Kerem Avraham Ki Tetse 2009

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת כי תצא ‪ -‬אבות פ“ב ‪ ,‬תשס״ט גליון ע‘‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫כי תצא למלחמה – בשעת התפילה‬ ‫הרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע דיבר בקדשו שהמלחמה עליה מדברת התורה בפרשתנו‪ ,‬אם כי בעיקרה‬ ‫נסובה על מלחמת ישראל באומות‪" ,‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר"‪ ,‬בזמננו אנו‪ ,‬כשישראל נתונים‬ ‫בגלות ואין לנו מלחמות כאלו הרי פשט הכתוב נסוב על ענייין מלחמת היצר‪" ,‬ולא דרך רמז לבד‪ ,‬רק‬ ‫פשוטו של מקרא כן" )וראה בהרחבה ב"כרם אברהם" גליון כ"ג במדור "במשעול הכרמים" ובספר "קול מבשר" בפרשתנו(‬ ‫ואכן‪ ,‬שלמה המלך ע"ה המשיל את חיי האדם למלחמה‪ ,‬וכך אמר בחכמתו )קהלת ט' י"ד – ט"ו‪ ,‬ראה‬ ‫ֶיה ְמצו ִֹדים ְּגד ִֹלים‪.‬‬ ‫ֶך ּגָדוֹל ו ְָס ַבב א ָֹת ּה ו ָּבנָה ָעל ָ‬ ‫ֶיה ֶמל ְ‬ ‫ָשים ָּב ּה ְמ ָעט ו ָּבא ֵאל ָ‬ ‫במפרשים שם(‪ִ :‬עיר ְק ַט ּנָה ַו ֲאנ ִׁ‬ ‫יש ִמ ְס ּכֵן ָחכָם ו ִּמ ּלַט הוּא ֶאת ָה ִעיר ְּב ָח ְכ ָמתוֹ‪ .‬המלחמה על העיר קטנה‪ ,‬זה הגוף‪ ,‬היא כזאת‪:‬‬ ‫ּמ ָצא ָב ּה ִא ׁ‬ ‫וָ‬ ‫בליבו של כל יהודי שוכנות שתי נפשות‪ ,‬נפש אחת היא זאת המתאווה וחושקת לכל מנעמי העולם ובה‬ ‫'מתלבש' לפעמים היצר‪-‬הרע המפתה את האדם לעבור על מצוות ד' אשר לא תעשנה‪ .‬הנפש השניה‬ ‫היא הנשמה הקדושה החצובה מתחת כסא הכבוד‪ ,‬היא החלק אלו‪-‬ה ממעל הניתנת בלב כל איש ישראל‪,‬‬ ‫שכאשר משכיל האדם לעורר אותה לאהבה וליראה את הבורא יתברך הרי הוא גורם בזה התעוררות של‬ ‫כל הרגשות הרוחניים הטמונים בו להשתוקק אל הקב"ה לדבוק בו בכל ליבו רוחו ונשמתו‪.‬‬ ‫בין שני כוחות אלו‪ ,‬הנפש האלוקית והנפש הבהמית‪ ,‬ניטשת מלחמה תמידית‪ .‬האחת רוצה למשוך את‬ ‫האדם לחיי החומר וההבל‪ ,‬כל השתוקקותה למלא את תפקידה להטביע אותו בגשמיות‪ ,‬שיהיה משוקע‬ ‫במנעמי העולם ובתאוותיו‪ .‬לעומתה‪ ,‬השנית‪ ,‬היא הנפש האלוקית‪ ,‬מושכת את האדם טפח וטפחיים‬ ‫מעל הקרקע ומשתדלת בכל כוחה למשוך את האדם לטוב‪ ,‬שיעבוד את הבורא בכל ליבו ונפשו‪ ,‬והיא‬ ‫היא אשר מנהלת קרב נצחי עם היצר הרע המפתה את האדם לעבור את פי ד'‪.‬‬ ‫כלי נשק חשוב ומועיל במלחמה זו הוא כוח התפילה‪ .‬בשעת התפילה האדם כביכול זורק חיצים לעבר‬ ‫הנחש‪ ,‬כלשון הזוה"ק‪ ,‬הוא כח היצה"ר המפתה את האדם‪ ,‬והוא הנקרא בלשון 'נחש' על‪-‬שם הנחש‬ ‫הקדמוני‪ ,‬הגלגול הראשון של היצה"ר‪ ,‬זה שפיתה והסית את האדם הראשון ואשתו לאכול מן העץ הטוב‬ ‫למאכל ותאווה לעיניים ונחמד להשכיל ולהמרות בכך את פי ד'‪ ,‬והוא אשר ממשיך לפתות את האדם‬ ‫ולהעמיד אותו בניסיונות קשים מנשוא בעת שהוא מערים עליו קשיים רבים בכל תהלוכות חייו‪.‬‬ ‫כיצד התפילה היא כלי זיין במלחמה זו? הלשון משולה לקשת‪ ,‬והשפתיים רומזות אל ה"יתר"‪ ,‬הוא‬ ‫החוט אותו מושכים בכוח כדי לירות את החץ למרחק‪ .