Kol Tzofayich Nitzavim 2009

‫שיעור שבועי קול צופיך של מרן הראשון לציון המקובל הא‪-‬לקי‬

‫”הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א“‬

‫ניצבים תשס"ט – ‪ – 510‬תפילות ראש השנה‬ ‫הציבור מתבקש להתפלל לרפואתו של מר הראשל"צ הרה"ג "מרדכי צמח אליהו ב מזל " שליט"א‬ ‫שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת‪.‬‬

‫‬ ‫"נִ ָ ִבי" זה טוב או רע? בתחילת הפרשה )דברי כט ט( " ֶ‬ ‫ֵיכ‬ ‫יכ ִז ְקנ ֶ‬ ‫יכ ִ‪ְ $‬ב ֵט ֶ‬ ‫א‪ֶ $‬‬ ‫יכ ָר ֵ‬ ‫ ֶכ ִל ְפנֵי ה' ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫נִ ָ ִבי ַה   ְ‬ ‫יכ ֹל ִאי‪ $‬יִ ְ( ָר ֵאל"‪ .‬אומר הזוהר על זה כי מדובר על ראש‬ ‫וְ ‪ְֹ $‬ט ֵר ֶ‬ ‫השנה שכול ניצבי לפני ה' לדי‪ ..‬לכ‪ .‬קוראי את הפרשה הזו כל‬ ‫פע לפני ראש השנה‪ .‬לפעמי ע פרשת ויל‪ /‬ולפעמי בפני עצמה‪.‬‬ ‫)וסימנ‪ ,/‬בג המל‪ /‬פת ויל‪.(/‬המילה ניצבי בדר‪ /‬כלל היא מופיעה‬ ‫בהקשר שלילי‪ .‬רש"י בספר שמות )ה כ( מביא על השוטרי שעמדו‬ ‫ניצבי לפני משה ואהרו‪ .‬כשיצאו מפרעה והטיחו בה מילי קשות‬ ‫לאמר בגללכ פרעה מקשה על ישראל את העבודה‪" .‬רבותינו דרשו‬ ‫כל נצי ונצבי‪ ,‬דת‪ .‬ואביר היו‪ .‬שנאמר בה "יצאו נצבי"‪.‬‬ ‫ולמה כא‪ .‬הנצבי בפרשתנו אינ במשמעות שלילית כמו אצל דת‪.‬‬ ‫ואביר‪.‬‬ ‫צרי‪ /‬לומר ש"ניצבי" פירושו עומדי‬ ‫"נִ ָ ִבי" זה מלכות‬ ‫ביציבות‪ .‬בקומה זקופה‪ .‬והליכה בקומה זקופה יש בה מעלה ויש בה‬ ‫סכנה‪ .‬המהר"ל מסביר שהניצבות הזאת היא ההבדל שיש בי‪ .‬בעלי‬ ‫חיי לבני אד‪ .‬שבעלי החיי הולכי כפופי וראש למטה‪ ,‬כי‬ ‫ה משועבדי לאד‪" .‬אבל האד הול‪ /‬קומ‪ ,‬מפני שהוא מל‪/‬‬ ‫הנמצאי התחתוני‪ ,‬והמל‪ /‬ראוי שיהיה הול‪ /‬בזקיפה‪ .‬ובתחתוני‬ ‫אי‪ .‬על האד‪ .‬ולפיכ‪ /‬כל בעלי חיי הולכי כפופי כמו העבד‬ ‫שהוא כפו‪ 3‬מפני המל‪ ,/‬והאד בלבד הוא עומד בזקיפה‪ .‬יש בזה‬ ‫עוד דברי מופלאי בצורתו שהיא זקופה והכל נרמז במה שאמרו‬ ‫)אבות פרק ג'( חביב האד שנברא בצל אלהי"‪) .‬תפארת ישראל ‪4‬‬ ‫טז(‪.‬‬ ‫יש מלכות שמנוצלת לרעה ויש לטובה אד יכול לנצל את‬ ‫המלכות שיש לו על העול בצורה שלילית‪ .‬כ‪ /‬עשו דתו ואביר‬ ‫שהשתמשו במלכות שלה והקהילו את כל הע נגד משה ונגד ה'‪.‬‬ ‫יה‬ ‫‪6‬ה ֵל ֶ‬ ‫ָצא‪ 8‬נִ ָ ִבי ֶ‪ַ 7‬תח ֳ‬ ‫על כ‪ .‬כשנאמר בה "ודת‪ .‬ואביר י ְ‬ ‫ֵיה וְ ַט ָ‪ ."7‬זה שימוש בכוח המלכות שלה באופ‪.‬‬ ‫‪8‬בנ ֶ‬ ‫יה ְ‬ ‫‪8‬נְ ֵ‪ֶ $‬‬ ‫השלילי‪ .‬ה התריסו כלפי משה‪ ,‬לא היו מוכני לקבל את הנהגתו‬ ‫וללכת לאר‪ 9‬ישראל‪ .‬בשביל מצרי הייתה אר‪ 9‬זבת חלב ודבש‪.‬‬ ‫ה עמדו ע כל הכוח שנת‪ .‬לה ה' ועמדו מול ה'‪ .‬התוצאה הייתה‬ ‫מרה ביותר‪ .‬הניצבי של פרשת ניצבי היא ניצבות ע ה'‪ .‬הולכי‬ ‫ע ה' ולא נגדו‪ .‬הולכי ע כל הכוחות ביחד ע ה'‪ .‬על כ‪.‬‬ ‫כשהקב"ה רוצה לבר‪ /‬אותנו הוא אומר לנו‪" :‬ואול‪ /‬אתכ‬ ‫קוממיות" ‪" 4‬בקומה זקופה"‪.‬‬ ‫אי! מגיעי לניצבות נכונה? אחרי שאד שומע את כל התוכחות‬ ‫של פרשת כי תבוא‪ .‬אחרי שעברו עליו כל הגלויות הוא מבי‪ .‬את‬ ‫מקומו באד‪ .‬הוא מבי‪ .‬שכל מי שהל‪ /‬נגד המציאות‪ ,‬ניצב מול ה' –‬ ‫לא הצליח‪ .‬הוא מבי‪ .‬שצרי‪ /‬ללכת ע כל הכוחות יחד ע ה'‪ .‬לכ‪.‬‬

‫בתפילה אנו כורעי ומשתחווי ורק אחר כ‪ /‬עומדי ניצבי‪,‬‬ ‫במיוחד כשאומרי את ש ה'‪ .‬במילי אחרות ניצבות באה אחרי‬ ‫שהאד יודע שה' עומד מולו‪ ,‬שהוא האדו‪ .‬האמיתי‪ .‬אחר כ‪ /‬יכולה‬ ‫לבא ניצבות של האד‪ .‬אבל בלי הידיעה הזו – הניצבות הזו יכולה‬ ‫להיות גאווה גדולה שמביאה לכפירה‪.‬‬ ‫ראש השנה של עזרא הסופר‬ ‫פרשת ניצבי באה תמיד לפני ראש השנה‪ .‬ללמד אותנו כיצד להיות‬ ‫ניצבי בצורה נכונה‪ .‬אי‪ /‬עומדי "ניצבי" אחרי שמביני כי צרי‪/‬‬ ‫לתק‪ .‬את הדר‪ ./‬אפשר לראות את התהלי‪ /‬הזה בראש השנה‬ ‫שמתואר בספר נחמיה )ח(‪ .‬ש מתואר ראש השנה שעשו העולי‬ ‫שבאו מבבל אחרי שבעי שנה של גלות‪ .‬שבעי שנה של ניתוק‬ ‫מתורה‪ .‬של ניתוק מאר‪ 9‬ישראל‪ .‬ניתוק מאלוקי‪ .‬ש מתאר‬ ‫ֵ‪6‬ספ‪ָ 8‬כל ָה ָע ְ ִאי‪ֶ $‬א ָחד‬ ‫נחמיה אי‪ /‬ה אוספי את כל הציבור " ַו ְ‬ ‫ֹאמר‪ְ 8‬ל ֶע ְז ָרא ַה> ֵֹפר ְל ָה ִביא ֶאת‬ ‫ֶאל ָה ְרחב ֲא ֶ‪$‬ר ִל ְפנֵי ַ‪ַ $‬ער ַה ָ<יִ  ַו ְ‬ ‫רת מ ֶֹ‪$‬ה ֲא ֶ‪$‬ר ִצ‪ָ8‬ה ה' ֶאת יִ ְ( ָר ֵאל" וש ה קוראי את‬ ‫ֵס ֶפר ַ‬ ‫התורה לפני כל הע המתאס‪ֵ " ,3‬מ ִאי‪ $‬וְ ַעד ִא ָ?ה וְ כֹל ֵמ ִבי‪ִ .‬ל ְ‪$‬מ ַֹע"‬ ‫יעי"‪ .‬כדי שכול יוכלו‬ ‫והכל בראש השנה‪@ְ " .‬י ֶא ָחד ַלח ֶֹד‪ַ $‬ה ְ? ִב ִ‬ ‫לשמוע ה בנו לפני כ‪ .‬במה גבוהה " ַו ַ ֲעמֹד ֶע ְז ָרא ַה> ֵֹפר ַעל ִמגְ ַ‪A‬ל ֵע‪9‬‬ ‫ֲא ֶ‪$‬ר ָע(‪ַ 8‬ל ָ‪ָ A‬בר"‪ .‬וש עמד עזרא וקרא בתורה לפני כל הע‪ַ .‬ה ְלוִ ִ ‬ ‫שהיו במקו הסבירו לנאספי שלא הכירו כל כ‪ /‬טוב את השפה‬ ‫העברית את המשמעות של הדברי‪ .‬ג עזרא עצמו הסביר את‬ ‫תרת ָה ֱאל ִֹהי ְמפ ָֹר‪ $‬וְ ( ֶ( ֶכל‬ ‫התורה שקרה‪ַ " .‬ו ִ ְק ְרא‪ַ 8‬ב ֵ> ֶפר ְ@ ַ‬ ‫ָבינ‪ְ <ִ @ַ 8‬ק ָרא"‪ .‬התוצאה הייתה בכי גדול‪ .