Kol Tzofayich Noach 5770

‫שיעור שבועי קול צופיך של מרן הראשון לציון המקובל הא‪-‬לקי‬

‫”הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א“‬

‫נח ‪ -‬תש"ע – ‪ – 514‬ברכת הלבנה‬ ‫הציבור מתבקש להתפלל לרפואתו של מר הראשל"צ הרה"ג "מרדכי צמח אליהו ב מזל " שליט"א‬ ‫שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת‪.‬‬ ‫נח נח – צדיק כפול‬ ‫בזוהר )חלק א נט‪/‬ב( שואל‪ :‬למה כתוב "אלה תולדות נח‪ ,‬נח" פעמיי?‬ ‫ומתר שלכל צדיק וצדיק שבעול יש שני רוחות "רוחא חד‪ ,‬בעלמא די‪.‬‬ ‫ורוחא חד ! בעלמא דאתי"‪ .‬רוח אחד מהעול הזה ורוח אחר מהעול‬ ‫הבא‪ .‬אומר הזוהר שכ" תמצא בכל הצדיקי‪ :‬משה משה‪ ,‬יעקב יעקב‪,‬‬ ‫אברה אברה‪ ,‬שמואל שמואל‪ ,‬ש ש‪ .‬חו מיצחק שלא כתוב בו ש‬ ‫כפול כמו שכתוב בכל הצדיקי‪ .‬ולמה? "בגי דיצחק בשעתא דאתקרב על‬ ‫גבי מדבחא‪ ,‬נפקת נשמתיה דהות ביה בהאי עלמא"‪ .‬תרגו‪ :‬בגלל שיצחק‬ ‫שהסכי להקריב את עצמו על גבי המזבח‪ ,‬יצאה ממנו הנשמה של העול‬ ‫הזה‪ .‬וכאילו הוא ויתר עליו‪ ,‬ועל כ לא נאמר בו פעמי יצחק‪ ,‬אלה רק פע‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫מעשה חוני המעגל‬ ‫להבי עני זה מהו צדיק שיש בו שתי נשמות ומהו צדיק שיש בו נשמה‬ ‫אחת ראוי להביא את דברי גאו עוזנו ותפארתנו רבי יוס‪ %‬חיי זיע"א בעל‬ ‫הב איש חי בספרו בניהו ב יהוידע בפירושו על הסיפור של חוני המעגל‬ ‫ָרד&‬ ‫ָצא ר‪-‬ב ֲא ָדר‪ ,‬וְ לֹא י ְ‬ ‫‪,‬חת י ָ‬ ‫)תענית כג‪ .(.‬שהגמרא אמרת‪(ָ " :‬נ& ַר ָ)נָ‪ַ +ַ ,‬ע ַ‬ ‫ָרד&‪ָ .‬עג‬ ‫ֵרד& ‪ִ 2ָ ְ3‬מי‪ִ ,‬ה ְת ַ‪7ֵ +‬ל וְ לֹא י ְ‬ ‫‪4‬מר& ל‪ְ -‬לח‪-‬נִ י ַה ְ‪ַ 6‬ע‪ֵ3‬ל‪ִ ,‬ה ְת ַ‪7ֵ +‬ל וְ י ְ‬ ‫‪ִ 2ָ ְ3‬מי‪ְ ,‬‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬חבקוק ב( " ַעל‬ ‫ָביא‪ֱ <2ֶ ,‬‬ ‫ת‪-‬כ‪ֶ :ְ ,8‬ד ֶר ְ" ֶ‪ָ 2‬ע ָ;ה ַח ְבק&ק ַה< ִ‬ ‫ע&גָה וְ ָע ַמד ְ) ָ‬ ‫ֵיה ָע ַלי‪,‬‬ ‫ֶי" ָ;מ& ְ‪+‬נ ֶ‬ ‫ע‪-‬ל‪)ָ ,‬נ ָ‬ ‫‪4‬מר ְל ָפנָיו‪ִ :‬ר)‪-‬נ‪2ֶ -‬ל ָ‬ ‫ֱמ‪-‬דה" וְ ג‪ַ ,'-‬‬ ‫ִמ ְ‪ַ 2‬מ ְר ִ(י ֶאע ָ‬ ‫ֶי"‪ ,‬נִ ְ‪)ָ 2‬ע ֲאנִ י ְב ִ‪ְ 2‬מ ָ" ַה‪ָ3‬ד‪-‬ל‪ֵ 2ֶ ,‬אינִ י זָז ִמ ָ‪:‬א ַעד ֶ‪ַ (ְ 2‬ר ֵח ַעל‬ ‫ֶ‪ֲ 2‬אנִ י ְ‪ֶ :‬ב ַ)יִ ת ְל ָפנ ָ‬ ‫ינ&" וְ לֹא נָמ&ת‪.‬‬ ‫ידיו‪ַ ,‬ר ִ)י ְר ִא ָ‬ ‫‪4‬מר& ל‪ְ (ַ -‬ל ִמ ָ‬ ‫ַט ִפי‪ְ ,‬‬ ‫ֶי"‪ִ ,‬ה ְת ִחיל& ַה ְ‪ִ 2ָ 3‬מי ְמנ ְ‬ ‫ָ)נ ָ‬ ‫‪4‬מר לפניו‪ :‬לֹא‬ ‫ב&ע ֶת ָ"‪ַ .‬‬ ‫י‪-‬ר ִדי‪ֶ ,‬א ָ‪7‬א ְל ַה ִ(יר ְ‪ָ 2‬‬ ‫ד&מי ‪4‬נ& ֶ‪ֵ 2‬אי ַה ְ‪ִ 2ָ 3‬מי ְ‬ ‫ִ‪ְ :‬מ ִ‬ ‫ָע‪ַ ,%‬עד ֶ‪:ָ 2‬ל ִט ָ‪+‬ה וְ ִט ָ‪+‬ה‬ ‫ָרד& ְבז ַ‬ ‫&מ ָער‪-‬ת‪ ,‬י ְ‬ ‫יחי ְ‬ ‫‪,‬ל ִ(י‪ֶ ,‬א ָ‪7‬א ‪ֵ 2ְ ִ3‬מי ב‪-‬ר‪-‬ת ִ‪ִ 2‬‬ ‫ָ‪ְ 2ָ "ְ :‬‬ ‫‪4‬מר& ל‪-‬‬ ‫ח&תה ִמ‪-7‬ג‪ְ .‬‬ ‫ִ‪ְ :‬מלֹא ִ‪+‬י ָח ִבית‪ ,‬וְ ִ‪2‬יעֲר& ֲח ָכ ִמי‪ֵ 2ֶ ,‬אי ָ‪:‬ל ִט ָ‪+‬ה ְ‪ָ +‬‬ ‫י‪-‬ר ִדי‪ֶ ,‬א ָ‪7‬א‬ ‫ד&מי ‪4‬נ& ֶ‪ֵ 2‬אי ַה ְ‪ִ 2ָ 3‬מי ְ‬ ‫ינ&" וְ לֹא נָמ&ת? ִ‪ְ :‬מ ִ‬ ‫ידיו‪ַ :‬ר ִ)י ְר ִא ָ‬ ‫ַ( ְל ִמ ָ‬ ‫‪,‬ל ִ(י‪ֶ ,‬א ָ‪7‬א ‪ֵ 2ְ ִ3‬מי ָרצ‪ָ )ְ -‬ר ָכה &נְ ָד ָבה‪.‬‬ ‫‪4‬מר ְל ָפנָיו‪ :‬לֹא ָ‪ְ 2ָ "ְ :‬‬ ‫ע‪-‬ל‪ַ .‬‬ ‫ְל ַ‪ֵ 2‬חת ָה ָ‬ ‫‪4‬מר&‬ ‫יר&‪ַ 2‬ליִ  ְל ַהר ַה ַ)יִ ת ִמ ְ‪+‬נֵי ַה‪ִ 2ָ ְ3‬מי‪ְ .