Knesset Israel Ekev 2009

‫בס"ד‬

‫כנסת ישראל‬ ‫‪á÷ò úùøô ÷"ùøò‬‬

‫‪
‬‬

‫בית כנסת ‪ -‬כולל אברכים‬ ‫בראשות הרה"ג ר' יוסף זילברפרב שליט"א‬

‫‪è"ñùúä áà æ"é‬‬

‫מצוות שאדם דש בעקביו‬

‫‪øôù éøîàå äãâà éùøãî‬‬

‫"והיה עקב תשמעון" – אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו – תשמעון‪" ,‬ושמר ה' אלוקיך‬ ‫לך את הברית"‪ .‬היה צריך לאמר "והיה אם תשמעון"‪" ,‬והיה אם לא תשמעו" כמו שכתוב‬ ‫בפרשת כי תבא‪ ,‬אלא לכך כתוב "עקב" לאמור על המצוות קלות )שפתי חכמים(‪.‬‬ ‫לפירושו של השפתי חכמים משמעותה של המילה "עקב" היא עקבות אדם למצוות שאדם דש‬ ‫בעקביו‪ .‬מובן שלא מדובר על אדם רשע חלילה המזלזל לא רק בקלות אלא גם במצוות חמורות‪,‬‬ ‫אלא המדובר באדם שומר תורה ומצוות‪ ,‬ועם כל זה מתייחס הוא בקלות דעת אל מצוות קלות‪.‬‬ ‫המדרש בילקוט שמעוני מבאר את דאגתו של דוד המלך שאמר‪" :‬למה אירא בימי רע עון עקבי‬ ‫יסובני"‪ ,‬ומבאר‪ :‬אמר דוד‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬איני מתירא מן המצוות חמורות שבתורה מפני שהן‬ ‫חמורות‪ ,‬אבל אני מתירא מפני הקלות‪ ,‬שמא עברתי עליהם מפני שהם קלות‪ ,‬ואתה אמרת הוי‬ ‫זהיר במצוה קלה כבחמורה‪ ,‬לכך נאמר והיה עקב תשמעון‪ .‬אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬גם עבדך נזהר בהם בשמעם עקב רב‪ .‬מה רב טובך – זהו שכרן של מצוות‬ ‫קלות‪ .‬זה שאמר הכתוב "אורח חיים פן תפלס‪ ,‬שלא תהא נושא ונותן במצוותיה של תורה‪ ,‬איזו‬ ‫שכרה מרבה ועושה אותה‪ .‬ומביא המדרש משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בה פועלים ולא‬ ‫גילה להם שכר נטיעותיו‪ ,‬שאילו גילה להם רואים איזו נטיעה שכרה הרבה ונוטעים אותה‪,‬‬ ‫נמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת‪ ,‬כך לא גילה הקב"ה שכר של מצוות‪,‬‬ ‫שאילו גילה נמצאו המצוות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות‪.‬‬ ‫הגאון רבי מאיר רובמן זצ"ל בספרו "זכרון מאיר"‪ ,‬מתקשה כביכול על דוד המלך שאם כל‬ ‫גדלותו ודאי שקיים את כל המצוות החמורות‪ ,‬וכל יראתו ופחדו הם רק על המצוות הקלות שמא‬ ‫עבר "מפני שהן קלות"‪ ,‬הלא בעצמו אמר דוד "ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה"‪,‬‬ ‫ולמה לא נזהר בקלות כבחמורות? ועוד‪ ,‬הלא בעצמו אומר הוא "גם עבדך נזהר בהם בשמרם‬ ‫עקב רב"‪ ,‬אם כן לכאורה סותר הוא את עצמו‪ ,‬כי אומר שכן נזהר בקלות?‪ .‬ועוד‪ ,‬אם כדברי‬ ‫המשל שבמדרש אין אנו יודעים מתן שכרן של מצוות‪ ,‬רק יודעים אנו שישנם חמורות וקלות‪,‬‬ ‫והרי "אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה"‪ ,‬ממילא ידוע שעל החמורות יש יותר שכר‬ ‫מאשר בקלות‪ ,‬ואם כן יש להזהר יותר בחמורות מאשר בקלות?!‬ ‫ומבאר לפי פירושו של הגר"א זצ"ל על דברי חז"ל‪" :‬שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"‪ ,‬אין בכל‬ ‫עושר ואושר של כסף ותענוגי העולם הזה החולף לשלם בעד שכר של מצוה אחת‪ ,‬יען כי היא‬ ‫נצחית‪ .‬כלומר‪ ,‬השכר של מצוה כל כך גדול‪" ,‬שאין אתה יודע" – שאין אדם היכול לחשב‬ ‫ולהבין מתן שכרן של מצוות‪ ,‬ואפילו מצוות קלות‪ ,‬וממילא כל מה שיש ביד אדם לעשות להיזהר‬ ‫במצוה קלה ולעשותה כשם שניזהר ממצוה חמורה‪ ,‬מאחר שאין סוף לשכרה‪ .‬וזוהי כוונת‬ ‫המדרש "והיה עקב תשמעון"‪ ,‬זה שאמר הכתוב‪' :‬אורח חיים פן תפלס'‪ ,‬פירוש‪ ,‬פן תשקול איזו‬ ‫מצוה חמורה‪" ,‬נעו מעגלותיה לא תדע"‪ ,‬זהו מה שאתה שוקל המצוה‪ ,‬זה כבר לא ראוי‪ ,‬כי אין‬ ‫מקום למשקל ולפלס‪ ,‬כי נאבד כל חשבון מחמת גדלות השכר אפילו למצוה קלה‪ .‬וזהו מה‬ ‫שאמר דוד המלך "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב"‪ ,‬היה זהיר אפילו במצוה קלה מטעם‬ ‫שכרה הרב‪ ,‬אבל אמר שמא עברתי בשוגג על אחת מהן‪ ,‬מפני שהן קלות‪ ,‬פירוש‪ ,‬ששקל‬ ‫המצוות ויצא שמזלזל בקלות בשביל החמורות ועבר על "פן תפלס" על אחת מהן‪ ,‬ולפי גדלותו‬ ‫אינה ראויה לו התנהגות זו‪.‬‬ ‫ישנם מצוות שאדם מקדיש להם מכוחו והונו כדי לקיימם כראוי‪ ,‬ומאידך ישנן מצוות הנראות‬ ‫כקלות‪ ,‬ומבלי משים זלזול במצוות אלו מביא במוקדם או במאוחר לזלזול גם במצוות יותר‬ ‫חמורות‪ ,‬וכדברי רב אסי‪ :‬יצר הרע בתחילה דומה לחוט של עכביש ולבסוף דומה כעבותות‬ ‫העגלה‪ ,‬שנאמר‪' :‬הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה'‪ ,‬וכדברי בן עזאי בפרקי‬ ‫אבות‪ :‬הוי רץ למצוה קלה כבחמורה‪ ,‬וכהסברו של רבינו יונה‪ ,‬כי בעשיית האדם מצוה קטנה‬ ‫פעם אחת הוא מתקרב אל ה' ומרגיל את רוחו לעבודתו‪ ,‬וקל בעיניו לעשות מצוה אחרת שיש‬ ‫בה טורח כנגד הראשונה או יותר מעט‪ ,‬מפני שהורגל טבעו למלאכת המצוה‪ ,‬וכי יעשה שניה אף‬ ‫כי תהיה עליו לטורח הרבה מן הראשונות יעשנה במהירות‪ ,‬כי כבר ההרגל שולט עליו הרבה‪,‬‬ ‫עד כי ישלוט עליו עד מאד ויעשה כל המצוות כולן‪.‬‬