‬האנשי הבינו שה‬ ‫ַו ִ‬ ‫התרחקו כל כ‪ /‬מאלוקי וממצותיו ובכו על כ‪ ./‬מיד עומדי נחמיה‬ ‫ועזרא והלווי " ַה ְ< ִבינִ י ֶאת ָה ָע" ואומרי ְל ָכל ָה ָע‪ַ " :‬ה ‬ ‫@ל‪ 8‬וְ ל ִ ְב‪ ."8‬להפ‪ /‬ביו הזה‬ ‫יכ‪ ,‬ל ִ ְת ְ‬ ‫ָקדֹ‪ $‬ה‪8‬א ַליהֹוָה ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫‪$8‬ת‪ַ 8‬מ ְמ ַ ִ‪B‬י וְ ִ‪ְ $‬לח‪ָ 8‬מנת ְל ֵאי‪ .‬נָכ‪ .‬ל ִי‬ ‫" ְלכ‪ִ 8‬א ְכל‪ַ 8‬מ ְ‪ַ $‬מ‪ ִC‬י ְ‬ ‫‪ֶ D‬כ"‪ .‬הסיפור‬ ‫ָקד‪ַ $‬ה  ַל ֲאדֹנֵינ‪ 8‬וְ ל ֵ ָע ֵצב‪ִ 8‬י ֶח ְדוַת ה' ִהיא ָמע ְ‬ ‫הזה הוא הסיפור של כל ראש השנה‪ .‬שבו אנחנו בתפילה מבקשי‬ ‫ובוכי‪ .‬כ‪ /‬ראוי להיות‪ .‬אחר כ‪ /‬אומרי לנו‪ :‬אל תבכו‪ ,‬זה יו‬ ‫‪8‬ל ַ‪ַ $‬ח ָמנת וְ ַלעֲ‪"#‬ת‬ ‫ֵלכ‪ָ 8‬כל ָה ָע ֶל ֱאכֹל וְ ִל ְ‪$‬ת ְ‬ ‫קדוש ושמח‪ַ " .‬ו ְ‬ ‫דיע‪ָ 8‬ל ֶה"‪.‬‬ ‫ד"לה‪ִ ,‬י ֵה ִבינ‪ָ Aְ @ַ 8‬ב ִרי ֲא ֶ‪$‬ר ה ִ‬ ‫ִ‪ְ #‬מ ָחה ְג ָ‬ ‫אוכל בראש השנה‬ ‫מר‪ .‬הב"י זצוק"ל כותב בספרו 'מגיד מישרי' )סו‪ 3‬ניצבי( שהמגיד‬ ‫אמר לו‪" :‬ביו ראש השנה איבעי ל‪ /‬דלא למיכל בישרא ולא‬ ‫למישתי חמרא" תרגו‪ :‬אתה צרי‪ /‬לא לאכול בשר ולא לשתות יי‪..‬‬ ‫"וא‪ 3‬בשאר מאכלי איבעי ל‪ /‬למזער בהו" – תרגו‪ :‬וג בשאר‬ ‫המאכלי אתה צרי‪ /‬לצמצ‪" .‬וא‪ 3‬על גב דאמר עזרא ונחמיה‬ ‫"אכלו משמני ושתו ממתקי" ההיא לכלל עלמא ואנא ממלל‬ ‫ליחידי סגולה" שאר הע יאכלו וישתו אבל )אתה הכוונה על מר"‪(.‬‬ ‫יחידי סגולה צריכי לצמצ במאכל‪ .‬ומוסי‪ 3‬המגיד‪" :‬ותו‬ ‫ד'משמני' היינו שמ‪ .‬וחמאה וחלב אבל לא בשר‪ .‬וכ‪ .‬בשתיה לא‬ ‫אמר שתו יינות‪ ,‬אלא משקי‪ .‬אחרי דאינו‪ .‬מתוקי"‪ .‬עי"ש‪ .‬מו"ר‬ ‫הרב שליט"א הזכיר את דבריו של המגיד כדי לתת מקור לדברי‬ ‫הבא"ח שכתב על האכילה בראש השנה "א‪ /‬לא ירבה בה למלאות‬ ‫כריסו אלא טועמיה חיי זכו‪ ,‬וישתה שתיות עריבות"‪ .‬למשל‪ ,‬מי‪9‬‬ ‫או קולה א אוהב וכדו' א‪ /‬לא משקאות משכרי‪ .‬וכ‪ .‬כתב השו"ע‬ ‫)תקצ"ז א( "ולא יאכלו כל שובע למע‪ .‬לא יקלו ראש ותהיה יראת‬ ‫ה' על פניה" )ועיי‪ .‬בשד"ח במערכת ר"ה סי' ב' אות ג' שהבי‪.‬‬ ‫ממג"א סי' תקצ"ז ס"ק א' שהמלא‪ /‬המגיד ציוה שכול לא יאכלו‬ ‫בשר ולא לשתות יי‪ ,.‬ולדעתו זה ציווי רק ליחידי סגולה ולא לכל‬ ‫הע(‪.‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫סייע לנזקקי כשאתה שמח‬ ‫ג א יש בנושא האוכל יש דעות שונות‪ ,‬בנושא הסיוע לנזקקי אי‪.‬‬ ‫מחלוקת‪ .‬לכו"ע צרי‪ /‬לדאוג בראש השנה לעניי כמו שדואגי לפני‬ ‫הפסח‪ .‬כמה פעמי עודד מו"ר הרב שליט"א את העוסקי במצוות‬ ‫הצדקה והתורמי לתת למשפחות נזקקות מנות לפני ראש השנה‬ ‫כמו שנותני מנות לפני הפסח‪ .‬כי זאת המצווה הכתובה במפורש‬ ‫בדברי קבלה‪" .‬וְ ִ‪ְ $‬לח‪ָ 8‬מנת ְל ֵאי‪ .‬נָכ‪ .‬ל" תשלחו מנות למי שלא‬ ‫הכי‪ .‬אוכל‪ .‬כי זה יו קדוש‪ .‬מי שישי לב יראה שבכל מקו‬ ‫שהתורה מדברת על שמחה ועל בית המקדש היא מצווה אותנו לתת‬ ‫‬ ‫יכ ֶ‬ ‫‪ַ (8‬מ ְח ֶ ִל ְפנֵי ה' ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫ג ללוי לגר ליתו ולאלמנה‪ְ " .‬‬ ‫יכ ִי ֵאי‪.‬‬ ‫ֲר ֶ‬ ‫יכ וְ ַה ֵוִ י ֲא ֶ‪$‬ר ְ@ ַ‪$‬ע ֵ‬ ‫מה ֵֹת ֶ‬ ‫יכ וְ ְ‬ ‫יכ וְ ַע ְב ֵד ֶ‬ ‫‪8‬בנ ֵֹת ֶ‬ ‫ֵיכ ְ‬ ‫‪8‬בנ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ַח ָלה ִא ְ ֶכ" )דברי יב יב‪ ,‬יט(‪ .‬כ‪ /‬באופ‪ .‬שיטתי בכל‬ ‫ל ֵח ֶלק וְ נ ֲ‬ ‫מקו שמוזכרת השמחה והקדושה‪ ,‬מוזכרת המצווה לתת למי שאי‪.‬‬ ‫ַא ָמ ֶת ָ‪ /‬וְ ַה ֵוִ י‬ ‫‪8‬ב ֶ ָ‪ /‬וְ ַע ְב ְ‪ /ָ A‬ו ֲ‬ ‫‪8‬בנְ ָ‪ִ /‬‬ ‫ה ִ‬ ‫י‪ָ /‬‬ ‫לו‪" .‬וְ ָ( ַמ ְח ָ ִל ְפנֵי ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ל ָמנָה ֲא ֶ‪$‬ר ְ@ ִק ְר ֶ@ ָ‪<ָ @ַ /‬ק ֲא ֶ‪$‬ר‬ ‫י‪ /‬וְ ַה‪ֵE‬ר וְ ַה ָת וְ ָה ְ‬ ‫ֲא ֶ‪$‬ר ִ@ ְ‪ָ $‬ע ֶר ָ‬ ‫י‪ְ /‬ל ַ‪$ְ .ֵ $‬מ ָ‪) "$‬דברי טז יא ועוד(‪.‬‬ ‫יִ ְב ַחר ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫הגאולה והתשובה‬ ‫ירה ַה)ֹאת ְל ֵעד‬ ‫ִ‪ְ ,‬היֶה ַה ִ* ָ‬ ‫פע ביקש ממני מישהו הוכחה לנכונות התורה‪ .‬אמרתי לו שיקרא‬ ‫את פרשת ניצבי בהתבוננות ויראה בחוש אי‪ /‬משה רבנו מתאר לנו‬ ‫את החיי שלנו אחת לאחת בצורה מדויקת‪ .‬ג האסונות שקרו לנו‬ ‫במש‪ /‬הגלות וג המסלול של הגאולה והתשובה שאנו עוברי היו‬ ‫ממש‪ .‬אותו אד לא האמי‪ .‬לי וציטטתי לו קטעי מהפסוקי‬ ‫שכתובי בפרשיות "כי תבוא" ו"ניצבי"‪ .‬אותו אד עמד נדה‬ ‫לשמוע את המילי הללו‪ ,‬לא כל כ‪ /‬האמי‪ .‬לי וביקש לראות את‬ ‫הפסוקי הללו כתובי בתורה‪ .‬היה נראה שא הוא רואה את‬ ‫הפסוקי הללו הוא חוזר על המקו בתשובה‪ .‬לשמחתי היה במקו‬ ‫ספר דברי‪ ,‬הוא פתח את הספר וראה את הפסוקי כתובי מול‬ ‫עיניו‪.‬‬ ‫את הדבר הזה כל אחד יכול לעשות‪ .‬ועד כמה שזה כואב לראות את‬ ‫המציאות הכואבת של הגלות‪ .‬ג את המציאות במשמחת של‬ ‫הגאולה והתשובה‪ .‬אולי זה מה שמתכוי‪ .‬משה כשהוא אומר בסו‪3‬‬ ‫ירה ַה‪ֹD‬את וְ ַל ְ< ָד‪ֶ F‬את ְ@נֵי‬ ‫פרשת ויל‪" ./‬וְ ַע ָה ִ ְתב‪ָ 8‬ל ֶכ ֶאת ַה ִ? ָ‬ ‫ירה ַה‪ֹD‬את ְל ֵעד ִ@ ְבנֵי יִ ְ( ָר ֵאל‪:‬‬ ‫יה ְל ַמ ַע‪ְ ִ .‬היֶה ִי ַה ִ? ָ‬ ‫ימ‪ִ @ְ F‬פ ֶ‬ ‫יִ ְ( ָר ֵאל ִ( ָ‬ ‫‪6‬כל‬ ‫‪8‬ד ַב‪ $‬וְ ַ‬ ‫ָבת ָח ָלב ְ‬ ‫יא‪ֶ 8C‬אל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶ‪$‬ר נִ ְ‪ְ @ַ $‬ע ִי ַל ֲאב ָֹתיו ז ַ‬ ‫ִי ֲא ִב ֶ‬ ‫יתי‪:‬‬ ‫ֲבד‪ 8‬וְ נִ ֲאצ‪8‬נִ י וְ ֵה ֵפר ֶאת ְ@ ִר ִ‬ ‫‪8‬פנָה ֶאל ֱאל ִֹהי ֲא ֵח ִרי ַוע ָ‬ ‫וְ ָ( ַבע וְ ָד ֵ‪ָ .