‬‬ ‫ֵצא& יִ ְ; ָר ֵאל ִמ ָ‬ ‫יקנָ‪ַ ,‬עד ֶ‪ְ ?2‬‬ ‫ָרד& ְ‪ִ :‬ת ְ‬ ‫יְ‬ ‫‪4‬מר‬ ‫ֵלכ& ָל ֶה‪ַ .‬‬ ‫יה וְ י ְ‬ ‫ֲל ֶ‬ ‫ֵרד&‪ִ "ְ :ָ ,‬ה ְת ַ‪7ֵ +‬ל ע ֵ‬ ‫יה ֶ‪2‬י ְ‬ ‫ֲל ֶ‬ ‫ל‪ַ ,-‬ר ִ)י‪ִ 2ֶ 2ֵ :ְ ,‬ה ְת ָ‪ְ 7ַ +‬ל ָ( ע ֵ‬ ‫‪-A‬בה‪ַ %, ,‬על ִ‪+‬י ֵכ‪ָ ,‬ה ִביא& ִלי‬ ‫ק&) ְלנֵי; ֶ‪ֵ 2‬אי ִמ ְת ַ‪ִ 7ְ +‬לי ַעל ר‪-‬ב ַה ָ‬ ‫ָל ֶה‪ְ "ְ :ָ ,‬מ ָ‬ ‫‪4‬מר ְל ָפנָיו‪ִ :‬ר)‪-‬נ‪2ֶ -‬ל‬ ‫ָדיו ָע ָליו‪ַ .‬‬ ‫ה‪-‬ד‪4‬ה‪ ,‬וְ ָס ַמ ְ" ְ‪(ֵ 2‬י י ָ‬ ‫ה‪-‬ד‪4‬ה‪ֵ ,‬ה ִביא& ל‪+ַ -‬ר ָ‬ ‫ָ‪+‬ר ָ‬ ‫ט‪-‬בה וְ לֹא‬ ‫כ‪-‬לי ְל ַק ֵ)ל לֹא ר‪-‬ב ָ‬ ‫את ִמ ִ‪ְ 6‬צ ַריִ ‪ֵ ,‬אינָ יְ ִ‬ ‫ה‪-‬צ ָ‬ ‫ע‪-‬ל‪ַ ,‬ע ְמ ָ" יִ ְ; ָר ֵאל ֶ‪ֵ 2‬‬ ‫ָ‬ ‫ט‪-‬ב ְת ָ" !‬ ‫כ‪-‬לי ְל ַק ֵ)ל‪ִ ,‬ה ְ‪ְ +ַ 2‬ע ָ( ָל ֶה ר‪-‬ב ָ‬ ‫יה ! ֵאינָ יְ ִ‬ ‫ֲל ֶ‬ ‫‪&+‬ר ָענ&ת‪ַ :ָ ,‬ע ְס ָ( ע ֵ‬ ‫ר‪-‬ב ְ‬ ‫ע‪-‬ל‪.‬‬ ‫יהא ֵריוַח ָ) ָ‬ ‫ֶי" ֶ‪2‬יִ ָ‪ְ +‬סק& ַה‪ִ 2ָ ְ3‬מי וִ ֵ‬ ‫כ‪-‬לי ְל ַק ֵ)ל‪ ,‬יְ ִהי ָרצ‪ִ -‬מ ְ‪ָ 7‬פנ ָ‬ ‫ֵאינָ יְ ִ‬ ‫ָצא& ָה ָע ַל ָ‪ֶ B‬דה וְ ֵה ִביא&‬ ‫ָר ָחה ַח ָ‪6‬ה‪ ,‬י ְ‬ ‫ר&ח‪ ,‬וְ נִ ְת ַ‪ְ +‬זר& ֶה ָע ִבי‪ ,‬וְ ז ְ‬ ‫ָ‪ָ 2‬בה ַה ַ‬ ‫ִמ?ָד נ ְ‬ ‫‪-3‬ז ֵרנִ י‬ ‫‪(,‬ה‪ְ ,‬‬ ‫&פ ְט ִרי‪-‬ת‪ַ 2ָ .‬לח ל‪ְ 2ִ -‬מע‪ָ 2ָ )ֶ -‬טח‪ִ ,‬א ְל ָמ ֵלא ח‪-‬נִ י ָ‬ ‫ָל ֶה ִ‪ְ :‬מ ִהי ִ‬ ‫ידי ֵא ִל?ָה&‪,‬‬ ‫י" נִ י‪&C‬י‪ִ 2ֶ ,‬אי‪ָ &7‬הי& ָ‪2‬נִ י ִ‪2ְ :‬נֵי ֵא ִל?ָה&‪ְ 6ַ 2ֶ ,‬פ ְ(ח‪-‬ת ֶ‪2‬ל ‪ִ 2ָ ְ3‬מי ִ) ֵ‬ ‫ָע ֶל ָ‬ ‫‪(,‬ה ִמ ְת ַח ֵטא ִל ְפנֵי‬ ‫ֱ;ה ֶ‪ָ 2‬‬ ‫י"? ֲא ָבל ָמה ֶאע ֶ‬ ‫ָד ָ‬ ‫לֹא נִ ְמ ָצא ֵ‪ַ 2ָ 2‬מיִ  ִמ ְת ַח ֵ‪7‬ל ַעל י ֶ‬ ‫ע‪;-‬ה ל‪ְ -‬רצ‪-‬נ‪ ,-‬א ֵֹמר ל‪:-‬‬ ‫‪4‬ביו וְ ֶ‬ ‫ֶ"‪ֵ :ְ ,‬ב ֶ‪ִ 2‬מ ְת ַח ֵ‪A‬א ִל ְפנֵי ִ‬ ‫ע‪;-‬ה ְל ָ" ְרצ‪-‬נ ָ‬ ‫ַה ָ‪6‬ק‪ -‬וְ ֶ‬ ‫ג‪-‬זי‬ ‫מ‪-‬ליכ‪ִ (ֵ .-‬לי ֱא ִ‬ ‫ִ‬ ‫מ‪-‬ליכ‪ְ 2ָ .-‬ט ֵפנִ י ְבצ‪-‬נֵ !‬ ‫יכנִ י ְל ָר ְח ֵצנִ י ְב ָח ִמי – ִ‬ ‫ה‪-‬ל ֵ‬ ‫ִ‬ ‫א‪-‬מר‪) ,‬משלי כג( "יִ ְ; ַמח‬ ‫י" ַה ָ‪:‬ת&ב ֵ‬ ‫נ‪-‬ת ל‪ָ .-‬ע ֶל ָ‬ ‫ְ‪ֵ 2‬ק ִדי ֲא ַפ ְר ְס ִקי וְ ִר‪-6‬נִ י ! וְ ֵ‬ ‫י‪-‬ל ְד ֶת ָ""‪ .‬וכו'‬ ‫י" וְ ִא ֶ‪ "ָ 6‬וְ ָתגֵל ַ‬ ‫‪4‬ב ָ‬ ‫ִ‬ ‫אי נעשה חוני המעגל צדיק כפול?‬ ‫הסביר בעל הב איש חי בש הרב ערבי נחל ז"ל על הפסוק "וצדיק יסוד‬ ‫עול" בזכות צדיק אחד העול מתקיי‪ .‬שצרי" כי אותו הצדיק יהיה יש‬ ‫לו רצו בעול הזה‪ .‬שלא יסתלק במחשבתו ממנו‪ .‬דאז על ידי כ" יבוא‬ ‫לעול הזה שפע על ידו ובזכותו‪ .‬אבל א הוא מרוב קדושתו ופרישותו‬ ‫יסתלק במחשבתו מהעול הזה התחתו שלא יהיה לו רצו ואהבה בו ! אז‬ ‫לא אפשר להמש" שפע לעול הזה התחתו על ידו‪ .‬שא‪ %‬על פי שהוא עודנו‬ ‫חי בעול הזה – נחשב כאילו נסתלק‪ .‬ואינו עומד כא אלא למעלה‪ .‬ואי"‬ ‫יבוא שפע על ידו לעול הזה התחתו? )ב יהוידע תענית כג‪.(.‬‬ ‫זה מה שאומר הזוהר שרוב הצדיקי שהוזכרו בשמות כפולי היו‬ ‫מחוברי ג לעול הזה וג לעול העליו‪ .‬אבל יצחק שויתר על העול‬ ‫הזה בעת שעלה על המזבח – לא נאמר בו אלא פע אחת "יצחק" ולא‬ ‫פעמיי‪ .‬כיו שאחרי העקידה היה מחובר רק לעול העליו‪ .‬לכ בעת‬ ‫שהוא רוצה לבר" את בנו הוא אמר לו תחבר אותי לעול הזה כדי‬ ‫צ&דה ִ‪7‬י ָציִ ד‪:‬‬ ‫י" ֶ( ְליְ ָ" וְ ַק ְ‪ "ָ (ֶ 2‬וְ ֵצא ַה ָ‪ֶ E‬דה וְ ָ‬ ‫שהברכה תחול‪" .‬וְ ַע ָ(ה ָ;א נָא ֵכ ֶל ָ‬