‫⊳⊳⊳‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫"ואהבך וברכך והרבך וברך את לחמך"‬ ‫אהבת האב לבן הולכת ומתגברת שלבים‬ ‫שלבים‪ .‬בעודו תינוק‪ ,‬אין הבן כשלעצמו‬ ‫מספק הנאה רבה לאביו‪ ,‬שהרי הוא קטן עדיין‬ ‫ואינו מבין כלום‪ ,‬אלא משום שהוא בנו‪ ,‬יוצא‬ ‫חלציו‪ ,‬מספק לו אביו כל צרכיו ומחנך אותו‬ ‫לפי דרכו‪ .‬כשהבן מתחיל לפטפט‪ ,‬נהנה האב‬ ‫מפטפוטו‪ ,‬ומשגדל יותר ומשמיע מילי‬ ‫דחכימי‪ ,‬הולכת וגדלה אהבתו של האב‬ ‫וממלא צרכיו של בנו מתוך אהבה יותר‬ ‫גדולה‪ ,‬וכשזוכה האב והבן מתחיל לשמח את‬ ‫לבבו על ידי שהוא משכיל ללכת בדרכי ה'‪,‬‬ ‫משתדל האב להוסיף הנאה לבנו משום‬ ‫אהבתו שגדלה‪ .‬ואם זכה האב‪ ,‬והבן עולה‬ ‫במעלות התורה‪ ,‬אין ספק שאהבת האב לבנו‬ ‫תגדל יותר ויתאמץ לעשות בשבילו למעלה‬ ‫מכפי יכלתו‪ ,‬ולא עוד אלא פעמים רבות‬ ‫ישתדל עבור בנו לספק לו צרכים אף מבלי‬ ‫שהבן ידע מזה‪ .‬כך התנהגותו של הקדוש‬ ‫ברוך הוא עם בניו אהוביו‪ .‬הוא משפיע עלינו‬ ‫ברכה בלי הפסק שלא על מנת לקבל פרס‪,‬‬ ‫ומה שעלינו לעשות כדי לקבל את השפע‬ ‫הגדול הוא להתעורר ולשיר לפניו תהילות‬ ‫ותשבחות כדי לעורר על ידי כך את כח‬ ‫ההשפעה מלעילא‪ ,‬וכגודל הנחת שאנו‬ ‫גורמים לו כביכול בעולם הזה‪ ,‬כן תגדל‬ ‫השפעתו עלינו בכל מיני ברכות‪.‬‬ ‫)רבי חיים מצ'רנוביץ(‬

