Kol Tzofayich Haazinu 2009

‫שיעור שבועי קול צופיך של מרן הראשון לציון המקובל הא‪-‬לקי‬

‫”הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א“‬

‫האזינו‪ ,‬שבת שובה ‪ -‬תש"ע – ‪ – 512‬יום כיפור‬ ‫הציבור מתבקש להתפלל לרפואתו של מר הראשל"צ הרה"ג "מרדכי צמח אליהו ב מזל " שליט"א‬ ‫שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת‪.‬‬ ‫הא הגשמי בראש השנה ה סימ ברכה?‬ ‫מו"ר הרב שליט"א אמר פע כי כשיש בצורת הרבה שני כל גש ה‬ ‫ברכה‪ .‬במיוחד שהגמרא אומרת כי "גדול יו של גשמי שישועה פרה ורבה‬ ‫בו"‪ .‬שהגש אינו רק ממלא מאגרי ומשקה את פני האדמה‪ .‬גש הוא‬ ‫התייחסות ברכה של אלוקי‪ .‬בראש השנה הדבר הזה חשוב שבעתיי‪ .‬זה‬ ‫'& ע ְֹב ִרי‬ ‫!ר ֲא ֶר ֶ‬ ‫היו שנאמר בו על אר ישראל )דברי יא יא( "וְ ָה ֶ‬ ‫‪+‬ב ָקעֹת ִל ְמ ַטר ַה ָ* ַמיִ  ִ& ְ ֶ&ה ָ(יִ ‪ֶ :‬א ֶר ֲא ֶר ה'‬ ‫ָ ָ(ה ְל ִר ְ ָ&‪ֶ ,‬א ֶר ָה ִרי ְ‬ ‫'ח ִרית‬ ‫י‪ֵ ,3ָ 1‬מ ֵר ִית ַה ָ*נָה וְ ַעד ֲ‬ ‫י‪ֵֹ 0 1‬ר א ָֹת‪ִ &ָ ,‬מיד ֵעינֵי ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ָנָה"‪ .‬מהפסוק הזה למדו חכמינו )ר"ה ח‪ .‬טז‪ (:‬שהקב"ה ד‪ 4‬אותנו בראש‬ ‫השנה לכל השנה‪ .‬א נזכור שבדיוק בראש השנה הקודמת )תשס"ט(‬ ‫התחיל המשבר הכלכלי הגדול שזעזע את כל הכלכלה העולמית בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬משבר שהפ‪ 1‬לקריסה בדיוק באמצע יו הכיפורי‪ .‬השנה‬ ‫התחלנו בסימ‪ 4‬ברכה‪ .‬מובא במגיד מישרי )אמור( לרבי יוס‪ 6‬קארו‬ ‫זצוק"ל שפע הלכו הוא וחבריו להתפלל בציו‪ 4‬של רבי שמעו‪ 4‬בר יוחאי‬ ‫בחול המועד סוכות‪ .‬הקיפו את הציו‪ 4‬בלולבי ובאתרוגי כמו שעושי‬ ‫בסוכות‪ ,‬וירד לה גש‪ .‬חשב רבי יוס‪ 6‬קארו שגש בסוכות הוא סימ‪ 4‬רע‬ ‫שזה לא זמנו‪ .‬אמר המגיד‪ :‬דע ל‪ 1‬שהגש בא מחמת השמחה שיש לרבי‬ ‫שמעו‪ 4‬מהעובדה שאת לומדי על קברו‪ .‬ובכל פע שאת לומדי על‬ ‫קברו או בכפר שלידו יש לרבי שמעו‪ 4‬שמחה גדולה‪ .‬עוד אמר לו המגיד כי‬ ‫בכל עת שיהיה לכ צרה תדעו שהתפילה על קברו של הצדיק וההקפות‬ ‫בלולבי ואתרוגי מועילה לעורר זכות הצדיק להביא ברכה רבה‪.‬‬ ‫תשובה  בי אד לחברו‬ ‫אי משחדי את הקב"ה?  משה רבינו אומר לישראל )דברי י יז( " ִ‪7‬י ה'‬ ‫‪89‬רא ֲא ֶר‬ ‫ַאדֹנֵי ָה ֲאדֹנִ י ָה ֵאל ַה ָ‪:‬דֹל ַה ִ‪ֹ3:‬ר וְ ַה ָ‬ ‫יכ ה‪+‬א ֱאל ֵֹהי ָה ֱאל ִֹהי ו ֲ‬ ‫ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫'ל ָמנָה וְ א ֵֹהב ‪ֵ:‬ר ָל ֶתת ל‪8‬‬ ‫לֹא יִ ָ<א ָפנִ י וְ לֹא יִ ַ;ח  ַֹחד‪ :‬ע ֶֹ>ה ִמ ְ ַ=ט יָת‪ 8‬וְ ְ‬ ‫ֶל ֶח וְ ִ> ְמ ָלה" ויש שואלי אי‪ 1‬יכול האד לתת לקב"ה שוחד‪ .‬מה ית‪ 4‬לו‪,‬‬ ‫כס‪ 6‬או זהב?‬ ‫י‪8‬רת ֶאת ַר ָ‪43‬‬ ‫ל‪8‬ריָאה ַה‪ֶ ִ:‬‬ ‫בגמרא )ר"ה י"ז‪ (:‬מובא‪&ָ " :‬א ְ ַמע‪ֲ ָ ,‬א ָלה ְב ְ‬ ‫‪+‬כ ִתיב‬ ‫ת‪8‬ר ְת ֶכ‪ֲ " ,‬א ֶר לֹא יִ ָ<א ָפנִ י וְ לֹא יִ ַ;ח  ַֹחד"‪ְ ,‬‬ ‫יאל‪7ָ ,‬ת‪+‬ב ְ‪ַ 3‬‬ ‫ַמ ִל ֵ‬ ‫‪ְ:‬‬ ‫ָ> ְל ָ‪ָ 1‬ל‪) .?"8‬לכאורה יש פה סתירה‪ ,‬ה' נושא‬ ‫י‪ ,1‬וְ י ֵ‬ ‫"יִ ָ@א ה' ָ=נָיו ֵא ֶל ָ‬ ‫!מר ָל‪ֶ :,‬א ְמ‪8‬ל ָל ְ‪ָ 1‬מ ָל ְל ָמה‬ ‫י‪8‬סי ַה‪ֵֹ 7‬ה‪ַ ,4‬‬ ‫פני או לא?( נִ ְט ַ=ל ָל‪ַ ,‬ר ִ‪3‬י ֵ‬ ‫‪89‬ה ַב ֲח ֵבר‪ָ 8‬מנֶה‪ ,‬וְ ָק ַבע ל‪ְ 8‬ז ַמ‪ְ 3ִ 4‬פנֵי ַה ֶ( ֶל ְ‪ .1‬וְ נִ ְ ַ‪3‬ע ל‪8‬‬ ‫!ד ֶ ֶ‬ ‫‪80‬מה‪ְ ,‬ל ָ‬ ‫ַה ָ‪ָ 0‬בר ֶ‬ ‫!מר ל‪:8‬‬ ‫ָת‪ 4‬ל‪7ְ 8‬ל‪3ָ ,+‬א ְל ַפ‪ֵA‬ס ֶאת ַה ֶ( ֶל ְ‪ַ ,1‬‬ ‫יע ְז ַמ‪ 4‬וְ לֹא נ ַ‬ ‫ְב ַח‪ֵA‬י ַה ֶ( ֶל ְ‪ִ ,1‬ה‪ַ ִ:‬‬ ‫ַמי ‪7ָ B‬א‪4‬‬ ‫‪+‬פ‪ֵA‬ס ֶאת ֲח ֵב ְר ָ‪ָ 6' .1‬ה ָכא נ ִ‬ ‫)המל‪ 1‬לאותו לווה( ֶע ְל‪83‬נִ י ָמח‪+‬ל ְל ָ‪ֵ ,1‬ל ְ‪ַ 1‬‬ ‫!ד ַל ָ(ק‪ ."8‬רוצה לומר‬ ‫ֲביר‪8‬ת ֶ ֵ‪3‬י‪ָ 4‬‬ ‫!ד ַל ֲח ֵבר‪7ָ ,8‬א‪3ַ 4‬ע ֵ‬ ‫ֲביר‪8‬ת ֶ ֵ‪3‬י‪ָ 4‬‬ ‫ַ‪3‬ע ֵ‬ ‫שבעברות שבי‪ 4‬אד לחברו אי‪ 4‬אפשרות לתת לקב"ה שוחד‪ .‬ושוב חוזרת‬ ‫השאלה אי‪ 1‬נותני לאלוקי שוחד?‬ ‫גנב לחברו ורוצה להחזיר תרומה לבית כנסת את התשובה על שאלה זאת‬ ‫שמעתי משאלת של כמה אנשי שסיפרו לי כי בעבר ה גנבו מאחרי‪,‬‬ ‫ממקו עבודה‪ ,‬משכני‪ ,‬מחברי ללימודי‪ ,‬מהורי או מבני משפחה‪.‬‬ ‫לפעמי מדובר במעבידי שלא שילמו לפועלי מה שמגיע‪ .‬לפעמי מדובר‬ ‫באנשי שרימו את הרשויות ולקחו זמ‪ 4‬או כס‪ .6‬לקחו חומרי ממקו‬ ‫העבודה בלי רשות‪ .‬לפעמי מדובר בכס‪ 6‬גדול ולפעמי מדובר בכס‪ 6‬קט‪.4‬‬ ‫המשות‪ 6‬לשואלי אלו היה הרצו‪ 4‬לחזור בתשובה‪ .‬ורוב ככול שאלו‬ ‫הא אפשר לתת במקו זה כס‪ 6‬לצדקה‪ .‬לבית כנסת או לישיבה‪.‬‬ ‫אני בטוח שזאת לא הייתה הכוונה אבל זה בדיוק צלצללי כמו שוחד‬ ‫לאלוקי‪ .‬אל תת‪ 4‬צדקה לקדושה מה שאתה צרי‪ 1‬לתת ל"‪ֵ:‬ר יָת‪8‬‬ ‫'ל ָמנָה"‪ .‬חפש את חבר‪ 1‬עד שתמצא אותו ושל לו את החוב של‪ .1‬ג א‬ ‫וְ ְ‬ ‫זה לא נעי‪ ,‬זה הכפרה של‪" .1‬אי‪ 4‬התשובה ולא יו הכפורי מכפרי‪ 4‬אלא‬ ‫על עבירות שבי‪ 4‬אד למקו"‪" .‬אבל עבירות שבי‪ 4‬אד לחבירו כגו‪4‬‬ ‫החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בה‪ B 4‬אינו נמחל לו‬ ‫לעול עד שית‪ 4‬לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו"‪ .‬ג להחזיר וג לבקש‬ ‫סליחה‪) .‬רמב" תשובה ב ט(‪.‬‬ ‫יל אחריו עד לאוסטרליה – ההלכה אומרת שצרי‪ 1‬ללכת אחרי חברו לכל‬ ‫מקו‪ .‬א אד לווה כס‪ 6‬מחברו וכשבא חברו לבקש את כספו בחזרה‬