‫ַפ ִ‪2‬י"‬ ‫‪4‬ה ְב ִ(י וְ ָה ִבי‪4‬ה ִ‪7‬י וְ א ֵֹכ ָלה ַ)עֲב&ר ְ( ָב ֶר ְכ ָ" נ ְ‬ ‫ֲ;ה ִלי ַמ ְט ַע ִ‪6‬י ַ‪ֲ :‬א ֶ‪2‬ר ַ‬ ‫ַוע ֵ‬ ‫)בראשית פרק כז ג( כל זאת כדי לחברת את עצמו שנית לעול הזה שתחול‬ ‫הברכה‪ .‬כ" היה ע חוני המעגל שהיה בעל מדרגה של צדקות ופרישות‬ ‫ולכ בתחילה התפלל ולא נענה‪ .‬לכ היה חייב להתחבר לעול הזה‪ .‬מה‬ ‫עשה? עג עוגה ועמד בתוכה ונשבע שלא יוצא ממנה עד שירדו גשמי‪" .‬עד‬ ‫שתרח על בני""‪ .‬רק אז התחילו הגשמי לרדת‪" .‬כי עתה יכול העול‬ ‫להיות נשפע על ידו‪ .‬ולא היה נצר" לתפילות הרבה אלא בדיבור קל נענע‪.‬‬ ‫וכשהיה אומר "לא כ" שאלתי אלא כ" שאלתי" היה המטר יורד כפי דיבורו‬ ‫בנקל‪ .‬מה שאי כ קוד שעשה זו ההתקשרות – התפלל כמה תפילות ולא‬ ‫ירדה אפילו טיפה אחת"‪ .‬זהו מה שמביא בעל הטורי על נח‪ .‬למה שמו‬ ‫כפול? כי היה "נח לשמי‪ ,‬נח לבריות‪ .‬נח לעליוני‪ ,‬נח לתחתוני‪ .‬נח‬ ‫בעול הזה ונח בעול הבא"‪ .‬ממש כפי דברי הזוהר שהבאנו בתחילת‬ ‫הפרשה‪ .‬ואולי בגלל זה הטריחו הקב"ה לנח לבנות תיבה מאה ועשרי‬ ‫שנה‪ ,‬שמא יתפלל עליה ותתקבל תפילתו‪.‬‬ ‫למה נח מקריב קרבנות מיד אחרי המבול?‬ ‫למה נח מקריב קרבנות מיד אחרי המבול? וכי לא מתו מספיק במבול?‬ ‫אנחנו יודעי שנח הביא לתיבה ג בעלי חיי טהורי וג בעלי חיי‬ ‫טמאי‪ .‬תמיד הוא הביא זוגות‪ .‬כי זוגות ה הקיו של העול‪ ,‬והתיבה‬ ‫נועדה לקיו של העול‪ .‬רק שבעלי חיי טהורי הוא הביא שבעה זוגות‬ ‫מכל מי ואילו בעלי חיי טמאי הוא הביא זוג אחד מכל מי‪ .‬יש לזה‬ ‫כמה סיבות‪ .‬אחת מה היא שקיו העול הוא התפילה של האד‪.‬‬ ‫התפילה שנעשית ע הקרבת הקרבנות‪ .‬זה מה שעשה נח מיד כשיצא מ‬ ‫התיבה‪ .‬קרבנות נית להקריב רק מבעלי חיי טהורי‪ .‬על מנת שיוכל נח‬ ‫להקריב קרבנות ולהתפלל בצאתו מהתיבה – הוא נצר" להכניס לתיבה‬ ‫להיות איתו כל ימי המבול שיהיה לו מה להקריב בצאתו‪ .‬מי שלא מבי את‬ ‫ער" התפילה עלול לחשוב שזה ביזבוז גדול‪ .‬בקושי יש מקו בתיבה‪ .‬וא‬ ‫כבר מצאת מקו למה לשחוט בעלי חיי אחרי המבול‪ .‬לא מתו מספיק‬ ‫בעלי חיי במבול שאתה מוסי‪ %‬עליה את הקרבנות הללו? השאלה הזאת‬ ‫יכולה להביא אותנו להבי את עניי התפילה‪ .‬שהרי מי כנח שרוצה בקיו‬ ‫העול‪ .‬טורח ומתייגע על בני התיבה‪ ,‬על קיומה ועל קיו החיי בתוכה‬ ‫ואחריה‪ .‬והוא הבי שעל מנת להתחיל את תנועת העול אחרי המבול יש‬ ‫הכרח בתפילה מיוחדת של האד‪ .‬תפילה ע קרבנות‪ .‬בלעדי זה העול לא‬ ‫חוזר למסלולו‪ .‬ממש כמו שהיה ע אד הראשו שלא היה העול פועל‬ ‫קוד שק והתפלל‪ .‬שלא ירד הגש הראשו שבעול עד שאד הראשו‬ ‫‪4‬ר וְ ָכל ֵע ֶ;ב ַה ָ‪ֶ E‬דה ֶט ֶר‬ ‫יח ַה ָ‪ֶ E‬דה ֶט ֶר יִ ְהיֶה ָב ֶ‬ ‫בא והתפלל עליו‪" .‬וְ כֹל ִ; ַ‬ ‫‪4‬ד ‪,‬יִ  ַל ֲעבֹד ֶאת‬ ‫‪4‬ר" למה‪ .‬כי" ָ‬ ‫יִ ְצ ָמח ִ‪:‬י לֹא ִה ְמ ִטיר ה' ֱאל ִֹהי ַעל ָה ֶ‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה"‪ .‬ומהי העבודה? תפילה‪ .‬כ" ג אצל נח‪ .‬רק אחרי שהוא מתפלל‬ ‫ומקריב קרבנות מתחיל העול להתנהל כסידרו‪ – .‬יורד גש וכל הצמחי‬ ‫שנבראו במש" שבעת ימי בראשית צומחי ועולי על פני האדמה‪ .‬לפני כ‬ ‫ה היו רק בהכנה לפני פני הקרקע‪ .‬מחכי לתפילתו של אד‪.‬‬ ‫איזה בעלי חיי באו אל נח ואיזה הוא הביא מעצמו?‬ ‫מי שמתבונ בפסוקי רואה דבר מעניי‪ .‬על בעלי החיי הטמאי‪ ,‬שה‬ ‫בדר" כלל בעלי החיי הטורפי כתוב " ְ‪2‬נַיִ  ְ‪2‬נַיִ  ָ)א& ֶאל נ ַֹח ֶאל ַה ֵ( ָבה‬ ‫ָכר &נְ ֵק ָבה ַ‪ֲ :‬א ֶ‪2‬ר ִצ&ָה ֱאל ִֹהי ֶאת נ ַֹח" )בראשית פרק ז ט(‪ .‬חכמינו דרשו‪.‬‬ ‫זָ‬ ‫" ָ)א&" – מאליה‪ .‬ה הרגישו שבתיבה יש לה חיי‪ .‬ובעלי החיי יודעי‬ ‫בטבע הפנימי‪ ,‬באינסטינקט ללכת אל מקו החיי‪ .‬כעי מה שנאמר על‬ ‫&דר‪-‬ר ֵק ָל‪ֲ 8‬א ֶ‪2‬ר ָ‪ָ 2‬תה‬ ‫בית המקדש מקור החיי "‪ִ ַ3‬צ‪-+‬ר ָמ ְצ‪4‬ה ַביִ ת ְ‬ ‫י" יְ הֹוָה ְצ ָבא‪-‬ת ַמ ְל ִ‪:‬י וֵאל ָֹהי" )תהילי פרק פד ד(‪.‬‬ ‫ח‪-‬ת ָ‬ ‫יה ֶאת ִמ ְז ְ) ֶ‬ ‫ֶא ְפר ֶֹח ָ‬ ‫אמנ בעלי החיי שנח היה צרי" להקריב מה קרבנות לא באו מאליה‪.‬‬ ‫ה‪-‬רה‬ ‫הוא היה צרי" לחפש אחריה ולהביא לתיבה‪ִ " .‬מ‪ֹ:‬ל ַה ְ) ֵה ָמה ַה ְ‪ָ A‬‬ ‫&מ ַה ְ) ֵה ָמה ֲא ֶ‪2‬ר לֹא ְטה ָֹרה ִהוא ְ‪2‬נַיִ ‬ ‫ִ( ַ‪F‬ח ְל ָ" ִ‪ְ 2‬ב ָעה ִ‪ְ 2‬ב ָעה ִאי‪ 2‬וְ ִא ְ‪ִ -(2‬‬ ‫ִאי‪ 2‬וְ ִא ְ‪) "-(2‬בראשית פרק ז ב(‪ .‬ולמה? כי כל מה שקשור לעבודת אלוקי‬ ‫של האד צרי" לבוא בעבודה שלו‪" .‬ולעובדו בכל לבבכ"‪ .‬לא בחינ‪.‬‬ ‫כ" עושה דוד המל" בבואו לקנות את מקו המקדש‪) .‬שמואל ב פרק כד כב(‬ ‫ַעל‬ ‫ֹאמר ֲא ַרוְ נָה ֶאל ָ‪C‬וִ ד יִ ַ‪F‬ח וְ י ַ‬ ‫ארונה היבוסי מציע לדו את הכל במתנה " ַו? ֶ‬ ‫&כ ֵלי ַה ָ) ָקר ָל ֵע ִצי‪:‬‬ ‫ֲאדֹנִ י ַה ֶ‪ֶ 6‬ל ְ" ַה‪-A‬ב ְ) ֵעינָיו ְר ֵאה ַה ָ) ָקר ָלע ָֹלה וְ ַה‪ִֹ 6‬ר ִ‪3‬י ְ‬ ‫י" יִ ְר ֶצ ָ"!"‬ ‫ֹאמר ֲא ַרוְ נָה ֶאל ַה ֶ‪ֶ 6‬ל ְ"‪ :‬יְ הֹוָה ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ָת ֲא ַרוְ נָה ַה ֶ‪ֶ 6‬ל ְ" ַל ֶ‪ֶ 6‬ל ְ"‪ַ .‬ו? ֶ‬ ‫ַה‪ֹ:‬ל נ ַ‬ ‫עונה לו דוד שהוא לא רוצה קרבנות בחינ ובודאי לא יקח את מקו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫א‪-‬ת ָ"‬ ‫ֹאמר ַה ֶ‪ֶ 6‬ל ְ" ֶאל ֲא ַרוְ נָה‪ :‬לֹא‪:ִ .‬י ָקנ‪ֶ -‬א ְקנֶה ֵמ ְ‬ ‫המקדש בחינ‪ַ " .‬ו? ֶ‬ ‫ֲלה לה' ֱאל ַֹהי עֹל‪-‬ת ִח<ָ"‪ .‬כ" כותב רבי חיי ויטאל על‬ ‫ִ) ְמ ִחיר‪ .‬וְ לֹא ‪,‬ע ֶ‬ ‫האר"י הקדוש אמר שאי לקיי מצוות בחינ‪ .‬והיה מקפיד על תשלו‬ ‫למוכר האתרוגי או כל מצווה אחרת והיה רגיל להניח ארנק כס‪ %‬לפני‬ ‫המוכר ואומר לו "קח כפי המגיע ל""‪ .‬ועומרי שכל זה היה בזמנ‬ ‫שהמוכרי היו צדיקי‪ .‬והיה בטוח שלא יקחו יותר ממה שמגיע לה‪ .‬בכל‬ ‫מקרה למדנו שאי לעשות מצוות בחינ‪ .‬היו קשה למצוא סוחרי כאלה‪,‬‬ ‫אולי רק מיוחדי ועל כ אפשר להתמקח על המחיר‪ .‬אבל לא בחינ‪" .‬וְ לֹא‬ ‫ֲלה לה' ֱאל ַֹהי עֹל‪-‬ת ִח<ָ"‪.‬‬ ‫‪,‬ע ֶ‬ ‫ברכת הלבנה של האדמור מחב"ד‬ ‫מסופר על הגאו רבי שניאור זלמ מלאדי בעל 'התניא'‪ ,‬שפע לקחו אותו‬ ‫לבית הסוהר והוליכו אותו בספינה‪ .‬בדר" הוא ביקש מרב החובל להעמיד‬ ‫את הספינה ולאפשר לו לעמוד למעלה על הסיפו כדי לבר" ברכת הלבנה‪.‬‬ ‫אמר לו אותו רשע‪ :‬תבר" מהחלו‪ ,‬ולא הסכי לאפשר לו לעלות על‬ ‫הסיפו‪ .‬והנה‪ ,‬אחרי כמה דקות עמדה הספינה ולא המשיכה בנסיעתה‪.‬‬ ‫אמר לה בעל התניא‪ :‬מה את מתפלאי‪ ,‬אני הוא שהעמדתי את‬ ‫הספינה‪ ,‬שכ אי את מאפשרי לי לעלות לבר" ברכת הלבנה‪ ,‬ואני מוכ‬ ‫להחזיר את הספינה להמש" הפלגה אבל בתנאי שתתנו לי לעלות על הסיפו‬ ‫ולבר" ברכת הלבנה‪ .‬נבהלו הגויי ונתנו לו‪ .‬כשנודע הדבר בציבור היו‬ ‫כאלה ששאלו‪ :‬א האדמו"ר כבר עושה נס להעמיד את הספינה‪ ,‬שיעשה‬ ‫נס לצור" ברכת הלבנה‪ .‬אמר לה‪ :‬איני רוצה לערב מעשי ניסי בקיו‬ ‫ֲלה לה' ֱאל ַֹהי‬ ‫מצוות‪ .‬צרי" השתדלות ועבודה בקיו המצוות‪" .‬וְ לֹא ‪,‬ע ֶ‬ ‫עֹל‪-‬ת ִח<ָ"‪ .‬ומספרי על בעל מופת אחד שבמקו מגוריו היו ענני רבי‬ ‫ולא היו יכולי לבר" ברכת הלבנה‪ .‬והוא אמר ש קדוש והסיר את‬ ‫הענני‪ .‬סיפרו את הדברי לאחד מתלמידי הבעל ש טוב שהיה ידוע‬ ‫ביכולת המופתי שלו ושאלהו למה הוא לא מסיר את הענני באותה דר"‪.‬‬ ‫אמר לה‪ :‬שמקובל הוא מרבותיו שאי מקיימי מצוות בדר" נס אלא‬ ‫בעבודת האד‪.‬‬

