות בפיך כאילו שאתה אחת אמר השר שלום מבעלזא זיע"א אוכל דבר מה ,והי' קשה להקיצך ? לאנשי ביתו" :עתה באו שני נשמות ולא השיב לה כלום ,אח"כ הגיע עוד מעולם העליון שיאירו את פעם הרופא לבקרו ,והתפלא מאד העולם"ק ,בהקדמה לספה"ק אמרי יוסף מביא אמירה נעימה וכעבור שנים רבות אחרי שהרה" ואמר שאין צריכים לנתחו ,כי כבר נעשה חתן בבית חותנו השר הוטב לו לגמרי ,ותוך כדי שיחתם, שלום בשם הרה"ק שאמר על הכתוב בתהילים ,בבית זיע"א ,שאלו בניו של השר שלום את הגיע שליח עם טעלעגראם – תשובה מרבו שכתוב שם שלא אביהם ,היכן הם עתה אלו הב' נשמות אלוקים נהלך ברגש )תהילים נ"ה ,ט"ו( ברג"ש שהעדת עליהם לפני שנים רבות, לנתח ,והי' לפלא בעיני הרופא ,ואמר שזה הרבי בוודאי החליף לו המעי ענה שלהם השר שלום" ,אחד נפל נוטריקון ב'לאטעס ר'עגען ג'ליטשען ש'נייא שאפי' כבר מדרגתו ל"ע ,ואחד הולך ומתגדל מרעה לטובה ,שהרי לפי ראות עיניו אצלנו" ,והבינו שכוונתו על חתנו כל הדברים האלו לא יעכבוהו מללכת להתפלל עם אתמול הי' המעי ממש מסוכן, הרה"ק. ועכשיו נתרפא לגמרי ,והחסיד חזר מנין דווקא בבית הכנסת. כפועל הרה"ק כשנתפרסם לביתו בבריאות השלימה. ישועות ,ובכל יום ויום היו באו כ"ק מרן רבינו שליט"א סיפר אנשים רבים הצריכים לישועה לעירו אלעסק לקבל את ברכתו הטהורה, שבבית מדרשינו בעיה"ק ירושלים בימיו של רביה"ק זצוקלל"ה התפלל אירע פעם שעמדו הרבה עגלות ברחוב העיר ,והי' שם איזה גוי שהתחיל יהודי שהי' בן מאה וחמש עשרה שנים ,והוא הי' המלמד של בניו של לדבר סרה על הרה"ק שבגללו באים כולם ,והרבה בדברי לעג ,ואמר לו הרה"ק ,ובין הדברים שסיפר להבלח"ט לרבינו שליט"א מה שראו עיניו, גוי אחר :שתוק ,שאם לא ה"ראבין" יעניש אותך ,וכך הוה ,מיד נהי' הגוי סיפר שפ"א הגיע יהודי שר"ל נכנסה בבתו דיבוק ,ובא להרה"ק שיוציאו, משותק כמעט בכל גופו ,והלכה אשתו לבית הרה"ק לבקש שיכניסו את כידוע שהי' מוציא דיבוקים ,וכשבא ע"י ביתו של הרה"ק ,ובתו עוד ישבה בעלה לקודש פנימה שהרה"ק יושיע אותו ,אמר הרה"ק :אל ביתי איני במרכבה ולא רצתה לרדת והשתוללה עד מאד מחמת הדיבוק ,ניגש מרשה לו להיכנס ,רק דרך החלון אדבר עמו ,והביאו את הגוי עד החלון, הרה"ק לחלון ,ואמר לה "ס'איז נישט שיין א אידישע טאכטער זאהל אמר לו הרה"ק ,אמור מה שאמרת ,ענתה אשתו בבכיה ,הלא אינו יכול אזוי פארפירן" ומיד נרגעה ויצאה ממנה הדיבוק. לדבר ,אמר הרה"ק להגבאי ,לך אמור לו שיתחיל לדבר ,והתחיל לדבר מסופר עליו שבכל השנים ביום הכיפורים לא איחר תפילת נעילה ונתרפא ,אח"כ הוסיף הרה"ק ואמר :חטאיך גדול מנשוא במה שדיברת מהזמן הראוי לאכול ,פעם אחת נתאחר מאד בתפילת מוסף ,ולפני בחינם עלי ,ע"כ כל גופך יתרפא ,רק ברור לך איזה אבר שישאר במומו ,יד תפילת מנחה אמר על איזה זמן ברצונו שיוגמר תפילת נעילה ,אבל או רגל ,כי אתה גרמת לך בעצמך ,ובחר הגוי בידו ,וכך הוה נתרפא כל באמצע תפילת נעילה כבר הגיע אותו הזמן ,ועדיין לא גמר תפילתו, גופו רק ידו אחת נשארה במומה כל ימיו. ובאותו רגע שהגיע הזמן שהי' ברצונו לגמור ,השעון שעמד על התיבה מסופר על אחד מחסידיו שנחלה מאד על בני מעיו ר"ל ,ונסע למדינת שלפניו עמד מלכת ,ולא הלך עד גמר תפילת נעילה ,ואז המשיך השעון וויען לדרוש ברופאים ,ולאחר בדיקה אמרו הרופאים שצריכים לנתחו מעצמו ללכת ,והי' לפלא בעיני החסידים ,שנתקיים בו "ותגזר אומר ויקם בדחיפות ,ביקש החסיד מהרופאים שימתינו עוד יום אחד ,מפני שרוצה לך" שאפי' דומם נכנע לפניו לקיים דבריו הקדושים ,זכותו יגן עלינו ועל להתייעץ עם רבו הקדוש מאלעסק ,ושלח טעלעגראם לאלעסק ,לשאול כל ישראל אמן.