‫הלווה התחמק או כפר בהלוואה והכחיש את חובו או שטע‪ 4‬שלמתי ל‪.1‬‬ ‫כשחוזר בו ורוצה לשל לחברו את הכס‪ ,6‬חייב ללכת אחריו עד מדי )ב"ק‬ ‫קג‪ .(:‬וכ‪ 4‬הדי‪ 4‬לאוסטרליה או לאמריקה‪ .‬לכל מקו הוא צרי‪ 1‬ללכת‬ ‫להחזיר לו את כספו‪.‬‬ ‫לשמור כספו של חברו  א אד יודע שחייב לחבירו כס‪ ,6‬אפילו א לא‬ ‫תבעו חברו ולא נשבע לו‪ ,‬ורוצה להחזיר לו‪ ,‬אבל חברו לא נמצא כא‪ 4‬ואי‪ 4‬לו‬ ‫שו מושג איפה ללכת להחזיר לו ‪ B‬צרי‪ 1‬לקבל על עצמו שברגע שיראה‬ ‫אותו‪ ,‬יחזיר לו את כספו‪ .‬וכ‪ 4‬יכול להניח את הכס‪ 6‬באיזו פינה במעטפה‬ ‫מיוחדת לש כ‪ 1‬וכדומה‪ ,‬ויאמר שברגע שיראה את חברו זה הכס‪ 6‬שהניח‬ ‫בצד הוא בשביל חברו‪ .‬ובזה יוצא ידי חובת העברות של בי‪ 4‬אד לחברו‬ ‫שאי‪ 4‬יו הכיפורי מכפר‪.‬‬ ‫א אינו יודע ממי גזל  א גזל מאנשי רבי או מאד פרטי ואינו יודע‬ ‫ממי גזל או שאינו מוצא את הנגזל – יעשה בממו‪ 4‬צרכי רבי‪ ,‬כגו‪ :4‬שיקנה‬ ‫ספרי קדש לכותל המערבי ויכתוב עליה "לזכות בעל הממו‪ 4‬שאני חייב‬ ‫לו"‪ ,‬ובזה יוצא חלקית ידי חובה‪ ,‬שעל ידי זה יתכ‪ 4‬ויהנה אותו הנגזל‬ ‫מממו‪ 4‬זה‪ .‬אבל זה לא חזרה בתשובה גמורה‪ ,‬אלא תיקו‪ 4‬מה למה‬ ‫שקילקל ולא יכול להחזיר‪.‬‬ ‫החזרת גניבה ע"י שליח  א אד גנב מבעל מכולת‪ ,‬וחושש שא יבא‬ ‫ויחזיר את הגניבה בערב כיפור יפרסמו בעל המכולת כגנב‪ ,‬באופ‪ 4‬כזה מותר‬ ‫לשלוח שליח שית‪ 4‬את שווי הגניבה לבעל המכולת‪ ,‬או א לא ימצא שליח‬ ‫שישלח דר‪ 1‬הדואר‪ .‬לכתחילה צרי‪ 1‬האד ללכת ולבקש מחילה‪ ,‬אבל א‬ ‫מתבייש או מפחד שתצא מזה תוצאה שלילית אפשר ע"י שליח‪ ,‬או בדואר‬ ‫)כה"ח‪ ,‬תר"ו‪ ,‬י"א(‪ .‬וכ‪ 4‬מי שפגע בחברו והעליבו במילי או במעשי ‪ B‬עליו‬ ‫ללכת בעצמו ולבקש סליחה‪ .‬א‪ 1‬א קשה עליו הדבר ביותר וחושש שיצא‬ ‫מזה מחלוקת ‪ B‬יבקש מחילה בטלפו‪ ,4‬במכתב או על ידי שליח‪ .‬וישראל‬ ‫רחמני בני רחמני‪.‬‬ ‫מחילתו של אור החיי הקדוש – אד צרי‪ 1‬להיות מוחל וסולח למי‬ ‫שביקש ממנו מחילה‪ .‬מסופר על חסיד אחד שפע הכעיסו מישהו‪ ,‬מיד‬ ‫אחר כ‪ 1‬בא וביקש ממנו סליחה‪ .‬אמר לו אותו חסיד כבר מחלתי ל‪ .1‬שאל‬ ‫אותו הלה‪ :‬אימתי? ענה לו‪ :‬כשהכעסתני מיד מחלתי ל‪ .1‬סיפור זה מובא‬ ‫ארבע פעמי באור החיי הקדוש‪ .‬אמר החיד"א שהחסיד הזה היה הרב‬ ‫אור החיי בקדוש בעצמו‪ .‬וכתב החיד"א שהוא שאל את בעל אוה"ח כיצד‬ ‫נית‪ 4‬למחול באותו רגע שמכעיסי אות‪ ?1‬ענה לו הרב אוה"ח‪ :‬כתוב "נושא‬ ‫עוו‪ ,"4‬א אד עושה עוו‪ ,4‬כביכול הקב"ה נושא את העוו‪ .4‬אני אוהב את‬ ‫הקב"ה ולא רוצה שהוא ישא עוונות של אותו אד בגללי‪ .‬עוונות שיצערו‬ ‫אותו‪ .‬לכ‪ 4‬אני מייד מוחל לאותו אד‪ ,‬שלא יהא הקב"ה נושא את עוונו‪.‬‬ ‫תשובה בי אד למקו‬ ‫הא תשובה לבדה מכפרת?  כתוב בירושלמי )מכות פרק ב‪ .‬לא עמוד ד(‬ ‫"שאלו לחכמה‪ :‬חוטא מהו עונשו? אמרה לה‪' :‬חטאי תרד‪ 6‬רעה'"‪.‬‬ ‫כלומר שהחוטא צרי‪ 1‬לקבל עונשו‪" .‬שאלו לתורה חוטא מה עונשו? אמרה‬ ‫תורה‪ :‬יביא קרב‪ 4‬ויתכפר‪ .‬שאלו לנבואה‪ :‬חוטא מהו עונשו? אמרה לה‪:4‬‬ ‫'הנפש החוטאת היא תמות'‪ .‬שאלו לקודשא ברי‪ 1‬הוא‪ :‬חוטא מהו עונשו?‬ ‫אמר לה‪ :‬יעשה תשובה ויתכפר לו"‪ .‬הא הקב"ה אומר שתשובה בלבד‬ ‫מכפרת בלי ייסורי‪ 4‬או קרבנות? והרי הקב"ה בעצמו כתב בתורה להביא‬ ‫קרבנות‪ .‬הוא עצמו דבר ביד הנביאי שהחוטא יענש‪ .‬במיוחד קשה שהרי‬ ‫כל מי שמביא קרב‪ 4‬מתוודה‪" .‬והתוודו את חטאת"‪ .‬מצטער על חטאתו‬ ‫וחוזר בתשובה "שא לא היה מתחרט‪ ,‬לא היה מביא קרב‪) "4‬רש"י יומא‬ ‫פה‪ .(:‬למה לא מספיק תשובה? למה צרי‪ 1‬קרב‪ 4‬או ייסורי חלילה?‬ ‫ארבעה חילוקי כפרה  עוד קשה מהתשובה שענה רבי אלעזר לרבי מתיא‬ ‫ב‪ 4‬חרש ברומי‪ .‬כ‪ 1‬מובא בגמרא )יומא פו‪'ָ " :(.‬ל ַר ִ‪3‬י ַמ ְתיָא ֶב‪ָ 4‬ח ָר ֶאת‬ ‫‪+D‬קי ַכ ָ= ָרה ֶ ָהיָה ַר ִ‪3‬י יִ ְ ָמ ֵעאל‬ ‫'ר ָ‪ָ 3‬עה ִח ֵ‬ ‫ר‪8‬מי‪ַ ָ :‬מ ְע ָ& ְ‬ ‫ַריָה ְב ִ‬ ‫ַר ִ‪3‬י ֶא ְל ָעזָר ֶ‪ֲ 43‬עז ְ‬ ‫!ד ַעל‬ ‫‪+‬בה ִע ָ‪7‬ל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד‪ .‬א[ ָע ַבר ָ‬ ‫‪+‬ת ָ‬ ‫!מר ל‪ְ :8‬ל ָֹה ֵה‪ְ ,4‬‬ ‫‪80‬ר?! ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬ירמיה ג(‬ ‫(‪8‬ח ִלי‪ 4‬ל‪ֱ 9ֶ .8‬‬ ‫‪+‬בה ‪ֵ B‬אינ‪ 8‬זָז ִמ ָ* ַעד ֶ ֲ‬ ‫ֲ>ה‪ ,‬וְ ָע ָ>ה ְת ָ‬ ‫ִמ ְצוַת ע ֵ‬ ‫ֲ>ה‪,‬‬ ‫!ד ַעל ִמ ְצוַת לֹא ַתע ֶ‬ ‫יכ"‪ .‬ב[ ָע ַבר ָ‬ ‫‪8‬ב ִבי‪ֶ ,‬א ְר ָ=א ְמ‪+‬ב ֵֹת ֶ‬ ‫"‪+‬ב‪ָ +‬בנִ י ָ‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬ויקרא טז( " ִ‪7‬י‬ ‫=‪+‬רי ְמ ַכ ֵ=ר‪ֱ 9ֶ .‬‬ ‫ת‪8‬לה‪ ,‬וְ י‪ַ 8‬ה ִ‪ִ 7‬‬ ‫‪+‬בה ָ‬ ‫‪+‬בה ‪ָ &ְ B‬‬ ‫וְ ָע ָ>ה ְת ָ‬ ‫‪+‬מית‪8‬ת ֵ‪3‬ית‬ ‫!ד ַעל ְ‪ֵ 7‬רית‪8‬ת ִ‬ ‫יכ ְל ַט ֵהר ֶא ְת ֶכ"‪ .‬ג[ ָע ַבר ָ‬ ‫ֲל ֶ‬ ‫ַב‪ַ 8A‬ה‪ֶF‬ה יְ ַכ ֵ=ר ע ֵ‬ ‫ֶא ַמר‪,‬‬ ‫‪+G‬רי ְמ ָמ ְר ִקי‪ֱ 9ֶ ,4‬‬ ‫&‪8‬לי‪ 4‬וְ יִ ִ‬ ‫=‪+‬רי ִ‬ ‫‪+‬בה וְ י‪ַ 8‬ה ִ‪ִ 7‬‬ ‫‪+‬בה ‪ָ &ְ B‬‬ ‫ִ‪0‬י‪ ,4‬וְ ָע ָ>ה ְת ָ‬ ‫‪+‬פ ַק ְד ִ&י ְב ֵ ֶבט ִ= ְ ָע" וְ ג‪ .'8‬ד[ ֲא ָבל ִמי ֶ‪ִ ֵA‬ח‪+D‬ל ַה ֵ* ְ‪3‬יָד‪B 8‬‬ ‫)תהלי פט( " ָ‬ ‫‪+G‬רי‪ְ 4‬ל ָמ ֵרק‪,‬‬ ‫=‪+‬רי ְל ַכ ֵ=ר‪ ,‬וְ לֹא ְ‪3‬יִ ִ‬ ‫‪+‬בה ִל ְתל‪8‬ת‪ ,‬וְ לֹא ְבי‪ַ 8‬ה ִ‪ִ 7‬‬ ‫ֵאי‪ַֹ 7 4‬ח לֹא ִב ְת ָ‬ ‫!זנָי ה'‬ ‫יתה ְמ ָמ ֶר ֶקת‪ֱ 9ֶ ֶ ,‬א ַמר‪) ,‬ישעיה כב( "וְ נִ ְג ָלה ְב ְ‬ ‫‪+‬מ ָ‬ ‫&‪8‬לי‪ִ ,4‬‬ ‫ִ‬ ‫‪4DH‬‬ ‫ֶא ָ‪D‬א כ ָ‬ ‫‪=H‬ר ֶה ָע‪ַ 48‬ה‪ֶF‬ה ָל ֶכ ַעד ְ& ‪H‬מת‪ "4+‬וְ ג‪ ."'8‬כנגד ארבעת חילוקי‬ ‫ְצ ָבא‪8‬ת‪ִ ,‬א יְ כ ַ‬ ‫כפרה אלו אמר גאו‪ 4‬עוזנו ותפארתנו הבא"ח ע"ה בדרשותיו בספר אב‪4‬‬ ‫‪+‬בי‬ ‫*‪+‬ל ִ(ית ִ‬ ‫‪+‬בי ַה ַ‬ ‫‪+‬בי ִ‬ ‫שלמה נאמר בשיר השירי )פרק ז' פסוק א'(‪ִ " :‬‬ ‫‪+‬בי"‬ ‫*‪+‬ל ִ(ית ִ‪ְ 7‬מח ַֹלת ַה ַ( ֲחנָיִ " ארבע פעמי " ִ‬ ‫ֶחזֶה ָ‪ַ 1ְ 3‬מה ֶ& ֱחז‪ַ 3ַ +‬‬ ‫‪+‬בי וְ נ ֱ‬ ‫ִ‬ ‫כנגד ארבע חילוקי כפרה אלו‪ .‬מכל מקו משמע שתשובה לבדה מכפרת רק‬ ‫כשאד עבר על מצוות עשה‪ .‬בכל המקרי האחרי תשובה מכפרת ע‬ ‫ייסורי‪ 4‬או ע כוחו של יו הכיפורי‪.‬‬ ‫תשובה תפילה וצדקה מעבירי את רוע הגזירה – כ‪ 1‬מובא בפיוט של רבי‬ ‫אמנו‪ .4‬שצרי‪ 1‬מלבד תשובה ג תפלה וצדקה‪ .‬על כח הצדקה מביאה‬ ‫הגמרא מעשה ע בבא ב‪ 4‬בוטא שנת‪ 4‬עצה להורדוס לשק את בית‬ ‫המקדש השני ובזה לכפר במעט על ההרג הרב שעשה בחכמי ישראל‪.‬‬ ‫שואלת הגמרא אי‪ 1‬הרשה בבא ב‪ 4‬בוטא לעצמו להשיא עצה זו להורדוס‪.‬‬ ‫והרי אמרו חכמי‪ִ " :‬מ ְ=נֵי ַמה ֶנ ֱענַ ָ‪0‬נִ ‪ֵA‬אל? ִמ ְ=נֵי ֶ ִה ִ@יא ֵע ָצה‬ ‫ֵא‪I‬ר כי הוא הול‪ 1‬לרדת‬ ‫ב‪+‬כ‪0‬נ ַ‬ ‫ֵא‪I‬ר" שאחרי החלו שבו נרמז ִלנְ ַ‬ ‫ב‪+‬כ‪0‬נ ַ‬ ‫ִלנְ ַ‬ ‫ממלכתו‪ ,‬אמר לו דניאל כי יכול להנצל מהגזירה א ית‪ 4‬צדקה לעניי‪.‬‬ ‫ונענש על כ‪ .1‬מתרצת הגמרא שבבא ב‪ 4‬בוטא יע כ‪ 4‬להורדוס בגלל‬ ‫שהורדוס היה עבד שחייב בחלק מהמצוות‪ .‬או בגלל בית המקדש שנבנה רק‬ ‫על ידי מל‪ .1‬אפשר לראות מכא‪ 4‬כמה גדולה חשיבותה של הצדקה ג‬ ‫ֵא‪I‬ר‪.‬‬ ‫ב‪+‬כ‪0‬נ ַ‬ ‫לרשעי כדוגמת הורדוס וִ נְ ַ‬ ‫צו וצדקה מכפרי על חילול שבת – עוד מבוא בגמרא שצדקה מכפרת על‬ ‫חילול שבת‪ .‬וכ‪ 4‬מובא בשולח‪ 4‬ערו‪) 1‬או"ח שלד כו ברמ"א( "אבל אסור‬ ‫לחלל שבת כדי להציל )ממו‪ .(4‬וא עבר וחילל צרי‪ 1‬להתענות ארבעי יו‬ ‫שני וחמישי‪ ,‬ולא ישתה יי‪ 4‬ולא יאכל בשר‪ ,‬וית‪ 4‬במקו חטאת‪ ,‬שמונה‬ ‫עשרה פשיטי לצדקה )פשיטי‪ – 4‬מטבע הנהוגה בזמנ(; וא ירצה לפדות‬ ‫התענית‪ ,‬ית‪ 4‬בעד כל יו שני עשר פשיטי לצדקה"‪ .‬והנה הלכה זאת‬ ‫שכתובה בשולח‪ 4‬ערו‪ 1‬היא לא חסידות או קבלה אלא הלכה גמורה‪ .‬והובא‬ ‫ג בהלכות נדה )בטור יו"ד סימ‪ 4‬קפ"ה(‪ .‬ש עשה הרמ"א חשבו‪ 4‬כמה‬ ‫עולה קרב‪ 4‬ואמר שזהו פדיונו‪ .‬ג ב'כ‪ 6‬החיי' )של"ד אותיות קל"ד‪B‬קנ"ג(‬ ‫מארי‪ 1‬מאוד בעניי‪ 4‬התיקוני שצרי‪ 1‬לעשות על חילולי שבת או מצוות‬ ‫דאורייתא ודרבנ‪ 4‬וש )של"ד אות קנ"א( מביא שנהגו לתת את מחיר‬ ‫הקרב‪ 4‬בתור צדקה "מחיר עז בת ח' ימי כמו ששווה בעת ההיא באותו‬ ‫הזמ‪ 4‬ובאותו המקו‪ .‬וא לא ימצא בת ח' ימי באותו עת אז צרי‪ 1‬לית‪4‬‬ ‫ער‪ 1‬עז או טליה הנמצא בעת ההיא‪ .‬א‪ 1‬יכול לית‪ 4‬ער‪ 1‬קטנה הנמצא בעת‬ ‫ההיא‪ .‬וכ"ז לעני אבל לעשיר כל המרבה לתת לצדקה ה"ז משובח"‪ .‬ובש‬ ‫האר"י הקדוש ז"ל )ש אות קמ"ג( כתבו שצרי‪ 1‬תנ"ד ימי לצו!! לכפר‬ ‫על עוו‪ 4‬חילול שבת‪ .‬מי שאינו יכול לצו צרי‪ 1‬לתת צדקה‪.‬‬ ‫תשובה אמיתית בתיקו המעשי  צרי‪ 1‬לומר שהייסורי‪ 4‬והצו‪ ,‬הצדקה‬ ‫והתפילה מסייעי לאד לחזור בתשובה שלימה‪ .‬ובאמת כ‪ 1‬היה ע‬ ‫הורדוס ונבוכדנאצר שהצדקה שלה הייתה משהו מענינה של התשובה‪.‬‬ ‫ובאמת עיקר העיקרי זה התשובה‪ ,‬זה מה שאמר ה'‪ .‬אבל כדי שתהיה‬ ‫תשובה אמיתית בשברו‪ 4‬לב צרי‪ 1‬לשלב ג מעשי של צו תפילה‬ ‫וקרבנות‪ .‬זה מה שאומרת התורה‪ ,‬הנביאי והחכמי‪ .‬על זה נאמר‪' :‬לב‬ ‫נשבר ונדכא אלוקי לא תבזה'‪ .‬וכ‪' 4‬זבחי אלקי ‪ B‬רוח נשברה'‪ ,‬הזבח‬ ‫והקרב‪ 4‬הטובי ביותר ה ה"רוח נשברה"‪) .‬וראה ישעיהו נח(‪.‬‬