‫ברכת לבנה כמו שמחת נישואי‬ ‫המבר את הלבנה – כאילו מקבל פני שכינה‬ ‫‪4‬מר‬ ‫‪,‬חא ְ) ַר ִ)י ֲחנִ ינָא‪ַ ,‬‬ ‫‪4‬מר ַרב ָ‬ ‫הגמרא במסכת סנהדרי )מב‪/‬א( אומרת‪ַ " :‬‬ ‫י‪-‬חנָ‪:ָ :‬ל ַה ְמ ָב ֵר ְ" ַעל ַהח ֶֹד‪ְ )ִ 2‬ז ַמ<‪ִ :ְ ,-‬א‪ְ &7‬מ ַק ֵ)ל ְ‪+‬נֵי‬ ‫‪4‬מר ַר ִ)י ָ‬ ‫‪,‬סי‪ַ ,‬‬ ‫ַרב ִ‬ ‫&כ ִתיב ָה ָת‪) ,‬ש טו( " ֶזה ֵא ִלי‬ ‫ְ‪ִ 2‬כינָה‪ִ :ְ .‬תיב ָה ָכא‪) ,‬שמות יב( " ַהח ֶֹד‪ַ 2‬ה‪ֶH‬ה"‪ְ ,‬‬ ‫וְ ‪,‬נְ וֵה&"‪ .‬ולכ יש חשיבות לקבל פני שכינה בכבוד גדול‪ .‬וכתב הב איש חי‬ ‫"ברכת הלבנה יאמר בשמחה ובנחת ושפה ברורה כי הוא כמקבל פני‬ ‫שכינה‪ .‬ולכ חסידי ואנשי מעשה נוהגי לטבול ביו קוד ברכת הלבנה‬ ‫והוא מנהג יפה‪ .‬בפרט א אינו טהור מתשמיש המטה" )ויקרא ש"ש א'(‪.‬‬ ‫ובהמש" הגמרא ש‪(ָ " .‬נָא ְד ֵבי ַר ִ)י יִ ְ‪ָ 2‬מ ֵעאל‪ִ ,‬א ְל ָמ ֵלא לֹא זָכ& יִ ְ; ָר ֵאל‪ֶ ,‬א ָ‪7‬א‬ ‫יה ֶ‪ַ Iָ )ַ 2‬מיִ  ָ‪:‬ל ח ֶֹד‪ 2‬וְ ח ֶֹד‪ .ָ?Cַ ! 2‬שמצוה זו היא כל כ"‬ ‫ְל ַה ְק ִ)יל ְ‪+‬נֵי ֲא ִב ֶ‬ ‫חשובה ומעולה שדי במצווה זו שבגללה יתקיימו ע ישראל בעולמו של‬ ‫‪6J‬ד"‪.‬‬ ‫ֵמ ִרינְ ה& ְמע ָ‬ ‫‪),‬יֵי‪ִ :‬ה ְל ָ‪ ,"ְ :‬נ ְ‬ ‫‪4‬מר ַ‬ ‫הקב"ה‪ .‬ובגלל חשיבות המצווה הזו " ַ‬ ‫ואנו מזכירי את דבריו כל פע שאנו מברכי על הלבנה להכיר לנו את‬ ‫חשיבות של הברכה הזו‪ .‬שאנו מקבלי בברכה זו פני שכינה – ולכ צרי"‬ ‫לעמוד "מפני כבוד שכינה" )רש"י ש(‪.‬‬ ‫וכבר העיר המהר"ל )נתיבות עול א נתיב העבודה פרק יג( "תקנו בברכה‬ ‫זאת "ששי ושמחי לעשות רצו קונ" למרות שבברכות יוצר אור תקנו‬ ‫לומר "עושי באימה רצו קוניה"‪ .‬וזה בגלל ששעת ברכת הלבנה היא‬ ‫שעת שמחה‪.‬‬ ‫תחת כיפת השמי‪ ,‬כאילו מקבל פני שכינה‬ ‫זה הטע שבגללו אנו מברכי תחת כיפת השמי‪" .‬והטע‪ ,‬דקידוש‬ ‫הלבנה הוא כקבלת פני השכינה ואי זה דר כבוד שיהא עומד תחת הגג‪,‬‬ ‫לפיכ יוצאי מתחת הגג לרחוב כדר שיוצאי לקראת מלכי"‪) .‬משנה‬ ‫ברורה ס"ק כא(‪ .‬ומכל מקו כל זה הוא רק לכתחלה אבל מי שחולה או‬ ‫שאינו יכול לצאת לחו בגלל הנכרי או מחשש שהרחוב אינו צנוע או‬ ‫שהרחוב מלוכל" ויש בו ריח רע – יכול לבר" תחת קורת גג‪ .‬שהרי העיקר‬ ‫הוא כבוד השכינה וא בחו אי" כבוד – אי" יבר" ש?‬ ‫היה מעשה באחד שהיה אוהב לקיי את המצוות בהידור ופע אחת‬ ‫נקשרו שמי בעבי כמה ימי ולא היה יכול לבר" ברכת לבנה‪ .‬וכבר הגיע‬ ‫ליל י"ד ולא נגלתה הלבנה הל" והזמי מסוק במחיר יקר ועלה איתו עד‬ ‫מעל הענני וביר" ברכת הלבנה‪ .‬אשריו ואשרי חלקו‪ .‬כשבא לספר לי את‬ ‫זה שאלתי אותו א פתחו לו את גג המסוק על מנת שיוכל לבר" תחת כיפת‬ ‫השמי‪ .‬וחשש מעט שמא לא קיי המצווה כתיקנה‪ .‬אמרתי לו שהכל‬ ‫העניי של כיפת השמי הוא להראות את כבוד השכינה‪ .‬והוא שהתאמ כל‬ ‫כ" הראה במעשיו את כבוד השכינה ויצא ידי חובת המצווה בהידור‪.‬‬ ‫רוקדי כעי שמחת נישואי ‪ #‬לא קופצי להגיע לירח‬ ‫יש חושבי בטעות כי קופצי בברכת הלבנה על מנת להראות שאי אנו‬ ‫כ‪-‬לי ִל‪ַ3‬ע‬ ‫ַחנ& יְ ִ‬ ‫י"‪ .‬וְ ֵאי ֲאנ ְ‬ ‫ַחנ& ְמ ַר ְ‪ִ F‬די ְ‪:‬נֶגְ ִ‪ְ C‬‬ ‫יכולי לגעת בלבנה‪ֲ 2ֶ 2ֵ :ְ " .‬אנ ְ‬ ‫י&כל& ִל‪ַ3‬ע ָ)נ&‪ .‬וְ לֹא יִ ְ‪ְ 2‬לט&‬ ‫יקנ&‪ .‬לֹא ְ‬ ‫י"‪ִ "ְ :ָ .‬א יְ ַר ְ‪F‬ד& ֲא ֵח ִרי ְ‪:‬נֶגְ ֵ‪C‬נ& ְל ַה ִ‪ֵ H‬‬ ‫ִ) ְ‬ ‫ָבנ&‪ .‬וְ לֹא ַיעֲ;& ָבנ& ‪ &2‬ר ֶֹ‪ ."2‬אבל באמת זאת לא קפיצה אלא ריקוד‬ ‫י"" בחינה של ריקוד שעושי‬ ‫ַחנ& ְמ ַר ְ‪ִ F‬די ְ‪:‬נֶגְ ִ‪ְ C‬‬ ‫לכבוד השכינה‪ֲ 2ֶ 2ֵ :ְ " .‬אנ ְ‬