$‬‬ ‫ירה ַה‪ֹD‬את ְל ָפנָיו‬ ‫וְ ָהיָה ִי ִת ְמ ֶצא ָ‪ .‬אֹת ָרעת ַר@ת וְ ָצרת וְ ָענְ ָתה ַה ִ? ָ‬ ‫ַרע וכו'"‪.‬‬ ‫ְל ֵעד ִי לֹא ִת ָ? ַכח ִמ ִ‪7‬י ז ְ‬ ‫פרשת החטא והגלות‬ ‫בפרשה זו מופיע סיפור הגלות של ישראל‪ ,‬במהל‪ /‬הגלות הזו אר‪9‬‬ ‫ישראל הופכת להיות שוממה וכל מי שמנסה ליישב אותה לא‬ ‫ָרע וְ לֹא‬ ‫ר ָצ‪ F‬לֹא ִת‪ַ D‬‬ ‫ָמ ַלח ְ( ֵר ָפה ָכל ְ‬ ‫ָפ ִרית ו ֶ‬ ‫מצליח‪) .‬דברי כט כב(‪ְ E" .‬‬ ‫‪8‬צבוִ ֹי‬ ‫ד ָמה ְ‬ ‫ֲלה ָב‪ָ F‬ל ֵע ֶ(ב ְ ַמ ְה ֵ‪ַ 7‬כת ְסדֹ ַו ֲעמ ָֹרה ְ‬ ‫ַת ְצ ִמ ַח וְ לֹא ַיע ֶ‬ ‫‪8‬ב ֲח ָמת"‪ .‬בגלות הזו ע ישראל מתפזר בכל‬ ‫ֲא ֶ‪$‬ר ָה ַפ ְ‪ /‬ה' ְ@‪ַ 7‬‬ ‫יצ ָ‪ /‬ה' ְ@ ָכל ָה ַע ִ<י‬ ‫ֶה ִפ ְ‬ ‫קצות ומדינות העול‪) .‬דברי כח סד( "ו ֱ‬ ‫‪6‬ר‪ ."9‬ע ישראל לא מצליח להתיישב‬ ‫‪6‬ר‪ 9‬וְ ַעד ְק ֵצה ָה ֶ‬ ‫ִמ ְק ֵצה ָה ֶ‬ ‫ישיבת קבע בשו מקו בעול‪ .‬מכל מקו הוא נזרק אחרי כמה‬ ‫יע ְולֹא יִ ְהיֶה‬ ‫‪8‬ב‪E‬יִ  ָה ֵה לֹא ַת ְר‪ַ ִE‬‬ ‫שני שבה הוא מרגיש בטוח‪ַ " .‬‬ ‫ֶי‪/‬‬ ‫נח ְל ַכ‪ַ 3‬רגְ ֶל ָ‪ ."/‬הוא הופ‪ /‬להיות ע חלש ומפוחד‪" :‬וְ ָהי‪ַ 8‬ח ָ‬ ‫ָמ ַ‬ ‫ֶי‪."/‬‬ ‫ימ וְ לֹא ַת ֲא ִמי‪ַ @ְ .‬ח ָ‬ ‫‪8‬פ ַח ְד ָ ַליְ ָלה וְ ָ‬ ‫אי ְל ָ‪ִ /‬מ ֶ‪C‬גֶד ָ‬ ‫ְל ִ‬ ‫הסיפור הזה מכיל ג צרות‪ ,‬פרעות ושמד‪ .‬על בשרנו נוכחנו בכל‬ ‫מאורעות הגלות הכתובות בפרשיות אלו עד תומ‪ .‬רדיפות והרג של‬ ‫‪6‬ר‪"9‬‬ ‫ית ְל ַז ֲעוָה ְלכֹל ַמ ְמ ְלכת ָה ֶ‬ ‫אומות העול בלי שו רחמי‪" .‬וְ ָהיִ ָ‬ ‫)כח כה(‪ .‬מלבד הפרעות התדירות שליוו אותנו בגלות ראינו ג‬ ‫ֲ(ה‬ ‫ֲב ְד ֶ ָ‪ֱ $‬אל ִֹהי ַמע ֵ‬ ‫יהודי רבי שמאבדי את אמונת‪ַ " .‬וע ַ‬ ‫ֹאכל‪ .8‬וְ לֹא‬ ‫ָא ֶב‪ֲ .‬א ֶ‪$‬ר לֹא יִ ְרא‪ .8‬וְ לֹא יִ ְ‪ְ $‬מע‪ .8‬וְ לֹא י ְ‬ ‫‪6‬ד ֵע‪ 9‬ו ֶ‬ ‫יְ ֵדי ָ‬ ‫יח‪ .".‬ראינו גזילת רכוש יהודי בידי "המתוקני שבאומות‬ ‫יְ ִר ‬ ‫ֶי‪/‬‬ ‫ֹאכל ִמ ֶ<‪ֲ 8C‬חמ ְֹר ָ‪ָE /‬ז‪8‬ל ִמ ְ ָפנ ָ‬ ‫ֶי‪ /‬וְ לֹא ת ַ‬ ‫ב‪8‬ח ְל ֵעינ ָ‬ ‫‪$‬ר ָ‪ָ /‬ט ַ‬ ‫העול"‪ְ " .‬‬ ‫יע"‪ .‬אי‪ .‬מושיע כי כל‬ ‫מ‪ַ $‬‬ ‫י‪ /‬וְ ֵאי‪ְ .‬ל ָ‪ִ /‬‬ ‫וְ לֹא יָ‪8$‬ב ָל ְ‪ /‬צֹאנְ ָ‪ /‬נְ תנת ְלאֹיְ ֶב ָ‬ ‫הגזל הזה לא היה רק על ידי פורעי‪ ,‬הוא היה בחסות המושלי‬ ‫ֹאכל ַע ֲא ֶ‪$‬ר‬ ‫ֲ‪ /‬י ַ‬ ‫ד ָמ ְת ָ‪ /‬וְ ָכל יְ גִ יע ָ‬ ‫ואנשי החוק‪ ,‬הצדק והמשפט‪ִ 7ְ " .‬רי ְ‬ ‫ָמי" )דברי כח(‪.‬‬ ‫ית ַרק ָע‪8$‬ק וְ ָרצ‪ָ 98‬ל ַה ִ‬ ‫ָד ְע ָ וְ ָהיִ ָ‬ ‫לֹא י ָ‬ ‫לא רק רכוש נגזל לה‪ ,‬ראינו גזילת ילדי יהודי מהורי בחסות‬ ‫החוק‪ .‬ג מפניה מזהיר אותנו משה רבינו מראש ההסטוריה‪:‬‬

‫יה ָל ַה ‬ ‫ֶי‪ /‬רֹאת וְ ָכלת ֲא ֵל ֶ‬ ‫חר וְ ֵעינ ָ‬ ‫י‪ /‬נְ תנִ י ְל ַע ֵ‬ ‫‪8‬בנ ֶֹת ָ‬ ‫ֶי‪ְ /‬‬ ‫" ָ@נ ָ‬ ‫ָד ָ‪ ."/‬כל זה בליווי בזיו‪ .‬מתמיד ומתמש‪ /‬לע היהודי‬ ‫וְ ֵאי‪ְ .‬ל ֵאל י ֶ‬ ‫ית ְל ַ‪<ָ $‬ה ְל ָמ ָ‪$‬ל וְ ִל ְ‪$‬נִ ינָה ְ@כֹל ָה ַע ִ<י ֲא ֶ‪$‬ר‬ ‫מכל אומות העול‪" .‬וְ ָהיִ ָ‬ ‫ַהגְ ָ‪ /‬ה' ָ‪<ָ $‬ה"‪) .‬דברי כח לז( זה לא פלא שהע הזה היה חסר כל‬ ‫יְ נ ֶ‬ ‫כ‪ /‬שמחה בגלות‪ .‬שמחה שהייתה לו בשפע גדול בעת שנכנס את‬ ‫ָפ‪."$‬‬ ‫ָת‪ .‬ה' ְל ָ‪ֵ $ָ /‬לב ַר‪ָE‬ז וְ ִכ ְלי‪ֵ .‬עינַיִ  וְ ַד ֲאב‪ .‬נ ֶ‬ ‫האר‪" :9‬וְ נ ַ‬ ‫פרשת הגאולה והתשובה‬ ‫אחרי כל הדברי הרעי האלה ע ישראל מבי‪ .‬שאי‪ .‬לו מקו‬ ‫בגלות‪ .‬שהתבוללות היא לא דר‪ ./‬שאומות העול לעול לא יקבלו‬ ‫אותו‪ .‬שהוא צרי‪ /‬לחזור לעצמו ולארצו‪ .‬זה סיפור פרשת הגאולה‬ ‫והתשובה המתוארת בעשרה פסוקי בפרשת ניצבי‪" .‬מעט‬ ‫המחזיק את המרובה" עשרה פסקי שמתארי את מה שקרה לנו‪,‬‬ ‫קורה לנו‪ ,‬ויקרה לנו בעת הזאת שע ישראל מתקב‪ 9‬לארצו‪.‬‬ ‫גאולה בשלבי כל המפרשי של פרשת התשובה מדגישי את‬ ‫העובדה שבפרשה זו רואי תהלי‪ /‬תשובה של כמה שלבי שכול‬ ‫י‪ָ /‬ל‬ ‫מתחילי מתו‪ /‬הצרות שבאו עלינו בגלות‪" .‬וְ ָהיָה ִכי ָיבֹא‪ָ 8‬ע ֶל ָ‬ ‫ַה ֵ‪$‬ב ָֹת ֶאל ְל ָב ֶב ָ‪/‬‬ ‫ֶי‪ /‬ו ֲ‬ ‫ָת ִי ְל ָפנ ָ‬ ‫ַה ְ‪ָ A‬ב ִרי ָה ֵא ֶה ַה ְ@ ָר ָכה וְ ַה ְ‪ָ B‬ל ָלה ֲא ֶ‪$‬ר נ ַ‬ ‫י‪<ָ $ָ /‬ה" )דברי ל א(‪ .‬ע ישראל‬ ‫יח ָ‪ /‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ְ@ ָכל ַה‪E‬יִ  ֲא ֶ‪$‬ר ִה ִ‪ֲ A‬‬ ‫מבי‪ .‬בעודו מפוזר בכל הגויי שהוא בגלות‪ ,‬במצב לא טוב‪ .‬המגורי‬ ‫מחו‪ 9‬לאר‪ 9‬ישראל ה עונש "מפני חטאינו גלינו מארצנו"‪ .‬גלות‬ ‫היא לא "לכתחילה"‪ .‬הצרות של הגלות הביאה אות להבנה שגלות‬ ‫זה למעשה‪" :‬הדחה"‪ .‬שה "נידחי"‪ .‬ג מאלוקי‪ .‬ש"גלות" זו‬ ‫"קללה"‪.‬‬ ‫תשובה ראשונית חלקית – ההבנה הזאת מביאה את הע לחזור‬ ‫בתשובה חלקית‪ .‬הע שב " ַעד ה'" )ב'(‪ .‬הביטוי הזה שונה ממה‬ ‫שנאמר בסו‪ 3‬הפרשה הזאת שהע שב ממש " ֶאל ה'"‪ .‬על כגו‪ .‬זה‬ ‫אמר רבי יוחנ‪) .‬ילקוט שמעוני הושע יד תקל( "אמר רבי לוי‪ :‬גדולה‬ ‫תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר 'שובה ישראל עד ה' אלהי‪.'/‬‬ ‫ורבי יוחנ‪ .