הוא היה אומר /תפילה במנין בביהכ"נ
מכתבים למערכת מדור לחידושי תורה ואגדה מאת אברכי בית מדרשינו הר"ר יוסף דוד לוצקין הי"ו בית שמש תנאי חובת איבוד ע"ז בא"י ובחו"ל בפרשתינו כתיב אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ה' אלוקי אבותיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה )דברים יב א( ובפסוק ב' כתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר אבדו שם וכו' ,בקידושין )לז (.פריך הגמ' שהכתובים סותרים זה את זה ,וכך אמרו שם אלה החוקים וכו' אשר תשמרון לעשות בארץ וכו' יכול כל המצוות כולן לא יהיו נוהגין אלא בארץ ,ת"ל כל הימים אשר אתם חיים על האדמה ,אי כל הימים יכול יהיו נוהגין בין בארץ בין בחוץ לארץ ת"ל בארץ ,אחרי שריבה הכתוב ומיעט צא ולמד מאבד תאבדון את כל המקומות וכו' מה ע"ז מיוחדת שהוא חובת הגוף ונוהגת בא"י ובחו"ל כך כל מצוות הגוף נוהגת בין בא"י ובין בחו"ל ע"כ. ובפשטות צריכין להבין מה קושיית הגמ' בסתירת הכתובים מרישא לסיפא, שהי' יכול לחלק בפסוק עצמו ש"בארץ" הוא דין מיוחד של חובת איבוד ע"ז בכל מצב ,ואילו "כל הימים" וכו' הוא מצוות איבוד בחו"ל ,והוא אך ורק במצב של כיבוש ,דהנה כתב הרמב"ם )ע"ז פ"ז ה"א( מצוות עשה לאבד ע"ז ומשמשיה וכל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות וכו', ובא"י מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצינו ,אבל בחו"ל אין אנו מצווים לרדוף אחריה ,אלא כל מקום שנכבוש אותו ,אנו צריכין לאבד את כל העבודת כוכבים שבו ,שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ,בא"י אתה מצווה אחריהם ,ואי אתה מצווה לרדוף אחריהם בחו"ל ע"כ ,וא"כ צ"ע מה הקשה להש"ס בסתירת המקראות הרי באמת פרשה זו יש בה מצווה הנוהגת רק בא"י ,ומאידך מצווה הנוהגת גם בחו"ל ,וצ"ע.