‬החיצים עצמם הם דיבורי התפילה והם נשלחים‬ ‫למרחק רב שבכוחם ליירט את היצר הרע וחיילותיו ולהתיש את כוח הסטרא אחרא‪.‬‬ ‫אמנם תנאי הוא בתפילה שיהיה לב האדם שווה עם פיו‪ .‬לא יהא פיו ממלמל את תיבות התפילה וליבו‬ ‫בל עמו‪ .‬ה'כוונה' בתפילה היא‪ ,‬במשל שלנו‪ ,‬כסימון המטרה לפני שליחת החץ‪ .‬טרם דריכת הקשת יש‬ ‫צורך לכוון את החיצים במקומם ולהעמיד את הקשת בזווית הנכונה כדי לפגוע במטרה הרצויה‪ ,‬קשת‬ ‫שאינה מכוונת היטב תגרום במקרה הטוב לפעולת שווא ובמקרה הפחות טוב לפגיעה בלתי מוצדקת‪ .‬כך‬ ‫גם בעת התפילה האדם מוציא מפיו מלים קדושות הטמון בהם כוח עצום להחליש את כוח היצר‪-‬הרע‬ ‫ולהמשיך עם זאת שפע טוב‪ ,‬ברכות וישועות אל כלל ישראל‪ ,‬אך לשם‪-‬כך נחוץ שיהיה החץ מכוון היטב‬ ‫ליעדו‪ ,‬וכוונה זו הינה כוונת התפילה‪ ,‬שיהיו פיו ולבו שווין ולא יאמר הפה דבר בלי מחשבת הלב‪ ,‬או אז‬ ‫יפעלו תיבות אלו את פעולתם הרצויה‪.‬‬ ‫שעת התפילה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬עת מלחמה במלוא מובן המילה‪ .‬ומשמעות הדבר שכאשר האדם מעורר‬ ‫בליבו את מידת האהבה שבו בשעת התפילה ומנסה לקרב את עצמו אל הבורא ולהידבק בו ע"י התפילה‪,‬‬ ‫מיד מעורר הוא בזה את הצד שכנגדו‪ ,‬הוא החלק הרע שבאדם‪ ,‬להילחם עמו בכל תוקף ועוז והוא מתחיל‬ ‫להסית אותו ולהשתמש עם ליבו שזה עתה 'נפתח'‪ ,‬לאהבות פסולות‪ ,‬חלילה‪ ,‬לתאוות העולם‪-‬הזה‪.‬‬ ‫וכאן יש לה לנפש הבהמית האחראית על "ניהול הקרב" מצד הסטרא אחרא‪ ,‬יתרון מסוים‪ :‬אהבת‬ ‫תענוגי העולם הגשמיים מורגשים הם היטב ומוחשיים בטבע האדם‪ ,‬הוא אינו צריך להשקיע מאמץ כדי‬ ‫להימשך אחריהם‪ .‬לעומת‪-‬זאת אהבת הרוחניוּת והרגשת קירבת אלקים הם טמונות ונסתרות בליבו‬ ‫ואם לא ילבה אותם כשם שמלבים ניצוצות מתוך גחלת הרי הם לא יתפסו את מקומם הראוי במחשבת‬ ‫האדם אלא ידעכו לאטם עד שיכבו לגמרי‪ ,‬חלילה‪ .‬ומכאן שיש למצוא נוסחא שתגבר על בעיה זו ותמצא‬ ‫לה פתרון כזה שיאפשר בכל‪-‬זאת ניצחון על הרע‪.‬‬ ‫וכך ציוו עלינו חכמים לנהוג בשעת התפילה‪ ,‬ובכך לנחול הצלחה בניצחון על היצר הרע‪" :‬המתפלל צריך‬ ‫שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות‬ ‫אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו‪ ,‬ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר‬ ‫דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני מלך‪-‬מלכי‪-‬המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות‪ .‬וכך‬ ‫היו עושים חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות‬ ‫הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה‪ .‬ואם תבא לו מחשבה אחרת‬ ‫בתוך התפלה ‪ -‬ישתוק עד שתתבטל המחשבה‪ .‬וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪8:24 7:41 6:32‬‬ ‫בני ברק ‪8:21 7:47 6:48‬‬ ‫אלעד ‪8:23 7:46 6:41‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫ככתבם וכלשונם‬