‬אמר‪' :‬עד' ולא עד בכלל"‪ .‬אומר לנו רבי יוחנ‪ .‬שיש פה‬ ‫תשובה שמגיעה לא ממש אל ה' אלא רק עד אליו ולא ממש אליו‪ .‬ג‬ ‫י‪ "/‬היא "עד ה'" ולא‬ ‫התשובה המדוברת במילי "וְ ַ‪ְ $‬ב ָ ַעד ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ממש "אל ה'"‪ .‬מהי התשובה הזאת? במיוחד א שמי לה שבפסוק‬ ‫זה לא מדובר על שמירת מצוות‪ ,‬רק לשמוע בקול ה' ולעשות את זה‬ ‫מכל הלב והנפש‪ .‬ומהי השמיעה בקול ה' א לא שמירת מצוות?‬ ‫בסו‪ .‬הפרשה תשובה שלימה על מנת להבי‪ .‬את העניי‪ .‬הזה‪ ,‬כדאי‬ ‫להתחיל לקרוא את עשר הפסוקי הללו מסו‪ 3‬הפרשה‪ .‬ש כתוב‬ ‫תיו ְו ח‪ָֹ B‬תיו‬ ‫י‪ִ /‬ל ְ‪$‬מֹר ִמ ְצ ָ‬ ‫)פסוק י'(‪ִ " :‬י ִת ְ‪ַ $‬מע ְ@קל ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫‪8‬ב ָכל‬ ‫י! ְ@ ָכל ְל ָב ְב ָ‪ְ /‬‬ ‫רה ַה‪ֶD‬ה‪1ִ ,‬י ָת‪/0‬ב ֶאל ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ת‪8‬בה ְ@ ֵס ֶפר ַה ָ‬ ‫ַה ְ ָ‬ ‫נ ְַפ ֶ‪ ."/ָ $‬בפסוק הזה ע ישראל שומע בקול ה' וג שומר מצוותיו‬ ‫וחוקיו בכל לבבו ובכל נפשו‪ .‬אבל עד שמגיעי אל המטרה הזו יש‬ ‫כמה שלבי בינתיי‪.‬‬ ‫תשובה לקיו מצוות מיראה – בשלב לפני התשובה השלימה‪,‬‬ ‫ה ָת‪8$‬ב‬ ‫בפסוק השמיני מובא שע ישראל שב לקיו המצוות‪" .‬וְ ָ‬ ‫תיו ֲא ֶ‪$‬ר ‪6‬נ ִֹכי ְמ ַצ‪ַ /ָ ְ8‬ה "‪.‬‬ ‫ית ֶאת ָל ִמ ְצ ָ‬ ‫וְ ָ‪ַ $‬מ ְע ָ ְ@קל ה' וְ ָע ִ( ָ‬ ‫אמנ כא‪ .‬לא מקיימי את המצוות מכל הלב והנפש כמו בשלב‬ ‫האחרו‪ ..‬בכל מקרה ה מקיימי מצוות וכתוצאה מזה אלוקי‬ ‫ָד ָ‪ְ @ִ /‬פ ִרי‬ ‫ֲ(ה י ֶ‬ ‫י‪@ְ /‬כֹל ַמע ֵ‬ ‫יר ָ‪ /‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫הת ְ‬ ‫מביא שפע הגשמי גדול‪" :‬וְ ִ‬ ‫י‪/‬‬ ‫ד ָמ ְת ָ‪ְ /‬לט ָֹבה ִי יָ‪8$‬ב ה' ָל(‪ָ (8‬ע ֶל ָ‬ ‫‪8‬ב ְפ ִרי ְ‬ ‫‪8‬ב ְפ ִרי ְב ֶה ְמ ְ ָ‪ִ /‬‬ ‫ִב ְטנְ ָ‪ִ /‬‬ ‫י‪) ."/‬ט'(‪.‬‬ ‫ְלטב ַ ֲא ֶ‪$‬ר ָ(( ַעל ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫תשובה לאהבת ה' בלי מצוות – א נל‪ /‬שלב אחרי שלב מהסו‪3‬‬ ‫להתחלה נראה שלפני השלב של שמירת מצוות יש שלב קוד של‬ ‫"אהבת ה'"‪ .‬האהבה שבגללה בעלי התשובה מגיעי אחר כ‪/‬‬ ‫למצוות מעשיות‪ .‬זה מה שמתואר בפסוקי הקודמי )ו'(‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫עוזר לנו ומסיר את ערלת ליבנו על מנת שנוכל לאהבו את אלוקי‪.‬‬ ‫י‪ָ @ְ /‬כל‬ ‫ה ָבה ֶאת ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ַר ֶע ָ‪ְ /‬ל ֲ‬ ‫י‪ֶ /‬את ְל ָב ְב ָ‪ /‬וְ ֶאת ְל ַבב ז ְ‬ ‫‪8‬מל ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫" ָ‬ ‫ֶי‪) ."/‬ואולי זה השלב שנמצאי בו רבי‬ ‫‪8‬ב ָכל נ ְַפ ְ‪ְ /ָ $‬ל ַמ ַע‪ַ .‬ח ָ‬ ‫ְל ָב ְב ָ‪ְ /‬‬ ‫רבי מע ישראל היו(‪.‬‬ ‫קיבו‪ 4‬גלויות כל השלבי שלפני פסוק )ו( ה שלבי שלפני‬ ‫התשובה מאהבה‪ .‬ה תשובה מיראה‪ .‬מפחד הגלות והפרעות שעשו‬ ‫בנו אומות העול‪ .‬השלבי המתוארי בפסוקי שקוד לאהבת ה'‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫י‪ֶ /‬את‬ ‫ה‪ :‬רחמי‪ ,‬קיבו‪ 9‬גלויות וכיבוש האר‪" .9‬וְ ָ‪$‬ב ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫י‪<ָ $ָ /‬ה‪:‬‬ ‫יצ ָ‪ /‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ב‪8‬ת ָ‪ /‬וְ ִר ֲח ֶמ ָ‪ /‬וְ ָ‪$‬ב וְ ִק ֶ@ ְצ ָ‪ִ /‬מ ָל ָה ַע ִ<י ֲא ֶ‪$‬ר ֱה ִפ ְ‬ ‫ְ‪ְ $‬‬ ‫‪8‬מ ָ? יִ ָ‪ֶ B‬ח ָ‪:/‬‬ ‫י‪ִ /‬‬ ‫ִא יִ ְהיֶה נִ ַ‪ֲ A‬ח ָ‪ְ @ִ /‬ק ֵצה ַה ָ? ָמיִ  ִמ ָ? יְ ַק ֶ@ ְצ ָ‪ /‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יט ְב ָ‪/‬‬ ‫יר ְ‪ Fָ $‬וְ ֵה ִ‬ ‫י‪ /‬וִ ִ‬ ‫ָר‪ֲ 8$‬אב ֶֹת ָ‬ ‫‪6‬ר‪ֲ 9‬א ֶ‪$‬ר י ְ‬ ‫י‪ֶ /‬אל ָה ֶ‬ ‫יא ָ‪ /‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ֶה ִב ֲ‬ ‫וֱ‬ ‫י‪) ."/‬פסוקי ג' ד' ה'(‪ .‬אנחנו מכירי את השלב הזה‬ ‫וְ ִה ְר ְ@ ָ‪ֵ /‬מ ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫מתו‪ /‬החיי שלנו‪ .‬ראינו בחוש אי‪ /‬יהודי עולי לאר‪ 9‬אחרי שראו‬ ‫את כל הנוראות של הפרעות והשמדות‪ .‬אחרי השואה הנוראה‪ .‬אחרי‬ ‫שהבינו שאי‪ .‬לנו מקו בחו"ל בי‪ .‬אומות העול‪.‬‬ ‫תשובה להכיר ביחודיות של ע ישראל ההבנה הזאת מביאה‬ ‫אותנו להבנה בפירוש המילי "ושבת עד ה' אלוקי‪ "/‬שמופיעה‬ ‫בפסוק ב'‪ .‬זו תשובה שאי‪ .‬בה "אהבת ה'" )שמופיעה רק בפסוק ו'(‪.‬‬ ‫זו תשובה שאי‪ .‬בה קיו מצוות )שמופיעי רק בפסוק ח'(‪ .‬זו‬ ‫תשובה שיש בה הכרה בחדלו‪ .‬הגלות‪ .‬שיש בה הכרה שאיננו יכולי‬ ‫להיטמע בי‪ .‬האומות כמו שחשבו יהודי במש‪ /‬הדורות ונכשלו‪ .‬יש‬ ‫בה הכרה שאנחנו יהודי ע יחוד משלנו‪ .‬שאנחנו צריכי לחזור‬ ‫לעצמנו‪ .‬שאנחנו צריכי לשוב לדר‪ /‬שהקב"ה יעד לנו‪ .‬לשוב אל‬ ‫האר‪ .9‬לשוב לבנות בה את חיינו‪ .‬להאמי‪ .‬בחיינו‪ .‬הפ‪ /‬הגלות שבה‬ ‫לא האמנו בחיינו‪.‬‬ ‫תפילות ראש השנה‬ ‫חייב אד ללמוד את התפילה לפני ראש השנה‬ ‫מו"ר הרב שליט"א רגיל להזכיר את ההלכה המפורשת בשולח‪ .‬ערו‪) /‬סימ‪.‬‬ ‫ק סעי‪ 3‬א'( "תפלות של מועדות ושל ראשי חודשי )ובשו"ע של כ‪ 3‬החיי‬ ‫כתוב ג‪' :‬של ראש השנה'( צרי‪ /‬להסדיר תפלתו קוד שיתפלל כדי שתהא‬ ‫שגורה בפיו"‪ .