‫לכפר על בני ישראל מכל חטאתיכ אחת בשנה'‪ .‬למה התורה חוזרת על‬ ‫ע‪8‬ל" שלש פעמי? לומר ל‪ 1‬שהכפרה הזאת קיימת תמיד‪.‬‬ ‫‪;H‬ת ָ‬ ‫המילי "ח ַ‬ ‫ע‪8‬ל"‪ .‬ג א אי‪ 4‬בהמ"ק‪ ,‬יש כפרה לע ישראל בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫‪;H‬ת ָ‬ ‫"ח ַ‬ ‫מנהג הכפרות‬ ‫כפרות  מר‪ 4‬כותב בשולח‪ 4‬ערו‪) 1‬סימ‪ 4‬תרה ס"א( "מה שנוהגי לעשות‬ ‫כפרה בערב יו כיפורי לשחוט תרנגול על כל ב‪ 4‬זכר ולומר עליו פסוקי‪,‬‬ ‫יש למנוע המנהג"‪ .‬וכתב המשנה ברורה הטע "משו חשש דרכי‬ ‫האמורי"‪ .‬וג משו שאומרי פסוקי שיש בה סימני לא טובי‬ ‫'יושבי חוש‪ '1‬וכד'‪ .‬לכ‪ 4‬אנו לא אומרי את הפסוקי הנ"ל ונוהגי בזה‬ ‫כמו דעת האר"י ז"ל וכמו שכתב הרמ"א‪" :‬ויש מהגאוני שכתבו מנהג זה‬ ‫וכ‪ 4‬כתבו אותו רבי מ‪ 4‬האחרוני‪ ,‬וכ‪ 4‬נוהגי‪ 4‬בכל מדינות אלו ואי‪ 4‬לשנות‪,‬‬ ‫כי הוא מנהג ותיקי‪ .4‬ונוהגי‪ 4‬ליקח תרנגול זכר לזכר‪ ,‬ולנקבה לוקחי‪4‬‬ ‫תרנגולת )ב"י בש תשב"(‪ ,‬ולוקחי‪ 4‬למעוברת )עוד( ב' תרנגולי אולי תלד‬ ‫זכר; ובוחרי‪ 4‬בתרנגולי לבני‪ ,‬על דר‪ 1‬שנאמר‪ :‬א יהיו חטאיכ כשני‬ ‫כשלג ילבינו )ישעיה א‪ ,‬יח( ונהגו לית‪ 4‬הכפרות לעניי‪ ,‬או לפדות‪ 4‬בממו‪4‬‬ ‫שנותני לעניי )מהרי"ל(‪ .‬ועוד כתב "ויש להסמי‪ 1‬שחיטת הכפרות מיד‬ ‫לאחר שהחזירו עליו‪ .‬וסמ‪ 1‬ידיו עליו‪ ,‬דמות הקרב‪."4‬‬ ‫סגולת הכפרות  הרב מקפיד מאוד על מנהג הכפרות דווקא בעו‪ .6‬וג‬ ‫אומר למי של"ע נמצא בצרה גדולה לעשות כפרות אפילו באמצע השנה‪.‬‬ ‫וכמה פעמי היו בעני‪ 4‬זה ישועות‪ .‬וסיפר לי חבר שבנו נפצע כחייל בעזה‬ ‫פציעה חמורה‪ .‬איבד את ההכרה והיה על שערי מוות‪ .‬בא האבא למו"ר‬ ‫הרב שליט"א ואמר לו לעשות כפרות בעו‪ .6‬כ‪ 1‬עשו ומיד התעורר הב‪ 4‬והיה‬ ‫כמו נס‪ .‬ג אנו זוכר פע מישהו שעשה כפרות ומיד אחרי שסובבו את‬ ‫העופות מעל הראש ה מתו‪ .‬כ‪ 1‬היה כמה פעמי עד שנשארו בחיי‪.‬‬ ‫באמת באותה שנה הייתה לאותו אד את המחלה הנוראה וניצל ממנה‪.‬‬ ‫ג בכפרות עיקר העיקרי הוא התשובה‪ .‬הכפרות ה לסיוע לכ‪ .1‬לכ‪4‬‬ ‫צרי‪ 1‬לחשוב על התשובה בעת הכפרה‪ .‬ויעשה כ‪ 4‬באימה וביראה‪ .‬ונכו‪4‬‬ ‫מאוד לומר את נוסח ה'לש יחוד' שמובא בספר לשו‪ 4‬חכמי שאומרי‬ ‫בעת שעושי את הכפרות‪ .‬ובאותה עת יהרהר בתשובה ויתחרט על כל‬ ‫מעשיו הרעי‪ ,‬ויחשוב וידמה בנפשו שאת מה שעושי לעו‪ 6‬היו צריכי‬ ‫לעשות לו‪ .‬ובכ‪ 1‬תהיה המצוה מועילה שלכ‪ 1‬התכוונו חז"ל‪.‬‬ ‫כפרות לפני כיפור  א לא יכול לקחת עו‪ 6‬בערב כיפור‪ ,‬או שאי‪ 4‬אז‬ ‫שוחטי טובי‪ ,‬לא יחכה לרגע האחרו‪ 4‬בערב יו הכיפורי‪ ,‬אלא יקדי‬ ‫את זה בעשרת ימי תשובה‪ .‬וא חושש שמא השוחט שיש ש לא ישחוט‬ ‫טוב כדבעי או שלא יכול להכשיר את העו‪ 6‬כדבעי מפאת קוצר הזמ‪ ,4‬יוכל‬ ‫לעשו את הכפרות ע כס‪ 6‬כמו שכותב הרמ"א הנ"ל‪ .‬מיהו ג כשעושה‬ ‫כפרות על מעות‪ ,‬יעשה את זה מיד באשמורת הבוקר‪ ,‬וכמו בכפרות על עו‪,6‬‬ ‫וג במעות צרי‪ 1‬להרהר בתשובה ולומר את הנוסח של הלש יחוד' הנ"ל‪.‬‬ ‫שחט עו" לכפרות ונמצא טר"‪ ,‬או שנטר" בשחיטה – הא במקרה זה‬ ‫יצאו ידי חובת כפרות‪ ,‬או שצרי‪ 1‬לשחוט אחר תחתיו? זו שאלה שאלו את‬ ‫בעל ה'ב‪ 4‬איש חי' והרב שדי חמד‪ .‬וענה הבא"ח )תורה לשמה קנה(‬ ‫שהתיקו‪ 4‬נעשה על ידי השחיטה ולא על ידי הכשרות או הטרפות‪ .‬וא‪ 6‬כי‬ ‫בודאי לא עושי כפרות ע עו‪ 6‬שנראה כלפי חו טריפה‪ .‬אבל א נמצא‬ ‫אחרי שחיטה בפני טריפה "נראה דיועיל ואי‪ 4‬צרי‪ 1‬אחר‪ .‬דהרי ג שעיר‬ ‫המשתלח אפשר דאית ביה טרפות בפני דמיבדק ליה בפני וע כל זה‬ ‫התיקו‪ 4‬נעשה בו ומועיל"‪ .‬וסיי שליבו מהסס בזה וטוב להחמיר לקחת‬ ‫עו‪ 6‬אחר‪ .‬אמנ א התערב באחרי אי‪ 4‬להחמיר‪ .‬לעומת זאת א התעורר‬ ‫ספק על השחיטה והתערבו באחרות יש לעשות כפרות מחדש לכול‪,‬‬ ‫שהעיקר היא השחיטה‪.‬‬