‫•מצות תשובה והכנה לר"ה בפרשת כי תצא•‬

‫ַמ ְל ָח ָמה ַעל אֹי ֶ‬ ‫ִּכי ֵת ֵצא ל ִּ‬ ‫ְבי ָך )כ"א י'(‬ ‫הוא הרמז שאמרנו‪ ,‬כי עיקר המלחמה נאמר על‬ ‫ראש השנה דהוא יומא דדינא וצריך להעריך קרב‬ ‫ומלחמה עם היצה"ר ומארי דדינין‪ ,‬ועיקר המלחמה‬ ‫הוא על ידי התשובה שהאדם משים על לבו לשוב‬ ‫לד' או מיראתו או מאהבתו‪ .‬ויש לך אדם שהוא שב‬ ‫מגודל הרחמנות והגעגועים המגיעים לו על נשמתו‬ ‫שבקרבו‪ ,‬כי היא חלק אלו‪-‬ה ממעל והיתה למעלה‬ ‫חצובה תחת כסא הכבוד ושעשועים יום יום וירדה‬ ‫אל עומק הבור הזה לגוף וחומר לעשות נחת רוח‬ ‫ליוצרה כאשר יזכך החומר ויסכים לרצון הנשמה‬ ‫לעשות רצון קונם וחפץ צורם‪ .‬ועתה ח"ו כאשר‬ ‫הרע האדם על פני האדמה וילך בשרירות לבו‪ ,‬אוי‬ ‫וי אשר הרים יד נגד הנשמה הקדושה והכניעה‬ ‫תחת ממשלת החומר המוסרח ונתעב ונאלח‪ ,‬על‬ ‫כן מהראוי על כל פנים עודנו האדם חי בכחו ישים‬ ‫אל לבו לשוב להטיב אחריתו‪ .‬וזה הדרך רמזה לנו‬ ‫ׁש ְק ָּת‬ ‫ׁשת י ְַפת ּת ַֹאר ו ְָח ַ‬ ‫ית ַּב ִּׁש ְביָה ֵא ֶ‬ ‫ָא ָ‬ ‫התורה בכתוב ְור ִ‬ ‫ָב ּה‪ ,‬ופירש רש"י מדכתיב אשת בסמוך‪ ,‬היינו אשת‬ ‫של איש‪ .‬פירוש 'איש' זה הקב"ה והנשמה נקראת‬ ‫מטרוניתא‪ ,‬והיא יפת תואר מקדושתה‪ ,‬והיא בשביה‪,‬‬ ‫ָק ְח ָּת‬ ‫וחשקת בה‪ ,‬דהיינו שיכמרו רחמיך עליה‪ ,‬אז ְול ַ‬ ‫ׁשה‪ ,‬שאפשר על ידי תשובה מעומקא דלבא‬ ‫ְל ָך ְל ִא ָּ‬ ‫לשוב לקחתה לאשה‪ .