‬וכותב בעל הכ‪ 3‬החיי שתפלות שנאמרות לפרקי כגו‪.‬‬ ‫מוס‪ 3‬של ראש חודש ושל מועדות צרי‪ /‬להסדיר תפלתו‪ .‬וכ‪ .‬כתוב בדפוס‬ ‫היש‪ .‬של בעל השו"ע שנדפס בחייו‪ .‬כלומר שיקח את המחזור ויקרא עד‬ ‫שיהיה שגור בפיו‪.‬‬ ‫אומר על זה רמ"א ש בהגה‪ :‬ויש אומרי דוקא כשמתפללי על פה‪ ,‬אבל‬ ‫כשמתפללי‪ .‬מתו‪ /‬הסידור מותר‪ ,‬דהא רואה מה שמתפלל וכ‪ .‬נוהגי‪) ..‬ב"י‬ ‫בש הר"ר מנוח(‪ .‬הבית יוס‪ 3‬בספרו ציטט את דבריו של רבנו מנוח וזה‬ ‫לשונו‪" :‬כתב ה"ר מנוח‪ :‬דהא דצרי‪ /‬להסדיר תפילתו דוקא כשקורא על פה‬ ‫אבל כשכתובה לפניו לא‪ .‬וצרי‪ /‬עיו‪ ..‬עכ"ל )הרב רבי מנוח(‪ .‬ונראה דאפילו‬ ‫כשכתובה לפניו צרי‪ /‬להסדיר כדי שתהא שגורה בפיו בזריזות" עכ"ל הב"י‪.‬‬ ‫הנה תוכל שדעת רבי יוס‪ 3‬קארו עצמו שצרי‪ /‬להסדיר תפילתו ג א הוא‬ ‫מתפלל מתו‪ /‬סידור‪ .‬וג רבנו מנוח עצמו שהוא מרא דהאי שמעתתא נשאר‬ ‫'בצרי‪ /‬עיו‪ '.‬על די‪ .‬זה‪ .‬ובשו"ע של רבנו זלמ‪ .‬וג בטורי זהב כתוב שעל א‪3‬‬ ‫שמקילי בשאר ימות השנה שלא להסדיר תפלה מתו‪ /‬הסידור‪ .‬ע זאת‬ ‫ראש השנה שונה וחייבי לפני ראש השנה ללמוד את התפלה מתו‪/‬‬ ‫הסידור‪.‬‬ ‫טע ההלכה הזו הוא בגלל שיש הרבה פיוטי ותוספות שאי‪ .‬לה‬ ‫משמעות פשוטה וא האד לא יעיי‪ .‬בה וילמד אות קוד לכ‪ .‬לא‬ ‫יבינ ויפסיד את הכוונה שלה‪ .‬ומה שמקילי ולא מסדירי את התפלה‬ ‫וסומכי על הסידור‪ ,‬זה דוקא בתפלות שגורות של כל השנה‪ ,‬אבל בתפלה‬ ‫של פע בשנה חייב הכנה ולימוד כדי להסדיר אות‪.‬‬ ‫מלו! על כל העול כולו – במיוחד בראש השנה‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬מלכות על כל העול – אנחנו אומרי בפסוקי השופרות‬ ‫שתקיעת שופר היא קיבו‪ 9‬גלויות כמו שאנו אומרי בכל יו בתפילה‪ .‬כמו‬ ‫כ‪ .‬תקיעת שופר היא הופעת ה' על כל העול כולו‪ .‬כ‪ /‬אנו אומרי בתפילת‬ ‫‪8‬בא‪ָ 8‬הא ְֹב ִדי ְ@ ֶא ֶר‪8? 9‬ר‬ ‫‪$‬פר ‪ָE‬דל ָ‬ ‫מוס‪" .3‬וְ ָהיָה ַ@  ַהה‪8‬א יִ ָ ַקע ְ@ ָ‬ ‫יר‪ָ $8‬ליִ "‬ ‫וְ ַה‪ִ Aָ ִC‬חי ְ@ ֶא ֶר‪ִ 9‬מ ְצ ָריִ ‪ ,‬וְ ִה ְ‪ֲ ַ $‬חו‪ַ 8‬ליהֹוָה יאהדונהי ְ@ ַהר ַה‪ֶֹ B‬ד‪ָ @ִ $‬‬ ‫‪$‬פר‬ ‫‪6‬ר‪ִ ,9‬נְ (ֹא נֵס ָה ִרי ִ ְרא‪ 8‬וְ ִכ ְתק ַֹע ָ‬ ‫וג נאמר " ָל י ְֹ‪ֵ $‬בי ֵת ֵבל וְ ‪ְֹ $‬כנֵי ֶ‬ ‫ִ ְ‪ָ $‬מע‪."8‬‬ ‫ג המזמור שאנו אומרי שבע פעמי לפני תקיעת שופר בא ללמד אותנו‬ ‫את הדבר הזה ולהטמיע אותו בתוכנו שבע פעמי‪ָ " .‬ל ָה ַע ִ<י ִ ְקע‪ָ 8‬כ‪3‬‬ ‫ָה ִריע‪ֵ 8‬לאל ִֹהי ְ@קל ִר‪ָC‬ה"‪.‬‬ ‫עיקר התפילה של ראש השנה ויו כיפור בקשה על מלכות ה'‪ .‬בכל‬ ‫על ‬ ‫ל‪ַ /‬על ָל ָה ָ‬ ‫התפילות של הימי הנוראי אנו אומרי‪ְ " :‬מ ְ‬ ‫י‪ֵ $‬בי‬ ‫ָ‪ַ ./‬על ָל ְ‬ ‫הפע ַ@ ֲה ַדר ְ‪E‬א‪ .‬ע‪ְ D‬‬ ‫יק ָר ְ‪ ./‬וְ ַ‬ ‫‪6‬ר‪ָ @ִ 9‬‬ ‫ָ(א ַעל ָל ָה ֶ‬ ‫בד ְ‪ ./‬וְ ִה‪ֵ C‬‬ ‫ִ@ ְכ ָ‬ ‫ה יְ ַצ ְר‪.‬‬ ‫ָבי‪ָ .‬ל יְ צ‪8‬ר ִי ָ‬ ‫ה ְ‪ַ 7‬ע ְל‪ .‬וְ י ִ‬ ‫ֵדע ָל ָ‪7‬ע‪8‬ל ִי ָ‬ ‫ר ָצ ְ‪ ./‬וְ י ַ‬ ‫ֵת ֵבל ְ‬ ‫‪8‬מ ְלכ‪8‬ת ַבֹל ָמ ָ‪ָ $‬לה"‪.‬‬ ‫ֹאמר ָל ֲא ֶ‪$‬ר נְ ָ‪ָ $‬מה ְב‪ :7‬ה' ֱאל ֵֹהי יִ ְ( ָר ֵאל ָמ ַל ְ‪ַ ./‬‬ ‫וְ י ַ‬ ‫הבקשה הזו מופיעה בכל הנוסחי‪ ,‬א כי יש שינוי נוסח כאלה ואחרי‪.‬‬ ‫אבל עיקר הבקשה והתפילה הזו שווה לכול‪.‬‬ ‫כמו כ‪ .‬אנו מבקשי בברכת אתה קדוש‪ְ 7ַ .ֵ " :‬ח ְ‪ /ָ A‬ה' ֱאל ֵֹהינ‪ַ 8‬על ָל‬ ‫ֶי‪ָ /‬ל‬ ‫ֲ(י וְ יִ ְ‪ֲ ַ $‬חו‪ְ 8‬ל ָפנ ָ‬ ‫א‪ָ /8‬ל ַה ַ<ע ִ‬ ‫יר ָ‬ ‫את‪ .‬וְ יִ ָ‬ ‫ימ ְת ָ‪ַ /‬על ָל ַמה ֶ? ָ@ ָר ָ‬ ‫י‪ ./‬וְ ֵא ָ‬ ‫ֲ( ָ‬ ‫ַמע ֶ‬ ‫‪A‬ה ֶא ָחת ַלעֲ(ת ְרצנְ ָ‪ֵ @ְ /‬ל ָבב ָ‪ֵ $‬ל"‪ .‬בהמש‪/‬‬ ‫ ֲאג ָ‬ ‫ֵע(‪ 8‬כ ָ‬ ‫ר‪8‬אי‪ .‬וְ י ָ‬ ‫ַה ְ@ ִ‬ ‫הברכה אנו אומרי שכל זה יהיה דר‪ /‬ע ישראל ודר‪ /‬ירושלי עיר‬ ‫ה ה‪8‬א ה'‬ ‫הקודש ועיר שדרכה ה' מול‪ /‬על כל הבריאה כולה‪" .‬וְ ִת ְמל ְֹ‪ָ /‬‬ ‫יר‪ַ $8‬ליִ  ִעיר‬ ‫‪8‬ב ָ‬ ‫בד ָ‪ִ ./‬‬ ‫י‪ַ @ְ ./‬הר ִצ ‪ִ .‬מ ְ‪ֶ ְ .ַ $‬‬ ‫ֲ( ָ‬ ‫ֱאל ֵֹהינ‪ְ 8‬מ ֵה ָרה ַעל ָל ַמע ֶ‬

‫על ֱאל ַֹהיִ ְ‪ִ /‬צ ‪ְ .‬לדֹר ָודֹר‬ ‫ִמ ְק ָ‪ָ ַ ./ָ $ֶ A‬ת‪8‬ב ְ@ ִד ְב ֵרי ָק ְד ֶ‪ :/ָ $‬יִ ְמל ְֹ‪ /‬ה' ְל ָ‬ ‫ַה ְלל‪8‬יָ‪."F‬‬ ‫על" פירוש על העול‬ ‫במילי אלו אנו לומדי שהמילי‪" :‬יִ ְמל ְֹ‪ /‬ה' ְל ָ‬ ‫כולו‪ .‬ולא במוב‪ .‬של זמ‪ ..‬לתמיד‪) .‬כ‪ /‬צרי‪ /‬לפרש את המילי הללו‬ ‫שנאמרות בכל קדושה‪ ,‬כדלקמ‪ .(.‬שזו תפילה ובקשה והבטחה כי בימות‬ ‫המשיח ימלו‪ /‬ה' על כל העול כולו ולא רק על ע ישראל‪.‬‬ ‫בכל השנה אי בקשות למלכות ה' על העול בתפילת י"ח – המתבונ‪.‬‬ ‫בתפילת שמונה עשרה של כל השנה כולה ימצא שורה של ברכות ובקשות‬ ‫שכול מכווני לבנינו של ע ישראל‪ .‬לדעת ותשובה‪ .‬לקיבו‪ 9‬גלויות‬ ‫והחזרת המשפט‪ .‬לבני‪ .‬ירושלי ומלכות בית דוד‪ ,‬אבל לא למלכות ה' על‬ ‫כל העול‪.‬‬ ‫תפילת למלכות ה' על העול בכל יו בשאר התפילה אמנ אנו‬ ‫יאתי ֶאל ַהר‬ ‫ַה ִב ִ‬ ‫מזכירי אות בצורה מפורשת מאוד ג בקרבנות‪" .‬ו ֲ‬ ‫יתי‬ ‫יה ְל ָרצ‪ַ .‬על ִמ ְז ְ@ ִחי‪ִ .‬י ֵב ִ‬ ‫יה וְ ִז ְב ֵח ֶ‬ ‫ָק ְד ִ‪$‬י וְ ִ( ַ< ְח ִי ְ@ ֵבית ְ ִפ ָ ִתי על ֵֹת ֶ‬ ‫ֵ@ית ְ ִפ ָה יִ ָ‪ֵ B‬רא ְל ָכל ָה ַע ִ<י"‪ .‬ומיוחד בהודו ש נאמר כצווי "הד‪ 8‬לה'‬ ‫ֲליל ָֹתיו"‪ .