‫בשמחת הנישואי של הקב"ה וע ישראל‪ .‬זה לא דרשה פשוטה‪ .‬כ" ממש‬ ‫כתוב בשולח ערו" )תכו( "ונוהגי לומר דוד מל" ישראל חי וקיי שמלכותו‬ ‫נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה‪ .‬וכנסת ישראל תחזור להתדבק‬ ‫בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת ע החמה שנאמר שמש‬ ‫ומג ה'‪ .‬ולכ עושי שמחות ורקודי בקידוש החדש דוגמת שמחת נשואי‬ ‫)בחיי פרשת וישב וד"ע("‪ .‬ללמד" כי כ" השמחות והריקודי שעושי או‬ ‫שצריכי לעשות בברכת הלבנה צריכי להיות ברמה של "שמחת נשואי"‬ ‫על "כנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה"‪ .‬כתב על בעל‬ ‫הב איש חי )ויקרא ש"ש כה( שבעירו היו רוקדי כמה וכמה פעמי‪ .‬אבל‬ ‫העיקר הוא לרקוד שלוש פעמי כל פע שלוש פעמי בעת אמירת " ְ‪2ֵ :‬‬ ‫י"" וכל זה הוא "כנגד עליות ספירות שמכווני בה‬ ‫ַחנ& ְמ ַר ְ‪ִ F‬די ְ‪:‬נ ְֶג ִ‪ְ C‬‬ ‫ֶ‪ֲ 2‬אנ ְ‬ ‫עתה"‪ .‬הנ" רואה שהריקודי ה לא קפיצות – אלא ריקודי דוגמת‬ ‫שמחת נישואי שיש בה סוד עצו של "עליית הספירות" שעולת מתו"‬ ‫שמחה‪ .‬וממשי" הרב וכותב "ופה עירנו בגדאד נוהגי לדלג הדלוגי‬ ‫באומר "סימ טוב תהי לנו" ואנא עבדא עושה כמנהג העיר‪ .‬א" כשאני‬ ‫אומר "כש שאנחנו מרקדי" אדלג עוד שלשה דילוגי וכ אני מורה‬ ‫לאחרי‪ .‬ומנהגינו פה לדלג שלשה דלוגי כשאומרי "דוד מל" ישראל חי‬ ‫וקיי"‪.‬‬ ‫ברכת לבנה – מבוש ובבגדי נאי‬ ‫מצינו במסכת סופרי )פרק כ( ""ואי מברכי על הירח אלא במוצאי שבת‬ ‫כשהוא מבוש ובכלי נאי ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומבר""‪.‬‬ ‫וכתב על זה בבית יוס‪" :%‬במסכת סופרי אמרו אי מברכי על הלבנה עד‬ ‫שתתבש‪ .‬יש אומרי עד מוצאי שבת שמברכי על הבשמי‪ .‬ואי זה‬ ‫מתקבל כלל דמה טע הוא זה לתלות הדבר במוצאי שבת‪ .‬ויש מפרשי‬ ‫שתתבש לשו חופה ודומה לו "עביד בוסמא לבריה"‪ .‬ורצונו לומר משעה‬ ‫שתעשה כמו חופה‪ ,‬שהיא גדולה קצת ומאירה סביבותיה‪ .‬ונראה למורי‬ ‫שפירושו שתתמתק‪ ,‬מלשו לבסומי קלא‪ .‬כלומר משעה שמתוק האור שלה‬ ‫ואד נהנה ממנה" עכ"ל‪ .‬למעשה בשולח ערו" כתב הרב )אורח חיי תכו‬ ‫ב( "אי מברכי על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבוש ובגדיו נאי"‪.‬‬ ‫וכתב על זה המשנה ברורה )ש ס"ק ד( וז"ל "אי מברכי אלא במוצאי‬ ‫שבת למצוה מ המובחר הוא‪ .‬וכתב בס' מגיד מישרי סימ זה יהיה ביד"‬ ‫בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצאי שבת‪ ,‬תמצאו הצלחה ! וכשתתכסה‬ ‫ותתעל ולא יוכלו לבר" אותו החודש לא יהיה מוצלח ח"ו"‪ .‬וכ כתב‬ ‫הרמ"א‪" :‬ודוקא א ליל מוצאי שבת הוא קוד י' בחדש אז ממתיני עד‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬אבל א הוא אח"כ ! אי ממתיני עד מוצאי שבת שמא יהיו‬ ‫ב' לילות או ג' או ד' ענני ולא יראו הלבנה ויעבור הזמ"‪ .‬כלומר‬ ‫שממתיני למוצאי שבת רק בקי שיש סיכוי גדול שיהיו שמי בהירי א‪%‬‬ ‫א ימתינו‪ ,‬אבל בחור‪ %‬לא ימתינו‪ ,‬אלא יברכו ביו מימות השבוע‪.‬‬ ‫מקור דברי הרמ"א הוא בתרומת הדש שמביא הבית יוס‪ %‬וז"ל "כתוב‬ ‫בתרומת הדש )לה( הרואה לבנה בחידושה בימי החול ואומר נמתי מלבר"‬ ‫על חידושה עד מוצאי שבת‪ ,‬א ליל מוצאי שבת הבא אינו לילות הרבה‬ ‫בחודש‪ ,‬כגו ז' או ח' שאפילו א יהא מעונ במוצאי שבת וג' או ד' לילות‬ ‫אחריו‪ ,‬עדיי יש זמ לבר" עד ליל ט"ו ! כהאי גוונא יפה להמתי עד מוצאי‬ ‫שבת‪ .‬אבל א ליל מוצאי שבת הבא יהא לילות הרבה בחודש‪ ,‬שא יהא‬ ‫מעונ ב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמ הברכה‪ ,‬כהאי גוונא אי להמתי‬ ‫עד מוצאי שבת עכ"ל"‪ .‬אמנ כשמקדשי את הלבנה ביו חול צרי"‬ ‫להקפיד על בגדי נאי‪ .‬כמה שכתב במסכת סופרי לבר" ברכת הלבנה‬ ‫כשהוא מבוש ובבגדי נאי‪.‬‬ ‫מוצאי כיפור כמו מוצאי שבת‬ ‫כתב הרמ"א )תכו( "אי מקדשי הלבנה קוד תשעה באב ולא קוד יו‬ ‫כיפור )מהרי"ל( ובמוצאי יוה"כ מקדשי אותה דאז שורי בשמחה‪ .‬אבל לא‬ ‫במוצאי תשעה באב או שאר תענית" שמוצאי יו כיפור הוא זמ של שמחה‬ ‫גדולה שישראל טהורי ונמחלו עוונותיה‪ .‬וה ג לבושי בגדי לבני‬ ‫או בגדי שבת וזה זמ מתאי לברכת הלבנה‪ .‬אמנ יש בזה קצת חיסרו‬ ‫שה עדי בתענית‪ .‬וג יש מהדרי לפי דעת לבר" קוד יו הכיפורי על‬ ‫מנת להוסי‪ %‬עוד מצווה ברשימת הזכויות שלנו לפני היו המיוחד הזה‪.‬‬ ‫ולפטור בעיה זו כתב בעל הב איש חי "וא הוא בתענית ! טוב שיטעו‬ ‫איזה דבר קוד ברכת הלבנה"‪ .‬ומו"ר הרב שליט"א סיפר כי הרב המקובל‬ ‫הגדל הרה"ג חבר ביה"ד הגדול לערעורי המקובל האלוקי ח"ר עובדיה‬ ‫הדאיה זצ"ל היה נוהג לבר" במוצאי יו כיפור‪ .‬וכ" אנו נוהגי‪.‬‬ ‫לא מברכי בשבת ויו"ט – שיהיה ניכר השמחה בברכת הלבנה‬ ‫כתב במשנה ברורה )ס"ק י"ב( "ומכל שכ שאי מקדשי אותה בליל שבת‪,‬‬ ‫והרבה טעמי נאמרו בזה על פי הקבלה‪ .‬ומכל מקו א לא קידשו עד‬ ‫שבת ויו"ט ויעבור הזמ בודאי ! מותר לקדש ג בשבת ויו"ט ואפילו‬ ‫ביחידי וכ הוא מסקנת הפוסקי"‪.‬‬ ‫וכתב בעל הב איש חי כי בעל הפחד יצחק ז"ל כתב כמה טעמי וכול‬ ‫חלושי‪ .‬ורק טע זה עדי‪ %‬מפני שבברכת הלבנה צרי" לעורר בה שמחה‪,‬‬ ‫ובשבת ויו טוב בלאו הכי איכא שמחה ואינו ניכר כבוד הלבנה בזה‪.‬‬ ‫ובסה"ק מקבציאל כתבתי מפני שצרי" לקלל את אויבי בפסוק "תפול‬ ‫עליה אימתה וכו' ואי מקללי בשבת ויו"ט דאי מחרימי בה‪ .‬ועוד‬ ‫כתבתי ש טעמי‪.‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫במוצאי תשעה באב‬ ‫וזה ג הטע שלא מברכי ברכת הלבנה בתשעת הימי שלפני תשעה‬ ‫באב‪ .‬שה כול ימי צער ואבל על חורב בית המקדש‪ .‬ואנו צריכי לבר"‬ ‫את הלבנה בשמחה‪ .‬אבל במוצאי תשעה באב‪ ,‬הג שהוא ליל עשירי באב‬ ‫וזה יו שנוהגי בו מקצת אבלות‪ .‬ע זאת לאחר תפלת ערבית של מוצאי‬ ‫הצו מברכי ברכת הלבנה‪ .‬וטוב לטעו משהו לפני ברכת הלבנה או לכל‬ ‫הפחות לרחו פניו או פיו כדי לבר" אותה בשמחה )בא"ח דברי כח(‪.‬‬