‫זמני השבוע‬ ‫פרשת עקב‬ ‫כניסת השבת ‪7:03 -‬‬ ‫יציאת השבת ‪8:12 -‬‬

‫זמני התפילות‬ ‫לשבוע הבא )פרשת ‪ -‬ראה(‬ ‫שחרית ‪6:15 -‬‬ ‫מנחה ‪7:15 -‬‬ ‫מעריב ‪7:50 -‬‬

‫‪äùòîì äëìä‬‬

‫‬ ‫על הפסוק "אל גנת אגוז ירדתי"‪ ,‬אומר המדרש‪" :‬כל הפירות יכול אדם ליטול מהם מתוך‬ ‫השק ואין חבריהם מרגישים‪ .‬אבל האגוז‪ ,‬כיון שאתה נותן ידך ונוטל מהם מעט‪ ,‬כולם‬ ‫מתרגשים‪ .‬כך‪ ,‬האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף"‪ .‬ומובא בספר "לקח טוב" הסברו של‬ ‫הרב עזרא אלטשולר ז"ל‪ ,‬שכן הדבר במצוות‪ ,‬אם פוגעים במצוה אחת עלול הדבר לפרוץ את‬ ‫כל התורה כולה‪ .‬והמשיל המדרש לאגוז‪ ,‬מפני שהוא עגול ותכונת חפץ עגול שעומד על נקודה‬ ‫אחת בלבד וכאשר מתערער שיווי משקלו של אגוז אחד‪ ,‬כולם מתרגשים‪ .‬והמשיל המדרש‬ ‫דווקא לאגוז ולא לכל דבר אחר‪ ,‬היות ולמרות שבאגוזים יש כאלה שריקים מפרי‪ ,‬ומכל מקום‬ ‫גם כאשר ניטל אגוז כזה כל האגוזים מתרגשים‪ ,‬כך במצוות‪ ,‬אפילו מנהג שנהגו ישראל שנדמה‬ ‫שאין לו שורש ומקור‪ ,‬אף על פי כן אם אין האדם נזהר בקיומו הוא עלול לשבור את כל התורה‪,‬‬ ‫ומובנים דברי הכתוב‪" :‬והיה עקב תשמעון" – מצוות קלות שאדם דש בעקביו‪ ,‬גם עליהם יש‬ ‫להקפיד ולהדר בקיומן ואפילו במנהג ובכל מצוה קלה‪ ,‬כי אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות‪,‬‬ ‫כי עבור מצוה אפשר לזכות לעולם הבא‪ ,‬והעולם הבא הרי אין לו סוף‪.‬‬