‬את החצי הראשו‪ .‬של המזמור הזה‬ ‫הדיע‪ָ 8‬ב ַע ִ<י ע ִ‬ ‫ִק ְרא‪ִ 8‬ב ְ‪$‬מ‪ִ .‬‬ ‫‪8‬בנְ ִביי ל ָ ֵרע‪) "8‬כפי שהוא מופיע בספר תהילי‬ ‫יחי‪ִ .‬‬ ‫עד "ל ִ‪ ְE‬ע‪ְ @ִ 8‬מ ִ‪ָ $‬‬ ‫קה( היו אומרי בבוקר בשחרית לפני ארו‪ .‬הברית כשהיה עדיי‪ .‬באוהל‬ ‫בימי דוד המל‪ ./‬את החצי השני של המזמור הזה היו אומרי בתמיד של ב‪.‬‬ ‫ר‪ /8‬ה' ֱאל ֵֹהי‬ ‫הערבי‪ .‬כפי שהוא מופיע בספר דברי הימי )א טו( עד " ָ@ ְ‬ ‫‪6‬מ‪ .‬וְ ַה ֵל לה'"‪.‬‬ ‫ֹאמר‪ָ 8‬כל ָה ָע ֵ‬ ‫על וְ ַעד ָהע ָֹל ַו ְ‬ ‫יִ ְ( ָר ֵאל ִמ‪ָ .‬ה ָ‬ ‫אנו מזכירי את הבקשה להופעת ה' על אומות העול ג במזמור לתודה‪.‬‬ ‫ב"למנצח" שאומרי בצורת המנורה‪ .‬ב"יהי כבוד"‪ .‬ב"אשרי יושבי בית‪"/‬‬ ‫ש המילה "כל חוזרת על עצמה כמעט בכל פסוק‪ .‬כל המזמור הזה מדבר‬ ‫על הופעת ה' על כל העול ומלכותו בכל משלה‪ .‬וכ‪ /‬בהרבה מקומות‬ ‫ובעיקר ב"עלינו לשבח" שבו אנו מבקשי "וְ ָכל ְ@נֵי ָב ָ(ר יִ ְק ְרא‪ִ 8‬ב ְ‪ֶ $‬מ ָ‪/‬‬ ‫י‪ֵ $‬בי ֵת ֵבל‪ִ .‬י ְל ָ‪ִ /‬ת ְכ ַרע ָל ֶ@ ֶר ְ‪/‬‬ ‫ֵדע‪ָ 8‬ל ְ‬ ‫ַיר‪ 8‬וְ י ְ‬ ‫‪6‬ר‪ .9‬י ִ‬ ‫י‪ָ /‬ל ִר ְ‪ֵ $‬עי ֶ‬ ‫ְל ַה ְפנת ֵא ֶל ָ‬ ‫יק ְ@ל‪8‬‬ ‫ֶי‪ /‬ה' ֱאל ֵֹהינ‪ 8‬יִ ְכ ְרע‪ 8‬וְ יִ ‪ֹ7‬ל‪ 8‬וְ ִל ְכבד ִ‪ְ $‬מ ָ‪ /‬יְ ָקר יִ ֵנ‪ .8‬וִ ַ‬ ‫ִ ָ? ַבע ָל ָל‪ְ ..$‬ל ָפנ ָ‬ ‫כ‪8‬ת ָ‪."/‬וכו' עד הסו‪ .3‬אבל בתפילת י"ח עצמה שהיא עיקר‬ ‫ ֶאת על ַמ ְל ֶ‬ ‫כָ‬ ‫התפילה לא מוזכר מכל זה כמעט כלו‪) .‬רק ברמז(‪.‬‬ ‫בקש למלכות ה' על העול ב'קדושה' – אמנ מי שיתבונ‪ .‬יראה שכשאנו‬ ‫נמצאי במדרגה של קדושה יותר מתפילת י"ח‪ ,‬אנו מבקשי ג ביו חול‬ ‫שימלו‪ /‬ה' על כל העול‪ .‬זה קורה בקדושה של יו יו כשאנו אומרי‪:‬‬ ‫על" שפירוש הוא על העול כולו )ולא במוב‪ .‬של זמ‪..‬‬ ‫"יִ ְמל ְֹ‪ /‬ה' ְל ָ‬ ‫לתמיד(‪ .‬כ‪ /‬המילי הללו מתפרשות בתפילת הימי הנוראי כפי שהזכרנו‬ ‫לעיל שזו תפילה ובקשה והבטחה כי בימות המשיח ימלו‪ /‬ה' על כל העול‬ ‫כולו ולא רק על ע ישראל‪.‬‬ ‫שמע ישראל – פסוק של מלכות‬ ‫במוס‪ 3‬של ראש השנה אנו אומרי עשרה פסוקי של מלכויות‪ .‬עשר של‬ ‫זכרונות ועשר של שופרות‪ .‬שלוש פסוקי מהתורה המזכירי את המילה‬ ‫מלכות‪ .‬שלוש מהנביאי ושלוש מהכתובי‪ .‬באופ‪ .‬זה ג מזכירי‬ ‫פסוקי שבה מדובר על כ‪ /‬שה' זוכר אותנו ואת כל היקו‪ .‬וכ‪ /‬מזכירי‬ ‫ג עשרה פסוקי שמוזכר בה תקיעת שופר שלנו אל של הקב"ה‪.‬‬ ‫הפסוק החות על פסוקי מלכויות הוא "שמע ישראל" שהוא פסוק שלא‬ ‫מוזכר בו כלל המילה "מלכות"‪ .‬המשמעות שלו היא שה' שהיו הוא‬ ‫אלוקינו בלבד יהיה לעתיד מל‪ /‬על כל האר‪ .9‬כ‪ /‬מסביר ש רש"י את‬ ‫הפסוק‪) .‬רש"י דברי ו ד( "ה' אלהינו ה' אחד ‪ 4‬ה' שהוא אלהינו עתה ולא‬ ‫אלהי העובדי כוכבי‪ ,‬הוא עתיד להיות ה' אחד‪ .‬שנאמר‪' :‬כי אז אהפו‪ /‬אל‬ ‫עמי שפה ברורה לקרוא כול בש ה''‪ .‬ונאמר‪' :‬ביו ההוא יהיה ה' אחד‬ ‫ושמו אחד'"‪.‬‬ ‫לפי זה נבי‪ .‬למה יש הבדל בי‪ .‬הקדושה של יוצר אור לקדושה של חזרת‬ ‫הש"‪ 9‬או "ובא לציו‪ .".‬שבשתי הקדושות האחרונות אנו מזכירי בכל‬ ‫קדושה ג "קדוש" וג "ברו‪ "/‬וג ש"ה' ימלו‪ /‬לעול ועד"‪ .‬בכל פע‬ ‫פסוק אחר אבל המשמעות אותה משמעות‪ .‬ואילו בקדושה שאומרי ביוצר‬ ‫אור אנו מזכירי את מה שאומרי המלאכי ומה שאומרי השרפי אבל‬ ‫לא אומרי כלל את הפסוק על מלכות ה' שנאמרת בשתי הקדושות‬ ‫האחרות‪ .‬והתשובה היא שאנו באמת מזכירי את הפסוק על המלכות בכ‪/‬‬ ‫שאומרי שמע ישראל מיד אחרי שאומרי את הפסוקי של "קדוש"‬ ‫ו"ברו‪ ."/‬ודבר זה מסביר למה אנו אומרי בקדושת כתר את הפסוק של‬ ‫שמע ישראל‪ .‬ומה מקומו באמצע קדושת כתר‪ .‬ולי האמור לעיל הכל בא על‬ ‫מקומו בשלו‪.‬‬ ‫פסוקי מלכות – שנמלי! את ה' עלינו‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה )ד‪ 3‬ט"ז ע"ב(‪" :‬תניא‪ ,‬אמר רבי יהודה משו‬ ‫רבי עקיבא‪ :‬מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמ‪.‬‬ ‫תבואה הוא‪ ,‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו לפני עומר בפסח‪ ,‬כדי שתתבר‪ /‬לכ‬ ‫תבואה שבשדות )העומר הוא בס‪ /‬הכל קומ‪ 9‬של שעורי שאנו מקריבי‬ ‫לפני ה' על המזבח‪ ,‬ובזכותו ה' מבר‪ /‬ריבי רבבות טונות של חיטי‬ ‫ושעורי(‪ .‬ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלח בעצרת? מפני שעצרת‬ ‫זמ‪ .‬פירות האיל‪ .‬הוא‪ ,‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו לפני שתי הלח בעצרת‪ ,‬כדי‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫שיתברכו לכ פירות האיל‪ ..‬ומפני מה אמרה תורה נסכו מי בחג? אמר‬ ‫הקדוש ברו‪ /‬הוא‪ :‬נסכו לפני מי בחג‪ ,‬כדי שיתברכו לכ גשמי שנה )ניסו‪/‬‬ ‫המי ע"ג המזבח בחג הסוכות הוא בס‪ /‬הכל ליטר מי בלבד ועל זה‬ ‫עושי שמחת בית השואבה‪ ,‬וה' מוריד לנו גשמי ברכה(‪ ,‬ואמרו לפני בראש‬ ‫השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות ‪ 4‬כדי שתמליכוני עליכ‪ ,‬זכרונות‬ ‫‪ 4‬כדי שיעלה זכרונכ לפני לטובה‪ ,‬ובמה? בשופר"‪ .‬עכ"ל הגמרא‪.‬‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות קשורות זו בזו‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות מעכבות זו את זו במסכת ראש השנה ד‪ 3‬לד‪/‬ב‬ ‫"תנו רבנ‪ :.