‫גר באר! ישראל עוונותיו נמחלי  כתב הרמב" )פ"ה מהלכות מלכי‬ ‫הלכה י"א(‪ ,‬וז"ל‪" :‬אמרו חכמי כל השוכ‪ 4‬באר ישראל עוונותיו נמחלי‪4‬‬ ‫שנאמר וכו' אפילו הל‪ 1‬בה ארבע אמות זוכה לחיי העול הבא" וכו'‪ .‬ושמא‬ ‫תשאל‪ ,‬וכי אד שמלא עוונות‪ ,‬ה נמחלי לו רק בגלל שהוא גר באר‬ ‫ומהל‪ 1‬בה ד' אמות? וא תאמר שמדובר בבעלי תשובה מאהבה‪ .‬הרי א‬ ‫עשה תשובה נמחלי עוונותיו ונעשי לו זכויות ג בלי אר ישראל? צרי‪1‬‬ ‫לומד שכלל זה חל על חלוקי הכפרה שאמרנו לעיל‪ .‬שיש עבירות שלא‬ ‫נמחלות מיד‪ ,‬במקרי אלו‪ ,‬המהל‪ 1‬באר ישראל נמחלי לו עוונותיו יותר‬ ‫מהר באופ‪ 4‬מיוחד‪.‬‬