‫מעונ ויעבור זמ הברכה יכול להקדי הברכה בשאר לילות אע"פ שאי‬ ‫הברכה כתקנה ואמרו על מור" כשהיה מקדי לבר" בחול כדי שלא יעבור‬ ‫הזמ שהוא י"ו בחדש‪ ,‬היה לובש סרבל מכובד שהיה לו‪ .‬והכי איתא‬ ‫בהגהה במיימוני וזה פשוט והנראה לעניות דעתי כתבתי" עכ"ל של‬ ‫הרדב"ז‪ .‬ומיהו למעשה‪ ,‬לגבי ענ דק דעת המ"ב כרדב"ז שיכול לבר" כשיש‬ ‫ענ דק‪ .‬אבל דעת החיד"א ודעת מר ב איש חי זיע"א‪ ,‬שאפילו א יש ענ‬ ‫דקה מ הדקה‪ ,‬חשיב כחציצה ולא יוכלו לבר"‪.‬‬

‫זמ ברכת הלבנה‬

‫המסופק א יכול לבר ברכת הלבנה – כיצד ינהג?‬ ‫חביבות מצות ברכת הלבנה גדולה ועצומה‪ ,‬ולפעמי ציבור עומד וממתי‬ ‫זמ רב בזמ שהלבנה מכוסה שמא תתגלה ויוכלו לבר"‪ .‬והנה‪ ,‬כאשר‬ ‫מסופק הציבור שמא השמי מכוסי כאשר שכבה דקה של ענ חוצצת‬ ‫וכדו'‪ ,‬יכולי לקחת את הגמרא או את הרמב" ולקרוא בדר" לימוד את‬ ‫דברי הגמרא שמביאה את נוסח הברכה‪ .‬ויכולי להתנות ולומר שא ה‬ ‫מחוייבי בברכת הלבנה‪ ,‬הנה ברכו אותה כמובא בגמרא או ברמב"‪ ,‬וא‬ ‫אינ מחוייבי‪ ,‬הרי שקראו פיסקה בגמרא בדר" לימוד שלא על מנת‬ ‫ה&דה‪,‬‬ ‫‪4‬מר ַרב יְ ָ‬ ‫לצאת ידי חובה‪ .‬והגמרא היא במסכת סנהדרי )מב‪ַ Cְ " :(.‬‬ ‫&ז ַמ‬ ‫ר&ח ִ‪+‬יו ָ‪:‬ל ְצ ָב‪ ,4‬חֹק ְ‬ ‫&ב ַ‬ ‫‪(,‬ה ה'‪ֲ ,‬א ֶ‪2‬ר ְ) ַמ ֲא ָמר‪ָ )ָ -‬רא ְ‪ָ 2‬ח ִקי‪ְ ,‬‬ ‫ר&" ָ‬ ‫" ָ) ְ‬ ‫ֲלי‬ ‫&; ֵמ ִחי ַלעֲ;‪-‬ת ְרצ‪ -‬ק‪-‬נָ‪-+ ,‬ע ֵ‬ ‫יד‪;ִ ;ָ ,‬י ְ‬ ‫ָת ָל ֶה ֶ‪ֹ72‬א יְ ַ‪ֶ &<2‬את ַ( ְפ ִק ָ‬ ‫נַ‬ ‫ֲמ&סי ָב ֶט‪,‬‬ ‫ֲט ֶרת ִ( ְפ ֶא ֶרת ַלע ֵ‬ ‫‪4‬מר ֶ‪ְ (ִ 2‬ת ַח ֵ‪ 2C‬ע ֶ‬ ‫‪ָ 7J‬ת ֱא ֶמת‪ ,‬וְ ַל ְ‪ָ 7‬בנָה ַ‬ ‫ֱא ֶמת‪+ְ 2ֶ ,‬ע ָ‬ ‫ר&"‬ ‫י‪-‬צ ָר ַעל ֵ‪:ְ 2‬ב‪-‬ד ַמ ְלכ&ת‪ְ )ָ ,-‬‬ ‫&ל ָפ ֵאר ְל ְ‬ ‫מ‪-‬ת‪ְ ,8‬‬ ‫ידי ְל ִה ְת ַח ֵ‪ָ :ְ 2C‬‬ ‫ֲת ִ‬ ‫ֶ‪ֵ 2‬ה ע ִ‬ ‫‪(,‬ה ה'‪ְ ,‬מ ַח ֵ‪ֳ 2C‬ח ָד ִ‪2‬י"‪ .‬עכ"ל‪ .‬וג הרמב" מביא את הנוסח בשלמותו‬ ‫ָ‬ ‫בפרק י' מהלכות ברכות הלכה ט"ז‪.‬‬ ‫המסופק א ביר ברכת הלבנה ‪ #‬מו"ר הרב שליט"א סיפר שפע בא אד‬ ‫אחד ואמר לי שהוא מסופק א ביר" ברכת הלבנה או לא‪ .‬אמרתי לו שיקח‬ ‫גמרא סנהדרי ויקרא בד‪ %‬מ"ב ע"א את נוסח ברכת הלבנה‪ ,‬ויעשה תנאי‪:‬‬ ‫שא לא ביר"‪ ,‬אזי כעת הוא ביר"‪ .‬וא הוא ביר"‪ ,‬אזי הוא כעת למד‬ ‫גמרא – וכל זה במסופק‪.‬‬

‫שבעה ימי‬ ‫כותב השולח ערו" על ברכת הלבנה )שו"ע או"ח תכ"ו ס"ד( "אי מברכי‬ ‫עליה עד שיעברו שבעת ימי עליה"‪ .‬על הלכה זו לא נחלק הרמ"א‪ .‬כ" ג‬ ‫דעת של האר"י הקדוש זיע"א ושל רבינו זלמ בשולח ערו" שלו‪.‬‬ ‫אמנ הטור הזכיר מחלוקת בגמרא בעניי זה‪ ,‬וזה לשונו )תכ"ו( "אמר רבי‬ ‫יוחנ עד מתי מברכי על החדש עד שתתמלא פגימתו‪ ,‬אבל מכא ואיל" כבר‬ ‫הוא יש ואינו ראוי לבר" על חידושו‪ .‬וכמה פירוש מתי תתמלא פגימתו‪ ,‬רב‬ ‫יהודה אומר עד שבעה ימי שנתמלא הפגימה והיא כחצי עגולה‪ .‬ונהרדעי‬ ‫אמרי עד יו ששה עשר ולא ששה עשר בכלל שנעשה כולו של‪ .‬והלכתא‬ ‫כנהרדעי‪ .‬והני ששה עשר יו משעת המולד מוני אות ולא מיו קביעות‬ ‫החדש"‪ .‬מדברי אלו אתה יכול ללמוד שאפשר לבר" ברכת הלבנה ג‬ ‫קוד שבעה ימי‪ .‬דעת הרמב" היא שאפשר לבר" ברכת לבנה מהיו‬ ‫הראשו‪) .‬ברכות י' ט"ז( "וצרי" לבר" ברכה זו מעומד‪ ,‬שכל המבר" על‬ ‫החדש בזמנו כאילו הקביל פני השכינה‪ .‬א לא ביר" עליה בליל הראשו‬ ‫מבר" עליה עד ששה עשר יו בחדש עד שתמלא פגימתה"‪ .‬לדעתו כבר בליל‬ ‫ראשו אחרי המולד אפשר לבר" על הלבנה‪.‬‬ ‫הבית יוס‪ %‬הביא את דברי מסכת סופרי דלעיל שמברכי עליה רק‬ ‫כשהיא כמו חופה‪ .‬וכתב‪" :‬למדנו מדברי הרב רבינו יונה שאי מברכי‬ ‫ברכת הלבנה עד שיעברו עליה ג' ימי דמשמע דבלא ההיא דמסכת סופרי‬ ‫הוא סובר כ"‪ ,‬לפי שקוד לכ אי אד נהנה מאורה" אחר כ" כתב "והר"י‬ ‫גיקטילי"א בעל 'שערי אורה' כתב בתשובה שע"פ הקבלה אי לבר" על‬ ‫חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימי"‪ .‬וכ" נפסק בשו"ע‪ .‬המשנה ברורה‬ ‫הזכיר את דעת רבינו יונה שזמ ברכת הלבנה הוא ג' ימי ומוני אות‬ ‫מעת המולד מעת לעת‪ .‬וז"ל )ס"ק כ( "עד שיעברו ז' ימי ! ורוב האחרוני‬ ‫פליגי על זה ולדידהו על כל פני לאחר ג' ימי מעת לעת מעת המולד‬ ‫שנהני כבר מאורה יש לבר" עליה ואי להחמי המצוה‪ .‬אכ א הג'‬ ‫לחודש הוא באחד מימי השבוע‪ ,‬נכו להמתי עד מוצאי השבת הבאה"‪.‬‬ ‫"וכמה אחרוני והגר"א מכלל מקילי א‪ %‬באופ זה וסברי דאי כדאי‬ ‫להשהות המצוה בכל גווני‪ .‬ועל כ הנוהג כ ! בודאי יש לו על מי לסמו"‪.‬‬ ‫ובפרט בימי החור‪ %‬וגש בודאי הזריז לקדש הרי זה משובח"‪ .‬וכ פסקו‬ ‫הב"ח והפר"ח‪ .‬וכתב בעל הבא"ח )כג( למעשה שצרי" שיעברו עליה שבעה‬ ‫ימי שלמי מעת המולד כנגד כחב"ד חג"ת‪ .‬וזו הסיבה שבעת שמכריזי‬ ‫ומברכי את החודש‪ ,‬מזכירי את המולד במדוייק‪ .‬את השעה את הדקות‬ ‫ואת חלקיה‪ .‬שכ אי אפשר לבר" ברכת הלבנה קוד שעברו עליה שבעה‬ ‫ימי מלאי מעת לעת לדעת מר‪ ,‬או עד שיעברו עליה ג' ימי לדעת רבינו‬ ‫יונה והמ"ב‪ ,‬וזה נמדד משעת המולד‪.‬‬ ‫רק בלילה ורק כשהיא זורחת ונהני מאורה‬ ‫מברכי על הלבנה רק בעת שהיא מאירה‪ .‬וכתב הרמ"א בש האגור "אי‬ ‫לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהני מאורה"‪ .‬וכדבריו‬ ‫פסק בעל הב איש חי "ולא יבר" עד שיהיה ודאי לילה ותהיה זריחתה‬ ‫נכרת ע"ג קרקע"‪ .‬שכ" הוא נהנה מאורה‪ .‬ויש לברכה על מה שתחול‪.‬‬ ‫ומה שכתב עד שיהיה ודאי לילה‪ .‬הוא על פי הבית יוס‪ %‬שהביא בש האגור‬ ‫"כתב האגור )סי' תקצא( שאי לקדש החודש אלא בלילה‪ ,‬ומסתברא‬ ‫דשרגא בטיהרא למא י אהני‪ .‬עכ"ל"‪ .‬ואפשר לבר" כל הלילה אפילו אחר‬ ‫חצות‪) .‬בא"ח ש( אמנ לא יברכו אחרי עלות השחר שא שוב לא נהני‬ ‫מאורה‪.‬‬ ‫אי לבר על הלבנה כשהיא מכוסה ולא ניכר אורה‬ ‫עוד כתב בבא"ח "וא ענ אפילו דק עליה ! לא יבר""‪ .‬והרדב"ז בשו"ת‬ ‫שלו )רדב"ז חלק א' סימ שמ"א( נשאל על זה "שאלת ממני אודיע" דעתי‬ ‫א מברכי על הלבנה בזמ שיש מס" מבדיל בינו לבינה‪ ,‬וכ בזמ שיש ש‬ ‫עבי‪ .‬תשובה‪ :‬מנא אמינא לה דתנ אי מברכי על האור עד שיאותו‬ ‫לאורו‪ .‬וכמה? אמר עולא‪ :‬עד שיכיר בי סלע לפונדיו‪ .‬לעני ברכת הלבנה‬ ‫נמי א המס" הוא דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנו‬ ‫ויוכל להכיר בי סלע לפונדיו וזולתו מ הדברי שה ניכרי לאור הלבנה‬ ‫אז ודאי יכול לבר" עליה‪ .‬וא המס" הוא גס ואי נהנה מאור הלבנה אי‬ ‫לבר" והוי ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫והוא הדי לעני הענ א הוא עב ! אי מבר"‪ .‬וא הוא קלוש ודק ! מבר"‪.‬‬ ‫וא התחיל לבר" וכסתה הענ ! גומר הברכה‪ .‬וא תאמר הלא על מנהגו‬ ‫של עול הוא מבר" ואפילו שלא יהנה מאורה מה בכ" ! הא ליתא‪ ,‬דהא‬ ‫א"ר יהודה הרואה לבנה בחדושה אומר ברו" וכו'‪ .‬ותו‪ ,‬גרסינ במס'‬ ‫סופרי‪ ,‬אי מברכי על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבוש ובגדיו‬ ‫נאי ותולה עיניו כנגדה ומישר רגליו ומבר"‪ ,‬הרי בהדיא שצרי" להביט בה‬ ‫! ומזה הטע אמרו הראשוני שא הוא חושש שמא במוצאי שבת יהיה‬