‬תקיעות )של תעניות( אי‪ .‬מעכבות זו את זו‪ .‬ברכות אי‪ .‬מעכבות‬ ‫זו את זו‪ .‬תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יו הכפורי – מעכבות‪.‬‬ ‫)מעכבות אחת את השניה‪ .‬שא לא יודע לומר את הפסוקי של אחת לא‬ ‫יכול לומר את הברכה השניה( מאי טעמא? אמר רבה אמר הקדוש ברו‪/‬‬ ‫הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות ‪ 4‬כדי‬ ‫שתמליכוני עליכ‪ .‬זכרונות ‪ 4‬כדי שיבא לפני זכרונכ לטובה‪ .‬ובמה?‬ ‫בשופר"‪.‬‬ ‫מזה למד רבא בד‪ 3‬ל"ד שברכות מעכבות זו את זו שמלכויות וזכרונות‬ ‫ושופרות קשורי אחת ע חברתה‪ .‬ולכ‪ .‬א אד לא אומר את הפסוקי‬ ‫של מלכויות לא יכול לומר את הפסוקי של זכרונות או שופרות‪ .‬וכל‬ ‫להפ‪ ./‬השלושה הללו קשורי זה בזה‪ .‬כאילו אי‪ .‬מלכות ה' בלי זכרו‪ .‬ה'‬ ‫אותנו‪ .‬ואי‪ .‬שניה בלי שה' יתקע בשופר גדול ובאו האובדי באר‪ 9‬אשור‬ ‫והנידחי באר‪ 9‬מצרי‪ .‬וכ‪ .‬כל המשמעויות האחרות של השופר‪.‬‬ ‫מר‪ .‬כותב בהלכות ראש השנה )סי' תקצ"ג סעי' א'(‪" :‬ברכות של ר"ה‬ ‫ויוה"כ מעכבות זו את זו‪ ,‬שא אינו יודע כול ‪ 4‬לא יאמר מה שיודע מה‪.‬‬ ‫אלא לא יאמר כלו‪ .‬וכ‪ .‬תקיעות מעכבות זו את זו והני מילי שאינו יודע‬ ‫אלא מקצת הסימ‪ .‬שלא יעשה אותו‪ ,‬אבל תשר"ת תש"ת תר"ת אי‪ .‬מעכבי‪.‬‬ ‫זה את זה וא יודע לעשות אחד מה או שניי עושה"‪.‬‬ ‫סיפר לי פע הרב הלל אונדסדרופר ז"ל שהתפרס כשהוא יוצא במלחמת‬ ‫יו הכיפורי ע ספר תורה ממוצב המזח‪ ,‬והיה בשבי המצרי תקופה‬ ‫ארוכה‪ .‬הוא סיפר שכשהוא היה בבית חולי המצרי לא היה לו כמוב‪.‬‬ ‫סידור‪ ,‬והיה צרי‪ /‬להתפלל את כל התפילות מתו‪ /‬הזכרו‪ ..‬הוא היה רב‬ ‫וידע את ההלכות וזכר שאסור להתפלל חלקי תפילות ובכלל את התפילות‬ ‫של ראש השנה שאסור לומר את חלק בלבד‪ .‬הוא סיפר שהיה בעיניו פלא‬ ‫לראות שהוא זוכר את כל מילות התפילה בעל פה‪ .‬כולל המילי שנאמרי‬ ‫רק פע בשנה‪ .‬הכל היה שמור בזכרונו ובשעות נוראות אלו כל המילי של‬ ‫הסידור עלו בראשו אחת לאחת‪.‬‬ ‫המשמעות החשובה של ההלכה הזו היא – שמלכות ה' על העול היא חלק‬ ‫מהתייחסות של ה' אלינו‪ .‬מהשפע שהקב"ה משפיע עלינו‪ .‬הקשר הוא הדדי‬ ‫משני הכיווני‪ .‬ג ממנו אליו וג ממנו אלינו‪ .‬ועוד יש בו דבר חשוב לדעת‬ ‫כי המלכות של הקב"ה על העול היא קשורה בקשר הדוק לתקיעת השופר‬ ‫ע כל המשמעות שלה הנאמרת בתפילות ראש השנה‪ .‬תקיעת שופר של‬ ‫קיבו‪ 9‬הגלויות של ע ישראל‪ .‬תקיעת שופר של מת‪ .‬תורה‪ .‬תקיעת שופר‬ ‫של מלכות ה' שמתקיימת בירושלי ודר‪ /‬ע ישראל‪ .‬אי‪ .‬לאומות העול‬ ‫"כביש עוק‪ "3‬בקשר לאלוקי‪ .‬ה חייבי לעבור דר‪ /‬ע ישראל‪ .‬כמו כ‪.‬‬ ‫אי‪" .‬כביש עוק‪ "3‬למלכות ה' במקו העיר "ירושלי"‪ .‬ה' ימלו‪ /‬על כל‬ ‫י‪./‬‬ ‫ֲ( ָ‬ ‫ה ה‪8‬א ה' ֱאל ֵֹהינ‪ְ 8‬מ ֵה ָרה ַעל ָל ַמע ֶ‬ ‫העול דר‪ /‬ירושלי‪" .‬וְ ִת ְמל ְֹ‪ָ /‬‬ ‫יר‪ַ $8‬ליִ  ִעיר ִמ ְק ָ‪."/ָ $ֶ A‬‬ ‫‪8‬ב ָ‬ ‫בד ָ‪ִ ./‬‬ ‫ְ@ ַהר ִצ ‪ִ .‬מ ְ‪ֶ ְ .ַ $‬‬ ‫הזכרת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬הא ה מדאורייתא או‬ ‫מדרבנ?‬ ‫יש מחלוקת בי‪ .‬הרמב"‪ .‬ותוס' לבי‪ .‬רש"י‪ .‬הא פסוקי המלכויות והאחרי‬ ‫שאנו אומרי בראש השנה במוס‪ 3‬ה חיוב מהתורה או מדרבנ‪ ..‬התורה‬ ‫כותבת "וידבר ה' אל משה לאמר‪ .‬דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי‬ ‫באחד לחדש יהיה לכ שבתו‪ .‬זכרו‪ .‬תרועה מקרא קדש"‪) .‬ויקרא כ"ג‬ ‫פסוקי כ"ג כ"ד( מפרש רש"י‪ :‬זכרו‪ .‬תרועה ‪ 4‬זכרו‪ .‬פסוקי זכרונות ופסוקי‬ ‫שופרות‪ ,‬לזכור לכ עקידת יצחק שקרב תחתיו איל"‪ .‬כלומר שרש"י‬ ‫מפרוש על זכרו‪ .‬השופרות והזכרת זכרונות‪ ,‬שכוונת התורה היא שצריכי‬ ‫להזכיר פסוקי של זכרונות ושל שופרות ובזה מעלי עצמנו לטובה לפניו‬ ‫יתבר‪ ./‬ולומדי מרש"י שמה שאומרי את הפסוקי במוס‪ 3‬של מלכויות‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬זה חיוב מדאורייתא‪.‬‬ ‫הרמב"‪ .‬חולק עליו בזה‪ .‬בתחילה הוא שואל על רש"י למה לא מזכיר ג‬ ‫את המלכויות‪ ,‬שכבר דרשו אות ג כ‪ .‬מהפסוק )במדבר י' י'( 'והיו לכ‬ ‫לזכרו‪ .‬לפני ה' אלקיכ'‪ ,‬שהוא בני‪ .‬אב לכל מקו שאתה אומר זכרונות‬ ‫אתה סומ‪ /‬לה מלכויות‪) .‬ת"כ פרשה י"א ב' וגמ' ר"ה ל"ב א'(‪ .‬ועל זה‬ ‫אומר הרמב"‪" .‬אבל כל זה אסמכתא מדבריה‪ ,‬ומפורש אמרו )לד‪(:‬‬ ‫"הולכי‪ .‬למקו שתוקעי‪ .‬ואי‪ .‬הולכי‪ .‬למקו שמברכי‪ ,.‬פשיטא הא‬ ‫דאורייתא והא דרבנ‪ ,.‬לא צריכה דאע"ג דהא ודאי והא ספק" )כוונת‬ ‫הרמב"‪ .‬למה שנאמר בגמרא כי כשיש לאד שתי מקומות להתפלל בה‬ ‫בראש השנה אחד רק תוקעי בו ולא מתפללי במני‪ ..‬ואחר רק מתפללי‬ ‫בו אבל לא תוקעי בו‪ .‬שיל‪ /‬למקו שתוקעי כי התפילה מדרבנ‪.‬‬