‫‪ì"öæ ÷ñéøáî íééç éáø – ÷é'öééáåìåñ éåìä íééç éáø‬‬

‫‪åéúåãìåúî‬‬ ‫נולד בוולוז'ין לאביו רבי יוסף דב )יושע בער( סולובייצ'יק זצ"ל‪ .‬היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב‬ ‫)בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך שימש כראש‬ ‫הישיבה‪ .‬נפטר בכ"א אב תרע"ח‪ ,‬ונקבר ליד סב אשתו – הנצי"ב בבית הקברות היהודי בוורשא‪.‬‬ ‫שני בניו‪ :‬הגאון רבי יצחק זאב )הגרי"ז( – ה"בריסקער ראב" ז"ל והגאון רבי משה ז"ל‪.‬‬ ‫היה ידוע בחומרות מרובות‪ ,‬ביניהן גישה מחמירה לענין פיקוח נפש ובעקבות זאת הקל מאד‬ ‫בשמירת צומות לאלו שהיו חולים‪ .‬כששאלוהו על כך‪ ,‬ענה שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש‪.‬‬ ‫למרות היותו ליטאי ומתלמידי תלמידיו של הגאון מוילנא‪ ,‬הכיר בחיוניותה של החסידות‪,‬‬ ‫ובתקופת הגזירות של רוסיה‪ ,‬לחם בשיתוף פעולה עם הרש"ב מלובבי'ץ זצ"ל‪.‬‬

‫‪åéùòîå åéúåøîàî‬‬ ‫
פעם התייחס לענין המחלוקת בין החסידים למתנגדים‪ ,‬ובחר להביע את עמדתו במשל‪ :‬היה‬

‫עירוי והטמנה‬ ‫ קדרת החמין שנתייבשה ועלולה‬ ‫להקדיח ורוצה להוסיף בה מים‪ ,‬רשאי‬ ‫לערות בנחת מהמיחם באופנים דלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬יטול בידו קדרת החמין מעל האש‬ ‫ויביאו תחת המיחם ויפתח את ברז‬ ‫המיחם‪ .‬יש להזהר שלא יעלו אדים‬ ‫מקדרת החמין ויגעו בברז המיחם‪ .‬ב‪.‬‬ ‫רשאי להגביה את המיחם ולערות ממנו‬ ‫בנחת לתוך הקדרה‪ .‬ג‪ .‬רשאי לערות‬ ‫מים מהמיחם לתוך כוס ולשפוך מהכוס‬ ‫בנחת לקדרת החמין‪.‬‬ ‫ רשאי לערות מים מהמיחם לתוך כוס‬ ‫ולשפוך מהכוס בנחת לקדרת החמין‪.‬‬ ‫ אסור להוסיף לקדרת החמין מים שאינם‬ ‫מבושלים או מים מבושלים שהצטננו‪.‬‬ ‫ אסור לעטוף את הקדרה שבה מונח‬ ‫תבשיל‪ ,‬וכן אסור לעטוף את התבשיל‬ ‫עצמו מערב שבת‪ ,‬בדבר המוסיף חום‬ ‫לתבשיל‪ .‬ובדבר שאינו מוסיף חום רק‬ ‫שומר על החום הקיים‪ ,‬אסור להטמין‬ ‫בשבת עצמה‪.‬‬ ‫ מותר לעטוף דבר מאכל בנייר‬ ‫אלומיניום ולהניחו על גבי המיחם‪ ,‬היות‬ ‫ונראה כמכסה מפני אבק או לכלוך‬ ‫העלולים ליגע באוכל‪ .‬אך אין לעטוף‬ ‫בשכבות מיותרות של נייר אלומיניום‪,‬‬ ‫שנראה שנעשה לשמירת החום והוי‬ ‫הטמנה‪.‬‬