לכבוד מערכת קול אמונים שלום וברכה. ראשית ,עלינו לשבח ולהלל את הביטאון הנפלא היוצא מידי שבת בשבתו ,שהוא אוצר בלום של תורה וחסידות פלפול והלכה ,תשואות חן חן לכם ,עלו והצליחו. בבטאון ג' במדור קול הפרשה ,נידון ענין קיבול שכר המצוות בעולם הזה, והבאתם כמה וכמה אופנים ששייך קבלת שכר המצוות בעולם הזה. ואמרתי להוסיף ולציין מ"ש החיד"א בספר ראש דוד פרשת עקב ,שעל הידור מצוה מקבלים שכר גם בעולם הזה ,יעו"ש באריכות. עוד הבאתם את דברי הפני יהושע על מה שאמרו חז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה וכו' ,שהצדיקים אינם אוכלים את הפירות בעולם הזה. ויש להוסיף על כך דברי קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בליל שב"ק פרשת פנחס תשס"א שדייק במאמר המדרש ·„ ,Â¯Î˘ Ï"ÂËÈ˘ ‡Â‰ ÔÈשאפילו שהיה יכול ליטול את שכרו בעולם הזה ,לא לקחו בפועל ,ועל כן זכה שנשאר השכר לזרעו אחריו ,וכמ"ש והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ,מפני שלא נטל את שכרו. וציין אד"ש את מאמר המשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא .דהיינו שאכילת השכר בעולם הזה הוא בגדר אכילת פירות ,וכדין נכסי מלוג שהבעל אוכל את הפירות ,אכן הבעל יכול למכור את הפירות ובעד זה לרכוש לעצמו קרן אחר ,וכמו כן הצדיקים אינם נהנים מפירותיהם בעולם הזה ,ועל כן בתמורת זה הם רוכשים לעצמם עוד קרן קיימת לעולם הבא - .וזה עולה ממש בקנה אחד עם דברי הפני יהושע הנ"ל.
··¯‰¯Â˙‰ ˙Î ˘„„˘‡ ˯ ‰ÓÏ
תשובות אפשר לשלוח למערכת ת .ד 56 .בני ברק
ג
מהנעשה והנשמע בחצר קדשינו â
â
â â â â â â
â
â
ביום ראשון סמוך לחצות הלילה חזרו בחורי הישיבה הק' מהקעמפ "אחדות" שהתקיימה במושב אור הגנוז ,לא היו צריכים לדרוש בשלום הנאתם ,כי הכרת פניהם ענתה בם ,את ההנאה המרובה הצרופה אהבת התורה בדרך החסידות אשר קנו שם ,תוך הרחבת הדעת, באווירה עילאית רוחנית חסידית ,בפרט כאשר ערכו את השבת קודש כמעט סביב השעון מלא וגדוש בדברי תורה ובניגוני דביקות והתעוררות בדרכו של רבינו שליט"א ,כאשר מלווים אותם משפיעי הישיבה הק' בכל צעד ושעל ,האורח הכבוד לשב"ק הי' המשב"ק הרה"ח ר' אלעזר חנון שליט"א ,שאף נשא מדבריו ,כמו"כ השתטחו הבחורים בציונים הקדושים בצפון ארצינו הק' ,להעתיר בעד רבינו שליט"א ,ובעז"ה "זאהלן זיי האבן גיפולט'ס אלעס גוט'ס". ביום שני בערב סמוך לחצות הלילה הגיע רבינו שליט"א לעיה"ק ירושלים ,ונכנס לביהמ"ד לערוך את השוה"ט לרגל יומא דהילולא קדישא של רבו הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א ,ורבינו שליט"א האריך בדברי תורה בגדלותו של האי צדיק וקדוש זי"ע זמן רב ,ואף התבטא" ,די הוא צדיק כזה כמו דער רב זכרונו לברכה שבזכותו לבד יכל הקב"ה להביא את משיח צדקינו" ,בשעה ) 3:40הזמנים הם לפי שעון ביהמ"ד( יצא רבינו לנסוע להר המנוחות לציון הק' ,רבינו הדליק שלושה נרות על הציון ,והחל לאמר עם הקהל את יום חמישי שבתהילים ,והסדר תהילים שרבינו שליט"א נוהג לומר בבית החיים ,ואח"כ היהי רצון -ותבטל וכו' פסוק בפסוק ,וקדיש ,אח"כ השתטח על הציון זמן רב ,ולפני צאתו בירך את האדמו"ר ממכנובקא שליט"א שעמד על ידו "זאהל האב'ן גיפולט'ס אלע'ס גוט'ס ,ובשעה 5:40 חזר רבינו לביהמ"ד ,נכנס למקוה ועלה לביהמ"ד לתפילת שחרית. רבינו שליט"א ישהה בעיה"ק ירושלים אי"ה עד יום ראשון בערב פ' שופטים. ביום חמישי פרשת עקב נכנס לקודש פנימה הגרי"ב ואזנר שליט"א אב"ד קהל חסידים באלעד ,עם בנו חתן הבר מצוה לקבל את ברכת קדשו של רבינו שליט"א לקראת הבר מצוה. עפ"י התוכנית ימסור רבינו שליט"א שיחה לבחורי ישיבה קטנה בליל שישי בחדרו התאחדות האברכים בעיה"ק לקראת הזמן החדש. דחסידי "שומרי אמונים" בארה"ק בשב"ק ראה מברכים אלול יערוך רבינו שליט"א את שולחנו הטהור בביהמ"ד. ביום חמישי התקיימה באנטווערפן שמחת הברית לנינו של כ"ק מרן רבינו מנעשכיז זמני השבת אחים בימי שלישי שליט"א בן לנכדו הרב אהרן שטרן שליט"א בן חתדב"נ האדמו"ר שליט"א וחתן האדמו"ר מדעש אנטווערפן בהשתתפות רבנים וקהל רב. בעיה"ק ירושלים לאור בקשת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א להקדים את זמני התחלת הלימודים בשעה 8:00 במוסדותינו הק' ,ילדי הת"ת יתחילו את זמנם החדש ביום ב' כ"ז מנ"א ,בחורי בחדר האוכל של הביהמ"ד הישיבה קטנה יתחילו את זמנם החדש ביום א' כ"ו מנ"א אחה"צ ,בחורי הישיבה גדולה יתחילו את זמנם החדש ביום ג' כ"ח מנ"א אחה"צ. בבני ברק נפתח כולל חדש לאברכים צעירים מצוינים ,בישיבתינו הק' )ישיב"ג( בעיה"ק אחר תפילת מנחה ירושלים ,ללימוד בעיון ,נשארו מקומות להכיל עוד כמה אברכים ,למעוניינים נא בעזרת נשים לפנות למשרדי הישיבה 02/5822998 ,או לפלפ' ,0504105870כן ישנם אפשרות להוסיף כמה אברכים מצוינים בכולל בבני ברק ,למעוניינים נא לפנות לפלפ' בבית שמש .0504141254 בשעה 8:00 ספר התהילים וסדר יום כיפור קטן ביום רביעי ערב ראש חודש אלול יאמר רבינו בביהמ"ד שליט"א בשעה 3:00בבית מדרשינו בבני ברק ,תפילת שחרית ביום חמישי ר"ח אלול בשעה ,8:30וביום שישי ר"ח אלול בשעה 9:00בביהמ"ד בב"ב.
הנהלת מרכז מוסדותינו הק' מברכים מעומק הלב את ידידינו הנכבדים אשר השמחה שרויה במעונם הנדיב הרה"ח ר' שלמה אליעזר שפיץ הי"ו לונדון להכנס נכדו לעוהתו"מ הגה"ח ר' גרשון הלוי לוצקין הי"ו י-ם להולדת הנכד הרה"ח ר' חיים אברהם ברבר הי"ו ב"ב להולדת הנכד הרה"ח ר' אליהו אלחנו קופל הי"ו פ"ת להולדת הנכד הרה"ח' ר' בנציון שפיץ הי"ו ירושלים להכנס בנו לעוהתו"מ הרה"ח ר' אהרן צבי ברבר הי"ו ב"ש להולדת הבן הרה"ח ר' אברהם מרדכי קופל הי"ו י-ם להולדת הבן
יהא רעוא שיזכו לרוות הרבה תענוג ונחת רוח דקדושה מתוך אושר ועושר בבריות גופא בדרכו הטהורה של מרן רבינו שליט"א לתפארת בית "שומרי אמונים"
תודתינו נתונה לידידנו ואנשי שלומינו אשר תרמו בטוב לבם להוצאת גליון זה
ידידינו הנגיד הנכבד והנעלה רודצו"ח הרה"ח ר' שלמה א .שפיץ הי"ו
אב"י בלונדון הבירה
אלפי ברכות לידידי האי גברא יקירא הרה"ג ר' אליעזר רבינוביץ שליט"א לרגל התמנותו לשמש כר"מ בישיבה גדולה
לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו
בברכת עלה והצלח ידידו /אהרן געלדצעהלער
מר יוסף סניור שיחי'
הר"ר אברהם מרדכי קופל הי"ו
לברכה והצלחה בכל הענינים
לרגל הולדת בנו שיחי'
תהי משכורתם שלימה מאת ה'
יו"ל ע"י התאחדות האברכים דחסידי שומרי אמונים בית שמש áמכתבים למערכת ת.ד 56 .ב"ב גיליונות פרשת השבוע להורדהדwww.ladaat.net/gilionot.php