‫מהלכות הוידוי‬ ‫וידוי מצוות עשה מהתורה‪" .‬כל מצות שבתורה בי‪ 4‬עשה בי‪ 4‬לא תעשה א‬ ‫עבר אד על אחת מה‪ 4‬בי‪ 4‬בזדו‪ 4‬בי‪ 4‬בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו‬ ‫‪ B‬חייב להתודות לפני האל ברו‪ 1‬הוא שנאמר "איש או אשה כי יעשו וגו'‬ ‫והתודו את חטאת אשר עשו" ‪ B‬זה וידוי דברי‪ .‬וידוי זה מצות עשה‪.‬‬ ‫כיצד מתודי‪ ?4‬אומר‪ :‬אנא הש חטאתי עויתי פשעתי לפני‪ 1‬ועשיתי כ‪ 1‬וכ‪1‬‬ ‫והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעול איני חוזר לדבר זה‪ .‬וזהו עיקרו של‬ ‫וידוי וכל המרבה להתודות ומארי‪ 1‬בעני‪ 4‬זה הרי זה משובח"‪.‬‬

‫אמירת קרבנות מכפרת ג בזמ הזה – מכא‪ 4‬נבי‪ 4‬שהקרב‪ 4‬שמביא‬ ‫החוטא‪ .‬האש והחטאת משלימי את התשובה שתהיה שלימה ותהיה ג‬ ‫כפרה‪ .‬בימינו שאי‪ 4‬מקדש‪ ,‬אנו מקיימי בתפילה ג בקשה לסליחה וג‬ ‫בחינה של "ונשלמה פרי שפתינו"‪ .‬לכ‪ 4‬אנו אומרי אחרי "סדר העבודה"‬ ‫שבמוס‪ 6‬של יו הכיפורי את כל סדר העבודה ואחר כ‪' :1‬מה נהדר מראה‬ ‫כה‪ 4‬גדול"‪ .‬כאילו ראינו אותו עובד בבית המקדש בקודש הקדשי‪.‬‬ ‫רמז לכ‪ 1‬מצא מר‪ 4‬בעל ה'ב‪ 4‬איש חי' בפסוקי התורה‪ .‬שכתוב ש‪' :‬והיתה‬ ‫לכ לחוקת עול בחודש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכ'‪.‬‬ ‫ע‪8‬ל" חוזרות ג בפסוק )ויקרא טז לא( " ַ ַ‪3‬ת ַ ָ‪3‬ת‪ִ 48‬היא‬ ‫המילי " ‪H‬ח ַ;ת ָ‬ ‫ע‪8‬ל"‪ .‬וכ‪' 4‬והיתה זאת לכ לחוקת עול‬ ‫‪;H‬ת ָ‬ ‫יכ ח ַ‬ ‫ַפ ֵֹת ֶ‬ ‫ית ֶאת נ ְ‬ ‫ָל ֶכ וְ ִע‪ֶ ִ9‬‬

‫וידוי במחשבה – רבינו סעדיה גאו‪ 4‬אומר שכשאד מקריב קרב‪ 4‬הוא חייב‬ ‫להתוודות בפה כמו שכתוב בפסוק‪ .‬אבל בימינו אפשר לחזור בתשובה‬ ‫במחשבה בלבד‪ .‬חכמי חייבו להתוודות בתפילה בפה כמו קרב‪ .4‬יש לו‬ ‫הוכחה לכ‪ .1‬חז"ל אמרו שכאשר קורח נבלע באדמה בניו הרהרו תשובה‬ ‫וניצלו‪.,‬הרי לנו שהרהור תשובה מתקבל‪ .‬הוא ג הביא הוכחה מהגמרא‬ ‫)קידושי‪ 4‬מט( שאמרה כי אד שאמר לאשה‪" :‬הרי את מקודשת לי ע"מ‬ ‫שאני צדיק )גמור( – מקודשת" למרות שהוא ידוע כאד שעובר איסורי‬ ‫בשאט נפש‪ .‬למה? "שמא הרהר תשובה בלבו"‪ .‬מכא‪ 4‬ג מוכח שהרהור‬ ‫תשובה מועיל‪ .‬החולקי עליו אומרי שיש הבדל בי‪ 4‬הרהור תשובה לבי‪4‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫חזרה בתשובה שצריכה להיות בדיבור ישיר בפה בלי גמגומי‪ .‬ההכרה‬ ‫בחטא היא תנאי לחזרה בתשובה‪.‬‬ ‫הא לפרש את החטאי? – לכ‪ 4‬אנו צריכי להכיר בחטאי שלנו ולומר‬ ‫אות בפירוש‪ .‬בגמרא זו מחלוקת בי‪ 4‬רבי יהודה )ב‪ 4‬בתירא או ב‪ 4‬בבא(‬ ‫שלדעתו צרי‪ 1‬לפרט את החטא‪ ,‬ובי‪ 4‬רבי עקיבא שלדעתו אי‪ 4‬צרי‪ 1‬לפרט‬ ‫את החטא‪ .‬רבי יהודה למד ממשה רבינו שפרט את החטא ואמר‪" :‬עשו‬ ‫לה עגל זהב" לדעת רבי עקיבא זו סנגוריא לע ישראל "כס‪ 6‬וזהב הרבית‬ ‫לה ‪ B‬וזהב עשו לבעל"‪ .‬הרמב" פסק כרבי יהודה ג במקו אחר "וצרי‪1‬‬ ‫לפרוט את החטא שנא' "אנא חטא הע הזה חטאה גדולה ויעשו לה‬ ‫אלהי זהב"‪) .‬פ"ב ה"ג( הב"י )תר"ז( הביא את סברת הרי"‪ 6‬והרא"ש‬ ‫שפסקו כמו רבי עקיבא שלא צרי‪ 1‬לפרט את החטא ‪ B‬ובשולח‪ 4‬ערו‪) 1‬תר"ז‬ ‫ב'( כתב שלא חייבי לפרט‪" :‬וא רצה לפרט ‪ B‬הרשות בידו‪ .‬וא מתודה‬ ‫בלחש ‪ B‬נכו‪ 4‬לפרט החטא" וכתב הרמ"א‪" :‬אבל כשמתפלל בקול ר או‬ ‫ש" כשחוזר התפילה אי‪ 4‬לפרט החטא"‪ .‬ועל זה נאמר "אשרי נשוי פשע‬ ‫כסוי חטאה"‪ .‬ובגמרא‪" :‬ואמר רב כהנא‪ :‬חצי‪ 6‬עלי מא‪ 4‬דמפרש חטאיה"‪.‬‬ ‫והגמרא אמרה שבעבירות שבי‪ 4‬אד למקו אי‪ 4‬פרס את חטאיו‪) .‬ברכות‬ ‫ל"ד‪ .(:‬שנראה כאילו הוא לא מתבייש בה )תוס' ש(‪ .‬וזה חילול ה'‪ .‬אבל‬ ‫בי‪ 4‬אד לחברו צרי‪ 1‬ללכת אליו ולפרט את החטא ולבקש סליחה‪.‬‬ ‫נס בבית המקדש למע הוידוי המפורט  הגמרא )יומא כא( מספרת‬ ‫שעשרה ניסי היו נעשי בבית המקדש‪ .‬אחד מה ש"עומדי צפופי‬ ‫ומשתחוי רווחי" והסביר רש"י שהיו ארבע אמות בי‪ 4‬איש לחבירו "כדי‬ ‫שלא ישמע איש וידויו של חבירו‪ ,‬שלא יכל"‪ .‬וזה כדעה שצרי‪ 1‬לפרט את‬ ‫החטא‪ .‬ולכ‪ 4‬לפי השולח‪ 4‬ערו‪ 1‬ג א לא חייב‪ ,‬כשהוא מתוודה בלחש‪:‬‬ ‫"נכו‪ 4‬לפרט החטא"‪.‬‬ ‫פנקס חטאי – הדבר הטוב ביותר הוא שיקח אד פנקס‪ ,‬יכתוב עליו‬ ‫"אישי" ויכתוב בו את כל החטאי שעשה בשנה האחרונה‪ .‬כ‪ 1‬שביו כיפור‬ ‫הוא יוכל להתוודות בלחש ולפרט את חטאיו‪ .‬למעשה לא ימתי‪ 4‬אד עד‬ ‫יוה"כ אלא טוב להתודות מיד אחרי החטא‪ .‬וכתב רבי אלעזר אזקרי בעל‬ ‫"ספר חרדי )פרק לה ל( "צוו שיהא מחשב ע נפשו כל לילה קוד שיש‪4‬‬ ‫להתוודות על מעשה יומו ויתודה‪ ,‬ונקראי עושי זאת "מארי דחושבנא"‪.‬‬ ‫ונרמז בתורה )במדבר כא‪ ,‬כז( "על כ‪ 4‬יאמרו המושלי בואו חשבו‪,4‬‬ ‫כדאיתא בזוהר )ג‪ ,‬קעח(‪ .‬וכ‪ 4‬נמצא פנקסו של רבי אלעזר אזכרי זצוק"ל‬ ‫עצמו שהיה רוש לעצמו יו יו את מה שעבר עליו‪ .‬ואת מה שצרי‪ 1‬לשוב‬ ‫עליו בתשובה כל לילה‪.‬‬ ‫חלוקת הוידוי הגדול לעשרה חלקי  ישנ אד שאומר שקשה עליו‬ ‫אמירת כל הוידוי‪ .‬חכמי דאגו לאד כזה‪ ,‬וחלקו את הוידויי לומר אותו‬ ‫עשרה פעמי במש‪ 1‬היו‪ .‬מזה ידע האד שקשה עליו הוידוי‪ ,‬שיכול לחלק‬ ‫לעצמו את כל הוידוי לעשרה חלקי‪ ,‬ובכל פע יאמר עשירית‪ ,‬כ‪ 1‬שבמש‪1‬‬ ‫היו יגמור את כל הוידוי כולו‪.‬‬ ‫עיקר הוידוי עברות שעשה בעצמו‪ .‬אמנ אל יאמר האד שיש בנוסח‬ ‫הוידוי עוונות שהוא לא עשה כלל‪ ,‬שכ‪ 4‬נמנו ש ג העוונות שעשה אות‬ ‫האד עכשו בחייו‪ ,‬וישנ עוונות שאולי עשה בגלגול קוד‪ .‬וא הוא צדיק‬ ‫כזה שאפילו בגלגול קוד לא נעשו אלו העוונות‪ ,‬יכוו‪ 4‬שמא היה צרי‪1‬‬ ‫למחות ביד אנשי עירו שעשו ולא מחה ביד‪ ,‬שנתפס עליה‪.‬‬ ‫ווידוי על עבירות שהיו בעבר  אד עשה עבירה‪ ,‬התחרט‪ ,‬פרט את‬ ‫החטאי בוידוי של יו כיפור ושוב לא חזר לעשות‪ ,‬הא חייב להתוודות‬ ‫עליה ג בימי הכיפור שיהיו בשני הבאות? יש האומרי שלא יזכיר את‬ ‫ַל&‪"8‬‬ ‫העוו‪ 4‬ההוא שוב‪ ,‬על זה נאמר " ְ‪ֶ 7‬כ ֶלב ָב ַעל ֵקא‪ִ 7ְ B 8‬סיל ‪8‬נֶה ְב ִא‪ְ +‬‬ ‫)יומא פו‪ (:‬רבי אליעזר ב‪ 4‬יעקב אומר‪ :‬כל שכ‪ 4‬שהוא משובח שנאמר "כי‬ ‫פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד"‪ .‬כל הבעיה היא א באמת אד חזר‬ ‫ועשה את החטא‪ .‬אבל א לא חזר על החטא – אי‪ 4‬בזה " ְ‪ֶ 7‬כ ֶלב ָב ַעל‬ ‫ֵקא‪ ."8‬בשו"ע מר‪ 4‬פסק שאד יכול להתוודות על עוונות ישני א הוא‬ ‫רוצה‪.‬‬ ‫וידוי בנוסח התפילה‪ ,‬לא נקראת פירוט  מה שאומרי "על חטא" בסדר‬ ‫א"ב לא מקרי פורט הואיל והכל אומרי בשוה‪ ,‬אינו אלא כנוסח תפילה‪.‬‬ ‫ולפיכ‪ 1‬ג וידוי הגדול של רבינו ניסי או בוידוי של החיד"א זה לא נקרא‬ ‫מפרט כי זה מודפס ולפי סדר אלפ"א בית"א‪.‬‬ ‫מעוברות‪ ,‬מניקות‪ ,‬ילדי‪ ,‬חולי‬ ‫מעוברת‬ ‫‪ָ 3H‬רה דארעא‪ֲ .‬את‪ְ +‬ל ָק ֵ(י‪,‬‬ ‫הגמרא במסכת יומא )פב‪(:‬מספרת על " ַה ִהיא ע ָ‬ ‫=‪+‬רי ה‪+‬א‪ְ .‬לח‪ָ ++‬ל‪,,‬‬ ‫י‪8‬מא ִד ִכ ֵ‬ ‫ְ‪ַ 0‬ר ִ‪3‬י‪ֲ ,‬א ַמר ְלה‪ִ :+‬זיל‪ְ +‬לח‪ָ ++‬ל‪ָ 0ְ B ,‬‬ ‫י‪8‬חנָ‪.4‬‬ ‫ָפק ִמ ָ‪ַ ,9‬ר ִ‪3‬י ָ‬ ‫י‪ ."1‬נ ַ‬ ‫ֲלי‪ֶ 3ְ " :,‬ט ֶר ֶא ָ‪ְ I‬ר ָ‪ַ 1‬ב ֶ‪ֶ 3‬ט‪ B 4‬יְ ַד ְע ִ& ָ‬ ‫יא‪ָ .‬ק ֵרי ע ֵ‬ ‫יל ִח ָ‬ ‫וְ ִא ְ‬ ‫!מר ְלה‪ְ :+‬לח‪ָ ++‬ל‪ ,,‬וְ ָלא‬ ‫'ר ָחא‪ְ +&' ,‬ל ָק ֵמי‪ַ 0ְ ,‬ר ִ‪3‬י ֲחנִ ינָא‪ַ ,‬‬ ‫‪ָ 3H‬רה ְד ְ‬ ‫ַה ִהיא ע ָ‬ ‫ירי"‬ ‫ָפק ִמ‪ַ 3ְ ַ ,ָ9‬תאי ֲא ַצר ֵ= ִ‬ ‫ֲלי‪" :,‬זֹר‪ְ +‬ר ָ ִעי ֵמ ָר ֶח"‪ ,‬נ ַ‬ ‫יא‪ָ ,‬ק ֵרי ע ֵ‬ ‫יל ִח ָ‬ ‫ִא ְ‬ ‫תרגו‪ :‬מעשה במעוברת שהריחה ריח של אוכל ביו כיפור ורצתה לאכול‪.‬‬ ‫באו לרבי ושאלו אותו הא להאכיל אותה או לא? אמר לה תלחשו לה‬ ‫באוז‪ 4‬שהיו יו כיפור‪ .‬לחשו לה ונרגעה‪ .‬קרא עליה רבי את הפסוק‪:‬‬