‬אמנם על פי התנאים‪ ,‬וְגִ ְּל ָחה‬ ‫ֹאש ּה‪ ,‬דהיינו ראשית התשובה לעשות לעצמו‬ ‫ׁ‬ ‫ֶאת ר ָ‬ ‫סייגים לפרוש ממותרות‪ ,‬כ"א תאות הגוף ינהיג על‬ ‫צד ההכרח‪ ,‬והמותרות מכונים בשם שערות שצריך‬ ‫ֶיה‪,‬‬ ‫ׂ ָתה ֶאת ִצ ָּפ ְרנ ָ‬ ‫לגלחן מאחר שאינן מן הצורך‪ ,‬ו ְָע ְש‬ ‫דהיינו לנוול את עצמו ולבזות את עצמו על מעשיו‬ ‫ָמים‪,‬‬ ‫יה ו ְֶאת ִא ָּמ ּה ֶירַח י ִ‬ ‫הרעים‪ ,‬ו ָּב ְכ ָתה ֶאת ָא ִב ָ‬ ‫דהיינו כל חודש אלול צריך לבכות על עונותיו אשר‬ ‫על ידם נפרד מאביו זה הקב"ה‪ ,‬ואמו היא כנסת‬ ‫ֶיה וכו'‪ ,‬כי‬ ‫ישראל )ברכות ל"ו ב'(‪ ,‬ו ְַא ַחר ּכֵן ָּתבוֹא ֵאל ָ‬ ‫אחר התמרמרות והבכי והפרישות יודע לך מעלת‬ ‫הנשמה‪.‬‬ ‫אמנם מדרך העולם לשוב בתשובה עד אחר יוה"כ‬ ‫שהוא יום הדין הגדול‪ ,‬אבל אחרי כן בעונותינו‬ ‫הרבים כל האדם שב לדרכו הרעה כבראשונה‪ .‬לכן‬ ‫הזהיר הכתוב ו ְָהיָה ִאם לֹא ָח ַפ ְצ ָּת ָּב ּה‪ ,‬פירוש אם‬ ‫ׁש ּה‪ ,‬אז הנשמה‬ ‫ַח ָּת ּה ְלנ ְַפ ָ‬ ‫ְש ּל ְ‬ ‫תוסף עוד לחטוא ח"ו‪ .‬ו ִׁ‬ ‫ִית ּה‪,‬‬ ‫ֲשר ִע ּנ ָ‬ ‫ׁ‬ ‫תפרד ממך ולא תבא אליך עוד ַּת ַחת א ֶ‬ ‫רק יראה האדם כל אשר יקבל עליו לשמור ולעשות‬ ‫יהיה לו חק ברית עולם לעשות רצון השי"ת אמן‪.‬‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫)וכתב ה'פרי צדיק'‪" :‬אמר בזוהר‬ ‫חדש ובכתה את אביה ואת אמה‬ ‫ירח ימים דא הוא ירחא דאלול‬ ‫דביה סליק משה לטורא למבעי‬

‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש‪ ...‬ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל‬ ‫יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו" )שו"ע או"ח סימן צ"ח ורמ"א(‬ ‫אל לו לאדם להניח הנחה מוטעית כי בהתנהגותו ב'שב ואל תעשה' יצליח הוא לגבור על כחות הרע‪ ,‬כי‬ ‫כאמור‪ ,‬יתרונו של היצר גדול הוא בהבאת מחשבותיו ורגשותיו של האדם למחוזות בלתי רצויים‪ .‬על‬ ‫האדם להשקיע את כל כחו לאמץ את מחשבתו בהמחשת הדברים שהוא עושה כאילו היו מוחשיים לנגד‬ ‫עיניו‪" :‬יחשוב כאילו שכינה כנגדו"‪" ,‬כאילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם"‪ ,‬יחשוב בדברים המכניעים‬ ‫הלב‪" "..‬יסיר את כל תענוגי האדם מלבו"‪ ,‬השימוש בכוח המחשבה לצייר לעצמו תמונת מצב ראויה אף‬ ‫שבפועל אינו מרגיש כך בתחילה‪ ,‬היא היא העצה להתגבר על פיתויי היצר להסית את המחשבה למקום‬ ‫שאינו ראוי‪ .‬כך גם מוכח בהלכה ש"יחשוב כאילו עומד בבית המקדש" )שם סימן צ"ה( ובעוד הלכות‪,‬‬ ‫שבכוח המחשבה לעורר את מוחו וליבו של המתפלל שיוכל לערוך את תפילותיו כראוי ובכך להתגבר‬ ‫במלחמתו התמידית על הכוחות הקמים עליו‪ ,‬ולזכות לקירבת ד' תמידית‪.‬‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬חצר שאחורי הבית וכן מרפסת‬ ‫שאינם מקורים‪ ,‬והכניסה אליהם היא‬ ‫דרך הבית ואין מהם יציאה לרשות‬ ‫הרבים ומשתמש שם באופן קבוע‬ ‫בשימושים שדרך בנ"א להשתמש‬ ‫במקומות אלו‪ ,‬האם חייבים במזוזה‪,‬‬ ‫ובאיזה צד יניח המזוזה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬צריך לקבוע בה מזוזה אך‬ ‫נחלקו האחרונים האם קובע המזוזה‬ ‫לימין הנכנס לחצר או לימין הנכנס‬ ‫לבית‪ ,‬ודרך רוב המורים שצריך‬ ‫לקבוע לימין הנכנס לחצר‪ ,‬אך דעת‬ ‫החזו"א ויש נוהגין כן‪ ,‬לימין לבית‪,‬‬ ‫ובאופן שאין לחצר או למרפסת ד' על‬ ‫ד' אמות צריך לקבוע המזוזה לימין‬ ‫הנכנס לבית‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬בגמ' )מנחות ל"ג ע"ב( ואמר‬ ‫רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן‬ ‫המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה‬ ‫רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית‬ ‫להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי‬ ‫ופירש"י דלית להו תקרה – אסקופה‬ ‫עליונה היינו המשקוף‪ ,‬ל"א פירש"י‬ ‫לבית תקרה ומקשה תוס' על רש"י‬ ‫האיך שייך לפרש דלית ליה תקרה‬ ‫– היינו בית שאינו מקורה‪ ,‬והרי‬ ‫אמרינן ביומא )דף י"א( ששערי חצירות‬ ‫חייבים במזוזה‪ ,‬והרי ע"כ חצר הוא‬ ‫ללא תקרה‪ ,‬והרא"ש תירץ דחצר אינו‬ ‫דומה לבית משום שחצר דרכו להיות‬ ‫ללא תקרה ובאופן זה הוא משמש‪,‬‬ ‫משא"כ בית בלא תקרה אינו ראוי‬ ‫להיות דירה‪ ,‬אך הר"י מנוח הו"ד בבי'‬ ‫וכן משמעות הרמב"ם )פ"ו ה"ח( שהחצר‬ ‫חייבת רק בבית פתוח לה‪ ,‬היינו שיש‬ ‫כניסה מרה"ר לבית דרך החצר‪ ,‬אבל‬ ‫באופן שהחצר היא אחורי הבית ואין‬ ‫כניסה מרה"ר אליה אינה חייבת‬ ‫במזוזה‪] ,‬אם אינה מקורה[ וכמשמע‬ ‫מפשטי' דגמ' שבמקום שאין תקרה‬ ‫אינו חייב במזוזה‪ ,‬ובשו"ע )רפ"ו( הביא‬ ‫ששערי חצירות חייבים במזזוזה ולא‬ ‫חילק בין חצר שלפני הבית לחצר‬ ‫שאחורי הבית וכן לא כתב שהחצר‬ ‫צריכה להיות מקורה‪ ,‬ונראה שקיבל‬ ‫דברי הרא"ש ]שחייב במזוזה אפי' בלא‬ ‫קירוי[ וכן הביא הט"ז בשם מהרי"ל‬ ‫דחצר שאין לה פתח מרה"ר ורק מתוך‬ ‫הבית הוי כחדר וקובע מזוזה בימין‬ ‫הנכנס אמנם בבית מאיר הק' על דברי‬ ‫מהרי"ל דא"כ אזלינן בתר עיקר הבית‬ ‫ולא רק לחצר הפנימי ביותר והוכיח‬ ‫כן מהמרדכי )הק"ט סי' תתקס"א( והביא‬ ‫שגם החוו"ד תמה על מהרי"ל ומ"מ‬ ‫לא מלאו ליבו לחלוק עליו רק באופן‬ ‫שאינו משמש לחצר אלא כמוקצה‬ ‫]מחסן[ שאחורי הבתים דאז העיקר‬ ‫הוא הבית וקובע מזוזה לימין הנכנס‬ ‫לבית‪ ,‬והחזו"א האריך להוכיח שלא‬ ‫כדברי מהרי"ל והוסיף דאפי' לדעת‬ ‫מהרי"ל חצירות שלנו אינם נחשבים‬ ‫כחצר שבימיהם דאז החצר היה חלק‬ ‫מתשמישי הבית שהיו משתמשים כגון‬ ‫לטחינה ושטיחת פירות ופעמים אף‬ ‫אוכלים וישנים שם כדרך החקלאים‪,‬‬ ‫משא"כ בימינו‪ ,‬וע"כ חצירות שלנו‬ ‫שהם כגינה והעיקר הוא הבית‪ ,‬וצריך‬ ‫לקבוע מזוזה לימין הנכנס לבית‪,‬‬ ‫ובאופן שאין בחצר ד' על ד' לכו"ע‬ ‫אינו חייב במזוזה וע"כ המזוזה לימין‬ ‫הנכנס‪.‬‬