‫והתקיעה מדאוריתא(‪ .‬אבל "זכרו‪ .‬תרועה"‪ ,‬כמו יו תרועה יהיה לכ‬ ‫)במדבר כט א(‪ ,‬יאמר שנריע ביו הזה ויהיה לנו לזכרו‪ .‬לפני הש‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר להל‪) .‬ש י י( 'ותקעת בחצוצרות והיו לכ לזכרו‪ .‬לפני אלקיכ'‬ ‫וכו'"‪.‬‬ ‫כלומר שלדעת הרמב"‪ .‬באמת צרי‪ /‬וחייב אד לומר את הפסוקי האלו‬ ‫ויש לה אסמכתא מהתורה‪ .‬אבל אי‪ .‬זאת כוונת התורה שאומרת 'זכרו‪.‬‬ ‫תרועה מקרא קודש'‪ ,‬אלא רבנ‪ .‬ה אלו שתקנו לומר את הפסוקי האלו‪.‬‬ ‫בי‪ .‬כ‪ /‬ובי‪ .‬כ‪ /‬צריכי לומר את הפסוקי האלו וכשקוראי אות‪ ,‬לא‬ ‫יכולה זאת להיות סת קריאה בעלמא‪ ,‬אלא חייבי להבי‪ .‬כל מה‬ ‫שאומרי‪ ,‬כשאומרי מלכויות צריכי להבי‪ .‬שעל ידי קריאת הפסוקי‬ ‫האלה ממליכי את הקב"ה עליה‪ .‬וכשקוראי זכרונות ושופרות צריכי‬ ‫להבי‪ .‬שמזכירי על ידי השופר את זכרונותינו לפני ה' שיעלו לטובה‪.‬‬ ‫תפילה על עקרות – בראש השנה‬ ‫אמר‪ִ @ְ ,‬ת ְ‪ֵ $‬רי‬ ‫יעזֶר ֵ‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה )ד‪ 3‬י ע"ב( " ַנְ יָא‪ַ ,‬ר ִ@י ֱא ִל ֶ‬ ‫נלד יִ ְצ ָחק‪.‬‬ ‫נלד‪6 8‬בת‪ִ @ְ .‬ת ְ‪ֵ $‬רי ֵמת‪6 8‬בת‪ֶ @ְ .‬פ ַסח ָ‬ ‫על‪ִ @ְ .‬ת ְ‪ֵ $‬רי ְ‬ ‫נִ ְב ָרא ָה ָ‬ ‫יס‪ִ 3‬מ ֵ@ית‬ ‫ָצא ֵ‬ ‫ְ@רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה נִ ְפ ְקד‪ָ (ָ 8‬רה‪ ,‬וְ ָר ֵחל‪ ,‬וְ ַח‪ָC‬ה‪@ְ .‬רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה י ָ‬ ‫יס‪ .‬נִ גְ ֲאל‪8‬‬ ‫בתינ‪ְ 8‬ב ִמ ְצ ָריִ ‪@ְ .‬נִ ָ‬ ‫ֲבדה ֵמ ֲא ֵ‬ ‫ס‪8‬רי‪@ְ .‬רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה ָ@ ְט ָלה ע ָ‬ ‫ָה ֲא ִ‬ ‫על‪.‬‬ ‫יס‪ .‬נִ ְב ָרא ָה ָ‬ ‫אמר‪@ְ ,‬נִ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ה‪ַ $‬ע‬ ‫ָאל‪ַ .‬ר ִ@י יְ ‬ ‫ידי‪ִ .‬ליג ֵ‬ ‫ֲת ִ‬ ‫‪8‬ב ִת ְ‪ֵ $‬רי ע ִ‬ ‫)יִ ְ( ָר ֵאל(‪ְ ,‬‬ ‫נלד יִ ְצ ָחק‪@ְ .‬רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה נִ ְפ ְקד‪8‬‬ ‫יס‪ֵ .‬מת‪6 8‬בת‪ֶ @ְ .‬פ ַסח ָ‬ ‫נלד‪6 8‬בת‪@ְ .‬נִ ָ‬ ‫יס‪ְ .‬‬ ‫ְ@נִ ָ‬ ‫ס‪8‬רי‪@ְ ..‬רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה‬ ‫יס‪ִ 3‬מ ֵ@ית ָה ֲא ִ‬ ‫ָצא ֵ‬ ‫ָ( ָרה‪ָ ,‬ר ֵחל‪ ,‬וְ ַח‪ָC‬ה‪@ְ .‬רֹא‪ַ $‬ה ָ?נָה י ָ‬ ‫ָאל"‪.‬‬ ‫ידי‪ִ .‬לי‪ֵ E‬‬ ‫ֲת ִ‬ ‫יס‪ .‬ע ִ‬ ‫‪8‬בנִ ָ‬ ‫יס‪ .‬נִ גְ ֲאל‪ְ 8‬‬ ‫בתינ‪ְ 8‬ב ִמ ְצ ָריִ ‪@ְ .‬נִ ָ‬ ‫ֲבדה ֵמ ֲא ֵ‬ ‫ָב ְט ָלה ע ָ‬ ‫בכל מקרה מה שחשוב הוא לדעת כי הפקידה של העקרות הייתה בראש‬ ‫השנה‪ .‬ומו"ר הרב שליט"א הזכיר בשיעוריו את הזוהר הקדוש שכתב כי‬ ‫תפילה שאד מתפלל על חולי ועקרות בר"ה מתקבלת‪ .‬כמו כ‪ .‬תפילה‬ ‫שאד מבקש על השני מתקבלת‪ .‬והרב שליט"א אמר כי חשוב לזכור את‬ ‫הגמרא הזאת שמספרת לנו על מה שהיה‪ .‬זה חשוב לתפילה על עקרות‬ ‫אחרות בימינו‪.‬‬ ‫כולנו מכירי אי‪ .‬ספור של עקרות שנפקדו בתפילה של מו"ר הרב שליט"א‪.‬‬ ‫ברכת ה' שבאה דר‪ /‬האתרוגי שהרב בר‪ /‬עליה בסוכות‪ .‬ברכת ה'‬ ‫שהושפעה דר‪ /‬התפילות שלו‪ .‬כא‪ .‬הרב מגלה לנו חלק מסוד התפילה‪ .‬הזמ‪.‬‬ ‫הראוי לתפילה על עקרות הוא ראש השנה‪.‬‬ ‫תפילה על אסירי – בראש השנה‬ ‫מו"ר הרב שליט"א מזכיר ג כי לשתי השיטות אי‪ .‬מחלוקת כי " ְ@רֹא‪$‬‬ ‫ס‪8‬רי‪ ".‬וזה הזמ‪ .‬להתפלל על אסיר ציו‪ .‬שיושב‬ ‫יס‪ִ 3‬מ ֵ@ית ָה ֲא ִ‬ ‫ָצא ֵ‬ ‫ַה ָ?נָה י ָ‬ ‫שני ארוכות בבית הכלא בארצות הברית שקוראת לעצמה ידידה של‬ ‫ישראל‪ .‬כ‪ /‬כותב הרב בהקשר זה‪" :‬וכ‪ .‬נתפלל על שבוי אחד ומיוחד שעשה‬ ‫טובה גדולה לע ישראל ומחמירי עליו חומרות קשות‪ .‬והוא שמסר נפשו‬ ‫על ע ישראל‪ .‬הלוא הוא יהונת‪ .‬פולארד הי"ו‪ ,‬האסור בכלא באמריקה זה‬ ‫זמ‪ .‬רב והחמירו חומרות רבות בעונשו והוא מדוכא ש‪ .‬ועלינו‪ ,‬על כל ע‬ ‫ישראל‪ ,‬גדולי וקטני‪ ,‬לעשות הכל לשחררו‪ .‬ובראש השנה נוסי‪ 3‬את שמו‬ ‫שהקב"ה יקיי בנו ויקרא לשבויי דרור ולאסירי שיצאו לבית‬ ‫במהרה‪ .‬ויה"ר שנזכה שכל החולי יבריאו לפני ר"ה‪ ,‬וכל השבויי יחזרו‬ ‫לפני ר"ה‪ .‬ונתפלל להקב"ה שיקיי בנו את הפסוק "והיה טר יקראו ואני‬ ‫אענה עוד ה מדברי ואני אשמע"‪.‬‬ ‫ידוע ומפורס שמו"ר הרב שליט"א ביקר אותו בכלא שלו כמה וכמה‬ ‫פעמי וג התפלל עליו פעמי רבות ופעל למענו‪ .‬כי הוא מסר את נפשו‬ ‫למע‪ .‬ע ישראל ואנחנו חייבי לזכור אותו ולהתפלל עליו ועל שחרורו‪.‬‬ ‫וכמו שהתפילה על עקרות נשמעת דווקא ביו הזה‪ .‬כ‪ /‬התפילה עליו ועל‬ ‫כל הנמצאי בשבי נשמעת דווקא ביו הזה‪ .‬ולכ‪ .‬ראוי ליחד תפילה‬ ‫לשחרורו ביו ראש השנה‪ .‬וכ‪ .‬לשחרור גלעד שליט ושאר הנמצאי בשבי‪.‬‬ ‫ויהי רצו‪ .‬שהקב"ה ימלו‪ /‬על כל העול כולו בכבודו‪ .‬כמו שאנו מתפללי‬ ‫בראש השנה‪ .‬וימלו‪ /‬דר‪ /‬ציו‪ .‬וירושלי במהרה בימינו‪ .‬אמ‪..‬‬ ‫ספר תורה של אחינו כל בית ישראל המוקדש לרפואתו של מר‪ .‬הראש"ל‬ ‫הרב מרדכי אליהו שליט"א‪.‬‬ ‫המעונייני להיות שותפי בכתיבת ספר התורה המוקדש למר‪ .‬הראשו‪.‬‬ ‫לציו‪ .‬הרב מרדכי אליהו שליט"א מתבקשי לפנות ‪:‬‬ ‫ש עמותה ‪ 4‬דרכי הוראה לרבני‬ ‫אפשרות דר‪ /‬אתר מאובטח ‪:‬‬

‫‪www.harav.org.il‬‬ ‫אפשרות דר‪ /‬טלפו‪ ) 02-50 23 362 : .‬בחו"ל ‪(972-2 50 23 362‬‬ ‫יש אפשרות לתרומה בכרטיסי אשראי וכ‪ .‬לתרומה דר‪ /‬הטלפו‪ .‬את‬ ‫החיובי מבצעי דר‪ /‬שידור ממוחשב‪.‬‬ ‫דוד בלאס עור! האתר ‪:‬‬

‫‪www.harav.org‬‬

‫אמייל ‪[email protected] :‬‬

‫*רוצי לקבל קול צופי! באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל ‪[email protected]‬‬