‫י‪8‬חנָ‪ .4‬ושוב‬ ‫י‪ ."1‬ובאמת נולד ממנה אחר כ‪ַ 1‬ר ִ‪3‬י ָ‬ ‫" ְ‪ֶ 3‬ט ֶר ֶא ָ‪ְ I‬ר ָ‪ַ 1‬ב ֶ‪ֶ 3‬ט‪ B 4‬יְ ַד ְע ִ& ָ‬ ‫מעשה במעוברת אחרת שהריחה ריח של אוכל ביו כיפור ורצתה לאכול‪.‬‬ ‫באו לרבי חנינא ושאלו אותו הא להאכיל אותה או לא? אמר לה תלחשו‬ ‫לה באוז‪ 4‬שהיו יו כיפור‪ .‬לחשו לה ולא נרגעה‪ .‬קרא עליה רבי חנינא את‬ ‫הפסוק‪" :‬זֹר‪ְ +‬ר ָ ִעי ֵמ ָר ֶח"‪ ,‬ובאמת יצא ממנה אחד שהיה מפקיע‬ ‫ירי"‬ ‫מחירי של פירות שנקרא‪ַ 3ְ ַ :‬תאי ֲא ַצר ֵ= ִ‬ ‫חולה‬ ‫פיקוח נפש דוחה יו כיפור –יו כיפור נדחה מפני חייו של עובר וכל שכ‪4‬‬ ‫מפני חייו של מבוגר‪ .‬ולכ‪ 4‬א יש חשש סכנה ‪ B‬מותר להאכיל חולה ביו‬ ‫כיפור‪ .‬כמו לגבי שבת אומרי "חלל עליו כיפור אחד כדי שישמור כיפורי‬ ‫הרבה"‪ .‬די‪ 4‬זה תק‪ 6‬בי‪ 4‬א הוא הול‪ 1‬להבריא ולחיות שני ארוכות‪ ,‬ובי‪4‬‬ ‫א נותרו לו מספר שעות לחיות על פי מחשבת הרופאי‪ .‬ל"ע‪.‬‬ ‫להתייע! ע רופא לפני הצו  חולה שיודע כי א לא יאכל או לא ישתה‬ ‫ינזק ועלול לבוא לספק סכנה אי‪ 4‬לו להחמיר על עצמו‪ .‬וישאל רופא הא‬ ‫הוא חייב לאכול או לשתות וישאל רב אי‪ 1‬עליו לנהוג בכיפור‪ .‬א לא שאל‬ ‫קוד כיפור או שנחלה או נחלש בתו‪ 1‬הצו או מחמת הצו‪ .‬כגו‪ 4‬שמרוב‬ ‫חולשה כבר חשכו מאור עיניו והוא לפני עלפו‪ ,4‬צרי‪ 1‬מיד להאכיל אותו ולא‬ ‫להתמהמה כלל‪ ,‬מתחילה נותני לו לאכול לשיעורי )לקמ‪ 4‬נלמד מה‬ ‫נקרא "שיעורי"(‪ ,‬וא לא הוקל לו ולא האירו עיניו ‪ B‬נותני לו כל צרכו‪.‬‬ ‫אד זה אוכל בלא ברכה כל עוד עיניו חשוכות מחולשה‪ ,‬וכשירגיש טוב‬ ‫ויחזור לו מאור עיניו‪ ,‬אומרי לו לבר‪ .1‬וא צרי‪ 1‬לאכול עוד פת לאחר‬ ‫שחזרה אליו נפשו ‪ B‬צרי‪ 1‬לבר‪" 1‬המוציא" וא אכל שיעור ‪ B‬צרי‪ 1‬לבר‪1‬‬ ‫"ברכת המזו‪."4‬‬ ‫ילדי‬ ‫ילדי קטני עד גיל ‪ 9‬אינ צריכי להתענות כדי שלא יבואו לידי סכנה‪.‬‬ ‫אחרי גיל תשע ‪ B‬מתעני רק "תענית שעות"‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקו שיאכל בשעה‬ ‫‪ 8:00‬אוכל בשעה ‪ 9:00‬בבוקר‪ ,‬וכ‪ 4‬בצהרי להרחיק את שעת האכילה‬ ‫הקבועה )הל' יו"כ תרט"ז(‪ .‬כשמגיעי לגיל ‪ B 11‬ילד או ילדה בריאי‬ ‫צריכי לצו‪ .‬מגיל ‪ 12‬לבת או ‪ 13‬לב‪ 4‬ה חייבי בצו‪ .‬בכל מקרה ה‬ ‫אסורי בסנדל של עור‪ ,‬ומותר לה נעל של בד או של פלסטיק‪.‬‬ ‫מינקת‬ ‫סיפור רמדיה והמשמעות ההלכתית שלו  לפני שלוש שני התפרסמה‬ ‫פרשת "רמדיה" כאשר שלושה תינוקות נפטרו כתוצאה מאכילת מזו‪4‬‬ ‫תינוקות ששווק על ידי רמדיה‪ ,‬עשרות אחרי נפגעו‪ .‬הבעיה הייתה מחסור‬ ‫של ויטמי‪ 4‬אחד מתו‪ 1‬רשימה ארוכה של ויטמיני שהתינוק חייב על מנת‬ ‫להתפתח בצורה בריאה‪ .‬וכשחסר אחד מה ההתפתחות של התינוק עלולה‬ ‫להנזק באופ‪ 4‬קשה‪ .‬במקרה של רמדיה היה חסר ויטאמי‪ B1 4‬והוא גר‬ ‫בעיה קשה להתפתחות המוח של התינוקות ולתמותת שלושה מה‪ .‬רק‬ ‫גילוי מוקד של הבעיה הציל את התינוקות האחרי מתמותה ואת כל‬ ‫השאר מנזק‪ .‬רק תינוקות שניזונו ג ממקורות אחרי של מזו‪ 4‬ניצלו‬ ‫לגמרי מהמחסור של הויטאמי‪ 4‬הזה‪ .‬פרשה דומה אירעה בסי‪ 4‬ונקראה‬ ‫"פרשת רמדיה הסינית" ג ש נפטרו תינוקות ומתו אחרי כתוצאה‬ ‫מהרכבה לא נכונה של רכיבי מזו‪ .4‬מרכיבי אלו לא חסרי בחלב הא‬ ‫שהוא מכיל את כל רשימת הויטאמני החיונית כל כ‪ 1‬לגדילתו הבריאה‬ ‫של התינוק‪.‬‬ ‫המשמעות ההלכתית של הפרשה  לנתו‪ 4‬הזה יש משמעות הלכתית ביחס‬ ‫לצו מניקות ביו כיפור‪ .‬במקרה שתינוק נזו‪ 4‬א‪ 1‬ורק מחלב א‪ ,‬והצו‬ ‫של המניקה עלול למנוע ממנו חלב‪ ,‬לא מפני את המניקה לתחליפי‬ ‫כאלה ואחרי ומתירי לה לאכול ביו כיפור על מנת שלא תאל להפסיק‬ ‫להניק‪ .‬צרי‪ 1‬להדגיש‪ .‬ההיתר הזה הוא לא גור‪ .6‬יש נשי שיכולות להניק‬ ‫ג כשה‪ 4‬צמות‪ .‬יש נשי שיכולות לצו חצי או שני שליש של היו‪ .‬נשי‬ ‫אלו צריכות להיער‪ 1‬ליו הצו באמצעות שתייה מוגברת ואכילת מוצרי‬ ‫המתאימי להנקה ביו הקוד‪ .‬אחרי כל ההערכות הזאת א היא‬ ‫הצליחה לצו רק חלק מהיו‪ .‬תבוא עליה ברכה‪ .‬כשהיא רואה שאי‪4‬‬ ‫מספיק חלב לתינוק לאכול‪ .‬היא צריכה לאכול לשיעורי כדלקמ‪) .4‬דהיינו‬ ‫כל תשע דקות פרוסת לח דקה כמו של לח פרוס‪ .‬שמרוח עליה משהו‬ ‫מזי‪ .4‬כמו כ‪ 4‬היא יכולה לשתות ‪ 30‬סמ"ק מי שה חמישית כוס פלסטיק‬ ‫חד פעמית רגילה(‪.‬‬ ‫א התינוק מקבל ג תחליפי  אי‪ 4‬להקל לאשה להפסיק את הצו‬ ‫מחמת ההנקה‪ ,‬אלא א כ‪ 4‬היא חלשה ודינה כמו כל חולה אחר‪.‬‬ ‫אכילה לשיעורי‬ ‫למי זה מיועד? כשמותר לאד לאכול ביו כיפור‪ ,‬אנו משתדלי לכתחילה‬ ‫שיאכל בכמות קטנה שאינה מוגדרת "אכילה" על פי ההלכה‪ .‬ג זה מותר‬ ‫רק למי שנזקק לזה והוא לא רוצה להפסיד את המעלות של צו יו כיפור‪.‬‬ ‫אמנ א אד חולה וחלש שיש בו סכנה ולא מספיקה לו אכילה לשיעורי‪4‬‬ ‫‪ B‬צרי‪ 1‬לאכול כרגיל‪.‬‬ ‫שיעור אכילה  מעיקר הדי‪ 4‬אד יוכל לאכול עד ‪ 35‬גר ואינו מתחייב‬ ‫בכרת באכילה כזו‪ .‬ונהגו לאכול רק שיעור של ‪ 30‬גר‪ ,‬וזהו השיעור‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫שנותני לחולה ותשוש או למעוברת ומניקה‪ .‬וא‪ 6‬על פי כ‪ ,4‬טוב לאכול רק‬ ‫‪ 25‬גר ותו לא‪ .‬וכל כ‪ 1‬למה? לפי שהכלל באכילה ביו הכיפורי שלא‬ ‫יתחייב בברכה אעחרונה באופ‪ 4‬שאי‪ 4‬שיעור חשוב באכילה כזו‪ .‬והנה אד‬ ‫שאכל שיעור של ‪ 35‬גר‪ ,‬ואפילו א אכל ‪ 30‬גר‪ ,‬הוא מתחייב בברכה‬ ‫אחרונה‪ .‬וא אכל לח חייב ג ברכת המזו‪ 4‬ו"יעלה ויבוא"‪ ,‬וביו כיפור‬ ‫שחל בשבת חייב ג "רצה"‪ .‬על כ‪ 4‬עדי‪ 6‬שיאכל כמות כזו שלא תחייב אותו‬ ‫בברכה אחרונה או בברכת המזו‪.4‬‬ ‫שיעור שתייה  מעיקר הדי‪ 4‬שיעור שתייה הוא ‪ 40‬גר‪ .‬אבל נהגו להחמיר‬ ‫שלא לשתות רק ‪ 30‬גר‪ .‬וא רופא אומר שעליו לשתות יותר מ‪ 30B‬גר –‬ ‫ישתה ‪ 40‬גר‪ .‬כי ג זה במסגרת השיעורי‪ .‬א הרופא מחייב לשתות‬ ‫כמויות יותר גדולות של מי בפע אחת – כ‪ 1‬צרי‪ 1‬לעשות וישאל רב מה‬ ‫עליו לעשות‪.‬‬ ‫המתנה בי האכילות  כמה זמ‪ 4‬להמתי‪ 4‬בי‪ 4‬אכילה לאכילה? לכתחילה‬ ‫צרי‪ 1‬להמתי‪" 4‬כדי אכילת פרס" וביו כיפור ראוי לנהוג כדעה שאומרת‬ ‫שהוא זמ‪ 4‬של ‪ 9‬דקות‪ .‬ויכול לאכול שיעור אכילה ולשתות שיעור שתייה‬ ‫ביחד‪ ,‬כיוו‪ 4‬שאינ מצטרפי‪ .‬וימתי‪ 4‬תשע דקות‪ ,‬וא צרי‪ 1‬לאכול פע‬ ‫נוספת יעשה כ‪.4‬‬ ‫אוכל בריא – הלק"ט )הלכות קטנות( כתב שבתשעה באב א יש חולה‬ ‫שצרי‪ 1‬לאכול אסור לו לאכול תענוגי אלא לח ומרגרינה‪ .‬אבל‪ ,‬ביו‬ ‫כיפור שהוא יו"ט ויו חשוב‪ ,‬מי שחייב לאכול צרי‪ 1‬לאכול אוכל מזי‪.4‬‬ ‫כמוב‪ ,4‬לפי השיעור ההלכתי שכתבנו‪ .‬ולמה? ג בגלל חשיבות היו וג א‬ ‫ישתה מרק עו‪ 6‬זה יספיק לו ולא יצטר‪ 1‬לשתות עוד‪ .‬ולכ‪ ,4‬לילדי בתשעה‬ ‫באב נותני לאכול לח פשוט‪ .‬אבל ביו"כ צרי‪ 1‬לתת לה אוכל מזי‪4‬‬ ‫ואפילו בשר ודגי‪.‬‬ ‫מי שאכל לאונסו א יעלה לתורה ביוה"כ? הרב חיי פלאג'י ע"ה כותב‬ ‫שאד זה יכול לעלות לעליות של מוסיפי‪ ,‬אבל לא יעלה לשישי או‬ ‫ע‪8‬ל ַ‪3‬ח ֶֹד‬ ‫לשביעי‪ .‬שכתוב בה )ויקרא פרק טז כט( 'וְ ָהיְ ָתה ָל ֶכ ְל ‪H‬ח ַ;ת ָ‬ ‫אכה לֹא ַתעֲ>‪ָ +‬ה ֶא ְז ָרח‬ ‫יכ וְ ָכל ְמ ָל ָ‬ ‫ַפ ֵֹת ֶ‬ ‫יעי ֶ‪ָ 3‬ע>‪8‬ר ַלח ֶֹד ְ& ַע‪ֶ +9‬את נ ְ‬ ‫ַה ְ* ִב ִ‬ ‫ת‪8‬כ ֶכ'‪ .‬וכיצד זה יעלה לעליה לתורה ש כתוב שצרי‪1‬‬ ‫וְ ַה‪ֵ:‬ר ַה ָ‪:‬ר ְ‪ְ 3‬‬ ‫להתענות והוא אכל ושתה? כמו כ‪ 4‬לא יעלה למפטיר שקוראי בו )במדבר‬ ‫ית ֶאת‬ ‫יעי ַה‪ֶF‬ה ִמ ְק ָרא ק ֶֹד יִ ְהיֶה ָל ֶכ וְ ִע‪ֶ ִ9‬‬ ‫‪+‬ב ָע>‪8‬ר ַלח ֶֹד ַה ְ* ִב ִ‬ ‫כט ז( ' ֶ‬ ‫אכה לֹא ַתעֲ>‪ .'+‬בעל ה'שדה חמד' זצ"ל הביא את דברי‬ ‫יכ ָ‪7‬ל ְמ ָל ָ‬ ‫ַפ ֵֹת ֶ‬ ‫נְ‬ ‫הגאו‪ 4‬רבי עקיבא אייגר זצ"ל שכתב כי יכול לעלות לתורה ג בשחרית וג‬ ‫במנחה ובכל עליה שירצה‪ ,‬כי ג האוכל לשיעורי נכלל בעינוי בכ‪ 1‬שהוא‬ ‫מוגבל‪ ,‬ולא יכול לאכול כמו שרוצה‪ .‬למעשה השד"ח מקבל את דבריו‬ ‫חלקית ומציע שהאוכל לשיעורי לא יעלה לתורה במנחה‪.‬‬ ‫נטילת תרופות להקלת הצו  הרבה חושבי שזה המצאה מחודשת‪ ,‬אבל‬ ‫לא כ‪ 4‬הוא‪ ,‬בזמ‪ 4‬של הרב שדי חמד היה קיי תכשיר כזה‪ ,‬וכבר דנו בזה‬ ‫בזמנו )א' י"ח(‪ .‬הא מותר או אסור להשתמש בה כיו‪ 4‬שהתורה אמרה‬ ‫"ועינת את נפשותכ" והתכשיר הזה מבטל לכאורה את העינוי‪.‬‬ ‫המתירי אומרי שהתורה ציוותה לאכול בתשיעי על מנת שהצו יהיה‬ ‫קל לנו יותר‪ .‬וא כ‪ 4‬זאת כוונת התורה‪) .‬עיי‪ 4‬תורה לשמה בש מהריק"א‬ ‫ש(‪ .‬ולמעשה אי‪ 4‬בזה שו איסור כיו‪ 4‬שהמציאות מראה שאי‪ 4‬הבדל בי‪4‬‬ ‫אלו שנוטלי ויטמיני לחיזוק ולהקלה על הצו‪ ,‬לבי‪ 4‬אלו שלא נוטלי‬

‫כלו ואוכלי כרגיל‪ ,‬אלו ואלו מרגישי את הצו בסופו של דבר‪,‬‬ ‫ומרגישי את העינוי‪.‬‬ ‫פסק הלכה אינו קללה  מו"ר הרב שליט"א סיפור על חכ אחד שאמר לו הרופא‬ ‫שהוא צרי‪ 1‬לקבל זריקה בערב כיפור כדי שיוכל לצו בכיפור והחולה סירב‪ .‬באו‬ ‫הרבה רבני לשכנעו שיקבל את הזריקה ללא הועיל‪ .‬לבסו‪ 6‬באו אלי שאדבר עימו‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ :‬מכיו‪ 4‬שבית‪ 1‬קרוב לבית הכנסת שלנו‪ ,‬א תצטר‪ 1‬לאכול בכיפור‪ ,‬הרי‬ ‫שתבוא לשאול אותי על השיעורי‪ ,‬בשאלת‪ 1‬אתה תעיי‪ 6‬אותי‪ .‬אני לא אענה ל‪ 1‬א‬ ‫אהיה באמצע התפילה‪ ,‬ולכ‪ 4‬ל‪ 1‬ותקבל את הזריקה‪ .‬למרות זאת הוא לא רצה‪ .‬אבל‬ ‫אחרי מחצית השעה מיד הל‪ 1‬לקבל את הזריקה‪ .‬כששאלתי אותו הכיצד הסכי‪,‬‬ ‫ענה לי‪ :‬אתה קללת אותי שביו כיפור אני אבוא לשאול אות‪ 1‬כמה שיעור‬ ‫המאכלי‪ ,‬ועל כ‪ 4‬אני חושש שקללת חכ אפי' על חינ היא מתקיימת‪ .‬עניתי לו‪:‬‬ ‫ח"ו שאני חשבתי לקלל‪ ,‬אלא רק אמרתי ל‪ 1‬את הדי‪ 4‬בלבד‪ .‬פסק הלכה אינו קללה‪.‬‬ ‫ובודאי ביו כיפור שהוא נית‪ 4‬לשמחה ולרצו‪.4‬‬ ‫יו כיפור – ברצו ובשמחה‬ ‫המשנה במסכת תענית אומרת‪" :‬לא היו ימי טובי לישראל כחמשה עשר באב‬ ‫וכיו הכיפורי" ובפרשת עקב משה מספר על ארבעי היו שהיה בהר בפע‬ ‫השלישית )דברי ט'‪ ,‬יח( ופרש ש רש"י שארבעי יו אלו נסתיימו ביו כיפור‪.‬‬ ‫"בו ביו נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר לו למשה "סלחתי כדבר‪ ."1‬לכ‪1‬‬ ‫הוקבע למחילה ולסליחה‪ .‬ומני‪ 4‬שנתרצה ברצו‪ 4‬של? שנאמר בארבעי של לוחות‬ ‫אחרונות "ואנכי עמדתי בהר כימי הראשוני" מה הראשוני ברצו‪ ,4‬א‪ 6‬אחרוני‬ ‫ברצו‪ ,4‬אמור מעתה )‪ 40‬יו( אמצעיי היו בכעס"‪ .‬ביו כיפור ירד משה ע הלוחות‬ ‫השניי‪ .‬על מת‪ 4‬תורה כתוב בגמרא שאפילו מלא‪ 1‬המות הסכי ע משה‪) .‬שבת‬ ‫פט(‪ .‬כותב מר‪ 4‬גאו‪ 4‬עוזנו ותפארתנו בעל ה'ב‪ 4‬איש חי' זיע"א שביו הכיפור אפילו‬ ‫השט‪ 4‬עצמו לא מקטרג על ע ישראל‪ ,‬אלא אדרבה הוא בא ומוציא סניגוריא על ע‬ ‫ישראל‪ .‬הוא מתפעל ביו הקדוש הזה כיצד כל היהודי כול יכולי ביו זה לא‬ ‫לאכול‪ ,‬ולא לעשות מלאכות‪ ,‬לא מדליקי‪ ,‬לא עושי שו עברה‪ ,‬ועוד עומדי‬ ‫ואומרי בקול 'ברו‪ 1‬ש כבוד מלכותו לעול ועד'; הוא רואה כיצד ה נדמי‬ ‫למלאכי ממש‪ .‬הוא עומד ואומר 'רבונו של עול‪ ,‬יש ל‪ 1‬ע אחד כמו מלאכי‬ ‫השרת עומדי לפני‪ 1‬יחפי בלי עור לרגליה‪ ,‬וא‪ 6‬על פי כ‪ 4‬עומדי ואומרי ברו‪1‬‬ ‫ש כבוד מלכותו לעול ועד‪ .‬עומדי ע בגדי נקיי ללא שו רבב וללא שו‬ ‫חטא‪ .‬רבו‪ 4‬העולמי! אשריה! אשרי חלק! אי‪ 4‬כמות! מיד אומר לו הקב"ה‪,‬‬ ‫א אתה עומד ומלמד עליה סניגוריה‪ ,‬אז אני מיד מוחל לה וסולח לה‪ .‬עד כדי‬ ‫כ‪ 1‬גדולה ונשגבה מעלתו של ע ישראל ביו גדול קדוש ונורא זה‪.‬‬