‫א מותר לבר על לבנה שמיד תתכסה על ידי ענני‬ ‫מצוי הדבר בימות הגשמי שיש ענני שנעי ע הרוח‪ ,‬והלבנה נגלית‬ ‫ונכסית לסירוגי‪ .‬השאלה א מותר להתחיל את הברכה כשהיא גלויה‪,‬‬ ‫בשעה שברור הדבר שתתכסה לפני סיו הברכה‪ ,‬או שמא לא יתחיל כיו‬ ‫שברור שלא יצליח את הברכה עד הסו‪ .%‬בעצ‪ ,‬השאלה היא הא אזלינ‬ ‫בתר התחלה או מתחלה ועד סו‪ .%‬מעי זה נשאל הרב ב איש חי זיע"א‬ ‫הא מותר להתפלל מנחה סמו" מאוד לשקיעה‪ ,‬בשעה שברור שיעבור‬ ‫זמנה והוא יהיה עדיי באמצע התפלה‪ .‬וז"ל הרב‪) :‬שו"ת רב פעלי ח"א‬ ‫או"ח סימ ה'(‪" ,‬ראוב נתעכב ולא התפלל מנחה עד שהגיע עת קרוב לסו‪%‬‬ ‫זמנה‪ ,‬ומשער בדעתו שא יתפלל מנחה יושל זמנה באמצע העמידה‪,‬‬ ‫דמוכרח לגומרה אחר זמנה‪ ,‬הא הא מותר‪ .‬כיו שבהתחלה סו‪ %‬סו‪%‬‬ ‫הוא מתחיל בזמנה של תפילת מנחה‪ .‬הא הולכי אחר התחלה או אחר‬ ‫הסו‪?%‬‬ ‫הרב ד באריכות גדולה ומביא ראיות לכל צד ומסקנתו היא שיש להחמיר‬ ‫ולא להתחיל בתפלה היכא שרואה ומשער שלא יסיי תפלתו בזמ‪ ,‬ודינו‬ ‫כדי מי שלא התפלל‪ ,‬שא הוא אנוס יתפלל ערבית שתיי‪.‬‬ ‫הק"ו שלומדי מבלע הרשע‬ ‫מו"ר הרב שליט"א אומר שאפשר להביא ראיה מבלע ב בעור‪ ,‬התורה‬ ‫מעידה עליו שהוא יודע דעת עליו‪ .‬והשאלה היא אי" יודע דעת עליו‪,‬‬ ‫והלוא אפילו דעת בהמתו לא יודע לכוו? אלא הכוונה שיודע לכוו לרגע‬ ‫הקצר כל כ" שהקב"ה זוע בכל יו‪ .‬ושואלי התוספות מה כבר יכול‬ ‫בלע להספיק ולומר ברגע‪ ,‬שזמנו קצר ביותר "כמימריה" – כזמ אמירת‬ ‫רגע? אומרי התוספות שיכול לומר במ זה 'כל'‪ .‬שזה כמו לומר "רגע"‪.‬‬ ‫עוד כותבי התוס' שא התחיל ברגע הכעס יכול בלע להמשי" ולקלל‬ ‫מעבר לרגע הזה שהקב"ה זוע‪ ,‬כיו שהתחיל בזמ של שעת חרו‪.‬‬ ‫לומדי מכא האחרוני קל וחומר‪ .‬ומה לעניי קללה על שונאיה של‬ ‫ישראל היה יכול להמשי" ולקלל מעבר לזמ של הזע א התחיל בזמ‬ ‫מתאי‪ ,‬על אחת כמה וכמה א התחיל להתפלל לפני בורא עול תפלת‬ ‫מנחה‪ ,‬שיעזור לו להמשי" ולהתפלל הלאה‪ .‬א" עכ"פ דעת הב איש חי כבר‬ ‫הזכרנו‪ ,‬שלא יכול להתחיל את התפלה במידה ויודע שיעבור לו זמ התפלה‬ ‫והוא עודנו באמצע התפלה‪ .‬א" עכ"פ יש לדעת שא התחיל כבר להתפלל‬ ‫סמו" לשקיעה‪ ,‬שלא כהוראת מר הב איש חי‪ ,‬ורואה שעומד הזמ‬ ‫להסתיי‪ ,‬לא יפסיק משו כ" את התפלה‪ ,‬אלא ימשי" ג לתו" הלילה‪.‬‬ ‫התחיל ברכת הלבנה ונתכסית בענני‬ ‫אותו הנידו שהזכרנו בסמו" קיי ג בברכת הלבנה‪ ,‬כגו שמתחיל לבר" ביו‬ ‫מעונ‪ ,‬וברור הדבר שעל א‪ %‬שעתה הלבנה גלויה‪ ,‬היא עומדת להתכסות בענני‬ ‫הנעי ע הרוח‪ .‬הדי הוא‪ ,‬שא התחיל לבר" כדי‪ ,‬כלומר שהתחיל לומר ברו"‬ ‫אתה ה' אשר במאמרו ברא שחקי וכו'‪ ,‬א‪ %‬א תתכסה יוכל לסיי ללא חשש‪.‬‬ ‫אבל ברור שא רק אומר את המזמורי של ברכת הלבנה‪ ,‬ובאו ענני וכיסו אותה‪,‬‬ ‫והוא עדיי לא התחיל את הברכה‪ ,‬שעדיי לא אמר ברו" אתה ה' וכו'‪ ,‬אי שו‬ ‫היתר להתחיל על סמ" המזמורי שהתחיל קוד לכ‪.‬‬ ‫וזה לאפוקי מהמ"ב שמביא בש האדמו"ר מצאנז שדעתו שג המזמורי‬ ‫שאומרי לפני הברכה ה חלק מהברכה‪ ,‬ולפיו יוכל להתחיל ברו" אתה ה' א‪ %‬א‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫הספיקה להתכסות בענני‪ ,‬אבל למעשה לא קי"ל הכי אלא כדאמר שכל עוד לא‬ ‫אמר ברו" אתה ה' בזמ שהלבנה מגולה‪ ,‬לא יוכל להתחיל ולבר" כלל‪.‬‬ ‫ברכת הלבנה בבית שא‬ ‫מסופר על הגאו רבי יצחק אלפייה ע"ה בעל 'קונטרס היחיאלי' שהיה בירושלי‬ ‫ובכל חודש טבת לא נראתה הלבנה‪ .‬והוא היה צדיקא חסידא ופרישא‪ ,‬שש לקיי‬ ‫כל מצוה בזמנה ודאג מאוד שלא לבטל שו מצוה הבאה לידיו‪ .‬הל" הרב לבית‬ ‫החולי 'משגב לד"' שבו היה מצוי הטלפו היחידי בעיר‪ ,‬וביקש מה להתקשר‬ ‫לצפו האר לאיזור בית שא או לטבריא‪ ,‬ולשאול אות א השמי בהירי‬ ‫באותו מקו וא אפשר לבר" ש את הלבנה‪ .‬ואחת הקהילות ש ענו לו שאכ יש‬ ‫אפשרות לבר" את הלבנה‪ .‬אמר לה ר' יצחק שהוא ש לדר" פעמיו והוא יוצא‬ ‫אליה למסע של כמה שעות ארוכות ומפרכות‪ ,‬כמעט לילה של‪ .‬ואמרו שה‬ ‫ממתיני לבואו בשמחה‪ .‬לאחר שיצאו לדר"‪ ,‬אמרו לו הנוסעי שנלוו עמו‪ :‬הנה‬ ‫כבר בדר" השמי התבהרו וטוב שנעצור במקומנו ונבר" את הלבנה‪ ,‬כי אולי עד‬ ‫שנגיע לצפו בעוד כמה שעות תספיק הלבנה להתכסות‪ .‬אמר לה הגר"י אלפייא‬ ‫זצוק"ל‪ :‬כיו שאמרתי לאותה קהילה שאני בדר" אליה‪ ,‬ה בודאי ממתיני לי‬ ‫ואני מוכרח להגיע אליה‪ ,‬ובזכות ההתחשבות בציבור‪ ,‬יעזור הקב"ה שלא תתכסה‬ ‫הלבנה‪ ,‬וכ" היה‪ .‬מייד כשסיי לבר" ק לחזור לירושלי‪ .‬ביקשו ממנו תושבי‬ ‫המקו להשאר ולהתארח אצל‪ ,‬עד שינוח מעמל הדר"‪ .‬אמר לה שהוא לומד‬ ‫מהקרבת הקרבנות בבית המקדש‪ ,‬שא אד התחייב להקריב קרב חטאת או‬ ‫אש‪ ,‬א יאמר לכה שהוא משל לו עבור בהמה לקרב לא יעזור לו כלו‪ ,‬אלא‬ ‫הוא חייב להגיע בעצמו‪ ,‬וחייב ללו בירושלי שנאמר "וקמת" וכו'‪ .‬ואילו על ברכת‬ ‫הלבנה לא חייבו חכמי "לינה"‪.‬‬ ‫ברכת לבנה מתו סידור‬ ‫"אמר רבי אלעזר לעול יסדיר אד תפילתו ואחר כ" יתפלל" )ר"ה ד‪ %‬ל"ה( וכ"‬ ‫נפסק בשולח ערו" שבברכות ראש השנה ויו הכיפורי ובברכות הנאמרות‬ ‫לפרקי )‪ 30‬יו או יותר(‪ .‬צרי" אד לעיי בסידור קוד התפילה הראשונה‪ ,‬כגו‬ ‫בערב ליל ז' חשוו או בליל חנוכה ופורי יש לעיי בנוסח "על הניסי" לפני‬ ‫התפילה‪ .‬וכ ב"ברכת הלבנה" שנאמרת לפעמי בהפרש של יותר משלושי יו יש‬ ‫לקרות אותה מהסידור ולעיי בה קוד אמירתה‪ .‬כיו שמחלקי דפי של ברכת‬ ‫הלבנה‪ ,‬מנהג טוב הוא‪ .‬פע נהגו לכתוב "ברכת הלבנה" בלוחות גדולי בכניסה‬ ‫לבית הכנסת באותיות " קידוש לבנה"‪ .‬ויש שכתבו שאי צור" בהסדרתה כיו‬ ‫שנאמרת ברוב ע אבל במקרה זה צרי" לפחות החז לקרות אותה מתו" הספר‪.‬‬ ‫אמנ בשעת דחק כשאי אור בנמצא ! יכולי לאומרה בעל פה וטוב שמי שיודע‬ ‫אותה היטב יאמרנה בקול להוציא ידי חובה‪) .‬ועיי לשו"ע סי' ק'‪ ,‬ולמג"א ש‬ ‫ס"ק א'‪ ,‬ולמש"ב ש‪ ,‬ולכה"ח ש(‪.‬‬ ‫ברכת לבנה – ברגלי כמו שמונה עשרה‬ ‫אמרנו לעיל שברכת לבנה היא כמו קבלת פני שכינה‪ .‬לכ כתב בעל הב איש חי‬ ‫שצרי" לכוו רגליו בעת הברכה כמו בעת שאומר שמונה עשרה ולא לנוע אנא ואנר‬ ‫בעת הברכה‪.‬‬ ‫עד מתי מברכי על הלבנה‬ ‫בשולח ער" כתב )ס"ע ג( "עד אימתי מברכי עליה עד י"ו מיו המולד ולא י"ו‬ ‫בכלל‪ .‬וכתב הרמ"א בש המהרי"ל שאי לקדש על הלבנה אלא עד חצי כ"ט י"ב‬ ‫תשצ"ג מ המולד‪ .‬שמהל" מחזור הלבנה הוא כט ימי‪ .‬יב שעות‪ .‬ותשצ"ג חלקי‬ ‫השעה מתו" תתר"‪ %‬חלקי‪ .‬שזה בער" שלושת רבעי השעה‪ .(1080\793) .‬בכל‬ ‫מקרה לא מחכי עד לרגע האחרו שמא לא יכול לראות את הלבנה‪ ,‬שתהיה מכוסה‬ ‫ענני או לא נראית כלל‪ .‬אבל אחר כ" אי לבר" על הלבנה‪.‬‬ ‫להכרית האויבי‬ ‫הזכרנו לעיל כי אחד הטעמי שאי אומרי ברכת הלבנה בשבתות וימי טובי‬ ‫הוא בגלל שיש בה הכרתת האויבי‪ .‬שאומרי "תפול עליה אימתה ופחד" ישר‬ ‫והפו" וזה בעני של החרמת הרע בעול‪ .‬ולמה אומרי אותו בשעה זו‪ ,‬כי אנו‬ ‫מדברי ומקבלי פני אבינו שבשמי‪ .‬ומדברי על גאולת של ישראל‪ .‬שרק‬