‫פעם איש עשיר ששתי בנותיו הגיעו לפרקן‪ .‬הוא החל לחפש חתנים‪ ,‬עד שמצא חתן מצוין אחד‬ ‫שאוכל רק מאכלים בשריים ואינו יכול לגעת בדברי חלב‪ ,‬וחתן מצוין נוסף שאינו יכול לטעום‬ ‫תבשילי בשר ונאלץ לאכול אך ורק תבשילי חלב‪ .‬העשיר שהיה בעל יכולת בנה שתי דירות‬ ‫לחתניו ובאחת התקין מטבח של חלב עם מבשלים וטבחים‪ ,‬ובשני – מטבח של בשר עם‬ ‫מבשלים שונים‪ .‬יום אחד ירד העשיר מנכסיו‪ .‬הוא קרא לחתניו ואמר להם‪' :‬פעם שהייתי גביר‪,‬‬ ‫ההתלבטות שלי היתה בין הבשר לבין החלב‪ ,‬היום אין לי לא בשר ולא חלב‪ ,‬אלא לחם צר ומים‬ ‫דחוקים‪ ,‬כך שאין כל בעיה שנשב ונאכל ביחד'‪ .‬המחלוקת שהיתה בזמנו בין ליטאים וחסידים‬ ‫היתה בענינים גבוהים‪ ,‬שאינם קשורים כלל למה שקורה היום‪ .‬מה שחשוב זה להכניס את טעם‬ ‫התורה בישיבות החסידיות‪.‬‬ ‫
לא היה לו כסף לקנות לעצמו ד' מינים‪ ,‬ורגיל היה לברך על האתרוג של הנצי"ב‪ ,‬ולפני‬ ‫הלל חיכו תמיד להגר"ח שיבוא ויברך‪ .‬שנה אחת חיכו זמן רב והגר"ח לא הגיע‪ ,‬והנצי"ב הורה‬ ‫להמשיך ולומר הלל ולא לחכות יותר‪ .‬באמצע הלל הופיע הגר"ח‪ .‬כשראה אותו הנצי"ב מיהר‬ ‫למסור לו האתרוג לברך עליו‪ ,‬אבל הגר"ח מיאן לברך והנצי"ב התפלא מה שונה היום מכל‬ ‫השנים‪ ,‬והגר"ח ענה לו שידברו אחרי התפילה‪.‬‬

‫)ארחות שבת(‬

‫שהשמחה במעונם‬ ‫ברכת מזל"ט‬ ‫הר"ר עמרם ישראל שיחי' ומשפ'‬ ‫לרגל הולדת הנכד בשעטו"מ‬ ‫בן לחתנו הר"ר יצחק וינגוט ומשפ'‬ ‫‪
‬‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות נחת דקדושא‬ ‫מתוך בריאות ושמחה‬

‫לאחר התפילה הסביר הגר"ח שיש לו שאלה על האתרוג שלו‪ ,‬אבל רק לו זה שאלה ולא לו‪,‬‬ ‫ולתמיהת הנצי"ב ענה‪ ,‬שהשנה מוצאי שביעית‪ ,‬ואתרוג שלך משל גוי‪ ,‬אבל אתרוג של שמיטה‬ ‫ואני חושש לעצמי להחמיר לא לברך על האתרוג‪ .‬ענה על זה הנצי"ב‪ ,‬אם כן זוהי שאלה גם לי‬ ‫ויצא לביתו‪ .‬למחרת ביום טוב שני בשעה ארבע בבוקר קוראים להגר"ח לביתו של הנצי"ב‪.‬‬ ‫התלבש ורץ לביתו שקיבל פניו בשמחה ואמר לו‪' :‬בשורה טובה יש לי להגיש לך‪ ,‬שהיום כבר‬ ‫תוכל לברך על האתרוג שלי‪ ,‬שקדתי בעיון מהבוקר עד עכשיו על הענין ואין שום חשש על‬ ‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫לפני‬ ‫אתרוג זה'‪ ,‬והתחיל לפרש הנימוקים‪ .‬הגר"ח אמר לו מיד שאסור לו לשמוע דברי תורה‬ ‫הר"ר חנניה ב"ר חסיבה ז"ל‬ ‫שיברך ברכת התורה‪ .‬באמצע הברכות שמע את הנצי"ב בוכה‪ ,‬ולפשר הבכי ענה הנצי"ב‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בתמימות‪' :‬היאך לא אבכה כשאברך שאנו מצפים שיהיה גדול הדור לא אמר עוד בשעה ארבע‬ ‫בבוקר ברכת התורה‪ ,‬והיאך פני הדור לעתיד'‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫יוצא לאור ע"י "מדרשה לחקר ולימודי היהדות" רחוב רש"י ‪ ,1‬חיפה‬ ‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬או לרפואה של יקירכם או קרוביכם‪,‬‬ ‫‪ 050‬ההכנסות קודש לכולל האברכים‪.‬‬‫ניתן לפנות לטלפון‪050-6267052 :‬‬