‫ספר תורה של אחינו כל בית ישראל המוקדש לרפואתו של מר‪ 4‬הראש"ל‬ ‫הרב מרדכי אליהו שליט"א‪.‬‬ ‫המעונייני להיות שותפי בכתיבת ספר התורה המוקדש למר‪ 4‬הראשו‪4‬‬ ‫לציו‪ 4‬הרב מרדכי אליהו שליט"א מתבקשי לפנות ‪:‬‬ ‫ש עמותה ‪ B‬דרכי הוראה לרבני‬ ‫אפשרות דר‪ 1‬אתר מאובטח ‪:‬‬

‫‪www.harav.org.il‬‬ ‫אפשרות דר‪ 1‬טלפו‪ ) 02-50 23 362 : 4‬בחו"ל ‪(972-2 50 23 362‬‬ ‫יש אפשרות לתרומה בכרטיסי אשראי וכ‪ 4‬לתרומה דר‪ 1‬הטלפו‪ 4‬את‬ ‫החיובי מבצעי דר‪ 1‬שידור ממוחשב‪.‬‬ ‫דוד בלאס עור האתר ‪:‬‬

‫‪www.harav.org‬‬

‫אמייל ‪[email protected] :‬‬

‫*רוצי לקבל קול צופי באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל ‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