‫בעזהי"ת‬

‫בהתקרב יום ההילולא השמיני של‬ ‫עטרת ראשנו ותפארתנו‬ ‫כ"ק מרן הרה"ק‬ ‫רבי אברהם אביגדור נחום זצוקללה"ה‬ ‫מסטריקוב‬ ‫החל בשב"ק לסדר "כי תבוא" ט"ז אלול‬ ‫הננו להודיע לכב' את סדר השבת‬

‫רחמין קמי קודשא בריך הוא דישתביק‬ ‫לישראל על עגלא וכו' ובספר עבודת‬ ‫ישראל להמגיד הקדוש מקאזניץ זצלה"ה‬ ‫דרש גם כן הפסוק הזה על חודש אלול‬ ‫ונתכוין מדעתו הרחבה לדברי הזוהר‬ ‫חדש(‬

‫ש ַמ ְר ָּת ִמ ּכֹל ָּד ָבר רָע )כ"ג י'(‬ ‫ִּכי ֵת ֵצא ַמ ֲחנֶה ַעל אֹי ְֶבי ָך וְנִ ְׁ‬ ‫הנראה לרמז בזה על יום ר"ה הבע"ל אשר מחנות הסט"א‬ ‫הם קמים על האדם ביום הדין כמ"ש )איוב ב'‪ ,‬א'( ויבואו‬ ‫בני אלקים להתיצב על ד'‪ ...‬ועיקר ההכנה על יום הנורא‬ ‫הזה להיות אחוה וריעות בין בני ישראל כמ"ש )תהלים‬ ‫צ"ח‪ ,‬ו'( בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ד' לשון‬ ‫אחוה וריעות‪ .‬וז"ש )תהלים צ"ו‪ ,‬י"ב( אז ירננו כל עצי היער‬ ‫לפני ד' כי בא לשפוט את הארץ‪' .‬עצי היער' רמז לעמי‬ ‫הארץ הם אילני סרק‪ .‬גם המה בכלל ישראל יכונה כי לא‬ ‫יבצר מכל איש מבנ"י להיות לו איזה מעלה שלא נמצא‬ ‫בזולתו‪ .‬וזה הרמז בפסוק שהתחלנו ִּכי ֵת ֵצא ַמ ֲחנֶה ַעל‬ ‫ִש ַמ ְר ָּת ִמ ּכֹל ָּד ָבר רָע‪ .‬לבל ידבר ח"ו רע על חבירו‬ ‫אֹי ְֶבי ָך ְונ ְׁ‬ ‫ולא יראה כלל בחסרונו רק במעלות חבירו‪ .‬וז"ש )תהלים‬ ‫ל"ד‪ ,‬י"ג( 'מי האיש החפץ חיים'‪ ,‬לבקש בר"ה כתבנו בספר‬ ‫החיים‪' .‬נצור לשונך מרע' ‪ -‬לבל ידבר על חבירו 'סור מרע‬ ‫ועשה טוב'‪ .‬וזהו הכנה ליום הדין להוציא משפטינו לאורה‪.‬‬ ‫כי אם האדם מחזיק את חבירו בחזקת צדיק אזי גם אותו‬ ‫יכתוב בספרי הצדיקים‬ ‫תפארת שלמה‬

‫במחיצת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫התפילות יתקיימו כסדרן בביהמ"ד של‬

‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫רחוב צפניה ‪) 24‬קומה ב'(‬ ‫הסעודות ועריכת השלחנות‬

‫ֲמלֵק )כ"ה י"ז(‬ ‫ׂה ְל ָך ע ָ‬ ‫ֲשר ָע ָש‬ ‫ׁ‬ ‫זָכוֹר ֵאת א ֶ‬ ‫הפרשה הזאת היא פרשת זכור‪ ,‬והיא נקראת בציבור‬ ‫קודם ר"ה כדי להזהיר את האדם‪ :‬זכור נא היטב את אשר‬ ‫עשה לך עמלק‪ ,‬היינו היצר‪-‬הרע‪ ,‬במשך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫אשר על‪-‬כן הנה עתה הגיע העת והעונה לשוב בתשובה‬ ‫על כל מעשיך‪..‬‬ ‫עבודת יששכר‬

‫באולם שע"י מוסדות ויז'ניץ‬ ‫רחוב נחמיה ‪14‬‬ ‫ירושלים עיה"ק‬ ‫זמני התפילות‪:‬‬ ‫מנחה ערש"ק‪6:50 :‬‬ ‫עריכת השולחן‪10:30 :‬‬ ‫שחרית ‪9:00‬‬ ‫מנחה וסעודה שלישית‪6:40 :‬‬

‫סעודת יום שבת קודש תתקיים בצוותא‬ ‫חדא בראשות כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫ויה"ר שזכותו של בעל ההילולא תגן‬ ‫עלינו ועל כל ישראל להיוושע בכל‬ ‫טוב‬

‫בכבוד רב‬ ‫מוסדות סטריקוב‬

‫ברכת מזל‪-‬טוב לידידינו הנכבדים‬ ‫אנשי שלומנו ומתפללי בתי‬ ‫מדרשינו‪:‬‬ ‫הרב מנחם זאב שטרן הי"ו‬ ‫להולדת הבן‬ ‫*‬ ‫הרב ליפא יו"ט שטראוס הי"ו‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫*‬ ‫הרב יונתן בלוטניק הי"ו‬ ‫לנישואי הבת‬

‫יה"ר שירוו מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫מתוך שמחה והרחבת הדעת‬

‫המעוניינים באש"ל מלא‪ ,‬נא להתקשר לא‬ ‫יאוחר מיום ג' לפל' ‪052-7127781‬‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