‫בגאולת תבוא גאולה לעול‪ .‬שהתגלתו של הקב"ה בעול תראה על ירושלי ועל‬ ‫ציו‪ .‬ומקובלי אנו שבעת גאולת של ישראל יקומו עליה הצרי לה‬ ‫והמקטרגי כנגד להפריע לה לעלות לאר ישראל )כמו שעשו הבריטי הרעי(‪.‬‬ ‫ויפריעו לה להתיישב באר ישראל‪) .‬כמו שעושי רעי אחרי(‪ .‬ויפריעו לה‬ ‫לבנות בית המקדש כמו שעושי כל אויבינו ושונאינו‪ .‬לכ אנו מבקשי עליה‬ ‫בשעה חשובה זו‪.‬‬ ‫למה שלוש פעמי שלו?‬ ‫וכתב בעל הב איש חי )כח( שאומרי אומרי שלוש פעמי "שלו עליכ" בגלל‬ ‫מה שנאמר במדרש תנחומא )קדושי פרק טו( "ר' אלעזר אומר שלש דמעות הזיל‬ ‫עשו הרשע‪ .‬אחד מעינו של ימי ואחד מעינו של שמאל והשלישית נקשרה בעינו ולא‬ ‫ירדה‪ .‬אימתי? בשעה שבר" יצחק את יעקב‪ .‬שנאמר )בראשית כז( "וישא עשו קולו‬ ‫ויב"" בוא וראה כמה שלוה נת לו הקב"ה שנאמר )תהלי פ( "האכלת לח דמעה‬ ‫ותשקמו בדמעות שליש" שלוש אי כתיב אלא שליש‪ .‬שלא היו שלוש שלמות"‪.‬‬ ‫על פי זה פירש בעל הב איש חי למה נותני צדקה בכל יו שני שלישי ושליש‪.‬‬ ‫והטע הוא להגי מקטרוג שלשה דמעות‪ ,‬אשר השני ירדו והשלישית נקשרה בי‬ ‫עיניו‪ .‬לזה אומרי "והיה מעשה הצדקה שלו" שיהיה לנו שלו מקטרוג דמעות‬ ‫"עשו" שבגימטריה מספרו של עשו הוא ‪ 376‬כמספר המילה "שלו"‪ .‬לכ עתה‬ ‫אומרי שלשה פעמי "שלו" בברכת הלבנה להג מקטרוגו של עשו שבא בש‬ ‫ה"שלו"‪ .‬וג כדי לעורר זכות יעקב אבינו עליו השלו ששמו "יעקוב" פעמי הוא‬ ‫מספר שלו‪ .‬לכ אומרי "ואמרת כה לחי ואתה שלו ובית" שלו וכל אשר ל"‬ ‫שלו" והכוונה ליעקב אבינו שלא מת‪.‬‬ ‫ברכת הלבנה – מצווה עתירת סגולות‪ ,‬במיוחד לנישואי‬ ‫אחרי ברכת הלבנה אומרי שלש פעמי "סימ טוב סימ טוב תהיה לכל ישראל"‪.‬‬ ‫מורינו ורבינו הרב שליט"א אומר כי יש בברכה זו סגולות רבות לכל העניני של‬ ‫שמחה‪ .‬והרבה הלכות של ברכת הלבנה קשורות לכ" שצרי" לבר" את הלבנה‬ ‫בשמחה ומקור של בגמרא ובבריתות‪ .‬וזו סגולה במיוחד לנישואי‪ .‬שבחורי‬ ‫שרוצי להתארס ולמצוא אשה טובה‪ ,‬ילמדו לה לסגולה שלא יאבדו מלומר‬ ‫ברכת הלבנה בכוונה ובציבור )כה"ח סי' תכ"ז ס"ק י'(‪ .‬וג נשי שלא מברכות‬ ‫ברכת לבנה שזו ברכה שהזמ גרמא‪ ,‬יכולות לעמוד בשעת הברכה ולומר את כל‬ ‫הפסוקי שלפני הברכה ואחריה‪ .‬אבל את הברכה עצמה תשמענה מהחז‪ .‬והנה‬ ‫במצוה זו יש הרבה סגולות‪ ,‬סגולה שלא יינזק‪ ,‬סגולה שאויביו יפלו תחתיו‪ .‬סגולה‬ ‫שיתחדש עליו חדש טוב לטובה ולברכה‪ ,‬ועוד סגולות מסוגלות לישועות רבות‬ ‫טמונות במצוה רבה זו‪.‬‬

‫ספר תורה של אחינו כל בית ישראל המוקדש לרפואתו של מר הראש"ל‬ ‫הרב מרדכי אליהו שליט"א‪.‬‬ ‫המעונייני להיות שותפי בכתיבת ספר התורה המוקדש למר הראשו‬ ‫לציו הרב מרדכי אליהו שליט"א מתבקשי לפנות ‪:‬‬ ‫ש עמותה ! דרכי הוראה לרבני‬ ‫אפשרות דר" אתר מאובטח ‪:‬‬

‫‪www.harav.org.il‬‬ ‫אפשרות דר" טלפו ‪ ) 02-50 23 362 :‬בחו"ל ‪(972-2 50 23 362‬‬ ‫יש אפשרות לתרומה בכרטיסי אשראי וכ לתרומה דר" הטלפו את‬ ‫החיובי מבצעי דר" שידור ממוחשב‪.‬‬ ‫דוד בלאס עור האתר ‪:‬‬

‫‪www.harav.org‬‬

‫אמייל ‪[email protected] :‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫באמייל כל שבוע !!‬ ‫קול צופי‬ ‫רוצי לקבל‬ ‫גיליונות *‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪#‬‬ ‫ל‬ ‫באמייל‬ ‫בבקשה‬ ‫לנו‬ ‫שלחו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫בחסות הקו‬